פרוטוקול של ישיבת ועדה

כנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



2
ועדת כספים
13/11/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ט"ו בחשון התש"ף (13 בנובמבר 2019), שעה 9:30

הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: "ייקור שכר הלימוד במעונות ובמשפחתונים"

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
קרן ברק
מרדכי יוגב
מיקי לוי
אורלי לוי אבקסיס
מיכאל מלכיאלי
אבי ניסנקורן
עודד פורר
אורית פרקש הכהן
מיכל שיר סגמן

יעקב אשר
חילי טרופר
אורי מקלב
עאידה תומא סלימאן
אורלי פרומן
שלמה קרעי

חגי פורגס - מנהל תחום מטה אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נדב כץ - ראש המטה של מנכ"ל המשרד, משרד העבודה והרווחה

ליאור פנחס שחר - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים

איציק דניאל - רפרנט שכר ומאקרו באג"ת, משרד האוצר

אורי שלומאי - עוזר ראשי, יייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דן קדרון - עוזרו של משה בר בעמותת תנו יד לחרש ונכים למען נכים

משה סוויסה - מנכ"ל ארגון יובלים

אריאל שפיר - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את מרכז המועצות האזוריות

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת קדם



הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: "ייקור שכר הלימוד במעונות ובמשפחתונים", של ח"כ מיכאל מלכיאלי, יעקב אשר, אורלי פרומן (מס' 7).

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. שלושה דברים: אחד, אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שסבב הלחימה הזה יסתיים, שלא ייפגע אף אחד מהאזרחים או מהחיילים. לצערנו הרב זה חוזר על עצמו מפעם לפעם. אנחנו כולנו רוצים שזה ייפסק לתמיד. כפי שאמרתי, אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שזה ייגמר מבלי שיהיו נפגעים.

דבר שני, אני רוצה להודיע לגבי הדיון שקיימנו על המסעדנים ובעלי האולמות בעוטף עזה שעד היום היו מחוץ לכל העניין של הפיצוי שכולם קיבלו – החקלאים, החקלאות, התיירות, כל מה שנלווה. הגעתי לסיכום עם רשות המסים על כך שהם יביאו תקנות בשבוע הבא. אם זה לא יסתדר, יש חוק, אבל אני מאמין שלא נגיע לזה. מהיכרותי את רשות המסים, את השר ואת אנשי משרד האוצר, הם יביאו תקנות.

זה יחול רטרואקטיבית כמו שזה היה?

אני מדבר על רטרואקטיבית. אנחנו מדברים על התקופה ממאי. אני מקווה שאכן זה יהיה.

הדבר השלישי, אני מבקש שבצוות של רכש גומלין יהיה נציג מכל סיעה. אני רוצה להודיע לכם שמלבד מיקי לוי, שהוא יושב-ראש הצוות, יהיה מיקי זוהר מהליכוד, עודד פורר, ינון אזולאי, משה גפני, אחמד טיבי ואורלי לוי. אם ירצו לעשות שינוי, נוכל לעשות שינוי. זה הצוות שאני מבקש שיטפל בעניין של רכש הגומלין, כאשר המגמה של הוועדה היא ברורה, היא חד משמעית. הסיפור של רכש גומלין התחיל כאן כבר לפני חודשים ארוכים. אני לא יודע באיזו כנסת הוא התחיל, אבל זה היה כבר ממזמן. העמדה של הוועדה זה שיש פגיעה עצומה בתעשייה הישראלית. בחברת הארגז, נדמה לי, 350 עובדים ילכו הביתה, לא תהיה להם עבודה אם מביאים את זה מסין. מכיוון שהמשמעות היא פגיעה בתעשייה, חשוב שישבו עם נציגי המשרדים, עם האנשים שעוסקים בעניין הזה, עם בעלי החברות, כדי להגיע לפתרונות שהם פתרונות גם משפטיים. לצוות הזה יש את הכוח של הוועדה. את ההמלצות הוא יצטרך להגיש.

הרבה מדינות נותנות סובסידיות לחברות שלהן כדי שיחזרו לשוק הישראלי – אם זה בחקלאות, באוטובוסים, בזכוכית פניציה. אנחנו צריכים לגבש איזו שהיא מדיניות מאזנת.

אנחנו מכירים. עצרנו את הזכוכית לשנתיים, עצרנו את כבלי החשמל מטורקיה.

מיקי אמר נכון, יש הרבה מאוד מפעלים שעצרנו את הסגירה שלהם, למשל סנרג'י בשדרות. את הכבלים מביאים מטורקיה, נותנים לארדואן פרנסה, ואילו בשדרות, שמקבלת את כל הקסאמים, אין עבודה.

זה לא שוק חופשי. יש מדינות שמסבסדות את אותם ענפים כדי לחדור לישראל.

סין.

גם טורקיה. טורקיה סבסדה את המלט ואת הזכוכית.

כשהם יפסיקו לסבסד לא יהיו פה מפעלים.

כולנו באותה סירה. אני חושב שאין ויכוח בינינו.

יש לנו ויכוח עם האוצר.

אני מברך על הנושא של המסעדנים בעוטף עזה, בייחוד בימים אלה, רק צריך לעקוב שבשבוע הבא זה יקרה.

אנחנו נשים את זה בסדר היום.

אם לא, נחזור לחקיקה.

זה יקרה, אני מכיר את השפה שלהם.

השאלה הגדולה – מתי.

אני כל הזמן מקבל פניות בנוגע לחברה למתנ"סים ולמכללות. אני חושב שזה צריך להיות מונח על שולחן הוועדה. יש שם מצוקה מאוד גדולה שצריך לשחרר. מדובר בשני גופים מאוד מאוד חשובים.

