פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



50
ועדת הכספים
23/10/2019

הכנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



2

23/10/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ד בתשרי התש"פ (23 באוקטובר 2019), שעה 10:15

דיווח של הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ד"ר משה ברקת על תוכנית העבודה של הרשות ומדיניותה ביחס לגופים תחת פיקוחה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
קרן ברק
ניצן הורוביץ
אחמד טיבי
מרדכי יוגב
אורלי לוי אבקסיס
חוה (אתי) עטייה
עודד פורר
אורית פרקש-הכהן
מיכל שיר

משה אבוטבול
מרק איפראימוב
מירב כהן
אורלי פרומן
שלמה קרעי
אלון שוסטר
פנינה תמנו

ד"ר משה ברקת - הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

טל הפלינג - יועצת למנהל רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

אוהד מעודי - מרכז בכיר, מנהל צוות ביטוחי רכוש, אגף שוק ההון, משרד האוצר

ירון גולן - עו"ד, סגן בכיר ליועץ המשפטי לרשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

רם אלפיה - דוברות, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

אביה לחיאני - מתמחה, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

אילנית מדמוני - מנהלת יחידה כלכלית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עמי צדיק - מנהל המחלקה הכלכלית, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מאיר אייזנקוט - רכז מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רונן סולומון - עו"ד, מנהל בכיר תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

לוטם בכר - עו"ד, מנהלת קשרי ממשל ורגולציה, בנק הפועלים

ניר הירשמן רוב - שדלן, מנהל רגולציה, איגוד הביטקוין הישראלי

אורי גולדמן - עו"ד, לשכת עורכי הדין

גיא רוטקופף - מנכ"ל, איגוד חברות הביטוח

גיל סלומון - סמנכ"ל, איגוד חברות הביטוח

יונתן קירשנבאום - דובר, איגוד לשכות הביטוח

לירז חקמון - עו"ד, יועצת משפטית, חברת מימון ישיר

אביעד לחמנוביץ - שדלן, עו"ד, חברת מימון ישיר

רונן לוי - יושב-ראש, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

רחמים רמי שם-טוב - אדם פרטי

סמדר כהן טרקל - אדם פרטי

משה בן יעקב - יו"ר איגוד נותני שירותים פיננסיים

נבו לפידות - מנכ״ל חברת סורס אוף פאנדס בע״מ

דניאל מזרחי - מנכ"ל אופל בלאנס בע"מ

יגאל נבו - מנכ"ל פורום תעשיית הבלוקצ'יין

רון צרפתי - עו"ד ורו"ח, סמנכ"ל כספים ורגולציה סטטוסים בע"מ, Bit2C

בוריס פבלוב - ציות, תרי"א

יאניס רובין - עו"ד, חברת Regulazia – ייעוץ פיננסי

רומן דיזנגוף - חברת Regulazia – ייעוץ פיננסי

עדו מלין - עו"ד, זילברברג-מלין משרד עורכי דין

ישי זילברברג - עו"ד, זילברברג-מלין משרד עורכי דין

תום גזלה - חברת מזלית

תום דרומי חכים - עו"ד, מנכ"ל אופק – אגודת פיקדון ואשראי

יפעת סולל - עו"ד, חברת ועד מנהל, אופק – אגודת פיקדון ואשראי

יהודה טלמון - אופק – אגודת פיקדון ואשראי

עקיבא רוזנר - עו"ד, מייצג נותני שירותים פיננסיים בירושלים

לינור דויטש - מנכ"לית, לובי 99 – חברה לתועלת הציבור

מרב דוד - לובי 99 – חברה לתועלת הציבור

זהר אלטמן רפאל - לובי 99 – חברה לתועלת הציבור

דן קידרון - עוזר של משה בר, תנו יד לחירש ונכים למען נכים

יגאל בריף - משקיף, המשמר החברתי

חגי עמית כהן - כתב פרלמנטרי, עיתון דה מרקר

עמירם דן ברקת - כתב כלכלי, עיתון גלובס

יעל גויסקי אבס - עו"ד, שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את איגוד המוסכים בישראל + לשכת עורכי הדין

ליאור גולדווסר - שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את איגוד המוסכים בישראל + לשכת עורכי הדין

רחל כהן - שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את איגוד המוסכים בישראל + לשכת עורכי הדין

אירדה קריימר - שדלן/ית (אימפקט ל.א.ב בע"מ), מייצג/ת את איגוד הביטקוין הישראלי

רפאל דוד גרסון - שדלן/ית (אימפקט ל.א.ב בע"מ), מייצג/ת את קרדיטפלייס בע"מ

שגיא צבי אהרן - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את הבנק הבינלאומי

איתן אלון - שדלן/ית (גלעד קשרי ממשל), מייצג/ת את פייפל

שגית אפיק
אייל לב ארי

טמיר כהן

אירית שלהבת



דיווח של הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ד"ר משה ברקת על תוכנית העבודה של הרשות ומדיניותה ביחס לגופים תחת פיקוחה

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, הזמנית כמובן. אני מברך את כולם, שיהיה חורף טוב ובריא ושנה טובה, וגם שנצליח לשמור על המדינה באיזו צורה, בגלל שבינתיים נראה שאנחנו נמצאים בבעיה גדולה עם הנושאים. אנחנו נמצאים בצומת דרכים חשוב מאוד מבחינת הכלכלה הישראלית, ובכלל השירות שצריך לתת לאזרחים בנושאים רבים ומגוונים. קצרה ידינו פעמים רבות בגלל המצב הזה שאנחנו נמצאים בו – אין ממשלה, אין כתובת שאפשר לדבר איתה.

לפני שמגיע – אני מבין שהוא מאחר – ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, אני רוצה לפני כן להעלות כמה דברים בפני החברים.

הדבר הראשון, כותבים בעיתונות כל הזמן שאני לא מביא את התקנות של קופת גמל להשקעה. פשוט זה לא נכון. אין לנו את התקנות האלה וממילא – אולי בעיתון מופיע שאני לא מביא. אין לי שום עניין להתנגד לזה, להיפך. אם יביאו את התקנות אני כמובן אביא אותן לכאן לדיון, אין ויכוח בכלל בעניין הזה. לא קראתי את זה אבל אמרו לי, אז אני מניח שזה נכון, הרי לא היו סתם משקרים לי ואומרים לי דברים כאלה, כאילו שאני לא מסכים – כאשר ד"ר ברקת יהיה פה הוא כמובן יצטרך לענות על זה תשובות – שאני נגד הניוד של הגמלאים, או בכלל של אלה שהם בעלי הכנסות נמוכות ואני נגד להוזיל את דמי הניהול. אני לא יודע, כנראה יש עוד גפני שאני לא מכיר אותו.

קיימנו על זה דיונים כאן בוועדה לא פעם אחת. אנחנו רוצים להפחית את דמי הניהול. אני מעוניין שהניוד ייעשה. היו לנו על זה כמה ישיבות. אגב, הייתה גם הצעת חוק, נדמה לי של מיקי זוהר ושל מיכל בירן. ביקשנו לעשות את זה, והתקיים דיון בחדרו של יושב-ראש הקואליציה דאז, ביחד עם מיכל בירן ועם מיקי זוהר, וניסינו להגיע לפתרון, על אף שהיו להם טיעונים. אבל אני בעד. אני מודיע כאן לכל חברי הוועדה – וברוך השם רבים מן החברים נמצאים כאן – שאני מעוניין בעניין הזה. זה פשוט לחלוטין. אין לי שום עניין שאלו שמשתכרים שכר נמוך, ובעיקר הגמלאים, ישלמו יותר, להיפך.

דבר נוסף שאני רוצה לומר לכם, דיברנו גם על הנושא הזה, להעביר את הכסף של קופות הגמל. אני בעד העלאת גיל הפרישה לנשים. הייתי בעד, כולנו היינו בעד, כל חברי הוועדה בכנסת הקודמת היו בעד. כשאני אומר "הכנסת הקודמת" אני לא מתכוון לכנסת העשרים-ואחת אלא לכנסת העשרים. כל חברי הוועדה ללא יוצא מן הכלל - - -

אז אנחנו צריכים להיעלב.

לא צריך להיעלב. זאת המציאות העגומה שאנחנו חיים בה, שהיא חמורה ממש. נראה את זה תיכף בנושאים שונים. נצטרך לדבר על זה. המציאות הזאת, שבה אי אפשר, ובעצם הקרנות הוותיקות – לא מעבירים כסף בגלל שלא מעלים את גיל הפרישה לנשים.

למה היינו בעד העלאת גיל הפרישה לנשים? בגלל שקבענו בחקיקה את כל מה שצריך לעשות בעניין הזה. צריך שר האוצר למנות ועדה ציבורית. הוועדה הציבורית צריכה להמליץ. לאחר ההמלצה שלו הוא צריך להעביר את זה אליי ואני צריך להביא את זה לוועדה.

אבל, גפני, דיברנו שם על - - -

אני הולך להגיד את זה. ואז שר האוצר לא אמר מה הוא ממליץ בפנינו אלא הוא אמר שאנחנו נקבל החלטה, ולכן הכנו את הצעת החוק. הצעת החוק כללה בתוכה כמה דברים. זאת אומרת, אנחנו בעד העלאת גיל הפרישה לנשים. היום אישה רגילה שעובדת – אני לא מדבר על המקצועות השוחקים, שתיכף אגיד על זה מילה, לגבי אישה בגיל 62 או בגיל 65 שהיא במלוא כוחה, היא רוצה להמשיך לעבוד, אבל יש מקצועות שהם בלתי אפשריים. גם המקצועות השוחקים, שכללנו את זה בתוך החקיקה; גם המקצועות של הנשים העניות, כאלה שעוסקות בניקיון; וגם כאלה שפרשו - - -

עוזבות את העבודה כבר בגיל 50–55.

נשים שפרשו מן העבודה בגילאים מוקדמים יותר. צריך למצוא להן פתרון. בתוך הצעת החוק שמנו את כל הדברים האלה. לכן כולם חתמו, מכיוון שגם ארגוני הנשים תמכו מאוד בהצעת החוק הזאת. משרד האוצר, שתיכף נייחד לו משפט אחד או שניים, התנגד. למה הוא התנגד? הם אמרו לי: אנחנו רוצים קודם שנקיים דיון אצלך בחדר ואחרי כן נבוא לפה. אמרתי שאני לא רוצה בגלל שאני יודע מה תעשו. הרי אתם תלכו מיד לעיתונאים ותגידו: הוא דיבר איתי בחדר על הוספת כסף לישיבות ולא אכפת לו מהנשים. הרי אני מכיר את זה, כל הזמן זה הולך כך. אמרתי: הכול פה גלוי על השולחן, שכל אחד וכל אחת מבין חברי הוועדה יוכלו להביא את דעתם. יכול להיות שיהיו כאלה שיהיו בעד, יכול להיות שיהיו כאלה שיהיו נגד. לא אעשה פה דיונים לא שקופים ולא ברורים. זה נוגע לכל הנשים בישראל, ולאחר מכן תהיה לזה השלכה גם על הגברים. לכן רציתי שזה יהיה פה. הם לא הסכימו בשום פנים ואופן ולא נתנו להעביר את זה בוועדת השרים לענייני חקיקה.

אז אם מישהו אומר שחסר כסף בקופה ושצריך לתת כסף לקרנות הוותיקות, שזה הרבה מאוד כסף, אז דעו שלא אנחנו עיכבנו את העלאת גיל הפרישה. להיפך, חברי הוועדה ללא יוצא מן הכלל, לא היה אחד או אחת שלא חתמו על הצעת החוק הזאת. רק אנשי משרד האוצר לא רצו לקיים את הדיון. אז דעו שזה עומד על סדר היום.

יש דבר שמכאיב לי מאוד ואני לא יודע איך להתמודד איתו, זה נושא ההעברות. העברות הן חלק מניהול ענייני המדינה. ועדת הכספים היא הגוף המוסמך לאשר או לא לאשר את ההעברות, לעמוד מול הציבור ולהגיד: אנחנו רוצים תחבורה ציבורית או לא רוצים תחבורה ציבורית, אנחנו רוצים את הקיצוץ הרוחבי או לא רוצים את הקיצוץ הרוחבי. אנשים היום כבר צריכים לדעת בגלל שנדמה לי שמהיום בערב בני גנץ כבר הופך להיות זה שאמור להרכיב ממשלה, זאת אומרת שהוא גם נושא באחריות. אני כבר שומע ששמים לו - - -

תגיד: בעזרת השם.

אני אגיד לו? הוא יגיד טוב יותר ממני. ואז תמונת המצב, שהוא מקבל גם אבטחה.

שלום ד"ר משה ברקת, ברוך הבא.

סליחה על האיחור.

בסדר, בינתיים אני יכול לצאת ידי חובת דברים שהייתי צריך להגיד.

לא שמעתי את המשפט האחרון שלך. מה אמרת על האחריות של בני גנץ?

אמרתי שככל הנראה נשיא המדינה יטיל הערב על בני גנץ להרכיב ממשלה. אם יצליח או לא יצליח – אני לא יודע, אני לא כל כך מבין בפוליטיקה, אבל החלק הזה, שהוא נושא היום באחריות והוא מקבל אבטחה ממשמר הכנסת כמועמד לראשות ממשלה, מטיל עליו גם אחריות על הדברים.

למשל יש העברה שראינו בכנסת הקודמת.

הכנסת העשרים-ואחת.

הוא דילג על הכנסת העשרים-ואחת.

עוד קודם. למען האמת, גם בכנסת העשרים-ואחת, אבל אני מדבר עוד קודם. למשל אין כסף לסייבר, אין. זה צריך לבוא לכאן לדיון. זה כבר היה אצלנו ואמרנו להם: היות וזו כנסת חדשה אנחנו מבקשים שתביאו את הבקשה.

והחינוך המיוחד.

אותו דבר. כל הדברים. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. הכוח שלנו בנושא הזה לא קיים. אנחנו יכולים לדבר באוויר. אבל יש דברים חיוניים. למשל תחבורה ציבורית – צריך לקבל החלטה: אנחנו בעד הקיצוץ הרוחבי, להעביר את הכסף כדי לסבסד את התחבורה הציבורית, כן או לא? האשם בכל הבעיות זה אני. אני כמייצג אתכם מעכב פה את הכסף של התחבורה הציבורית... מה, אנשים לא יודעים בכלל על מה הם מדברים? אין לנו העברה אחת. שמעתי הבוקר שהעבירו שלוש העברות שהן הקיצוצים.

בכלל חוקי לעשות העברות בתקופה הזאת? יכול להיות שאנחנו יכולים להסכים כחברים שמייצגים את הבית הזה בנושאים שהם בקונצנזוס, כמו החינוך המיוחד, בנושאים שבהם כל עיכוב יכול לפגוע גם בהתפתחות של הילד וגם בנושא בריאות, אולי בואו נסכים שבנושאי חינוך ובריאות יהיו פה דיונים.

וביטחון, ואביא לך עוד רשימה ארוכה. אבל זה לא יעזור, אנחנו לא בעלי הבית.

אני שואלת.

התשובה היא לא, בגלל שהם לא מביאים בקשות.

הם יכולים להביא, כלומר אין להם מניעה חוקית להביא.

מה השאלה. הם העבירו בכנסת הקודמת. הם לא רוצים. הם רוצים שאני אתעצבן ואז לא אעביר כלום, ובינתיים יחסכו כסף. מה זה "יחסכו כסף"? הפירוש הוא שהדברים החיוניים ביותר של אזרחי מדינת ישראל עומדים תקועים. אז הם מספרים סיפורים. שאול מרידור כתב לי מכתב ולפיו הוא מבקש שאת חלק מן ההעברות שהיו בכנסת הקודמת אראה כאילו הן הגיעו היום., זה לא הגיע היום, בגלל שחלק הגיע בתוך המכתב הזה, שזה גם כן בעיה. דיברתי עם היועצת המשפטית: זאת בעיה. אבל אם היו מביאים את כל מה שהיה פה ואנחנו היינו מחליטים מה כן ומה לא, אנחנו, לא הם, כפי שאת אומרת, אז זה היה אחרת. הם לא מביאים את הכול. הם מביאים חלק, וחלק לא מביאים.

דיברתי איתם לגבי החינוך המיוחד. אמרתי: כל הוועדה מוכנה לקיצוץ רוחבי כדי להעביר כסף לחינוך המיוחד. הם לא רוצים, מה פתאום. יהיה תקציב.

בקיצור, המצב כרגע, שנדע כולנו, חברי הכנסת הוותיקים וחברי הכנסת החדשים, דעו שבידיים של אגף התקציבים נמצא העניין הזה של להביא או לא להביא. אני פונה ומבקש מהם, גם בטלפון, גם בפגישות וגם פה בפומבי, אני מבקש את כל מה שהיה בכנסת הקודמת. הם טענו אז גם שזה דחוף, הם הביאו מכתב של מזכיר הממשלה לפיו אלה הן העברות דחופות.

יש שר מעליהם? מעל אגף התקציבים יושב איזשהו שר. לא?

נו, אז מה אתה רוצה שאני אעשה?

למה אתה לא קורא לו?

אני קורא לו.

אתם כמעט מאותה מפלגה עכשיו אז תפעיל קצת יותר לחץ.

אנחנו בגוש. אתם אמנם מחוץ לגוש. הוא בגוש.

יצאת מן המפלגה שלי? הרי פה היית כל הזמן איתי ביחד.

לכן אני אומר: אם השר ייתן אישור, אם השר יגיד להם להגיש את זה – הם יגישו.

דיברתי עם השר. דיברתי עם שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, דיברתי איתו הרבה מאוד פעמים. הוא איתי.

אני אומר את הדבר הבא: כל נושא ההעברות נמצא באופן כזה, שאגף התקציבים לא מביאים אותו אלינו. או שהוא יעביר את כל מה שהיה פה, ואז אני מוכן לקבל. היועצת המשפטית הסכימה, שאם שאול מרידור יכתוב מכתב לוועדה ויאמר שכל ההעברות שהיו עד עכשיו יועברו שוב ושהוא רוצה שאנחנו נראה את זה כאילו זה הונח היום, הכול, לא חלק – אם חלק, לעשות פוליטיקה אנחנו גם יודעים. לכן אם הוא יעביר אחד-אחד אז נראה, נביא לדיון. אם הוא רוצה להביא את כל ההעברות, שהם טענו שהן ההעברות החיוניות ודחופות ולכן צריך לעשות את זה בפגרת בחירות – אני מוכן להביא את זה כך, לעשות ישיבה מיוחדת.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה גם לחזור על הבקשה שלי. עם כל הכבוד להעברות במיליארדים, אנחנו צריכים שהממונה על התקציבים יבוא וישקף את התמונה הנאותה של הגירעון, כדי להבין באיזה אירוע אנחנו נמצאים שבמסגרתו אנחנו מעבירים מיליארדים. אין מקום להעברה של סעיף אחד בלי שנקבל שיקוף מלא של מצב הגירעון התקציבי.

