פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ואחת
הכנסת
19
14/08/2019
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 11
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י"ג באב התשע"ט (14 באוגוסט 2019), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-21 מתאריך 14/08/2019
החשש לאי פתיחת שנת הלימודים תש"ף מפאת המשבר בחינוך המיוחד
פרוטוקול
סדר היום
החשש לאי פתיחת שנת הלימודים תש"פ מפאת המשבר בחינוך המיוחד
נכחו
¶
חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
יעקב טסלר
דסטה (גדי) יברקן
עומר ינקלביץ'
יבגני סובה
יצחק פינדרוס
שלמה קרעי
טל רוסו
קטי (קטרין) שטרית
מוזמנים
¶
מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך - רחל אברמזון
מנהל אגף התקציבים, משרד החינוך - דודי מזרחי
עו"ד, משרד החינוך - אילן פרץ שי
מנהל מינהל דוברות הסברה וקש"ח, משרד החינוך - עמוס שביט
רכזת חינוך אג"ת, משרד האוצר - ליאור בראון
עו"ד, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים - הדס אגמון
מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אורי שלומאי
רפרנט, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עילם שניר
עו"ד, אגף קידום זכויות, אלו"ט - הדס ארנון
יו"ר ועד מנהל, אלו"ט - יעל יוספסברג
יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים - רויטל לן כהן
מנכ"ל הנהגת ההורים הארצית - זאב גולדבלט
ראש צוות חנ"נ, הנהגת ההורים הארצית - גד שמואל כהן
עו"ד, עמותת סיכוי שווה - אורית אמיתי
סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי - מיכל מנקס
חבר הנהלה, איגוד מנהלי מחלקות חינוך - סמי עטר
עו"ד, עמותת בזכות - אביבית ברקאי אהרונוף
נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית - פאינה סזונוב
נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית - אילון עומסי
עו"ד, מנהלת קו חם סייעות - אסנת זיו
נציג עמותת למרחב - דוד שרפר
עמותת תנו יד לחירש - דן מיכאל קדרון
סטודנט - יוסף אפפלברג
שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את עמותת גדולים מהחיים - ניצן בסן
היו"ר יעקב מרגי
¶
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט, 14 באוגוסט 2019, י"ג באב התשע"ט. הנושא: החשש לאי פתיחת שנת הלימודים תש"פ מפאת המשבר בחינוך המיוחד. אני אסביר. הדיון הזה היה אמור להיות דיון המשך שבו היינו אמורים לקבל תשובות לגבי השוואת התנאים בחינוך המיוחד המוכש"ר, המוכר שאינו רשמי, לעומת החינוך המיוחד בממלכתי. תוך כדי שאנחנו נוברים, מחפשים פתרונות ומנסים לשלב ידיים עם כל הגורמים, מתבררת התמונה – הייתי אומר, בלשון עדינה, לא סימפטית – מה הולך לקרות ב-1 בספטמבר. מי ששמע אותי מתראיין במהלך כל השנה האחרונה, התגאיתי שבזכות הוועדה הצלחנו להביא לכך שב-1 בספטמבר הקודם משרדי הממשלה ידעו לדבר ביניהם וידעו להעריך ולצפות מה אמור להיות ב-1 בספטמבר.
מסתבר שהשנה זה לא עבד כפי שזה עבד בשנה שעברה. כבר היום אנחנו מקבלים פניות רבות על אי מתן מענה ואי ודאות; ותוך כדי המשרד הציג לנו תמונה מאוד מאוד בעייתית של גידול. המגמות היו ידועות, אני לא יודע לומר לכם אם זה באותן מידות, ידענו שזה הולך לגדול כמעט בכל הפרמטרים, אבל לא ידענו את השיעורים. אם הגידול הטבעי במערכת החינוך בכלל האוכלוסייה – תקנו אותי אם אני הספקתי לשכוח את הנתונים – הוא 1.7%, בקרב הילדים על הרצף, וכן עם בעיות נפשיות, הגידול הוא 3.7%, יותר מפי 2. אני לא ידעתי על מה לבכות – על המוכש"ר - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אשתדל לא לדבר בסימני שאלה, כי זו שאלה רטורית. שאלתי את עצמי על מה עכשיו אני אלין? אז אם כבר מלינים, ואם כבר מזדעקים, מזדעקים על כל החינוך המיוחד, כי זה הדגל שלנו. אנחנו רוצים לטפל בכל הילדים המיוחדים. והנה אני אומר לכם: אני אשים בצד את כל מערכת החינוך עד שהסוגיה הזו תיפתר. אני מקווה שהיום אנחנו נשמע תשובות, כי מידיעה מישיבות שהיו עם האוצר, אני מבין שגאולה מהאוצר לא תבוא, גאולה מהממשלה לא תבוא, זו תקופת בחירות, אין הרבה מוטיבציה, אין עם מי לדבר, אין על מה לדבר. אני יודע מניסיוני הקצר, יחסית, בממשלה ובכנסת שמדינת ישראל יודעת לעבוד בצורה מצוינת בעתות משבר. אני אומר כבר בתחילת הדיון מה שאני בדרך כלל נוהג לעשות בסיכום הדיון: אם לא יהיה מענה, אנחנו נפנה למשבר. אולי נסבול קצת יחד עם הילדים, אולי נסבול קצת יחד עם ההורים, אולי יגלו סולידריות גם כאלה שאין להם ילדים מיוחדים. אני מקווה שלא נאלץ להכריז על משבר, על השבתה, ונגייס את כל הכוחות ביחד להשבית את מערכת החינוך אם לא יימצא פתרון לסוגיית התקצוב. אנחנו אוטוטו בפתחה של שנת הלימודים, ויש הורים באי ודאות מוחלטת. באי ודאות מוחלטת. יש רשויות שהן חסרות אונים, לא יודעים איך לאשר, מה לאשר, היכן לשבץ.
אני רוצה שמשרד החינוך יציג לנו את המציאות קודם, ברשות חברי הכנסת, שקצת יתאפקו. אני יודע שהם עושים כל מאמץ לנסות לפתור את זה. יש לי כמה שאלות בהמשך – למה רק היום, למה רק עכשיו נודעו הדברים? הרי התגאינו בזה שאנחנו יודעים לצפות, שמשרדי הממשלה יודעים לדבר. בתחילת הדיון אני רוצה להתנצל לגבי הטונים שהיו בדיון הקודם כלפי דוד שרפר. אבל אל תכשיל אותי. נזפתי בו – כל הדיון היה בדם לבי ונסחפתי, אני מתנצל. זה לא היה ברמה האישית, אבל תשדל לא להביא אותי לעוד התנצלות, כי היא לא תהיה. בבקשה, הצעה לסדר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אנחנו התכנסנו כאן לדיון בנושא של החינוך המיוחד במוכש"ר, במוכר שאינו רשמי. השם שונה, אבל זה מה שהוביל אותנו לדיון הזה. נכון, התכנסנו לדיון בנושא של החינוך המיוחד, פתיחת שנת הלימודים, אבל צריך לזכור שמה שקרה השבוע, הסיפור הזה שיש גברים, נשים וילדים חרדים שלא נותנים להם אירוע אחד מתוך 360 אירועי תרבות ולמעשה מדירים אותם - - -
יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה)
¶
שיחנך את הממשלה שקיבלה את ההחלטה הזאת. ד"ר קרעי, תחנך את הממשלה שקיבלה את ההחלטה הזאת, תעזבו את השופט.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זאת סוגיה חינוכית שגם אנחנו בוועדת החינוך צריכים להידרש אליה. לא ייתכן שמדירים כאן ציבור שלם. זה לא פלורליזם, זה לא ליברליזם, זה אנטי שני הדברים האלו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני חושב שאנחנו צריכים לדאוג בכנסת הבאה שיועצים משפטיים ושופטים ישפטו בהתאם לחוק. יש סעיף מפורש בחוק שמתיר את הדבר הזה, ולא לפרשן פרשנויות שונות ומשונות שלא מתאימות לרוח המפקד. תודה.
יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה)
¶
מי שפרשן זו ממשלה בראשותו של נתניהו ב-2014, אני מזכיר לך. תקרא את - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
חבר הכנסת פינדרוס, אנחנו עוד בבוקר, רגע. אם עכשיו נתחיל בטונים גבוהים, מה יהיה בסוף הדיון?
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
אבל שים לב, רק חברי הכנסת של הליכוד דואגים לחרדים. שים לב. הוא דואג למופעים, אני דואגת למערכת החינוך, תודה רבה. באמת תודה.
דודי מזרחי
¶
אני אתייחס. דודי מזרחי, מנהל אגף תקציבים במשרד החינוך. נכון להיום יש לנו שלוש בעיות מרכזיות שנוגעות לחינוך המיוחד בבואנו לפתוח את שנת הלימודים תש"פ. אני אתייחס לכל אחת מהן, למה הגענו לכאן ואיפה אנחנו עומדים. הנושא הראשון והמשמעותי ביותר מבחינת ההיקף שלו מתייחס לגידול במספר הילדים בחינוך המיוחד. במשרד החינוך הוקצה עבור שנת הלימודים תש"פ במסגרת תקציב 2019 שאושר גידול טבעי בהיקף של 360 מיליון שקל. היקף הצרכים כפי שעולים מוועדות ההשמה וועדות השילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים גדול באופן משמעותי מהסכום הזה. זאת אומרת, יש לנו פער של כ-350 מיליוני שקלים בהשוואה לסכום שהוקצה על-ידי המדינה לגידול טבעי.
מאיפה נובע הפער? הוא נובע בעיקר בגלל גידול עצום במספר הילדים על הרצף האוטיסטי, במספר הילדים עם בעיות נפשיות, אבל הבעיה המרכזית שהגידול הטבעי לא משקף הוא גידול במספר הילדים על הרצף האוטיסטי. אני רוצה להסביר למה זה צף עכשיו לכאורה, ואיך הדברים עובדים בדרך כלל מדי שנה. מדי שנה, כאשר אנחנו דנים עם משרד האוצר על התקציב של השנה העוקבת, אנחנו דנים ומציפים את הדרישות לגידול הטבעי בכל המערכת בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל. בניגוד למה שקורה בשנה רגילה, השנה בגלל העובדה שנקלענו להקדמת בחירות פעם שנייה, שובש הרצף הרגיל והרציף של דיוני התקציב, והגענו לסיטואציה שבחודש אוגוסט אנחנו בממשלת מעבר והתקציב של 2019 לא משקף את תקציב תש"פ, ואין הכנות ואין דיונים תקציביים עבור תקציב 2020 שמשקף את הגידול הטבעי של תש"פ.
אם היינו בשנה רגילה והיינו עכשיו בדיון תקציבי עם האוצר, גם אם תקציב 2020 לא היה מאושר עדיין בכנסת – וכך היה לפחות בעשר השנים האחרונות – בשיח המקצועי עם אגף התקציבים ומשרד האוצר, מראש היינו מסכמים בוודאי על הנושאים הכי בוערים, שזה החינוך המיוחד. לא הייתה שנה בעשר השנים האחרונות לפחות שלא הושגה הסכמה על הגידול הטבעי בחינוך המיוחד. זה נושא שהוא בקונצנזוס, והיינו מקבלים את מה שצריך כדי לתת מענה לילדים הכי מורכבים במערכת, הילדים על הרצף האוטיסטי. אני לא חושב שזה נמצא במחלוקת. השנה הגענו לסיטואציה שיש ממשלת מעבר. הקו של משרד האוצר הוא שבגלל שאנחנו ממשלת מעבר, אנחנו לא יכולים לאשר משהו שנוגע לתקציב 2020, ובהיבט הזה אנחנו נמצאים במבוי סתום בשיח עם משרד האוצר. נכון לעכשיו אנחנו מנסים למצוא פתרון, אבל כרגע השיח של משרד האוצר מול משרד החינוך הוא תסתדרו ממקורותיכם בכדי לממן את ה-350 מיליון.
מה זה תסתדרו ממקורותיכם? אני רוצה לבאר את זה. אנחנו מדברים על 60 מיליארד שקל, נכון זה הרבה כסף. אנחנו נמצאים בסיטואציה שרוב התוספות שהתקבלו בשש-שבע השנים האחרונות למשרד החינוך הן עבור שירותים חברתיים כגון צהרונים, קייטנות, הפחתת מספר תלמידים בכיתה, סייעת שנייה, הגדלת מלגות וגידול עצום בשירותי החינוך המיוחד מ-7.5 מיליארד שקל בתשע"ה ל-11 מיליארד צפי השנה. זאת אומרת, רוב התוספות שהמשרד קיבל הלכו למקומות האלה, ובמקביל המשרד ספג קיצוץ של למעלה מ-1.5 מיליארד שקל, לכאורה על השוטף; שם קוד בתקשורת לשומנים, כביכול. מה זה השומנים? זה חוגים, תכניות - - - פעילויות העשרה – כל הסעיפים האלה קוצצו. במקביל, התוספות שניתנו למשרד היו צבועות למטרות חברתיות, העלאת השכר של המורים. צריך להגיד, היו כאן שתי רפורמות משמעותיות מאוד בשנים האחרונות, שכר המורים גדל בכ-50%. היה כאן אירוע גדול, הייתה תוספת לחינוך המיוחד. אלו רוב התוספות, במקביל, ה- - - קוצץ.