אני, כפי שאתה יודע, לא קיבלתי בכלל פניות. הייתי צריך להילחם כדי שהפניות יגיעו. כאשר הגיעו לפה כל העברות, כל הדברים שהיה אפשר לאשר ועברו את הלשכה המשפטית מבחינת הנוהל של העברות, הם אושרו. ייאמר לשבחם של חברי הוועדה מכל המפלגות שאפשרו להעביר את זה כדי שהמדינה לא תהיה משותקת. כשהגיע הנושא הזה של המכללות, שאני מאוד בעד, שאלתי את הרפרנט שהיה כאן: "תגיד לי מה עם החלטת הממשלה". הרפורמה אומרת שצריך שיהיו מעל 800 תלמידים. אם צריך שיהיו מעל 800 תלמידים, המשמעות היא שלא יהיו מכללות טכנולוגיות חרדיות. אני מדבר על מה שהיה. דיברתי אז, כשזה היה בממשלה, עם אורי שיינין. הממשלה קיבלה החלטה על החרגה של המקרים האלה. כולם רוצים שיהיו בנות ובנים שילמדו במכללות האלו. הוא היה צריך לתת לי תשובה. מאז נעלמו עקבותיהם. הנוהג הוא שאם יש שאלה בוועדה ובגלל זה הנושא נדחה, מרימים טלפון, אומרים: "גפני, בוא נשב, נמצא איזה פתרון, נראה אם יש בעיה, אם אין בעיה". כלום, שום דבר, לא מעניין אותם בכלל אם זה יבוא או לא יבוא. מאז כלום, אני לא יודע שום דבר. כשדיברתי עם מנכ"ל משרד הרווחה, אמרתי לו: "הנה, זו הבעיה". הוא אמר לי: "אני לוקח את זה על עצמי, אני מבטיח לך שאני אפתור את זה". זה היה אתמול. אם הוא יפתור את זה, בסדר. אני רוצה להביא את זה, אני רוצה לאשר את זה. ביקשתי להביא את זה, אבל זה בכלל לא מעניין אותם. מצידו של אגף התקציבים שזה לא יאושר, כך הם יחסכו עוד כסף. הממשלה קיבלה בעניין הזה החלטה מפורשת. למה זה לא מגיע? אני מקווה שזה ייפתר עכשיו.

לאחרונה, גם במליאה וגם דיונים בוועדה הזאת, עולים כל מיני קיצוצים בתכניות של משרד החינוך ומשרד הרווחה. כולנו רגישים לתחום הזה של פגיעה בילדים, בנוער, במשפחות חלשות. שיבואו הנה משרד הרווחה ומשרד החינוך ויגידו ממה הם קיצצו. כל רגע אנחנו שומעים תכניות אחרות. תן תמונה אחת בגין איקס הקיצוצים שהיו, בגין ארבעת הקיצוצים שהיו - איפה נאלצת לקצץ, במה פגעת - זה יהיה הרבה יותר אמין.

את יודעת איך המשרדים יושבים מול אגף התקציבים.

הייתי מנכ"לית שש שנים.

את יודעת על מה מדובר.

יושב משרד, עושה סדרי עדיפויות. מן הראוי היה שנדע, אחרי שיקולים מקצועיים של המשרד, איפה החליטו לקצץ.

נחשוב מה עושים לגבי זה.

אולי אנחנו צריכים לראות מה עושים עם הקיצוצים הרוחביים. אולי אנחנו צריכים לייצר איזה שהוא דיאלוג בקשר לקיצוצים הרוחביים, כמו שמדברת אורלי, ולהגיד להם: אנחנו רוצים שתסירו את הדבר הזה והזה.

לפעמים יש קיצוץ רוחבי שהוא טוב, לפעמים יש קיצוץ שהוא רע.

בדרך כלל אלה כספים לא גדולים ביחס לקיצוץ.

העברה שדיברנו עליה לחינוך הבלתי פורמאלי היא העברה מס' 167.

חינוך. זה רק אתמול פורסם. לא על זה דיברנו. דיברנו על תעסוקה, על העברה אחרת.

גם בנושא של המתנ"סים אני אלחץ. אני שמח על הדיון שיהיה על חסות הנוער.

זה לא רק חסות הנוער. יש את כל העניין של המעונות הסגורים, המעונות הנלווים, יש את ההוסטלים שמכינים אותם חזרה לקהילה. יש בעיה בשניהם. הבעיה האקוטית ביותר זה המעונות בקצה הרצף. מה שקורה זה שהילדים בקהילה, אין להם שום טיפול. הם גם לא באים להוסטלים, וההוסטלים נסגרים.

זה מה שדיברנו.

הוא דיבר עם אביגדור קפלן.

לנערות חרדיות בסיכון סגרו מסגרות.

זה לא משנה לי אם הן חרדיות או לא חרדיות.

אין הרבה מסגרות כאלו. כשמסגרת כזאת נסגרת, הם לא יכולים לקחת אותה למסגרת אחרת שלא מתאימה.

אביגדור קפלן אמר לאבי ניסנקורן: "אני מוכן לבוא לדיון כזה בוועדה". דיברתי איתו אתמול, אמרתי שאני שמח על כך שהוא מוכן לבוא. אני לא רוצה לקיים דיון סרק, הרי אנחנו ועדה זמנית. אני לא רוצה לקיים דיון שבו נגיד שאנחנו צריכים כסף והאוצר יגיד שאין. אביגדור קפלן אמר: "חסרים הוסטלים לנערים האלה שמסתובבים ברחובות, לכן אני הולך לעשות תכנית שתביא כל שנה אחד או שניים נוספים". הוא הולך להביא תכנית שנביא לכאן.

צריך לפנות למחלקת המחקר של הכנסת, על-מנת שתבדוק לנו את העלות של החזקת ילד בהוסטל. אם נדע את הנתונים האלה, גם נדע אם התכנית שמביא לנו משרד הרווחה אכן עונה על הצרכים.

אדוני היושב-ראש, בעודנו יושבים בוועדת הכספים ילדיי שוהים בממ"ד יחד עם עוד עשרות אלפי אזרחים בדרום. אנחנו, לצערי, תלויים כרגע במצב רוח של החמאס - יחליט להצטרף למתקפה, לא יחליט להצטרף למתקפה, שזאת משוואה שאני חושב שצריכה להשתנות. אנחנו צריכים להיות יותר אקטיביים, ואני מברך את ראש הממשלה ואת מערכת הביטחון על החיסול שהם עשו, כי כך יהיה לנו יותר קל להסביר לילדים למה אנחנו שוהים בממ"ד - צה"ל יצא לשמור עלינו, להילחם בשבילנו, ואנחנו צריכים להתגונן.