עניתי לך על זה. תיכף אענה לך פומבית.

שגית אפיק, מה את רוצה להגיד?

אני רוצה לומר מילה אחת לגבי ההעברות. העובדה שאנחנו מבקשים מידי כנסת חדשה להגיש לנו מחדש גם חקיקת משנה וגם העברות – העברות לא היו אבל חקיקת משנה הייתה, והעברות דומות מאוד לחקיקת משנה, זה בא לכאן להצבעה – הרציונל הוא שיבוא השר ויגיד: אני עדיין רוצה את הדבר הזה, זאת עדיין המדיניות שלי. לכן ביקשנו שיגישו את ההעברות מחדש. ברגע שמגישים באופן חלקי, וחתום על זה הממונה על התקציבים - - -

זה אותה ממשלה.

הכנסת אחרת. צריך הכול מחדש. ממשלה – זה לא משנה. הכנסת השתנתה. זו המציאות.

הכנסת אחרת. אמר חבר הכנסת עודד פורר: יבואו השרים, יבוא שר האוצר, ויגידו שאלו הן ההעברות שהם מבקשים.

הייתי בזמן דיון עם שר האוצר.

הם מבקשים רק 18 העברות מתוך 44 שיש לדיון בוועדה, זה דבר אחד. לכן אמר היושב-ראש: אתם רוצים להגיד שתראו את כל ההעברות שהיו אצלנו כאילו הוגשו שוב, אז צריך להביא את כל ההעברות כמקשה אחת. זה בעצם הרציונל שעומד מאחורי העניין.

אורלי פרומן, ביקשת הצעה לסדר. תעשי את זה בקצרה.

שלום לכולם, חורף בריא. אני רוצה להזכיר שהתבשרנו רק לפני מספר שבועות, וגם שלחתי מכתב בנושא, על סכנה לביטול פעילות חנוכה במסגרת בית ספר של החגים במשרד החינוך. יותר מחצי מיליון תלמידים נהנים, הורים יכולים להמשיך בשגרת חייהם וללכת לעבודה. התוכנית הזאת מסובסדת, וההודעה הייתה שבעצם הולכים להוריד את הסבסוד. אם מורידים את הסבסוד אז אין תוכנית, אנחנו יודעים. הרעיון הוא שברשויות עם הלמ"סים הנמוכים הילדים מקבלים את השירות הזה ללא תשלום, ואחר כך זה דיפרנציאלי.

אני מבקשת להזמין לדיון את משרד החינוך ולדעת למה. הם רמזו בעבר שהכסף הלך לחינוך המיוחד אבל אנחנו אומרים שזה לא האחד על חשבון השני. אני מבקשת לקיים דיון בנושא.

אני רוצה להגיד לך גם חלק ממה שאמרתי קודם. מישהו מנהל את המדינה שלא באמצעותנו. מה שקרה הוא שלקחו את הכסף הזה, שר החינוך הקודם לקח את הכסף הזה כדי לתת אותו לחינוך המיוחד, לאור החלטת הבג"ץ נדמה לי, שזה מכסה את הנושא הזה. הוא הביא את הכסף ממשרד החינוך בגלל שמשרד האוצר לא הביא לפה העברות. הרי מה שהיה צריך לעשות, משרד האוצר היה צריך להגיד: במסגרת ההעברות אני מעביר גם את הכסף הזה, ולא לקחת את הכסף מהנושא הזה של חופשת חנוכה. אני באמת מתכוון לדבר גם עם שר האוצר ועם ראש הממשלה.

זה בעוד חודש והרשויות צריכות להיערך לזה.

כן, אני יודע, אבל זה חלק מן הבעיה, שלא מתקיים פה דיון ממה לוקחים את הכסף, לְמה מעבירים את הכסף, מאיפה מקבלים כסף. זה הכול באותה מסגרת. אני סבור שאנחנו נצטרך לקבל החלטה. אני מתנגד לקחת את הכסף הזה מן החופשה של הילדים ולהפוך את זה לנושא שאיתו מכסים את מה שמובן מאליו שצריך לכסות, את החינוך המיוחד. ולא בגלל שהיה גידול טבעי גדול יותר מאשר במסגרת הכוללת אז נוצרה מציאות כזאת.

אני רוצה לחזק את ידיך, שצריכות להגיע לכאן כל ההעברות ולא לדון בהעברה-העברה, כדי שנוכל לעשות סדרי עדיפויות.

אני מבקש, אבל לא את ולא אני בעלי הבית במדינה הזאת. בעל הבית במדינה הוא בחור בן 23 שהוא אגף התקציבים, הוא בעל הבית. פשוט לא יאומן. אנחנו לא בדמוקרטיה בכלל. הוא מחליט מה הוא מביא ומה הוא לא מביא ובכלל לא משנה מה שנדבר פה.

בסדר, אבל יש עדיין שרים בממשלת מעבר.

אני מצטער שאני ככה עם רוח פסימית אבל מי שהיה עובר בשבועות האלה את מה שאני עובר איתם – הבוקר התבשרתי שהגיעו שלוש העברות שהן שלושת הקיצוצים. יפה.

ד"ר ברקת, יש חברים בוועדה שביקשו לשאול שאלות ולדבר, אבל קודם אתה תציג את הדברים. אני מקדם אותך בברכה. אני מתנצל בשם הכנסת שעד היום לא נפגשנו באופן פורמלי בוועדת הכספים, היינו צריכים לעשות את זה מזמן, אבל היינו עסוקים בדברים אחרים. זאת אומרת היינו עסוקים בשאלה מי אשם בכך שהולכים לבחירות פעם ראשונה ופעם שנייה ואולי אפילו פעם שלישית, חס וחלילה. אז היינו עסוקים בדברים אחרים. החלטתי – גם הייתה בקשה של החברים וגם אני החלטתי – שנקיים את הדיון. אנחנו לא נמצאים עכשיו בפגרת בחירות ומכיוון שכך אני רשאי, כמו בוועדה רגילה, לקיים ישיבות רגילות. אני יודע שגם מבחינת הלשכה המשפטית וגם מבחינת היועצים המשפטיים בממשלה וגם היועצת המשפטית כאן, יש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות בשגרה, דברים שמחייבים לקבל החלטות עקרוניות, אבל זה שאנחנו צריכים לשמוע את המדיניות של אגף שוק ההון והביטוח – זה מובן מאליו. לפי ההיענות של החברים, כולם במתח לשמוע אותך. אני מקדם את פניך בברכה. אני מאחל לך הצלחה. הבמה לרשותך. תשתדל לתמצת את הדברים, בבקשה.

תודה רבה. אני מודה על ההזדמנות להגיד את הדברים לכם באופן ישיר, בצורה בלתי אמצעית. אני מכיר את ועדת הכספים ועבודתה. הייתי מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך בעבר. זה התפקיד הציבורי השלישי שלי. הייתי לפני כן בבנק ישראל במשך תקופה ארוכה. אחר כך נסעתי לחו"ל, עשיתי דוקטורט ועוד דברים אחרים. אני שמח מאוד להיות כאן. כנראה החיידק הציבורי שאתם חולים בו, גם אני חולה בו ולכן אני פעם שלישית פה לשירות הציבור, שזה בעצם המהות של התפקיד שלי. אתם תראו את הדברים האלה, זה מה שרשות ההון בעצם עושה.

אני רוצה לתאר לכם בהתחלה בעצם מי זה רשות שוק ההון, בצורה תמציתית מאוד. החל מנובמבר 2016 רשות שוק ההון היא רשות רגולטורית עצמאית. זה מעמד שדומה לרשות ניירות ערך ולפיקוח על הבנקים, אבל לצערי לא דומה במאה אחוז, וזה דבר שצריך לבחון אותו גם בהמשך. אחד הדברים המצערים הוא שהתקציב שלנו הוא כשליש, ואולי אפילו פחות, מרשות ניירות ערך ומהפיקוח על הבנקים. אז נכון, בנקים זה חשוב, בורסה זה חשוב, אבל אני חושב שהפנסיה של הציבור – ומדובר פה על 1.7 טריליון ש"ח – לא פחות חשובה, ונושא הבריאות של עם ישראל וכך הלאה שמגולמים גם בביטוח הבריאות, וסיעוד ודברים אחרים. אז אני חושב שהרשות הזאת צריכה לקבל עוד משאבים כדי שהיא תוכל לעשות את העבודה שלה, לבקר יותר ולאכוף יותר, וזה חלק מן הדברים שאני עמֵל על בנייתם.

כפי שאמרתי, יש לנו סכומי כסף אדירים שתוך פחות מחמש שנים יגיעו לטריליון דולר, כספי ציבור. זה סכום משמעותי מאוד. מבחינת הפקדות ופרמיות – מגיעים ל-165 מיליארד ש"ח.

ב-2017, החל מיוני 2017 הגוף הזה קיבל תפקיד נוסף, של פיקוח על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים, שזה תפקיד שמעלה הרבה מאוד אתגרים, תפקיד עם הרבה מאוד אחריות. אני חושב שנכון לקדם את המשק הישראלי בתחומים האלה, ורשות שוק ההון בהחלט מוכנה למלאכה. אבל כאשר הגעתי, ואפילו חצי שנה אל תוך התפקיד, לא הבנתי את המחסור האדיר שנמצא במשאבים לתחום הזה, של היעדר תקנים מתאימים, של היעדר בנייה מתאימה. בחצי שנה של עבודה מטורפת – לא מאומצת אלא מטורפת – אני מקווה שאנחנו רואים את האור בקצה המנהרה ואנחנו חוזרים למסלול. אדבר על זה בשלב מאוחר יותר ואפרט לכם את כל הדברים שעשינו כדי שבסופו של דבר תהיה רגולציה כפי שצריך. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים עוד תקציבים לנושא הזה. הסתתי הרבה מאוד תקציבים מה-1.7 טריליון כדי לטפל בשוק שהוא כיום 15 מיליארד שקל בסך הכול, ובתוכו יש הרבה מאוד גופים, סדר גודל של 2,000 גופים שמנהלים ביחד אולי-אולי 2 מיליארד שקל, אם אני נדיב. אז צריך לקחת בחשבון את הפרופורציות וצריך להתייחס לדברים האלה. כפי שאמרתי, אתייחס לזה בהמשך.

ב-2017 כשנתנו לכם את העבודה הנוספת לא ידעתם שתצטרכו עוד תקנים, שתצטרכו להשתמש בחלק מנותני השירות הזה באותם 1.7 טריליון, שתצטרכו לעשות הסבה? בדיוק כפי שגפני דיבר קודם לגבי החינוך המיוחד, שאתה לוקח מאותו משרד, משירות חשוב אחד לשירות אחר כי אף אחד לא צפה את זה, או לא הכין את הקרקע גם אם צפה את זה.

אבל זה לא הוא, זה לא אגף שוק ההון.

אבל הם קיבלו עליהם את הסמכות. הסמכות הזאת באה גם עם יכולת ועם כלים כדי לבצע אותה. הם קיבלו את זה. הם ידעו שארגז הכלים שלהם ריק. דרשתם או אמרתם: קודם כול נקבל ואחר כך ננהל את המלחמה?

אבל זה לא רלוונטי. אנחנו העברנו את זה בחקיקה. מה שעשיתי אז, אם את זוכרת, הלכתי לשם לוועדה – הרי זה היה בוועדה המיוחדת, העבירו את זה לשם – ואמרתי: אם תצא הסמכות מוועדת הכספים כדי לפקח עליהם אני פשוט אגיש 6,000 הסתייגויות, ובאמת הפיקוח של ועדת הכספים נשאר.

זה הועבר לוועדת הרפורמות.

זה לא בעיה בלתי פתירה.

אגב, זה לא הוא. אז הייתה דורית סלינגר.

אני יודעת, אבל הוא אומר שהוא בעצם קיבל יותר עבודה בלי כלים כדי לבצע אותה.

זה דבר פתיר, זה דבר שאפשר לפתור אותו.

זה נכון, היא צודקת. הם ביקשו את זה ואנחנו שמרנו רק שלא ירד הפיקוח, כאילו זה גוף שתלוי בין שמיים לארץ, וזה בסדר.

מבחינת גופים מפוקחים – חברות ביטוח, חברות מנהלות, בעלי רישיון סוכן ונותני שירותים פיננסיים – אתאר את זה יותר בהרחבה.

הדבר הראשון בעינינו, והוא בעצם תשתית לכול, הוא הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות של הגופים המפוקחים. בין היתר, לצורך ההגנה עליהם אנחנו צריכים להבטיח את היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים. צריך להבין שקריסה של גוף כזה, בעיקר גוף גדול, היא קטסטרופה לכולם – קודם כול למבוטחים, גם לקופת המדינה, גם למערכת הפיננסית. זה דבר חשוב מאין כמוהו. הוא חשוב ככל שהוא משרת את המטרה מספר אחת, שהיא הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים. זה נמצא בראש מעיינינו;

בנוסף, אנחנו פועלים לקידום התחרות במערכת הפיננסית, במיוחד בשוק ההון הביטוח והחיסכון;

ועידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בפעילות של הגופים. אנחנו בקשר עם רשות הסייבר, לקדם את הנושאים של ביטוחי סייבר, לא רק בגופים גדולים אלא גם בגופים קטנים, למצוא פתרונות, להשתמש במוח הישראלי כדי לפתח את הנושאים האלה. אנחנו עם רשות החדשנות כדי לעשות באמת פרויקטים שאפתניים שמכניסים טכנולוגיה ומשנים עולם כלכלי בזכות הטכנולוגיה, עם "ישראל דיגיטלית" ועם גופים אחרים, כדי לדחוף חזק את העולמות הטכנולוגיים שבהם מדינת ישראל טובה גם בתוך תחומי הפעילות שלנו.

קודם כול, החזון שלנו הוא לפעול לשיפור מצבו של הציבור בתחומי הפנסיה, הפיננסים והביטוח ולצמיחת המשק הישראלי. תיכף אתאר את מוטת ההשפעה של רשות שוק ההון.

מבחינת יעדי-על – אנחנו רוצים לקדם התנהלות הוגנת ושקופה של שחקנים בשוק; הבטחת מוצרים הוגנים, שקופים וזמינים; שיפור ממשל תאגידי ושמירה על יציבות; הגברת תחרות וחדשנות; הנגשת המידע ומתן כלים לציבור – נושא השקיפות לציבור הוא דבר חשוב מאוד. אני חושב שצריך לעשות פה כברת דרך נוספת ארוכה בשקיפות לציבור ובהבנה של הציבור ובמי שעומד לצד הציבור כדי לסייע לו בבחירת מוצרי ביטוח; ופיתוח רשות עצמאית ומקצועית, שגם זה אתגר שמונח לפניי ברמה הפנימית.

מבחינת משימות אסטרטגיות – חיזוק חובות הנאמנות ומעמד שומרי הסף בגופים המפוקחים; חיזוק מעמד המבוטח והחוסך; אימוץ סטנדרטים בין-לאומיים ליציבות ודיווח כספי, שהוא דבר חשוב מכיוון שאנחנו לא בוואקום, אנחנו בתוך עולם גלובלי. אני רוצה להביא את העולם הגלובלי לכאן, שתהיה פה תחרות גם מגופים זרים חזקים וגם כלפי חוץ, שאנחנו נעבוד בסטנדרטים בין-לאומיים, שזה מדבר על מבטחי-משנה, זה מדבר על גורמים שבאים ורוצים לפתח פעילויות וזה ממצֵב אותנו במשק הגלובלי ומקל עלינו. ברגע שביטוחי-המשנה יהיו זולים יותר אנחנו נדאג שזה ישתרשר, ואנחנו פועלים לכך, גם לצרכן הסופי; קידום החדשנות הטכנולוגית – דיברתי על זה; והסדרה של השירותים הפיננסיים – זה אחד האתגרים שעומדים לפתחנו.

אני רוצה להציג איך אני רואה את החזון והמטרות העיקריות, בשקף הבא.

יש בנק חברתי, שמדבר איתי כבר זמן רב, שאתה לא מאשר לו.

ראשית, נתנו רישיון לא מזמן, בתוך זמן מהיר, למי שהולך להיות הבנק החברתי הראשון כנראה, וזה "עוגן". היא קרן הלוואות חברתית שנותנת הלוואות מוזלות, לפעמים ללא ריבית, לפעמים בריבית מוזלת.

אז למה מתקשרים אליי כל הזמן?

הכוונה לאגודת אשראי – "אופק".

גם זה נמצא בשלבים מתקדמים. אמרתי: "עוגן" ענו על כל הקריטריונים והם מתקדמים. כש"אופק" יענו על הקריטריונים - - -

הם מחכים כבר שנתיים וחצי וכבר הגישו לכם שלוש פעמים את הבקשות.

יש דברים שהם צריכים למלא, כמו הון עצמי, כמו דרישות מקצועיות.

נמצא כאן נציג "אופק"? יהודה טלמון, אם תבקש להתייחס אחרי שהוא יסיים את דבריו, אתן לך. הוא עכשיו באמצע. אני רוצה למנוע כמה שיחות בטלפון.

אני איתו בקשר רציף, גם ברמה האישית.

אבקש שתתייחס ספציפית. הלאה.

אני רואה אחריות גדולה למעשה, וזה מטרה משמעותית של שיפור איכות חיי האזרחים במדינת ישראל ככל שזה נוגע בממשקים שלנו, בנושא הביטוח בלבד, אין לי אספירציות מעבר לזה. עדיף שנעשה את תפקידנו כפי שצריך ולא לפזול לדברים אחרים.

זה אומר שאנחנו נוגעים בעולמות הבריאות וביטוח הבריאות; אנחנו נוגעים בעולמות הפנסיה, בבני הגיל השלישי; אנחנו נוגעים בעולמות של הסיעוד, שזה סוגיות קשות מאוד; אנחנו נוגעים כמובן גם ברכוש של אזרחי ישראל. כל הסוגיות האלה משפיעות בצורה קריטית על איכות החיים של אזרחי ישראל, ואנחנו מחויבים לדבר הזה, אנחנו מחויבים לשיפור. אנחנו מחויבים קודם כול לכך שמי שמבטיחים לו משהו, מי שחותם על חוזה – קודם כול שימלאו את מה שהבטיחו בחוזה. זה הדבר הראשון. אנחנו רואים אזרחים מטורטרים, אנחנו רואים אזרחים שנעים בין גוף לגוף במקום שהגופים יפתרו בעיות בעצמם.

נושא הכיסוי הוא נושא דרמטי מאוד, לא פחות מהמחיר. אז שילמתי עוד 10 שקלים, מילא, זה דבר שאנחנו רוצים לפתור, אבל אם אני מוצא את עצמי פעמים רבות בלי כיסוי, או עם כיסוי אחר, או שהובטח לי כיסוי ואני לא מקבל אותו – זה צרה צרורה.

