פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ואחת

הכנסת



2
ועדת הכספים
04/09/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 26
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ד' באלול התשע"ט (04 בספטמבר 2019), שעה 10:00

הצעת אישור השקעת המדינה בבית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור) בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
אבי גבאי
אחמד טיבי
יעקב מרגי
אופיר סופר
עודד פורר
אורלי פרומן
אורית פרקש-הכהן
שלמה קרעי
מיכל שיר

איתן גינזבורג
צבי האוזר
עומר ינקלביץ'
יצחק פינדרוס
טל רוסו

עמרי בן חורין - אגף תקציבים, משרד האוצר

דריה פודשיבלוב - מנהלת תחום משרדים כלכליים- אגף החשב הכלל, משרד האוצר

גל לנדו - מנהל תחום חינוך, רווחה ומגזר שלישי, משרד האוצר

נעם הרצוג - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שיקמה שי - רפרנטית, רשות החברות הממשלתיות

רועי כחלון - רכז תיירות ברשות החברות, רשות החברות הממשלתיות

פרוספר ביטון - יו"ר וועד העובדים, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

הראל בלינדה - מנהל מיוחד מטעם המפרק, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

גלית גולי אדם - יועצת כלכלית פיננסית, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

אלישבע דדון - וועד עובדים, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

ליטל כהן - יועצת משפטית, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

שושי צביון - וועד עובדים, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

יואב בכר - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות בישראל

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם


הצעת אישור השקעת המדינה בבית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור) בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת הכספים. ראיתי שהייתה ביקורת על דני טל, על זה שאחראי על היטל היצף במשרד הכלכלה. אני מבקש להגיד לוועדה, האיש, עם כל מה שהיה לנו במהלך כל התקופה האחרונה וגם לפני כן, הוא איש מקצוע, הוא עושה את עבודתו נאמנה, הוא הוציא את הנושא של היטל ההיצף, הוא עזר לנו בנושא של מפעל סינרג'י ובנושא של המלט. הייתי אתמול בכנס. אמר לי שם המנכ"ל של מלט הר-טוב שהם כנראה היום מפטרים 20 עובדים. צריך להסתכל לאנשים בעיניים, להגיד: רוצים להוזיל את המחירים? בסדר, אין בעיה, מה שיוזיל את המחירים זה שיתנו את העבודות לארדואן מתורכיה כך שלאנשים בשדרות לא יהיה ממה להתפרנס. אם באמת זאת הכוונה, אם על זה רוצים ללכת, שיישירו מבט, שיגידו: אין מה לעשות, האנשים יפוטרו, ייצרו את המוצרים שמשתמשים כאן במדינות אחרות, כשבין יתר המדינות כאלה שלא ידועים כאוהבי ישראל. אני מגבה את טל, הוא עושה את עבודתו נאמנה. ביקשנו כמה פעמים בוועדה לבדוק את הנושא, לעשות חקירה על היטל היצף. הוא באמת עשה את העבודה. יש עוד דברים שעומדים על סדר היום. אני מניח שמי שהוציא את ההתקפה נגדו זה יבואני המלט שרוצים שלא יהיה את הסיפור של היטל היצף, שרוצים להתפרנס ולהרוויח כסף מהייבוא הזה. המשמעות של העניין זה שעובדים הולכים הביתה. הנה אנחנו רואים את תחילת העניין. חבל שאנחנו לא עובדים במלוא הקצב. אם היינו עובדים במלוא הקצב, היינו קוראים להם, היינו מזמינים אותם כמו שעשינו בעבר, היינו מנסים לפתור את הבעיה.

אדוני היושב ראש, הולכנו שולל בוועדת הכספים ובוועדת החינוך על ידי משרד האוצר ומשרד החינוך, בעיקר על ידי משרד האוצר. כמה שניסינו להגיע לפתרונות ולמצוא דרך לפתור את המשבר בגני הילדים של החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי, תמיד משרד האוצר שלח נציג או נציגה, תמיד בדרג נמוך, שאמרו: זה לא עניין שלנו, אין לנו מושג, זה לא קשור אלינו, נטפל, נפתור. הבטיחו שלא תיפתח שנת הלימודים אלא אם כן הנושא הזה ייפתר, הבטיחו שכן יאשרו את הצהרונים, שכן יאשרו את תשלומי ההורים.

צהרונים על סדר היום.

נכון.

צהרונים נפתר. אם נאשר את זה, זה נפתר.