הבשורה שבישרת לנו בפתח הדיון על אותם מסעדנים ובעלי אולמות - גם ביומיים האלה פעילותם מוקפאת, אין אירועים והכל מתבטל - היא בשורה משמחת וטובה, אני מברך על כך. יחד עם זאת, בשבוע האחרון עלה לדיון הנושא של מענקי האיזון שיכולים להשתנות בהתאם למצב הסוציו-אקונומי ברשויות. אמרו שבימים הקרובים צפוי להתבהר מה יקרה בכל הרשויות בארץ. אני חושב שצריך לקיים דיון בוועדת הכספים על זה. צריך להחריג את אותן רשויות בעוטף עזה. גם ככה מאוד קשה להן, גם ככה אנחנו רואים שמרכזי החוסן מטפלים בכל מיני נושאים נוספים שקשורים לביטחון. לא ייתכן שנקצץ לרשויות בעוטף עזה מענקי איזון בתקופה הזאת.

עבר אלינו ממליאת הכנסת הנושא של ייקור שכר הלימוד במעונות ובמשפחתונים. מקצצים למשפחות חלשות כלכלית את הסבסוד של שכר הלימוד במעונות ובמשפחתונים. זה יקרה למשפחות שמתקשות מאוד בתשלום שכר הלימוד הזה, מה שיקשה עליהן לצאת לעבודה. נאמר כל הזמן על ידי אגף התקציבים: "תביאו מקור". החברים הביאו מקור. המקור הוא הבינוי של המעונות. הבינוי לא יתבצע השנה, יכול להיות שיתבצע בשנה הבאה.

הוא יתבצע לא באופן מלא.

צריך למצוא לזה פתרון.

אדוני היושב-ראש, בתקופה הזאת של כאוס ניהולי ותקציבי שקיים, שהתוצאות שלו הן העוולות שמתרחשות על גב הציבור בנושאים כאלה ואחרים, אני חושב שהוועדה הזאת שאתה עומד בראשה משמשת כמבוגר האחראי במדינת ישראל. רק הדוגמה של המסעדנים והדוגמאות הנוספות שעלו כאן מראות את הדבר הזה. אני חושב שהתקווה האחרונה שלנו כרגע היא הוועדה בראשותך. הקיצוץ הזה שבגינו אנחנו יושבים כאן, אדוני היושב-ראש, לא היה עובר אם היה שר מתפקד במשרד הרווחה באותה תקופה שהחליטו על הקיצוץ הזה. לא היה עובר כזה קיצוץ אם הייתה כנסת, אם הייתה ועדת כספים פעילה באותה תקופה. הקיצוץ הזה הוא קיצוץ בסבסוד. לקחו את הסבסוד הממשלתי, קיצצו שם מכה אכזרית בלי שום סיבה. מנסים גם לשנות את הפעילות של המעונות מבחינת כמות ילדים, דברים כאלה ואחרים. כרגע מדובר באוכלוסייה הכי חלשה שאותה אנחנו רוצים הכי הרבה לעודד.

נמצאים פה הרבה חברי כנסת, הם מקבלים מאות פניות. הרב גפני, גם אליך מגיעות, גם אלי מגיעות, גם אל הרב מקלב מגיעות. המייל שלנו מפוצץ מתלונות של הורים על כך שבראשון בספטמבר הודיעו להם בשקט בשקט ששכר הלימוד קפץ. יש עבודה יפה שעשה הממ"מ, ואני מצטט: "ככל שההכנסה לנפש נמוכה יותר, כך העלייה בתשלומי ההורים הייתה גבוהה יותר". יש פה הורים שמשלמים בין 123 ל-142 שקל לחודש אם יש להם ילד אחד. אם יש להם שני ילדים, צריך לעשות את זה במכפלות. זו התוספת של המחטף הזה שהיה. לתינוק זה מספר עוד יותר גבוה. לא יכול להיות שהדבר הזה יהיה. היו פה דיונים, אדוני היושב-ראש, היו הבטחות כאלו ואחרות. אמרת לי שיש לך את המנופים. אני סומך עליך במיליון אחוז בעניין הזה. כמו שאמרת, יש תקציב של בינוי שלא מנוצל. אני הייתי ראש עיר, אני יודע כמה כסף נשאר. אנחנו יודעים שזה כסף שיחזור לאוצר. אחת הטענות של האוצר זה שהם לא יכולים להעביר כסף מבינוי, שזה כסף שמגיע מהרשאות, לסגירת פער של flat במזומן. קיבלתי תשובות אחרות ממה שפקידי האוצר אמרו לאנשי משרד הרווחה. הייתי רוצה לשמוע את חוות דעתה של היועץ המשפטית אם זה בלתי אפשרי מבחינה חוקתית, או שזו מדיניות שלהם. כל הזמן באים ואומרים שרוצים שאנשים יצאו לעבוד. פה מכים באנשים שההכנסה לנפש שלהם היא מ-0 עד 2,000 שקל. להם אומרים: שבו בבית, טפלו בילדים, אל תלכו לעבוד. זה לא יכול להיות. אני בטוח שזה יתוקן במסגרת הוועדה הזאת, שזאת ועדה שאני לא קורא לה ועדת הכספים, אני קורא לה ועדת המבוגר האחראי במדינת ישראל.

