פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



3

29/10/2019





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 5,6
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ל' בתשרי התש"פ (29 באוקטובר 2019), שעה 10:00

שינויים בתקציב לשנת 2019

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
קרן ברק
אחמד טיבי
מרדכי יוגב
מיקי לוי
אורלי לוי אבקסיס
מיכאל מלכיאלי
אבי ניסנקורן
מנסור עבאס
חוה (אתי) עטייה
עודד פורר
אורית פרקש-הכהן
מיכל שיר

משה אבוטבול
משה ארבל
יעקב אשר
יאיר גולן
איתן גינזבורג
יעל גרמן
אופיר כץ
יבגני סובה
אופיר סופר
אורלי פרומן
אלכס קושניר
שלמה קרעי
קטי שטרית
רם שפע

אורלי ליימן עיני - רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר

מוחמד חלאילה - רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר

רועי קרפ - רפרנט בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

עידו שוואב - רפרנט, משרד האוצר

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר אגף תקציבים, משרד האוצר

יעל עבאדי - רפרנטית תחבורה ציבורית, אגף תקציבים, משרד האוצר

רותם ברמלי - רפרנט רמ"י, אגף תקציבים, משרד האוצר

דביר ג'ורנו - אגף התקציבים, משרד האוצר

טל שחם - רפרנט שכר וכלכלה, משרד האוצר

ליהי טמפלהוף - דוברות והסברה, משרד האוצר

שני מנדל לאופר - אגף תקציבים, משרד האוצר

מתן יגל - אגף תקציבים, משרד האוצר

שירה עמיאל - רפרנטית, משרד האוצר

נתנאל אושרי - אגף תקציבים, משרד האוצר

יעל לינדנברג - רפרנטית באגף תקציבים, משרד האוצר

ביאן ותד - אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי דביר - אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר מוריץ - רפרנט אוצר, משרד האוצר

גיל אבירם - אגף תקציבים, משרד האוצר

אופיר ג'ורנו - רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר

הלאל ח'לאילה - רפרנט אנרגיה, משרד האוצר

יוסי שבת - מנהל אגף מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון

אוהד נייפריס - דוברות והסברה, משרד האוצר

משה שגיא - מנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

חביב קטן - מנהל תחום תקציבים, משרד המדע התרבות והספורט

חנן פריצקי - מנהל אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מאיה שרון-כהן - סגנית המפקחת הארצית על הבחירות, משרד הפנים

אורלי מלכה - רפרנטית תקציבים, משרד הבריאות

יותם שדה - מנהל תחום קשרי ממשל, משרד הפנים

אושרית קלפוס - מנהלת תחום תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אורעם שיימס - תקציבאי, משרד התיירות

יעל מרגלית - רמ"ד שקיפות ובקרה, משרד הביטחון

אלדד שקד - רע"ן תשתיות ומעבר דרומה, משרד הביטחון

אליאנה רובנוביץ - מנהלת תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת

סילביה גריין - רח"ט שכר וגמלאות, המשרד לביטחון פנים

שמוליק תקותיאל - ר' תחום תקציבי שב"ס ומשרד, המשרד לביטחון פנים

ליאור נוריאל - ר' תחום תקציבי משטרה, המשרד לביטחון פנים

גבי טרק - ר' חו' תצקציבי שכר וגמלאות, המשרד לביטחון פנים

דוד נחום - תקציבן, המשרד לשירותי דת

חזי כהן - מנהל אגף בכיר תקצוב, המשרד לשירותי דת

אולגה בכשי - ס' ר' אגף תקציבים, משרד ראש הממשלה

אסתר מהרטו יעקב - רכזת תוכניות עבודה ותקציב, המרכז למיפוי ישראל

ירמיהו גור - סמנכ"ל תכנון שירות ומדיניות, המרכז למיפוי ישראל

חנה גוטנר - תקציבאית, הרשות לזכויות ניצולי שואה

מעיין האל-חנן אוחיון - ממונה בקרה תקציבית, רשות הטבע והגנים

אליהו ג'ורג' בליליוס - יו"ר דריקטוריון, סופרבוס

אריק סיני - מנכ"ל, קווים - תחבורה ציבורית

אביגיל רובינגר - יחסי ציבור, פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות

מיכאל אוריה - יחסי ציבור, פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות

ניר אקשטיין - מנהל אגף תקציבים, נציבות שירות המדינה

איתי חוטר - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

יוני קריספין - יו"ר ועד אפיקים, ההסתדרות הלאומית

ששי שדה - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

מרגלית לב טוב - נציגת הורים חינוך מיוחד

עידן בנימין - כתב שקוף

חיים לוין - פורום מוכש"ר

דוד שרפר - פורום מוכש"ר

יעל לוין - פורום מוכש"ר

שגית אפיק
אייל לב-ארי
שיר שפר

טמיר כהן

יפעת קדם



שינויים בתקציב לשנת 2019

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, נפגשתי עם שר האוצר ביום חמישי, אמרתי לו: לא יכול להיות שהמדינה משותקת רק בגלל שלא מביאים, אגף התקציבים לא מביא העברות. העברות אלה דברים שגרתיים שבאמצעותם המשרדים או הגופים מתפקדים. או שזה עודפים משנה שעברה, או שזה העברות שמועברות למשרדים השונים. יש דברים שהם ממש חיוניים. אני מדבר עם הממונה על התקציבים, אני מדבר עם סגן הממונה על התקציבים. אין לי אינטרס מי יודע מה, יש לי אינטרס כמו כל אזרח אחר - אני רוצה שבבעיות הפוליטיות הגדולות שאנחנו נמצאים בהן התפקוד הרגיל והיום יומי יעבוד. אני רוצה לשבח את שר האוצר, אני רוצה לשבח את אגף התקציבים שהביא את הכל.

לגבי הנושא של החינוך המיוחד במוכש"ר, אני קיבלתי נייר שהוא לא מספיק מבחינתי, נייר שהעבירו לי החברים, ובו נאמר שלקראת התקציב של 2020 יהיה תעדוף לשכר של הגננות ולכל הדברים האחרים. אני לא יכול לאיים על אגף התקציבים: "תביאו את החינוך המיוחד", כיוון שאחרת אני לא אביא העברות. אם אני לא אביא העברות, הם ימחאו כפיים. אני לא בטוח שהם רוצים שנביא העברות. אני נלחם בכל כוחי על הנושא הזה של החינוך המיוחד במוכש"ר כמו כל החברים פה שלא רוצים שתהיה אפליה לילדים מהסוג הזה. את עיקר הלחץ שאני מפעיל על משרד האוצר אני מבקש גם מחברי הכנסת האחרים לעשות. משרד האוצר צריך להביא את העברה הזאת. אני לא יכול לקיים דיון ולהחליט, צריכה לבוא העברה. תפנו לשר האוצר, מה שאני עושה, תפנו לסגן שר האוצר, תפנו לממונה על התקציבים, תבקשו את הכסף הזה. זה כסף שמגיע על פי כל דין, אין חילוקי דעות בוועדה בעניין הזה.

מרמים אותנו פעם אחר פעם.

מה אני יכול לעשות? אם אלה היו ימים רגילים, ואתם מכירים את זה, הייתי אומר: אני לא מביא דברים אחרים עד שלא תביאו את החינוך המיוחד. היום הם יגידו: מצוין, אל תביא, מי ביקש ממך.

איך אנחנו פותרים את הבעיה?

להמשיך ללחוץ. המציאות היא שעוד מעט מתחילים דיוני תקציב. אל תאשרי תקציב אם לא יהיה שם את החינוך המיוחד. אז הם צריכים אותך, עכשיו הם לא צריכים. מה תגידי, שלא תביאי את העברות? אל תביאי, יחסכו את הכסף הזה, מה איכפת להם. הם לא אמרו לי את זה, אבל כך אני מעריך שהם יאמרו. אני צריך להילחם כדי להביא את העברות האלו.

אז בואו נפעיל מנוף של כוח על ידי כך שנשים בצד כל העברה שיש בה נגיעה לאותו משרד.

אין לזה משמעות.

היועצת המשפטית, כפי שדיברנו, הכינה הצעת חוק לגבי הנושא של המסעדנים בעוטף עזה. ביקשתי מהעוזר שלי להחתים את כל חברי הוועדה, את כל מי שירצה לחתום.

מדובר גם על בעלי האולמות, לא רק על המסעדנים.

זה גם בעלי האולמות. אני אבקש שחרור מחובת הנחה. למה בסוף אני הולך על המתווה הזה? מכיוון שאין שום אפשרות, ואני גם דיברתי עם שר האוצר, שזה ייעשה בדרך אחרת, המשפטנים לא נותנים. גם היועץ המשפטי של המשרד לפיתוח הנגב והגליל אמר שאי אפשר בתקופת בחירות. אם אי אפשר בתקופת בחירות - יש חקיקה. אם כולם יחתמו, נוכל לעשות את זה. גם משרד האוצר, גם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, כולם מעוניינים בזה.

למה אי אפשר דרך המשרד לפיתוח הנגב והגליל?

היועץ המשפטי של המשרד לא נותן.

כשרצו להביא פיצוי לשני מפעלי בשר, תנובה ודבאח, עשו את זה בקול קורא וכן הצליחו להעביר דרך המשרד. אין שום סיבה לא לעשות את זה באותה צורה גם פה.

הוא ביטל הכל. יצא קול קורא למסעדנים בשווי של שלושה מיליון, אבל הוא ביטל את הקול קורא.

למה, זו לא תקופת בחירות. אני דיברתי עם היועץ המשפטי של הרשות לפיתוח הנגב.

אז אין בעיה. אם הוא מסכים אז החוק מתייתר.

הוא הסכים.

אנחנו נצטרך לקיים את הדיון על הנושא של חופש חנוכה, שהולכים לבטל את העניין כיוון שלקחו את הכסף לחינוך המיוחד בבתי הספר. אנחנו לא יכולים להסכים לדבר הזה, זה נאמר כבר כמה פעמים כאן. אני לא מתכוון להשאיר את המצב הזה כמות שהוא.

ביקשו ממני אבי ניסנקורן, אורית פרקש ואחרים לקיים דיון על הגירעון. אני הולך לקיים דיון על הגירעון. אני הולך להביא את שאול מרידור ואת רוני חזקיהו. אני לא יודע כמה הדיון הזה יחדש, אבל לפחות שזה יוצף על השולחן, לפחות שנוכל לדבר על העניין.

למה לא לפני העברות?

העברות לא תלויות בזה. העברות זה דבר שעומד בפני עצמו, זה לא קשור לגירעון. אם יש גירעון גדול בתקציב המדינה, לא מעבירים כסף לחינוך, לא מעבירים כסף לבריאות, לא מעבירים כסף לתיירות? אנחנו יודעים את גודל הגירעון. נעבור להצעות לסדר.

בשנה האחרונה העליתי על סדר יומה של הוועדה, בתמיכתך אני חייב להגיד, את המשבר סביב יישום חוק חובת המכרזים בכל הנוגע לרכש גומלין של תעשיית ייצור האוטובוסים בישראל. משרד התחבורה בגיבוי אגף החשב הכללי מנסה לשנות פרשנות אחרת ממה שהכנסת חוקקה, זאת על מנת לאפשר לחברות האוטובוסים שלא לרכוש עוד אוטובוסים המיוצרים בישראל, מה שפוגע פגיעה קשה, אנושה הייתי אומר, בתעשיות הישראליות בכלל. זה בדיוק החלון שיביא לקריסה של כל התעשיות הישראליות. ב-22 ליולי בית המשפט חיזק את החלטת ועדת הכספים בסוגיה כאשר הכריע כי הפרשנות של החוק מחייבת את חברות התחבורה הציבורית לרכוש אוטובוסים מהמפעלים הישראליים. משרד התחבורה לא עושה את זה. הכל עומד, הקווים נדפקים, אין תוספות אוטובוסים. נורא נוח לקנות בסין כשהיבואן הוא חבר מרכז ליכוד, אני אומר את זה באחריות. זו שערורייה בלתי רגילה שכל הכבישים מוצפים באוטובוסים מסין והחברות הישראליות נסגרות. זה פתח לקריסה של תעשיות חדשות, לא רק הרכב.

אני מדבר שנה שלמה על מעלית בתחנת הרכבת בבני ברק. הציבור שלכם, אדוני היושב-ראש, פנה אלי.

נכון, ואז טיפלו בזה.

לא טיפלו, אדוני, אין ארבעה מיליון שקל. אימהות עם עגלות עולות 50 מטר.

זה בקניון. הלך לשם משרד התחבורה עם העירייה.

הלכו, אבל אין מעלית, אין תקציב. אני אומר לך, אני אעשה צרות למשרד התחבורה. ארבעה מיליון שקל – לא מתביישים? אימהות עם ילדים עולות עשרות שנים, אם זה בגשם, בחורף. כדאי למי שכאן רפרנט של משרד התחבורה לבוא ולהגיד שלא עשו את המעלית הזאת, כי אני הולך לתקוע כל דבר שיביאו ממשרד התחבורה.

פניתי אליך, אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר בעניין תקציב לפעילות ארגוני הילדים והנוער, הם טרם קיבלו 13 מיליוני שקלים – כסף קטן. אותם ארגונים מכינים את האנשים לצה"ל, את האנשים עם הצרכים המיוחדים. יש את זה בתקציב, האוצר הכניס את זה. תביאו 13 מיליון שקל כדי לא לפגוע בפעילות של ארגוני הנוער. מה כל כך קשה, זה כסף קטן במושגים שלנו. אני מבקש מכם לטפל בזה. תעבירו את זה לראש אגף התקציבים. גם אני אעביר לו מכתב. תגידו לי מה אתם מציעים לעשות עם העניין הזה.

בתקופת כהונתי כשיושב-ראש הוועדה הייתי מבקש כסף מהאוצר לארגוני הנוער בסוף שנה. זה דבר שאנחנו צריכים לטפל בו. מה שאמרת נכון.

הדבר האחרון שנוגע לכלל אזרחי מדינת ישראל זה סל הבריאות, הוא מצוי בחוק הבריאות הממלכתי. סל הבריאות קובע איזה תרופות ייכנסו, איזה טכנולוגיות רפואיות יהיו. ההסכם הוא הסכם פוליטי, לצערי, הוא לא מושרש בחוק בין האוצר ובין שר הבריאות, הוא לא מקצה מסגרת תקציבית לעניין הזה. שר הבריאות הוא אשר קובע איזה תרופות ואיזה טכנולוגיות חדשות ייכנסו לסל, על פי ההמלצות של הוועדה הציבורית - כולנו מכירים את העניין הזה. השנה טרם הוגדרה לכך מסגרת תקציבית, בין היתר נוכח המציאות הפוליטית. אתמול, אני מופתע לשמוע, כנראה לקראת הדיון היום בוועדה, שר האוצר הצהיר שב-2020 סל התרופות יעמוד על 700 מיליוני שקלים במקום 460. זה נחמד, אבל רגע, מי אמר שתהיה שר האוצר? מה איכפת לך להבטיח הבטחות סרק לעתיד לבוא? אני אומר לך, אלו הבטחות ללא כיסוי, כי לא יהיה תקציב מדינה, התקציב יהיה אחד חלקי 12, והנושא הזה ירד לטמיון. מבקשים מאיתנו עכשיו לקצץ 290 מיליון שקל מתקציב הבריאות. יד ימין לא יודעת מיד שמאל. למה מקצצים 290? למה אתה לא מכניס את זה לסל הבריאות, אתה רוצה שאזרחי מדינת ישראל ימותו?

זאת שאלה שאנחנו שואלים באופן קבוע.

אני לא נותן ידי לקיצוץ 290 מיליון שקל. מבקשים 1.6 מיליארד שקל קיצוץ רוחבי עבור תכנון רכבת מתל אביב לרעננה- כפר סבא. אני מציע לאוצר לא להביא את זה בכלל, זה לא יהיה. קיצוץ של 1.6 מיליארד שקל כשהגירעון עובר את ה-50 מיליון שקל במצרפי – זה לא יקרה. משרד התחבורה יכול לשכוח מתוספת של 1.6 מיליארד שקל עבור רכבת עתידית כשיש לנו חיסרון כיס.

בוקר טוב אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. תודה רבה גם על כך שסוף סוף ייקבע דיון בנושא הגירעון, אני מבקשת את זה מאז תחילת פעילותה של ועדת הכספים. לסדר הדברים יש משמעות – קודם מקבלים את תמונת המצב על הגירעון, רק אז דנים בהעברות כספיות של 10 מיליארד שקלים. אנחנו נמצאים כבר שנה כמו איזה מטוס שנוסע על אדים של דלק, כל פעם רוצים לתת עוד פוש על הגז, עוד פוש על הגז, רוצים להוציא עוד סכומים, עוד 10 מיליארד, עוד 10 מיליארד.

מי הגיע לוועדת הכספים?

אני מדברת על הציבור.

העברה אחת לא הביאו.

לפני הבחירות עשינו העברות משמעותיות. אני רוצה להבין לאן אנחנו נוסעים. אני מרגישה חוסר נוחות כשאני קוראת את הכותרות האלו בעיתון: "בינואר הגירעון יחרוג מהיעד", "צפוי בור תקציבי". כלכליסט בפברואר: "מדובר בחודש ינואר הגרוע מזה 15 שנה, הגירעון זינק". כלכליסט במרץ: "אוברדרפט של 15 מיליארד שקלים לא סופי, גירעון של 4.9". כלכליסט באפריל: "הגירעון צפוי להחריף, כיוון שלא משקלל את עלות ההסכמים הקואליציוניים". כלכליסט במאי: "גירעון בתקציב המדינה ממשיך לתפוח, מעלה את החשש כי הגירעון יהיה אף גבוה יותר מהשיעור בתקציב. כבר לא רק בור תקציבי, מדובר בבולען". כתבה אחרונה מיולי: "הגירעון ממשיך לטפס, עלה ל-3.9, הוצאות הממשלה ממשיכות להיות גבוהות משמעותיות מהתכנון". למה הקדשתי דקה לציטוטים האלה? כי היום אנחנו מעלים לדיון מעל ל-10 מיליארד שקלים. שניים וחצי מיליארד מתוך 10 מיליארד הם הרשאות לחיוב, מה שאומר שיש עוד מקום לגמישות. בעוד שבועות ספורים, יכול להיות, יתיישב שר אוצר חדש על הכיסא שלו. אני חושבת שכוועדה אנחנו אמורים לדעת לאן אנחנו הולכים, לאן אנחנו נוסעים. כמו שאמר עודד, יתכבד האוצר, יבוא ויציג, ואנחנו נשב פה מחר, מוחרתיים. אני לא אעכב את הדיונים, אנחנו תוך שלושה ימים נדון בכל הדברים. אני לא מזלזלת בשום העברה, אני מקבלת את כל מה שהיושב-ראש אומר - חשוב לשלם לגנים, חשוב לשלם לחינוך, אבל במקום שנטיל מס על ריקי כהן ועל הציבור מחר בבוקר, אולי נדחה את שיפוץ תחנות המשטרה.