אמרו שנאשר את הצהרונים ובמקביל יאשרו את גני הילדים של החינוך המיוחד. היו הבטחות. הדבר הזה לא קרה. ילדי הגנים של החינוך המיוחד מקבלים 54% ממה שילד מיוחד רגיל אחר מקבל כאילו יש הבדל, כאילו יש סוג א' וסוג ב'. מה שעשו כאן משרד האוצר והחינוך זה לגלגל את הילדים המיוחדים האלה מכל המדרגות. השאירו אותם שוב פעם לאפליה - חצי כיסא גלגלים, חצי כל מה שמגיע. הם זכאים על פי חוק. גם משרד החינוך הודה שקיימת אפליה בסיפור הזה. אני לא מתכוון לאשר כאן. אנחנו נמצאים בתקופת בחירות. אם את זה אי אפשר לאשר בתקופת בחירות, גם את זה אי אפשר, נחכה אחרי הבחירות כדי לשבת ולדון על כל הדברים. מבחינתי, שום דבר לא יכול להיות מאושר, אלא אם כן יש משהו קריטי, משהו מאוד חשוב שלא נרצה לעצור אותו. כל עוד משרד האוצר לא ימצא את הפתרון הזה לגני הילדים של החינוך המיוחד, מבחינתי נעצור כאן.

עבדתי בכל הכוח כדי שיבואו העברות ממשרדי הממשלה, דברים שאינם שנויים במחלוקת, כמו למשל פתיחת תחנות משטרה, דברים במשרד הרווחה, דברים במשרד הכלכלה. כל הדברים האלה הם דברים שאין להם שום קשר לעניין הזה. עד עכשיו עצרו את זה. אני חושב שאי אפשר לנהל ככה מדינה, זה דבר שהוא בלתי אפשרי. בין יתר הדברים שמונחים על שולחננו זה סבסוד הצהרונים. זאת הייתה אחת התביעות שלנו. נכון שבגלל החינוך המיוחד לא הבאתי עד לרגע זה, כולל לא היום, את הנושא של משרד החינוך ומשרד האוצר בעקבות מה שאמרת. יצטרכו לעבוד באופן סיזיפי, לא רק עם סיסמאות. דיבר איתי אתמול שר החינוך שביקש ממני להעביר את העברות של החינוך. אמרתי לו שאי אפשר להעביר, כיוון שאין עדיין אישור של ועדת ההסכמות על העברות של החינוך. אמרתי לו שהוא צריך לתת לי איזו בשורה בנוגע לחינוך המיוחד שאני אוכל להגיד לחברים. הוא אמר שעל 2020 הוא סיכם איתם. ביקשתי שלפחות עכשיו יהיה פתרון חלקי. הוא צריך להגיד לי, אבל לא משנה, זה לא על סדר היום.

מה הוא סיכם?

היו שלוש העברות של משרד החינוך על סדר היום. הצבענו על העודפים של משרד החינוך פה אחד, אבל הגשנו רביזיות. למה? בגלל הנושא של סבסוד הצהרונים. אמרנו שאם לא יסובסדו הצהרונים לא נבטל את הרביזיות. שתי העברות נוספות של משרד החינוך לא הבאתי לדיון בגלל החינוך המיוחד. כדי להביא אותן לדיון, צריך אישור של ועדת ההסכמות. אין עדיין. יש בקשה של מזכיר הממשלה, אין עדיין אישור של ועדת ההסכמות בגלל החינוך המיוחד.

תראו, המדינה צריכה להתנהל. אתם לא יכולים לתאר לעצמכם, מדברים איתי שרים, מנכ"לים, פקידים שנמצאים במשרדים, הם אומרים: למה אתה מעכב לנו דברים, איפה בדיוק הבעיה? אם יש דבר שנוי במחלוקת, או יש דבר שכתוצאה מזה שאנחנו מעכבים אותו אנחנו פותרים בעיה, בסדר, אבל אם לא - -

רציתי להצטרף לדבריו של חבר הכנסת קרעי. נחשפתי לנושא של אי תקצוב שווה לילדי הגנים בחינוך המוכש"ר הבלתי מוכר. זאת אפליה לא נתפסת. אנחנו נדבר על זה בהמשך הדיון. כשאנחנו עומדים להעביר 2.5 מיליארד שקלים מעודפים והרשאות - -

את העברה של שדה בוקר להעביר?