כל נושא הגיל הרך, שזה מתום חופשת הלידה עד גיל שלוש, הוא נושא מופקר במדינת ישראל. בתוך זה יש איזו נקודת אור - שרבע מהילדים נמצאים במעונות ובמשפחתונים בפיקוח משרד העבודה והרווחה. בערב פתיחת שנת הלימודים, והיטיב לתאר את זה חבר הכנסת אשר, הודיעו להורים, לזוגות הצעירים, ששכר הלימוד מתייקר בין 16% ל-20%. שכר הלימוד במעונות האלה מסובסד לפי ההכנסה המשפחתית. ככל שההכנסה לנפש נמוכה יותר, כך העלייה הייתה יותר גבוהה. הגענו למצב שבמשפחה שההכנסה שלה היא כ-2,100 שקלים, חצי הולך למעון. אומרת לי השבוע אחת האימהות, ואני מצטטת: "אין מחיר לביטחון של התינוקת שלי, אין מחיר למה שהפך למילה גסה אצלכם "חינוך איכותי בגיל הרך". למה אני צריכה לשלם 3,000 שקל לחינוך של הילדים שלי, למדינה אין שום אחריות בנושא הזה?" ההורים הצעירים קורעים תחת הנטל. זה לפעמים שני ילדים ושלושה, לא רק ילד אחד. בנוסף לעלייה של שכר הלימוד גם חלה ירידה בסבסוד הממשלתי של המעונות האלה, מה שאומר שרמת השירותים שהם מקבלים נמוכה יותר – מספר מטפלות פר מספר ילדים, סל שירותים שמגיע לילד לקבל כאשר הוא מגיע למעון. יש פה שלוש פגיעות מרכזיות: קודם כל, פגיעה בזוגות הצעירים שמתמודדים גם ככה עם יוקר המחייה. למה רק כרבע מהילדים מגיעים למעונות? לא רק כי אין מקום, אלא כי ההורים אומרים: אם חצי מההכנסה הולכת למעון, עדיף שאני אשאר בבית. ומי נשאר בבית? האימא לרוב נשארת בבית. עצרנו לאימא הזאת את ההתקדמות המקצועית שלה, שזה בניגוד מוחלט לזה שהמעונות האלה נמצאים תחת משרד העבודה והרווחה. המעונות צריכים להימצא כולם תחת משרד החינוך, אלו מערכות חינוכיות. במקור זה תחת משרד העבודה והרווחה, כי רצו לעודד נשים לצאת לשוק העבודה. היום אנחנו עושים תהליך הפוך, אנחנו אומרים: תשבי בבית כי זה עולה יקר.

דבר שני, הנושא של שוויון הזדמנויות בחינוך. לא רק שאנחנו מרחיבים את הפערים בין הילדים, אנחנו גם מנציחים אותם, כי לחינוך בגיל הרך יש השפעה דרמטית ומכרעת על התפתחות הילדים. כך קורה שלגנים בגיל שלוש ובגיל ארבע מגיעים ילדים עם פערים שקשה להשלים אותם אחרי זה. אני מבקשת לבטל את העלאת שכר הלימוד לאלתר, בטח לאוכלוסיות האלו.

מי שישב כאן בשבועות האחרונים יודע שהמדינה צריכה לקצץ, שאי אפשר להגיד שלא צריך לקצץ. הסבסוד של המעונות לא בא לעזור לאדם עני, הוא בא לעזור למדינה. בהחלטת הממשלה כתוב במפורש שהסבסוד של המעונות נועד על מנת שאנשים יצאו לעבוד. אי אפשר בשביל לעזור לגירעונות, להעמיק אותם עוד יותר על ידי זה שאנשים לא ילכו לעבוד. כמו שאמרו חבר הכנסת אשר וחברת הכנסת פרומן, במשפחות עם שני ילדים בערים שמדורגות בדרגה מספר שלוש, האימא, שלא מרוויחה הרבה, לא תלך לעבוד, היא תישאר בבית. הקיצוץ הזה הוא חלם.

דבר נוסף, נושא הצהרונים באשכולות שש ושבע. האנשים בערים שמדורגות בסוציו-אקונומי אחד עד חמש יכולים לקבל סבסוד. לאנשים בערים שמדורגות בדרגה סוציו-אקונומית שש ושבע המחשב חסום להגשת בקשה. מה זה שש ושבע? זה אור יהודה, זה נתניה. כל מי שיעשה סיור בחלקים גדולים בערים האלו יבין שגרים שם הרבה יותר עניים מאשר בירושלים שמדורגת בדרגה סוציו-אקונומית שתיים. החלוקה השרירותית הזאת לא נכונה לא רק במקום הזה, גם בשאר הסבסודים שניתנים. פה זה לא עוד 100 שקל כמו במעונות, זה הרבה יותר כסף. זה חוטא פעם שנייה למטרה שלשמה יש את הסובסידיה הזאת. אם במעונות אנחנו נכשלים פעם ראשונה, בצהרונים בערים בדרגה סוציו-אקונומית שש ושבע אנחנו נכשלים פעם שנייה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על עצם קיום הדיון, ותודה למציעים בראשותו של חבר הכנסת יעקב אשר. הבאתי פה דוגמית ממאות מיילים שקיבלתי - מי שיקרא וידפדף לא יוכל להישאר אדיש - ואני מצטט: "אני אישה עובדת, יוצאת כל יום בשש מהבית. בשלוש וחצי אני חוזרת כדי לאסוף את הילדים. הכנסתי מספיקה בקושי רב להוצאות הבסיסיות השוטפות – משכנתא, ארנונה, מים, חשמל, גז, קופת חולים, נסיעות ואוכל בסיסי. רשמתי שני ילדים למעון בשנת תש"ף, ילדה פלוס תינוק. חישבתי את העלות לפי שנים קודמות. בתחילת שנת הלימודים התברר כי מחיר המעונות עלה ללא כל הודעה מוקדמת. עבור שני ילדיי היה עלי להוסיף עוד 256 שקלים לחודש, שזה 3,072 לשנה. אם הייתי יודעת, הייתי מחפשת מסגרת אחרת. עכשיו אין לי ברירה". צריך לקחת בחשבון ש-256 שקלים לחודש יכולים להיות כמעט 20% מההכנסה הכאילו פנויה. חני עובדת בהנהלת חשבונות, אימא לשבעה ילדים, חזרה אחרי לידת תאומות לעבודה אחרת לא היה לה מקום עבודה. היא משלמת עבורן 1,800 שקל. ההכנסה נטו שלה היא 7,000 שקל. היא מכלכלת תשע נפשות עם 5,000 שקל. עובדת באוניברסיטת בר אילן משלמת 1,800 שקל עם הכנסה של 5,000 שקל. רחלי עם שלושה ילדים במעון, משלמת 2,200 עם הכנסה של 5,000 שקל נטו אחרי נסיעות. היא נשארת עם 2,700 שקל לחמש נפשות. יש כאן מאות דוגמאות כאלו. על האוכלוסייה הזאת אנחנו מדברים.