מדובר על בנייה של תחנות משטרה.

כתוב גם שיפוץ. כשהחגורה מהודקת, צריך להשאיר את המרחב למקבלי ההחלטות הבאים, להגיד להם: בואו נתנהג כאילו שאנחנו בצמצום.

אני אראה לך מה הממשלה מוציאה בלי אישור של אף אחד באופן קבוע.

אני חושבת שהיד קלה על ההדק בלהוציא את הכסף מהציבור. אני מבקשת שאנחנו קודם נשמע את גורמי המקצוע במשרד האוצר, כדי שנקבל תשובות לאן הולכים ולאן צריך ללכת.

2019 תסתיים בלי שאנשים יקבלו משכורות. דיברה איתי אתמול רונית קדם, סגנית החשב הכללי. היא אמרה לי: "אם המצב יהיה שלא מאשרים את העברות, יפוטרו עובדים, אין לנו כסף לשלם משכורות".

אני מדברת על הרשאות לחיוב. הרשאות לחיוב זה לאשר להם מראש התחייבויות שלא הגענו אליהן. תמיד אפשר להלך עלינו אימים.

לא מהלכים אימים. אני מכיר את המערכת יותר טוב ממנה.

אני מברך שסוף סוף אפשר להעביר, אם נעביר, כמה תקנות חשובות לציבור שלי ולציבור הרחב כמו קרן המתקנים – 150 מיליון שקל, שזה משרד התרבות, ובינוי מוסדות חינוך – 222 מיליון שקל.

לציבור הערבי.

לציבור הערבי. דיברנו כמה פעמים על הנושא הזה. ראשי הרשויות פנו אלינו, הם היו זקוקים לכסף הזה. חלקם התחילו לבנות מתקנים, אדוני היושב-ראש, כשהכסף היה מוקפא.

אני רוצה לדבר על סל הבריאות, על הקיצוץ הרוחבי בתקציב הבריאות. לא יעלה על הדעת שמקצצים 298 מיליון שקל מתקציב הבריאות בגלל הרכבת. יהיו יותר חולים בפרוזדורים, תרופות שציבור החולים זקוק להן לא ייכנסו לסל, והרצון להרחיב את סל הבריאות ייתקל בקיצוץ הנורא הזה. אנחנו נהיה נגד הקיצוץ הרוחבי.

פנו אלי ראשי רשויות באזור השרון. מתכוונים לסגור את שדה התעופה הרצליה, שיש שם מטוסים פרטיים, כי לא רוצים רעש בסביבה. החליטו להעתיק את זה לאזור השרון - חדרה, באקה אל-גרבייה, כדי שהרעש יהיה באזור השרון, לא באזור הרצליה.

זה לא נוגע אלינו.

יהיה רעש באזור השרון. מי המשרד האחראי על זה? משרד התחבורה. זה מחזק את הרצון לתקוע את תקציב משרד התחבורה.

הייתה תכנית כלכלית 922 שלא הייתה בבסיס התקציב. דיברו על 15 מיליארד. לא היו 15 מיליארד, היו בסביבות 10 מיליארד. רוב הכסף לא הוצא.

מההסכם שלכם עם נתניהו?

לא הסכם, זאת החלטת ממשלה שכחלון יזם. מילה טובה מגיעה לאמיר לוי, ראש אגף תקציבים לשעבר, שיזם את התכנית הזאת. אנחנו שדרגנו ושיפרנו. אנחנו רוצים שהתכנית הכלכלית הבאה תהיה עם יותר תקציב, שתהיה מעוגנת בתקציב המדינה עם יותר תחומים. נודע לי שאתמול הייתה ישיבה במשרד ראש הממשלה, בלשכה של נתניהו, ודנו בנושא הזה. אנחנו רוצים החלטות. כל מי שיפנה אלינו, אנחנו הרי 13 חברי כנסת, חייב להתחייב שתהיה תכנית כלכלית עם יותר תקציב ויותר תחומים שלא היו אז.

אדוני היושב-ראש, אמנם אתה כבר הזכרת את הנושא של בית הספר של החגים בחנוכה, אבל אני רוצה לחדד את החשיבות ואת דחיפות העניין. אנחנו מדברים על פעילות למאות אלפי ילדים בעוד כחודש וחצי. יצאה הודעה רשמית, כולל ששמעתי הבוקר את מנכ"ל משרד החינוך ברדיו, שלא תהיה פעילות מסובסדת לילדי הגנים וילדי כיתות א' עד ג', העלות תושת על ההורים פי שלושה ממה שהיו משלמים כמחיר סמלי. אנחנו שוב מדברים על אוכלוסיות חלשות שלא תקבלנה את המינימום ההכרחי של חינוך. אני רוצה להזכיר, כאשר הגו את התכנית הזאת, חשבו שחשוב שהילדים יימצאו במסגרת במהלך חמישה הימים האלה שהמשק מתנהל כרגיל וההורים אמורים לצאת לעבודה. אנחנו הולכים לשתק חצי מהמשק על ידי זה שהילדים ישבו בבית. ושוב אני מזכירה, האוכלוסיות החלשות הן הראשונות להיפגע מהמהלך הזה.

אורלי, העלית את זה בישיבה הקודמת. גמלה בליבי ההחלטה לקיים על זה דיון.

אני מבקשת בהקדם, כי הרשויות אמורות להיערך לעוד חודש וחצי - שוכרים מדריכים, תכניות עבודה. מחר זה עולה כהצעה לסדר במליאה. לא ראיתי את זה בכל העברות, רק ראיתי איך לוקחים את הכסף לחינוך המיוחד.

לקחו.

אני רוצה להזכיר, חינוך מיוחד זה must, זה הבסיס, אי אפשר שלא לתקצב את זה, לא צריך לקחת את זה מתכניות אחרות.

ההצעה לסדר שלי היא בנושא ילדי הגנים של החינוך המיוחד במוכש"ר. קודם אני חייב להודות לך, אדוני היושב-ראש, על כברת הדרך שעשינו יחד עם ועדת החינוך עד שהגענו לסיכום. בלב כבד אני מגיע היום ומתכוון ללכת עם הוועדה על העברות שיידרשו, אף על פי שהשנה נפתחה ויש עדיין אפליה שמנוגדת לחוק, הדבר הזה עדיין לא נפתר. היה סיכום תקציבי עם משרד האוצר והחינוך שאומר ככה: "בדיוני תקציב 2020 אשר יתקיימו בחודשים הקרובים, יובא הנושא של החינוך המיוחד לדיון בתעדוף גבוה מצד משרדי החינוך והאוצר, על מנת לתת מענה לגני הילדים בחינוך המיוחד במוכש"ר בהתאמה לגני הילדים בחינוך המיוחד הרגיל, כולל סוגית שכר הגננות במלואו, מודל תקצוב המתקצב את כל רכיבי השכר באופק חדש לפי פרופיל הגן ושאר הנתונים, כך שהמענה יהיה בהקדם האפשרי". אני חושב שאי אפשר להתעלם מכברת הדרך הזאת, למרות שהיא לא מספיקה, אבל כנראה שאי אפשר לקבל את הכל. אני סומך על הוועדה בראשותך שלא תאפשר את העברת תקציב 2020 בלי שהדבר הזה ייפתר, בלי שתיפסק האפליה הזאת. אם הדבר הזה לא יקרה, אני יכול להבטיח לך כאן שמנופי הלחץ שלי ושל מה שאני יכול להפעיל יופעלו במלוא העוצמה על האוצר והחינוך. לא יעבור כאן תקציב 2020 בלי שהדבר הזה ייפתר.

ברור, יש התחייבות.

אני אמשיך מאיפה שסיים חבר הכנסת קרעי - החינוך המיוחד. מרגע שיש מסמך חתום של אגף התקציבים, ואני אומר את זה מניסיוני גם מתוך הממשלה וגם מחוץ לממשלה - -

זה לא מספיק.

זה לא מספיק, אבל אני יודע שכשהם חותמים על מסמך - -

אז יש לנו מנוף לחץ, יש תקציב.

בדרך כלל זה מתקיים.

אני מסכים.

אם אגף תקציבים חתם לי על משהו, זה קרה. עוד לא נתקלתי במשהו חתום שלא קרה. זה צעד בכיוון הנכון.

אני רוצה לחזק אותך, אדוני היושב-ראש, בעניין של החוק בנוגע למסעדות בשדרות. אני לא יודע אם בתקופה הזאת הוועדה יכולה להגיש את החוק.

אנחנו נחפש פתרון. החברים חתומים. זה פרטי.

אני מצפה שנבקש ממשרד האוצר, מאסי מסינג, לחזור עם תשובה עד יום רביעי.

בשמחה רבה.

אני מבקש לזמן אותו בכל מקרה. גם אם הוא יגיד "לא", שיבוא לפה ויגיד.

אני מתכוון לעשות את זה.

הסיפור הזה לא יכול לרדת מסדר היום. דיברנו אז על אותן התרעות שווא. גם בשבוע הזה הם עוד סבלו מאזעקות שווא. אותה מסעדה כשיש אזעקת שווא עדיין סובלת כי הקליינטים הולכים.

צריך אמנם להגיע לפה הממונה על התקציבים והחשב הכללי, על זה אין ספק - אגב, הם היו צריכים לבוא לפה כבר מזמן - אבל עם כל הכבוד יש גם שר אוצר מעליהם. ראשי אגף התקציבים מקבלים את ההנחיות שלהם משר. אומנם משר של ממשלת מעבר, אבל עדיין שר. לא יכול להיות שמאז שהתפזרה הכנסת ב-26 בדצמבר 2018 לא פגשתי כאן את שר האוצר. אם יש דברים שהם אקוטיים, יתכבד שר האוצר ויבוא ויסביר את עצמו. לא סתם הם נמנעים מלבוא לפה. אני גם חושב שכשמביאים העברות, היה ראוי לעשות את הסדר הפוך. יושב פה הדירקטוריון הכלכלי של מדינת ישראל. הדירקטוריון הזה לא קיבל שום סקירה מאגף התקציבים והחשב הכלכלי.

אם לא היו מגיעות היום העברות, אם לא הייתי נלחם על זה, לא היה בכלל דיון היום.

אל תיקח את זה ברמה האישית. היה ראוי שיופיע פה שר האוצר.

יש כאן בקשות לקיצוץ. אי אפשר להרים את היד בעד קיצוץ רוחבי בה בעת שבתוך העברות יש כספים קואליציוניים. הכספים הקואליציוניים האלה נולדו מתוקף הסכם קואליציוני שנחתם בכנסת ה-20. אנחנו נמצאים היום בכנסת ה-22. הכנסת ה-20 התפזרה בדצמבר 2018.

בדקת במה מדובר?

אני יודע במה מדובר.

אתה יודע שמורים לא מקבלים משכורת בגלל שהוציאו את זה מהתקציב ושמו את זה בתוך הסכם קואליציוני? אתה מכיר את זה.

אתם עשיתם את ההסכם הקואליציוני.

הייתה לנו ברירה? בסוף יוצא שהחינוך החרדי מקבל הכי פחות מכולם.

בחוות הדעת שכתבה היועצת המשפטית של משרד החינוך, ואני מדבר איתך על מרץ 2018, כתוב: "התוספת בתקציב מעוררת קשיים".

זה לא היה מגיע אם לא היה אישור שלה.

בכנסת ה-21 אישרנו את תשלומי ההורים. אנחנו נמצאים בכנסת ה-22, שהיא כנסת מעבר. צריך להוציא את מה שמופיע בתוך ההסכמים הקואליציוניים.

בזמן שהכנסת שלנו תלויה על בלימה החיים של האזרחים ממשיכים להתנהל. לצערי הרב יש דברים שעברו מתחת לרדאר גם כשלא הייתי פה, אולי גם לא היה בהם פה דיון מעמיק. הקיצוץ של המענקים לרופאים בפריפריה זה משהו שוועדת הכספים לא הייתה צריכה לתת לו יד. ועדת הכספים הייתה צריכה להפעיל את כל המנופים שלה כדי לעצור את אותו קיצוץ שלצערי הרב עבר.

אנחנו אישרנו את זה?

משרד הבריאות קיצץ במענקים של הרופאים בפריפריה. כשאנחנו מדברים על מתמחים, אנחנו מסתכלים על אותה עתודה של רופאים שהשארנו שם.

או

אני אבדוק את זה. אני לא מאמין שליצמן עשה את זה.

תבדוק.

לדעתי ליצמן לא קיצץ את זה, הוא לא יכול לקצץ את זה.

לא לקחת מתוך העתודה של אותם רופאים שאמורים להיות שם כחלק מאותו הסכם. ברגע שהם קובעים את מקום מגוריהם שם, הם גם נשארים שם. אנחנו יודעים שיש שם מחסור רציני. אני קיבלתי טלפון מבית חולים זיו. דיברנו לא פעם אחת על כך שאנשים לא מצליחים לקבל את הטיפול הרפואי שלו הם זקוקים קרוב ונגיש למקום מגוריהם. האבסורד הוא שבבית חולים זיו ישנה מחלקה שמתפקדת עכשיו, שיש שם את המכשור, שיש שם את הרופאים, אבל אין לה את האישור לתת יותר טיפולים ממה שהיא נותנת היום למחלות של סרטן וטיפולים נלווים. אנשים נאלצים לעזוב את הילדים שלהם ולנסוע למרכז.

אורלי, את מעלה סעיף לסדר היום.

אני בכוונה מעלה את הסוגיה הזאת, כי אין ועדת בריאות. המנוף היחידי שיש הוא פה. מה שקורה במערכת הבריאות זו קטסטרופה אחת גדולה. מכיוון שסל התרופות הוא לא בבסיס התקציב, אז כל פעם יש ויכוחים. בגלל שאנחנו במצב של תרדמת פוליטית, בגלל שהכל גועש מלמטה, אז אף אחד לא יודע באותה ועדה מה גבולות הגזרה, מה הם יכולים לאשר, מה לא, ואותם אנשים כמו קבצנים בפתח מחכים שאולי הפעם התרופה שלהם תהיה בפנים. אני רוצה להגיד שאנחנו, סיעת העבודה- גשר, הגשנו הצעה שזה יהיה בבסיס התקציב, שזה יעלה ל-750, כדי שהנושא של התרופות לא יהיה הסכם פוליטי, אלא שנדע שיש עליה מתמדת משנה לשנה, מתקציב לתקציב.

אותם ילדים בחינוך המיוחד עומדים כשבויים, כבני ערובה של העברות אחרות שאגף התקציבים מעוניין בהן. לפעמים גם אגף התקציבים משמש איזו שהיא זרוע להסכמים פוליטיים כאלה ואחרים, כשאנחנו משמשים כשחקנים באותו משחק. אדוני היושב-ראש, לך יש את היכולת. אני רוצה שאנחנו, חברי הכנסת, נעשה סלקציה בכל העברות שיהיו פה עכשיו. אנחנו לא צריכים להגיש אותן כמקשה אחת, כי הן לא. צריך לשים בראש הדיון דברים שהם בקונצנזוס – ילדים, חולים, רווחה, ילדים בסיכון, כל אותם נושאים שבאמת יש לנו היכולת להגיד: אם אנחנו לא נאשר את העברות הם ייפגעו.

תראו, אנחנו כל הזמן באים ומתריעים לגבי קיצוצים רוחביים. יש פה כמה בקשות לקיצוצים רוחביים, לא משנה מה המטרה. גם אם המטרה היא חשובה, לקחת מהרווחה, מהמלחמה בזנות, מילדים בסיכון, ממסגרות שהיום חסרות, אני חושבת שזה פשע שאנחנו לא יכולים לתת לו יד. אנחנו צריכים לתת מטריית הגנה לאותם משרדים בכל קיצוץ רוחבי שלא יהיה, אנחנו צריכים לדון רק בדברים שהם בקונצנזוס. מטוס ראש הממשלה - לא כזה דחוף. את הנושא הזה אפשר להוריד מסדר היום. בוא נשנה את סדר ההגשה של הדברים ונשים בראש את הדברים שהם בקונצנזוס, אחרת לך, אדוני היושב-ראש, אין כוח להשפיע בחזרה על אגף התקציבים. לפעמים זה נוח מבחינה פוליטית להגיד: "אין לי כוח", אבל יש לך כוח, אדוני היושב-ראש, תשתמש בו.

יש עכשיו מאות ואולי אלפי הורים שמביטים בנו, בוועדה, ומצפים משהו מאיתנו. האוצר היה מאוד שמח שהדיון הזה לא יתקיים, שהוא היה מנהל את הנושאים כבתוך שלו. אני חושב שצריכה לצאת קריאה, כמו שדיברת על זה בהתחלה, שאומרת שהוועדה רואה בחומרה את ההתעלמות המוחלטת הזאת מהילדים החרדים. אם הם לא היו חרדים, כנראה שהנושא היה נפתר. אנחנו רואים בתוך העברות של משרד החינוך שנמצא הנושא של החינוך המיוחד, לא נמצא החינוך המיוחד החרדי. יש פה איפה ואיפה. משרד האוצר התחייב פעם אחר פעם שהנושא הזה ייפתר. אנחנו צריכים להתבייש שאנחנו יושבים כאן ולא יודעים לספק לאזרחים החלשים ביותר את מה שמגיע להם בדין. זה לא הכספים הקואליציוניים שעודד דיבר עליהם.

אני לא דיברתי על העברה ספציפית.

אנחנו מקווים שהנושא הזה כן ייפתר.