אני רוצה לכוון דווקא לא רק לצרכן הממוצע. יש הרבה מאוד אוכלוסיות שלא מקבלות מענה ואני שמתי אותן כמטרה: אוכלוסיות של נזקקים, אוכלוסיות חלשות יותר. לא ארפה עד שניתן לאוכלוסיות הללו מענה. זה יכול להיות בני הגיל השלישי, בעלי מוגבלויות, מי שסובל ממחלות כרוניות וכך הלאה. אפילו הצעירים שלנו אני מגדיר אותם כאוכלוסייה מיוחדת, למשל בנושא של פנסיה. הם עוברים היום עבודות והפנסיה שלהם לא מקבלת רציפות. אנחנו צריכים פתרונות טובים לדבר הזה. למשל נהגים צעירים – אני מסתכל על הפרמיות שהם משלמים ולא מאמין. אמרתי את זה פעם ופעמיים למנהלי חברות הביטוח, ואם הם לא יעשו משהו – אנחנו נתערב. אם התחרות לא תפתור את זה – אנחנו נפתור את זה. אני חושב שבצורה הזאת אנחנו צריכים לתת פתרון לא רק לצרכן הממוצע אלא גם לאוכלוסיות מיוחדות בחברה שיש להן צרכים מיוחדים, לתת להן גם כן פתרונות.

בינתיים הם משלמים דמי ניהול גבוהים.

אנחנו נדאג גם לדברים האלה.

זה לא אמירה של "אנחנו נדאג". זה דבר קריטי. דיברו איתי חברים בוועדה וגם אני בעצמי. נושא דמי הניהול, וגם אפשרות הניוד. גמלאי רוצה לעבור לחברה אחרת – צריך לאפשר לו את זה. תדע שאתה לא מסיים את הבעיות בהצגה יפה של המצגת, זה ברור.

אדוני, אני דוגל ב"דבֵר מעט ועשה הרבה".

לא חשוב, אבל אתה מציג את זה יפה, אני חייב לציין.

אנחנו נראה את הדברים שעשינו. יכול להיות שגם ההשתנוּת של שנה – כי אני חיכיתי שאנחנו נעשה דברים.

תרצי להעלות את נושא דמי הניהול?

כן.

משה ברקת, קודם תסיים, בבקשה.

סליחה, כמה עובדים יש ברשות שוק ההון?

178 עובדים.

צריך להבין גם שהסכומים האלה של כסף, בצעד טבעי חלקם עוברים לחו"ל. אבל אנחנו צריכים להסתכל על כך שכאשר כספים כאלה מושקעים בחו"ל, צריך לראות היכן הם מושקעים, מה הסיכונים שכרוכים, השליטה, הבקרה ולמה הכספים האלה לא מגיעים גם למדינת ישראל. הרי בסופו של דבר אם יהיה איזשהו משבר בחו"ל אז יכול להיות שאנחנו נימצא פה במצב שהפנסיונרים יסבלו ואז יבואו לממשלה ויגידו: "בואי תעזרי", כאשר הפרויקטים נמצאים בחו"ל. אז אנחנו נושאים בסיכון פוטנציאלי, אבל איפה התועלת למשק? איפה מקומות העבודה? איפה הכסף שיזרום לכאן? לכן אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב על הדבר הזה.

אנחנו הולכים לבצע פעילויות שיפתחו לתשתיות בישראל, ואנחנו הולכים לפתוח שוק של אפשרויות השקעה של סכומים של מעל 50 מיליארד שקל, אולי 100 מיליארד שקל שיוכלו הגופים המוסדיים להשקיע בתוך פרויקטים ישראליים בתשתיות. במקביל אנחנו עובדים עם הממונה על התקציבים, עם החשב הכללי. זה יהיה לא על חשבון החוסכים. צריך להבין, המטרה שלנו, עם כל הכבוד, היא לא המשק הישראלי. אנחנו דואגים לכספי החוסכים, וכספי החוסכים צריכים לקבל את התשואה הנאותה. אבל אני חושב שבהרבה מקומות אין סתירה בין להיטיב עם הצרכן, הצרכן הזה שהוא הלב שעליו מושתתת חברת הביטוח, ובין לדאוג לכך שהחברה הזאת תהיה יציבה. אני יכול ביד אחת לדאוג ליציבות של חברות הביטוח וביד השנייה לדאוג לצרכן. אני יכול לדאוג לתשואות שיביאו ההשקעות למבוטח ולחוסך ובאותה נשימה לדאוג למשק הישראלי. אפשר לייצר פה מצבים של Win-Win, אפשר לעשות את זה. זו הכוונה שלנו ויש לנו פתרונות לדברים האלה.

טוב לשמוע שאתה אומר שהצרכן הוא לב ליבה של הרשות כי זה לא מה שקורה למשל בפיקוח על הבנקים, ששם תמיד דואגים ליציבות יותר מהכול, ולא ללקוחות. חשוב לשמוע לפחות את האמירה.

באתי מהפיקוח על הבנקים, הייתי שם שמונה שנים, אני מכבד את הפיקוח על הבנקים. החוק שלנו כתוב בצורה אחרת, ואני מכבד את החוק ואני מזדהה עם המטרה של החוק. צריך להבין שעל הלקוח בסופו של דבר מושתת הכול, גם בבנקאות אגב. ה-1.7 טריליון לא שייכים לחברות הביטוח, זה כסף ששייך לאזרחי ישראל. המבוטחים בפנסיה – זה הכסף שלהם, ולכסף הזה אני דואג.

ד"ר ברקת, אני רוצה שתאפשר אחרי זה לחברים להתייחס ולשאול. בבקשה.

רק לסבר את האוזן מבחינת סכומים: 1.7 טריליון. מזה כחצי טריליון זה נכסי הביטוח; עוד 700 מיליארד זה פנסיה; ועוד כ-460 מיליארד נמצא בגמל. אלה הנכסים המנוהלים, כאשר נכסי הביטוח בעיקרם זה מה שנקרא נוסטרו. חברות הביטוח גם משקיעות נוסטרו, שזה ההשקעות שהן עושות עבור עצמן, כדי לענות על ההתחייבויות שלהן וההון העצמי שלהן, ומצד שני מנהלות כספים של אחרים. גם בתוך הביטוח יש פה את המשתתף, אז זה לא לגמרי הכול נוסטרו, אז יש גם כסף שמנוהל עבור אחרים.

הסכומים הגדולים הם הכסף שמנוהל עבור אחרים, וגם פה צריך לדאוג שכאשר יש לי סכומים כאלה גדולים אז ההשפעה שלי על המשק לא תנצל את הכסף הגדול הזה כדי להשפיע על ענפים אחרים במשק. לכן אחד הצעדים הדרמטיים שאני פועל בו זה הפרדה בזכויות ההצבעה בין הנוסטרו לעמיתים – יש ועדות השקעה שהן בלתי תלויות ואנחנו עוד מחזקים אותם – כדי שהעמיתים בסופו של דבר יחליטו איך הציבור ישקיע. מדובר בהפרדה מוחלטת מהנוסטרו, שזה חברות הביטוח שיש להן אינטרסים כלכליים אחרים. זה אחד הדברים הדרמטיים שראיתי צורך לטפל בו. בצורה הזאת, אם אנחנו משיגים את זה, בסופו שלך דבר אנחנו רואים שמי שיצביע בחברות ציבוריות במשק הישראלי זה העמיתים, לא חברות הביטוח. יש חשיבות רבה לקדם את המהלך הזה.

מבחינת פעולות – אני רוצה לתת סקירה תמציתית. זה לא הכול, אבל תראו שלא מעט מונח על שולחננו ומה הספקנו לעשות בשנה האחרונה.

אחד הדברים הראשונים שעסקתי בהם הוא עדכון תעריפי ביטוח חיים ריסק. הצלחנו להפחית תעריפים ב-30%, ואחרי כן דרשנו לתת הנחה מינימלית של 15% על התעריף. זאת אומרת שאנחנו הגענו לפחות ל-45% הנחה על המחיר מהתעריף הקודם. זו הנחה אמיתית לצרכנים, זה חיסכון אדיר. אנחנו גם נותנים את ההנחות האלה – אלה לא הנחות שהיו פעם שקראו להן לפעמים הנחות סוכן או הנחות אחרות לשנה-שנתיים. דרשנו את ההנחות האלה לשש שנים ואנחנו מתכוונים להמשיך עם הנחות ארוכות-טווח. חלק מן החברות הרימו את הכפפה ונתנו הנחות לעשר שנים, וחלק גם לכל החיים.

זה 40%. לא 45%. זה 40.5%.

כי זה לא 15% + 30%. אנחנו מגיעים גם ליותר מזה בפועל כי יש גם תחרות שעובדת.

עשינו פעולות לגבי שינוי תגמול סוכני הביטוח. זה חסר תקדים שמפקח יתערב בהפחתת עמלות היקף של סוכנים.

משה, תנסה לתמצת יותר את הדברים, צריך להשאיר גם משהו לכנסת הבאה. זה נאמר בצחוק. אני מקווה שהכנסת הזאת תחזיק ארבע שנים. בבקשה.

אנחנו רואים את התפקיד של הסוכן לא כאיש מכירות אלא כמי שצריך לעמוד לצד המבוטח, לעזור לו בבחירת מוצרים, לעזור לו עם התביעות. לכן התגמול שלו צריך להיות על פני זמן. התגמול שלו לא צריך להיות מוטה על ידי יצרנים. לכן אנחנו הולכים למודל, והנחנו תשתית למודל של סוכן אובייקטיבי, שיעמוד לצד הצרכן ולא יהיה מוטה בתגמול שלו. או שהוא יקבל את התגמול מהצרכן או שהוא יקבל תגמול אחיד על פני מוצרים דומים ומכל היצרנים. את הדבר הזה אנחנו מקווים להביא לכנסת, מקווים להביא אותו לחקיקה.

מה זה "הנחנו מודל"? יצא חוזר? יצאו תקנות?

ראינו את הדבר הזה קודם כול פועל בנושא של הריסקים ויש לנו מתווה ואנחנו מחכים לכנסת כדי להביא את המתווה הזה.

יש כנסת.

נביא את זה לחקיקה.

הכנתם כבר תסקיר חוק? זה התקדם? נוכל לקבל ולראות את זה?

אנחנו מנסחים את זה ביחד עם אגפים נוספים במשרד האוצר.

נשמח מאוד שהחברים גם יראו את זה, שנדע על מה אנחנו מדברים. מה שאתה אומר עכשיו הוא דווקא תקווה טובה לעתיד.

יש הרבה תקוות לעתיד.

אנחנו כבר הרבה זמן לא עוסקים בחקיקה.

הכנו גם כללי שקיפות קפדניים בתחום שיווק ביטוחי מנהלים. לצערי הרב זה הביא לעצירה כללית של מכירות ביטוחי מנהלים. קראו לזה פעם "בור השומן של חברות הביטוח". כמעט שנה חברות הביטוח לא מוכרות את המוצר הזה, זה המצב בשטח. הן מוכרות פנסיה אבל לא ביטוחי מנהלים. אני מקווה מאוד שנחזור למסלול בצורה שפויה יותר, במחירים טובים יותר, בצורה כזאת שגם המוצר הזה יימכר למי שצריך אותו. אני יכול לומר לכם כאן שלשכבות עם שכר נמוך כנראה המוצר הזה לא מתאים, אבל לשכבות אחרות כן אפשר להתאים את המוצר הזה. אנחנו נדאג שהמוצר שיוצע יהיה מוצר מתאים, בתנאים הוגנים ונאותים. לכן עשינו את הצעד הזה, שהוא צעד קיצוני אבל אני חושב שהוא היה דרוש לצורך ייצוב השוק.

אנחנו מניחים גם תשתית – גם זה יגיע לחקיקה – לטיוטת חוזר, שעדיין לא פורסמה, בתחום אובדן כושר העבודה, בין היתר הפסקת החקירות האקטיביות, כפי שעשינו בסיעוד. גם באובדן כושר עבודה נפסיק את החקירות האקטיביות מול מבוטחים. אנשים שהם באמת עם אובדן כושר יקבלו את המגיע להם. אנחנו גם משפרים את המוצר לטובת מיצוי זכויות מלא של המבוטחים.

בנוסף, אחד הדברים שאנחנו עושים, ואנסה להרחיב על זה מעט בהמשך, זה לא רק עניין של הסדרה. אפשר לעשות הסדרה כל היום אבל בסופו של דבר מישהו צריך לבדוק שההסדרה הזאת פועלת, מישהו צריך לאכוף, מישהו צריך לבקר. אני מתכוון להגדיל בצורה משמעותית, כבר עשינו את זה, כבר הגדלנו והגברנו את אמצעי האכיפה שלנו, כולל עיצומים, כולל דברים אחרים שאנחנו עושים. אני מניח תשתית למערך ביקורת עצמאית. גם זה דורש תקציבים. בינתיים אני עובד עם מיקור חוץ אבל אנחנו מבקרים הרבה יותר מאי-פעם את ההשקעות שאנחנו מפקחים עליהן, את הפעילויות, את המוצרים וכך הלאה.

קופות גמל להשקעה – דיברנו על זה. היום לצערי זה הדיפולט בחוק, זה לא שליטה שלי. הדיפולט הוא פיקדון בבנק. אבל אפשר לקבל יותר במקומות אחרים, כמו קופת גמל להשקעה של חיסכון לכל ילד. מה שעשינו במגרש שלנו, שיפרנו את ברירת המחדל. אם הורה בחר כבר לילד שלו בחירה עם תשואה גבוהה יותר אז עם הילד השני ברירת המחדל לא תהיה - - -

אתה לא צריך להאריך בזה. בוועדה ביקשנו את זה הרבה מאוד פעמים.

אני חושבת שאנחנו בכלל עובדים בשיתוף פעולה בדברים האלה.

בסדר גמור. עבדנו על זה.

כפי שאמרת, טיפלנו בנושא של ניוד קופות גמל להשקעה.

זה מופיע בסעיף 8. אבל אנחנו צריכים תקנות על הניוד.

נכון. חלק מזה אנחנו יכולים לעשות גם בחוזרים שלנו ובחלק מזה נידרש לתקנות.

אנחנו בוחנים את הרחבת אפשרויות הניוד מעבר למה שמוצע כרגע. אני לא רוצה לפרט.

יש לכם תקנות?

יש לנו.

אז תביאו לנו. בינתיים אני לא יכול לעשות כלום, החברים לא יכולים לעשות דבר.

כשתהיה כנסת ותתפקד.

יש כנסת. תקנות אנחנו יכולים לאשר, לא צריך מליאה.

קופות גמל להשקעה אביא בהזדמנות הראשונה שאפשר.

אני אעלה לוועדה כל מה שתביא. אני לא מבטיח שכולם יצביעו בעד, אבל זה טיבה של כנסת. בכנסת חקיקת המשנה בוועדת הכספים תתפקד לחלוטין. אם תביא תקנות, תוך יום-יומיים אביא את זה לדיון.

אני רוצה להתנצל. לפעמים אני אומר "אני". אין פה "אני". יש פה רשות שוק ההון ויש הרבה אנשים. הקרדיט פה לאנשים הנהדרים, באמת יש אנשים נהדרים בשוק ההון. אני גם רוצה לחזק את המספר שלהם, לחזק אותם מקצועית. נכון, זו רשות מרכזית מאוד ודרמטית בשוק ההון. צריכים לבוא אליה האנשים הכי טובים. אנחנו מנסים לגייס סטודנטים מצטיינים ומנסים לייצר דרכים. תחת שירות המדינה לא כל כך קל לגייס ולשמר אבל אנחנו מנסים לעשות את זה ולעבוד גם עם הנציבות וגם בדרכים נוספות על מנת שאנחנו נגייס את הטובים ביותר לטובת השירות הציבורי.

אם אפשר לתמצת עכשיו.

נעבור לתחום בריאות, סיעוד ותאונות אישיות. קודם כול, אנחנו החלנו את הרפורמה בנושא של הביטוח הסיעודי. "ישבה" רפורמה שנתיים והיא משום מה לא יצאה אל הדרך. בנובמבר, חודש אחרי שנכנסתי - - -

סיימנו את נושא החיסכון הפנסיוני בעצם בסעיפים 7, 8, 9, 10, 11 ו-12. אלה דברים שאתה צפוי להביא לוועדה?

לא, אלה דברים שעשינו. סעיף 7 זה דבר שאני צפוי להביא לוועדה.

יש עוד דברים, היריעה רחבה מאוד.

קרנות ברירת המחדל, שזה תחרות אמיתית שנוצרה פעם ראשונה – היה מודל נהדר.

הניוד הוא גם בתקנות. אז הכול זה תקנות, גם המסלקה הפנסיונית. זה לא מונח אצלנו.

יש דברים אחרים שאנחנו עושים בניוד.

יש דברים שאולי עשיתם בחוזרים.

את ממשק הניוד אנחנו עושים בחוזים. אנחנו פועלים גם בחוזרים.

החוזרים פורסמו?

ממשק הניוד כן פורסם.

אני חוזר ואומר בשם הוועדה, כל מה שתרצה להתקדם – שלא יגידו לך שאין כנסת. לגבי הנושא הזה יש כנסת. כל חקיקת המשנה יכולה לבוא לכאן לוועדה, אם יהיה רוב כמובן, כמו בכל דבר. כל חקיקת משנה שתובא על ידך ועל ידי רשות שוק ההון – נביא את זה לכאן לדיון ולהצבעה.

אני מודה לאדוני. זה עוצר דברים. אשמח מאוד להתקדם.

רק תגיד לדובר שלך שלא יודיע לעיתונים שאני מעכב. אני לא יודע אם זה הוא אבל איזה דובר שלך. אני מביא הכול, בעזרת השם ובלי נדר.

כפי שאמרתי, זה היה הצעד הראשון שעשיתי, להחיל את הרפורמה של הביטוח הסיעודי.

בהצעות הישנות, ששיפרנו, היה גם עניין של לתת היערכות של תשעה חודשים לחברות בנושא של הפסקת חקירות אקטיביות. אנחנו דרשנו שזה ייפסק מיידית. לא צריך להיערך להפסיק חקירות שפוגעות באנשים. צריך לכבד את האנשים. אני אומר את הדברים האלה לא מכיוון שאני חושב שחברות הביטוח לא עושות גם דברים נהדרים, דברים שמכבדים אנשים, אבל אנחנו מוצאים כשלים, ואיפה שיש כשלים אנחנו נאכוף בצורה חסרת פשרות. אנחנו נדאג שהדברים האלה ייעשו בצורה שמכבדת אנשים.

יש לנו דרך ארוכה מאוד לעשות בנושא הסיעודי. אנחנו עושים דברים, תיכף אתם תראו, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לעשות פה עבודה, וזה לא רק עבודה שלנו אלא גם עבודה במישורים נוספים של גופים אחרים. אנחנו צריכים לשלב ידיים גם בנושא הבריאות. יש הרבה דברים שאנחנו רואים עם משרד הבריאות עין בעין ואנחנו רוצים לקדם דברים בנושאים האלה. אלה נושאים קריטיים מאוד ואני חושב שלא עשינו מספיק, יש הרבה מה לשפר. זה לגבי הרפורמה בהליך יישוב תביעות בביטוח סיעודי.