דודי מזרחי
¶
אני אתייחס לזה. החינוך המיוחד במוכש"ר כן גדל, אבל אתה צודק לגבי תוספות השכר למורים. אתה צודק ב-100%. לכן כרגע אנחנו נמצאים במלכוד שלא היינו נכנסים אליו אם לא היינו בתקופה הזו של ממשלת מעבר. אנחנו נמצאים בשיח עם משרד האוצר במטרה למצוא פתרון, כי ברור שאם אנחנו נצטרך לפתור את זה מהמקורות הקיימים, לא תהיה לנו ברירה – הרי למי מיועד התקציב? הוא מיועד להעברות לשלטון המקומי עבור סייעות. הוא מיועד עבור מורים במערכת לשעות טיפול. אם אנחנו נצטרך להתכנס במסגרת הקיימת, אנחנו נפחית את רמת השירות. אנחנו לא רוצים לעשות את זה. נפחית את רמת השירות במערכת לילדים המורכבים, וגם בחינוך הרגיל. ביחס לקיצוצים שהתרחשו בשנים האחרונות לצד התוספות הצבועות לצהרונים, קייטנות, חינוך מיוחד וכולי, אני חושב שזה יהיה הרה אסון. הנהלת משרד החינוך חושבת שזה יהיה הרה אסון למערכת, וזה המשבר של הנקודה הראשונה.
הנקודה השנייה היא הדיון שהיינו בו לפני שבוע, הנושא של גני ילדים בחינוך המוכר שאינו רשמי.
דודי מזרחי
¶
בחינוך המיוחד. היה דיון בבית המשפט העליון בעקבות עתירה של ויצ"ו – אני לא רוצה להאריך, כולם כאן מכירים – והתקבלה החלטה בנוגע לבתי הספר. הייתה אמירה של המשרד, אני חוזר עליה, שאנחנו תומכים במהלך. יש גם התייחסות של משרד המשפטים שהוא חושב שיש כאן קושי לא להשוות בין מה שקורה בבתי הספר לבין גני הילדים, אבל הגורם שמוסמך - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
הקושי היה צריך להיות בעצם האפליה, שהייתה בניגוד לחוק. זה בשביל האוזן שלי ובשביל להמשיך להיות רגוע. אפרופו הדיון בעפולה.
דודי מזרחי
¶
ההחלטה שהתקבלה בצוות שמונה בעקבות הבג"ץ של ויצ"ו הייתה רק על הנושא של בתי הספר, היא לא עסקה בגני הילדים. ההחלטה של הצוות המשותף שהובאה בפני בית המשפט עסקה בהשוואת תנאים בבתי הספר. נכון לעכשיו בתקציב 2020, בהתכתב עם הסעיף הראשון, תקציב 2020 לא כולל את הסעיף הזה. משרד החינוך לא מוסמך לקבוע החלטות שנוגעות לשכר, גם הבאנו מקור תקציבי לממן את הסעיף הזה, ולכן אותו - - -
דודי מזרחי
¶
- - עברו דברים בממשלה בכדי לממן את הסעיפים השונים. שם אנחנו עומדים בסעיף הזה. הנושא השלישי, שהוא חשוב לא פחות, נוגע לילדים שזקוקים להשגחה בגלל שהם נמצאים בסכנת חיים אם הם לא יהיו עם השגחה. אנחנו מדברים בעיקר על ילדים אלרגיים במערכת החינוך. לפני שמונה שנים התקבלה החלטה משותפת של משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד החינוך והשלטון המקומי לממן סייעות רפואיות שישגיחו על הילדים האלו בגני הילדים ובכיתות א' ו-ב', משום שהחשש היה שאם הם לא יקבלו ליווי, הם יכולים להימצא במצב של סכנת חיים. צריך להגיד, לפני שבע-שמונה שנים היקף ההוצאה בגין הילדים האלו בכל המערכת עמדה על סדר גודל של חמישה מיליון שקלים, כלומר, לא יותר מ-100 ילדים במערכת. נכון להיום, הצפי לתש"פ הוא הוצאה של 300 מיליוני שקלים. מחמישה מיליון ל-300 מיליון שקלים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
דודי, יש לי שאלה. אם הכול היה לפי הקצב של הגידול הטבעי, משרד החינוך היה בולע את זה, נכון?
היו"ר יעקב מרגי
¶
זה לא חמישה מיליון שקלים. אם אתה מדבר איתי על 350 – אני חוזר לסעיף הראשון – ואתה מלין על זה שהשנה יש גידול של 3.7%. זאת אומרת, 1.7 היית סופג את זה, נכון?
דודי מזרחי
¶
קודם כל, גם ה-350 זה מעבר ל-1.7%. הנקודה המרכזית היא לא רק הגידול במספר הילדים לגבי הסעיף הראשון. ילדים על הרצף האוטיסטי הם הילדים שמקבלים את הסל לתלמיד הכי גדול במערכת. ההשקעה הממוצעת בילד על הרצף האוטיסטי נאמדת בכ-150,000 שקלים, זה כמעט פי 10 מההשקעה בילד בחינוך רגיל.
דודי מזרחי
¶
בשילוב כ-100,000 שקלים. בכיתות חינוך מיוחד, גני ילדים, זה כ-150,000 שקלים, מסיבות שנובעות בעיקר משני רכיבים – הרכיב של הארכת יום הלימודים והארכת שנת הלימודים בכיתות, אני זוכר שדנו על זה באריכות בוועדה. אגב, זה פער נוסף, אני לא מתעלם מכך.
בגלל שהגידול של הילדים על הרצף האוטיסטי הוא כל כך חד – משרד הבריאות שם לנו על השולחן הערכה לפני כשבועיים. ההערכה שלהם היא ש-1 מכל 50 ילדים נכון לעכשיו מאובחן על הרצף האוטיסטי במדינת ישראל. כדי לסבר את האוזן, לפני עשר שנים היינו בסדר גודל של 1 ל-150. אני מסתכל במבט צופה פני עתיד – שלוש-ארבע-חמש שנים במערכת. אם כרגע יש לנו 1% של ילדים במערכת על הרצף, אנחנו הולכים לעלות למצב הדרגתי שיהיו לנו כ-2% במערכת. צריך להגיד, עוד ב-2018 הצפנו את זה לאגף תקציבים, וגם ב-2019, זה לא דבר חדש, אבל לא נכנסנו לדיוני תקציב לקראת 2020, אנחנו נמצאים במלכוד.
ברשותך, אני חייב להשלים את הסעיף של הסייעות הרפואיות, כי זה סעיף קריטי לא פחות. הייתה החלטה משותפת לארבעה גורמים: שלטון מקומי – נמצאת כאן מיכל מנקס, ממרכז השלטון המקומי – משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד האוצר. כל משרד שם את חלקו למימון הנושא. מה שקרה, לפני שנה וחצי משרד הבריאות אמר: אני לא מממן את חלקי. הוא גם הוציא חוות דעת שמבחינתו במערכת החינוך לא צריך סייעות רפואיות בכלל. הצוות החינוכי וכל צוות בית הספר יכול לספק את המענה. הנקודה היא שאנחנו נמצאים כרגע במצב שיש עליו קונצנזוס מקיר לקיר, שבמצב שבו נמצאת כיום המערכת, אי אפשר להוציא את הסייעות. זה קונצנזוס עם הסתדרות המורים, אגב, גם משרד הבריאות אומר את זה, ההורים. זאת אומרת, צריך לעשות מהלך רחב להוביל בתי ספר לסביבה נקייה. מהלך שעוד ייקח זמן.
