פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



3
ועדת הכספים
23/10/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ד בתשרי התש"פ (23 באוקטובר 2019), שעה 12:30

סיוע לענף המסעדות ומציאת פתרון למסעדנים בעוטף עזה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
שלמה קרעי – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
קרן ברק
אורלי לוי אבקסיס
חוה (אתי) עטייה
עודד פורר
אורית פרקש-הכהן
מיכל שיר

משה אבוטבול
מרק איפראימוב
מירב כהן
אורלי פרומן
אלון שוסטר
פנינה תמנו

אסי מסינג - עו"ד, היועץ המשפטי, משרד האוצר

אביעד נימקובסקי - עו"ד, עוזר ראשי, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

שי אהרונוביץ - סמנכ"ל בכיר מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

עמיחי גרינוולד - יועץ למשנה למנכ"ל, משרד הכלכלה

גיא גולדמן - עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

אפרת בן שוע אורן - עו"ד, עוזרת ראשית ליועמ"ש, רשות המסים, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

רמי יצקן - מנהל תחום סגן מנהל מח' פיצויים ונזקי אויב, רשות המיסים, משרד האוצר

רן קויתי - מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

איתמר גזלה - ראש ענף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

תמר מירסקי - ראש ענף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

אילנה מזרחי - עו"ד, הרשות להגנת הצרכן, משרד הכלכלה

ישראלה מני - סמנכ"ל אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

נמרוד הגלילי - מנהל תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

אביב שזירי - יושב ראש, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

שי לחוביצר - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

שי ברמן - מנכ״ל, איגוד המסעדות

ברוך שניר - כלכלן, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

ניר שוחט - עצמאי בעל עסק בשדרות, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

אורי גולדמן - עו"ד, לשכת עורכי הדין

נתנאל סרוסי - יעוץ תחום קשרי ממשל, עיריית שדרות

דן מיכאל קדרון - עוזר של משה בר, תנו יד לחירש ונכים למען נכים

ליאורה סלע דוד - מנכ"לית העמותה לקידום התיירות במרחב שקמה

משה פריאל - פעיל חברתי, המשמר החברתי

רחמים רמי שם-טוב - אדם פרטי

תומר מור - מנכ"ל עמותת מסעדנים חזקים ביחד

שמעון אלחרץ - מסעדן בשדרות

ג'ורג אוקרט - מסעדן בשדרות

מרגלית לב טוב



יעל גויסקי אבס - שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

רחל כהן - שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התאחדות המלונות בישראל

רפאל דוד גרסון - שדלן/ית (אימפקט ל.א.ב בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: לתת)

שמעון אלחרץ - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מסעדנים חזקים ביחד (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ארגון הגג של המסעדות האתניות)

ניצן אמיל מאיר - שדלן/ית

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

אירית שלהבת



סיוע לענף המסעדות ומציאת פתרון למסעדנים בעוטף עזה

אנחנו עוסקים בסיוע לענף המסעדות ומציאת פתרון למסעדנים בעוטף עזה.

יש שתי בעיות בעניין הזה. בעיה אחת היא עוטף עזה, ששם המסעדנים נפגעים מאוד. דיברנו על כך שנחפש פתרון לשתי הבעיות. בעיה אחת היא עוטף עזה, ויש למצוא פתרון. בינתיים גם שמעתי, וכך גם התפרסם, שראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים אמרו שהם יעבירו 5 מיליון שקלים כדי לפצות את המסעדנים בעוטף עזה.

3 מיליון שקלים.

5 מיליון שקלים. אחרי כן זה ירד ל-3 מיליון שקלים. זה התחיל ב-5 מיליון שקלים.

ירד ל-3 מיליון שקל, וגם את זה אי אפשר לתת.

בזה בינתיים יש בעיה. אבל בינתיים המסעדנים סובלים מן העניין הזה. אבקש לשמוע מישהו שמייצג את המסעדנים. קיימנו על זה כבר מספר דיונים. מי מייצג את המסעדנים בעוטף עזה?

יש פה ייצוג של "מסעדנים חזקים ביחד" ושל איגוד המסעדות. יש להם מטרות משותפות בסופו של דבר. אולי כדאי לשמוע את שניהם.

טוב.

שלום אדוני. אני מנכ"ל איגוד המסעדות. אדוני היושב-ראש, תודה רבה על כינוס הישיבה. לא טריוויאלי, אנחנו יודעים, לקיים דיון בתקופה כזאת, אז אנחנו מודים לך על עצם קיום הישיבה.

הוחלט על מענק לאנשים האלה. השאלה אם מגיע להם או לא מגיע להם – אנחנו כבר מאחורי זה, זה כבר לא רלוונטי כי הוחלט על מענק, החלטה של שר האוצר ושל ראש הממשלה. פורסם קול קורא לקבל את המענק. ועכשיו באיזו ציניות שאין לה גבולות פשוט אומרים להם: אנחנו לא יודעים, כן מגיע, לא מגיע, היועץ המשפטי הזה, המשרד הזה, משרד האוצר, הנגב והגליל, רשות המסים. כל הגופים האלה עושים פינג פונג לאנשים האלה.

מי הם האנשים האלה? אלה אנשים שבכל יום שני וחמישי נופלים להם טילים על הראש. לציניות אין גבול. האנשים האלה לא יכולים לקיים את העסקים שלהם בלי המענק הזה. זה מענק שיאפשר להם לקיים את העסקים שלהם, לא לשום דבר אחר. זה לא ציבור שבא ומבקש תרומות ובקשות ודברים. הם רוצים לקיים את העסקים שלהם, כפי שהם יודעים. הם מסעדנים, הם רוצים לעבוד, וזה מה שהם באו לבקש פה.

תודה. מי השני שמבקש לדבר?

אני מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד". שלום.

בחצי השנה האחרונה – אנחנו עמותה שיש בה כבר קרוב ל-1,000 עסקים מכל רחבי הארץ, ולשמחתי כבר נפגשתי עם מרבית המכובדים שיושבים פה סביב השולחן – אנחנו הולכים יד ביד עם מסעדני עוטף עזה בשביל לפתור מצב בלתי אפשרי, מצב של אי לחימה רשמי אבל מצב של טפטופים שיש לו השלכה משמעותית כלכלית שפוגעת בתפקוד של העסקים, פוגעת ברווחיות ופוגעת בחוסן שלהם להמשיך להתקיים בתוך המרחב הכלכלי שבו הם נמצאים, שזה כל אזור עוטף עזה. לא צריך להסביר, כולם מכירים את נושא הטפטופים של הטילים. והדבר המגוחך, שאפילו כשאין טילים ויש רק אזעקות, אפילו אזעקות דמה, אזעקות שווא, במקרים כאלה באופן אינסטינקטיבי העסקים מתפנים, העסקים למעשה מתאיידים מהלקוחות שלהם. אי אפשר לנהל כך כלכלה מסודרת. להבדיל מהרבה מאוד מגזרים אחרים, המגזר הספציפי של תעשיית המסעדנות נורא נורא רגיש בכל מה שקשור ללקוחות, הוא נורא רגיש בכל מה שקשור לאזעקות ובסופו של דבר הוא נפגע בצורה נורא נורא משמעותית.

עברנו תהליך ארוך, דיברנו וישבנו עם כל מי שרק יכולנו. הגענו לתוצאה, שאני חושב שהיא תוצאה נפלאה, שגם שר האוצר וגם ראש הממשלה הסכימו, ואפילו הצהירו באופן רשמי ופומבי שהם מוכנים לתת מיליונים לתעשייה הזאת בעוטף עזה. לצערי, משיקולים כאלה ואחרים, זה עדיין לא הצליח להתקדם. אנחנו פה במטרה פשוטה מאוד בוועדה הזאת: לנסות לראות איך הוועדה יכולה להתיר את החסמים, לקחת את הנושא הזה צעד אחד קדימה ולעזור למסעדנים.

אני אומר בצורה ברורה מאוד: חברים, בלי החוסן הכלכלי של הרצועה הזאת, של החבר'ה האלה שנמצאים שם ונותנים מזור לאזרחים ונותנים קצת שקט ושלווה ונותנים תרבות חיים – אנשים בישראל היום ב-2019 בלי איכות חיים לא מוכנים לחיות במקומות מסוימים, מעבר לקטע הביטחוני. חשוב מאוד לשמר אותם, חשוב מאוד לעזור להם. יש פה גם נייר שחילקתי לכבודו. הוכחנו את נושא העמידה, את הצורך לתת את הפיצויים הללו. אנחנו מבקשים ככל שניתן לעזור, כמה שיותר מהר.

תודה רבה. מי משיב מטעם הממשלה? לפני שנשמע את הייעוץ המשפטי, האם נכון הסיפור הזה, שהתחייבו להם על 5 מיליון שקלים, ואחרי כן זה ירד ל-3 מיליון שקלים? איפה עומד העניין הזה? לפני הקטע המשפטי.

אוכל להתייחס ברקע אל מה שהיה.

בסדר, בבקשה, מי שאתם רוצים יציג את זה.

מי שקובע ומנהל את משרד האוצר שיתייחס, זה הכי טוב.

מי משיב? בבקשה, אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר.

אתחיל ברקע הכללי כדי להתחבר לנקודה שבה אנחנו נמצאים.