אנחנו בונים מאגר מידע מרכזי בביטוח סיעודי שיגביר את השקיפות והתחרות בתחום הזה.

אנחנו סיימנו עם מכרזי קופות חולים בביטוח הסיעודי. הגורמים ברשות שהביאו לכך עשו עבודה נהדרת, כולל אודי לוי, בן אדם מצוין שלצערי החליט להמשיך הלאה ולעזוב אותנו. עשו פה עבודה בלתי רגילה, שחסכה מאות מיליוני שקלים למבוטחים. ממש עכשיו יצא המכרז האחרון שאיתו סיימנו, אבל לא די בזה, יש לנו עוד לפתור בעיות, למשל בקופת חולים מכבי יש כמה בעיות בשל כך שמתמודדים בין כלל לפניקס. אמרתי: זה לא מעניין אותי, כלל והפניקס יפתרו את הבעיות ביניהם, הם לא יטרטרו את המבוטחים. המבוטחים יקבלו פתרון ואחר כך כלל והפניקס יסתדרו ביניהם לגבי חישוב התביעות בין הגופים הללו. אני הולך להיפגש עם רן סער, מנכ"ל מכבי, ואמרתי לו בטלפון גם את הדברים האלה. אם הדברים לא נעשו עד עכשיו, הם ייעשו בצורה חותכת. וכך יהיה גם בדברים אחרים.

פרסום ממשק למעבר מבוטחים בביטוח סיעודי בין קופות חולים – גם זה דבר שאנחנו עובדים עליו.

יש לי שאלה עניינית לסעיף הזה, על ביטוח בריאות. אנחנו עדים בפריפריה - - -

אני רוצה שכולם יוכלו להתייחס. אני רוצה שהוא יסיים את ההצגה.

אני מכבד את הסדר שקבע כבוד היושב-ראש.

בנושא ביטוחי תאונות אישיות – הכנו רפורמה, זה טיוטת חוזר שהוצאנו והיא כרגע בשימוע ציבורי. קבענו הוראות להבטחת הליך מכירה הוגן – להפסיק את הכפל מכירות של ביטוחי תאונות ואת תהליך המכירה שהיה. אנחנו גם אכפנו, הטלנו קנסות של מיליוני שקלים בתחום הזה. שיפרנו את המוצר וגם קיצרנו את המוצר. זה לא מישהו שקנה ביטוח תאונות ונשאר עם זה לחיים. אולי הוא נסע לחו"ל ושכנעו אותו שהוא צריך ביטוח תאונות, הוא חשב שהביטוח נגמר אבל הוא ממשיך איתו לכל החיים וגם מעלים לו את הפרמיות. הדבר הזה נגמר. אנחנו מקצרים את המודל של ביטוח תאונות. שיפרנו את המוצר, שיפרנו את הכיסויים, וכרגע זה חוזר שהוצאנו שנמצא בשימוע ובדו-שיח עם הענף.

נעבור לנושא הבא, תחום הביטוח הכללי (אלמנטרי) – קודם כול, חייבנו חברות ביטוח לדווח על מספר תלונות הציבור המתקבלות אצלן. אני הולך לעשות גם בנושא הזה, של תלונות ציבור, רפורמה משמעותית. אני יכול לומר לכם שאנחנו מטפלים היום בצורה משמעותית יותר בתלונות הציבור, וזה עדיין לא מספיק כי לפעמים אנחנו מפנים את התלונות לחברות והאדם שמופנה לחברות לפעמים לא מקבל מענה ראוי ולא חוזר אלינו, ויכול להיות שיש עם זה בעיה. יכול להיות שהאדם הזה אמר: אני פניתי לרשות, הרשות הפנתה את זה לחברה. הוא אומר: אם כך זה עובד אז אני הרמתי ידיים. אני רוצה להרים את הריבאונד הזה ולפנות לאנשים, לראות שהם באמת מטופלים. ואם הם לא טופלו בחברות אז אנחנו נרים את הכפפה בצורה יותר פרואקטיבית.
כדי לפתור בעיות
אני יכול לומר לכם שאנחנו נפגשים עם האנשים, ואני אישית מדבר איתם בטלפון. זה לא מספיק, אני עושה את זה כדי לשמש דוגמה. גם ביקרתי אנשים בביתם ותוך כדי אנחנו מגלים דברים. אנחנו לא עושים את זה לעיני מצלמות והמטרה שלי לא לקבל קרדיט על מה שאני עושה. זה טיפה בים, אבל יש לנו מחלקה שאנחנו רוצים להרחיב אותה בעולמות של תלונות הציבור, לאפשר נגישות גבוהה יותר לציבור כדי באמת לפתור בעיות. אני חושב שזה אפשרי. לפעמים דברים נתקעים בכל מיני נושאים טכניים ואפשר לפתור את זה.

לפעמים דברים נתקעים כשאנחנו מוצאים בעיות אכיפה. לא מזמן בזכות תושייה והתעקשות של עובדת הרשות סייענו למישהי שהפקידה 100,000 שקלים, רצתה לקבל אותם בחזרה ובמשך שבועות לא קיבלה. בעקבות הפעילות שלנו היא קיבלה את הכסף שלה, אבל לא רק שהיא קיבלה את הכסף שלה אלא אנחנו בודקים את כל הנושאים הדומים בגוף גדול מסוים – לא אגיד את שמו – ואנחנו נכנסים לביקורות רוחב בנושא הזה כדי שהמקרה הזה לא יישנה. זה סוג הפעילות שאנחנו צריכים. אבל בלי כסף לביקורת, בלי כסף נוסף למשאבי אכיפה אנחנו לא יכולים, הכוחות שלנו מוגבלים. אנחנו צריכים את העזרה הזאת מכם כאן בכנסת ומאגף התקציבים כדי שנגיע לתקציבים שראויים לגוף שפועל בצורה כזאת.

מה התקציב של הרשות?

כ-60 מיליון שקל.

כמה חסר לכם?

התקציב של הגופים המקבילים הוא כ-200 מיליון שקל.

רשות ניירות ערך היא רשות סטטוטורית, זה משהו אחר.

עם בערך אותו מספר עובדים, אגב.

יש להם מספר עובדים גדול יותר. יש להם 270 עובדים.

אבל זה לא שונה מבחינת הפעילות. גם רשות ניירות ערך, צריך לזכור, אין לה אחריות יציבותית.

אבל יש לה הכנסות.

גם אנחנו רוצים הכנסות.

במרץ 2019 הייתם צריכים למסור דיווח על משכנתאות למוגבלים.

במשכנתאות למוגבלים – קודם כול היה פה עניין של אכיפה. נכנסנו לפעולות של אכיפה. אנחנו נדווח על פעולות האכיפה שאנחנו עושים.

הייתם צריכים במרץ לדווח לפי החוק.

נכון. יש לנו דיווח מוכן.

תעבירו. אנחנו נקיים על זה דיון, בגלל שזה נושא חשוב מאוד מבחינתנו.

יש לנו גם פתרונות להרחיב את הנושא של מוגבלויות. אנחנו חושבים שהמענה שניתן עכשיו הוא טוב, אבל לא מספיק טוב, אנחנו יכולים לשפר גם אותו.

חוקקנו כאן את החוק של קארין אלהרר. זה בסדר אם אתה אומר שמרחיבים. בכלל, מה שאתה מציג פה זה גן עדן.

אלה דברים שעשינו. אלה לא דברים שאנחנו עוד מתכננים לעשות.

פרסמנו טיוטת רפורמה בענף ביטוח הרכב. אנחנו מאפשרים היום למבוטחים לרכוש פוליסות ביטוח מוזלות, לואו קוסט. אנחנו לא מתפשרים על שירות אבל המחיר הוא תחרותי. זו פוליסה רזה יותר. אפשרנו אותה, ולצד זה אפשרנו גם שירותים מורחבים.

ביטוח למבוטחים בעלי עבר ביטוחי בביטוח רכב – חלק מהטיוטה הזאת של הרפורמה אומר: עד רמה מסוימת, נניח אם עשיתי איזו תאונה של 3,000 שקל, משהו כזה, הרבה פעמים הלך לי פנס ברכב, קיבלתי שריטה, אז אחרי תביעה אחת מעלים לי את הפרמיות ב-30%, זה מה שהיה מקובל, מכיוון שזה נספר כתביעה. אני רוצה שהדברים הקטנים האלה בכלל לא ייספרו כתביעה. הכנסנו את זה בטיוטת הרפורמה: עד רמה מסוימת שזה בכלל לא ייספר כתביעה.

בנוסף לכך אפשרנו, ויש היום פתרונות תחרותיים – צריך לזכור, הרגולציה שלנו היא דבר נהדר אבל בסופו של דבר אם אנחנו מצליחים להניע תחרות, הכוחות התחרותיים בשוק יכולים להשפיע על המחיר ועל השירות בצורה הרבה יותר דרמטית. אז אנחנו צריכים מכפיל כוח, ומכפיל הכול שלנו זה תחרות. אם אנחנו נפעל בצורה שמעודדת את התחרות, התחרות תפעל בצורה הרבה יותר אפקטיבית מן הרגולציה. את זה צריך לזכור.

משה, תתכנס לסיכום.

עוד דבר חשוב, אירועי נזק המוניים – שריפות וכך הלאה. ראינו את זה בשריפות האחרונות שהיו בהרי ירושלים, בקיבוץ הראל וכך הלאה. הקמנו חדר מצב ואנחנו דורשים מן החברות שיקוף תמונת מצב מדויקת לגבי היקף מבוטחים ונפגעים ומעקב אחר סטטוס התשלום.

למשל מבוא מודיעין? מה הפתרון?

דיווחו לנו, ידענו מה היקף הנזק בזמן אמת ועקבנו אחרי סטטוס התשלום בזמן אמת. אנשים יקבלו את התשלום שלהם.

מתי יקבלו? למה להתפלל יותר, לזה שהמשיח יבוא או לזה שהם יקבלו את הכסף? על מה לבקש יותר? הייתה פה החלטה שצריך לשלם.

מי שמבוטח.

הם לא מבוטחים. אבל זה אירוע המוני. המדינה לא יכולה לעמוד מן הצד.

זה אגף התקציבים.

אני דואג למי שמבוטח.

לסיום הפרק הזה, אני שוב לא מבינה: בביטוח למבוטחים כאשר נתת פתרון למוצרים מיוחדים, על הפנס. מה הוצאתם? יש הנחיה שמחייבת מעכשיו חברות ביטוח בנושא הזה?

כן, יש הנחיה.

כלומר אם יש חברת ביטוח שרושמת פגיעה בפנס כאירוע - - -

זה חוזר שנכנס לתוקף? יש פה נורמה מחייבת כרגולטור?

זה כרגע נמצא בשימוע.

היא פורסמה?

היא פורסמה, בוודאי.

כמה זמן השימועים?

הליך שימוע ציבורי.

סדר גודל של חודשיים. זו טיוטה כבדה.

גם בנושא ביטוח לנהגים צעירים?

נעשו פה שימועים. יש לנו גם בעלי מוסכים ושמאים שאנחנו שומעים אותם.

מה הטיוטה? אם אתה יכול לחזור על זה, זה חשוב לי.

הטיוטה בעצם עושה רפורמה שלמה בעולם הרכב, גם בנוגע לנושא של שמאים, גם בנוגע למוסכים, גם בנוגע לנושאים אחרים. דיברתי על אלמנט אחד, כאשר יש פגיעה קטנה יחסית היא נספרת היום כתביעה. ברגע שזה נספר כתביעה הפרמיה קופצת.

מה קורה כשאין ביטוח בכלל? עם יותר משתי תביעות הנהג לא מבוטח יותר, שתי תביעות.

זה אמור לתת פתרון גם לזה.

גם לגבי שתי תביעות – אם שתי התביעות הן קטנות אז זה נכנס למישור הזה.

בואו נעשה סדר. היות ואנחנו קיימנו על זה כבר מספר דיונים, אנחנו נעקוב אחרי הדבר הזה. אתם צריכים לעשות שימוע. גם מה שקרן ברק מעלה.

אנשים נוסעים ללא ביטוח.

הרי דיברנו על זה כאן בוועדה. עכשיו אני רוצה לדעת פתרון. האם המציאות הזאת, שבה חברות הביטוח לא יעשו כרצונן בדברים האלה, גם שפגיעה בפנס לא תיחשב כאירוע, גם שאחרי שתי תאונות או דברים אחרים שקרו הוא ייסע בלי ביטוח – אנחנו לא מסכימים לזה. אתם מציגים פה מצגת יפה מאוד, לפיה מטפלים בעניין הזה. אנחנו רוצים לדעת מה הטיפול הזה. אתם מוציאים את זה לשימוע? כמה זמן זה שימוע? אתה אומר: חודשיים? זה חודש וחצי או חודשיים וחצי?

משהו כזה. זה פורסם לשימוע לא מזמן. השימוע הוא מול הרבה גורמים שזה רלוונטי אליהם.

אנחנו נבקש בחלק הזה, שגם עליו קיימנו דיונים, בתוך חודשיים שתדווחו לנו האם הסתיים השימוע, האם זה נכנס לתוקף, ואם לא אז מדוע. זה התפקיד שלנו.

ובעניין ביטוח לנהגים צעירים – שימוע עוד לא יצא בכלל.

אותו דבר. כל נושא הביטוח. בתוך חודשיים נבקש דיווח. אם זה יסתדר – מצוין, תקבלו פה ציון לשבח.

קיבלתי עדכון שהחברות כבר לא מקשות לגבי שתי תביעות אלא רק לגבי מי שיש לו שלוש תביעות.

זה לא נכון, זה שתי תביעות. גם שלוש תביעות זה לא בסדר, שאדם נוסע בלי ביטוח בכלל.

אבל לא צריך להגיד את זה. לא ננהל את הדיון הזה. את לא צריכה לומר את זה.

הוא אומר נתונים לא נכונים בוועדה. אני מציעה לך לדייק פה.

קיימנו על זה דיון. הם אמרו: יכול להיות ששלוש. בפועל לא קרה שום דבר.

לא משנה. אני רוצה שיינתן תעריף לכל מספר תביעות שיהיו.

אני עוזר לך. היות וד"ר ברקת הציג פה תמונת מצב יפה מאוד מבחינתי, אני רוצה בתוך חודשיים דיווח: האם שלוש תביעות, האם שתי תביעות, מה עשו עם כל הדבר הזה, מה עם נהגים צעירים, מה עם פגיעה קטנה.

עליהם אומרים שהם הגישו משהו והם צריכים לעשות לו שימוע. כלומר יש להם טיוטה של הרפורמה. אנחנו יכולים לראות אותה?

הטיוטה הזאת היא בידי הציבור, היא מפורסמת באתר הרשות, זה פתוח לדיון ציבורי. העניין הוא שזה אורך זמן מכיוון שיש פה גורמים נוספים. אנחנו עושים דו-שיח עם גורמים אחרים, ביחד עם מבוטחים, לא רק חברות הביטוח.

בסדר גמור. אוהד מעודי, תעביר אלינו את הטיוטה הזאת ואנחנו נפיץ אותה בין כל החברים וגם קרן ברק תקבל.

צריך לזכור שאנחנו בסופו של דבר אחראים גם על ההתנהלות של חברות הביטוח. גם בנושא הזה יש הרבה מה לעשות. הכנו הוראות של ממשל תאגידי, מחמירות, בחברות ביטוח ובחברות מנהלות, זה קרה השנה, נכנס לתוקף ואנחנו כבר אוכפים. היו לנו אירועי ממשל תאגידי לא פשוטים בכמה חברות וטיפלנו בהם.

מסדירים תקנות של ועדות השקעה – זה צריך להגיע לשולחן פה. והנושא של הצבעות מוסדיים.

הגברת פעולות אכיפה וביקורות רוחביות בתחומי ההשקעות.

מה זה "מסדירים"? הסדרת תקנות – זה בעבודה?

תקנות ועדת השקעות נמצאות במשרד האוצר. זה פורסם על ידי משרד האוצר.

הגברת השקיפות וחיזוק הפיקוח על הדיווח הכספי של חברות הביטוח – פה אנחנו נמצאים בחזית הראשונה בעולם עם כללי דיווח חשבונאי של חברות הביטוח, שיגדילו בצורה דרמטית את השקיפות. חלק מן הדברים שאנחנו רואים, ניקח למשל את נושא הבריאות – אני חוזר לרגע אחורה, בנושא הבריאות נכתבו כל מיני דברים. אנחנו נמצאים במקום שבו - - -

אני מציע שתחזור לכל הדברים האלה אבל קודם נאפשר לחברי הכנסת, מי שרוצה, לדבר על הנושא הזה.

זה חלק מן המצגת. בנושא הזה, אנחנו קודם כול מחויבים לבחון רפורמות, והאם הן עובדות לטובת הציבור. אם אנחנו רואים מקום שבו יש כוונות טובות אבל בשטח דברים לא בוצעו, התכוונו למשהו וזה לא קרה – למשל הייתה פוליסה אחידה. אמרתי בהרבה מאוד כנסים: פוליסה אחידה, כמו לחם אחיד, זה דבר הכרחי, זה דבר שצריך להיות, והפוליסה האחידה צריכה להיות פוליסה בסיסית יותר וזולה יותר, אני אומר את זה במפורש. זה הלחם האחיד שלנו. עליו אפשר להוסיף תוספות, בתנאי אחד: שהכול יהיה שקוף וברור. הפוליסה האחידה תאפשר השוואתיות. אמרתי את זה בכמה כנסים אבל מעוותים את הדברים ומושכים אותם למקומות אחרים.

הרפורמה נועדה וכוונה לציבור. האחידות הייתה רק בפרק אחד של הניתוחים, לא הייתה בכל הפוליסות. אנחנו צריכים לבחון את כל הנושא הזה, איך אנחנו גורמים לכך שלציבור יש כלים לבחור את המוצרים הטובים עבורו. חלק מזה ייעשה על ידי שנבטיח שהסוכנים יפעלו בצורה אובייקטיבית לטובת הציבור, ושגם נאכוף שזה נעשה בפועל, וחלק ייעשה על ידי שיפור המוצר. יש לנו עוד עבודה לבחון האם בסופו של דבר רפורמות הגיעו ליעדיהן, ואיפה שהן לא הגיעו ליעדיהן ויש איפה לשפר לטובת הציבור אנחנו נמשיך ונעשה את זה. זו המטרה של הדברים. אנחנו מחויבים כרגולטורים לבחון את מה שנעשה כדי להגיע לתוצאה טובה יותר לשירות הציבור.

השירותים הפיננסיים המוסדרים – זה הדבר האחרון, אם אפשר לומר כמה מילים, ואז תקשיב לְמה שהחברים אומרים.