כפי שכבר נאמר פה, כל הנושא של המעונות זה לא איזה אקסטרות, כל הנושא של המעונות נועד לאפשר לאימהות לצאת לעבוד. האימא אומרת שאם היא לא הייתה יוצאת לעבודה היא הייתה מחזיקה את הילד בבית. זה לא ילד שבין כך ובין וכך הולך למסגרת חינוכית. אנחנו מדברים על אותם תינוקות שאם האימא לא הייתה עובדת, היא הייתה נשארת איתם בבית. התפרסם לפני יומיים דוח של ביטוח לאומי על כך שלמעלה משליש מהשכירים מרוויחים 5,000 שקל לחודש. 6,500 שקל זה כבר מעל השכר הממוצע. תעשו חשבון מה נשאר לאימא שצריכה לשלם 2,000 שקל או אלף ומשהו שקל לחודש.

קודם כל, כל הכבוד למציעים. זו לא פעם ראשונה שאנחנו דנים פה בוועדה. דנו בזה גם בשנים עברו. גם בקדנציה הקודמת קודמת יעקב אשר ואנוכי הגשנו הצעה לסדר בנוגע ל-30 מיליון השקלים שנלקחו מהמשפחתונים והועברו למשרדים אחרים. נציג האוצר בוועדה אמר שזה הועבר בהסכם של מתווה הגז, כדי לאפשר את העניין של חוק ההגבלים על אותה עסקה. הוא אמר שחלק מהכספים של משרד הכלכלה הועברו למשרדים החדשים שעליהם היה ממונה השר. אני לא נכנסת לזה. היועץ המשפטי, כשפניתי אליו עם אותה אמירה, קבע שחייבים להחזיר את ה-30 מיליון שקלים בלי שום קשר לכל מו"מ עתידי בנוגע לזה.

אני רוצה להמשיך את הקו שפתח בו חברי אורי מקלב על האי רציונאליות הבסיסית בתשלומי שכר הלימוד בכלל, לא רק בגיל הרך. הוא נתן פה דוגמאות על ילד בגיל הרך שעולה 2,000,2,500 שקל. אם מדובר בשני ילדים במשפחה שמרוויחה שכר מינימום, אז האימא צריכה עוד להוציא מהכיס שלה כדי לממן את הדבר הזה. אף אחד לא לוקח בחשבון שיש תשלומים נוספים למערכת החינוך שאמורה להיות בחינם. כל ילד משלם בסביבות 2,000 עד 3,000 שקל למערכת החינוך בשנה. העלויות של הילדים במערכת החינוך הן מטורפות, הן מקשות על הזוגות הצעירים להחזיק קורת גג על הראש, בטח ובטח גורמות להם לשקול אם בכלל להביא ילדים.

שכחנו דבר נוסף שלא עלה פה היום, וזה האינטרס של המדינה שהמסגרות האלו יעבדו. מאחר והמדינה לא השכילה להפעיל, לבנות, ליצור תשתית חינוך לגיל הרך מאפס עד שלוש, מה שקרה הוא שהמשפחתונים האלה היום, מעבר לכל אותם מעונות שאנחנו מכירים, בין אם זה ויצו, נעמ"ת, נשות אמונה וכדומה, מהווים תחליף לחוסר המשווע באותן מסגרות. אתם לוקחים את מנהלת המשפחתון, אתם קובעים לה כמה עליה לגבות, אתם קובעים לה כמה ילדים עליה להחזיק, אתם קובעים לה את הדרישות שהיא צריכה לעמוד בהן. כשעולה המדד, או שכשעולים המחירים כי אתם מקצצים בסבסוד של ההורים, היכולת של אותו משפחתון להחזיק מעמד ולא להיסגר לא רק שמצטמצם, הוא כבר הופך להיות נטל כלכלי. מי שנפגע מזה הם הילדים. צודקת חברת הכנסת פרומן שמדברת על כך שהפערים שמגיעים איתם אחר כך הילדים האלה למערכת החינוך הפורמאלית, בין אם זה בגיל שלוש, בין אם זה קצת יותר מאוחר, הם פערים שאי אפשר לגשר עליהם. אין ויכוח על זה שהחינוך בגיל הרך צריך להיות תחת משרד החינוך. בכל ממשלה שלא תקום, אנחנו, העבודה-גשר, נילחם על כך. בכל הסכם קואליציוני שנהיה בו אנחנו נדרוש שילדים בגילאי אפס עד שלוש יהיו באחריות משרד החינוך. המשפחתונים זה האינטרס של המדינה, היא קובעת את התנאים. מדובר בחמישה ילדים במשפחתון. מספיק להוציא ילד אחד מתוך אותה מערכת כדי לסגור את המשפחתון.

זו אבטלה על אבטלה.

בוודאי. לילדים שנשארים אין משפחתונים, כי המשפחתונים נסגרים. אני רוצה שהאוצר יגיד מה קרה עם ה-30 מיליון שנדרשו להחזיר למשפחתונים. תגידו איך אתם נערכים לפני תחילת שנת לימודים בכל מה שקשור למחסור, הרי בכל שלב נוספים ילדים. איך אנחנו נערכים? מה המספר האמיתי? כמה ילדים נאלצים לצאת החוצה?