אני לא זוכר מתי זה היה, אבל היה דיון בוועדה על הנושא של דיור להשכרה, על מאות ואלפי יחידות של דיור להשכרה. אמרתי בזמנו שלא מתוכננת אף דירה במקומות חרדיים, בערים חרדיות, בשכונות חרדיות. ישבו כאן נציגי מינהל התכנון שהבטיחו לנו שיעדכנו אותנו על המקומות המתוכננים לציבור החרדי בדירה להשכיר. היום, כשאני עובר על סדר היום, אני מגלה שיש ערים שלמות של תכנון, תב"עות חדשות לאלפי יחידות, בלי אף דירה לציבור החרדי. אני חושב שהמצוקה של הדיור לציבור החרדי גדולה מאוד. האוצר הבטיח שבדיון הבא נקבל תשובות. איפה התכנון? הבטיחו שיביאו לוועדה תשובות. היום זה בא לדיון בלי תשובות. אני מקווה שבמשך הדיון תדרוש את התשובות האלו.

הפעילות של מרכז רבין היא פעילות שאמורה להיפסק בסוף השנה הזאת אם לא יעבור התקציב. אני מבקש שהנושא הזה יוכרע.

לגבי החינוך המיוחד, כמובן שאני מצטרף לדבריך, אדוני היושב-ראש, ולדבריו של חברי חבר הכנסת מלכיאלי. אני לא יודע כמה אפשר להאמין לאוצר שב-2020 זה יהיה, כי כל פעם הם דוחים את זה בעוד שנה, בעוד חצי שנה.

לגבי הנחות שניתנות במעונות היום, ההורים השנה שילמו יותר. איזה הורים שילמו יותר? אלה שדווקא זכאים להנחות. הם שילמו בגלל הקיצוץ בסבסוד של מעונות היום. צריך לקחת מהבינוי של מעונות היום במקומות החזקים ולהעביר כך שההורה שזכאי לסבסוד יותר גדול יקבל את זה. משרד הרווחה יצטרך לתת תשובה למה הוא נותן את המכה בסבסוד של המסכנים, של החלשים, ולא נותן את המכה בבינוי של מעונות היום במקומות החזקים.

אנחנו עוברים להעברות. בקשה 5 עד 6.

הפנייה נועדה לתקצב 200 מיליון ש"ח במזומן עבור משרד האוצר למימון עמלת חיתום והוצאות תפעול שוטפות של ארגון הבונדס. הארגון מהווה חלק מיכולות גיוס החוב החיצוני של החשב הכללי במשרד האוצר. המדיניות נקבעת בהתאם לצורכי הממשלה.

מה הדחיפות כרגע?

זה נמצא פה חצי שנה.

מה קורה אם לא נאשר את זה?

המשמעות של אי תשלום הוצאות הטיפול של הבונדס היא פגיעה ביכולת הגיוס של ארגון הבונדס. זו פגיעה בניהול החוב שלנו, זה ניהול לא אופטימאלי של החוב שייקר עלויות.

כשעשיתם את התקציב ידעתם מה יהיו ההוצאות. מה קרה שהוצאות התפעול גדלו ב-200 מיליון שקל באמצע השנה?

200 מיליון שקל זה לא גידול בהוצאות הטיפול, זה הוצאות הטיפול בעצמן.

אני לא מבין איך הוצאות טיפול שוטפות מגיעות להעברות תקציביות. למה זה לא בתקציב?

אם היינו יכולים לתקצב את זה בתקציב המקורי, כמובן שזה מה שהיינו עושים.

יש ארגון. כשאתה יודע מה ההוצאות השוטפות של הארגון, אתה מתקצב את ההוצאות השוטפות של הארגון. אתה אומר לי עכשיו: אני באתי עכשיו עם בקשה לממן את ההוצאות השוטפות של הארגון. אנחנו נמצאים כבר בחודש אוקטובר. האם הארגון מפסיק לעבוד עכשיו, או שההוצאות האלו כבר יצאו?

תקציב 2019 אושר בממשלה באזור ינואר. מאז עשינו דיונים. החלטנו לשנות את האופן שבו אנחנו משקפים את ההוצאה הזאת.

איך שיקפת את ההוצאה הזאת קודם?

באופן שונה.

מה זה "באופן שונה"?

תקציב המדינה הוא 400 מיליארד שקל. ברור לכם שיש דיונים באופן שוטף.

זה הוצאות שוטפות. אני לא מדבר איתך על הנדסת טילים לנאס"א.

אלו הוצאות שוטפות לגיוס החוב. הבונדס מגייס את החוב, ואנחנו מקבלים ממנו כספים. האם אתה מקזז את הכספים בגין ההוצאות השוטפות, האם אתה רושם אותם בצד ההוצאה – זה סוג הדיונים המתודולוגיים שאנחנו מקיימים ביחד עם החשב הכללי. זאת ההחלטה כרגע.

מתי החלטתם?

ההחלטה עצמה הוחלטה בתחילת 2019. הפנייה התקציבית הוגשה בפברואר 2019, ואנחנו דנים בה באוקטובר 2019.

מי בעד אישור פניות 5 עד 6, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – 6
נגד – 4
פניות 5 עד 6 אושרו.

רביזיה.

מספר פנייה לוועדה: 24 עד 25.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של שמונה מיליוני ₪ בהוצאה במרכז למיפוי ישראל, זאת לפי פירוט התוכניות להלן: תגבור תקצוב הוצאות התפעול של המרכז לאור עלייה בעלויות השוטפות של המרכז: שירותי ניקיון, אבטחה ותחזוקה בסך חמישה מיליוני ₪. אנחנו רוצים לתקצב עוד שלושה מיליוני ₪ בהוצאה עבור פתיחת המידע הקדסטרי לציבור, הכולל את כל הנתונים הקושרים לגבולות של גושים וחלקות רשומים. מקורו של הסיכום הינו בהתאם לגיבוש תכנית העבודה של המרכז ופתיחת המידע לציבור.

על חשבון מה זה בא?

אני לוקחת את זה ממקורות אחרים שיש לי. אנחנו לוקחים את זה מפרויקטים אחרים של מידע בשוק הנדל"ן, בתחום התשתיות. זה כן בא על חשבון פרויקטים אחרים.

מי בעד אישור פניות 24 עד 25, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות 24 עד 25 אושרו.

מספר פנייה לוועדה: 58 עד 59.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 19 מיליוני ₪ בהוצאה וסך של 61 מיליוני ₪ בהרשאה להתחייב בדיור הממשלתי עבור חברת "דירה להשכיר". התקצוב הוא עבור תכנון קרקעות ושיווק פרויקטים, לפי התקדמות הביצוע בפועל של חברת "דירה להשכיר".

בדיון הקודם הבטחתם להגיד איזה ערים נוספות יש לכם בתכנון.

לגבי ההערה הקודמת שלך, יש לנו עכשיו פרויקט שאנחנו מנסים לקדם בבני ברק.

כמה יחידות דיור?

630 יחידות דיור ברכסים ובאלעד.

מדובר כאן בהרשאה לחיוב. הרשאה לחיוב אומר שזו הוצאה עתידית שלא התחייבתם בעדה. זה נובע מזה שהיו עיכובים בהוצאה לפועל של הפרויקטים על ידי "דירה להשכיר"?

הרשאה להתחייב זה שאנחנו נותנים לחברה את היכולת להתחייב לפי אבני דרך.

למה אתם באים עכשיו עם התחייבות עתידית? זה משהו שמתעכב בביצוע משנת הכספים הקודמת?

הפנייה הזאת היא מתחילת השנה, היא לא התעכבה משנה שעברה. אלה פרויקטים של תכנון בקרקעות פרטיות, בקרקעות מדינה.

יש פה קיצוץ של 20 מיליוני שקלים בתמיכה בהוראה, במחקר ובהשכלה גבוהה. מה זה הקיצוץ הזה?

זה לא קיצוץ. חברת "דירה להשכיר" מקימה מעונות סטודנטים. אוניברסיטאות נעזרו ב"דירה להשכיר" כדי שתשווק דיור להשכרה. זה לא קיצוץ, זה פשוט תשלום עבור התחייבויות.

מי בעד פניות 58 עד 59, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות 58 עד 59 אושרו.

מספר פנייה לוועדה: 60 – בניית כיתות לימוד.

הפנייה נועדה להגדלת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה בסך של 222 מיליוני ₪ לצורך בינוי כיתות לימוד בהתאם לתכנית החומש לבינוי כיתות לימוד בשנים 2017-2021, וביצוע שינויים פנימיים בהתאם לביצוע בפועל.

באיזה ישובים?

בכל הישובים בארץ. חלוקת הכיתות במשרד החינוך מתבצעת על פי קריטריונים מקצועיים.

רק אין את החינוך החרדי פה.

אני מבקש פירוט.

אדוני היושב-ראש, תנחה אותם לתת לנו פירוט היכן נבנות הכיתות על פי כל ישוב וישוב.

יש לכם את הרשימה?

ברור שיש.

תעבירו לנו את הרשימה, אנחנו נביא את זה להצבעה.

מדובר ב-222 מיליון שרובם הוצאו זה מכבר על ידי הרשויות המקומיות. זו הבשלה של הרשאה להתחייב למזומן. הרשויות מחכות לכסף הזה הרבה מאוד זמן.

אני מבקש שתביאו את הרשימה.

הרשימה היא לא מיידית.

ביקשנו אותה לפני מספר ימים.

מדובר בהוצאה עבור פרויקטים שיצאו בעבר, זה לא תקצוב עתידי.

זה הסעיף שדיברתי עליו בהתחלה, הסעיף של בניית כיתות לימוד בשלטון המקומי. אני מציע להעביר את זה בכפוף להעברת הרשימה של כל הישובים לוועדה.

אני מבקש את הרשימה, אנחנו נצביע עליה היום. מספר פנייה לוועדה: 61 עד 62.

הפנייה נועדה להעביר סך של 184 מיליון 904 אלף ₪ למשרד החינוך עבור מימון החלטות ממשלה, מימון הסכמים קואליציוניים בהתאם לבקשת הממשלה. הפנייה נועדה להעביר 12 מיליון 489 אלפי ₪ עבור יישום החלטת ממשלה מספר 959 מיום 10.01.16 שעניינה "תכנית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסים לשנים 2016-2019", והחלטת ממשלה מספר 2397 מיום 12.02.2017 שעניינה "תכנית לפיתוח כללי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב בשנים 2017-2021".

למה לא מופיעה פה הכשרה חלופית?

שנת 2019 היא שנה תקציבית מאוד מאוד מאתגרת, טרם נמצא מקור תקציבי.

אני עובר לסעיף הבא. שאגף התקציבים לא יעשה ממני צחוק. כל הזמן טוענים שצריך שהבנות ילמדו הכשרה חלופית – ראיית חשבון, כל הדברים האלה. למה זה לא מופיע? היו צריכים להיות פה 20 מיליון שקל. מספר פנייה לוועדה: 65 עד 66.

הפנייה נועדה להעברת 10 מיליון ₪ עבור מיזם ביטחון תזונתי שמספק כרטיסי מזון וסלי מזון לכ-10 אלפים משפחות נזקקות בכל רחבי הארץ.

כל שנה מוציאים קול קורא עבור עמותות וארגוני גג שמספקים סלי מזון בשוטף. השנה זה לא יצא. מה קורה עם זה? כל שנה היה שר שהיה לוחץ וברגע האחרון זה ניתן. מדובר סך הכל על 8,10 מיליון שקל בשביל כל מאות הארגונים האלה. העמותות מתקצבות פי כמה וכמה יותר מ-10 מיליון השקלים האלה. למה הקול קורא הזה לא יוצא, והאם אתם מתכננים להוציא אותו?

אני רוצה לבקש התייחסות ספציפית לארגון "לתת". פנו אלי מהארגון הזה, יש בעיה בהמשך התקצוב שלו. הייתי רוצה להבין איפה הדברים עומדים. עוד פעם, מדובר בתשלומים זניחים.

מדובר על שישה מיליון שקל, מחציתם מגיע מהאוצר, מחציתם מגיע מתקציבים מיוחדים שמגיעים אלינו. אין לנו כרגע את המקור האוצרי ואת המקור הפנימי. כרגע אנחנו מתקשים מאוד לשים את הכסף הזה. מדובר בשישה מיליון שקל שאנחנו שמים כל שנה לקראת אוקטובר. כרגע אין לנו מקורות תקציביים.

כמה אתם נפגעים מהקיצוץ הרוחבי שמופיע פה? כשמדובר במשרד הרווחה, זה לקחת ממסכן אחד ולהעביר למסכן אחר. אין להם משחק, אין להם רזרבות.

הקיצוץ הרוחב לא עומד לדיון עכשיו.

הוא רלוונטי גם עכשיו.

אני מבקש שעד הישיבה הבאה, שהיא תהיה בעוד כמה ימים, אתם תפנו לאוצר ותגידו שכל חברי הוועדה מבקשים את הכסף הזה כפי שהוא ניתן בשנה שעברה. אני לא יודע מה זו המילה "מאתגרת" בעברית, אין לי שום מושג. אנחנו לא יכולים לפגוע, במיוחד לא המשרד שלכם, באנשים הכי חלשים שצריך לעזור להם. אני מבקש, תפנו עוד היום למשרד האוצר, תנסו להגיע לפתרון. עד הישיבה הבאה אני רוצה פתרון לעניין הזה.

הכותרת של הפנייה היא אמנם מיזם ביטחון תזונתי, אבל הפירוט כולל שירותי מרכז הכוללים הוצאות הסברה, דוברות, פרסום, הדרכה, השתלמויות, מענקי לימוד ופעילויות רווחה לעובדים. בנוסף, אחרי כל המחשוב, מערכות המידע, הוצאות התפעול דוגמת ארנונה ושכר דירה, כוללת התכנית התמודדות עם מצבי חירום ותמיכה בביטחון תזונתי. כמה מתוך ה-10 מיליון האלה זה ביטחון תזונתי? מה, זו עבודה בעיניים?

כל ה-10 מיליון מיועדים לביטחון תזונתי. הפירוט מפרט את הפעילויות שמתבצעות במסגרת התכנית. התכנית הזאת מחולקת לכל מיני סעיפים.

באישור תקציבי אתה נדרש לתעד את כל הפעילות שנעשית בתוך התכנית התקציבית הרלוונטית. בתוך התכנית התקציבית הרלוונטית יש דברים שונים. 10 מיליון שקל באישור הרלוונטי הזה הולך כולו לטובת פרויקט הזנה.

מי בעד פניות 65 עד 66, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 65 עד 66 אושרו.

מספר פנייה לוועדה: 82-85 –המשרד לשירותי דת.

הפנייה התקציבית מעבירה סכום של 16 מיליון שקלים בהוצאה. מבקשים תוספת תקציב הוצאה בסך 11 מיליוני ש"ח עבור קליטת רבני התיישבות, תקצוב המרכז למקומות קדושים, תפעול קבר הרשב"י, פיתוח המקומות הקדושים. השינוי מתבצע בעקבות התקדמות הביצוע בפועל. השינוי השני שאנחנו מבקשים הוא תקצוב סך של שלושה מיליון שקלים בהוצאה עבור פיתוח בתי עלמין ברחבי הארץ והצטיידות למערך הקבורה בחירום של המשרד. השינוי מתבצע לפי התקדמות ביצוע הפיתוח בפועל. שינוי נוסף הוא תקצוב 600 אלפי ₪ בהוצאה עבור הוצאות מחשוב.

זה גם על קבורה רוויה וקבורה אזרחית?

המשרד תומך בפיתוח בתי עלמין.

כתוב פה קבורה רוויה וקבורה אזרחית.

זה תיאור התכנית.

מה הם שרותי הייעוץ וההפריה שנותן המשרד לשירותי דת? מה המשרד עושה בנוגע לקליטת עלייה?

מה שמשרד הקליטה לא עשה.

השאלה השנייה נוגעת לבתי עלמין. אדוני, טיפלתי בשבוע שעבר במקרה של אזרח לא יהודי - הוא עבר גיור שלא הכירו בו - שנפטר מסרטן. הוא שירת בצה"ל. הוא תושב רחובות שהיה צריך להיקבר בבאר- שבע. אם כותבים שהפנייה הזאת מיועדת גם לפיתוח בתי עלמין אזרחיים, בסדר, כי צריך לתת פתרונות גם למי שלא יכול להיקבר בבתי עלמין הרגילים.

קבורה אזרחית נמצאת בתכנית.

כתוב בדף הראשון. כשאתה נכנס פנימה, אתה רואה שהתוספת הזאת היא רק לבתי העלמין היהודיים.

יעוץ והפריה לא מופיעים בפנייה הזאת, זה נכנס בתוך התכנית. יש תהליכי הפרייה שאנשים עושים. אנחנו תומכים בארגונים ששומרים על הכשרות ההלכתית של הנושא הזה.

זה לא מופיע בפנייה הזאת?

זה לא מופיע בפנייה הזאת. גם קליטת עלייה ובעיות ביטחוניות לא נמצאות בפנייה הזאת. התקנה הזאת משמשת למיגון מבני דת באזורי עימות, בעיקר בעוטף עזה, אבל היא לא מופיעה בפנייה.

בדיוני התקציב הקודם יצאה הוראה מהיועץ המשפטי לממשלה על כך שמשרד יכול לתת שירותים רק בתחום ההתמחות שלו. אני רוצה להבין מדוע המשרד לענייני דת עוסק בנושא של מיגון.

קליטת עלייה ובעיות ביטחוניות זה שם התקנה. אנחנו השתמשנו בתקנה הזאת כדי למגן את מבני הדת שנמצאים באזורי עימות, בעיקר בעוטף עזה.

היועץ המשפטי אישר את זה?

בוודאי. אנחנו היינו משלמים משם מיגוניות של בתי כנסת ומקוואות. מה לעשות, הם תחת אחריותנו.

התקנה הזאת שנמצאת בתקציב לא מופיעה בפנייה הזאת. האם היא אושרה על ידי היועץ המשפטי? מיגון שייך למשרד הביטחון.

בוודאי. כמעט כל שנה אנחנו מביאים לפה פניות בנוגע לדברים שאנחנו צריכים למגן מהתקציב של המשרד.

אבל אין פה בקשה למיגון.

כרגע לא, אבל בעבר שילמנו כסף עבור מיגוניות של בתי כנסת ומקוואות.

בתכנית שמופיעה כאן יש שירותי ייעוץ והפרייה, קליטת עלייה, פיקוח ובקרה, קשרים עם הגולה. מטרת השינוי לא קשורה לאף אחד מהנושאים האלה.

בתכנית הזאת נמצאים כמה נושאים. אלה הם חלק מהנושאים. בתכנית הזאת אנחנו מתקצבים את המרכז למקומות קדושים ואת קבר רשב"י.

למה הבאתם פה את העניין של ביטחון ואת העניין של קליטה?

זה הפירוט של התכנית.