למעשה חוק מס רכוש קובע הסדר ספציפי, שמסדיר את המסגרת שבה מפצים על נזקים בגין פעולות לחימה ופעולות איבה. החוק קובע, או מסמיך לקבוע תקנות, באישור של ועדת הכספים של הכנסת, בשורה של עניינים. ואכן נקבע הסדר מקיף מאוד וארוך, שלגביו התקיימו שורה של דיונים במהלך השנים ביחס לתשלום של נזק עקיף. אנחנו עסקינן כרגע רק בנזק עקיף ולכן לא ארחיב לצורך העניין על נזק ישיר. הוא מחלק לקטגוריות שונות של ענפים: מסחר ושירותים, תעשייה, חקלאות וכולי.

באופן ספציפי בכל מה שקשור ללחימה בדרום, נקבעה הוראת שעה בתחילת שנת 2019, שבמסגרתה נערך פה דיון ארוך, שכוללת למעשה מסלול פיצוי מיוחד לענף התיירות, לדבוראים, וקבעו עוד שורה של הוראות ביחס לפיצוי של עובדים שאינם יכולים לעבוד בשל הוראות של פיקוד העורף באזור.

השאלה אם יש מקום לפצות את ענף המסעדנים או ענפים אחרים נוספים בתחום מסחר או בשירותים נדונה ועלתה במסגרת הדיונים השונים שהיו פה בוועדה, גם בדיון הראשון שהיה עקב קביעת הוראת השעה וגם בדיון על הארכתה. הוחלט בסופו של דבר שבשלב הזה לא נמצא איזה פתרון או איזה מתווה שנותן פיצוי בתחום.

רשות המסים סירבה.

נדמה לי שהיושב-ראש סיכם שהנושא צריך להמשיך להיות נדון.

הוא נדון.

המתכונת להסדיר את הפיצוי, בנושא שמוסדר בצורה מפורשת בחוק מס רכוש ובתקנות מכוחו, היא באמצעות תיקון התקנות, בין בהוראת שעה ובין בהוראה קבועה. הפלטפורמה כבר פחות חשובה כרגע, תלוי מה רוצים. המתכונת לבצע ולהסדיר את הנושא היא באמצעות בחינה נוספת והשלמת עבודת מטה מקצועית של איחוד ותיקון תקנות. במסגרת העבודה הזאת צריך לבחון האם באמת יש טעם בטענות שיש לייחד פיצוי מסוים ולחרוג ממתכונת הפיצוי הקיימת, שאומרת שלמעשה העסק צריך להיות סגור שבעה ימים ויותר, ומן הרציונלים שעומדים מאחורי הסגירה של שבעה ימים ויותר בתחום המסחר והתעשייה. אם רוצים, אפשר יהיה להרחיב בנושא הזה על ידי אנשי מס רכוש; והאם נכון לאבחן את ענף המסעדנים מענפים אחרים שפועלים באזור, בכלל בתחום המסחר והשירותים, או בתחום הווי ובידור וכיוצא באלה, שלגבי כל אחד מהם יכולות להיטען טענות על בעיות שונות.

שמענו את הסיפורים האלה כבר כל כך הרבה פעמים.

עודד, אם נדבר כך לא נגיע לכלום.

גם זורקים פה אמירות שלא מחוברות למציאות.

אבל אני לא מסכים.

דיברנו האם זה תיירות או לא תיירות, זה היה הדיון. אם הוא לא שייך לתיירות אז זה לא נכנס בסעיף. באה הממשלה ומצאה איזה פתרון אחר. תסביר למה אתם לא נותנים את הפתרון האחר. אל תסובב פה עכשיו ותמרח את כולנו בדבש ואחר כך תכניס אותנו למלכודת.

עודד, אני לא מסכים לדבר הזה, באמת. זה משהו חדש עכשיו.

לא, אני לא מסכים, ואגיד לך למה אני לא מסכים.

אני לא רוצה לשמוע.

עומדים לסגור את העסק שלהם, ומספרים להם כל מיני סיפורים.

עם כל הכבוד, אתה לא היחיד שדואג להם. כולנו דואגים להם.

אני מסכים איתך, אין לי בעיה.

בסדר, זה הכול. בבקשה, אסי מסינג.

בהיעדר פתרון לפי התקנות הייתה חשיבה, ניסיון, לא חשוב כרגע של מי.

ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים.

אני מניח שלא הם יזמו את העניין.

מה זה משנה?

אבל נשלח מכתב שהם יזמו.

ראש הממשלה כתב.

התוצר שלו בסופו של דבר הוא קול קורא שפורסם על ידי הרשות לפיתוח הנגב, שקורא להקצות פיצוי לענף המסעדנים במודלים השונים מן המודלים המקובלים לפי תקנות מס רכוש, ויש שם ניואנסים שונים בשאלה מה נקבע במודל הזה.

עכשיו אני נכנס לעניין המשפטי ולעניין המקצועי. למעשה הרשות לפיתוח הנגב אינה חלק מן הממשלה. זו רשות סטטוטורית שפועלת מכוח חוק שקובע את התפקידים שלה.

כפי שאמרתי, חוק מס רכוש קובע מנגנון סדור וסגור בשאלה איך מפצים עסקים בעת פעולת איבה. המתכונת להביא את התיקון הזה – ובראש ובראשונה לדעתי גם ועדת הכספים הייתה צריכה להיות שותפה לעניין – היא באמצעות המנגנון החוקי הקבוע, שקובע איך מסדירים את הנושא. מעבר לכך, כשחורגים מן המנגנונים הקיימים וקובעים מסלול שונה למשל ממסלול המחזורים שנקבע לגבי ענף התיירות וענפים אחרים, התוצאה יכולה להוביל לכך שהפיצויים שניתנים לפי אותו נוהל שנקבע הם שונים או גדולים יותר לכל עסק ביחס למה שהוא היה מקבל אילו היה נקבע לו מנגנון דומה לפי תקנות מס רכוש. לכך יש להוסיף שצריכה להיבחן השאלה של האבחנה בין העסקים. הבעיות אינן נפתרות על ידי מתן מענק כזה או אחר שמיועד למסעדנים אלא רק מחריפות מכיוון שהשאלה של - - -

הדבר היחיד שמחריף בינתיים זה המצב הביטחוני, לא ההחלטות וההבדלים בין העסקים.

יצירה של מנגנון שמתעלם מן העסקים שדומים במאפיינים שלהם לעסקי המסעדנים באמצעות מענק מינהלי - - -

מה למשל?

בעניין הזה – וזה מה שעמד ברקע הבחינה שנעשתה בעבר - - -

עזוב. מה למשל דומה לו?

אפשר למצוא במסחר ושירותים עסקים שונים. נניח לצורך העניין, אם הועלתה טענה של עסק שנסגר והפעילות לא יכולה להמשיך - - -

מה דומה למסעדנים?

אני נותן דוגמה. למשל אם תיטען הטענה שהרציונל המרכזי לשלם למסעדנים הוא אם המסעדה נסגרת ואדם לא אוכל פעמיים אותה ארוחה, כלומר הוא מגיע ביום אחד, המסעדה נסגרת והוא יגיע רק למחרת.

זה המסעדה. מה דומה להם?

עסקים דומים במאפיינים שלהם הם בתחומים שונים. למשל עסק של הסעות.

המלאי של המסעדות עולה כסף, מלאי הירקות והפירות, אחרי שקנית אתה לא יכול לשמור אותו. ואילו בתחום ההסעות, אם לא ניצלת את הדלק הכסף הזה לא הלך. זה מלאי של אוכל שאי אפשר לשמור אותו. מה עוד דומה לזה?

אורלי, אנחנו לא נגיע לכלום. אני לא רוצה לשמוע עכשיו אנשים מדברים ללא רשות. ולכן מה העמדה שלך? בבקשה.

לכן העמדה שלי היא שצריך להשלים את עבודת המטה המקצועית על ידי הגופים שעוסקים בנושא באופן קבוע, שזה מס רכוש, ביחד עם הגורמים השונים האחרים במשרדי הממשלה.

כמה שנים אתם צריכים בשביל להשלים את העבודה הזאת?

אם יש מקום להציע מתווה לתיקון תקנות מס רכוש - - -

- - -

מה הדבר הזה? אתה רוצה שאוציא אותך? אני מצטער.

זה לא מפחיד אותי. נופלים עליי טילים כל היום.

זה לא צריך להפחיד אותך. אני איתך, אני לא נגדך. מה אתם עושים עם זה?

אנחנו ממתינים זמן רב לזכויות שלנו.

אני מבקש לא להפריע.

אני אומר שוב: המתכונת הקיימת לעשות את זה היא באמצעות תיקון תקנות מס רכוש ולא קביעה של מענק שעוקף את חוק מס רכוש למעשה. לכך מצטרף המועד שבו התקבלה אותה החלטה, שהוא עומד ברקע, ושל שאלות שצריכות להיבחן בתקופה של בחירות.

תודה רבה עו"ד מסינג.

אני מייצג את האולמות.

אבל אני לא רוצה עכשיו. אתן לך בהמשך. תמתין רגע. אני עורך את הישיבה הזאת לא בשביל שכולם ידברו. אני עושה את זה כדי להגיע לפתרון. אני לא בטוח שזה הולך לקרות. בבקשה, מי מייצג את רשות המסים ומה עמדתה בעניין? מה עבודת המטה שנעשתה?

אני יכול להתחיל את התשובה, אדוני. הניסיון להציג את הממשלה כגוף אטום שלא נתן מענה לתושבי האזור, לא מדויק. באנו לפה בזמן אמת ויחד עם הוועדה נתנו מענה לכל האוכלוסיות ושמענו את כולם.