יש את חוק פעוטות בסיכון לגבי אשכול אחד ושניים מבחינה סוציו-אקונומית. מדינת ישראל באה ואמרה: אלו משפחות שהעוני בהן מאוד גדול, לילד חשוב מאוד להיות במסגרת, לכן אנחנו לוקחים עליו שכר שהוא שווה ערך לדמי קצבת ילדים , פלוס מינוס. האינטרס של המדינה זה שהילד יהיה במסגרת, לכן היא מסבסדת את המסגרת שלו. כמה כסף יש בהצעת החוק הזאת - 20 מיליון שקל? הילד הזה גדל לעוני. אם הוא יישאר באותו בית, שהוא קצה הרצף, זו סכנה בשבילו ובשבילנו. לפחות שחלק מהיום יצא מהבית, ירכוש ידע.

הדברים שאמרה חברת הכנסת פרומן הם הדברים שלי. תשלומי ההורים עולים בעקבות עליית המדד. מה שלא עולה בעקבות עליית המדד זה שכר המינימום, שזה הברוך המרכזי. המדהים הוא שהיחס הוא הפוך: ככל שהשכר נמוך יותר, ואני בכוונה נצמד לשכר מינימום כי אנחנו רוצים לעודד את אותן נשים שיצאו החוצה, העול הכספי שמוטל על אותה אימא הוא יותר גבוה ממי שמרוויחה 8,000 ו-10,000 שקל. את זה הדעת אינה תופסת. צריך למצוא איזה שהוא יחס אחר. אם אין כסף, ויש כסף, לפחות שנשמור על הדירוג כך שמי שמרוויח יותר גם ישלם יותר. מה שנוצר זה מצב שמי שמרוויח פחות משלם יותר. את זה צריך לתקן מיד.

חלק מהדברים שחשבתי להגיד כבר נאמרו. מקומם שאת העלייה שהייתה צריכה הממשלה לסבסד משיתים על ההורים. מה שהמדינה הולכת לשלם השנה הוא פחות ממה שהיא שילמה בשנה שעברה, דבר שלא מתקבל על הדעת כשלוקחים בחשבון שהמשכורות של אותן נשים שצריכות את המסגרות האלו לא עולות באותה מידה. אני מדברת במיוחד על המשפחתונים, על הנשים שעובדות בתוך המשפחתונים האלו. צדקה חברת הכנסת אורלי לוי שאמרה שזה פוגע בנשים בשכבות החלשות כמו אצלנו באוכלוסייה הערבית. ברוב הרשויות המקומיות הערביות אין מעונות יום. רק בשנים האחרונות התחילו בעניין של בנייה והפעלת מעונות היום. המשפחתונים הם שירות כל כך חשוב לנשים שרוצות לצאת לעבוד. ידענו כל הזמן שמנהלות המשפחתונים העצמאיות, בסוגריים, ואני ניהלתי כמה וכמה דיונים על הנושא הזה, לא מצליחות אפילו לגבות את העלות הנקובה מטעם הממשלה. כשרוב המשפחות לא מצליחות לעמוד בסכומים האלה, מנהלת המשפחתון סופגת את זה במה שאמורה להיות ההכנסה שלה. הרבה ממנהלות המשפחתונים אמרו לי שהן לא מצליחות לגבות. על התוספת הן מוותרות מהתחלה, כי ממילא בשנה שעברה המשפחות לא יכלו לשלם את המחיר הרגיל. אנחנו פוגעים בצעד הזה בהכנסה של מנהלות המשפחתונים ובהורים. הבת שלי משלמת על ילדיה התאומים 3,200 שקל. אם לא הייתה לה משכורת שמאפשרת לה, איך היא הייתה יכולה לשלם סכומים כאלה? לבוא ולהשית את העלות שהייתה צריכה להיות חלק מהסבסוד של הממשלה על המשפחות כאשר אין כנסת שעוקבת ורואה מה קורה - לא מתקבל על הדעת. אנחנו צריכים לשנות את המציאות הזאת.

אמרה בצדק חברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שאין כנסת עוקבת. חברנו חבר הכנסת טרכטנברג קידם את העניין של המועצה לחינוך בגיל הרך. הייתה, לכאורה, גם העברה של הטיפול בגיל הרך ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך. מאז כלום לא התקדם. במידה ונבין שאין ממשלה, ואני מקווה שכן תהיה, הייתי מבקש לשים על סדר היום של ועדת הכספים את הנושא של מה יש בתקציב 2020 ואילך לסיפור הזה של המועצה לגיל הרך.

יש דברים שאנחנו לא יכולים בוועדה זמנית לשים. אנחנו לא באים במקום ועדה קבועה.

אתם יכולים לעשות מעקב.

בשבוע הבא יהיה פה החשב הכללי, הוא יצטרך להגיד מה הוא מתכוון לעשות.

אני לא כל כך מצליחה להבין איך קרה שקיצצו בסבסוד, מי אישר את זה, איך ההורים לא ידעו. איך ההורים שרשמו את הילדים שלהם נהיו שבויים בתוך סיטואציה שבה הם עובדים וצריכים לממן את זה? כשישבנו פה עם שאול מרידור שהראה לנו את התקציב של המשרדים, האם הקיצוץ כבר גולם בפנים?

כן. אני רוצה לדעת למה קיצצו בסבסוד של המעונות.

היה קיצוץ רוחבי, קיצוץ flat בכל תחומי הפעילויות של המשרד. לא רק במעונות היום, גם בתחומי רווחה.

לא נכון. מה זה קיצוץ flat, אתם הרי צריכים לדבר עם משרד האוצר? הם באים ואומרים לכם: תקצצו פה? אגב, זה לא נכון, כי הקיצוץ של הסבסוד במעונות הרבה יותר גדול מאשר בדברים אחרים, אבל נניח רגע לעניין הזה. לכם אין מה לומר? נבטל את משרד הרווחה?

חד משמעית יש לנו מה לומר.

אז למה לא אמרתם?

איך אפשרתם העברה של 93 מיליון שקלים מרזרבות? את ה-100 מיליון שקל האלה תיקחו לדברים אחרים. חוץ מהקיצוץ flat הם גם מנדבים 100 מיליון שקלים.