נכון להיום, יש ועדות של משרד הבריאות שקובעות זכאות לילדים לסייעות רפואיות. אנחנו לא מלינים על כך, משרד הבריאות הוא הגורם שמאשר את הנושא הזה. הוא קובע את הרף, והוא הודיע לנו שהוא לא מעביר את חלקו, שנאמד בכ-75 מיליון שקלים בתש"פ במימון הסייעות הרפואיות. הסעיף הזה ממומן מהסעיף של החינוך המיוחד. הוא נמצא בספר התקציב של משרד החינוך בחינוך המיוחד.
דודי מזרחי
¶
בתש"פ הצפי שלנו הוא כ-300 מיליוני שקלים תקציב המדינה, לא כולל התקציב של הרשויות המקומיות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
האלרגיים. האלרגיים. אנחנו בסעיף של האלרגיים. למה הוא כאן? כי התקציב לסייעות הוא מתוך התקציב של החינוך המיוחד.
דודי מזרחי
¶
ילדים אלרגיים וילדים שזקוקים לטיפול פולשני, שזקוקים להזרקה. מדברים על ילדים קטנים. אני פורס בפני הוועדה את כל הסיטואציה שאליה אנחנו נקלעים. אין דיוני תקציב 2020. בסעיף של הסייעות הרפואיות, שיוצא מהסעיף של החינוך המיוחד, הודיע לנו משרד הבריאות חד-צדדית שהוא לא מעביר 75 מיליון שקלים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
את זה אני יודע. אני חוזר למשרד האוצר. משרד האוצר אומר שב-2020 הכול פתוח, נכון? נדון. ההתנגדות שלו היום היא רק בגלל שזו תקופה של בחירות ואי אפשר לקבל החלטה?
דודי מזרחי
¶
לגבי סעיפים 1 ו-2 כן, לגבי סעיף 3 משרד האוצר אומר: אני עומד בחלקי – אגב, בהיבט הזה הוא צודק, אני מעביר את החלק שסוכם בין המשרדים עם השלטון המקומי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
זה יפה מצדו שהוא עומד בחלקו, למה הוא עושה טובה למישהו? השאלה היא אם הוא יכול לנקוט בסנקציה כלפי המשרד הסורר מתוך ההבנות שהיו?
היו"ר יעקב מרגי
¶
השאלה היא אם הוא יכול לעשות קיזוז, אם הוא רוצה לעשות קיזוז עם משרד הבריאות את החלק הזה ולהעביר אליכם.
היו"ר יעקב מרגי
¶
משילות, שר חזק ומנכ"ל חזק מובילים למהלך כזה. כשיעקב מרגי היה שר הדתות ורשויות מקומיות לא העבירו תקציבים למועצות הדתיות, העברנו נוהל, נכון, מיכל? נוהל קיזוז בברכת השלטון המקומי. כי בסוף הבעיה חזרה למדינה בפרצוף בהלנות שכר ובגירעונות. אז יש נוהל קיזוז. מנכ"ל חזק, שר חזק, מובילים לנוהל קיזוז מול משרד האוצר. זה יפה מצדו שהוא מעביר את חלקו והוא יושב בצד ומסתכל ביציע כצופה מהצד. בבקשה.
דודי מזרחי
¶
עוד משפט שאני חייב לציין בהקשר של השיח הציבורי שנוצר כאן בשבוע האחרון. רבים טוענים שתקציב משרד החינוך הוא 60 מיליארד שקלים, זה הרבה כסף, הוא גדל בשיעורים גדולים מאוד. קודם כל, הסברתי לאן רוב התקציב גדל בשנים האחרונות לצד הפרטות רוחביות; אבל לצד זאת, אני עדיין רוצה להניח על שולחן הוועדה שני דברים. אחד, כשאנחנו מסתכלים על התקציב לילד לחינוך במדינת ישראל בהשוואה למדינות המפותחות שאליהן אנחנו רוצים להידמות, עדיין הפער הוא גדול, וההשקעה בחינוך היא עדיין השקעת חסר ביחס לעולם המערבי. אם אנחנו נתחיל לעשות מהלכים של הפחתת שירות בחינוך הרגיל, להפחית שעות, שילדים ילכו מוקדם יותר הביתה, או להפחית מהקומות הנוספות של המערכת, כגון צהרונים, כדי לממן את השירות שמגיע בדין לילדים המיוחדים, אני חושב שאנחנו עושים עוול.
דבר שני, רבות דובר, לא אחת, על מנגנונים מנופחים ומנגנוני פיקוח. ההיקף שמשקיע משרד החינוך בתקציב הפיקוח על המערכת מתוך 60 מיליארד הוא כ-1%. אחת הבעיות שאנחנו מזהים היום במערכת – ראינו את זה רבות בשיח על החינוך המיוחד – הוא דווקא במקומות שאין מספיק פיקוח והתקציבים מגיעים ולא תמיד מנוטרים ולא תמיד מפוקחים די הצורך. לכן כשאנחנו מסתכלים על התמונה הרחבה, אני לא חושב שזה לא סביר או הגיוני לבוא בדרישה להפחית שירותים בחינוך הרגיל בכדי לממן את החינוך המיוחד רק בגלל שאנחנו נמצאים בממשלת מעבר ואין מענה לגידול.
דודי מזרחי
¶
אנחנו נמצאים בשיח אינטנסיבי עם משרד האוצר, ויש שורה של חלופות. אני אתן דימוי, אני מדבר על הנושא של החינוך המיוחד, הנושא הראשון והנושא של הסייעות הרפואיות. את כל מה שיש לנו בקופה אנחנו נחלק. לא נגיע למצב שבו לא ניתן מענה לילדים ב-1 בספטמבר, אבל אם נידחק עם הגב לקיר, לא תהיה לנו - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
גדי, עם כל הכבוד, אני לא רוצה דיון שטחי. אני רוצה שהוא ייתן הסבר, תשובות עמוקות ויסודיות.
דודי מזרחי
¶
הכסף שיהיה חסר, שאמור היה להגיע לשלטון המקומי – אנחנו נעביר את התקציב ללא הכסף שחסר אצלנו. הכסף שהיה אמור להגיע לשעות טיפול – אנחנו ניתן את מה שקיים אצלנו ללא המענה המלא. אנחנו לא רוצים להגיע לשם, אנחנו נעשה הכול כדי לא להגיע לשם, זה מטופל כרגע ברמות הגבוהות ביותר.
דודי מזרחי
¶
לגבי הנושא של הגנים, זה נושא שהוא מחוץ למנדט של משרד החינוך. אני לא יכול לפתוח סעיף תקציבי חדש לנושא הזה. אני לא יכול, אני עובר על חוק התקציב.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אבל אתם עוברים על חוק החינוך המיוחד, איך אין לכם מנדט? חוק החינוך המיוחד הוא רלוונטי למשרד החינוך, הוא לא חוק החינוך המיוחד.