קודם כול, אני מתאר פה את העבודה שעשינו במשך ששת החודשים האחרונים. קודם כול ריכזנו את הפעילות בתחום השירותים הפיננסיים במסגרת יחידה ייעודית נפרדת, ולא כפי שזה היה מפוזר בכל הרשות. שינינו את המבנה הארגוני, החלפנו מנהלים, גייסנו עובדים ושינינו תהליכי עבודה בצורה דרמטית.

אנחנו מביאים להתמקצעות, שיפור וייעול תהליך הרישוי. בין היתר, פרסמנו נוהל רישוי שיוצר בהירות ואחידות, מקצר ומייעל תהליכי רישוי ומכניס את העסק הזה אל תוך עולם של רישוי. לא רישום שהיה בעבר. זו רגולציה, זה עולם של רישוי.

הגברנו את קצב הטיפול באופן משמעותי, לפעמים פי שמונה ממה שהיה בעבר, ובפרט סינון של גורמים שליליים מן השוק.

נתנו קדימות לחברות פינטק ומחוללי תחרות, נותני אשראי מורחב. אז נתנו את הרישיון הזה לבנק החברתי הראשון ואנחנו פועלים עם כל הגופים האחרים. למעשה כל גוף תחרותי מרכזי בישראל קוּדם בתהליך, הוא יודע לעמוד בנהלים שלנו. אנחנו נפגשנו עם הענף ולענף אין בעיה איתנו היום כי אנחנו מקדמים את הדברים האלה. צריך לזכור גם ש-70% מן הענף כבר נמצא בהמשך עיסוק, כלומר הוא פועל. מי שמתאים לרגולציה הזאת יכול לעבור. הרבה מאוד מן הגופים התחרותיים אין איתם בעיה. כל גוף תחרותי שאני מכיר היום במדינת ישראל, אלה גופים שיכולים לעמוד בנהלים שלנו. העבודה שלנו ממוקדת וברגע שהם יעמדו בנוהל, תהליך הרישוי יהיה קצר לאין שיעור ממה שהוא היה בעבר.

לגבי כל חברות הפינטק וחברות בלוקצ'יין – הגמשנו את תהליך הרישוי, הוצאנו קול קורא ואנחנו מתכוונים לדחוף אותן בצורה משמעותית מאוד כדי לקדם חדשנות בתחום הזה.

גם קידמנו נוסח מעודכן לתזכיר חוק שירותי תשלום – PSD ו-API, להגדלת התחרות בתחום התשלומים בישראל. אנחנו יודעים לעשות את הדברים האלה, התמקצענו בדברים האלה. כל הנהלים שלנו וכל התשתית שלנו לקוחים מרגולטורים מקבילים בחו"ל. אנחנו לא מסתכלים מה הרגולציה בבנקאות עשתה כי אין לזה היגיון. אם היו רוצים רגולציה של בנקאות היו שמים רגולציה של בנקאות. הרגולציה שלנו דורשת קודם כול Fit and Proper, כלומר מהימנות, יושרה. אלה דברים שאנחנו לא מתפשרים עליהם; הון עצמי מינימלי – גם זה דבר שאנחנו לא מתפשרים עליו; הלבנת הון – אנחנו צריכים להילחם בהלבנת הון, זו חובה שהוטלה עלינו על ידי החוק. את הדברים הבסיסיים האלה כמובן נדרוש. יחד עם זה, לא ניתן להשתמש בכך שסעיפים כאלה ואחרים של הלבנת הון ישמשו תירוץ לעצור תחרות. אנחנו אפילו הצטרפנו להליכים אזרחיים כנגד ניסיונות כאלה. אז אלה דברים שאנחנו פועלים בהם.

אנחנו יוזמים ומקדמים הסדרות לשם הסרת חסמים.

מה בחוק נאווי?

אנחנו תמכנו בחוק נאווי. לצערנו הוא לא התקבל בסיבוב הראשון.

למה זה כתוב פה?

כי אנחנו רוצים שיתנו לגופים לתת אשראי גם בהיקף של 15 מיליארד שקל. חוק נאווי לא קוּדם עד עכשיו ואנחנו רוצים לקדם אותו.

נכון, היה פה ויכוח קשה לגבי חוק נאווי.

אנחנו תמכנו ורצינו שהחוק יעבור, אך לצערנו הוא לא עבר. אני מקווה מאוד שבכנסת הבאה נצליח לקדם את הדבר הזה.

לגבי עניין האשראי, בכנסת העשרים היו מסקנות של ועדת החקירה הפרלמנטרית בראשות איתן כבל, היו שם מסקנות לא טובות לגבי הפיקוח על הבנקים, אבל גם לא הכי טובות לגבי רשות שוק ההון. אתה מכיר את המסקנות? מה עשיתם?

הופעתי בוועדה, למרות שהייתי אז רק שבוע בתפקיד, ותיארתי את הדברים. זה עדיין רשות שוק ההון. אני חושב שהדבר העיקרי, בסופו של דבר ברשות שוק ההון בגופים המוסדיים היו דברים שטעונים שיפור. הרבה מאוד מן הדברים האלה כבר – למרות שלא הייתה התכנסות של הכנסת ופעילות אקטיבית לאור ההמלצות של הוועדה, אנחנו לא חיכינו לזה, אנחנו כבר יישמנו בתוך הבית. הדבר המשמעותי פה הוא לצאת לביקורות ולחזק את הביקורות על ההשקעות.

בדיקות עומק.

אתה רשום, כבר אתן לך.

תודה רבה. אני מודה לך על הסקירה. אני מבקש שתקשיב לחברים. אשתדל שזה יהיה לא ארוך אבל שתוכל לענות להם.

אורית פרקש-הכהן, בבקשה. אחריה מירב כהן.

קודם כול, תודה רבה על העדכון היום, על העדכון הראשון, שאנחנו סוף-סוף שומעים על הנושא החשוב שאתה מרכז, וברכות גם על שנה בתפקיד.

יש לי כמה שאלות אינפורמטיביות שלא קיבלתי עליהן מענה במצגת שלך, והן קשורות לפן אחר. כשנכנס רגולטור לתפקיד אני חושבת שאחד הדברים הוא גם לדחוף ולהשלים דברים שהם בקנה ודברים שנדרש לעשות והם כבר בקצה, בפינה שלהם. לא קיבלתי תשובות לכמה נושאים, וברשותך אני רוצה להעלות כמה נושאים שאני רוצה לשמוע מה קורה איתם, שקשורים לתפקיד של רשות שוק ההון, גם כגורם מרכזי שמעורב בהכנסת תחרות לשוק הבנקאות ויש לו קשר ישיר גם למוצרי יסוד בתחום הבריאות, לאוכלוסיות מוחלשות ועוד.

אני רוצה לשאול, קודם כול, לגבי דמי ניהול גמלאים. מה קורה עם הדבר הזה?

אתן לך, אבל אני רוצה רק לומר עוד דבר אחד. נפגשתי פה עם חלק מחברות הכנסת ואני פתוח להיפגש עם חברים נוספים, בשמחה רבה. אנחנו גם דיברנו. אם כל אחד יעשה רשימה ארוכה אנחנו לא נגמור פה. אשמח לענות.

אתה צריך לדעת, לחברי הכנסת יש חסינות והם יכולים לשאול מה שהם רוצים. אתה תצטרך בסופו של דבר לענות תשובות, או להגיד על חלק הדברים שיתקיימו דיונים ואתם תחזרו אלינו.

בשמחה רבה.

הרי אתם חברים קבועים בוועדת הכספים. במהלך כל הקדנציות שאני מכיר רשות שוק ההון הייתה פה בן בית, זה חלק מן העניין. אז יש דברים שאתה לא חייב לענות עליהם תשובה היום, אבל לשמוע את הלך הרוח. אגב, זה לא רק גמלאים. זה מקבלי שכר נמוך, וכמובן הגמלאים בראש העניין.

אני רוצה להבין מה קורה עם העניין הזה.

דרך אגב, לעניין ועדת הכספים, אתה יודע, גם אני הופעתי בוועדות האלה של הכנסת בתור רגולטורית לשעבר, וחלק מן התפקיד הוא גם להשיב על שאלות, בלי קשר לביקורים פרטיים או שיחות בינינו. יש חשיבות גם לשקיפות של הדברים ויש חשיבות לפיקוח הפרלמנטרי.

דמי ניהול – זה דבר ראשון. מה הדבר השני?

דבר אחד, אני רוצה להבין לגבי דמי הניהול לגמלאים בפוליסות, מה קורה עם הדבר הזה ולמה הדבר הזה מתעכב, כי בעיניי היוזמות והדברים שאתה מציג כבודם במקומם מונח. חלק מן העניין הוא בשנה שחלפה לשחרר את הפקקים שהצטברו ולגמור עבודה חשובה שמונחת על השולחן.

דבר שני קשור להליך יישוב תביעות בביטוח סיעודי, תופעה שעד היום במסגרתה ספקי הערכות התפקוד היו ספקים מטעם חברות הביטוח, רשימה סגורה, בעלי אינטרס. אתה יודע שאתה פועל לפי חוק שמחייב אותך לשקול גם את טובת המבוטחים. לחברות הביטוח יש אינטרס מאוד מאוד צר לקבוע זכאות לביטוח סיעודי. הייתה כבר כוונה בשלבים מאוד בשלים ומתקדמים להרחיב את הרשימה הזאת. אני רוצה לדעת מה קורה עם הדבר הזה, מה לוחות הזמנים.

זה נמצא כבר בחוזר.

נקודה שלישית, פוליסה אחידה של ביטוחי הבריאות – שמעתי כאן דברים יפים מאוד שדיברת, אבל לא הבנתי איך זה מתחבר לחיים המעשיים של העבודה שלך, איפה זה נמצא בתוכנית העבודה שלך ובסדרי העבודה שלך. מדובר כאן במהלך רחב מאוד שנעשה בחיבור עם מערכת הבריאות, עם משרד הבריאות, עם משרד האוצר. יש לו השלכות על העלויות של הביטוחים, על העלויות של משרד הבריאות. שמחתי לשמוע שאתה עדיין חושב שצריך מוצרים בסיסיים שיהיו פשוטים ללקוחות שנמצאים בשוק שכל כך קשה בו לצרכן לעשות השוואות, כאשר יש לו על פניו עד עכשיו כנראה תוצאות נכונות. איפה הדבר הזה נמצא ומה הם לוחות הזמנים?

אמרתי את זה בעבר בפורומים ציבוריים. כנראה שלא הקשיבו.

בסדר, אבל אני לא נמצאת בכל פורום ציבורי. אתה נמצא בוועדת הכספים. אשמח לקבל את התשובה.

נקודה נוספת שמטרידה אותי באופן מיוחד כמי שהייתה מעורבת בקידום תחרות בתחומים לא תחרותיים – אתה יודע שאני באה מתחום האנרגיה – היא הנושא של פיקוח על פעילות פיננסית חוץ-בנקאית. אני רוצה לקבל בעניין הזה תשובה ברורה. במשך שנים עבדה הממשלה על קידום התחרות בתחום הריכוזי של הבנקאות, הן בוועדת שטרום, אבל לא רק בוועדת שטרום. הדבר הזה בא לידי ביטוי בחקיקה מפורשת שחלה על הגוף שלכם שנקרא רשות שוק ההון. אחרי דיונים משמעותיים מאוד בממשלה הוחלט להעביר את קידום התחרות בתחום הזה ואת הפיקוח על פעילות פיננסית חוץ-בנקאית בידי רשות שוק ההון, דווקא מתוך ההנחה שאתם הגוף המקצועי המתאים, דווקא מתוך ההנחה שאתם תהיו פחות בניגודי עניינים לעומת המפקח על הבנקים. הדבר הזה הוא לא בגדר המלצה, הוא חקיקה ראשית עם לוחות זמנים של שנה ושנתיים שעומדים וחולפים. אשמח לקבל את ההתייחסות שלך לגבי איפה אתה רואה את רשות שוק ההון בקידום של הדברים הללו, מה הם לוחות הזמנים לקידום הדברים האלה. אני רוצה להדגיש שמדובר בחוק, לא בהמלצה, ואתה יודע, כולנו כפופים לחוק.

אני רוצה גם להדגיש שבעניין הזה כל עיכוב של לוחות הזמנים יש לו משמעות כלכלית לכלל הציבור בתחום הבנקאות. סוף-סוף הגענו לקו פרשת המים, סוף-סוף הגענו לזה שיש עוד בנק, ואנחנו רוצים לראות את ההמשך בנושא גופי האשראי החוץ-בנקאיים. כל המטלות שלך הן מאוד מאוד חשובות, ומי כמוני יודעת כמה קשה לעשות את כל הדברים, אבל אני רוצה להבין איפה הדבר הזה נמצא בתעדוף שלך.

הלאה, הלאה, אורית.

אדוני היושב-ראש, זה נושא שמאוד חשוב לי.

לא אמרתי, אין פה שום נושא שהוא לא חשוב. אני רק רוצה לאפשר גם לאחרים.

אני מסיימת.

הנושא האחרון, נושא שנמצא זמן רב מאוד על שולחן הוועדה הזאת ואני רוצה לקבל עליו הסברים – פה אני תובעת את עלבון ועדת הכספים בכנסת לפני שנכנסתי אליה – הוא תקנות הפטור בקופות הגמל. יש חוק במדינת ישראל, שהעביר שר האוצר משה כחלון, שהוכרזה עליו הכרזה חגיגית מאוד, שהגיע לדיון בוועדת הכספים עוד לפני שהייתי חברה בוועדת הכספים, שמדבר על פטור ממס בקופות גמל חדשות. זה דבר שהוא שורה בחוק.

את מדברת על קופות הגמל להשקעה?

כן. מה קורה עם זה? שורה אחת: איפה הוא נמצא? למה הוא לא מגיע אלינו? למה אנחנו לא מדברים על הנושא הזה?

אלו הדברים שבעיניי חסרים היו בהצגה שלך. חשוב לי מאוד לקבל את התשובות. הדברים האלה נוגעים לכיס של כל אחד ואחד מאיתנו. 180 עובדים זה כוח אדם מכובד מאוד, משמעותי מאוד, והייתי שמחה לדעת איפה זה נמצא בתוכנית העבודה שלך.

אפשר שאלה לפני שאצטרך לצאת?

מירב כהן ואחרי כן אתה.

תן לי בבקשה כי אני צריך לצאת.

ניצן הורוביץ, בסדר, היא מסכימה. מירב כהן אחריך.

אדוני, תודה על הסקירה. שמעתי ברוב קשב, במיוחד את החשש שלך להבטחת מוצרים הוגנים ושקופים, להגברת תחרות וקידום חדשנות. ויש גוף שנזכר כאן כבר, "אופק – אגודת אשראי", שהוקם ב-2012. אגב, גילוי נאות: יש לי מניה אחת, קניתי וכל הסיעה שלנו קנתה, כי זה גוף טוב.

לא הבנתי: זה מניה שסיעת מרצ קנתה?

כל אחד מחברי הכנסת קנה מניה, ב-3,000 שקל כל אחד.

הם קמו עוד לפני שהיה חוק. החוק התקבל בסוף 2016, ומאז הגישו כבר כמה פעמים בקשות, אדוני, שנתיים וחצי כמעט. יש אלפי חברים. זה אגודה שפועלת ללא מטרת רווח ולמען מטרות חברתיות והיא באמת דבר ייחודי פה בנוף הכלכלי שלנו. אני חושב שפה יש סחבת שהיא כבר באמת מעל לגבול הסביר. אני חושב שאתה, בטח עם הגישה שלך שאני מברך עליך, צריך לזרז את העניין הזה. הם עומדים בכל התקנות, אני מכיר את זה. אין לי בזה אינטרס מעבר למניה הבודדת שיש לי שם.

אני מצטרף אליך אפילו שאין לי מניה.

צריך כבר לסיים את הסיפור הזה. שנתיים וחצי זה מספיק זמן.

תודה רבה. מירב כהן, ואחריה אורלי לוי אבקסיס.

קודם כול אומר שאני עובדת עם ד"ר ברקת ועם הצוות שלו כמעט על בסיס יום-יומי על מקרים פרטניים של אנשים שנפגעו מחברות ביטוח, והם עובדים במסירות, בזמן סביר, מטפלים במקרים הפרטניים במקצועיות. באמת חשוב לי לומר את זה, וגם חשוב לי שהדברים שלי לא יישמעו כמתקפה, כי זה לא הכוונה.

אבל, אחרי שאמרתי את זה, אני חושבת שהמצב בשטח רע מאוד. באופן כללי יש פה איזו הסדרה שצריך לעשות, ואני חושבת שההתנהלות של חברות הביטוח היא הבעיה הצרכנית החמורה ביותר במדינת ישראל היום, הן ברמה הכלכלית, כי משלמים הרבה מאוד כסף, והן ברמה החברתית, כי האנשים שפוגשים את חברת הביטוח – זה בשעתם הכי קשה, כאשר קרה להם אירוע ביטוחי, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בביטוחי בריאות, שם זה הכי רגיש: אנשים שחלו במחלה, שהפכו לסיעודיים, שלא נדע, הרבה מאוד תרחישים קשים.

אני רוצה למקד את הדברים שלי בביטוחי בריאות כי שם אני חושבת שהבעיה הכי חמורה. התחום הוא ריכוזי מאוד – חמש חברות ששולטות ב-97% מן השוק, שמחזיקות גם בכספי הפנסיה. זה ריכוזי, ריכוזי מדי, ומי שמשלם את המחיר זה המבוטחים.

מהניסיון שלי בטיפול במקרים של אנשים, שלצערי יום-יום אנחנו נתקלים בזה, יש שני סוגים בולטים של בעיות.

הבעיה הראשונה היא כפל הביטוחים. אני עוברת על תדפיסי כרטיסי אשראי של אנשים מבוגרים – כמות הביטוחים הכפולים שהם משלמים היא דמיונית. המקרה החמור ביותר, שגם העברנו לטיפולך וטיפלתם בזה, היה של אדם בעל שיתוק מוחין שעשו לו 60 פוליסות. ההוצאה החודשית שלו על ביטוחים הייתה 7,000 שקלים. אלה מקרים אמיתיים. זה כמובן מקרה קיצון אבל הוא ממש לא בודד. באוכלוסייה שאני מטפלת בה, בקרב המבוגרים זה מאוד מאוד נפוץ.

הבעיה השנייה היא הקושי במימוש. אנשים משלמים כל החיים שלהם, ואז הם נתקלים בסחבת, הם נתקלים בפוליסות שהן ריקות מתוכן כי אף אחד במדינת ישראל לא באמת עומד בהן. "שיטת מצליח" קלסית שאני רואה, איך אומרים לאנשים: לא מגיע לכם, למרות שכן מגיע להם, ובדיעבד הם גם מגלים שמגיע להם אבל בגלל שלחברת הביטוח אין מה להפסיד היא אומרת: לא. מקסימום הם יתפסו אותה. אם אתם תתפסו אותה היא תשלם את מה שהיא הייתה אמורה לשלם לו מלכתחילה. יש גם שימוש בשיטות קיצוניות מאוד, בעיניי, של חוקרים פרטיים.