הקיצוץ לא היה רק במעונות, הוא היה בעוד תחומים רבים. בתחום המעונות, כמו שנאמר, העדפנו לקצץ בנושא הבינוי, אבל נאמר לנו שזה לא אפשרי, שזה לא בגבולות המשחק.

באיזה סעיף היה עודף של 100 מיליון? עשינו פה העברות של רזרבות.

למה אי אפשר היה לקחת מהבינוי?

כך נאמר לנו. אנחנו מנסים לעשות את המיטב על מנת שהפגיעה בשכבות החלשות, הפגיעה בדרגות הסבסוד הכי נמוכות - שלוש, ארבע וחמש - תהיה הפגיעה הכי נמוכה מתוך אותו קיצוץ. אנחנו עשינו על זה מחשבה שנייה. בימים הקרובים נפרסם דרגות סבסוד מעודכנות כך שהפגיעה בדרגות הנמוכות תהיה מינימאלית ביחס לדרגות הגבוהות.

אתם משנים בתוך שנת הלימוד את שכר הלימוד?

זה יחול רטרואקטיבית, זה לא יהיה באמצע שנה.

מה יהיה בעקבות הפרסום הזה? כמה תשלם משפחה שנדרשה לשלם יותר בעקבות הקיצוץ?

אנחנו נפרסם את זה בימים הקרובים. זה יהיה סכום יותר נמוך מהסכום שפורסם.

אני יכול לדעת כמה? האם יש לנו למה לצפות?

אם התוספת הכי גבוהה בטבלה שלפניכם הייתה 142 שקלים, מעכשיו זה יהיה מתחת ל-100 שקלים. תהיה דלתא של לפחות 50 שקלים לילד.

אתם תספגו אותה?

האם אתם מעבירים את זה למישהו אחר? המדרגה הבאה תשלם את זה?

זה בתוך אותו משחק פנימי.

זה ייפול על המדרג השני.

דיברתם על זה שאנחנו רוצים לעודד נשים להשתלב בשוק העבודה. אנחנו עושים את זה.

אני לא רוצה לשמוע את זה. אתם לא רוצים לעודד נשים לצאת לעבודה, את מי אתם משקרים?

למה מיצוי כושר השתכרות לא נמצא פה?

אני מכיר את תקציב המדינה, אני יודע את קיצוצי ה-flat שלכם. אתם לא רוצים לעודד נשים לצאת לעבודה, אתם רוצים כסף כדי שתוכלו לבוא ולהגיד שאין גירעון גדול.

תקציב הסיוע לאותן משפחות כדי שהילדים יוכלו לצאת למעונות גדל משנה לשנה.

גם מספר הילדים גדל משנה לשנה.

תקציב הסבסוד גדל בעקבות תקציב הבינוי. אנשים רוצים לשלוח ילד למעון מסובסד. בגלל שחסרים מעונות מסובסדים תקציב הבינוי גדל בשנים האחרונות.

אין לו ניצול, זה האבסורד. אתם שמים כסף בסעיף שאתם יודעים שלא יכול להיות מנוצל. זה או שהכסף הזה שוכב מת או שהוא חוזר לאוצר. כמה היה הניצול של סעיף הבינוי בשנה האחרונה?

מי קבע שלא ניתן לבצע הסטה? אנחנו ביקשנו הסטה. למה אי אפשר לבצע הסטה?

בשנה האחרונה היו שני דברים שהשפיעו על התעריף.

כמה כסף חוזר לאוצר מהבינוי?

לא חוזר כסף.

אם כסף לא חוזר, למה לא לקחו משם?

מדובר בהרשאה להתחייב.

בפעם הקודמת אמרתם שלא פורסמו מכרזים. אני לא מקבל את זה שאתה אומר שיש הרשאה להתחייב.

ההטבה במעונות המסובסדים להורים היא בזה שהמחיר שהם שולחים את הילד לגן הוא מחיר מפוקח על ידי ועדת המחירים. ועדת המחירים עושה את העבודה שלה בהתאם לתמהיל מסוים. בשנה הקרובה, בעקבות ההתייקרות של המוצרים, מדד וכדומה, המחיר המפוקח עלה בשיעור של 50, 60 שקלים לכל הדרגות.

לחודש?

לחודש. דבר נוסף שקרה בשנת תש"ף, שנת 2020, זה שהיו קיצוצים רוחביים שהממשלה החליטה עליהם. קיצצו רוחבית בכל משרדי הממשלה. גם בזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה קיצצו סכום מסוים. באותה החלטת ממשלה נקבע שהמשרדים צריכים לשבת יחד עם משרד האוצר כדי לקבוע את תמהיל הקיצוץ. אי אפשר היה לעשות תמהיל שונה וסדר עדיפויות שונה בתוך המשרד, כי גם התקציבים האחרים שנמצאים בזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה הם תקציבים שהולכים לעידוד תעסוקה - תעסוקת אוכלוסיות, בינוי של מעונות יום, עולמות של בטיחות בעבודה.

אני רותח מזעם על אגף התקציבים ועל משרד הרווחה. האם יש דרך להוריד את הקיצוץ הזה כך שהסבסוד יהיה כמו שהיה בעבר? צריך לסבסד את האימהות שיוצאות לעבוד.

ליוויתי את הטיפול במשפחתונים ובמעונות יחד עם נעמ"ת. ליוויתי את המאבק שלהם שזה יהיה בראש סדר העדיפויות. בוא נגיד את האמת, כשישבו על התקציב בפעם שעברה זה נדחק הצידה. היו הבטחות לפני התקציב, כולל פה בוועדה, כולל במקומות אחרים, שייקחו את הנושא של המעונות וישימו אותו בראש סדרי העדיפויות. כשזה הגיע לתקציב, זה היה בסוף סדרי העדיפויות. הכל נובע מזה.

יש קיצוץ עכשיו.

זה עניין של תקציב המדינה.

זה לא תקציב המדינה.