דודי מזרחי
¶
אין לנו מנדט לתקצב את הרכיב הזה ללא הנחייה מפורשת וגיבוי תקציבי ממשרד האוצר. אגב, כמו שאני עובר על החוק אם אני אתן יותר ממה שיש לי, גם בחינוך המיוחד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני רוצה לחזור, אני רוצה לדעת דבר אחד, כשאתה אומר לי אנחנו נעשה הכול כדי שזה יתבצע – לא אמרת, אבל אני הבנתי – מן הגורן ומן היקב תאתרו ותיתנו פתרונות, נכון? אני רוצה לדעת איזה סוג של פתרונות: להשליך את הבעיות לבעלויות, לרשויות המקומיות, לעמותות, זה לא פתרון. זה לא פתרון. לדחוס שמונה-תשעה-עשרה ילדים בגן תקשורת, או בכיתות שאמורות להיות של שישה ולהגדיל את התקנים למצב בלתי אפשרי, זה לא פתרון. השאלה אם כשאתה אומר לי אנחנו ניתן מענה מן הגורן ומן היקב מהמשרד, אם אתם יודעים לעבוד בצורה הזו, כן, אבל אם תגיד אנחנו נרבע את המעגל - - -
דודי מזרחי
¶
אני לא רוצה להשלות אף אחד, אני לא טוען שזה ייתן פתרון. בהיקפים כאלה אין שום יכולת לתת מענה שהוא לכאורה לא מעביר את הבעיה למקום אחר. אני לא אגיע למצב שאני לא אפתח כיתה. מה שכן יכול להיות, ואני שם את זה פה על השולחן, אני מאמין שלא נגיע לשם כי אנחנו עובדים קשה, אבל אם ניתקל בסיטואציה שאנחנו עם הגב לקיר, יכול להיות שבלית ברירה נצטרך להפחית אחוז השתתפות לשלטון המקומי להפעלה של חלק מהסעיפים, אני נותן את זה בתור דוגמה. להגיד שזה פתרון? ברור שזה לא פתרון, אבל אני מצד אחד לא יכול לעבור על חוק התקציב, וצריך לקבל מענה מהם.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא סתם שאלתי, ידעתי שזו אחת המזימות שלכם. לא לחינם אמרתי שהמדינה שלנו יודעת לעבוד בחירום בצורה נפלאה. אני תרגלתי בתפקידיי הקודמים כל מיני תרחישים שיש סבירות שיקרו, והמדינה גם יודעת לעבוד. אני אומר לכם, אני לא מבין את השקט שמגיע מצמרת המשרד. אחריות מיניסטריאלית –אין יש חוק שמחייב מישהו לשאת בתפקיד כלשהו. יש חוק שאומר שאם אתה מנהל אותו ונבחרת לתפקיד הזה, אתה צריך לעשות אותו באמונה, ביושרה ולהתחייב לספק את השירות שהתפקיד שלך מחייב. שר, מנכ"ל – ואני לא אומר את זה בביקורת – במציאות כזו – אני לא חסיד של שביתות. אתם יודעים כמה בדיונים נזפתי באלה שמאיימים בשביתות. זה לא צריך להיות, הילדים ב-1 בספטמבר צריכים לחגוג את פתיחת שנת הלימודים. אבל אני יודע שאם אדם לא צועק "איי", לא כואב לו. ואם השר והמנכ"ל לא צועקים "איי" ולא אומרים שאי אפשר לפתוח את שנת הלימודים במציאות הנוכחית, סימן שיש אפשרות לשרוד. אני חוזר ואומר לכם, באחריות מלאה, בתקציב - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
בסדר, זה לא ה"איי" הנדרש. גם כשאנחנו מקבלים מכה קטנה, אנחנו אומרים "איי", אבל זה לא ה"איי" שאני מדבר עליו. קול הזעקה לא נשמע בגודלו. אני אומר: מתוך 60 מיליארד ש"ח של תקציב משרד החינוך, כמה זה? אנחנו נשמע את האוצר מיד. חלקו קשיח, חלקו שכר. אני לא מאמין שלא ניתן לממן תקופת ביניים כזו עד שב-2020, מיד אחרי הבחירות תקום ממשלה ואפשר יהיה לעשות את זה. אני לא מאמין. אני לא רוצה את הפתרונות האלה, לדחוס כמות ילדים גדולה, ואני חולק עליך – כל השנים נתנו לילדים הרגילים במערכת החינוך הכללית על חשבון הילדים המיוחדים. נתנו על חשבון הילדים המיוחדים. בשנים האחרונות אנחנו משנים את התפיסה, משנים את השיח ושמים את זה במרכז הבמה, במרכז החדר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לכן החוק מחייב לתת את זה. שיעלה פי 20, פי 100, לא יודע פי כמה, צריך לתת את זה. אני לא נבהל מקיצוץ שירותים. אני לא נבהל מקיצוץ שומנים, שחלקם נכפו על המערכת, חלקם נעשו בהסכמים כאלה ואחרים, חלקם תקועים לנו 70 שנה בווריד. אז אם יש באמת משבר, שמישהו יפשיל שרוולים, ייכנס לעומק הדברים ויחליט מאיפה עושים את זה. האוצר, ליאור, את בדיוק יצאת כשדיברנו על זה. נאמר בקטע של משרד הבריאות והסייעות – את תתייחסי לכול – אתם לא יכולים לנקוט עמדה של יושב ביציע, משקיף מן הצד. אני את שלי עושה, מעביר את חלקי, השלטון המקומי נתבע ונותן את חלקו, משרד הבריאות לא רוצה ואתם יושבים מן הצד. יש סנקציות, יש אפשרות קיזוז, עם כל הכבוד. לקחת ממשרד למשרד יותר קל מאשר להעביר בתוך המשרד. אני רוצה לדעת מעבר לתשובה על הבעיה הכללית הזו בחינוך המיוחד, אם אתם תדעו לקחת את התקציב הייעודי שהובטח בהסכם בין משרדי, ולהעביר למשרד החינוך את הקטע של הסייעות הרפואיות. בבקשה.
ליאור בראון
¶
ליאור בראון, רכזת חינוך, אגב התקציבים. אני אתייחס לכל הסוגיות שהוצגו. ראשית, לגבי הסוגיה של החינוך המיוחד והמצוקה התקציבית שעולה ממשרד החינוך לגבי פער של כ-300 מיליון שקל. אני רוצה להפריד בין 2019 לבין 2020. ב-2020 יש לנו דיוני תקציב שיגיעו ממש בחודשים הקרובים. כל הנושאים וכל הצרכים יידונו, לרבות הנושא הזה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
זו הפורמליסטיקה, אני מכיר. אנחנו סיגלנו לעצמנו תכונות להתאפק לא להגיב כשנותנים לנו תשובות פורמליות. עכשיו ניכנס למהות.
ליאור בראון
¶
ב-2020 זו לא תשובה פורמלית, זו המציאות. אני עושה את ההפרדה הזו לא כי זו תשובה פורמלית, ב-2020 רוב התקציב שם. אותם 300 מיליון, החלק הארי שלהם, שהוא של תש"פ, הוא תקציב ל-2020.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תגיד לי, אני שואל אותך למה אתה מוכן לאכול דבר כזה או לא לאכול דבר כזה? אני מנהל הוועדה, אני כרגע לשמוע על כל המשבר בכל החינוך המיוחד. אם יסתיים הדיון שלא נתייחס - - -
יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה)
¶
זה היחס, זה השיח. בסוף יתנו את סיפור העז. אתה תפתור את ה-380, אלה יישארו בחוץ. שלא יפתרו כלום, שישוו את התנאים. שלא יתחילו חינוך מיוחד.
יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה)
¶
למה אתה מוכן לקבל את השמיעה הסלקטיבית הזו? אמתי אני שואל. אני לא מבין. אני לא מבין. למה אתה מוכן לקבל את השיח הזה בכלל?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אגיד לך. אני אגיד לך ואני ארשה לעצמי לומר את זה כי אני כולל את עצמי בתוך זה, כי מעניין אותנו המקרו - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
הדבר האחרון שאני ארשה לעצמי כיו"ר ועדה, שתבוא לפה פקידה בכירה במשרד האוצר ותיתן לי תשובה כוללנית. אני לא רוצה אותה. היא גם לא יכולה. אתה יודע למה היא לא יכולה? כי כל דבר נמצא בקטגוריה אחרת. תהיו רציניים.
יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני אגיד לך למה, כי אנחנו אישרנו את תשלומי ההורים. היה צריך שלא יהיה ביטוח לשנת הלימודים, אז - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אמרת את התוכחה. אני לוקח על עצמי. אני פגעתי במוכש"ר לטובת תשלומי הורים. אמרת את זה בדיון הקודם, לוקח את זה לכאן.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, אמרת את פעמיים, אז הנה, אני אומר לך פעם שלישית: העברתי תשלומי הורים ולא תקעתי בגלל המוכש"ר.
ליאור בראון
¶
אני אתייחס לכל הסוגיות. לגבי הגידול הטבעי בחינוך המיוחד – אני בכוונה עושה את ההפרדה בין 2019 ו-2020. ב-2020 דיוני התקציב עוד לפנינו. הנושא הזה יצוף בתוך דיוני התקציב, וכמו שנותנים מענה לכל הצרכים, גם הדבר הזה ייכלל בדיונים. ב-2019 זה לא רוב התקציב המדובר. החוסר הגדול הוא ב-2020. ב-2019 יש לנו סיכום תקציבי חתום עם משרד החינוך שאושר בממשלה ובכנסת, תקציב של למעלה מ-60 מיליארד שקל, כפי שהזכרתם פה, ולשיטתנו, זה משהו שמשרד החינוך צריך לתת לו מענה במסגרת התעדוף הפנימי שלו. לגבי סוגית הסייעות הרפואיות – אני אחראית על תקציב החינוך, אני לא אחראית על תקציב הבריאות. אני לא יודעת לייצג עמדה שקשורה לתקציב הבריאות. אני רק אומר שאנחנו כאוצר העמדנו תקציב של 70 מיליארד שקל - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
עם כל הכבוד, אני ביקשתי לקבל לדיון בכיר במשרד האוצר. בפעם שעברה שלחו לנו רפרנט שהקילומטרז' שלו הוא בדיוק כמו של הקורקינט של הבן שלי. הוא אמר לי תשובה של מתחיל והתאפקתי משום כבודו לא לומר לו מה אני חושב, ובמקרה הוא ישב בדיוק איפה שרויטל יושבת עכשיו. והתאפקתי. עם כל הכבוד, אני מבקש עכשיו, תוך כדי דיון, שמישהו בכיר באוצר מאגף התקציבים יבוא ויאמר לי מה עולה בגורל הסירוב של משרד הבריאות להעביר את התקציב הזה. אני לא אסיים את הדיון - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
את שמת לב בדיון שהיה לי עם חברי הכנסת שאני מבין, כשמנסים לתת לי תשובה אמתית, אני אתן לך את כל אורך הרוח שלי. כשאת נמלטת ואומרת זה משרד הבריאות, זה לא משרד האוצר, אני לא אתך. נכון שהתפקיד שלך הוא רפרנטית במשרד האוצר. אני ביקשתי ממשרד האוצר שאגף התקציבים יבוא לכאן וייתן לי הסברים. כרגע יש שאלה מדוע משרד האוצר לא יקזז את אותו סכום שמשרד הבריאות מסרב להעביר? אני מבקש שעד סוף הדיון קחי יזמה - - -
עומר ינקלביץ' (כחול לבן)
¶
לא, אבל הדיון הזה הוא רק על הילדים האלרגיים, זה לא על כל התקציב. אתם נסחפים פה לדיון צד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, לא, תוך כדי דיון. אחרי זה תסיימי את הסקירה. אחרי זה תסיימי את הסקירה שלך. אני מבקש שתוך כדי - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
עומר, את לא מקשיבה לעצמך? אנחנו עוברים מסעיף לסעיף. אנחנו מקיפים את כל החור בתקציב של החינוך המיוחד. מה קרה לכם?
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
אבל הוא צודק, משרד לא מעביר כסף, הם באוצר צריכים לקחת את הכסף. מה זה הדבר הזה?
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
משרד האוצר יודע להוציא כסף ממשרדים כשהוא רוצה. הוא יודע לקחת. מה קרה עכשיו? פתאום הוא לא יודע לקחת, ולהפיל את זה על החינוך המיוחד?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני ארגיע את חברי הכנסת שלחוצים לשמוע דבר אחד. כשאני אפתור דבר אחד ולא אפתור את הסייעות הרפואיות, אתם תתכנסו פה ותעשו כותרות בשביל אותם הורים, ובצדק, נכון? תנו לנו לטפל בכל הנקודות. אנחנו בסיום הסקירה שלך. אני מבקש, כמו שידעת לצאת – לא יודע מה עשית בחוץ – אותו דבר, זה נהוג ומקובל בוועדות, אני מבקש תשובה מאגף התקציבים. ועדת החינוך מבקשת לקזז למשרד הבריאות את אותם 80-70 מיליון שקל לפחות של 2019, אני לא יודע מה בדבר שנים עברו, שקשורים לסייעות. אני מבקש תשובה לפני סוף הדיון. עכשיו תסיימי את הסקירה שלך ותתייחסי גם לסעיף 2.
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
לא, להביא את מי שצריך. סליחה, זה זלזול. זה זלזול מתמשך, שהפקידות לא מגיעה. זה לא נורמלי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
את רוצה לענות גם בשביל משרד הבריאות? הלוואי שתתני לי תשובות על משרד האוצר, למה את עונה על משרד הבריאות? בבקשה.