מה היו המענים?

לשמוע זה טוב, אבל מה בפועל?

בפועל הייתה הצבעה, חברי ועדת הכספים הצביעו. השר קבע את התקנות.

אתם מביאים לנו תקנות שאנחנו לא יכולים לשנות אותן. אתם אומרים לנו: אם לא תצביעו על התקנות לא יהיה שום דבר. - - -

אעצור את הדיון ואנחנו נפסיק אותו. עודד, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

בחייך, זו שערורייה מה שהם עושים איתנו.

למה שערורייה?

זאת שערורייה כי ההתייחסות שלכם לנושא היא שערורייה. כמה פעמים ביקרת במסעדות בעוטף עזה וישבת עם המסעדנים? כמה פעמים? אתה בא לפה ואומר לנו שזאת לא שערורייה. בוא תגיד לי כמה פעמים ישבת איתם והבנת ממה הם סובלים?

נציגי רשות המסים היו הרבה פעמים כדי לתת - - -

גיא גולדמן, שכחת שלא עונים לחברי הכנסת מבלי שאתה מקבל רשות.

אני מציע, אדוני, המסעדות לא ישלמו מע"מ עד שלא יהיה להן מתווה.

אני לא רוצה לשמוע אותך. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. בבקשה.

נציגי רשות המסים באו פעמים רבות - - -

עזוב, אנחנו לא בשיעור.

כמה פעמים? שיגיד כמה. שיגיד מה הם עשו, פעם אחת, מתי הם ירדו לשטח. הם לא מגיעים לשם.

לא לענות.

- - -

שקיפות מלאה – תגיד כמה.

חוצפה מה שאתה עושה. אתה פשוט רוצה לדפוק את הדיון הזה.

הוא מתכונן לבחירות.

הוא לא מתכונן לכלום. הוא פשוט לא אחראי.

שלמה קרעי, למה אתה מדבר שטויות? למה אתה מתערב בכלל? אתה לא מבין בעניין הזה. מה אתה מתערב?

אני מבין יפה מאוד. הייתי כאן גם בכנסת הקודמת.

בשביל מה אתה אומר את זה? בשביל מה אתה מקשקש?

נלחמנו ואנחנו מנסים למצוא פתרון.

אני מנסה למצוא פתרון ואתה עושה פוליטיקה. אין לי מחלוקת. אל תכניס את זה. אתה רוצה להכניס את זה פה? - - -

גם אני מסכים שלא צריך להיכנס לנפתולי המוח המשפטי כאן, וכן יש למצוא פתרון אחר. אבל הוא לא הכתובת לצעוק עליו. נמצא פתרון בלי הסיפורים של היועץ המשפטי. זה שאתה קופץ וצועק בכל רגע – זה לא פתרון.

תקשיב לי, אנחנו לא נמצאים בשיעור היסטוריה, אנחנו לא הולכים לבדוק מי ישב עם מי, זה לא מעניין אותנו. אני שואל: מה עמדת רשות המסים לגבי המציאות הזאת, לתת להם את המענק? מה עמדת רשות המסים? לא היסטוריה.

עתיד – אנחנו לא פוטרים את עצמנו מעבודת מטה. אני יכול להגיד שבדיקה ראשונית – ואנחנו נמשיך את הבדיקות האלה – מראה שקשה לאבחן את אוכלוסיית המסעדנים מאוכלוסיות אחרות שנותנות שירותים. זאת אומרת, ככל שיינתן מענה – ואנחנו נשב על זה ונבצע את עבודת המטה – קשה לבודד את האוכלוסייה הזאת ולתת לה פיצוי ישיר.

מה למשל הדומה? לא לדבר בלי רשות. תענה לי.

אנחנו באולמות האירועים דומים מאוד. אנחנו לא מקבלים פיצוי למרות שסוגרים אותנו. פיקוד העורף סוגר רק את האולמות. הדבוראים לא נסגרים, צימרים לא נסגרים, מסעדות לא נסגרות. אותנו סוגרים. אסורה התקהלות של יותר מ-300 מוזמנים. אומרים לך דבר כזה? לי אומרים. אני בישלתי אוכל וזרקתי אותו לפח.

אדוני, אוציא אותך.

אם אפשר לדבר, בבקשה.

אם תדבר עוד פעם אחת ללא רשות אוציא אותך החוצה.

אני מסכים ומקבל. סליחה.

מה דומה? אמיר דהן, בבקשה.

אם כל אחד יוכל להגיד מה תפקידו בכוח.

אני מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים. אני יודע שכבודו לא רצה לשמוע על ההיסטוריה, אבל נתחיל טיפה. בחודש מאי 2018 הגענו עם מנהל רשות המסים לכל ראשי המועצות בדרום כדי לשמוע את הבעיות שיש להם, כאשר התחיל טרור העפיפונים ובלוני התבערה. זה התחיל בחודש אפריל 2018. העלו לפנינו שלושה ראשי נזקים קיימים: אמרו לנו שיש בעיה עם הדבוראים, כי שדות המרעה נשרפו; עם התיירות בעוטף עזה, בגלל כל השריפות, כי כל הדרום באמת בער ולא מזמינים אצלם בתי הארחה ובתי מלון; ודבר נוסף הוא הורים שלא יכולים ללכת לעבודה בגלל שיש הנחיות של פיקוד העורף לא לפתוח מוסדות חינוך. ערכנו בדיקה עם כולם והבאנו תקנות לוועדת הכספים על ראשי הנזק הספציפיים האלה.

בתקנות מס רכוש הקבועות קיימים ארבעה ראשי נזק: תיירות, מסחר ושירותים, חקלאות ותעשייה. אנחנו לקחנו שני ראשי נזק, שזה חקלאות – כל החקלאות קיבלה. בסך הכול לדבוראים הייתה בעיה טכנית, כי בסופו של דבר הם ישבו ב-07 אבל לא בתחום של אותו ישוב ספר, ביער קק"ל שלא היה מוגדר. בסך הכול הגדרנו את כל האזור כישוב ספר ואז הם זכאים כמו כל החקלאות שקיבלה פיצוי.

מה עם המסעדנים?

המסעדנים הם ענף קטן בכלל המסחר והשירותים. מסחר ושירותים כוללים הרבה ענפים. קשה לנו כרגע, קשה מאוד לקחת את כלל המסחר והשירותים ולהפריד רק ענף קטן. אפילו מכולת יכולה לטעון שיש חומרים שהתקלקלו ומוצרים שהתקלקלו; הסעות תלמידים שבוטלו, ההסעה לא חוזרת על עצמה.

- - -

חבר הכנסת משה גפני, אני מבין שקשה להם להבין אותנו, אבל נראה לי - - -

אם עוד פעם אחת תדבר בלי רשות, אתה בחוץ. אתם לא רוצים לקיים דיון נורמלי. תיכף אסגור את הדיון ותישארו, תעשו הפגנות. בבקשה.

אתייחס לכל הדברים. כאשר הבאנו את התקנות אז לא חשבנו שיש נזקים מהותיים בתחום המסעדות. חוק מס רכוש בא לפצות על נזקים מורכבים יותר, גדולים יותר ולא על כל נזק קטן. אנחנו מבינים שיש להם נזקים, בגלל זה יש סל הטבות מלא לכל עוטף עזה, אם בארנונה ואם במסים מופחתים במס הכנסה וכל מיני הטבות אחרות שיעזרו לצמיחה בדרום. אנחנו רואים את זה במקרים אחרים.

ולכן במקרה הספציפי הזה?

במקרה הספציפי הזה אנחנו לא חושבים שאפשר לתקן את תקנות הוראת השעה אחורה. אנחנו כן חושבים שצריך לעשות איזו עבודת מטה מעמיקה יותר, לעשות שינויים בחוק מס רכוש בכלל. החוק הזה הוא משנת 1961, והתקנות משנת 1973. המציאות של הלחימה השתנתה. אנחנו מבינים שהיא השתנתה, ואנחנו מבינים שיש להם נזקים. המציאות השתנתה – זה לא אותן מלחמות כמו ב-1967, זה לא אותו דבר.

מה השתנה אצלכם בתקנות החדשות?

צריך לעשות לא תקנות הוראת שעה.

אני מבקש לא לענות. תשמעו, זה דבר שיכול להיות פה מערכת של בחירות. עם כל הכבוד, אני עורך את הדיון הזה בגלל שאני רוצה לדאוג לאנשים. אל תספרו לי מה היה ומה הולך להיות. כולנו יודעים. בבקשה.

אנחנו חושבים שאת תקנות הוראת השעה במצבן הנוכחי לא ניתן לתקן. יחד עם זאת, כן צריך לחשוב על שינוי בכלל בחוק מס רכוש, ולטעמי גם בתקנות, בכל מיני סעיפים וגם בסעיפים של מסחר ושירותים. הבעיה של המסעדות בשדרות – התקנות העיקריות, לא תקנות הוראת השעה – היא בעיה אחת. במסחר ושירותים מוגדר: הפסקת פעילות של יותר משבוע. לדוגמה, בחקלאות ובתיירות הנזק הוא מהרגע הראשון.

ואם זה יום בשבוע?

אני אומר לך מה התקנות קובעות.

- - -

אמיר, אני מבקש לא להשיב. בבקשה תסכם.