מי הכין את הפנייה הזאת?

אגף תקציבים.

התכנית היא תמיכה בשירותי דת. חלק מהתמיכה בשירותי דת זה גם תקצוב מרכז למקומות קדושים, קבר הרשב"י.

בשביל מה הוספתם פה את כל ההפרייה, הביטחון והקליטה?

זה נמצא שם. אנחנו מחויבים לכתוב את פירוט התכנית.

מה לגבי בתי עלמין אזרחיים?

מדובר על פיתוח בתי עלמין יהודיים ברשויות ובמועצות דתיות.

מה אתם עושים בנוגע לקבורה אזרחית?

יש תמיכה ייעודית לקבורה אזרחית. אנחנו גם עשינו פעילות מאוד מאוד ענפה בשנה קודמת כדי לעודד את הקבורה האזרחית ולהקים בתי עלמין לקבורה אזרחית.

כמה בתי עלמין כאלה קמו?

יצא קול קורא בסכום לא מבוטל מכספי המשרד לשירותי דת.

כמה בתי עלמין יש לקבורה אזרחית?

אני לא יודע את התשובה, אני יכול לבדוק.

מי בעד פניות 82 עד 85, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – מיעוט
פניות 82 עד 85 אושרו.

רביזיה.

86 עד 88 – משרד התיירות.

הפנייה נועדה לתקצב סכום של 129,414 אלפי שקלים לתגבור תקציב משרד התיירות ושינויים פנימיים בתוך תקציב המשרד.

מדובר על סכום שהתחייבו מבחינה חוזית? אני רואה שזו לא הרשאה להתחייב.

הרוב זה כסף מזומן לקמפיינים שמבצעים במדינות היעד – מדינות אירופה, צפון אמריקה.

האם זה הזמן לאשר 130 מיליון שקלים על קמפיינים כשאולי הכסף הזה ילך אחרי זה להקלה בגזירות על הציבור?

הסכומים האלה נלקחו מראש בחשבון.

אתם כורכים יחדיו הוצאות תפעוליות וסעיף שהוא אופציונאלי. כריכת הדברים יחדיו איננה הגיונית, לא ככה נכון להצביע על הדברים. יש הבדל בין תפעול שוטף, שהוא הכרחי, לבין פרויקטים.

תקציב השיווק מבחינת משרד התיירות זו הפעילות העיקרית של המשרד.

אני מוחה על כריכת הדברים יחדיו.

מי בעד אישור פניות 86 עד 88, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – מיעוט
פניות 86 עד 88 אושרו.

מספר פנייה לוועדה: 97 עד 98.

הפנייה נועדה לתקצוב סך של 150 מיליון ₪ עבור מעונות יום שיקומיים לילדים עם מוגבלויות ופנימיות לנכים.

זה הכל מהוצאות פיתוח שלא מומשו?

זו תוספת לתקציב הרווחה.

למה יש גידול בתשלומים שההורים משלמים למעונות היום?

אחד, היו צריכים להעלות מחירים עקב ייקור שוטף של המדד, ושניים, היה קיצוץ רוחבי שנעשה בתקציב.

למה לא לקחתם את זה מהבינוי בערים האיתנות במקום לקצץ להורים המסכנים? מי שמפסיד מהקיצוץ הזה הוא אותו הורה שמסובסד יותר.

יש בעיה לקחת מתקציב מזומן לתקציב של הרשאה להתחייב. ברגעים אלה מתקיים דיון אצל מנכ"ל משרד הרווחה, על מנת לגרום למצב שבו הגידול שיש בסבסוד של ההורים ייעשה בצורה קצת שונה. צריך לקחת בחשבון שבקיצוצים רוחביים נפגעים גם שירותים מהסוג הזה.

אתה לא יכול לקחת דווקא מההורים החלשים.

משרד העבודה והרווחה לא יכול להתעלם מהקיצוצים שהושתו על תקציב המשרד.

ישבתי עם שר האוצר ביום חמישי. אחד הסעיפים שהיה על סדר היום הוא הסבסוד של ההורים במעונות. המציאות הזאת שזה גדל באופן דרמטי – זה לא מקובל עלינו.

אדוני, בזמנו גם אני פניתי אליך בעניין הזה. גם פניתי לשר הרווחה. מה שנעשה פה היה מן מחטף. זה כן בתוך ה-flat. אף פעם לא העלו בצורה הזאת. צריך לקבל החלטה אם פוגעים בסובסידיות לאוכלוסיות שאנחנו רוצים שילכו לעבוד. לא מדובר רק בפגיעה בסבסוד, מדובר גם בשינוי בתקצוב של המעונות עצמם - הורדה של כוח אדם, הורדה של כל מיני סעיפים. יש תקציבי בינוי שגם האוצר יודעים וגם אתם יודעים שלא ימומשו. שר הרווחה הקודם אמר לי: "זה לא היה על דעתי, לא התייעצו איתי". עם שר הרווחה של היום לא הספיקו להתייעץ. זו החלטה של כמה פקידים במחטף. צריך לעצור את זה.

את הבינוי הייתם צריכים לחלק בצורה אחרת, לא בצורה של "כל הקודם הזוכה". יכולתם לעשות כך שההנחה תהיה רוחבית על כולם.

אדוני היושב-ראש, אתה זוכר שגילינו פה ש-35 מיליון שקלים נלקחו מהתכנית של המשפחתונים כדי לשרת איזו שהיא פעילות כזאת או אחרת? גילאי 0-3 אצל כולם, בטח ובטח אצל העבודה-גשר, זה חלק מהבטחת הבחירות, לא רק סיסמת בחירות, שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את זה.

היו 11 קיצוצים רוחביים בקדנציה האחרונה. 11 הקיצוצים הרוחביים האלה פגעו בתכניות שהן בגדר הצלת חיים. השבוע התעוררנו למצב שבו ילדה שחיכתה עם צו בית משפט להשמה למוסד שאמור להגן עליה, על משפחתה, נמצאה מתה ללא רוח חיים רק בגלל שלא היה מקום להכניס אותה כי יש מחסור באותן מסגרות לילדים בסיכון, לנוער בסיכון. שנה אחרי שנה אחרי שנה אתם אומרים: אנחנו מחפשים את התקציב, מחפשים את התקציב. איפה זה עומד, באיזה שלב? כמה ילדים כאלה יש בהמתנה?

שר האוצר אמר שהוא הולך לדבר איתכם ולתת לי תשובה. העמדה של כולנו, של כל חברי הוועדה, זה שהנושא הזה של סבסוד המעונות יחזור לקדמותו. אני מבקש על זה תשובה.

ה-flat הוא הפחתה רוחבית, הוא בוצע גם מתקציבי הבינוי. לא הייתה הסטה מתקציבי הבינוי לסבסוד.

אולי לקחת מסעיף הבינוי הזה לאותם נושאים שהם אקוטיים, למשל לאותן מסגרות לאותם ילדים עם צו בית משפט שאין להם השמה.

אנחנו דורשים לסבסד את המעונות מהבינוי. הבינוי לא ינוצל עד סוף השנה התקציבית הזאת. סעיף הבינוי זה סעיף שהוא יותר אקסטרה. אני מבקש להעביר מסעיף הבינוי לסעיף של אנשים שהם כלכלית במצב יותר קשה. אני מבקש תשובה עד הישיבה הבאה.

תיקחו מסעיף הבינוי ברשויות האיתנות.

מי בעד פניות 97 עד 98, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות 97 עד 98 אושרו.

מספר פנייה לוועדה: 99 עד 100.

הפנייה נועדה לתקצוב סך של 150 מיליון ₪ עבור שעות סיעוד נוספות לניצולי שואה מהביטוח הלאומי.

מי בעד פניות 99 עד 100, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 99 עד100 אושרו.

פניות 113 עד 118 - רשויות פיקוח.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 72 מיליון ו-651 אלפי שקלים לרשות הטבע והגנים, זאת לצורך פיתוח אתרי טבע ומורשת ברשות, תקצוב פרויקטים בהתאם להחלטות ממשלה, תקצוב פרויקטים משותפים למשרדי ממשלה, היערכות למניעת שריפות יער ברחבי הארץ.

מי בעד פניות 113 עד 118, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 113 עד 118 אושרו.

מספר פנייה: 119 עד 132.

הפנייה התקציבית נועדה לתגבור משרד ראש הממשלה והמשרדים אחרים בסעיף 04 בסך של 158 מיליון ו-577 אלפי ₪ בהוצאה, 250 אלפי ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה, 47 מיליון ו-96 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב, 82 חודשי עבודה בלתי צמיתה ו-4.5 תקני כוח אדם. מטה משרד ראש הממשלה - 84 מיליון 825 אלף ₪. מטרות השינוי: 30 וחצי מיליון עבור נסיעות ראש הממשלה לחו"ל, בהתאם לקצב הביצוע בפועל בשנת 2019, 8 מיליון 675 אלפי ₪ בגין אבטחת ראשי ממשלה לשעבר, 7.8 מיליון עבור תכנית לקידום יוצאי אתיופיה, 5 מיליון ₪ עבור תקציב אבטחה ראש הממשלה באירועים בהם הוא משתתף מחוץ למשרד. התכניות האחרות: 40 מיליון עבור מערך הסייבר, 25 מיליון וחצי עבור הקרן למורשת הכותל, בהתאם להחלטות ממשלה וקצב הביצוע בפועל, 48 מיליון ו-525 אלפי ₪ עבור משרד התפוצות. בהרשאה יש 15 מיליון ₪ שהם בהתאם להחלטת ממשלה 3666 ולהסכמים הקואליציוניים.

למה לא הכנסת את מטוס ראש הממשלה כשפירטת עכשיו? הורדתם את זה מפה?

מה הרשימה שאתם באגף תקציבים שמתם בפנייה הזאת?

שעטנז.

סעיף 04 כולל הרבה מאוד משרדים מלבד משרד ראש הממשלה. יש שם את הלמ"ס, ששם יש את ההכנות למפקד האוכלוסין בשנת 2020 וביצוע פרויקטים שוטפים, יש את המשרד לשוויון חברתי, יש את מערך הסייבר.

מנהל מערך הסייבר אמר לי שאין להם תקציב בכלל.

יש להם תקציב. זה תקציב נוסף שמגיע בהתאם לקצב הביצוע. לגבי השאלה של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, אין בפנייה בכלל תקציב למטוס, יש תקציב לטיסות ראש הממשלה.

אם אתם באים עם איזו שהיא תכנית סל שיש בה תקציב מסוים, אני מבינה שלא חסר לכם כסף למטוס ראש הממשלה, או אולי כבר הבטחתם אותו על חשבון דברים אחרים. זה תעדוף בתוך התקציב.

אומר אגף התקציבים, אומר הרפרנט: "אין פה בקשה למטוס ראש הממשלה".

שלוש מאות שבעים ומשהו מיליון שקלים כבר הובטחו למטוס.

אני מבין שמדובר על נסיעות שכבר בוצעו.

אם לא יפצלו את זה לתתי סעיפים, אנחנו נצביע, למרות שיש דברים חשובים, נגד.

אנחנו נצביע על זה יותר מאוחר. מספר פנייה לוועדה: 133 – מענקים לניצולי שואה.

הפנייה נועדה לתקצוב סך של 30 מיליון ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 4468 – תכנית סיוע לניצולי שואה מקבלי קצבה חודשית מגרמניה, בעקבות סיכום עם ממשלת גרמניה. הכסף הוא בהוצאה מותנית בהכנסה שמגיעה ממשלת גרמניה עבור תוספת קצבה לזכאים.

מי בעד אישור פנייה 133, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פנייה 133 אושרה.

מספר פנייה לוועדה: 134 עד 135.

הפנייה נועדה להעברת סך של מיליון 200 שקלים חדשים לסעיף 29 – משרד הבינוי והשיכון. התכנית הראשונה היא תכנית השכר שכוללת תקצוב כמויות ועלויות השכר של עובדי המשרד הראשי. אנחנו מבקשים תוספת של 48 חודשי עבודה בלתי צמיתה עבור צוערים בשירות המדינה שעובדים במשרד. התכנית השנייה היא תכנית התפעול של המשרד, שמיועדת להוצאות התפעול של המשרד במסגרת התקשרויות בתחומי התחזוקה, ניקיון, חשמל, ארנונה, תקשורת, בתחום מערכות המידע, שמירה, יועצים, פרסומים, היערכות לחירום, בקרת מכרזי שיווק, רשם הקבלנים ופעולות בתחום הסיוע בדיור והאכלוס ואבטחת מזרח ירושלים. מטרת השינוי היא תקצוב סך של 7 מיליוני ₪ בהוצאה עבור פעולות בקרה במכרזים של משרד הבינוי והשיכון, תגבור תקציב האחזקה והניקיון, תגבור תקציב רשם הקבלנים ופעילות חוק המכר, העברת תקציב ממשרד המדע והמשטרה עבור שמירה בקריית הממשלה במזרח ירושלים ותקצוב סך של 36 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב עבור מכרז מצלמות האבטחה במזרח ירושלים, בהתאם לביצוע בפועל ולאור מוכנות המשרד ליציאה למכרז מצלמות האבטחה.

למה משרד השיכון משתתף?

אני מבינה שמדובר כאן בהעברת עודפים בסך של 36 מיליון שקלים ממשרד התרבות והספורט, נכון?

זה לא עודפים. משרד התרבות והספורט יושב עם משרד השיכון בקריה במזרח ירושלים. אלו הוצאות אבטחה שמתחלקות בין המשרדים.

אלה סכומים שהם הרשאה להתחייב לקראת שנת התקציב הקרובה?

לא, זה דווקא במזומן.

מה זאת אומרת? התחייבתם כבר על הסכומים?

משרד השיכון משלם את הוצאות השמירה בקריה.

את מדברת על ההוצאות. אני מדברת על המכרז שאתם עומדים לצאת אליו. באיזה שלבים הוא נמצא? מדובר כאן ב-36 מיליון שקלים רק בגין עריכת המכרז.

לגבי השמירה בתוך המתחם של הקריה, מדובר בהוצאות שוטפות. אנחנו משלמים בפיגור. אנחנו חייבים את זה כדי לסגור את השנה. אלו השלמות של התקציב. מכרז האבטחה פורסם, הוא באוויר. אין התקשרות בגלל שמחכים לכסף. המכרז מהווה צעדי התייעלות לביטחון במזרח ירושלים.

מה המשמעות של 36 מיליון? 36 מיליון שקלים הם בגין עריכת המכרז, או שזו חלקה של המדינה כדי לקדם אותו?

לא, זה מכרז על לשים מצלמות מיגון אלקטרוניות במזרח ירושלים.

יש זוכה?

לא פתחנו מעטפות. אנחנו לא יכולים עד שאין לנו תקציב.

משרד השיכון משלם על המצלמות האלו משנת 1982, מהיום שהייתי שם מפקד פלוגה. האם עדיין משרד השיכון משלם אותן? האם הוא מחזיק מערך אבטחה שלם?

יש היום גם מצלמות וגם מערך אבטחה. המכרז הנוכחי מיועד לתגבר, להוסיף מצלמות נוספות.

אתם מכירים את ההוראה של היועץ המשפטי לממשלה מהתקציב הקודם? כשפניתי ליועץ המשפטי לממשלה ולכנסת בשאלה אם משרד יכול לתת שירותים של משרד אחר ולשלם עליהם, הוא אמר לי שלא. יצא מכתב, חוות דעת של יועץ משפטי לממשלה, שמבהיר שכספים שיוצאים מהמשרד צריכים להינתן לאותם שירותים שהמשרד מומחה בהם. משרד הבנוי והשיכון לא אמור לתת שירותי אבטחה. מדוע אתם שוב פעם נותנים יד לזה שמהתקציב של משרד השיכון יעשו פעילות שהיא לא באופי של המשרד? אני פונה ליועצת המשפטית של הוועדה על-מנת לעצור את הדבר הזה. אין לי שום בעיה לגבי כך שצריך לתקצב את השמירה במזרח ירושלים, אני רק לא חושבת שזה צריך לבוא מהקופה הקטנה של משרד השיכון.

בגלל הבעיות עם הסיפור של מזרח ירושלים, שזה לא משרד הביטחון, שזה לא המשרד לביטחון פנים, העבירו את זה למשרד השיכון, זה תקוע שם. אנחנו נמצאים באמצע שנת התקציב, או לקראת סיומה של שנת התקציב. אם אנחנו לא מאשרים את זה עכשיו, פירושו של דבר שתהיה שם פגיעה בשמירה. אם תהיה ממשלה אמיצה, היא תיקח את הכסף הזה - -

הם עשו פעילות בניגוד להוראת היועץ המשפטי לממשלה.

אם היועצת המשפטית תגיד שזה לא כשר מבחינה משפטית, אני לא מצביע. אם זה כשר, אפשר לשנות את זה כאשר יובא התקציב של 2020. התקציב של 2019 עומד להסתיים. אם זה לא יאושר עכשיו, תהיה פגיעה בשמירה שם. היועצת המשפטית, יש בעיה?

אני לא מכירה את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה.

הוא היה על השולחן בתקציב הקודם.

לא ראיתי חוות דעת כזאת. ממה שאני רואה פה, מדובר בהרשאה להתחייב על סך של 36 מיליון. אם תסתכלי בהשלמות לדברי ההסבר, עמוד 107, את תראי ששאלנו אותם על זה. התשובה שלהם הייתה: ביצוע מכרז המצלמות צפוי להסתיים בתוך 10 חודשים ממועד בחירת הזוכה, וביצוע המזומנים ייעשה בהתאם לביצוע השירותים בפועל.

היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות אותה פנייה, הוציא חוות דעת ששמנו אותה על שולחן הוועדה.

תעבירי לי את חוות הדעת.

אני אעביר לכם את זה שוב. אני אבקש לשמוע מהיועץ המשפטי לממשלה אם חוות דעתו דאז תקפה גם היום. הבקשה פה היא לא בסמכות.

אני לא מכיר את חוות הדעת הזאת של היועץ המשפטי לממשלה. אבטחת מזרח ירושלים נמצאת תחת אחריות משרד הבינוי והשיכון, וזה לפי החלטת ממשלה, לפי החלטת בית משפט העליון. אנחנו לא מבצעים את זה שנה ראשונה, אנחנו מבצעים פעילות המשכית.

לא בכדי פניתי בפעם שעברה ליועץ המשפטי. לא בכדי הוא הוציא את חוות דעתו על כך שהמשרד אמור לתת שירותים אך ורק במה שהוא מומחה. זה הסכם פוליטי.