אגב, הזמנתי היום לדיון את סמדר, שאימא שלה, אליס כהן, נמצאת במצב סיעודי. זה גם מקרה שטיפלתם בו והגיע אליכם. היא נמצאת פה, אשמח תיכף לפנות את מקומי לטובתה. גם במקרה שלה עשו שימוש בחוקרים פרטיים רק כדי להרתיע, למרות שהחוקר הפרטי בצילומים שלו לא הראה ולא הוכיח דבר או חצי דבר.

שמחתי לראות במצגת שלך שנושא השירות למבוטחים נמצא בראש סדרי העדיפויות. אני חושבת שאתם צריכים לחשוב טוב-טוב על האיזון בין הצורך לשמור על היציבות הפיננסית של הגופים האלה לבין השמירה על הצרכן. לתחושתי היום האינטרס של הצרכן נפגע ונרמס. צריך לייצר כוח הרתעה אל מול חברות הביטוח. היום אין להן מה להפסיד, גם אם תופסים אותן הן משלמות למבוטח את מה שהן היו אמורות לשלם מלכתחילה. הרוב המכריע של האנשים מרים ידיים בדרך, לא מקבל את מה שמגיע לו, וכך חברות הביטוח עושות הון גדול מאוד.

אמרת לי אתמול בטלפון שאת רוצה שסמדר תדבר. אאפשר לה, אבל אני רוצה קודם שחברי הכנסת יסיימו.

מעולה. רק אסכם. חבר הכנסת גפני, קודם כול יישר כוח על הדיון היום. זה לא טריוויאלי שגם בעת כזו אתה שם את זה בראש סדרי העדיפויות. אני חושבת שכדי שיהיה שינוי אמיתי של כללי המשחק צריך להיות פה מעקב, ואולי שנזכה לפגוש אותך אחת לכמה חודשים כדי לראות שדברים קורים בנושא הזה של ביטוחי הבריאות.

מה קרה לך? הם נמצאים פה כל הזמן. הדבר הראשון זה לחתום על כל המצגת שלו ולהגיד שאנחנו תומכים בזה, אבל שיבצע.

אבל התוצאה צריכה להיות לוחות זמנים של תקנות.

אגיד עוד דבר אחד, שאנחנו עובדים מול הצוות של ד"ר ברקת בשורה של הצעות חוק בנושא ואני מודה על שיתוף הפעולה, באמת.

תודה רבה. אסיים עם חברי הכנסת ואתן רשות דיבור לסמדר. רשות הדיבור לאורלי לוי אבקסיס ואחריה מוטי יוגב. ד"ר ברקת, תחזיק מעמד, יש פה עוד כמה דברים ואנחנו ניתן לך לסכם.

ראשית, אני מצטרפת לדברים שהחברות אמרו כי בחלק מן המקרים כאשר מדובר במשפחות, ובעיקר במשפחות שנאלצות להיכנס אל תוך המעגל הזה של היזקקות, בין אם זה בביטוחים סיעודיים ובין אם זה באותם ביטוחים שאמורים להיות רשת ביטחון כאשר מתחולל עלינו אירוע חלילה וחס – הרי רוב הנכים במדינת ישראל לא נולדו כאלה, חלקם רכשו את הנכות בטראומות כאלה ואחרות – ואנחנו יודעים שעיקרון הכיס העמוק, שאותו הגה עוד השופט ברק, קיים עד היום, ובעיקר בחברות הביטוח – יש לחברות יכולת למשוך את המבוטחים הרבה מאוד זמן בתוך התהליך. המבוטחים האלה באים ללא ייצוג משפטי ראוי, ואם יש להם ייצוג משפטי ראוי אז הם נותנים לו הון תועפות. לכן הם מגיעים גם לעסקאות, שהרבה פעמים רחוקות מאוד מן הפיצוי שמגיע להם, הן לפי הפוליסה והן לפי כללי הצדק.

אני רוצה להציג כמה נתונים שדווקא נגעת בהם במצגת שלך ולהגיד לך שמאוד התרשמתי, אבל הייתי רוצה לדעת איפה הדברים עומדים.

כאשר אנחנו מדברים על ההשקעות של המוסדיים שלנו, אנחנו מדברים בעצם על יותר מ-1.7 טריליון שקלים, שרובם מושקעים בכל מיני פרויקטים של בעלי הון, חלקם אפילו במדינות העולם השלישי, שאין לנו שום ביטחון לגבי מה נעשה עם אותם כספים. הרבה מאוד פעמים אנחנו מתעוררים לתספורות של מיליארדים על חשבון החוסכים שלנו. הנקודה שנגעת בה, לגבי השקעות כאן במדינה, אני רוצה לדעת איפה זה עומד.

מדוע לא נשב פה בוועדת הכספים, חבר הכנסת גפני יושב-ראש הוועדה, ונשים נושאים שהם ברמת ההשקעות הציבוריות? הרי ידענו לעשות את זה עם כביש 6. מדוע אנחנו לא מסמנים לנו מטרות ציבוריות, כמו בתי חולים למשל, כמו בתי ספר, אולי אפילו נושאים שעדיין לא נגעו בהם, ויוצרים איזשהו מסלול שיש בו רק מרוויחים? כי אם המדינה שותפה ובעצם נותנת רשת ביטחון לכל אותם חסכונות פנסיה שלנו ואומרת שבמידה וישקיעו בפרויקטים החברתיים האלה תהיה להם הכנסה מינימלית ששווה את הדבר הזה, אין מצב של תספורות כאשר אתה מושקע ביחד עם המדינה, ברור לך, אנחנו כמדינה רוצים לעודד את ההשקעות האלה.

אז זה מצריך חקיקה.

בדיוק. לכן אני אומרת, בואו נעשה חקיקה משותפת. ידענו לעשות את זה בעבר, ידענו לתקן פה גם חוקים. יש לנו פה יועצת משפטית נהדרת. אם צריך ליזום אנחנו גם ניזום. אם צריך לתקן הצעה שלכם, נתקן הצעה שלכם. אבל מישהו צריך לבוא ולהיות המבוגר האחראי ולומר דבר כזה. כאשר אנחנו מדברים על מערכת הבריאות הקורסת אומרים: אין לנו מאיפה, אין תקציב. אז אני אומרת: יש תקציב, התקציבים של הפנסיות שלנו. יש פה שערורייה והפקרות אחת גדולה, כי המיליארדים האלה יורדים מן הכיס שלנו. בסופו של דבר הבנקים כאשר הם נותנים את האשראי ואת היכולת הזו – אנחנו לא רואים את התספורות האלה למשקי בית פרטיים.

נורא אהבתי שאמרתם שאתם מתחילים לגעת במשפחות חלשות יותר, אבל אני רוצה לדעת דווקא לגבי במוצרים שבעבר היוו חלק מן הבסיס של תנאי שכר, דווקא למעמד הביניים. כאשר אנחנו לוקחים את ביטוח המנהלים, אותו מוצר שפעמים רבות הסכמת לוותר על חלק מן השכר החודשי שלך כדי להיות בעל יכולת לקבל את ביטוח המנהלים, יצרתם סיטואציה, שאולי לא צפיתם אותה מראש, אבל כאשר התממשה צריך לדעת איך אנחנו פותרים אותה. להוציא מתוך סל המוצרים הזה מוצר שהוא חשוב מאוד למעמד הביניים, מוצר שמשקף גם את הרצון של אותו בעל עסק לשמר לו עובד טוב, זה חלק מן התופינים שאנחנו נותנים לאותם עובדים, ולהפוך אותו ללא רלוונטי, ללא כדאי, בעצם למוצר שאמרת שכבר שנה לא מייצרים אותו או לא משווקים אותו – איך אנחנו פותרים את הדבר הזה?

הוא שווה ערך – בדיוק כפי שאנחנו חוסכים לפנסיה, החסכונות הנוספים של אותם אנשים שהצליחו להרים את הראש שלהם מעל המים וליצור איזושהי – הרי אנחנו יודעים, אין כבר פנסיות תקציביות, הפנסיות שלנו הן פנסיות צוברות, מה שצברת צברת. לכן היה פה ויכוח כאשר רצו לקחת מהחיסכון לפנסיה, ולקחו לנו מהפטור על החיסכון. יש פה מאמץ פסיכולוגי של אנשים – אנשים חוסכים עד לרמת הפטור. רציתי לדעת מה קרה עם אותם חסכונות? כאשר ירד הפטור מ-25%, האם האנשים הפסיקו לחסוך בגובה הזה?

עוד משהו שחשוב לי לומר, זה חשוב מאוד אדוני היושב-ראש, אני בטוחה שתסכים איתי, כאשר דיברנו על כפל אינטרסים של אותן חברות, ביניהן חברות ביטוח, כאשר מצד אחד הן משמשות כמי שיש לו אינטרס שהמשקיעים ישקיעו בחברות שלו ובמוצרים שלו, ומצד שני הן בעצם אמורות לדאוג גם לטובת הלקוח. כאשר אנחנו מדברים על הכובעים האלה, זה כמעט כפי שעשו בוועדת בכר, שאמרו שאתה לא יכול להחזיק בשני כובעים כאשר לכל אחד מן הכובעים יש אינטרס אחר. כאשר אתה מדבר על ההפרדה בין העמיתים לבין אותם בעלי אינטרס, איך אתם מתכוונים לבצע את זה? אם כל אותן הצהרות ששמענו הן באמת בראש מעייניכם, אני מצפה שאפילו עכשיו, בתקופת חוסר הוודאות הפוליטי, דווקא כאשר שולחן הוועדה ריק, זו ההזדמנות שלנו לקיים דיונים מעמיקים, זו ההזדמנות שלנו לקדם בצורה הרבה יותר מהירה, אם האינטרס שלכם הוא באמת הלקוח ולא רק לדבר על יציבות.

עוד משהו שרציתי לדבר עליו, יש לי שתי בנות צעירות שהן נהגות צעירות ואני יכולה לומר לך בתור הורים לנהגים צעירים – הפרמיות מטורפות. כאשר היה מדובר על אופנוענים אז עשו הרבה מאוד רעש ויחסי ציבור. אנחנו כהורים של אותם ילדים, שדרך אגב, עובדתית הם מעורבים פחות בתאונות דרכים קטלניות, וכאשר אנחנו מדברים לדוגמה על עוד סקטור אחד שלא מקבל באמת התייחסות, אם אנחנו מדברים על סיכון וכדומה בגלל הפרמיות, זה הנשים – נשים הן סקטור שמעורב פחות בתאונות דרכים קטלניות, הן יותר בטוחות על הכביש. זה ההבדל בין מה שאומרים, כשאתה נוהג אחרי רכב ואתה אומר: "הי, לא זז, עושה כך וכך, זה בטח נהגת". אז העובדה היא, חברים, שנהגות הן הרבה יותר בטיחותיות מאשר נהגים. לכן השאלה אם מקדמים גם מוצרים שמיטיבים עם לקוחות שנמצאים בסקטור מסוים שהוא יותר בטוח מבחינת הפרמיות? אני מבקשת לשמוע התייחסות על נושא הפרמיות.

בזה אני מסיימת, גפני, ואני מקווה מאוד שמישהו רושם פה.

מה האמירה הזאת? החבר'ה שלו רושמים, ופה יש פרוטוקול ממש. בלי פרוטוקול לא מתחילים ישיבה. אבל אצלו רושמים.

בל ניתמם, כולנו יודעים שחברות הביטוח מכניסות בעצם את אותו פנס, את אותה שריטה לתוך אותו מקום שבו מוגשות תביעות.

דיברנו על זה.

אני רוצה להסביר מה הרציונל שעומד מאחורי זה. אנחנו כלקוחות פרטיים, שיודעים שבפעם הבאה אם אנחנו נתבע על הדברים הקטנים האלה הפרמיה שלנו תעלה – מה זה גורם לנו לעשות? להכניס את היד עמוק יותר לכיס, לקחת את הרכב שלנו, שמבוטח בלא מעט כסף, כל פעם למוסך פרטי כזה או אחר כדי למנוע בעתיד את ההשתה של הפרמיות המאוד גבוהות, אם בכלל יבטחו אותנו בשנה הבאה או בשנתיים לאחר מכן. אני רוצה לומר משהו: עצם העובדה שאדם שהולך עם ביטוח בכיס יודע שאין לו באמת ביטוח, כי ברגע שהוא ישתמש בביטוח הזה הוא יאבד את הביטוח שלו לשנים הבאות, יוצרת אצל האנשים דה פקטו הוצאה הרבה מעבר להוצאות הביטוחיות. סוכנויות הביטוח יודעות את זה ואתם יודעים את זה. לכן מה שקורה הוא שאנשים בכלל לא תובעים את מה שמגיע להם על פי חוק. בדבר הזה חייבים לטפל בהקדם. אנחנו נשתף אתכם פעולה, בעיקר עכשיו כשאנחנו סוג של ועדה שקיימת כאשר שאר הוועדות לא קיימות בכנסת, פרט לוועדת החוץ והביטחון ופרט לוועדה המסדרת. יש לנו זמן. תביאו את זה לשולחן הזה, נדון בזה לעומק, נעזור לכם דווקא בתקופה הזו, לפני שיגיע התקציב. נחכה לתשובות.

נכון, זה סיום טוב לנאום שלך. תודה רבה, אני מסכים.

רשות הדיבור לשלמה קרעי, ואחריו קרן ברק.

אדוני היושב-ראש, העלו פה חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת הרבה דברים חשובים אבל אני אתמקד בנקודה אחת, כדי לא להלאות, לגבי מסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית, כי אני חושב שזה נושא מהותי מאוד. רשות שוק ההון קיבלה הערה לא פשוטה באותו דוח, על כך שאין כל כך הליכי פיקוח ובקרה על הלוואות למוסדיים, אותן תספורות שדיברה עליהן חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. מה שהבנקים חטפו על הראש הרבה יותר, צוינה גם רשות שוק ההון, שאמורה לספק קצת ביטחון, להוציא קצת מן הבנקים וליצור סוג של תחרות. אבל צריכה להיות תחרות בתנאים מפוקחים ולא תנאים כאלה שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ויכולים לתת הלוואות בתנאים לא הוגנים ולא סבירים ובסופו של דבר גם למחוק את אותן הלוואות, מה שאנחנו כמשקי בית וכאזרחים פרטיים לא מקבלים. ועדת החקירה באמת הציגה הרבה תקלות לאורך הדרך, שאין פיקוח, וגם אם יש פיקוח אז הפיקוח לא מעמיק, ועוד כל מיני הערות שנכתבו במסקנות ועדת החקירה.

הייתי רוצה לדעת, תיכף בעזרת השם כשתקום הממשלה ותקום הכנסת - - -

הכנסת קמה. הממשלה לא קמה.

כשתקום הממשלה עם כנסת פעילה יותר, שנוכל לשבת בוועדות, אז או שוועדת הכלכלה תדון, או שתקום ועדה מיוחדת לבדיקת מסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית. הייתי רוצה לדעת האם נערכתם, האם מומשו כבר דברים, האם יושמו המסקנות?

תודה רבה. קרן ברק, בבקשה, ואחרי כן מוטי יוגב.

ראיתי בתוכנית שהצגת הרבה מאוד מילים יפות: הגמשה, קידום, פיתוח, יזמות.

תיארתי דברים שעשינו, לא מילים.

אלה דברים שאני לא יכולה להבין מהם כלום.

לא חשוב, בבקשה. אנחנו רק מתחילים עכשיו.

נחמד להתחיל, אבל בכל כותרת כזאת שמתחילה במילים יפות מאוד, כמו קידום, יוזמה, הגמשה, חשוב לי מאוד להבין מה עומד מאחורי המילים האלה כי אין בהן, מבחינתי כמעט ולא ראיתי כלום פרט לכותרות שכל אחד יכול לכתוב אותן כפי שהוא רוצה. זאת אומרת, בשום סעיף לא ברור לי בדיוק מה התוצאה. עזוב לרגע את כל התוכנית, שאתה לא יכול להגיש פה, אבל כן אשמח לקבל בכל נושא ונושא שעלה פה את התוכנית המפורטת – אם זה הוצאה לשימוע, אם זה הצעות חוק שעומדות בקנה ואתה אומר שעכשיו אתה לא יכול להציג, אבל אומרים לך שהרוב פה זה צווים ותקנות, שבוודאי ובוודאי אפשר להביא אותם, דווקא בתקופה הזאת כשאנחנו די פנויים. על כל כותרת כזאת – או שתפרוט את זה לפרוטות, או שתגיד מה התוצאה של הכותרת הזאת, כלומר מה הסוף של מה שאתה רוצה. מבחינתי, אני מצטערת, לא ראיתי פה כמעט דבר מלבד סיסמאות.

אני מצטרפת אל מה שאמרו פה לפני כן. צריך להיות היפוך של המשוואה. אני חושבת שחברות הביטוח נמצאות במצב כלכלי יציב ועכשיו צריך לראות איך עוזרים לצרכן. בסוף נמצא את נקודת השווה, אבל בסוף. בשלב הזה צריך לראות את הצרכן, בהיפוך הזה, עד שנגיע לאמצע.

אני חוזרת לעניין הרכב, שהבנת שאני מבינה בו. גם נהגים צעירים שעשו את העבירה הכי קטנה, לנצח לא יהיה להם כנראה ביטוח מקיף כי בתקופת הנהג הצעיר שלהם עם עשו איזו עבירה ונתפסו – לא יהיה להם ביטוח מקיף. נהגים שיש להם שתי תביעות בשנתיים – ועוד פעם: יש חריג של הביטוח הישיר, לא נתייחס אליו, שם זה שלוש תביעות. כל חברות הביטוח - - -

קרן, את חוזרת על דברים שנאמרו.

אני רוצה להגיד על זה מילה. זה גובל בהגבלים עסקיים. כלומר, לא יכול להיות שלכל חברות הביטוח יש בדיוק אותם תנאים לביטוח, זה לא יכול להיות. זאת אומרת, משהו פה, התיאום בין החברות, שאצל כולן יש בדיוק אותם תנאים, לדעתי זה גובל כבר בהגבלים עסקיים, לא רק בביטוח. לכן אני מציעה לכם לפתור את זה כמה שיותר מהר ולא להגיד שזה תלוי, תלוי ותלוי, כי זה אמור להיות בעבר, בעבר, בעבר. לא עוד אלא לפני.

אני רק מזכירה עוד דבר אחד בנוגע לשימוע, אם כבר אמרתם שהוצאתם שימוע בנושא ביטוחי רכב – גם אדם שעשה תאונה ותובעים אותו והוא חושב שהוא לא אשם, זה נספר לו כאירוע ביטוחי ושוב לא עושים לו ביטוח בשל זה. כלומר גם אם הוא לא אשם בכלל אבל הוא עדיין בהליך תביעה. אז או שתקצרו את הזמנים האלה, שזה צריך להתברר תוך חודש. זה גם חייב להיות חלק מן האירוע שלכם.