ברגע האמת זה תקציב המדינה, זאת האמת. זה או לשחק אותה, לבוא ולהגיד "אני מוכן לתת", אבל בתקציב לא לתת את זה. בתקציב יושבים על סדרי עדיפויות. משרד הרווחה שם את הנושא הזה בתחתית סדרי העדיפויות.

הוא ביקש להעביר את זה מהבינוי, אבל האוצר לא אישר לו.

אחרי שהוא סגר תקציב הוא בא לבקש תוספת. זה לא עובד ככה. אתה רוצה לעשות את זה? תסגור את זה בתקציב. אנחנו ערב תקציב חדש, עוד כמה חודשים יהיה תקציב חדש. בסוף הנושא הזה צריך טיפול שורש - לקחת את גילאי אפס עד שלוש ולהעביר אותם לאחריות משרד החינוך.

אתה צודק חלקית. אנחנו לא דנים עכשיו על מה היה בתקציב, אנחנו דנים על מה שקרה בקיצוץ של עכשיו. עכשיו קיצצו. משרד האוצר יחד עם משרד הרווחה החליט לקצץ בסעיף הזה. זו לא בעיה של התקציב. אתה צודק לגבי הבעיה של התקציב. יש עכשיו מצב שקיצצו. מר דניאל, האם אפשר למצוא פתרון לבעיה הזאת? האם אפשר לקחת כסף מהבינוי? חלק מהבינוי לא נעשה, זה נאמר פה על ידי הבוס שלך. הממונה על התקציבים אמר שיש חלק שלא חתמו חוזים בכלל. האם אתה יכול לחזור אלינו עם תשובה שאומרת שיחזירו כסף, שייקחו ממקום אחר?

1.4 מיליארד שקלים מועברים בימים אלה לוועדת הכספים. זה לא נקרא העברה תקציבית, זה נקרא העברת עודפים. מדובר בהמון כסף. אם זה העברת עודפים, נהדר, נעביר את זה לכאן. לשבוע החלל העברתם הרבה מאוד כסף. מעונות היום יותר חשובים משבוע החלל. תלכו הביתה ותחזרו עם תשובות, כי את ה-1.4 אני לא מתכוון להעביר.

יש העברה גדולה של משרד הרווחה בתוך הקיצוץ הרוחבי שאני לא אביא לדיון. יכול להיות שאתם, משרד האוצר, תשמחו, מה איכפת לכם שזה לא יהיה, אבל למשרד הרווחה יהיה אכפת. אם הממונה על התקציבים אומר שלא חתמו חוזים על בינוי, אפשר לקחת את הכסף משם. אני רוצה תשובה על זה. אם אני לא אקבל תשובה, אני לא אעביר את העברות, אני לא אעביר את הקיצוץ. יש הרבה כסף, כמו שאמר מיקי לוי, למשרד הרווחה. תעבירו את הכסף הזה, נורא פשוט. אתם לא לבד במדינה, גם אנחנו נמצאים פה. אני מתנצל שאנחנו פעילים. אתם הייתם מעדיפים שלא נעשה כלום. אני מודיע כאן קבל עם ועולם, אני לא מעביר עד שלא תיתן לי תשובה. כמו שביקשתי תשובה על הנושא הזה של המכללות הטכנולוגיות, כך אני רוצה תשובה גם בעניין הזה. למה בעניין של מה שהעלו החברים במליאת הכנסת ומה שהם העלו כאן אתם לא יכולים לתת תשובה חיובית?

הרי הכסף הזה יצא מכיס אחר – דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, ואז מה עשינו?

זה מה שאמרתי. כמה זמן אתם צריכים במשרד הרווחה ובמשרד האוצר כדי לתת תשובה?

תקציב הבינוי הוא תקציב הרשאתי בהגדרה.

דובר על זה שלא חתמו חוזים.

כשרשות מקומית מגישה היום בקשה וניתנת לה הסכמה מצד המשרד לבינוי מעונות יום - -

לרשות המקומית כבר אישרת את זה.

הרשות המקומית מקבלת הרשאה להתחייב.

אני מבקש תשובות חיוביות. אני יודע שאם רוצים אפשר למצוא פתרון, אנחנו רואים את זה כמעט כל שבוע. אתה צריך לתת לי גם תשובה על המכללות.

הרשאה להתחייב אומר שיש התקשרות אל מול הרשות. המזומן בגין אותה הרשאה לא יוצא השנה, הוא יוצא בעוד שלוש, ארבע שנים, כי לוקח זמן לבצע את הפרויקט.

אתם מחלקים את זה. זה לא נכון, זה שקר.

אני רוצה תשובות על הנושא של המכללות.

אנחנו באים מהשטח. אנחנו מפעילים מעונות מצפון עד דרום, כולל פריפריה ומרכז. אנחנו חווים את המצוקה היום יומית במציאת מטפלות טובות, אנחנו חווים את הקושי בייקור התשלומים למעונות היום. אנחנו נמצאים לפני קריסה. אנחנו פונים למשרד האוצר, למשרד הרווחה, אנא תשקלו. אני רוצה שנקבל כסף מכלל ההורים, כדי שנוכל לממן את מעונות היום.

משרד הרווחה ומשרד האוצר, אני מבקש לדעת בתוך שבוע אם יש פתרון לקיצוץ בסבסוד של המעונות. הקיצוץ הוא קיצוץ גדול מאוד, בעייתי. יהיה קשה מאוד להחזיק את המעונות בצורה הזאת, יהיה קשה לאימהות לשלוח את הילדים שלהן. תחפשו תשובה. אם אתם אומרים שאי אפשר בהרשאה להתחייב, בסדר. לא מעניין אותי מאיפה, אני רוצה שהקיצוץ הזה יחזור באיזו שהיא צורה. תמצאו דרך איך לממן את הקיצוץ הזה, זה לא יכול להימשך בצורה הזאת. תוך שבוע אני מבקש תשובה לשאלה הזאת. אם זה לא יקרה, אני מאמץ את מה שהציע מיקי לוי – לא יהיה כסף. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.