מי בעד פניות 134 עד 135, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות 134 עד 135 אושרו.

מספר פנייה לוועדה: 143.

הפנייה נועדה להעביר 120 מיליון שקלים עבור תכנית ההזנה במשרד החינוך, בהתאם לחוק יום חינוך ארוך וחוק ארוחה יומית לתלמיד.

מי בעד פנייה 143, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פנייה 143 אושרה.

מספר פנייה לוועדה: 144 עד 146.

הפנייה נועדה להעביר 67,825 אלפי שקלים וכ-70 אלפי שקלים בהוצאה מותנית לרשות המיסים ומשרד האוצר. הפנייה נועדה לקרן מס רכוש, לאכיפת עבירות הלבנת הון, לפרויקטים ברשות המסים, לשער עולמי.

הייתי שמח אם הייתם מכניסים לתוך זה את הפיצוי למסעדנים בעוטף עזה, אבל אני מבין שזה לא נוח לכם.

אנחנו נוסיף את זה. מי בעד פניות 144 עד 146, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 144 עד 146 אושרו.

מספר פנייה לוועדה: 147 עד 149.

הפנייה נועדה להעביר סכום של 61,079 אלפי שקלים לסעיף פיתוח תיירות, לטובת מזומן בגין הרשאות עבר בהתאם לביצוע בפועל של הפעילות: פיתוח תשתיות ציבוריות בהתאם לפרויקטים שאושרו בעבר, מימון מענקים בהתאם לחוק עידוד השקעות הון ובהתאם להרשאות שניתנו בעבר, וכן לפיתוח אזור ים המלח.

מי בעד אישור פניות 147 עד 149, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 147 עד 149 אושרו.

מספר פנייה לוועדה: 151 – משרד הרווחה.

הפנייה נועדה לתקצוב כוננויות ושעות נוספות עבור עובדי משרד הרווחה, בכללם עובדי מעונות ממשלתיים, קציני מבחן וחוקרי ילדים, בסך כולל של 14.6 מיליון ₪.

למה זה לא בוצע בבסיס התקציב?

האם אתם מתכוונים לעשות משהו לגבי הכשרתם של אותם עובדים שמגיעים אליהם הנוער שנמצא בסיכון גבוה? קיבלתי הרבה מאוד פניות ותלונות על כך שמי שפוגש אותם לראשונה אחרי אונס או אחרי התעללות כזאת או אחרת הם אנשים שאין להם הכשרה.

יש להם הכשרה, אבל הם צריכים לבחור אם הם עוברים אותה או לא. זו לא חובה.

לחוקרי ילדים יש הכשרה מאוד ספציפית.

העובדים הסוציאליים ועובדי הטיפול עוברים הכשרה מאוד אינטנסיבית. יש לנו בית ספר מיוחד שמכשיר את העובדים הסוציאליים, זה חלק מובנה בתוך העבודה של המשרד עצמו. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו ובהתאם לתקציב הקיים. לפעמים זה נדחק למקומות אחרים בגלל חוסר בתקציב.

קיצצתם בהכשרה של חוקרי ילדים?

לא קיצצנו בהכשרה של חוקרי ילדים.

אני יכולה להביא לך מקרה של ילדה בת 7 שעברה אונס ונחקרה על ידי בחורה בת 19.

אני לא מכיר את המקרה הספציפי, אבל אני מתקשה להאמין. חוקרי הילדים שלנו עוברים הכשרה. אף אחד לא חוקר ילד בלי הכשרה מתאימה.

אני מקווה שאחרי שיאושר התקציב ותקום הממשלה אנחנו נטפל בנושא של הכשרות, כי אני מקבלת דווקא מידע הפוך – שאין הכשרה מתאימה לחוקרים שנפגשים בפעם הראשונה עם אותם ילדים שמגיעים אחרי התעללויות כאלו ואחרות.

יכול להיות שלקחתם עובדים שהם לא עובדים סוציאליים בגלל המחסור?

לא, אין חוקרי ילדים שהם לא עובדים סוציאליים.

השבוע טיפלתי במקרה של נוער בסיכון במגזר החרדי. הקמתי גם פרויקטים של נוער נושר ונוער בסיכון במגזר החרדי.

יש לנו מסגרות ייעודיות - הוסטלים ומסגרות שונות שמיועדים למגזר החרדי, למגזרים האחרים.

נוה חורש זו לא מסגרת סגורה. אין מסגרת ייעודית למגזר החרדי.

הילדה בת 7 היא ילדה חרדית.

אתם עושים משהו בעניין?

לא ידוע לי.

שישה הוסטלים לנערות ונערים בסיכון נסגרו. עכשיו נפתח בית אורנים בירושלים. שר הרווחה לשעבר אמר: "אין בעיה, אין נערות שמסתובבות וחסר להן". אני לא רוצה להאשים אשמה ישירה, אבל התור למסילה הוא מעל חמישה חודשים. בחוץ יש נערות בסיכון. שלושה הוסטלים נסגרו בירושלים, שלושה הוסטלים ממשיכים של מלכישוע בעפולה ובבית שאן נסגרו – חוסר אחריות.

לאן הם הולכים?

הדברים מנוהלים שם בחוסר אחריות.

אני ביקשתי את רשימת ההמתנה.

הם לא יודעים, הם לא שולטים במציאות.

נושא מקומות בחסות הנוער הוא נושא שנמצא באופן מאוד מאוד אינטנסיבי על שולחן משרד הרווחה.

כבר המון שנים. למה אין פתרון?

יש ועדה שיושבת על הסיפור הזה באופן מאוד אינטנסיבי. זה אחד הדברים הכי חשובים שיש כרגע.

אני דוחה את ההצבעה. אני עובר להצבעה על פנייה 60 – בניית כיתות לימוד. מי בעד פנייה 60, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פנייה 60 אושרה.

רביזיה.


(הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 13:00.)

חבר הכנסת ינון אזולאי הסיר את הרביזיה על פנייה מס' 60, לכן פנייה מס' 60 אושרה. חבר הכנסת אבי ניסנקורן, אני מבקש ממך להעלות את הנושא של הבריאות.

היה היום פרסום בתקשורת על מחסור של 40 מיליון שקלים בהיערכות משרד הבריאות לחורף. זה פיקוח נפש, זה דיני נפשות. אני חושב שהעובדה שהכנסת והממשלה משותקות לא צריכה לפגוע בחיי באדם. אני מבקש התייחסות מיוחדת של הוועדה. אנחנו נדרוש ממשרד האוצר להתייחס לזה, לתת לזה פתרון יחד עם משרד הבריאות.

בדקתי עם משרד הבריאות. משרד הבריאות פנה למשרד האוצר, רק הוא לא קיבל תשובה. מדובר בהיערכות לחורף, מדובר על כך שחסרים 40 מיליון שקלים. יהיו אנשים שכתוצאה מהעובדה הזאת יהיו בסכנת נפשות. ה- 40 מיליון האלה הם חיוניים.

משרד הבריאות אכן פנה אלינו בשבוע שעבר. ישבנו איתם בישיבה. הוקצו כמה מקורות תקציביים. אנחנו יושבים בדיונים על מנת למצוא מקורות תקציביים לבקשות המשרד.

אני מבקש שבישיבה הבאה תבואו לכאן עם משרד הבריאות. צריך למצוא מקור תקציבי ל-40 מיליוני השקלים האלה. אנחנו לא נוכל להיות שווי נפש לגבי הנושא הזה של הכסף שברור שהולך להצלת חיים, ברור שהולך לדברים שהם חיוניים לבריאות האזרחים. לא נוכל לעבור על זה לסדר היום. אני מבקש להזמין את משרד הבריאות ואת משרד האוצר לגבי הנושא הזה של ה-40 מיליון.

כמו שרועי אמר, ישבנו בשבוע שעבר, אנחנו בדיונים בנושא.

מספר פנייה לוועדה: 61 עד 62.

הפנייה נועדה להעביר סך של 184 מיליון 904 אלפי ₪ למשרד החינוך עבור מימון החלטות ממשלה, מימון הסכמים קואליציוניים.

מה זה "הסכמים קואליציוניים"?

הסכמים קואליציוניים מועברים בהתאם להחלטת הממשלה, בהתאם לנוהל היועץ המשפטי לממשלה.

למה זה לא נמצא בבסיס התקציב? מה יש בהסכמים הקואליציוניים האלה שלא יכולים להיות בבסיס התקציב?

מכיוון שטרם הושלמה - -

זאת ההזדמנות שלנו להכניס לפה גם את החינוך המיוחד.

יש פה חינוך מיוחד.

יש פה חינוך מיוחד חסר. הזכאות נקבעת לפי הילד, זה דבר שחייב להיות על פי חוק. ילד שזכאי לחינוך מיוחד זכאי לקבל את זה חינם ובאופן שוויוני. כשאנחנו מדברים על ילד, זה לא משנה מאיזה מגזר הוא מגיע או מאיזה אזורים. זאת ההזדמנות לפנות אליהם שוב פעם, לומר להם שאנחנו עוצרים את העברות עד שלא יתנו לנו פתרון.

הם ישמחו שנעצור את העברות.

אם בתחנה הזאת לא, באיזו תחנה כן?

בתקציב.

באיזה תקציב?

בעוד חודש. עכשיו מכינים אותו.

מה קורה בשוטף?

הוגש בג"ץ על החינוך המיוחד במוכש"ר, על בתי הספר, על ידי ויצו. הם זכו. לוקחים מחנוכה כדי לממן את מה שבג"ץ קבע.

אתה לוקח מנושא אחד לנושא אחר.

100 הורים הגישו בג"ץ על גני הילדים. הם אמרו לי: "תירגע, יש בג"ץ, בג"ץ יפסוק לטובתנו" . כשאמרתי להם "לא", אז הם אמרו: "למה בג"ץ שם פסק?". אמרתי להם: "שם הגיש את זה ויצו, לא הגישו הורים חרדים". נחיה ונראה, הלוואי ואני טועה.

אני מקווה מאוד שאתה טועה. אם אתה אומר שזה לא יגיע מבג"ץ, זה צריך להגיע מהוועדה.

הוא רוצה לתת צ'אנס לבג"ץ.

מתי הדיון בבג"ץ?

עכשיו, בימים אלה. מי בעד פניות 61 עד 62, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – מיעוט
פניות 61 עד 62 אושרו.

מי בעד פנייה מס' 151 – הרווחה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פנייה 151 אושרה.

הייתה פה מורת רוח לגבי הנושא של המטוס של ראש הממשלה, לגבי הנסיעות של ראש הממשלה, לגבי כל מה שנלווה לעניין הזה. היות וכתוב פה הנושא של המטוס, האם בפנייה הזאת מדובר על רכישת מטוס או שהכל מדבר רק על נסיעות? מתי אושר התקציב הזה? האם יש חריגה ממנו? האם עכשיו אתם מבקשים משהו חדש שלא אושר בעבר? האם התקציב הזה הוא מעבר למה שהיה בתקציב המקורי?

בפנייה התקציבית הזאת לא הוגשה שום תוספת שקשורה למטוס ראש הממשלה. אנחנו מבקשים תוספת מזומן בגין נסיעות חו"ל שבוצעו השנה. המזומן הזה הוא בגין תקציב הרשאה להתחייב על סך של 70 מיליון שנקבע בבסיס התקציב ואושר בינואר 2018. לא נדרשת תוספת תקציבית בסעיף הזה.

האם בתוך הכסף הזה יש שכירות של קומה שלמה במלון בניו יורק? צריך לזכור שראש הממשלה שלח את שר החוץ לנאום באו"ם. האם מדינת ישראל חויבה על שכירות של קומה שלמה בניו יורק?

מדובר על עלויות של נסיעות ראש הממשלה.

את לא יודעת אם שילמנו עבור הקומה או לא.

הנסיעה בוטלה.

זה כסף ציבורי. מדינת ישראל זה לא הכיס העמוק של ראש הממשלה.

האם סעיף נסיעות ראש הממשלה הוא רק נסיעות, או שהוא כולל גם אירוח?

זה כולל אירוח.

גם בבסיס התקנה הכל היה כרוך ביחד - מטוס ראש הממשלה עם יוצאי אתיופיה?

ממש לא.

מה זה אומר? למה בחרתם להכניס את זה בסעיף הזה? זה ממש שעטנז. מה קשורה שנת שמיטה להר סיני?

אני מסכים איתך לאו דווקא במקרה הזה, אלא בכל המקרים.

מה הרציונל - שיהיה לנו קושי להגיד שאנחנו נפגע ביוצאי אתיופיה אם אנחנו לא נאשר את העברה הזאת?

תקציב המדינה מחולק לארבע רמות: סעיף, שזה משרד ראש הממשלה, תחומים, תכניות, שזו הרמה שאת רואה פה, ותקנות. מבחינת תקנות, יש תקנה נפרדת למטוס ראש הממשלה, יש תקנה נפרדת לנסיעות ראש הממשלה לחו"ל, יש תקנה נפרדת לקרן מורשת הכותל - שוטף וביטוח. תכנית פרויקטים להחלטות ממשלה כוללת את החלטות הממשלה שקשורות לכותל, את החלטות הממשלה שקשורות למטוס ואת החלטות הממשלה שקשורות לבית ראש הממשלה החדש. נסיעות ראש הממשלה לחו"ל זה בכלל בתכנית שמבצע המשרד, זו תקנה נפרדת.

למה כרכתם הכל ביחד?

לא הכל יחד. מדובר בתקנות שונות.

גם נסיעתו של ראש הממשלה ליפן לרגל הכתרתו של הקיסר החדש בוטלה. הוזמנו שם בתי מלון, טיסות והכל. האם גם העניין הזה שולם?

שולמה עלות ביטול מינורית.

מה הכוונה ב"מינורית"?

כ-200 אלף שקל.

כרכו פה נושאים מאוד מאוד חשובים - הנושא של מורשת רבין, מורשת בגין, נושא של אתיופים, סייבר, נתיב, יחד עם נושאים אחרים שקשורים לנסיעתו של ראש הממשלה. אני חושב שלא היה צריך לכרוך את זה, היה צריך להביא את זה בנפרד. בהתבסס על זה שזה כבר בוצע מראש ואין פה איזו שהיא חריגה מראש, אני אמנע בסיטואציה הזאת.

לפני כשנתיים הגשתי הצעת חוק להקמת מרכז מורשת לזכרו של הרב עובדיה יוסף. משרד האוצר אמר שהתכנית עולה הרבה כסף ולכן זה נתקע עד עצם היום הזה. אנחנו הולכים עכשיו להצביע לזכר הנצחה של מכובדים רבים. אני חושב שחשוב שמדינת ישראל תעלה את ההצעה להנצחת זכרו של הרב עובדיה.

אני מצטרף לבקשה הזאת.

זה ישב אצל מי שהיום הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רונן פרץ, בצמוד לבקשה להנצחת זכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ראשון רבני ארץ ישראל.

מי בעד אישור הפניות של משרד ראש הממשלה, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 7
נגד – 2
נמנעים – אין
פניות 119 עד 132 אושרו.

רביזיה.

מספר פנייה לוועדה: 63 עד 64 – משרד המדע.

הפנייה נועדה לתקצב סך של 71 מיליון ₪ במזומן, 167 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, ו-118 מיליון ₪ בהוצאה מותנית כמפורט לפי הסעיפים הבאים: 150 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב ו-20 מיליון ₪ במזומן למינהל הספורט עבור מימון החלטות ממשלה לפיתוח יישובים בצפון ובעוטף עזה, שיטור במגרשי כדורגל ותמיכה בספורט נשים בישראל, 80 מיליון ₪ בהכנסה מיועדת ובהוצאה מותנית עבור קליטת ההתחייבויות של המועצה להסדר ההימורים בספורט בהתאם לרפורמה בלוטו, וסך של 44.8 מיליון ₪ במזומן למינהל התרבות עבור סל תרבות עירונית ויישום הסכם הקולנוע החמש שנתי.

מאיפה זה יוצא?

אני יכול לברר.

אני מתנגדת לבקשה הזאת. מדובר ב-168 מיליון שקלים בהרשאה לחיוב שאצה הדרך לאשר אותם עכשיו. מחר תבוא ממשלה חדשה, עם גירעון, עם בור תקציבי עמוק. אני מבקשת שימתינו עכשיו עם העברה הזאת, שייקבעו סדרי עדיפויות, כי אולי נוכל להקטין את הוצאות המסים על הציבור. אין שום סיבה לקשור את הידיים של הממשלה הבאה בתקופה של גירעון. זה מסוג הדברים שלא צריכים להעלות לדיון בוועדה. אני לא מזלזלת בצרכים - לא בסל תרבות, לא במועצה להסדר הימורים בספורט, אבל כשיש לנו עוד כמה שבועות כדי להסיר את חוסר הוודאות הפוליטית, זה לא הזמן לאשר סכומי עתק של הרשאות לחיוב. אני מבקשת, ואני חוזרת על הבקשה שלי שכל הסעיפים שנוגעים להרשאות לחיוב שהם בסכום מצטבר של 2.5 מיליארד שקלים - זה כמעט 10% מהגירעון התקציבי שמדברים עליו - לא יעלו לדיון עכשיו, בוודאי לא לפני שאנחנו שומעים על הצגת הגירעון התקציבי ומה מתכוון משרד הוצר לעשות. עכשיו נאשר 170 מיליון, אולי למשרד התרבות הם חשובים, ואחרי זה נטיל מסים על הציבור. ממשלה במצב של הידוק חגורה חייבת לעשות סדרי עדיפויות.

התקצוב של הרשאה להתחייב נובע משני דברים עיקריים: 150 מיליון שקל לתקצוב התחייבויות קיימות, כשגובה ההתחייבויות האלו נודע רק לאחר סיום בניית התקציב. עכשיו אנחנו רק משקפים נכון בספרים של המדינה את קליטת ההתחייבויות מהמועצה להסדר הימורים לספורט.

אבל עדיין זו הרשאה לחיוב במובן שהדבר טעון אישור.

זה אושר בחקיקה מראש בכנסת. אלו לא התחייבויות שהמשרד הוציא מתקציבו, אלא התחייבויות שנעשו עם המועצה להסדר הימורים בספורט.