אני מדברת על הדיון הכללי, על העברות של 2.5 וחצי מיליארד שקלים. אם יש 200 מיליון שקלים להעביר לשירותים דיגיטליים במהפכה התחרותית במערכת הבנקאות, שזה דבר חשוב מעין כמוהו, אפשר גם למצוא 80 מיליון שקלים לילדי החינוך המיוחד. אנחנו נמצאים כאן יותר מידי פעמים, הרב גפני, בסוגיה הזאת. זאת תהיה אחת הסיבות, דרך אגב, להתנגדות שלנו היום לפניות. אנחנו נגיע לזה בהמשך, אבל חשוב לי להגיד את זה כאן בהתחלה.

גם אם לא תתנגדו, תהיה רביזיה בסוף היום.

אנחנו עוברים לנושא הראשון בסדר היום: אישור השקעת המדינה לבית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור) בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות.

רשות החברות הממשלתיות מבקשת לאשר לפי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות השקעה בחברת תדמור, בסכום שלא יעלה על תשעה וחצי מיליון שקלים, לטובת מימון כל עלויות סיום העסקה של עובדי החברה. נכון להיום יש בחברה כ-45 עובדים. אנחנו מבקשים לאפשר את התקצוב הזה, את ההשקעה הזאת, כדי לאפשר למפרק החברה, שכרגע נמצא בחו"ל, לסיים את העסקה בהתאם לצרכים. זה אומר שבפרק זמן של החודשים הקרובים החברה תסיים את העסקת העובדים בהדרגה כדי לעמוד במחויבויות שלה. הסכום הזה, שלפי הערכת החברה, לפי הערכת המפרק הוא תשעה וחצי מיליון שקלים, ימצה את כל העלויות הכרוכות בסיום העסקת העובדים, לרבות עלויות שכבר חלקן שולמו על ידי החברה בשנתיים וחצי האחרונות. זאת מהות הבקשה.

מה יהיה אחרי זה עם החברה? אני ביקשתי את הכסף הזה, בגלל שהתברר אחרי כל הדיונים שניהלנו פה שלעובדים אין כסף. אני נלחמתי על העניין הזה. היו גם נציגים מהאופוזיציה אצלי בחדר.

מגיע לעובדים ולמורים לקבל את מה שמגיע להם.

מה הולך להיות עם זה בסוף?

סיום העסקה יהיה בהתאם לסדר העדיפויות של החברה ותיאום עם העובדים.

יהיו פיצויים מוגדלים כמו שסוכם בהסכם? הכל יהיה בפנים?

כן.

אני עוד אעקוב אחרי העניין הזה.

המפרק הכין בחינה מאוד מעמיקה של העלויות. על פי הערכות של המפרק, סך העלויות לא יעבור את התשעה וחצי מיליון שקלים. אנחנו קיבלנו את המידע לרשותנו, בחנו אותו, ואנחנו חושבים שזה ימצה את רוב הזכויות של העובדים כפי שהחברה התחייבה עליהן בשנים האחרונות.

לזה שהולכים לבחירות כבר פעם שנייה יש הרבה השלכות, כאשר אחת ההשלכות הברורות מבחינתי זה תדמור. לא היינו נותנים לתדמור להיסגר, הוועדה הייתה מקיימת דיונים רציפים, היינו מביאים את האנשים. מדובר על אחד מבתי הספר הטובים ביותר.

היה פה דיון רציני. אני הייתי בין אלה שקראו לא לסגור את בית הספר, כי זה בית הספר המוביל בארץ למלונאות ולתיירות. הוחלט מה שהוחלט, אנחנו כבר אחרי. אין לי ספק שזאת אחת התוצאות החמורות של התקופה שאנחנו נמצאים בה - תקופת בחירות שנייה שנגררנו כולנו על ידי ראש הממשלה לשם. התלמידים כבר לא בבית הספר, אבל יש עשרות אנשי חינוך, אנשי הוראה שמגיעים כל יום לבית ספר כי לא הוסדר איתם הסדר הפרישה והפיצויים, שלא לדבר על זה שאנחנו כבר אחרי תחילת שנת הלימודים וכל איש הוראה כבר היה יכול להשתלב באיזו שהיא מערכת הוראה אחרת. הם שם כבני ערובה. אני קוראת להביא לידי מיצוי כל הזכויות של העובדים ועובדי ההוראה של תדמור. אני בטוחה שזאת תהיה בכייה לדורות סגירת בית הספר הזה.

אתם מתכוונים להביא עוד העברה מהסוג הזה, או שזה הכסף האחרון בעניין?

ככל שנגלה שהערכות שלנו הם לא כאלו, אז כן, אנחנו נצטרך.