צריך לעשות במסחר ושירותים איזו רוויזיה, איזה תיקון ולפצל את זה קצת יותר, אבל זה דורש עבודת מטה כדי לא לפגוע.

הבנתי. תודה רבה.

רבותי, אנחנו קיימנו כמה דיונים על נושא המסעדנים. גיא, זה לא מצחיק, תאמין לי. אין לי זמן לעשות את הדיון הזה, יש לי עוד עבודות. אני עושה את הדיון הזה כי התרשמתי – ואתם גם יודעים את זה, יותר טוב שלא אכנס לפוליטיקה שלכם – התרשמנו כולנו שהמסעדנים סובלים הכי הרבה, בעיקר בעוטף עזה. זה לא רק עוטף עזה, אבל אנחנו מדברים עכשיו על עוטף עזה. על זה כתב ראש הממשלה, והוא סיכם עם שר האוצר ושר הפנים, שהם יתנו פיצוי – אני יודע על 5 מיליון שקלים. למה לתת להם את הפיצוי הזה? בגלל שאין שום דוגמה דומה, לא המכולת ולא ההסעות, הן לא הדוגמה.

אגב, גם - - -

אתה לא עוזר לי. כל הזמן אתה עושה בכוונה כדי שאני כחרדי לא אגיע עם הישג. זה מה שאתה עושה. ואני אגיע.

מה אמרת?

שום דבר, סתם. כפי שאתם מדברים. בשביל מה אתה מפריע? סתם אמרתי.

בשביל מה הכנסת את זה?

סתם מיותר.

אתה רוצה, בוא נעשה את זה, בוא נתחיל.

לא על חשבוננו, בבקשה.

הכול בסדר. אבל לא צריך להפריע. אני מבקש ממנו כל הזמן לא להפריע.

לכן יש פה את הטיעון המשפטי, ופתאום הגיעו עוד אירועים. אני יודע שזה לא היה המצב, לא כאשר ראש הממשלה ושר האוצר ושר הפנים נפגשו, זה לא היה המצב גם כשהתקיימו הדיונים אצלכם. יש פה טענה משפטית. אני מבקש מן היועצת המשפטית לוועדה לומר: האם יש בעיה עם העניין הזה, לתת למסעדנים פיצוי? האם יש איזו בעיה שכתוצאה ממנה אפשר לפגוע במכולות או אפשר לפגוע בהסעות או אני אפילו לא יודע במה? האם יש בעיה מבחינה משפטית? אני מבקש לדעת.

אני רוצה טיפה להרחיב, להסביר מה יש לנו היום במצב המשפטי.

היום יש את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, שבעצם קובע פיצוי על נזקים משני סוגים: נזק ישיר, שהוא נזק שפגע במבנה, ונזק עקיף. ההוראות ביחס לנזק עקיף קבועות בתקנות. אלה תקנות שאקרא להן מעכשיו תקנות הקבע. גם התייחסו לזה כאן בתור תקנות הקבע. תקנות הקבע בעצם אומרות שלגבי ישובים שנמצאים בין אפס לשבעה קילומטרים מעוטף עזה יש זכאות לפיצוי בעד נזק עקיף לתחומים שמוזכרים בתקנות האלה, שזה חקלאות, בתי מלון, תעשייה ופעילות מסחר ושירותים.

מה שקורה בתקנות הוראת השעה, שהן התקנות שהוועדה דנה בהן לאחרונה, כאשר יש לחימה ממוקדת של כמה ימים ויש נזק שהוא מעבר לנזקים שמוזכרים בתקנות הקבע, גם מבחינת ההיקף שלו במיקום, זאת אומרת הוא לא רק עד שבעה קילומטרים אלא הוא עד 40 קילומטרים מעוטף עזה, או שהוא גם נוגע לזה שהורים נשארו בבית כתוצאה מסגירת בתי ספר, או שמדובר בנזקים אחרים, באה רשות המסים ומביאה בפני ועדת הכספים תקנות שנקראות תקנות הוראת השעה. בתקנות הוראת השעה בעצם אומרת רשות המסים: בתקופה הזו והזו שבה הייתה לחימה ממוקדת, אנחנו חושבים שצריך להרחיב את היריעה ולפצות גם על דברים אחרים שלא מופיעים בתקנות הקבע. אנחנו חושבים שצריך לפצות על 40 קילומטרים, לא שבעה קילומטרים, צריך לפצות הורים שנעדרו מעבודתם וכולי.

במסגרת הדיון בתקנות הוראת השעה שהובאו בפני ועדת הכספים נכלל עוד ענף, ענף הכוורנים, הדבוראים. הלחימה השתנתה, המצב בשטח הפך להיות כזה שההפסדים מתפרסים על פני תקופה ארוכה יותר, אנחנו כבר לא מדברים על כך שאפשר לקבוע שלושה–ארבעה ימים שרק עליהם מפצים. רשות המסים קיבלה את התיזה הזאת.

מתי זה קרה?

הגיעו לוועדה במאי.

זאת אומרת, הכניסו ענפים חדשים ייחודיים ולא מצאו לנכון להכניס את נושא המסעדנים? אני זוכרת שגם בכנסות הקודמות דנו בזה. מה הייתה המניעה המשפטית להכניס עוד?

היא אומרת את החלק המשפטי.

רשות המסים קיבלה את העמדה, שלגבי הדבוראים גם אם מדובר בתקופה מתמשכת, מכיוון שמדובר בענף שיש לו פגיעה היקפית, הם קיבלו את התיזה הזאת, הרחיבו את התקופה והכניסו אותם להוראת השעה.

עלתה שאלה במסגרת הדיון בתקנות הוראת השעה, האם אפשר להכניס גם את המסעדנים וגם אולמות אירועים. גם זו שאלה שעלתה כאן על השולחן. אחזור על דברים שנאמרו כאן: במסגרת דיונים עם רשות המסים על חקיקת משנה, כידוע לך גיא גולדמן, אתם מביאים בפנינו תקנות. אנחנו יכולים לנהל אתכם משא ומתן, אבל אם אתם לא מסכימים הוועדה צריכה לבחור: האם היא רוצה להעביר את התקנות עם התיקונים שהיא מבקשת ואתם מתנגדים להם, ואז אתם יכולים למשוך את התקנות, ואז הדבוראים וההורים וכל היתר לא יקבלו שום פיצוי, או האם לקבל את הברירה, להעביר את התקנות כפי שאתם הצעתם אותן, ביחס לתיירות, ביחס לכל השאר, ולוותר באותו שלב על המסעדות ועל אולמות האירועים, מתוך הסכמה – והייתה כאן הסכמה על השולחן גם עם אמיר דהן וגם עם מירי סביון – שאתם תעשו את אותה עבודת מטה ותבחנו את התיקונים האלה, לא בהוראת השעה, דרך אגב, אני חושבת שאולי נכון יותר בתקנות הקבועות, להכניס את המסעדות ואת אולמות האירועים לתקנות הקבועות ואז לפחות יש פתרון לגבי אפס–שבע, וכשיהיו אירועים קשים יותר אז תביאו תקנות הוראת שעה ביחס לכך. זה דובר על השולחן. אז לבוא היום ולהגיד שהוועדה לא אישרה, שהוועדה ויתרה על נושא המסעדות, או להגיד שעולה מן הפרוטוקולים שגם הוועדה בעצמה פסלה את הנושא ולכן אם אחר כך מצאו פתרון אחר אז לא צריך, כי גם הוועדה ויתרה עליו – זאת אמירה פשוט לא נכונה.

מבחינתנו, אני מסכימה איתך, אסי מסינג, דרך המלך היא לתקן את התקנות. אני חושבת שאין על זה ויכוח משפטי.

אבל זה רק בידיים שלהם לתקן, אין אפילו יכולת של הוועדה להעלות את זה.

אבל מרגע שיש פתרון אחר – ואני חושבת שאנחנו מספיק שנים במציאות של איך דברים עובדים – ויש הצעה להעביר דברים בדרך של מענק, אני לא חושבת שיש איזו בעיה למצוא את הקריטריונים הנכונים. אולי באמת במקרה הזה היה צריך להיכנס ולמצוא את אותם קריטריונים שיש היום בתקנות, או למצוא מבחנים דומים שאתם מפעילים כבר היום, לפחות לתקופה הזאת שבה אי אפשר לעשות תקנות, שאתם לא מביאים תקנות כי אתם עדיין עושים עבודת מטה, אבל אתם בעצמכם מסכימים, ואמרתם את זה כאן, שיש בעיה גם ביחס למסעדות, ויש כבר כסף, מקצים לזה כסף. אז אני לא רואה מניעה.

עם כל הכבוד, זה עניין של הממשלה.

זה עניין של הממשלה, אני מסכימה.

הממשלה החליטה, שר האוצר וראש הממשלה החליטו. הממשלה הוציאה קול קורא.

החליטו, אבל לא מתקצבים, כפי שאתה יודע.

אבל לקבוע קריטריון – נכון, זה החלטה של הממשלה.

זה עבודת הממשלה.

זה עבודת הממשלה. זה לא קשור לוועדה, נכון. אין על זה ויכוח.

מה זאת אומרת? אבל הממשלה החליטה, הממשלה הוציאה קול קורא. מה זה כל הפיתולים המשפטיים האלה?

אז פתרנו את הבעיה. אנחנו לא מבינים למה אנחנו פה. הממשלה החליטה.

למה אנחנו צריכים לשמוע בכלל את כל הסיפורים?