ליאור בראון
¶
לגבי הסוגיה האחרונה, של גני הילדים בחינוך המוכש"ר, ציינו את זה גם בדיון הקודם שהתנהל לגבי הנושא הזה – זה נושא חדש שצף כאיזושהי דרישה. זה לא בתוך הסיכום של 2019. ככל שמשרד החינוך רוצה, זה ייכלל בתוך הדיונים לתקציב 2020 ויקבל שם מענה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תקשיבי, החיסרון שלי, בשונה מאחרים, שבאתי מהמערכת האדמיניסטרטיבית ואני יודע איך זה עובד, לפעמים אני משתכנע מתשובות כי אני יודע שיש מצוקה אמתית ואובייקטיבית, אבל התשובה שלך היא חסרה, ואני אסביר לך למה. את יודעת למה? כי יש בזה מצג שווא כלפי היושבים סביב השולחן הזה. אני אגיד לך מה יהיה ב-2020: את תבואי כאגף התקציבים – והייתי בסרט הזה – זו לא בעיה שלי, זו בעיה של הממונה על השכר באוצר. זו סוגית שכר, זו בעיה של הממונה על השכר באוצר, זה לא אגף התקציבים. ואחרי שהם יגמרו, נתחיל לריב מאיפה זה בא. וזה יהיה ב-2024. לפחות לפרוטוקול – אני לא יודע אם יש לך מענה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אנחנו לא קיבלנו תשובה מהאוצר. מה שהבנו – אני מסכם את התשובה שלך. לגבי הגננות וגני החינוך המיוחד והמוכש"ר, זו סוגיה ל-2020, שמשרד החינוך יעלה את זה בדרישות ובדיונים, יגמור את כל הבעיות שלו. כרגע אין מענה לתש"פ. את זה אני הבנתי. לא הסכמתי, הבנתי. סוגית הגידול הבלתי צפוי – משרד החינוך הוא משרד עתיר תקציבים. הוא מספר 1 ב-2019 מבין משרדי הממשלה, אפילו יותר ממשרד הביטחון; שייקח מהמשאבים שלו. במילים אחרות, אני אומר לך תבטל את החופשות. תרצה – תבטל את החופשה של הקיץ שכבר מימשת, תבטל את חופשת חנוכה. תבטל את חופשת חנוכה, הנה אני אומר לך. אני לא פופוליסט. אין לי בעיה בשביל לפתור את בעיית הילדים המיוחדים היום שתוריד את הסבסוד לצהרונים בעשירונים הגבוהים, תוריד את חופשת חנוכה. תוריד ותיתן מענה מיטבי היום לילדים המיוחדים. אלו בעיות פנימיות שלך, זה מה שהיא אומרת. זה מה שהיא אומרת לך, שנה את סדרי העדיפויות שלך בתוך המיוחד.
סעיף הסייעות הרפואיות – היא אמרה אנחנו מעבירים את חלקנו, זה משרד הבריאות, היא לא משרד הבריאות. אני מבקש לקבל תשובה. חסרה לי תשובה. אני מבקש שתדברי עם מי שאחראי באגף התקציבים. אני רוצה לדעת תוך כדי דיון אם תהיה נכונות של משרד האוצר לבחון קיזוז כבר במהלך התקופה הקרובה ממשרד הבריאות לטובת משרד החינוך בסעיף הזה. אני אשמח לקבל תשובה תוך כדי.
אורלי פרומן (כחול לבן)
¶
אני מודה על הדיון הזה, ואני מאוד מאוד עצובה וכעוסה – 14 באוגוסט, ערב פתיחת שנת הלימודים, דווקא על ילדי החינוך המיוחד אנחנו יושבים פה. נדמיין מה קורה בשטח – אני עזבתי בינואר את אגף החינוך בעיריית כפר סבא. יושבים שם אנשי מקצוע מתוסכלים, הורים בוכים, מפגשים טעונים וקשים, ולאט לאט מערכת החינוך ממשיכה לאבד את אמון הציבור. זה מה שקורה עכשיו בשטח בכל הרשויות בארץ. חברים, זו לכאורה התעלמות מהמציאות. זה לא בא בהפתעה שיש גידול בילדי החינוך המיוחד, כולל הילדים על הרצף האוטיסטי. מי שמסתכל על המגמות של השנים האחרונות רואה את זה. תכנון זה תכנון, עם טווח כלפי מעלה, ולא טווח כלפי מטה. אי אפשר פתאום לומר שיש שוקת שבורה. וכן, נכון, נקלענו שלא באשמת אף אחד מהיושבים פה למערכת בחירות, וגם משרדי הממשלה והאוצר שמשותקים צריכים היו להיערך לזה. זה לא מפתיע ששנת לימודים היא תמיד על שתי שנות תקציב, 2020-2019 תש"פ. לא יכול להיות שמתוקצבים עד אמצע, ואת המנגנון הזה יודעים לעשות.
חברים, בסוף צריך למצוא פתרון לכל ילד וילדה, לכל גננת, ולא חשוב אם היא עם חצאית או עם מכנסיים. ילד זה ילד, ילדה זו ילדה וגננת זו גננת. לא צריכה להיות הבחנה בנושא הזה. ואם לא מילאו את החוק מקודם בנושא של המוכש"ר, אז לא צריך להעלות את זה לדיונים של 2020, זה צריך להיות מיושם בספטמבר 2019.
אני רוצה לתת עוד נקודה, אדוני היושב-ראש, שאנחנו צריכים לשים לב אליה. הנושא של ילדים עם הפרעות התנהגות או קשב וריכוז שיכולים לשבת בכיתות המשולבות בבתי הספר הרגילים – נגענו בזה גם בדיון הקודם – רק שהמערכת הרגילה לא לגמרי משופשפת לקלוט אותם. בנוסף, הילד בשילוב מקבל פחות מהילד בחינוך המיוחד, ואז ההורים בוחרים לעבור לחינוך המיוחד, אז לא פלא שאנחנו מקבלים יותר ויותר כיתות שלא נפתחות בחינוך המיוחד. אם יש לילד בעיה של אוטיזם, הוא צריך לקבל את סל השירותים בין אם הוא בשילוב ובין אם הוא בחינוך המיוחד. יש פה אפליה שצריך לתקן אותה.
לגבי הנושא של סייעות לילדים אלרגיים – אני אומרת את זה מניסיון, אני הייתי מנכ"לית משרד. כאשר יש תכניות בין-משרדיות, והיה תיקון לפני כמה שנים, משרד האוצר יודע בתחילת שנת תקציב להכניס את היד למשרדים השותפים לתכנית ולא להעביר 75 המיליון לבריאות, אלא לשים אותו ישר בסעיף המיועד. זה נעשה כך, אני הייתי שם. וזה לא פרויקט, זו תכנית מתמשכת רב שנתית. ולכן אין פה סיפורים, האוצר צריך לגרוע ממשרד הבריאות את חלקו במימון הילדים עם האלרגיות.
אני הייתי מבקשת, ברשותך, שלושה דברים. אחד, שתוצג פה תכנית רב שנתית של החינוך והאוצר על כל ילדי החינוך המיוחד המוכר והמוכש"ר. של כולם. דבר שני, אני מוטרדת מעוד דבר – אם מספרם של הילדים האלו הולך וגדל, הילדים האלו יהפכו להיות מבוגרים שהחברה כולה תצטרך להמשיך ולדאוג לחלקם הגדול. יש פה תכנית לאומית בין-משרדית – בריאות, רווחה, משרד העבודה – מה יקרה עם הילדים האלה, שמספרם הולך וגדל, בעוד X שנים כשהם יהיו בוגרים? דבר שלישי, מכיוון שאנחנו עדים למספר הולך וגדל של ילדים בחינוך המיוחד עם האפיונים המיוחדים, אני לפחות לא מצאתי מחקר שבודק את התופעה, כי לצד ההתפתחות של מערכת הבריאות ואבחונים מוקדמים, וכל מה שהיום מנסים לאבחן קודם, אין מחקר שמסביר לנו, לכולנו, למה יש גידול כל כך משמעותי בילדי החינוך המיוחד.