ואם תצטרכו, אתה יודע כמה?

אתה מדבר רק על עלויות הפרישה. השאלה אם תצטרכו כסף נוסף לצורך סגירת בית הספר, או שהוועדה מסיימת את תפקידה בכך שהיא מעבירה את הסכום האחרון.

אתם אמרתם לנו אז שעל הסגירה יצטרכו עוד כסף.

ההסכמים כרגע לא ידועים ולא סופיים. אם נצטרך, אז כן, אנחנו נבוא.

אין כנסת שיכולה לפקח עליכם כמו שצריך.

גם בסוגיית הגירעון אין מי שיפקח עליהם.

אני לא בגירעון עכשיו, אני עכשיו בתדמור. אני מבין שיש עוד קורסים שעושים.

אנחנו מנהלים כרגע את תהליך הסגירה בהתאם להנחיות של הגורמים המוסמכים. יש כרגע עוד קורסים פעילים.

מי הם הגורמים המוסמכים?

הגורמים המוסמכים זה הממשלה. אנחנו זרוע מבצעת של הממשלה. אני מדבר על המפרק והצוות שלו. יש ועדת היגוי שהממשלה הקימה ואנחנו פועלים בהתאם להנחיות שלה.

ועדת ההיגוי הנחתה לסגור את תדמור? ממשלת ישראל הנחתה לסגור את תדמור?

ועדת ההיגוי בחנה מספר חלופות שאנחנו הצגנו בפניה. מבין החלופות נותרה רק החלופה הזאת, שזו החלופה שאנחנו מיישמים כרגע.

הממשלה לא החליטה לסגור את תדמור, שלא תהיה טעות בעניין הזה. זה לא על פי החלטת ממשלה.

זה נסגר ככה?

כן. יש ועדת היגוי, צוות היגוי.

מי מינה את צוות ההיגוי?

הממשלה.

הרב גפני, כמזכיר ממשלה לשעבר אני מכיר מה היא האחריות השילוחית של הממשלה. אם היא ממנה צוות היגוי, הפה שמינה הוא הפה שהתיר.

כשאנחנו מדברים על בית ספר כמו תדמור, על כל ההשלכות שנובעות כתוצאה מהעניין, עם הנכסים שם, עם הקרקעות, עם העובדים, עם התלמידים, אין סמכות לצוות ההיגוי לסגור, אלא להביא את זה לממשלה, להחזיר ולהגיד: אתם שלחתם אותי, אתם צריכים עכשיו לקבל את ההחלטה הדרמטית. אם אומרים שמחזיקים יותר עובדים, פחות עובדים, יותר תלמידים, פחות תלמידים, עושים קורסים כמו שהם עושים במהלך השנה הקרובה, זה דבר אחר, אבל כשמחליטים לסגור, אין דבר כזה שזה לא חוזר לממשלה. אם היית מזכיר הממשלה, הייתי מרים אליך טלפון, הייתי אומר לך: היה דיון בוועדת הכספים, הם סוגרים את תדמור. היית הופך את העולם.

לא יעלה על הדעת.

על כל פנים, אנחנו ממשיכים בתהליך הזה. הקורסים שקיימים כרגע צפויים להימשך עד מרץ 2020, שזה פחות או יותר המועד שבו אנחנו צופים שנסיים את הפעילות. הסכום שמונח בפניכם כרגע הוא הסכום שמיועד לשלם את כל פיצויי הפיטורים של העובדים, כולל הזכויות הנוספות שהובטחו להם, שסוכמו איתם. הסכום לפי כל הבדיקות שלנו צריך להספיק לעניין הזה.

לא מאמין, אבל בסדר. אני חושב שצריך עוד, בגלל ההטבות שהיו בעניין הפיטורים.

הסכום הזה כולל את ההטבות.

נראה. אם אני אתבדה, אני אתבדה.

יש סיכוי סביר שלצורך המשך הפעילות של תדמור עד מרץ 2020, ולצורך השלמת הקורסים שאנחנו מחויבים ללקוחות, אנחנו נידרש לסכום נוסף שהוא לא לטובת ההטבות של העובדים.

עצוב מאוד המצב.

בשבועות הקרובים נעשה את התחשיבים ואת האומדנים שלנו.

תעדכנו אותנו. אני רוצה להיות איתכם בקשר. הוועדה כאן השקיעה המון בתדמור. דרך אגב, כשאומרים שאני סקטוריאלי, אז תדמור זו אחת הדוגמאות שאני לא. אין לי שם שום אינטרס פוליטי, יש לי אינטרס ציבורי. היינו שם, ראינו.