אתם לא צריכים לשמוע, אתם יכולים ללכת. לא צריכים לשמוע, אבל הכסף לא יעבור. תסיימי בבקשה.

אני מציעה, בטח בגלל שאנחנו בתקופה הזאת, אני חושבת שרשות המסים צריכה לחזור אלינו עם תשובות ביחס להכנסת הענפים האלה לתקנות הקבע. תקנות הקבע הן משנת 1973. אפשר לתקן אותן. אני לא חושבת שצפו את מה שקורה עכשיו. ממאי ועד היום היה לכם מספיק זמן כדי לחזור אלינו עם תשובה אחרת.

בינתיים מה עושים?

אם יש סכום כסף אז - - -

נותנים את המענק. זה מה שצריך להיות.

אנחנו יכולים להחליט על זה. בסדר. תודה. בבקשה אדוני.

תודה רבה. אני יושב-ראש התאחדות גני האירועים והאולמות. יש לי אולם שנמצא סמוך לשדרות, בקיבוץ ברור חיל, בתוך השבעה קילומטרים. עם כל הכבוד לעסקים שנציגיהם נמצאים פה, ויש פה מסעדנים ויש פה אנשי תיירות, אנחנו סובלים יותר מכולם. אנחנו היחידים שמדינת ישראל באמצעות פיקוד העורף מבקשת מאיתנו לא לקיים אירוע כי זה עבירה פלילית. מתקשרים אלי, באים אליי ואומרים לי: "האירוע שתוכנן להיום בערב לא יתקיים". בישלתי אוכל, אך ב-2 או 3 בצוהריים אני מקבל הודעה שהאירוע לא מתקיים. הלקוח עובר למקום אחר באזור המרכז, ואני עם האוכל הולך לפח. מדובר במחזור של 100,000 שקל פר אירוע. אני לא מדבר על הסבל הכללי, שיש לנו ירידה מתמידה בכמות האירועים ובמחזורים כי אנשים מפחדים להתחתן באזור הדרום ומעדיפים באזור רחוק יותר, ב-40 קילומטרים או ב-50 קילומטרים. בשבעה קילומטרים זה בעייתי מאוד.

הועלו פה שני מסלולים של פיצוי: פיצוי למסעדות, ואנחנו גם צריכים להיות שם, בעלי האולמות; ופיצוי שהתיירות והדבוראים מקבלים, גם אם זה לא מלחמה או רק סבב. שניהם לא קיבלו הוראה לסגור את העסק. אנחנו סוגרים את העסק. מדובר במחזורים של מיליונים, ב-100,000 שקל לפחות מחזור ליום עבודה, 400–500 מוזמנים שאני לא יכול לקבל אותם. כידוע לך כאדם יהודי חובש כיפה, לא ניתן לבטל חתונה. אפשר לבוא למסעדה – סליחה שאני מתריס כלפי חברים שלי – גם מחר או ביום שיש שקט. חתונה אי אפשר לבטל.

אני מסכים איתך, אנחנו נמצאים באותה סירה.

אני מסכים איתך, זה מורכב, אני חוזר בי, אתה צודק. אבל חתונה אי אפשר לבטל. בילוי עם חברה במסעדה אפשר לעשות בעוד שבוע או בעוד שבועיים כאשר יהיה שקט.

על עניין האוכל שנזרק גם אני יכול לדבר.

שלא יתנו לכם לריב האחד עם השני. ההשוואה מיותרת. תתמקד בבעיות שלכם.

אני מסכים. חברים, אני רוצה לחדד ולומר, אנחנו מקבלים הוראה חד-משמעית שלא ניתן לקיים חתונה, לא ניתן לקיים אירוע. אנחנו צריכים לקבל פיצוי פר אותו אירוע. מה זה סבב? סבב ועוד סבב. חברים, עברנו 12 סבבים בחודשים האחרונים, 12 ימים כאלה ואפילו יותר. זה לא מבצע של שבוע, זה לא מלחמה. צריך להגדיר את זה איכשהו.

כמה חתונות ביטלת?

לפחות 12. תביני שמדובר פה באירועים שלא דחיתי אותם אלא הם עברו לאולם אחר. אני לא קיימתי את האירוע הזה, ואני בישלתי אוכל, ערימות של אוכל הלכו לפח.

מעניין איך רשות המסים טוענת שהם ביקרו בשטח ולא ראו את זה. הם נפגשו עם דבוראים ועם בעלי מלונות.

(היו"ר שלמה קרעי)

אסיים בשני דברים קצרים.

דבר ראשון, היינו בתקנות ביחד עם הדבוראים והתיירות אך משום מה הוציאו אותנו.

דבר שני, כשנידון פה נושא הפיצוי למסעדות – אנחנו צריכים להיות שם, בעלי אולמות לא שונים מן החברים שלנו היקרים במסעדות. אנחנו צריכים להיות שם בדיוק כמוהם, מהסיבה הפשוטה, ואני שוב חוזר ואומר: לא ניתן לקיים אירוע של 300, 400, 500 מוזמנים, וזה קורה לנו יותר מאשר לכולם. אם יש איסור גורף לכולם אז כולם באותה סירה, אבל איפה עוד יש 300 מוזמנים? באיזה מקום? בצימרים של התיירות? בסנפלינג? בג'יפים? 300 מוזמנים – זה אני, זה האולם שלי.

אני קורס. בחיים שלי לא לקחתי הלוואות. היום אני מולווה ב-2.5 מיליון שקל. העסק שלנו על סף קריסה. אני מתחנן, אנא מכם תעזרו לנו לשרוד במלחמת ההישרדות הזאת. בָּדוּק – ירדה לנו כמות האירועים, המחזור קרס ואנחנו מתפקדים עדיין.

יחד עם זאת, אם עכשיו יש מלחמה על הראש, כשבנימין נתניהו אומר: "יהיה מבצע". מתי? "אנחנו נחליט". איך? "אנחנו נחליט". כאשר מישהו שומע דבר כזה הוא לא ילך לשדרות להתחתן, הוא ילך לצומת כנות, לבית עובד, וגם באשקלון טוב. בשדרות להתחתן? אוי ואבוי. בשבעה הקילומטרים להתחתן? אוי ואבוי. ביבי אמר שיהיה מבצע.

תודה רבה. אני איתך בנושא הזה. אני גר בעוטף עזה, עברתי בלילות שכאלה שהיו בהם קסאמים וראיתי את האירועים מבוטלים ושאין אף אחד והאולם ריק. אני מסכים, ואני חושב שאנחנו נמצא פתרון לעניין הזה.

תודה.

ניר שוחט, בבקשה.

אנחנו לא נמצאים פה כי אנחנו לא יודעים לעבוד.

מה תפקידך?

אני מ"סושימוטו" ואני מייצג פה את כל ענף המסעדנות בעוטף עזה, שהוא לא כל כך גדול והוא משווק את מוצר החיים הבסיסי של פנאי ובילוי. כנראה שלא רשות המסים ולא משרדי הממשלה השונים מזהים את הצורך ההכרחי בפנאי ובילוי ובמקומות עבודה, כנראה הם לא מזהים את הצרכים הבסיסיים בהתיישבות שלנו בעוטף.

אנחנו נמצאים תחת איום מתמיד שרק הולך ומחריף ואנחנו לא מצליחים לנהל את העסק שלנו. אין מדיניות, ועד שהחברים האלה ימצאו את הדרך להחריג אותנו או לא להחריג אותנו, ימצאו את התקנות, אז אנחנו כבר נהיה בפשיטת רגל.

אני לא מבין בכלל את המונחים האלה, "איך אנחנו מחריגים", כי אני נמצא במצב חריג מאוד שבו יורים עליי טילים. אני רוצה לתאר לכם שבוע עבודה אצלנו בעוטף: יום ראשון – איזה יופי, עובדים; יום שני – פתאום נופל טיל, הלכה העבודה; יום שלישי – כוננות, אף אחד לא מגיע למרות שאין שום אזעקה; יום רביעי – נראה מה יהיה. האם אתם חושבים שאנחנו יכולים לתכנן את העבודה שלנו? אנחנו מביאים אנשים. אף אחד שמגיע למסעדה לא באמת חושב שמזמינים מנה ורצים להכין לו את הפסטה מאפס. הכול מוכן מראש, העובדים הגיעו מוקדם בבוקר, קנו את המצרכים, עיבדו אותם. מי שלא יודע: ענף המסעדנות עובד על אחוז רווח שולי של 10%. כל ה-Food cost, כל האוכל, כל ההכנות, כל כוח העבודה שהושקע נזרקו לפח, אבל לא מוצאים את התקנות. אומרים לנו: "תחכו, תחכו," בזמן שארגון הטרור, היי, לא מקשיב לכם, הוא ממשיך לירות עלינו. אני וחבריי היינו פה בכנסת לפני חצי שנה. אמרו לנו: נעזור לכם. הסכימו איתנו שצריך לעזור לנו. זה ממשלת מעבר.

מסכימים אתכם.

אני מבין שמסכימים.

עם אותם אנשים שיושבים פה. שר האוצר עוד צריך להיערך.

רק עוד שתי מילים: מסכימים איתנו לאורך כל הדרך, אבל בינתיים – אפס מעשים. תיארו פה מכלול שלם של פיצויים. שלא ישלו אתכם: אין פה שום פיצוי לעסק. יש הטבות מס לשכיר, אולי לתלוש השכר שאני מוציא לעצמי, אבל זה לא עולה באותו קנה של הנזק העצום. שמעתם איזה נזק הוא תיאר – זה קורה באותו קנה מידה במסעדות. אנחנו לא יכולים להתמודד עם טרור.