לפני כשנתיים אושר במסגרת חוק ההסדרים קרן המתקנים של הטוטו באמצעות משרד התרבות והספורט. משרד התרבות והספורט היה אמור לקלוט התחייבויות שנפתחו זה מכבר והועברו לרשויות המקומיות בטוטו. מה שיש פה על השולחן אלו התחייבויות שבסך הכל עוברות מהטוטו למשרד התרבות והספורט, אין פה התחייבויות חדשות.

זו לא התחייבות חדשה, זה שיקוף נכון בספרי המדינה של כל ההתחייבויות שקלטנו מהטוטו. אלו הרשאות שניתנו לרשויות מהטוטו בשנים קודמות. עכשיו, כשהמדינה קולטת את זה בספרים שלה, אנחנו חייבים לרשום את זה בצורה נכונה חשבונאית. אנחנו מתוקצבים בהרשאה להתחייב, כדי לשקף את מחויבות העבר. זה חוק שהעביר את ההתחייבות מהטוטו למשרד התרבות והספורט, אין פה התחייבות חדשה.

מי בעד פניות 63 עד 64, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – 1
פניות 63 עד 64 אושרו.

מספר פנייה לוועדה: 67 עד 73 – המשרד לביטחון פנים.

הפנייה התקציבית נועדה להעביר סכום של 131,680 אלפי ₪ בהוצאה וסך של 139,500 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב. הכספים יועברו לצורך בנייה של תחנות משטרה. חלק מהתקציב ישמש עבור מימוש תכנית שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי וחיזוק הביטחון בירושלים.

הבנייה של תחנות המשטרה היא רק במגזר הערבי?

רק במגזר הערבי.

מדובר בכסף שהוא הרשאה להתחייב. אני לא מזלזלת בחשיבות של הדברים, אבל אם אנחנו במצב של הידוק חגורה, אולי אפשר לעכב שיפוץ של תחנות משטרה שיהיו פחות עדכניות מבחינת השיפוץ שלהן. צריך לקבוע סדרי עדיפויות. לא צריך לחלק את סכום הכסף הזה מידיו של שר האוצר הבא. אם הדבר הזה יחסוך מסים מהציבור, אני חושבת שזה מה שצריך לעשות - לא לאשר את העברה הזאת בדיון הזה.

בנוגע לשיפוצן של תחנות משטרה, בוודאי במזרח ירושלים - -

זה בעיקר בינוי.

כתוב כאן הקמה ושיפוץ. פעלת רבות בכדי שסדרי הגודל של הכוח במזרח ירושלים יגדלו, אתה יודע מצוין שיש תחנות שנבנו בקרוואנים בכל מיני מקומות. אני לא מכיר את הפרטים, אני יודע שהצורך קיים בשטח.

מי בעד פניות 67 עד 73, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
פניות 67 עד 73 אושרו.

מספר פנייה לוועדה: 74 – המשרד לביטחון פנים.

הפנייה הזאת נועדה לתקצב סך של 108,271 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב בתקציב המשרד לביטחון פנים עבור קו רכבת לירושלים, עבור שטחי מחייה בבתי סוהר ואבטחת מוסדות חינוך ב-2020.

שוב מדובר בהרשאה להתחייב על סך של 108 מיליון שקלים. כשאני יושבת פה ושומעת אנשים בעוטף עזה שאומרים שאין לממשלה הזאת 5 מיליון שקלים עלובים, כשאני שומעת שאין 80 מיליון שקלים לתת להורים של ילדי חינוך המוכש"ר, כשאני שומעת שאין ארבעה מיליון שקלים לתת לארגון "לתת", אני חושבת שאי אפשר להעביר כאלה סכומי עתק כאילו עסקים כרגיל. העסקים אינם כרגיל. אנחנו עוד לא יודעים אפילו מה עומק הבור התקציבי. מחר ישב שר אוצר שיגידו לו: ועדת כספים הבריחה לך עוד 2.5 מיליארד שקלים, צריך להטיל מסים על האזרח הפשוט. אני מתנגדת לפנייה הזאת.

מי בעד פנייה 74, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
פניה 74 אושרה.

אני מגישה רביזיה.

75 עד 76 – תעשייה.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב פיתוח אזורי תעשייה בסך של 5,000 אלפי ₪ בהוצאה וכן ב-25,000 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב. הסכומים נועדו לתכנון, שדרוג אזורי תעשייה בעוטף עזה, פיתוח אזורי תעשייה במגזר המיעוטים מתוקף החלטת ממשלה 922, ופיתוח תשתיות תומכות באזורי תעשיה באוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית.

מאיפה זה יוצא?

הסכומים בהרשאה להתחייב נוספים לביצוע של המשרד בעתיד. 5,000 אלפי ₪ הם מהמשרד לשוויון חברתי.

מי בעד פניות 75 עד 76, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
פניות 75 עד 76 אושרו.

אני מתנגדת לחלקים שהם הרשאה להתחייב.

77 עד 79 ו-81 - קידום הייצוא ועידוד עסקים קטנים ובינוניים.

הפנייה נועדה לתקצב סך של 15,400 אלפי ₪ בהוצאה וכן הגדלה בסך של 107,800 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב. הסכומים נועדו לקידום המחשוב בקרב עסקים קטנים ובינוניים, הקמת מרכז לסביבה ברת קיימא, הקמת מכון לייצור מתקדם, והקמת מכון מזון מתוקף החלטת ממשלה.

מאיפה זה יורד?

קידום מחשוב בעסקים קטנים זה בהשתתפות ישראל דיגיטלית. הקמת מרכז לסביבה ברת קיימא, הקמת מכון לייצור מתקדם והקמת מכון מזון בהתאם להחלטת ממשלה - הרשאה להתחייב.

אתה יכול להתחייב שזה לא נגרע משום תכנית אחרת?

ההרשאה להתחייב לא נגרעה.

מי בעד פניות 77 עד 79 ו-81, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 77 עד 79 ו-81 אושרו.

מספר פנייה לוועדה: 89 עד 92.

הפנייה נועדה להעברת סך של 50 מיליון במזומן לרשות האוכלוסין וההגירה לפעולות הבאות: הנפקת מסמכי זיהוי ביומטריים – דרכונים ותעודות זהות, מימון עלויות בגין פרוייקטי מחשוב חדשים, העברת תקנים לטיפול ואכיפה מוגברת לעובדי זרים, תקצוב פעילות המינהל בשדה התעופה רמון החדש שהחל לפעול, קידום הסכמים בילטראליים לעובדים זרים בענף הסיעוד –פעולה שהחלה לפעול בשנת 2019 ולכן לא תוקצבה בבסיס, ותקצוב מינהל מעברי הגבול בשדה התעופה רמון.

מאיפה זה יורד?

מדובר בתקציבי הרשאות עבר שלא תוקצבו בבסיס והוחלט לתקצב בהתאם לביצוע בפועל. כעת הם מועברים בהתאם לביצוע. מדובר בתקציבים שבכוונה לא תוקצבו בתקציבי המשרדים האחרים, הם היו ייעודיים בהתאם לביצוע בפועל. הדברים האלה בוצעו בסופו של דבר.

מי בעד פניות 89 עד 92, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 89 עד 92 אושרו.

מספר פניות לוועדה: 93 עד 94 – דיור ממשלתי, שיווק ופינוי מחנות צה"ל.

הפנייה נועדה לתקצוב סך של 250,000 אלפי ₪ בהוצאה וסך של 485,283 אלפי ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה לתקצוב פרוייקטי בינוי במשרד הביטחון.

למה זה מיועד?

למימוש החלטת ממשלה 2392 – שיווק מחנות צה"ל ופינוי מחנות צריפין ותל השומר.

זה לא תוקצב כבר בעבר? למה אנחנו מוסיפים את זה?

יש תוספת תקציב?

מדובר בתקציבי מזומן שמממנים את הרשאות העבר. זה פרויקטים ארוכי טווח.

מי בעד פניות 93 עד 94, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 93 עד 94 אושרו.

מספר פנייה לוועדה: 95 – חקלאות.

הפנייה נועדה לתקצב סך של 35 מיליוני שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה למכון וולקני, זאת בעקבות צפי לגידול בתשלומים שמקבל המכון מקרנות מחקר חיצוניות, וסך של 15 מיליון שקלים במזומן לפעילות מחקרית במקום.

מי בעד אישור פנייה 95, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פנייה 95 אושרה.

מספר פנייה לוועדה: 96 – משרד הפנים.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצב את משרד הפנים בסך של 14 מיליון 813 אלף שקל עבור היערכות משרד הפנים לבחירות לכנסת ה-22.

מאיפה הכסף?

הכסף מתקציבי משרד הפנים. יש את כל הנושא של המימון לבחירות המקומיות. התשלום למימון הבחירות המקומיות יותר נמוך מהצפוי בגלל המקדמות שניתנו ב-2018. היתרה עוברת עבור היערכות משרד הפנים לבחירות.

מי בעד פנייה 96, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פנייה 96 אושרה.

מספר פנייה לוועדה: 101 – רשויות פיקוח.

הפנייה נועדה לתקצוב 17 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה לתקציב מינהל התכנון, זאת בעקבות גידול בהכנסות מינהל התכנון מאגרות והיטלים בשטחים בעקבות קבלת אגרות והיטלים מפיתוח פארק התעשייה בקיסריה.

מי בעד אישור פנייה 101, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פנייה 101 אושרה.

105 עד 107 – מדע, תרבות וספורט.

הפנייה נועדה לתגבר את תקציב המדע בסך של 86,390 אלפי שקלים ו-58,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. 78,920 אלפי שקלים וסך של 17,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב נועדו לפעילויות במסגרת תכנית פרחי מדע, תמיכה במרכזי פיתוח בצפון, תמיכות ברשויות מקומיות במסגרת סל מדע, מחקרים דו-לאומיים ומרכזי להב"ה. בעת הכנת התקציב בתחילת 2018 לא היה ברור אם רוב הפעילויות יקרו, באיזה סדר גודל, לכן התקציב מועבר עכשיו.

למה אתם לא יכולים לחכות עם זה? למה צריך להעביר הרשאה להתחייב?

גם כאן יש מעל 50 מיליון שקלים הרשאה להתחייב. אני לא מזלזלת בחשיבות הדברים, אבל אני מעדיפה שהדברים האלה ייקבעו על ידי קובעי המדיניות, לכן אני מתנגדת.

מי בעד אישור פניות 105 עד 107, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – 1
פניות 105 עד 107 אושרו.

מספר פניות לוועדה: 108 עד 109 – משרד התקשורת.

הפנייה נועדה לתגבר את תקציב משרד התקשורת בסך של 15,000 אלפי שקלים, בעיקר לטובת פעולות יישום הרפורמה והייבוא האישי, הצטיידות באמצעי פיקוח כמו רכבים, התממשקות עם הדואר לטיוב הליכי הניטור והחיבור עם המערכות של הצבא. הרפורמה הזאת נכנסה לתוקף אחרי חוק ההסדרים של 2019. היה צריך לראות איך הרפורמה מתקדמת. מועבר תקציב אחרי שהרפורמה כבר התחילה לפעול. יש צורך אמיתי לתגבר וליישם את מערך הפיקוח. הוא אמור לגדול, כיוון שאישרנו כניסה של הרבה יותר מוצרים.

מי בעד אישור פניות 108 עד 109, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 108 עד 109 אושרו.

אני מקדם בברכה את שר התחבורה. מספר פנייה לוועדה: 171 עד 174 – תמיכות בתחבורה הציבורית. האם אתה יכול, אדוני השר, לדבר על הנושא של סבסוד התחבורה הציבורית?

מדובר בפניות קלאסיות שוטפות עוד לפני תקופתי, אין בהן שום מרכיב פוליטי או מרכיב שנוי במחלוקת. מפעילי התחבורה הציבורית, ואני אומר כאן בצדק, אמרו שהם ישביתו את התחבורה הציבורית ב-3 לנובמבר אם הם לא יקבלו כספים שמגיעים להם על נסיעות שכבר בוצעו כדת וכדין, התחייבויות שנחתמו גם על ידי אגף התקציבים וגם על ידי החשב הכללי. אנחנו באירוע תקציבי מורכב של גירעון. שר האוצר הולך לחתום היום, בעזרת השם, על עוד פנייה של 650 מיליון שקלים סובסידיה לתחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית זה האתגר של משרד התחבורה כדי לשרת את כל אזרחי ישראל, כדי לפתור את בעיית הפקקים, אין פתרון אחר. גם בפנייה הבאה חלק גדול מהתשתית שיש לנו בהרשאה להתחייב זה לנתיבי תחבורה ציבורית. פה מדובר על 850 מיליון שקלים. צריך לזכור, אנחנו מדברים על תקציב שאושר ב-2017, אלו נסיעות שכבר בוצעו. יש כאן סכום מסוים של כסף שמיועד להעלאה של 10% בשכר הנהגים - תוצר של מו"מ מאוד ארוך שנוהל עוד לפני תקופתי. תראו, חסרים לנו היום 3,000 נהגים בתחבורה הציבורית. אנחנו הולכים פה למהלך של גיוס באוכלוסיות יעד. חסרים לנו כלים, חסרים לנו נהגים. יש כאן סכום מסוים לגידול בעלות הסובסידיה. מכיוון שהנהגים מקבלים היום יותר, אנחנו צריכים לשפות את החברות המפעילות. יש לנו כאן גם תוספות שירות. אתם זוכרים שהיו דיונים בוועדה על ביטול הפטור על הבלו לתחבורה? היום משלמים יותר מס על בלו, לכן אנחנו צריכים לשפות את המפעילים. מדובר פה הכל על נסיעות שבוצעו - 850 מיליון שקלים.

הייתם צריכים להיערך לזה בעבר.

אנחנו מתקנים היום תקציב שאושר והוכן ב-2017. אנחנו עומדים היום על תשעה מיליארד שקלים סובסידיה של המדינה לתחבורה ציבורית בשנה.

האוצר לא צפה 850 מיליון שקל?

מה זאת אומרת "לא צפה"? באים המפעילים ואומרים: "חסרים לנו נהגים, אנחנו לא מצליחים לגייס". אנחנו רוצים להפוך את המקצוע לאטרקטיבי. אנחנו צריכים לייצר מינימום אינטראקציה של הנהג עם הנוסעים, לכן אנחנו עוברים לרב-קו. מי שעוקב אחרינו יודע שב-1 בינואר ישלמו כבר באפליקציה. השאיפה היא שהנהג יהיה בתוך תא זכוכית עם מזגן, בלי אינטראקציה עם ציבור. אנחנו נלחמים קשה.

מה לגבי אלה שאין להם אפליקציה?

יהיה צמיד מיוחד. אנחנו הולכים לניהול חכם, אנחנו משקיעים המון בטכנולוגיה. ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית נמצא עכשיו בארצות הברית לשבוע של סדרת דיונים. המנכ"לית אמורה הייתה אמורה לנסוע, אבל בגלל בעיה תקציבית היא נשארה בסוף בארץ, אני משבח אותה על זה. לומדים את זה במקומות הכי טובים בעולם. אנחנו הולכים לשפר את המערכים האלה בצורה דרמטית. האוצר בעניין הזה, אני חייב להגיד מילה טובה, שותף מלא איתנו, רואה עין בעין את החשיבות של התחבורה הציבורית, הוא ישקיע המון כסף גם בתקופה קשה של גירעון בשיפור התשתית, הכלים, המערכים והמסופים. כדי שנהג יבוא לנהוג הוא צריך לנהוג שעות מסוימות עם פחות פקקים, עם פחות בלגנים עם הנהגים, עם מסופים, עם מבנה נהג נורמאלי כדי לנוח תוך כדי הנסיעה. כל הדברים האלה עולים כסף. אמרנו: צריך להפוך את זה ליותר אטרקטיבי, בואו נעלה את זה כחלק ממו"מ עם המפעילים בניסיון אמיתי לפתור. אנחנו, האוצר ונציגי החברות המפעילות אמרנו: נוסיף עוד 10% לשכר הנהגים, נהפוך את המקצוע לאטרקטיבי. כל זה עולה כסף. זה לא היה ב-2017.

כמה זה עולה?

250 מתוך 850 מיליון הולכים לעלייה בשכר נהגים. 70 מיליון שקלים מתוך ה-850 זה פרויקט להכשרת נהגים. אנחנו רוצים להפוך את זה לאטרקטיבי, להגדיל אוכלוסיות יעד, לתת מענה בהכשרה. הבלו היה כאן בקדנציה האחרונה. אחרי שביטלנו את הפטורים על הבלו לתחבורה ציבורית, אנחנו צריכים לשפות את החברות המפעילות. כשהם זכו במכרז התשומות היו איקס, בהתאם לזה המדינה שילמה וואי על כל קילומטר. עכשיו התשומות הם איקס פלוס, לכן אנחנו צריכים לשלם וואי פלוס. אם הפנייה הזאת לא תאושר, החשב הכללי לא יאשר. הוא אמור היום לאשר את ה-125 שנתקעו.

850 זה ההסכם עם הנהגים והמס על הבלו?

לנהגים, להכשרה, למס על הבלו, לתוספת שירות. אנחנו כל הזמן מוסיפים קווים, לפעמים בשליטה, לפעמים לא בשליטה. החוק מחייב את החברה המפעילה לשלוח אוטובוס אם נשארים אנשים בתחנה. אנחנו הם אלה שצריכים לשלם על האוטובוס הזה. החשב הכללי מנע העברה של 125 מיליון שלא נמצאים פה. אומר החשב הכללי: אם אגף התקציבים לא מראה לי מקורות ל-850 ועוד 650 שייחתמו היום על ידי שר האוצר, אני לא אאשר תקציב. אם הפנייה הזאת לא תאושר, תהיה שביתה בתחבורה הציבורית ב-3 בנובמבר. השביתה תהיה בתמיכה שלי, אני לא יכול להגיד להם לנסוע בחינם.

עם כל הכבוד לחשב הכללי, יש חוק במדינת ישראל.

שצריך לשלם.

את המשכורת של ספטמבר שילמנו בתשיעי באוקטובר. כשקיבלנו הודעה אחרי זה שלא נקבל את מלוא הסובסידיה, זה מיד הכניס אותנו לזעזוע מבחינת מימון. תבינו, לא מדובר על ארבעה שקלים, מדובר על הרבה מאוד מיליוני שקלים. באתי לפה היום כדי לוודא שאני לא אהיה במצב שאני אצטרך להגיד ל-2,900 עובדי החברה, מתוכם 2,600 נהגים, שאין לי משכורת לשלם להם. אם אני לא אשלם דלק ושכר נהגים, זה מיד סכסוך. אני מאוד מקווה שלא נגיע למצב הזה. מדובר בעסק שהוא עתיר עובדים, ענק. אין לנו שום יכולת לממן את הדבר הזה אם אנחנו תלויים בסובסידיה הזאת. אנחנו צריכים הבטחה שכל חודש נקבל את הכסף הזה, אחרת תהיה לנו בעיה מול הבנקים.