לסיום אומר, חברות הביטוח לא עושות לנו טובה. אנחנו משלמים להן. זה נשמע כאילו מישהו עושה פה טובה. משלמים להן בכל חודש בכל נושא ונושא. על התשלום הזה צריך לקבל תמורה.

תודה רבה. קרן, את מה שד"ר ברקת הביא אני לוקח כאילו הדברים האלה הולכים להתבצע. לפעמים הרי יש קשיים.

אבל לוחות זמנים.

אני מציעה שיהיה דיון המשך כדי לראות.

אוהד מעודי יעביר אלינו פרטים על כל הדברים שמופיעים פה, איפה הם עומדים, ואנחנו נעזור לקדם את זה. אנחנו יודעים שכל מה שכתוב פה הוא מאוד מאוד יפה, אבל צריך לראות את הביצוע. אני מסכים לדברים שלך.

מוטי יוגב, בבקשה.

ראשית, תודה רבה ובהצלחה.

אני חדש פה בוועדת הכספים. יש תחומים שאני מתמצא בהם יותר. שלוש מן השאלות שלי אני מבין שאינן רלוונטיות, שנוגעות יותר לרגולציה של משרדי ממשלה ולא לשוק ההון.

אני כן מודע לנקודת תורפה שיכול להיות שטופלה, לגבי המידע לאזרח על כל המכלול, מה שהיום יש בהר כסף, על יכולתו לדעת מה יש לו, הן בביטוח פנסיוני, הן בקופות הגמל ודברים אחרים, אבל אני מודע לכך שאוכלוסיות מסוימות לא מגיעות לשם. האם יש מחקר על כמות הנפטרים שלא ניצלו את כספם, או ששאריהם לא ידעו לנצל את כספם? בוודאי אוכלוסיות מבוגרות, אוכלוסיות מוגבלות. התוודענו לזה אפילו בוועדת חוץ וביטחון, במענק שניתן לחיילים משוחררים, והסתבר שאוכלוסיות מוחלשות – עסקנו בזה לגבי חיילים יוצאי אתיופיה – בכלל לא ידעו שיש להם מענקים כאלה ולא ניצלו אותם. איך אנחנו מביאים למציאות שבה יש מידע מרוכז כזה? כפי שבהר הכסף יכול האזרח לקבל מידע, שהאזרח או שאריו יגיעו לכסף. לפעמים אלה כספים קריטיים לצורך הטיפולים הכי בסיסיים שקיימים ואדם לא יודע שיש לו אותם.

שייזמו פעולות אקטיביות.

הייתי אומר עוד דברים אבל אני מרגיש שאני עוד לא מספיק בקי.

אני רוצה להוסיף על משהו שאני חושבת שמוטי יוגב התייחס אליו, ואם לא, מוטי יתקן אותי שלא לזה הוא התכוון.

אני לא יכול, זה ממש מאוחר.

בנושא ביטוחי בריאות, הרבה מאוד מן השירותים של הביטוחים הנוספים לא ניתנים בפריפריה. אתה משלם עבור הביטוחים האלה אבל כשאתה רוצה לממש, בעיקר אם אתה תושב הפריפריה הצפונית והדרומית, ואני בכוונה מדברת על הקצוות, אין לך את האפשרות לנצל את ביטוחי הבריאות האלה, אתה צריך לנסוע למרכז. כפי שביקשתי ממשרד הבריאות, לגבי שיטת הקפיטציה, לבדוק אם קופות החולים אכן מבטחות את אותם שירותים שבגינן הן מקבלות תוספת - - -

אני לא נכנס לזה, עם כל הכבוד, אני לא מתחיל דיון מחדש. יש אנשים שמחכים.

זה חשוב.

באמת, וזה כן שייך, יש פה שלוש שאלות ואשאל אותן באופן כללי. האזרח בצפון משלם עבור ביטוחי הבריאות כמו האזרח במרכז ומקבל רק שליש מן השירותים, בכל שירותי הבריאות.

אני מצטער אבל זה לא נושא הדיון עכשיו.

שם דרושה רגולציה גדולה.

נדבר על זה עוד, אבל לא עכשיו. עודד פורר, בבקשה, ואחרי כן ינון אזולאי.

משפט אחד, אדוני. דווקא העובדה שחבריי קודם דיברו לא מעט, לא כי רצו לדבר אלא כי הנושא הזה הוא נושא ענק, ודווקא פה אני אומר, כשהקימו את רשות שוק ההון והביטוח, הייתה תקופה שדווקא שיתפנו פעולה, העבירו המון סמכויות מוועדת הכספים ומשר האוצר.

ועדת הכספים נשארה בחוק.

הצלחנו להשאיר את הרוב, לא הכול. זה היה מאבק משותף.

הרוב נמצא.

נצטרך להחזיר קצת יותר פיקוח, נצטרך להחזיר קצת סמכויות לוועדה הזו. ברגע שהם יצטרכו לבוא לפה כדי לאשר דברים אז תוכל לעשות דיון ענייני ספציפי על נקודה מסוימת, ולא רק שבאים פעם בכמה זמן ונותנים סקירה.

עודד, אנחנו מתייחסים לרשות שוק ההון כחלק מן העניין כאן, ואנחנו כמובן נפקח על הדברים ונעזור בכל מה שאפשר.

ברגע שהפיקוח הוא אחר, כשהרשות צריכה לבוא לפה נשמע את הדיווח.

אני מסכים, אני לא מתווכח. תודה רבה. ינון אזולאי, בבקשה.

קודם כול, בנושא ביטוחי הבריאות – אדם שמבוטח בקופת חולים, למשל בקופת חולים כללית לצורך העניין, ואשתו מבוטחת אוטומטית עם הילדים בקופת חולים אחרת, מאוחדת או מכבי, הם משלמים כמעט אותו דבר. למה לא מחלקים את זה בצורה שוויונית פר אדם? אתה יכול לקחת משפחה, אבל כשאב המשפחה או אם המשפחה הולכים למקום אחר, בגלל שמילדות הם היו באותה קופה - - -

קופות חולים – זה לא אנחנו.

קודם דיברת על ביטוחי בריאות.

כן, אבל לא על קופות החולים.

דבר נוסף, לגבי תביעות קטנות – האם יש סכום מסוים? או שזה פנס? איך אני יודע?

כתבנו סכום.

דבר נוסף, דיברת על הבנקאות הפרטית. הרי בסופו של דבר מי שמגיע לבנקאות הפרטית זה אותם המסכנים שהבנקים זרקו אותם ולא נותנים להם פתחון-פה והבנק מסתכל עליהם בבוז. סליחה שאני אומר את זה, כשאין לך כסף הבנק גם בועט בך, אז הם צריכים להתגלגל במקומות האלה. אולי תעזרו ותקצרו את הבירוקרטיה? לא יכול להיות שצ'יינג'ר, או בנקאות פרטית, איך שנקרא לזה, יתגלגל שנתיים וחצי או שלוש שנים ואף אחד לא יתייחס אליו. קראתי על כל מיני דברים שיוצרים בירוקרטיה. איך אתם מקצרים את משך הזמן ככל הניתן?

אתה קורא לצ'יינג'ר בנק פרטי?

תודה, ינון. מה שהעלית הוא נכון. מי זאת סמדר? בבקשה, אם אפשר בקצרה.

תודה שהזמנתם אותי לכאן.

מירב כהן ביקשה ממני ואני הסכמתי.

המקרה של אימי, אליס כהן – היא מתגוררת במושב ישע, בת 78, חולה אונקולוגית. לפני כשנה הגשנו תביעה לחברת הביטוח לקבל את גמלת הסיעוד. אמי אגב במצב לא טוב לכל הדעות. במשך שנה טורטרנו. בחודש מאי אושרה התביעה. חודש וחצי אחרי כן קיבלנו מכתב שהתביעה בוטלה לאלתר. כשניסינו לברר את הסיבה, הסבירו לנו שיש עדויות שאמי במצב הרבה יותר טוב ממה שהוצג. כאשר ביקשתי את העדות הזאת קיבלתי למייל תמונה שבה מראים את אימא שלי, אחרי שבועות שהיא לא יצאה מביתה, אישה שהשילה 25 קילוגרם במשך שנה בגלל גידולים בחלל הפה ושקעה קצת בדיכאון, שכנענו אותה לצאת קצת לאוויר ולשמש, לא לרחוב חלילה, לא לסופרמרקט או לבית קפה, ליד הבית, שתצא ותראה קצת את אור השמש. היא יצאה עם אבא שלי דרך הדלת האחורית של הבית, שניהם עם הליכון והם ישבו ממש בצמוד לדלת. החשש מנפילות גבוה מאוד. זהו, זו התמונה, זה הפריים המנצח – שני אנשים קשישים יושבים ליד דלת ביתם. ואז נכנסנו כמובן למלחמה, בעזרתה האדיבה של חברת הכנסת מירב כהן, הנושא עלה לדיון שוב והם אישרו לנו את התביעה למספר החודשים הקרובים.

סמדר, המקרה שאת מציגה די מזעזע. יש לי בקשה אליך: אני מבקש שתעבירי את המקרה הספציפי הזה לד"ר ברקת.

זה כבר טופל על ידי הרשות.

אם אפשר להעביר אלינו העתק, מה התשובה לגבי הטענה הזאת.

אבל השאלה היא לא רק על המקרה הספציפי הזה אלא לגבי יישוב תביעות של אנשים סיעודיים. זה אחד הדברים שביקשנו לגביו מענה.

זה דוגמה למקרים נוספים.

אין בעיה, אפשר לא לטפל בזה.

זה מטופל.

מה מטופל? אני רוצה לדעת תשובה. זה יכול להיות מראה מקום על כל המקרה שעליו אנחנו מדברים. אבל צריך לטפל בבעיה עצמה.

בעקבות ההתערבות שלנו אושרה התביעה הזאת.

אבל המקרה הוא פרטני, והבעיה היא רוחבית. מדוע מתעכב הנושא של הרחבת ציבור האנשים שקובעים?

זה חלק מן העניין שהוא צריך להביא לנו.

קיבלת תשובה חיובית?

תשובה חיובית עד חודש מרץ.

אנחנו נעקוב אחרי הנושא הכללי. תודה.

צריך לטפל גם במקרה הפרטני אבל גם בכללי.

אני שמח קודם כול שהתשובה חיובית, לפחות בשלב הזה, ואנחנו כמובן נטפל בנושא המלא.

נעבור לשמוע לגבי הנושא של הבנק הפרטי "אופק".

לא הבנק הפרטי אלא הבנק הקואופרטיבי. אני מנכ"ל "אופק". קודם כול אני רוצה להודות לד"ר ברקת, שבחצי השנה האחרונה אנחנו זוכים לאוזן קשבת ובתדירות גבוהה מאוד.

באנו לוועדה בעיקר כדי לבקש שלא ייווצרו עוד שינויי רגולציה, שלא יעבירו אותנו מרגולטור לרגולטור כפי שקראנו בכל מיני כתבות. אנחנו מבקשים להישאר עם הצוות שעובד איתנו היום, להמשיך את ההליך הרגולטורי ואת הליך הרישוי ולסיים אותו במהרה, כמה שניתן יותר מהר. אנחנו כרגע נמצאים ברגולציה – הגשנו שלוש פעמים בקשות לרישיון לאורך שלוש–ארבע השנים האחרונות. בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו תחת רשות שוק ההון.

זה עלה פה כבר כמה פעמים על ידי החברים.

עדיין אין לכם רישיון בעצם.

עדיין אין לנו רישיון. היו הרבה מאוד שינויים רגולטוריים והרבה מאוד שינויים פרסונליים. אנחנו מבינים את השינויים בעת בניית רשות חדשה ואנחנו מבקשים בהחלט להאיץ את התהליכים.

אם יורשה לי להוסיף עוד חצי משפט. אני עו"ד יפעת סולל.

שני עורכי דין אצלי זה הרבה מדי... אין צורך. העלינו את זה כולנו. הייתי צריך לסיים בשעה 12 לכל המאוחר.

מי נמצא כאן מאיגוד המוסכים וביקש לדבר? בבקשה.

אני יושב-ראש איגוד המוסכים. אני רוצה להגיד שהפעילות של הממונה על הביטוח משפיעה על בעלי מקצועות רבים. מה שהוא מגדיר כרפורמה מסכן ממש את החיים של כ-800 בעלי מוסכים והעובדים שלהם. לטענתנו זה פיקציה וגם ניצול של הזמן שהכנסת לא עובדת. אנחנו מבקשים שהרפורמה הזו תבוא לכאן, תעבור פיקוח, שתהיה שקיפות גם בפעילות של המפקח על הביטוח. כפי שמדברים על שקיפות של חברות הביטוח, שקיפות של המוסכים, של כל מי שנותן שירות, גם אנחנו מנסים לקבל מידע במהלך השימועים, נתוני אמת של חברות הביטוח שעליהם מתבססת החקיקה החדשה, הרפורמה כפי שהוא קורא לה, ואנחנו לא מקבלים מידע, אנחנו חסומים. לדעתי כל הציבור פה לא מקבל מידע מהמפקח על המפוקחים שלו.

תודה רבה. עו"ד יפעל סולל, אם את רוצה תגידי משפט. אני עושה את זה מתוך נימוס בגלל שהנושא זוכה פה לאהדה. תגידי משפט.

תודה. אני חברת הוועד המנהל ב"אופק". עלו פה הרבה מאוד דברים. "אופק", להבדיל מהגופים האחרים שנדונו בכל ההקשרים האלה, הוא אגודת פיקדון ואשראי, כלומר גוף פיננסי קואופרטיבי בבעלות חבריו, שאמור לתת את כלל השירותים הפיננסיים. זה לא עוד גוף שנותן אשראי, זה לא גוף פילנתרופי, בל נתבלבל. זה גוף שנותן מענה לחברים ולציבור כולו. אנחנו עוסקים פה בתהליך שנמשך בלי סוף. אנחנו מצפים לקבל מענה פה בשבועות הקרובים.

תודה רבה. אגב, למה הם שונים מ"עוגן"? מה השוני?

אנחנו לא גוף פילנתרופי.

"עוגן" הוא גוף נותן שירותי אשראי.

מכיוון שהם רוצים גם לקחת פיקדונות ציבור, ו"עוגן" לא לוקחים פיקדונות ציבור. "עוגן" מתממנים בצורה אחרת.

זה צריך לקחת כל כך הרבה זמן?

אני צריך להגן על בעלי הפיקדונות. יש לי סימפתיה מאוד גדולה.

לא סימפתיה. השאלה: למה הם לא מקבלים רישיון?

אבל זה אצל אנשי ניהול סיכונים שלי. יש קריטריונים מסוימים וצריך לעבור את הקריטריונים האלה. מנסים ביחד איתם לפתור את העניין.

אנחנו בקשר יום-יומי עם אנשי רשות שוק ההון.

עו"ד עקיבא רוזנר ביקש, בבקשה.

שלום. נושא נותני שירותים פיננסיים מוסדרים הוא שונה מכל הפעילות האחרת של הרשות. רשות שוק ההון מתעסקת ביום-יום עם גופים שהמודל העסקי שלהם הוא בניגוד עניינים ללקוחות שלהם, אם זה חברות ביטוח, אם זה חוסכים, וגם בנק ישראל – כולם בניגודי עניינים. נותני שירותים פיננסיים אינם בניגוד עניינים. הם מממנים את הפעילות שלהם ממקורות עצמיים. לכן כל נושא ההסדרה כפי שהשוק מנסה ליישם אותו הוא לא נכון, הוא שגוי. עד מתי? עד אוגוסט. עד אוגוסט היה תקין. באוגוסט – וד"ר ברקת התייחס לכך בתור מעבר מרישום לרישוי – הרשות פתאום חשבה לרגע שהגופים הפיננסיים המוסדרים מנסים לעשוק את הציבור, ולא היא. הם לוקחים כסף מעצמם, מהמממנים בהלוואות בעצמם, הם נותנים שירותים על חשבונם. ניסו ומנסים בכוח, וללא הצלחה, והשוק ייפול מזה, פשוט כך. אולי לא בנק "אופק", ולא "עוגן", אבל נותני שירותי מטבע לשעבר יפלו. מתוך 2,000 בקשות שהוגשו, עד אוגוסט אושרו 200 בלבד. ואז יצאה הרשות והוציאה נוהל, שד"ר ברקת טוען שהוא מאוד ברור ואחיד לכולם, למרות שהוא לא צריך להיות אחיד לכולם, לא משנה, אבל הוא גם לא ברור והוא מעמיס הוצאות של מאות מיליוני שקלים על בעלי עסקים שמנסים לתת שירותים, ונותנים שירותים, 70% מתוכם כבר ברישיון.

את מי אתה מייצג?

אני מייצג שני נותני שירותים פיננסיים בירושלים שביקשו להישאר בעילום שם כי עדיין לא קיבלו רישיון.

בסדר, תודה רבה. פנינה תמנו, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אעשה את זה ממש בנקודות כי באתי לדיון על עוטף עזה. הדיון על העסקים בעוטף עזה היה אמור להתקיים בשעה 11:30. השעה עכשיו 12:15.

זה בסדר. אין פה שעון בוועדת הכספים. אני רק מבקש שתסתפקי במשפט.

עד שאני מגיעה לוועדה שלך, אדוני...

את יודעת להגיד את זה במשפט.

דווקא דרך פניות הציבור שאנחנו מקבלים לא אחת כחברי כנסת, אני יכולה להגיד לכם שלא אחת יצא לי לעבוד בעניין הביטוחים. אחד הדברים שאני קיבלתי לא פעם הוא בנושא חיתום של אנשים שמתקשים בשפה ושל מבוגרים, חיתום לפני ביטוח. בעיניי זה משהו שצריך לברר אותו, איזה תקנות יש, איזה נהלים יש בחברות הביטוח. לא יכול להיות שמדברים עם עולים חדשים ובסוף אומרים: "הוא הציג בפנינו מצג מסוים", ואחר כך אין בכלל כיסוי ביטוחי, בזמן שאנחנו מבינים שאותו פקיד שנמצא בצד השני מבין שהוא עושה עוול למי שאינו מבין את השפה. זה דבר ראשון. אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, שתרים את הכפפה ונראה איך אפשר לקדם את זה סביב החברות שנמצאות כאן.

הדבר השני – אני פספסתי אבל הבנתי שהעלית את זה – נוגע לחוק של חברת הכנסת קארין אלהרר, לגבי הביטוחים לנכי צה"ל וכל השאר.

לנכים בכלל. זה החוק של קארין אלהרר, שעבדנו פה קשה מאוד כדי לחוקק אותו.