אדוני היושב-ראש, אתה חושב ששיחה בסגנון "אתם השתגעתם" יכולה לסייע כאן?

לא. כבר אמרתי את זה. אני אהיה איתכם בקשר. יש שם עובדים שצריך לדאוג להם. צריך לראות מה יהיה עם הכסף, אני מאוד מודאג מהעניין הזה.

אנחנו רוצים לעשות סבב של פיטורים, על מנת לשחרר עובדים שלא נדרשים.

פיטרתם את כולם?

עוד לא פיטרנו אף אחד.

אז תדברו איתי. העובדים אצלי זה דבר רגיש.

אחרי שהכסף יעבור, אנחנו מתכוונים לעשות סבב אחד של פיטורים, לשחרר את האנשים. אני חושב שחלקם הגדול מעוניינים ללכת בסיטואציה שנוצרה.

אני פה רק על תקן להודות. אנחנו פה מבלים כבר כמעט ארבע שנים. אני לא ספרתי, אבל אני מניחה שעברנו את העשר פגישות על החברה המוכה והחבוטה והמופלאה שלנו. אני חייבת לנצל את הרגע הזה כדי להודות בראש וראשונה לך, הרב גפני. אני רוצה להגיד שכשהתחילה הסאגה הזאת של ה"אין משכורות", של ה"אין הפרשות סוציאליות בפיגור של חצי שנה לעובדים לשלם", פניתי לכל חברי הכנסת דאז ונתקלתי בדלתות סגורות ואטומות. אף אחד לא רצה לפתוח לנו את הדלת, אף אחד לא רצה לדבר ולהקשיב. היחיד מכל הכנסת הזאת שפתח לנו דלת אל הלב שלו היית אתה, הרב גפני, ואני מצדיעה לך במעמד הזה, לך ולצוות המדהים שלך. באמת אין עליכם. עזבתם את ירושלים, עזבתם את הכנסת, באתם אלינו, ראיתם, הקשבתם, אהבתם את העבודה שלנו. הרבה מאוד תודה בשמי ובשם כל העובדים.

תודה רבה. אני מודה לך, אני מודה גם לעובדים.

אנחנו באל חזור, כבר אין אפשרות להחזיר את הגלגל לקדמותו. מה שצריך עכשיו זה לפקח ולדאוג שמה שחתמנו, ההסכם שחתמנו עליו בנוכחותך ייושם עד תומו. צריך לבדוק גם אפשרות לפצות חלק מהמורים שנפגעו קצת יותר. זאת ההזדמנות להודות לך.

כבר אין אפשרות למורים שיפוטרו לקבל עבודה במקום אחר. לעובדים האלה, למורים האלה שיפוטרו אין לאן ללכת אחרי שהתחילה שנת הלימודים, תיקחו את זה בחשבון. אי אפשר להשאיר ככה אנשים.

אמנם זה סוף תדמור, אבל אנחנו יוצאים לדרך חדש. פניתי לכל השרים. שר אחד נענה לבקשתי, זה היה עוזי לנדאו.

הוא כבר לא פה.

בתקופתו. הוא היחידי שהסכים להיפגש איתנו. כל השרים שלחו לנו את העוזרים שלהם. היחידי שהסכים להיפגש איתנו עשרות פעמים זה אתה, אדוני היושב-ראש. חשוב שכולם ידעו פה, אתה משרת ציבור. משרת ציבור זה לא לשלוח את העוזר כשאתה מבקש פגישה. אתה, אדוני היושב-ראש, משרת ציבור. אנחנו מודים לך. זה יבוא לידי ביטוי בכל המקומות האחרים. בזכותכם הגענו להסכם הזה. ההסכם הזה בזכותך. רק בזכותך.

תודה רבה. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. יש בקשה לאשר בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות. הכסף הזה מיועד, כפי שנאמר פה על ידי הגורמים השונים, לעובדים. בלי הכסף הזה לא יהיה איך לשלם את הפיצויים המוגדלים, את כל הדברים שצריך לשלם, וגם דברים שהעלינו פה, כמו העניין של המורים שיפוטרו עכשיו שלא יוכלו לקבל עבודה. אני מציע שנאשר את זה. מי בעד אישור השקעת המדינה בהתאם לסעיף 10 לגבי תדמור, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

האישור התקבל. אני רוצה להיות אתכם בקשר בנוגע לעובדים וכל מה שנלווה לעניין הזה. תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:34.