אני יכול לומר לך שכל חברי הוועדה אתכם, וכך היה גם בדיון במאי.

זה לא מספיק.

אנחנו נפתור את העניין. אני מאמין שהיושב-ראש גפני יתגבר על הפיתול המשפטי הזה שלא איפשר עד עכשיו. ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים החליטו שזה יעבור, וזה יעבור בסופו של דבר. תודה רבה.

מה זה "בסופו של דבר"? הרב גפני דיבר על זה בישיבת ועדת הכספים האחרונה ואמר שחכמי חז"ל שונאים דל גאה. הם שונאים ארבעה דברים. אני יודע גם שהם שונאים עשיר מכחש. אנחנו פה אחרי החגים של תשרי, כבר אחרי חצי שנה, ובחצי השנה הזאת היו "רק" 408 טילים.

אתה רואה שהדיון הראשון שמתקיים בוועדת הכספים הוא הדיון בנושא עוטף עזה. אני חושב שיש בזה אמירה משמעותית מאוד.

אני מזכיר לכולם פה שאנחנו בתוך זה כבר 19 שנים, עם הסלמה מתמשכת שנמשכת כמעט שנתיים.

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר.

אולי תן למסעדנים לסיים.

לא, אנחנו נעבור אחד, אחד. חבר הכנסת עודד פורר. אני רק רוצה להבהיר מה היה קודם. אני לגמרי בצד שלך. אני חושב שאנחנו צריכים להתגבר על הפיתול המשפטי ולא להתווכח איתו, כי הפיתול המשפטי תמיד יהיה. אנחנו פה צריכים בסופו של דבר להחליט. אם הממשלה מחליטה וחברי הכנסת מחליטים – זה בסוף צריך לעבור. לא צריך להתווכח יותר מדי עם הפיתול המשפטי. בבקשה.

לכן, אדוני, קודם כול, אני רוצה לומר גם לפקידי הממשלה שאני מתפרץ ומדבר בזעם אליכם, אין פה עניין אישי. זה עמדתכם, בסדר, אבל צריך להבין ותנסו להרגיש את מה שמרגישים בעלי המסעדות שיושבים פה כאשר הם מנהלים את העסק שלהם. הם לקחו הלוואות והם מעסיקים עובדים והם יודעים לנהל את העסק שלהם היטב. אם העסק שלהם לא טוב, זה עולם העסקים: יש עסקים טובים ומצליחים, ואילו עסקים לא טובים נסגרים, הכול בסדר. הם מכינים אוכל טוב, הקהל שלהם אוהב אותם, מגיע לבלות שם. רק מה – יש סיטואציה מסוימת שבגללה הם "אוכלים אותה". על הסיטואציה הזו אין להם שליטה.

לא רק שאין להם שליטה – וכן יש פה דבר מיוחד – צריך להבין, כולנו מדברים, וברור לנו שכאשר יורים טילים אז יש בלגן. גם כשבטעות יש אזעקת שווא, או כי יש תקלה במערכת או שהעזתים ירו לים והופעלה אזעקה, באותו רגע שיש אזעקת שווא – אני לא סתם אומר לכם "תרדו", ולא סתם אני שואל אם היו שם פקידי משרד האוצר. היו פקידים כאלה ואחרים. ישבתי גם עם מנהל רשות המסים וגם עם ראש אגף התקציבים על הנושא הזה, וגם הם מחויבים לזה. אבל תרדו פעם אחת למטה, תסתכלו על הסרטים, מה קורה במסעדה כאשר יש אזעקה. אתה רואה ערב של פסטיבל בשדרות כאשר נשמעת אזעקת שווא – אתה רואה את האנשים כך: המנות נשארות על השולחן, אנשים יוצאים מן המסעדה, ובזה נגמר האירוע וכל האוכל נזרק, וכמובן שאת המשכורות הם צריכים לשלם, והם מוציאים את המשכורות ב-1 בחודש, אף אחד לא מוציא אותן במקומם, כי אחרת לא יהיו להם משכורות.

הדרך הנכונה לטפל בעניין הזה היא לקבוע – ואמרנו את זה בדיון שהיה פה בחודש מאי, ובגלל זה אני אומר לך, אני פשוט עובר את הדיונים האלה, עוד לפני כן, כל הזמן.

הייתי כאן במאי, ואני חי שם בעוטף עזה.

(היו"ר משה גפני)

אתה לא העניין, שלמה. סליחה, אני לא בא אליך בטענות. אני מנסה להבהיר פה את המצב.

אמרנו אז – ועדיין אני חושב כך – דרך המלך באמת הייתה לקבוע שמסעדה היא עסק תיירות. חד-משמעית אני אומר לכם: זה עסק תיירות, לא משהו אחר. בוא תגיד לי איזה תייר יבוא לתל אביב אם אין מסעדות בתל אביב, איזה תייר יבוא לכל מקום אם אין לו איפה לאכול. זה עסק של תיירות, לא יעזור כלום.

לא רציתם להכניס את זה בדרך המלך בנתיב של המסים. נכון אומרת היועצת המשפטית, וגם אתם אומרים, הנכון הוא לשנות חקיקה. חבר'ה, מה לעשות, לשנות חקיקה – אני לא יודע מי מהחבר'ה פה ישרוד עד שנגיע לשינוי החקיקה הזה. ופה אני אומר באמת, אני לא בא לחפש פה איזשהו נתח פוליטי – לכן בא ראש הממשלה, לא מישהו מן הרחוב, בא שר האוצר, בא השר לפיתוח הנגב והגליל ואמר: אני עכשיו מתוך התקציב הקיים שם פלסטר, נותן להם את המענק הזה. מפרסמים קול קורא, והקול קורא יורד. אתה יודע מה, גם אמרתי שמבחינתי אפשר לכנס את ועדת הכספים ולקבוע שאין מחלוקת פוליטית, כי אף מפלגה לא הייתה מצביעה נגד המתווה הזה. אתם אומרים: זאת תקופת בחירות, שלא יהיה שוחד בחירות. בסדר. חבר'ה, נגמרו הבחירות, חאלס. יש פה הסכמה מקיר אל קיר. אני חותם על זה. לא יהיה חבר כנסת אחד בוועדת הכספים שיגיד שהוא מתנגד למתווה הזה.

אז צריך גם לגלות את הגמישות המחשבתית, כי בסוף אתם תהיו מאוד מאוד מאוד מדויקים מבחינת האותיות והנקודות והפסיקים בחקיקה אבל לא יהיו כבר מסעדות שאפשר יהיה בכלל להפעיל. הרי זה נס שהן קיימות שם בתקופה הזו לאורך כל השנים האלה עם הטילים והכול. צריך לתת את הזריקה הזו, ואפשר למצוא את הקול הקורא.

כאשר הייתי מנכ"ל משרד העלייה והקליטה היה אירוע של צוק איתן. קראתי לחשבת, לאחראי על התקציבים וליועצת המשפטית ומצאנו פתרון מיידי לעסקים שהיו בטיפול של משרד העלייה והקליטה, כולם קיבלו מייד מענק, מצאנו את הדרך באמצעות קול קורא. יש דרכים שהממשלה יודעת לעשות את זה כאשר היא רוצה. רק מה – צריך לגלות קצת רצון.

רק אסיים, אדוני, כי אתה לא היית. התנצלתי בפניהם. אני רוצה גם להתנצל בפניך. אין לי משהו אישי, לא איתך, לא עם חבר הכנסת קרעי וגם לא איתם. אני מדבר מהבטן. זה כואב לי. אני יודע שאתה פועל בעניין הזה לא פחות ממני. זה לא עניין מפלגתי. דווקא בגלל הקונצנזוס הזה שיש פה בוועדה אני מבקש מכם, שיש לכם גם איזו יד על השלטר בדרך, אחרי שראש הממשלה ושר האוצר מורים משהו, תהיו קצת יותר פתוחים וגמישים.

תודה. אחד מן המסעדנים בשדרות ידבר כעת, בבקשה. אני רוצה לסכם.

רגע, אנחנו עוד לא דיברנו.

אני רוצה קודם להציע הצעה. הרי הדיבורים פה לא יעזרו הרבה.

אני הבעלים של קפה גרג ו-ד"ר שניצל בשדרות. אני מבין שיש קונצנזוס רחב מכל הקשת הפוליטית. היו גם אצלנו במסעדה וניסו לתמוך בנו ולעזור לנו. יש לי בקשה. אני לא רוצה לתאר את ההיסטוריה ומה אנחנו עוברים, אתם כבר כנראה מבינים. אנחנו לא יכולים לחזור יותר לבירוקרטיה. אנחנו לא מכירים את כל הפיתולים המשפטיים האלה, אנחנו לא מכירים את כל המשרדים האלה. אנחנו בסוף האזרח הפשוט שלא מבין למה. ראש הממשלה הבטיח לנו פיצוי מסוים, אך הפיצוי לא מגיע אליי. איפה הוא עצר בדרך? אני מבקש מכם כוועדה לפתור את זה.