לנכים בכלל. וכמה הוא עובד עכשיו? הוא בסדר, או שעדיין יש בעיות?

הממונה על שוק ההון צריך להעביר דיווח. על פי החוק הוא היה צריך להעביר בחודש אפריל.

מתי יהיה דיון על זה?

לא דיון. צריך קודם לקבל דיווח, מה קרה עם הדבר הזה.

אי אפשר לזרז את זה למרות שהכנסת לא מתפקדת?

תיכף נסכם נראה. תודה רבה. ד"ר ברקת, סיכום, בבקשה.

הכנסת לא מתפקדת. אנחנו כל כך שמחים להגיע לכאן כי הכנסת לא מתפקדת, המדינה לא מתפקדת.

אנחנו בוודאי רוצים שיביאו לפה דברים.

את לא יכולה לבוא אחרי שעתיים ולהגיד את מה שאמרתי לפני שעתיים.

אבוא אחרי שעתיים ואגיד את מה שיש לי.

והדבר האחרון, לעניין הביטוחים, וכאן דווקא אני מדגישה את הדברים של קרן ברק – כן, כן, גם לי זה קרה, שיצאתי מהכנסת והייתי מעורבת בתאונה, למרות שזו הייתה תאונה שלא באשמתי. אני מתייחסת לנושא הביטוחים המקיפים. בעיניי זה פשוט חלמאות וביזיון, לכלול גם אנשים שלא אשמים.

המילה היא: ניצול.

ניצול. בסוף החברות מרוויחות מספיק בשביל שהן יידעו להיות מספיק הוגנות עם האזרחים. בזה אני מסכמת, אדוני היושב-ראש, שמתעסק בפלאפון. זה לא מכובד ולא ראוי.

אני לא מתעסק בכלום, רק איתך.

אנחנו מחכים לדיון הבא.

תודה רבה. ד"ר ברקת, אני מודה לך על ההקשבה ועל הדיווח. אני מבקש, ככל שאתה יכול, להשיב במהירות. אנחנו כמובן נבקש לדעת את כל מה שנעשה עם כל החוזרים האלה. יש דברים שאנחנו יודעים שהיו צריכים להיעשות. בינתיים דחית ל-2020 את הנושא שעלה פה קודם. בבקשה.

כמה דברים. אחד, קודם כול, אני כממונה על שוק ההון, הביטוח וחיסכון, אני אחראי. אני לוקח אחריות. אני לוקח אחריות על מה שהיה בעבר, גם מה שלפני שנתיים, שלוש שנים וכולי. אני אחראי. אני אחראי על כל מה שנעשה כי אני יכול לשנות בפוזיציה שלי.

זה שאני אחראי לא אומר שאני עובד לבד ושאני עושה את הדברים לבד. יש לי את כל רשות שוק ההון מאחוריי, יש לי את ועדת הכספים, הרב גפני, יש את משרד האוצר, יש את המשרדים השונים, אם זה הבריאות, התחבורה וכולי, אנחנו עובדים עם גורמים אחרים. אשמח מאוד לבוא לפה בעוד תקופה קצרה. אנחנו כל הזמן עובדים עם ועדת הכספים ועובדים עם ועדות אחרות. אין לי שום בעיה – אנחנו שקופים, אנחנו נותנים את הדיווח.

אנחנו רוצים שאתם תבינו שיש פה גוף שההשפעה שלו במדינה משמעותית מאוד ולכן צריך לתת לו את הכלים לעשות את העבודה שלו. הגוף הזה לא נופל מן הפיקוח על הבנקים, לא נופל מרשות ניירות ערך. אין שום סיבה שהוא יהיה בתקציבים שבהם הוא נמצא. אין שום סיבה שלא תהיה לו עצמאות תפקודית כפי שיש לרשות ניירות ערך ולפיקוח על הבנקים.

יש לך כלים מרחיקי לכת, אדוני, ועצמאות מרחיקת לכת.

זה לא נכון.

אתה רק צריך להחליט מה אתה עושה.

זה לא נכון מכיוון שאין לי את מה שנדרש, כאשר התקציב שלי הוא שליש מזה של הפיקוח על הבנקים.

לא לענות בלי רשות ממני. אנחנו צריכים לסכם. אני הולך לבקש ממך שתעביר לנו בכתב את כל הדברים האלה.

מאה אחוז.

אני שוב אומר, אני מוכן לבוא, להשמיע, לעבוד יחד עם זה. אני בא לפה כי בסופו של דבר מי שדואג לציבור זה לא רק אני, זה כל הגורמים שהזכרתי, כולל אתכם, ואני צריך את העזרה של כל אחד מכם כדי שבסוף ניתן את השירות שמגיע לציבור.

חלק מהדברים שאורית פרקש-הכהן אמרה לא נכונים. בתוך רפורמת הסיעוד, שאני הכנסתי, יש את הנושא של מעריכי התפקוד. נשאר אלמנט תפעולי אחד. גם האלמנט התפעולי כבר נמצא שם, ונשארה להם – גם ברפורמה הישנה הייתה כוונה לתת להם את האלמנט התפעולי. נשאר אלמנט אחד של התקשרות. חשבנו שלהשאיר אותם בתמונה יהפוך את הדברים ליעילים יותר מבחינת הכוח שיש - - -

"אותם" זה את חברות הביטוח?

לא את חברות הביטוח אלא את הגופים שהיום מתפעלים. המתפעלים האלה, אם הם יהיו אחראים גם להתקשרות אז יהיה להם הרבה יותר כוח מול חברות הביטוח. בכל מקרה, אמרנו שניתן לגוף חיצוני לבדוק את העניין הזה.

אז מה הטיפול?

אי אפשר להניח שדבר שנכתב בעבר אי אפשר לבחון אותו ולהגיע לתוצאה טובה יותר. אני חושב בהחלט שיש לנו את הידע ואת הכלים, וזה נעשה עם הצוותים המקצועיים. אמרנו: פה יכול להיות שאפשר לשפר. אי אפשר לעצור את הרגולטור מלבחון דברים, והבחינה ניתנת לגוף חיצוני שיבדוק את הדברים ויגיד אם אפשר לשפר. אם אי אפשר לשפר – אנחנו נשאיר את זה כפי שהוא.

מה הם לוחות הזמנים לסיום בנושא הזה?

אין לי סיום. אני קובע את הסיום.

הכוונה לחוזר מסוים בעניין ביטוח סיעוד.

קבענו אותם בחוזר.

יש משמעות ללוח הזמנים.

אורית, אבל את צריכה אישור ממני כדי להגיד את זה.

אנחנו בתחילת הדיון. אני מבקש, אם אתה יכול להעביר לוועדה, נשאלו כאן שאלות שהן לפחות מורי דרך לְמה שאנחנו הולכים לעשות, מה אנחנו הולכים לפקח על העבודה שלכם. אם תוכל להעביר לנו בכתב גם את לוחות הזמנים לגבי כל הנושאים, גם לגבי נושא הביטוח הסיעודי, גם לגבי הנושאים האחרים שעלו כאן, להעביר אלינו בכתב, שזאת התוכנית שאתם מתכוונים לעשות, שבחודש זה וזה אתם הולכים לבצע, לפחות בערך, את הנושא שעליו מדובר. יש פה סדרה של נושאים שאנחנו רוצים לדעת. עם זה אנחנו נעבוד.

לבחון זה בסדר, אבל צריך גם בסוף לסיים. אני מדברת אליו בלי רשות.

התאריך מפורסם בחוזר.

אפריל 2020.

למה זה נדחה?

חברת בדיקה צריכה לעשות את העבודה, לתת לנו את ההמלצות, ואנחנו נאמץ את ההמלצות.

בתוך כמה זמן תעבירו אלינו? אני רוצה להפיץ את זה בין חברי הוועדה.

אנחנו תלויים בחוזרים שלנו - - -

מה אתה מבקש ממנו? חוזרים?

הוא דיבר על הסיעודי.

אני הולך להגיד. עלו פה מספר שאלות של החברים והוא השיב תשובות, והתשובות הן בסדר – לוּ זה היה מתבצע היום התשובות מצוינות. מכיוון שזה לא מתבצע היום, יש דברים שנדחו, יש דברים שהולכים לשימוע, יש דברים שאתם צריכים לבדוק, נושאים שונים שבינתיים לא כל מה שאמרת בהצגה הדברים מתבצעים היום, אנחנו רוצים לדעת מה הולך לקרות עם כל נושא ונושא: מתי יתבצע, מה הקשיים שיש עם הנושאים האלה, ואנחנו נקיים על זה דיון נוסף, על מה שאתם תענו לנו. אנחנו נבקש מכם שתבואו פעם נוספת, אחרי שנלמד את הנושאים ונראה מה עומד על סדר היום. נראה דברים שאפשר להוריד אותם בגלל שהם באמת מתבצעים על פי התוכנית. מה שלא – נבקש את הדיון הזה אחרי שנדע את הדברים. הצגת את זה באופן יפה אבל הרוב לא מתבצע היום. אני לא יודע מתי. יכול להיות שאני יודע אבל זה דבר שאנחנו צריכים ללמוד אותו ולקיים דיון נוסף.

נשמח לבוא ולהסביר.

אבל לפני כן לכתוב.

בשקפים צריכה להיות עוד עמודה עם תאריך.

חלק מן הדברים נכנסו לתוקף. אין בעיה, נעביר את הכול.

גבירותי ורבותיי, אמרתי: יש דברים שירדו מסדר היום מכיוון שהם מתבצעים כבר ולא תהיה לנו בעיה איתם. יש דברים שגם נמצאים בהליך של ביצוע ואתם אומרים שהם יהיו בעוד חודשיים. נלמד את זה, נראה, נדבר גם עם הגופים. ויש דברים שאנחנו נרצה לדעת, לקיים לגביהם דיון. זה עונה לך על מה שביקשת?

כן, רק יש עוד כמה נושאים. שיענה עליהם בקצרה כרגע, כי אחרת הדיון חסר טעם אם רק הצגנו את השאלות ולא נותנים לו זמן להשיב.

בבקשה, אם אתה יכול להשיב על חלק מן הדברים.

לגבי הסיעוד – עניתי על השאלה שלך.

לגבי דמי ניהול לגמלאים ומוחלשים – זה הרבה יותר רחב מן הגמלאים. אנחנו עובדים על הכנסת תחרות, אנחנו עובדים על פתרונות שיאפשרו ניוד ותחרות. אם הדבר הזה לא יתקדם מספיק – דיברתי גם עם אבי ניסנקורן – אז אנחנו נבחן שוב את המגבלה. את התקרה של חצי אחוז של דמי ניהול לגמלאים, נבחן אפשרות להפחית אותה. אנחנו חושבים שטוב יותר לעשות את זה בדרך של החדרת תחרות, בדרך של מנגנון שיכול להפחית את זה לאחוז, שבעצם לא אנחנו נקבע אותו שרירותית אלא מנגנוני השוק יביאו לתוצאה הזאת, אבל אם זה לא יקרה אז אני לוקח על עצמי שאנחנו נפעל לקביעת תקרה חדשה.

מתי נקודת המבחן?

סדר גודל של חצי שנה. יש לנו דברים בתהליך. אני חושב שיש לנו פתרון.

אבל לא נוכל להשאיר את דמי הניהול הכל כך גבוהים לאלה שהם השכבות המוחלשות, מהגמלאים ודרומה.

יכול להיות שאפשר לעשות משהו.

לגבי יישוב תביעות בסיעודי – הסברתי בדיוק את העניין. צריך לזכור, בחוזר שלנו נאמר בצורה מפורשת שהחברות המתפעלות לא נוגעות בחוות הדעת הסיעודית. אולי משהו שהיה בעבר – הפסקנו את זה. חוות הדעת היא של הרופא ואסור להם בכלל להתערב בה. המודל הזה קיים במקומות אחרים, זה המודל שאנחנו אימצנו, לא שינינו. כפי שאמרתי, זה כבר שנתיים ולא קרה שם כלום. אימצתי את זה כפי שהיה, עם עוד שיפורים מסוימים. אחד השיפורים לגבי הנושא הזה, שאני דווקא רוצה יותר כוח לרופאים מול חברות הביטוח. כאשר עומד רופא אחד – בוודאי שזה פורסם, עם התאריך והכול.

לגבי התקנות לקופות גמל להשקעה, מתי אתם אמורים להביא לנו את זה?

מיד. בהזדמנות הראשונה. אני מחכה.

אתה מחכה לְמה?

אפשר לקבוע דיון בשבוע הבא.

בבקשה, כי זה חוק, וזה באמת חבל.

בוודאי.

תקנות קופות גמל להשקעה – אתם צריכים להעביר לנו את התקנות ואביא את זה מיד לדיון.

לא קיבלתם את זה?

לא. יש תקנות? אין.

הכול מוכן, באופן מידי יש תקנות, יש תסקיר.

אני מבקש לעשות בעניין הזה, כמו בעניינים אחרים, סדר.

באותה הזדמנות אפשר להעלות את התקרה? אם אנחנו כבר רוצים להיטיב עם הציבור, בואו נלך את כל הדרך.

ההבדל הוא שהתקרה היא בחקיקה ראשית והטבת מס היא בתקנות. כשעשיתם את החקיקה הראשית ב-2016 אמרתם שתוך שבועיים נקבל את התקנות האלה, אז כדאי.

יש לנו תקנות שנוכל להעביר מידית.

ברגע ששמעתי שאני מעכב את התקנות לקופות גמל להשקעה, עשיתי חשבון שאתה מגיע לפה ואני מודיע לך קבל עם ועולם: תקנות שהן חקיקת משנה אתם צריכים להביא לנו. אם אני מעכב ולא מביא את זה לדיון ולא מאשר את זה אז יש כתובת, אבל אם אין כלום אז זה סתם להגיד. תביאו לנו את התקנות ואביא את זה לדיון, ואשתדל כמובן לאשר את זה. אני לא מניח שמישהו יוכל להצביע נגד.

זה האינטרס שלנו. אנחנו רוצים את זה.

אז תביא לנו. לגבי העלאת התקרה – זה מחייב חקיקה ראשית.

לדעתי היום אני כבר יכול להעביר את זה.

בסדר, מצוין.

יש את הנושא של המוסדות החוץ-בנקאיים.

אני חושב שכיסיתי את הנושא אבל אחזור אליו עוד פעם. צריך לזכור בעצם איזה אוכלוסיות. בכל האוכלוסיות שמחוללות תחרות, עם פוטנציאל לתחרות, שזה פינטקים וכך הלאה – בזה אנחנו מטפלים בסדר עדיפות ראשון. עד היום – לאחר חצי שנה שהייתי בתפקיד פתאום גיליתי את הדבר הזה – אין סדרי עדיפויות על פי ההשפעה על המשק. מטפלים בגופים קטנים שאין להם שום השפעה על המשק באותו תור כפי שמטפלים בגוף שנותן אשראי של מיליארד שקל. זה לא היה הגיוני. סידרתי את הדברים האלה.

מה שנשאר, וצריך להבין את העניין הזה, יש פה נושא של חלפנים, אותם צ'יינג'ים, זה סדר גודל של 2,000 גופים שתקעו את המערכת.

180 מיליארד שקל בשנה.

אי אפשר לדבר בלי רשות.

הגופים האלה הם שתקעו.

נכון, יש חוק. אני שואל את עצמי שאלה: למה הגופים האלה היו צריכים להיות תחת רישוי? אם זה תחת רישוי אז בואו נעשה רגולציה, כפי שיודעים לעשות רגולציה. אם זה רישום, כפי שהיה בעבר כשהם טופלו ברשות המסים, אפשר להחזיר למקום הזה. הגופים האלה בכל מקרה נמצאים תחת המשך יישום.

לא הבנתי את התשובה. אתה בעצם אומר ש- - -? יש כאן רפורמה שהממשלה עבדה עליה שנים.

אורית, אני לא מסכים. זה חוזר על עצמו. הוא אמר את זה קודם.

הוא הגוף שממונה על היישום שלה. אני לא מבינה מה זה "אצלי". אולי לא הבנתי את התשובה.

מה לגבי ועדת החקירה הפרלמנטרית?

אני מבקש שהוא יכתוב את זה. הרי אנחנו לא גומרים עכשיו את הדיון.

אני מבקש לסכם את הדיון כדלהלן, אני רוצה להגיד גם לאורית פרקש-הכהן, לשלמה קרעי ולחברים האחרים:

הצגת את הנושא של אגף שוק ההון שאתה עומד בראשו יפה מאוד, ראוי לציון ולשבח.

כל הבעיה שלנו עם העניין הזה, אנחנו לא יודעים מה הולך לקרות. יש דברים שבהם אורית פרקש-הכהן צודקת, אנחנו רוצים לדעת מה יהיה בסופו של דבר עם הנושא עצמו.

אנחנו לא יכולים להמשיך את הדיון הזה. זה דיון שנמשך כבר שעתיים וחצי. הוא לא תוכנן להימשך כל כך הרבה זמן.

אני מבקש מאוד, כל השאלות שנשאלו פה על ידי החברים על כל הדברים האלה, אנחנו מבקשים שתעביר לנו בכתב, עם האנשים שלך, תשובות על השאלות האלה. רבים מן החברים נשארו פה – גם אני נשארתי לגבי חלק מן הדברים בלי שברור לי כל העניין. אנחנו רוצים את זה, ואנחנו נקיים דיון על מה שאתה משיב לנו. לא נתחיל עכשיו דיון על הסקירה של כל מה שקורה. אנחנו נקיים דיון על התשובות. חלק מן הדברים מוסדרים, זה בסדר, זה יורד מסדר היום, נבדוק גם את זה; חלק מן הדברים לא מוסדרים, או שהם אורכים זמן, אז אנחנו צריכים לדעת על כמה זמן מדובר, מה הסיבה שהם מתמשכים. על כל הדברים האלה אנחנו נקיים דיון. אנחנו לא יכולים לדבר עד אין-סוף ולחזור על עצמנו.

אני מודה לך. התרשמתי מאוד לטובה מהצגת הדברים. אני מציע לך שהרושם הטוב יימשך הלאה גם בתשובות שתיתן לנו. בסופו של דבר אנחנו רוצים לדעת ביצוע – אנחנו מדברים על ביטוח הרכב, אנחנו מדברים על נהגים צעירים, מדברים על דברים שנוגעים לחיי היום-יום, וגם הנושא של ועדת החקירה הפרלמנטרית, שגם פה אנחנו רוצים לדעת מה אתה מתכוון לעשות.

אנחנו יודעים שלא כל דבר נמצא בידיים שלך. אתה אחראי על זה אבל זה תלוי בעוד משרדים, אנחנו יודעים. תגיד לנו שמשרד האוצר לא מסכים – בסדר, נדבר עם משרד האוצר גם כן. אנחנו הולכים לעבוד ברצינות. לא נשאיר את הדברים האלה מעורפלים.

אני מודה לך על ההשתתפות, לאנשים שלך ולכל מי שנלווה לעניין.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:25.