בסעיף הסובסידיה שאושר בתקציב 2018-2019 היו שבעה מיליארד. אנחנו מסיימים את השנה עם תשעה מיליארד. צריך לברך על כך שנתנו יותר שירות לאזרחי ישראל.

האוצר לא צפה גידול של שני מיליארד שקלים?

אני תומך בהעברה הזאת. שכר הנהגים עבר ירידה משמעותית בעקבות הרפורמה להפרטת התחבורה הציבורית, מה שגרם למחסור אדיר בנהגים. אנחנו היום בונים מחדש את מקצוע הנהגים בתחבורה הציבורית. עדיין אין ביקוש של הציבור לעבוד במקצוע הזה, מדובר במקצוע מאוד מאוד חשוב. על חברות התחבורה הציבורית נופלת עלות נוספת - העלייה בשכר הנהגים. צריך לקחת בחשבון שאלה שעוסקים בתחום הזה היום הם נהגים מהפריפריה, הם נהגים מאוכלוסיות שונות - מיעוטים, בדואים, מה שמסייע במידה רבה לצמצום פערים. גם הדברים הנוספים שעושים כדי לבודד את הנהג מהנוסעים ולצמצם את האלימות בתחום הזה הם חשובים. תחבורה ציבורית זה הדבר שיכול לפתור את הבעיה של העומס בתחום התחבורה, את הבעיה הענקית של פריון מדינת ישראל, את הבעיה של איכות החיים של האזרחים. הבקשה הספציפית הזאת בהחלט במקום.

אנחנו עוסקים פה בעניין של צפי, בלצפות את המיליארדים שיגיעו, בלצפות את כל הסכומים שיגיעו לפה. אני חושב שיש מיקוד בתחבורה ציבורית, רואים את זה, ואני מברך את כבוד השר על כך. למרות שחשוב היה ללכת למהלך של נתיב פלוס, אנחנו רואים הרבה דברים שהיה אפשר להתכונן אליהם מראש – אני אומר את זה גם כתושב עמק חפר שעכשיו חווה את זה בעצמי. האישור התקציבי הזה רלוונטי רק לתקופה הקרובה. אם אנחנו לא נתעסק בזה שבינואר הם שוב ייתקעו, לא עשינו בזה כלום. כבר עכשיו אני מבקש להתכונן לזה שהם ייתקעו עוד כמה חודשים שוב.

אני וחבריי פונים כבר כמה חודשים לגבי שכונה חדשה בלוד. מה אומרים לנו? שאין תקציב, שיחכו עד תקציב 2020. אני חושב שבשכונה חדשה שנבנית, שרוצים שאנשים יעברו לשם, חייבת להיות תחבורה ציבורית.

אי אפשר לצעוק במדינת ישראל כל הזמן תחבורה ציבורית, תחבורה ציבורית כדי לצמצם את השימוש ברכב הפרטי, מבלי לסייע, מבלי לעזור להם בסובסידיה. אנחנו מדברים עכשיו על סובסידיה, אי אפשר לברוח מהעניין הזה. טוב שהיא תינתן עכשיו כדי שהעסק ימשיך לעבוד כמו שעון שוויצרי. הייתה בשנים האחרונות מהומה לא פשוטה, העסק די נעצר. אני מניח שאתה מודע למה שהיה באגף לתחבורה ציבורית.

הרשות הארצית. יש לה יושב-ראש, אמיר אסרף, תותח-על, איש עם מוטיבציות בשמיים.

אני עושה הפרדה בתפיסת העולם שלי, בהבנה שלי את התחבורה הציבורית ואת משרד התחבורה בין מה שהחברים האלה צריכים ברשות בשביל מפעילי התחבורה הציבורית בחברות הפרטיות, לבין ייצור ורכש גומלין במדינת ישראל, שזה דבר כבד, לא פשוט.

מיקי, תצטרך לקבוע איתו פגישה לגבי הנושא הזה.

אני מגנה את האלימות שיש מצד הציבור כלפי הנהגים, צריך לראות מה עושים בנידון, אבל אי אפשר להתעלם מכך שלאחרונה, במיוחד כלפי המגזר החרדי, היו מקרים של אלימות מילולית ואלימות פיזית מצד נהגים. השאלה מה עושים על מנת למגר את התופעה הזאת. האם יש לכם כלים לזה? ראיתי שיש בהעברה הזאת תמיכה ייעודית. בעבר העלינו בוועדה את עניין ההנחה לסטודנטים, לבחורי ישיבות.

אין את זה פה, אבל אני אתייחס לזה.

אמרנו שנקיים דיון תוך חודשיים. בינתיים עברה קדנציה פלוס ועוד לא התקיים דיון. האם יש לך תשובה לגבי הנחות לסטודנטים?

אדוני השר, תודה רבה שכיבדת אותנו בנוכחותך. גם אני תומכת בבקשה הספציפית הזאת בנושא התחבורה הציבורית. לפני שבאת עסקו בנושא האמיתי של מחסור בנהגים. הנושא הזה של התחבורה הוא החסם הכלכלי הכי גדול, הוא גורר אחריו בעיות של יוקר מחייה, בעיות בתחום הדיור. המחדלים בתחום התחבורה במשך השנים עלו לכלכלה הישראלית 40 מיליארד שקלים בשנה. דווקא בגלל העובדה הזאת אני חושבת שמאוד חשוב להזדרז ולטפל בבעיה כמו שהבקשה הזאת משקפת - לשים את הכסף על שיפור איכות הנהגים, כמות הנהגים והזמינות של התחבורה הציבורית. אני מנחשת ואפילו צופה בוודאות די גבוהה שבזמן הקרוב, אם לא כבר כעת, מדבר איתך צוות משרד התחבורה בעידוד ובתמיכה מאוד חזקה של אגף התקציבים על הדבר הזה שנקרא אגרת גודש. יש יוזמה שנדחפת בצורה מאוד חזקה על ידי אנשי המקצוע, והיא להטיל עלינו, על ציבור הצרכנים, קנס בכניסה לתל אביב בשעות שנדרשים להגיע לעבודה שיכול להגיע לסכומים של אלפי שקלים לנהג רק בגלל שהציבור נוסע ברכב הפרטי שלו.

אני בולם את זה.

עמדתי המקצועית, וזה כמי שגם הייתה רגולטורית בעבר, שאין מקום להטיל את אגרת הגודש בעת הזאת, כי באגרת הגודש יש משהו שבא לקנוס את הציבור, יש משהו שאומר לו: לכו תשתמשו בתחבורה ציבורית, לכו תשתמשו בנת"צים, לכו תשתמשו בקווי הזנק. לא עשו את כל הצעדים הנדרשים שאתה מתחיל לעשות כדי שלאזרח תהיה אלטרנטיבה, כדי שלא יגידו לו: אנחנו קונסים אותך באגרת גודש. למה הדבר דומה בתחום האנרגיה? את תחנת הכוח שמזהמת בפחם, בסולר, בדלקים מזהמים קונסים במסים מאוד מאוד גדולים. יש אלטרנטיבה, שזה גז טבעי על חשמל סולארי. קונסים כשיש אלטרנטיבה, לא כשאין אלטרנטיבה. אני רוצה לבקש ממך לא להסכים לדבר הזה שהולך להזרים עוד כסף לקופת המדינה. זה מאד מפתה. אני מאלה שמחזיקות בדעה שלא בשלה העת להטיל אגרת גודש על הציבור, כי בזה אתה תקנוס את הציבור פעמיים: פעם אחת, ב-40 מיליארד שקל שהוא משלם בעצמו בכך שהוא מפסיד שעות עבודה בפקקים, בזה שיש לו תחבורה ציבורית לא אמינה, ופעם שנייה, באגרת הגודש.

ידידי השר, ברוך הבא. אני רוצה לברך אותך על כך שאתה מעלה כאן רף של ממשק של שר מול הציבור בצורה שלא ראיתי קודם לכן. דיברת על המחסור בנהגים, שזה נושא העברה. האם לקחתם בחשבון תעדוף של בוגרי צבא בעבודה מועדפת, לתת איזו שהיא הכשרה כבר תוך כדי הצבא? אם הכשרה של נהג לוקחת פרק זמן של שנה, אפשר להתחיל בחצי השנה הראשונה של סיום השירות, אני חושב שזה יסדר את זה.

כל פעם כשיש מבצע או משהו ביטחוני יש את נהגי מזרח ירושלים שמשביתים את התחבורה וגורמים לעומס כבד ולבעיות בתוך ירושלים. אם אתה נכנס לתכנית העבודה שלך כאן, הייתי שמח לשמוע על זה.

חלילה וחס שיתפרש כאילו אני באה ואומרת שהנהגים לא צריכים לקבל את ההסכמים, את התוספות, או שהחברות צריכות לשאת את העלויות בעצמן. התלונה שלי היא על כך שהמשרדים לא צופים את ההוצאות האמיתיות שלהם בסעיף שעליו אנחנו מצביעים. אם שר התחבורה אומר שדה פקטו העלות של המשרד שלו היא שני מיליארד שקל יותר ממה שהם צפו בשנת התקציב, זה אומר שזה בערך 13% מאותו משרד. כאשר אנחנו מסתכלים על העלות של תקציב המדינה בכללותו, אנחנו מדברים על ארבע מאות ומשהו מיליארד שקלים. אם אנחנו עוברים בקלילות לסדר היום בנושא כזה, זה אומר שיש לנו גירעון בלי שום קשר לכלום. אני באה בטענות גם לאגף התקציבים וגם למשרד הרלוונטי שלך. חלק מהדברים אפשר לצפות. כשאתה אומר "אני רוצה לחזק את התחבורה הציבורית", אתה צריך לדעת כמה אנשים אתה צריך להוסיף לתחבורה הציבורית כדי לחזק אותה, אתה צריך שיהיה לך צפי כמה קווים אתה מוסיף. אתה יכול להסתכל על העבר שלכם ולראות כמה נדרשתם בכל שנה. אפילו תן רזרבה יותר מכך כדי שלא יהיו אירועים. כאשר אנחנו מדברים על הקשרים שלכם מול החברות, בבקשה תיצרו איזה שהוא מנגנון שיהיה בו קצת גמישות. אנחנו מופתעים בסוף שנה מהתוספת של בין 13% ל-15% על התקציב הבסיסי של אותו משרד. אני לא יודעת מאיפה.

כשאני מסתכלת על משרד הבריאות שחטף קיצוצים רוחביים 11 פעמים בקדנציה אחת, אני רואה שיש משהו עקום בבניית התקציב של המדינה. כשאנחנו מסתכלים על משרד הרווחה ויודעים שחסרים להם מעונות לילדים בסיכון, חסרים להם מעונות לגיל הרך, חסרים להם מטפלים, חסרים להם עובדים סוציאליים, חסרים להם חוקרי ילדים, אז משהו עקום בתוך ניהול התקציב במדינה הזאת. כשאנחנו מורידים מכיס של הרווחה ונותנים לכיס של משרד אחר בדברים חשובים לא פחות, אנחנו יוצרים פה איזה שהוא בלבול, כאוס, אנחנו לא יודעים איפה יש לנו חסר אמיתי, איפה לא. יכול להיות שלגבי שני המיליארד שקלים האלה, שבצדק תגיד שצריך לשלם כי יש התחייבויות, יש לנו תעדוף אחר. יש את ועדת סל התרופות שאין לה אפילו מסגרת תקציבית, לא יודעים מה גבולות הגזרה שלה. יש היום חולים שעומדים בלי לדעת אם יהיה להם מזור או לא יהיה להם מזור, אם זאת השנה האחרונה של החיים שלהם או שאולי יוכלו להאריך את החיים שלהם.

כוועדת הכספים צריכה להיות לנו מערכת איזונים, אנחנו צריכים לדעת מה בא על חשבון מה. אנשים אומרים "לא" לתרופות, אנשים אומרים "לא" לקיצור תורים במערכת הבריאות, אנשים אומרים "לא" למיעוטים בפריפריה. אם אנחנו מקבלים את ההתנהלות הזאת במשרד התחבורה, אנחנו נדרשים לקצץ במשרדים אחרים. כוועדת כספים אנחנו צריכים לדעת מה הם המקורות התקציביים האלה. זה שחל גידול של שני מיליארד שקלים בשנת תקציב אחת במשרד שלך זה יפה, אבל מה המקורות, לאן יכלו ללכת המקורות? אני לא באה אליך בטענות, אדוני השר, אני אומרת שאגף התקציבים צריך להכין את הדברים כמו שצריך.

עכשיו לגבי הפריפריה. אני גרה באזור בית שאן-עמק המעיינות. היכולת היחידה של הילדים שלי לראות סרט בקולנוע היא לעלות על רכבת, אין להם אופציה אחרת, כי אין בית קולנוע בבית שאן, אין בית קולנוע בעמק המעיינות, אפילו אין בעפולה כי סגרו. האופציה היחידה שלהם היא לנסוע לחיפה או לעיר אחרת. הרכבת הייתה במחיר מסובסד יחסית, היא הייתה שווה לכיס של החבר שלהם שההורים שלו לא מקבלים משכורות נאות, וזה הביא לכך שהם לא היו צריכים לנוע בכבישים עם החברים שלהם ברכב פרטי. העלייה בעשרות אם לא במאות אחוזים במחיר של נסיעה בקו הרכבת מבית-שאן לחיפה מדירה ילדים מלהיות שותפים בפעילות חברתית, שזה הטבור של אותם נערים ונערות. התעריף בפריפריה לתחבורה הציבורית הוא לא שווה לכל כיס.

אני רוצה להסכים עם חבר הכנסת אזולאי ועם חבר הכנסת יעקב אשר בנושא של אחיסמך והר יונה. אדוני השר, מגיעה לך תודה רבה בנושא של רמת אברהם בבית שמש, שכונה שהייתה מנותקת כבר חמש שנים מתחבורה ציבורית. משפחות ברוכות ילדים היו הולכות ברגל עם סלים בתוך אתר בנייה. ברוך השם הנחית להכניס שם תחבורה ציבורית. בשם תושבי השכונה אני אומר לך תודה רבה.

תודה לך על הפנייה.

אני מצטרף לברכות.

היו הרבה מאוד דברים שטופלו ברשות בראשותו של מאיר חן בזמנו, אבל היו כמה דברים שבזמנו התחלתי ואין להם המשך. בזמנו הובלתי הכשרה למגזר החרדי והכשרה בצבא. פניתי בזמנו לכוח אדם בצבא כדי שיכשיר נהגים. האם עכשיו זה 39 שקלים לשעה?

לא, 43.

כל שנה זה עולה. עד שלא יהיה עודף של נהגים זה ימשיך לעלות. אני חושבת שזה יכול להיות פתרון מצוין להכשיר נהגים בצבא ונהגים אצל החרדים.

את מתפרצת לדלת פתוחה.

נתקלנו בזמנו בבעיה שהיו נהגים שעברו הכשרה אבל לא היו טסטים.

עשינו רפורמה במכון הבריאות, הכל היום יותר קצר.

אני לא יודעת אם אתה יודע, אדוני השר, אבל מבית חולים צפת לקצרין יש אוטובוס פעם אחת ביום. אם מישהו חולה בצוהריים הוא צריך לחכות למחרת כי אחרת אין לו איך להגיע לבית החולים, או שזה one way ticket, מגיעים לבית חולים ולא חוזרים משם.

את זה נבדוק. זו שאלה פרטנית, אני לא נותן את התשובה בשלוף.

זה גם נושא שפנו אלי הרבה, כדאי לקחת לתשומת לב.

הנתיב הציבורי לנתניה - מה קרה, מה המהירות הזאת? יש גורמי מקצוע במשרד שהם נגד, שלא רצו לחתום, אם אתה זוכר. הרגתם את הציבור מנתניה לתל אביב. לאט לאט. כולם רצים לרפורמות. לאט לאט עם הרפורמות.

אני רוצה לדבר על נושא אחד שהוא מאוד מאוד מכאיב לתושבי יישובי עוטף עזה, על כביש 232. החלו בתיקונו של כביש 232, בהרחבתו. זה כביש דמים. זה כביש שבחמש השנים האחרונות נהרגו בו 13 בני אדם. הממשלה הבטיחה לטפל בזה במסגרת סל ההטבות לעוטף עזה אחרי מבצע "צוק איתן". הפסיקו את התקצוב להרחבת הכביש לפני מספר חודשים. יכול להיות שהיו שינויים באומדנים להרחבת הכביש וכו' וכו', שזה לא משנה. אנשים נוסעים שם בבהלה, בחוסר ביטחון. נפגשתי עם חבר'ה צעירים באחד המושבים. כששאלתי אותם מה הדבר הראשון שאני יכול לעזור להם, הם אמרו - לטפל בכביש 232. אני חושב שלקטע הזה שעוד לא הושקע עד צומת מבטחים חייבים לתת מענה.

הוא מגיע עד צומת סעד.

עד הסוף, כי חלק כבר נעשה. הממשלה התחייבה לתת לזה עדיפות. אני מבקש שתתנו לזה עדיפות, זה עולה בחיי אדם. זה לא עניין של מדיניות, זה עניין של חיי אדם.

תוך כדי דיבור אנחנו מקבלים מייל מרמת בית שמש ג'2. גם שם יש בעיות של תחבורה ציבורית.

יש שם סוגיה של קווי תלמידים.

אני מדבר על בינעירוני. אם אתה כבר מטפל ברמת אברהם, אני אודה לך אם תטפל גם בנושא של ג'2.

כבר 17 שנה יש הפרטה של התחבורה הציבורית. זאת הפעם הראשונה שהממשלה לא משלמת לנו כסף על עבודה שביצענו.

אנחנו הולכים לשנות את זה עכשיו.

אנחנו לא צריכים להילחם על מה שעוד לא קרה, אנחנו צריכים להילחם על הפרויקטים החדשים. מה שאנחנו מבקשים היום זה לאשר לנו לפחות את 2019, לפחות שנדע שבחודשים הקרובים לא תהיה לנו בעיה. אני רוצה להודות לכבוד השר שהגיע לפה ובאמת עוזר לנו בחודשים האחרונים בכל הפרויקטים שאנחנו מדברים עליהם – בית שמש, אחיסמך, ערים אחרות. יש הרבה מאוד מה לעשות. אני לא יודע מה זה שני מיליארד שהוסיפו או לא הוסיפו, אני יודע שחסרים עוד הרבה מיליארדים בתחבורה הציבורית בשביל שנוכל לתת שירות מתאים במדינת ישראל.