לפני שאני נותן את רשות הדיבור, רבותי, רגע, אני רוצה קודם להציע כמה דברים, ומי שירצה אחרי כן להמשיך הלאה את הדיון – נמשיך, אבל אני מבקש להגיד כדלהלן: קודם כול, אמרתם שאתם עושים עבודת מטה מאפריל. אנחנו חיים במדינה שבה עשינו הרבה דברים, כאן על השולחן עשינו הרבה דברים שנוגעים בכסף, כאשר לא מדובר בכסף גדול אלא מדובר על פתרון זמני, באופן כזה שאנחנו יודעים שבשל המצב, לפחות בעוטף עזה, המסעדנים נופלים ממש, והם יפלו לחלוטין. אתם גם יודעים את זה. אני לא רוצה להיכנס אל תוך הפרטים. יצאתי מכאן בשביל לדבר בטלפון ודיברתי עם מי שדיברתי.

אנחנו מבקשים שבתוך שבוע תאמרו לנו בבקשה מה העלתה עבודת המטה לגבי המסעדנים. לפתור את כל הבעיה – זה בסדר, זה פתרון, הכול בסדר. אני מבקש לדעת בתוך שבוע מה העליתם בעבודת המטה.

בנושא שלפנינו מדובר על כסף קטן, לא מדובר על כסף גדול באופן יחסי. אפשר לעשות את זה באמצעות המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אפשר לעשות את זה באמצעות משרד הפנים, ואפשר לעשות את זה גם באופן שהמשרד יעביר את זה לרשויות המקומיות עבור המסעדנים. המסעדנים לא יצאו מפה בלי פיצוי, אין מציאות כזאת, אחרת אנחנו מדינה נכשלת, אנחנו מדינת עולם שלישי. מאפריל אי אפשר לעשות עבודת מטה על דבר כל כך פשוט? זה דבר אחד. אני מבקש בתוך שבוע. אנחנו נמצאים ביום רביעי. ביום רביעי הבא אני רוצה תשובה.

אסי מסינג, רגע, הרי אני לא משפטן, אתה תוכל לנצח אותי.

אתה מדבר על עבודות מטה שונות. יש עבודת מטה ביחס לתיקון התקנות בנושא מסחר ושירותים. הוא תיקון שלא חייב להיות מורכב מאוד. זה דבר אחד. יש עבודת מטה ביחס לשאלה של מתן מענק שהוא מחוץ לחוק מס רכוש, ובעניין הזה הבהרתי את העמדה, ביחס למתן מחוץ לחוק, בין אם מדובר במשרדים השונים ובין אם מדובר ברשות המקומית.

תודה רבה, יש לנו גם חוות דעת כאן, זה בסדר. אני מבקש עבודת מטה. עבודת המטה יכולה להיות בתוך שבוע, גם מה שאומר עו"ד מסינג.

בעניין הזה החלטת הממשלה קיימת. עבודת המטה היא של היועץ המשפטי לממשלה.

השאלה מה הפתרון שמציעים להם. זאת התוצאה. רבותי, זו לא הפעם הראשונה שאנחנו עומדים מול סיטואציה כזאת. היו קסאמים בצוק איתן ופתרו את הבעיה.

לכן אני מציע שתביאו את עבודת המטה. מאפריל זה מספיק זמן. אני נותן לכם שבוע. אני מקווה שביום רביעי הבא תבואו עם תשובות לגבי העניין הזה.

אני מבקש מן היועצת המשפטית לוועדה להכין הצעת חוק שתקבע את הקריטריונים. לפי הקריטריונים הקיימים, שהיא תקבע לגבי הנושא שעליו אנחנו מדברים. אז זה באמת יכול לעלות הרבה כסף.

כפי שעושים לגבי הטבות המס לפריפריה.

אז זה יכול לעלות הרבה כסף, אבל בסדר, אם לא תהיה ברירה ואנחנו נראה שאי אפשר לעזור למסעדנים, אנחנו לא נלך הביתה בלי שהמסעדנים יפוצו. זה נראה יותר מדי שיגעון.

וגם האולמות. לא היית פה כאשר הוא סיפר שהוא ביטל 12 חתונות.

הייתי ושמעתי.

זה מסעדות ואולמות.

אנחנו איתך. אתה רואה שהזכרתי את זה.

תודה רבה לך.

אני מבקש גם את הענף הזה להכניס.

תעשו בדיקה כללית. עבודת המטה תהיה על התקנות באופן כללי, ותחזרו אלינו עם התשובות.

אני מבקש תשובה בתוך שבוע.

במקביל אני מבקש להכין הצעת חוק. אני רואה מה הולך בממשלה, אני רואה את הבעיות. אני סומך גם על ראש הממשלה וגם על השרים הבכירים. מחר כנראה אפגש גם עם שר האוצר ואדבר איתו.

המציאות הזאת צריכה להיפתר, ומכיוון שכך אני מבקש ללכת בשני מסלולים: האחד הוא אתם, הממשלה. תגידו בעבודת המטה מה אתם אומרים, או שסתם עבדתם עלינו כאשר אז אמרתם: "אנחנו נעשה עבודת מטה ואנחנו מסכימים והכול בסדר". אגב, דיברתי עם אנשים בכירים שמסכימים עם הדבר הזה, אני לא יודע אם הם יוכלו לבוא ולהגיד את זה, אבל תתייעצו עם הבכירים אצלכם. המציאות היא מציאות שצריך לפתור אותה, בלי זה לא נוכל להתקדם.

אתם מתארים לעצמכם – תהיה הצעת חוק. אחתים את כל חברי הוועדה, אבוא למליאת הכנסת, אלך ליושב-ראש הכנסת ואגיד לו: הנה כולם חתומים על זה. המציאות היא עוטף עזה. עוטף עזה זה דבר שאין מישהו שיקום ויגיד שהוא נגד, אין מציאות כזאת. ואז יכול להיות שנגיע בכלל למסלול אחר, שיעלה הרבה מאוד כסף, לא 5 מיליון שקל או 3 מיליון שקל או מספר מיליוני שקלים בודדים, זה יגיע למאות מיליוני שקלים וזה יהיה על כל המערכת. הכול השתנה, אמרתם שהכול השתנה.

לכן אני מציע ללכת בשני המסלולים: האחד הוא עבודת המטה, ותנו לנו תשובה בתוך שבוע, ובמקביל אני מבקש להכין הצעת חוק, נחתים את כל חברי הוועדה, כמובן כל מי שירצה לחתום. אנחנו נלך במסלול הזה. אין לנו שום דרך אחרת.

אם מישהו רוצה להתייחס, בבקשה, אם אפשר בקצרה.

העסקים הקטנים והבינוניים, ובעיקר בעוטף, הם אוכלוסייה במצוקה. כאשר אנחנו מדברים על המסעדנים ועל האולמות אז באמת שם יש דברים שהם אינדיבידואליים. אבל בואו נדבר על נורמליזציה של ציבור שיוצא החוצה לנשום אוויר. זה חלק לא רק מבילוי ותיירות אלא גם משמש את המקומיים עצמם, כי אחרת אין לחלוטין רציונל לגור במקומות האלה. אם אתה לא יכול לקחת את הילד שלך לאכול במקדונלדס או לצאת אפילו לדייט – תחשבו שזה החיים.

אני רוצה להגיד לך משהו אחר. מה שמפריע לי בכל הדיון פה זה סדרי הדין. כשיצא ראש הממשלה ביחד עם שר האוצר וביחד עם שר הפנים והציעו את המתווה שלהם, להם אין יועצים משפטיים? אף אחד שם לא העיר שזה בניגוד לסדרי הדין. אם הם הציגו את זה ללא יועצים משפטיים, מדוע נתתם להם להתקדם?

עודד פורר ביקש קודם לא לדבר פוליטיקה. תעזבו.

אותי זה לא מעניין. תקשיב, פוליטיקה זה אֵם כל חטאת בנושאים הללו כי בסופו של דבר הצהרות לפני הבחירות והשקט של הפקידים ביום שזה ניתן כאילו יש בכך אישור, והאישור הסטטוטורי הזה חייב להתקיים.

זה פורסם.

יש יועצים משפטיים למשרדים הרלוונטיים. דנו איתכם? אמרתם לאותו יועץ משפטי לצאת מייד בהודעה לתקשורת ולהגיד שזה בלתי ישים?

אורלי, את רוצה להעביר ביקורת, זה בסדר.

קונים פה זמן על חשבון משפחות שצריכות להביא פרנסה.

אני רוצה לומר עוד משהו. גיחכו פה, גם אנשי רשות המסים וגם אנשי הייעוץ המשפטי של משרד האוצר. נאמרו פה דברים שהטילו דופי לא רק בוועדה אלא גם בך, אדוני היושב-ראש. אמרו שאתם הייתם פה ואישרתם את אותן תקנות.

הייתה תשובה על זה.

אני רוצה לחדד את הנושא הזה. לך אין שום יכולת לשנות את התקנות, אין לך שום יכולת להוסיף בהן, ובסוף אומרים לך שאתה אשם.

זה נאמר כבר.

יש את התקנות הקבועות ויש את התקנות שהן הוראות שעה. בינתיים הייתי מציעה, בהוראות שעה לא צריך לעשות יום מדי פרוצדורה. בגלל מצב החירום ובגלל אירועים שמשנים את חיי השגרה, בדיוק כפי שקורה, ולדעתי זה כבר הפך להיות שגרה בדרום, יש להביא לפה תיקון בהוראת שעה עד אשר נתקן את התקנות הקבועות או עד אשר נמצא מתווה אחר, כי אחרת, אדוני היושב-ראש, אין פה תמריץ שהם יעשו את העבודה שלהם.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, עוד מילה אחת. במקביל למסלול של הצעת החוק, אם היועץ המשפטי לממשלה הוא שאחראי ויכול לאשר את מה שכבר קיים – הרי יש קול קורא ויש תקציב שמוכן לזה – כל שצריך הוא להעביר את החתימות שלנו, שכל חברי ועדת הכספים מסכימים, כולל הייעוץ המשפטי של הוועדה, כולל השרים שקיבלו החלטה, ושיאשר.

טוב שאתה תוחם את זה בזמן, תוך שבוע, כי הם מרחו את הזמן מחודש מאי.

אדוני היושב-ראש, אני חושבת שצריך להיות ברור שבסוף השבוע צריך פתרון למסעדנים. זה לא רפורמה מבנית בחוק מס רכוש אלא שבסוף התקופה הזאת הם באמת יקבלו את הפיצוי. אנשים לא יכולים להמתין עוד.

(היו"ר שלמה קרעי)

אנחנו חותרים לשם.

מה שהורג אותנו זה לא הטילים ולא החמאס ולא ההפסד הכספי אלא הבירוקרטיה. אתם יושבים פה עם אנשים. הוא אומר: "אני ביקרתי שם". אני מעולם לא ראיתי אותו. הם לא מבקרים בשטח.

אולי הם מדברים על הביקור - - -

מי שביקר בעוטף וזיהה נזקים רק אצל הדבוראים והכוורנים לא ביקר בעוטף.

לפני ארבעה חודשים ישבנו עם כל האנשים המלומדים אצל שר האוצר. מה שגפני אמר להם עכשיו, שר האוצר אמר להם לפני ארבעה חודשים. הם כבר ארבעה חודשים עושים עבודת מטה, כאשר פעם אחת הם לא היו אצלי.

אנחנו מסכימים, ולכן תחמנו בשבוע. קיבלנו את הדברים, אנחנו מסכימים.

בסוף, יושבים פה נבחרי ציבור שאמורים לקבל החלטות. עם כל הכבוד אליהם – הם פקידים.

בואו נקווה שבאמת הכנסת תיכנס לפעילות ושתקום ממשלה יציבה.

הם אנשי מקצוע אבל הם יוצרים בירוקרטיה מיותרת.

הם כאילו עושים בכוונה. כשהתחלנו את התהליך לפני ארבעה חודשים, שהם יבינו, אני וניר שוחט עברנו בכל שדרות ברגל, עסק, עסק, ורשמנו אותם. אתמול הלכתי להגיד להם שאנחנו עולים לוועדת הכספים ומצאנו שהיה עסק שנסגר, בארבעה חודשים. למה? כי "הם דנים". אבל את אותה גברת שפתחה את העסק הקטן הזה זה לא עניין. ארבעה חודשים הספיקו לה והיא סגרה את העסק. שאחד מהם יסתכל לה בפרצוף.

הדברים ברורים. תודה.

רגע, הגעתם לאנשהו? יש לכם איזו הודעה? ממתינים חצי שנה - - -

הייתה ועדת ביטחון בנושא עוטף עזה.

הדברים ברורים. רשות הדיבור לחברת הכנסת פרקש-הכהן.

ההתחממות בדרום זה לא אירוע חד-פעמי.

(היו"ר משה גפני)

אני חברה בוועדת הכספים כבר כמעט חצי שנה. אני חייבת להגיד שדבר כזה לא ראיתי. הכרזת בחירות של ראש ממשלה, כאשר לפני בחירות הוא מודיע שהוא מתקצב ב-5 מיליון שקלים עסקים בעוטף עזה, וכעת להגיע לדיון בוועדת הכספים - - -

אם את רוצה לשחק לידיים – תקשיבי לי רגע, עם כל הכבוד. אני רוצה להגיד לך: את יכולה להגיד מה שאת רוצה. יבוא אסי מסינג ויגיד: הנה, אתם רואים, אמרתי לכם. אמרה חברת כנסת, חברת ועדה, שה-5 מיליון שקל שראש הממשלה הבטיח זה בשביל הבחירות. אם זה בשביל הבחירות – אסור להעביר את הכסף. זה מה שאת עושה עכשיו.

אבל זה מה שהוא טען.

אני רוצה לומר שהעובדה שניתנה הצהרה, ואחרי חצי שנה יושבים כאן אנשים שלא קיבלו את הכסף בפועל, אני חושבת שיש בזה חומרה גדולה מאוד. אני חושבת שהאנשים בעוטף עזה צריכים לשקול לתבוע בגין הדבר הזה את הנזקים.

אני לא נותן יותר, זה כבר הופך להיות בלתי נסבל.

זה תעודת עניות למדינת ישראל, שאנחנו ארבע או חמש פעמים צריכים לבוא לפה ולשכנע אתכם שאנחנו סובלים. על חשבון הזמן של העבודה שלי, על חשבון הזמן עם המשפחה שלי. והוא בכלל לא מעניין אותו. לי בחוץ הוא אומר דברים אחרים, ופה הוא אומר דברים אחרים לגמרי. אתם צריכים להתבייש, ואתם נבחרי ציבור צריכים גם. תודה לכם.

תודה רבה. רצית להגיד משפט, בבקשה.

חורה לי שבעצם צריך לכנס את הוועדה בשביל שהמדינה תנהל סוג של שיתוף הציבור. רבותי, מדובר פה באנשים שכל חודש של מחזור הכנסות חשוב להם. מדבר פה מדם ליבו בעל אולם, שאומר שהוא ביטל 12 חתונות. אתם שומעים את הבחור הזה שיוצא כעת. יש להם את הזכות לא ללכת עד תל אביב בשביל לאכול המבורגר או פיצה או לבלות עם המשפחות שלהם. היה ראוי שאתם תנהלו מולם – גם אם אתם עושים עבודת מטה, שלטעמנו נמרחה ואיפשהו התמסמסה, בחרתם גם להטיל את האחריות על הוועדה ועל אחרים, אבל זה חלק מן התפקיד שלכם. אנחנו כבר במקום מתקדם, 2019. אתם צריכים לתת להם תשובות, לזמן אותם, להראות להם באיזה תהליך אתם נמצאים. אם התשובה שלכם בסוף היא: "תתקנו את זה בתקנות בהליך הנורמטיבי בחקיקה" הייתם צריכים לבוא אתם אלינו. לא יכול להיות שהאנשים האלה ישלמו את המחיר.

אולי ראוי, כפי שיש את חוק ייצוג הולם, אולי נקבע שפקידי האוצר ורשות המסים יגורו בדרום ואז הם יבינו.

הצעה טובה. ומי שלא – יתלו אותו בכיכר העיר...

אדבר בקצרה. חברים מן האוצר, אני מבקש את תשומת לבכם. אנחנו מקטרים על הפוליטיקאים, שחוסר היכולת שלהם להגיע לממשלה מערער את יסודות האמון של הציבור בשלטון במשטר הדמוקרטי. אני רוצה לקבוע שמה שאני רואה בחודשים האחרונים – וכפי שאתם יודעים, יש לי קילומטרז' של 17–18 שנים בליווי של העוטף ושדרות עם המצב המיוחד הזה – אני רוצה לקבוע שגרירת הרגליים, לדעתי המכוונת שלכם, וחוסר לקיחת האחריות שלכם על החלטות שאתם קיבלתם מלמעלה מראש הממשלה שלנו, משר האוצר שלנו, מוועדת הכספים שלנו, הן בלתי סבירות. גם אם יש לכם מה לומר וגם אם אתם אומרים את הדברים כרגע, תפקידכם היה ליזום, לבוא אלינו לפני חודשיים וחצי, חודש וחצי אחרי הישיבה הקודמת, ולהציע לנו מה לעשות, איך לפתור את הבעיה.

אני מכיר את אמיר דהן מקרוב. הוא יודע לעשות את הדברים האלה. אני לא מבין איך אתם מרשים לעצמכם, אנשים יקרים, מקצוענים, ישראלים פטריוטים, איך אתם מרשים לעצמכם לזלזל כך בראשי הרשות המבצעת ובראשי הרשות המחוקקת.

תודה רבה.

רבותי, אני נשאר עם הסיכום שאמרתי. אני מבקש שתעבירו בתוך שבוע את מסקנות המטה, וגם אם אפשר להכניס את זה בהוראת שעה בתקנות, אבל בעיקר איך אפשר למצוא פתרון עם הכסף הזה שעליו דיברנו, שזה כסף לא גדול. אני רוצה שבתוך שבוע נוכל להחליט איך אנחנו מבצעים את זה.

במקביל אני מבקש להכין הצעת חוק, שתקבע את הקריטריונים ואת כל מה שנלווה לעניין. אני מבקש שתתייעצו גם עם רשות המסים.

אנחנו לא נעבור על זה לסדר היום, זה יצטרך להתבצע. מחר אפגש עם שר האוצר. זה לא יכול להישאר במצב הנוכחי, ואני גם לא רוצה שזה ייכנס לתחום פוליטי.

אפילו לא צריך להראות לזה מקור תקציבי. זה 3 מיליון שקלים.

זה רק שערורייה גדולה ומחדל.

אבל יש מקור תקציבי, זה נאמר קודם.

שלא יביאו לפה שום העברה עד שיטפלו בעניין הזה.

מאה אחוז, לא צריך להביא שום העברה, לא להעביר למינהלת הסייבר, אפשר לא להעביר. הם לא מחכים לעצה שלך.

תודה רבה. סיימנו את הדיון בעניין הזה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:42.