באחיסמך יפעלו בתחילת שנה הבאה קווים, זו החלטה שקיבלנו, זה בסיכומים כבר עם האוצר. הבעיה שם היא לוחות הזמנים. אנחנו צריכים שם שמונה אוטובוסים חדשים. ההצטיידות לוקחת זמן. באחיסמך יהיה קו לרכבת וגם לבני ברק. נכון לעכשיו משתמשים בקו 11, יש לו 30 נסיעות לכל כיוון.

סוגיית רכש גומלין, מה שחבר הכנסת מיקי לוי העלה. רכש של 2,000 אוטובוסים חדשים נמצא כבר שנה ושמונה חודשים בהליכים משפטיים בבתי המשפט. יש לי מה לומר על זה, מיקי. בוא נשב על זה ישיבה מסודרת, תעזור לי לפתור את זה.

1,000 אוטובוסים מתוך שבעה מכרזים שתקועים נועדו לאשכול בית שמש. בית שמש התפתחה בצורה מטורפת בשנים האחרונות. עכשיו עשינו איזה קווץ' משפטי, הוספנו 16 אוטובוסים בלי מכרז. אני אומר תודה רבה לאנשי משרד התחבורה ששותפים למאמץ הזה, שמנסים לרבע מעגלים בתוך המציאות. תודה למפעילים, הם באמת עושים עבודה נהדרת. לכולם יש מה לשפר.

מה לגבי הר יונה?

בהר יונה יש בעיה יותר מורכבת – תכננו שכונה בלי לאפשר תשתיתית כניסה לאוטובוסים. לאוטובוס יש מרחב מסוים, אורך מסוים.

למה מינינו אותך לשר? כדי שתפתור את הבעיה.

הרכבת מחיפה לנוף גליל יוצאת לעבודה. אני צריך בשביל זה את ההפקעות של נתיבי איילון. תקבלו היום בקשה חדשה. תאשרו אותה כדי שנצא עם זה לדרך. נותנים התייחסות מאוד מסודרת לנוף גליל. בהר יונה תהיה תחבורה ציבורית כי הולכות להיות שם 3,000 דירות. אנחנו צריכים לתת מענה איפה שיש אנשים.

מילה קטנה על הנהגים. אלימות היא תוצר של צפיפות, פקקים, חיכוך, חוסר בנהגים. את הפניות שאני מקבל אני מעביר אליהם ואז הם מפטרים. אותו נהג שמפוטר מחברה אחת, מחר בבוקר הולך לחברה אחרת לעבוד. למה הוא הולך לחברה אחרת? כי היא חייבת נהגים. אנחנו רוצים חקיקה שתאפשר לנו לייצר מאגר של נהגים סוררים. רוב הנהגים והנהגות עושים עבודה יוצאת מן הכלל, הם עובדים בתנאים בלתי אפשריים – עומס, פקקים, המון שעות עבודה, בלי מסופים, אוטובוסים ישנים.

גם היום, אחרי ביטול מחיר ההרצה, הנסיעה ברכבת כמו ברוב התחבורה הציבורית מסובסדת ב-70%. אותו צעיר מבית שאן שעולה היום לרכבת העמק משלם 30%. אנחנו רוכשים 70 קרונות חדשים ב-700 מיליון שקל במוזמן על חשבון כבישים.

הם עולים על רכבים. בגלל שהם צעירים מותר להם שלושה ברכב. תאר לך כמה רכבים יוצאים, כמה עומס על הכביש.

אנחנו נשווה את התנאים של תלמידי הישיבות לתנאים של הסטודנטים, זה מסוכם כבר עקרונית, יושבים על הקריטריונים, זאת הנחיה שכבר ניתנה אצלנו במשרד.

אדוני השר, מוכרים לך מספרים שלא היו ולא נבראו. מדובר על 8 מיליון שקל, לא 60 ולא 70.

חבר הכנסת אשר, אני בכוונה לא נוקב בסכום כי לא איכפת לי כמה זה עולה. זה עניין של שוויון, צדק ומניעת אפליה.

מי בעד אישור הפניות, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 171 עד 174 אושרו.

אנחנו עוברים לפניות 140 עד 142 – פיתוח התחבורה.

הפנייה הזאת נוגעת להיבטי תשתית שהם בזיקה מאוד גדולה לתחבורה ציבורית. יש כאן הרשאה להתחייב של 700 מיליון שקלים לנתיבי תחבורה ציבורית במסגרת ההסטה של פרופיל ההשקעה של המשרד מרכב פרטי לכבישים ולתחבורה ציבורית. כל כביש חדש שמבוצע היום מבוצע עם תחבורה ציבורית. יש 105 מיליון ל"נתיב לדירה", שזה תקציב שבה ממשרד השיכון. אנחנו מבצעים עבור משרד השיכון פיתוח של כבישים לשכונות חדשות. זה הכל דברים שהם בעבודה עם הרשאות, עם חברות שמבצעות. מה שייתקע ישים אותנו מול חוסר יכולת לשלם לקבלנים שביצעו כבר עבודות.

משרד התחבורה הוא אחד האחראים המרכזיים לגירעון, ואני אסביר למה. אנחנו עובדים בתכניות חומש. פרויקטים לא מבוצעים בשנה. לוקח ארבע שנים לתכנן ולסלול כביש. הערכה היא שקצב הביצוע של פרויקט מסוים ייקח שלוש-ארבע שנים, לכן פורסים את החשיפה התקציבית לפי שנים. במשרד התחבורה, וזה לא בזכותי - את זה אני אומר לשר הקודם, לחברת נתיבי ישראל, לנתיבי איילון, לחוצה ישראל, לכולם - ביצעו מהר, לכן חסר כסף. הכסף שפה הוא לא כסף נוסף, זה כסף שתכננו לשלם אותו ב-2020, ב-2021.

שני המיליארד שקלים האלה זה חיסכון מהעתיד?

בטח. אין פה תוספת של שקל. מה זה אומר שביצענו מהר? חסכנו הפרעות לציבור. כשאני סולל כביש אני מייצר הפרעה. עכשיו אני נכנס לפרויקט של נתיב מהיר בכביש חמש. אם הוא ייקח שנתיים, אז במשך שנתיים יהיו פקקים מראש העין לגלילות כי מצרים את הנתיבים. אם אני אבצע אותו מהר יותר, זה ייקח שנה במקום שנתיים. אנחנו עושים עבודה בין המשרד שלנו לאגף התקציבים כדי לבנות נכון את המודל של הצפי. בקשתי היא לאשר את הפנייה. אני אומר לכם באחריות, אין פה כבישים עוקפים יו"ש.

מה לגבי כביש 232?

כביש 232 לא עומד בקריטריונים של משרד התחבורה – כדאיות כלכלית, כבישים אדומים, שאלה פרמטרים הכי אובייקטיבים בעולם שמריצים אותם על אלגוריתמים. זה הכביש הראשון שאסרנו בו תנועת משאיות. עברנו שם בג"ץ, התלמדנו. אנחנו הולכים להשתמש בידע הזה כדי להגביל שעות של משאיות גם בכבישים עמוסים אחרים. כדי לבצע כביש שלא עומד בקריטריונים חייבים החלטת ממשלה. הביאו החלטת ממשלה שתקצבו אותה ב-250 מיליון שקלים. ביצענו 194 מתוך 250. זה הספיק למקטע מסוים. באנו ואמרנו: תראו, אנחנו רוצים לבצע את הכל, צריך עוד 190 כדי להשלים את הכל. הייתה דילמה אם לקחת את ה-58 מיליון ולעשות עוד איזה רבע מקטע שלא שווה כלום, או לחכות שתהיה החלטת ממשלה משלימה של עוד 190 כדי לבצע את הכל. באנו ואמרנו, ופה אני לוקח אחריות, ש-58 מיליון לא יביאו תועלת כי חצי קילומטר לא יעשה כלום, אנחנו צריכים לגמור את הכביש הזה במקטעים.

מה עשיתם עם ה-58 מיליון?

ה-58 מיליון הלכו לרכש קרונות. כדי לקנות 70 קרונות חדשים לרכבת ישראל היינו צריכים לחפש כסף. הייתה אמירה של האוצר, שגובתה בכתב בין ראש הממשלה לביני, שכשתהיה ממשלה ויהיו דיוני תקציב נשתדל לאתר מקורות תקציביים כדי לתקצב את כל הכביש.

יש כבר תכנון מפורט לביצוע?

בטח, עשו את כל המקטע, ולכן אני גם יודע כמה כסף אני צריך.

111 מיליון שקלים נלקחים מסעיף 38 – תמיכות בענפי המשק. מה הם אותם ענפי משק?

107 מיליון שקלים מגיעים ממשרד השיכון לפיתוח כבישים תומכי דיור במסגרת הסכם "נתיב לדירה". 4 מיליון שקלים נלקחים ממערך הסייבר במשרד הכלכלה להקמת מרכז סייבר בחברת נתיבי איילון. השאר זה הרשאה להתחייב.

התקציב המקורי של הפרויקט הזה עלה מעל למיליארד שקלים בין 2016 ל-2019. אני רוצה להבין מה המשמעות של הפער.

זה גידול בתקציב משרד התחבורה.

מי בעד פניות 140 עד 142, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 2
פניות 140 עד 142 אושרו.

חבר הכנסת עודד פורר דיבר איתי מקודם, הוא אמר שהוא מבטל את הרביזיות שלו על האוצר ועל שירותי דת. גם חבר הכנסת אחמד טיבי הודיע שהוא מבטל את הרביזיה שלו על האוצר. נשארה לנו הרביזיה שלך, חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן, על פנייה 74 - ביטחון פנים. מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה לא אושרה.

פנייה 74 אושרה. רביזיה של חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן על פניות 67 עד 73 - המשרד לביטחון פנים. מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה לא אושרה.

רביזיה אחרונה על פניות 119 עד 132 – משרד ראש הממשלה, של חבר הכנסת מיקי לוי. מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה לא אושרה.

מספר פנייה לוועדה: 29 עד 30 - נציבות שירות המדינה.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 43.3 מיליוני ₪ לנציבות שירות המדינה עבור סיום התנעת הרפורמה במנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה שהוחלט לבצעה בעקבות החלטת ממשלה מס' 3993 משנת 2011.

מאיפה הכסף?

התקציב הגיע מתכנית 13 - תכנית עתודה לצורך תגבור תקציבי שכר של עובדים במשרדים שונים.

אמנם מדובר פה בתיקוני עיוותים בשכר, אבל יש גננות של החינוך המיוחד שאין להן אפילו שכר.

אנחנו יחד נדרוש את זה משר האוצר ומהממונה על התקציבים.

אתם עומדים ביעדים של העסקת אנשים עם מוגבלויות, אנשים חרדים?

נציבות שירות המדינה עומדת בכל היעדים שהוגדרו לה בהחלטות הממשלה, היא מקדמת גיוון תעסוקתי ושוויון מגדרי לגבי כל סוגי האוכלוסיות.

אתה מדבר על עובדי המדינה באופן כללי?

כן.

אתם עומדים ביעדים של העסקת אנשים עם מוגבלות?

כן.

אתם מעסיקים 5% לפי החוק?

אנחנו פועלים בעמידה ביעד. אין לי את המספרים.

לא מקובל עלי שאתה בא לוועדת הכספים עם כזה דיווח. זה דיווח לא נכון. קח את הנתונים, תראה כמה אנשים עם מוגבלות מעסיקים המשרדים השונים ורק אז תדבר.

אני מבקש מהחברים לאשר את זה, ובתנאי שעד הישיבה הקרובה ביום שני נקבל תשובה.

בגלל היחס המזלזל אני מבקש לא לאשר.

האם בהחלטת ממשלה 3993 נכלל שיתוף הפעולה עם קרן וקסנר? האם הנציבות סיפקה תשובות לנושא הזה של ההתקשרות מול קרן וקסנר?

החלטת ממשלה לא דנה בקרן וקסנר.

מי בעד אישור פניות 29 עד 30, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 29 עד 30 אושרו.

אני מגיש על זה רביזיה. ביום שני תבואו עם תשובות לחבר הכנסת אבי ניסנקורן. מספר פנייה לוועדה: 9002, 102 עד 103.

הפנייה הזאת, בשונה מקודמתה, לא עוסקת בהרשאה להתחייב, היא עוסקת במזומן. המשמעות שלה היא תשלום לקבלנים עבור עבודות שכבר בוצעו. יש כאן 700 ועוד 295. הקבלנים ביצעו פרויקטים בסמכות, ברשות, עם צווי התחלת עבודה, עם התחייבות חשכ"ל, עם הכל. עכשיו הם פשוט צריכים לקבל כסף.

הפנייה נועדה להעביר סך של 1.663989 אלפי ש"ח מעודפי תקציבי הממשלה השונים שלא נוצלו בשנת 2018. התקציב הזה מחולק לרשויות מקומות – 247 מיליון 505, והעברה למשרד התחבורה בסך של 1.416,484. כמו שכבוד השר אמר, התקציב הזה הוא מזומן, הוא מעודפי תקציב המשרדים שלא נוצלו בשנת 2018. המשרדים האלה לא בנו על התקציב הזה בשנת 2019, לכן שר האוצר רשאי בהתאם לסעיף 13 לחוק יסודות התקציב להעביר את עודפי התקציב לשימוש בשנת התקציב הרלוונטית.

איך אתם מורידים מהבריאות?

זו לא הורדה. משרד הבריאות ושאר משרדי הממשלה לא הספיקו לנצל את התקציב בסוף שנה. אין בגינו של התקציב הזה שום התחייבות.

בשנה נורמאלית מביאים את כל העודפים לחדר הזה כדי להעביר. מה קרה? האוצר ניצל את הכאוס הפוליטי כדי להשאיר את הכסף אצלו.

בשנה שעברה הייתה בדיוק את אותה פנייה.

אתה יודע, אדוני היושב-ראש, כמה פעמים לא נתנו למשרד הבריאות, למנהלי בתי החולים הרשאה להתחייב? כאשר הם רצו להתחייב, אמרו להם: בנובמבר אתם יכולים, אבל בדצמבר תעצרו, נגמרת שנת המס. אתם יוצרים פה עיוותים ומשוכות שאי אפשר יהיה לדלג עליהם, בטח ובטח במשרדים כמו רווחה ובריאות. אני יודעת שיש מחסור מאוד גדול במשרד הרווחה. אם יש 63 מיליוני שקלים שלא נוצלו במשרד הרווחה, מישהו צריך לתת על זה את הדין, מישהו צריך להיכנס על זה לבית הסוהר. יש ילדים עם צו בית משפט שאין להם תקן לאן להיכנס, שאין להם לאן ללכת, ואתם אומרים שיש שם עודף שתעבירו אותו לתכנון עתידי של קו תחבורה בין רעננה לתל-אביב. סדרי העדיפויות שלכם מעוותים. כאשר אנחנו מדברים על קושי אמיתי בלהביא רופאים לפריפריה אתם מקצצים שם 30 מיליון שקלים, כשאנחנו מדברים על להביא שירותים, בין אם זה חינוך, רווחה ובריאות לפריפריה, אין לכם מאיפה. לתכנן קו עתידי של תחבורה, כמה שהוא לא יהיה חשוב, בין רעננה לתל-אביב, זה אקסטרה. זה לא השמנת, זה הדובדבן שבשמנת. בואו נדבר על הלחם השחור, על הלחם האחיד. אסור לנו להעלות אפילו להצבעה את העניין הזה עד שלא נקבל תשובות.

אני לא מעלה את זה עכשיו להצבעה. היה לי סיכום עם אבי ניסנקורן, עם מיקי לוי ועם אחרים. אני לא מצביע על זה היום, אני אצביע על זה ביום שני כנראה. השר אומר שהוא יבוא ביום שני פעם נוספת. משרד האוצר, תצטרכו להתכונן לעניין הזה.

אין שר במשרד הרווחה שיגן על התקציבים האלה. מה שקורה זה שהתקציבים של המשרדים שאין בהם שר בפועל מופקרים כך ששרים במשרדים חזקים מקבלים מההפקר הזה. סדרי העדיפויות מעוותים. יש אנשים שמתים כי הם לא מקבלים תרופות. תראה מה קורה עם הקנאביס הרפואי שאנשים לא מקבלים את מה שמגיע להם ומעלים להם את העלות של התרופה לאלפי שקלים.

רכש גומלין זה לא רק אוטובוסים, זה גם תשתיות, זה גם עבודה לפריפריה, זה גם כסף שאמור להיכנס למדינת ישראל. חברת סימנס, בגלל שהייתה צריכה לקנות רכש גומלין כי קנו ממנה קרונות, הכשירה מהנדסים מהעלייה האתיופית כדי לטפל ברכבות האלו. רכש הגומלין בנפשנו, אדוני. אני לא אתן לשום דבר לעבור. אדוני השר, תבוא אלינו ביום שני עם תשובות על העניין הזה.

בפנייה הזאת יש גם סכום לא מבוטל לטובת מענקי איזון לרשויות מקומיות חלשות.

נחריג אותן.

אדוני השר, ביום שני נקיים את כל הדיון הזה. אני עובר למספר פנייה לוועדה: 9000, 32 עד 37 – השוטרים.

הפנייה נועדה להעביר סכום של 1.1 מיליארד. הסכום מגיע מקיצוץ רוחבי בכלל משרדי הממשלה. הסכום העיקרי של כמעט מיליארד שקל הוא למימון אותה פשרה שנעשתה עם השוטרים והסוהרים על תוספת שכר. יש בפנייה גם תוספות למפקחי בניין, תוספת לעוטף רצועת עזה, מענה לתכנית הממשלתית בנושא אלימות במשפחה. החלק העיקרי בתכנית, 900 מיליון ₪, זה הסכום שהולך למימון אותו סיכום עם השוטרים והסוהרים.

המדינה התחייבה בבית המשפט לשלם לשוטרים ולסוהרים את המגיע להם. בתוך הפנייה יש גם תקציב למיגון העוטף. אני מבקש להצביע. אין שום סיבה שלא נעביר את הכסף הזה.

אני מבקש לדחות את ההצבעה ליום שני. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:35.