אורלי פרומן (כחול לבן)
¶
יש שינוי בהגדרות, ויש הרחבה של ההגדרות ויש התמקצעות של האבחונים, ובכל זאת אנחנו מדברים פה על תופעה חברתית שאני חושבת שחשוב שכולנו נדע איך להיערך אליה, כי היום זה רק מתחיל במשרד החינוך. אחר כך החברה כולה צריכה להמשיך לתמוך בילדים האלו. ביקשתי שלוש בקשות שאני מבקשת שתיכנסנה לפרוטוקול ושנמשיך לדון בהן. דודי, תודה על הסקירה הממוקדת מאוד, אבל לא סוד הוא שההוצאה הלאומית על חינוך בהשוואה לדוח האחרון של ה-OECD לילדים בכל שכבות הגיל היא נמוכה בהרבה מהממוצע הישראלי. ההוצאה הישראלית לעומת הממוצע של ה-OECD. נקודה אחרונה. אמרת שאחד הפתרונות יהיה לצמצם את התקציב שמועבר למרכז השלטון המקומי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, להגדיל את ההשתתפות של השלטון המקומי. הלוואי והיו מגדילים את התקציב לשלטון המקומי.
אורלי פרומן (כחול לבן)
¶
לגרוע מהם, ואז זה יוגדל. אז שיגדיל השלטון המקומי. אני רוצה לעשות פה הבחנה, שלא נייצר פתיחת פערים חברתיים בין רשויות מבוססות לרשויות מוחלשות.
אורלי פרומן (כחול לבן)
¶
כי ילד של חינוך מיוחד, לא חשוב איפה הוא גר, צריך לקבל אותה רמת שירותים. תודה.
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
קודם כל, בסמנטיקה, אני לא חושבת שצריך להכניס את הילדים האלרגיים לחינוך המיוחד. אני לא חושבת שצריך לשים אותם באותה קטגוריה. ילדים אלרגיים הם ילדים עם בעיות רפואיות, נולדו עם בעיה רפואית שהם לא יכולים סוג כזה או אחר של אוכל. אי אפשר לשים אותם ביחד בשום פנים ואופן. לכן אולי מכאן נגזרת הבעיה. אני לא רוצה להאמין שהנושא של הדיון היום הוא כדי שנרד מהנושא של הגנים במוכר שאינו רשמי, וגם שנרד מהילדים האלרגיים ונושאים אחרים. זה מטריד אותי, גם ברמה המקצועית, כי פקידות בכירה במשרד החינוך ידעה להגיד לשר אי אפשר לבצע רפורמה כזו וכזו. משרד החינוך בשנים האחרונות בכל שני וחמישי צץ עם רפורמה חדשה – סייעת שנייה, חמש יחידות. איך אומרת הפרסומת של "הלפרין"? דברים בסיסיים. הדברים הבסיסיים הם הילדים האלה. הילדים האלה שלא חטאו בשום פנים ואופן ולא עשו שום דבר רע.
הכנסתם עכשיו רפורמה במחוז הצפון, אז תדחו את זה בשנה, תגידו בשנה הבאה כי אנחנו לא מסוגלים לעמוד בקצב. הרי אנחנו שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים. איך אפשר לשלב ילדים בחינוך המיוחד כשאין פרא-רפואי, כשהמורים לא קיבלו הכשרה, המורים שאמורים לקלוט את הילדים לא קיבלו הכשרה, אין שם את כל מה שהילדים האלה צריכים. אז עזבו מכל הסמנטיקה הזו, עזבו מכל הפופוליזם הזה. תחזרו בחזרה למקום של משרד החינוך, שנתן דברים בסיסיים, קודם כל להתחיל עם זה. יהיה כסף – נלך על רפורמות חדשות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מה שעושים בפריפריות זה לא רק שומנים, זה אפליה מתקנת. זה תיקון של אפליות שיש בפריפריה כל הזמן.
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
שלמה, אם אין לך לילדים בחינוך המיוחד הלא מוכש"ר, אין לך את הדבר הבסיסי כדי להשוות אותם לילדים אחרים.
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
אתה לא יכול ללכת על רפורמה נוספת. קודם כל תיתן לשכבת הגיל את כל מה שמגיע להם. חסר כסף? תרדו מפעילות ראמ"ה ומהסקרים. יש שם 51 מיליון שקלים. תרדו מזה, הרגתם את המורים ואת המנהלים עם הטפסים – עוד טופסולוגיה ועוד טופסולוגיה. תרדו מזה. למשרד יש רזרבות, זה לא יעזור, אני זוכרת את זה בכל שנת לימודים. יש רזרבות למשרד. תעשו חשיבה ותמצאו את הכסף.
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
אל תנצלו את הבמה הזו כדי לקבל עוד תוספת ועוד תוספת. יש במשרד כסף, והוא מנותב לדברים הלא נכונים. אתם כפקידות שאחראית על כך צריכים לבוא לשר ולמנכ"ל ולהגיד: בלתי אפשרי לא לעשות את הדברים הבסיסיים. צריך קודם כל לדאוג למה שצריך לדאוג.
סמי עטר
¶
אני רק רוצה להביא לכאן שתי דוגמאות מהמציאות בשטח של המצוקה. אני מנהל אגף החינוך במועצה האזורית מרחבים וגם חבר הנהלת האיגוד. חבר הכנסת מרגי, אתמול קיבלתי טלפון – אני אומר את זה בהתרגשות של אימא שכמעט איימה עליי. יותר גרוע, הייתי צריך להביא את המשטרה כדי להרגיע את המצוקה של אותה אימא שהייתה צריכה שיבוץ במסגרת החינוך המיוחד. בפריפריה הגיאוגרפית יש מצוקה מטורפת, למרות שהקמנו בית ספר לאוטיזם בפנימיית "אשל הנשיא", אבל המצוקה היא יותר קשה גם בכיתות. אני ביקשתי מספר בקשות, שנדחו – הנושא של סייעת רפואית. ילדה עם מחלת דם נדירה שנמצאת כל הזמן בבתי חולים. אתמול קיבלנו תשובה שלילית. תשובה שלילית – מה אני אמור לעשות? כמובן שבסוף האימא תבוא לראש הרשות. דוגמה נוספת: אותם ילדים אלרגיים שנדרשים לקבל את הטיפול עד גיל מסוים, כלומר, האלרגיה נגמרה בגיל מסוים, הוא כבר בריא. יתרה מזאת, אנשי המקצוע בפריפריה – קשה מאוד למצוא לי, אני לא יכול למצוא אותם.
סמי עטר
¶
דבר אחרון. אורלי, את צודקת, רמת השירות חייבת להיות אחידה. אני מרגיש שהשירות הולך ופוחת, והוועדה חייבת להיכנס יותר לתכנון של מוסדות החינוך ולמצוקות בעיקר בפריפריה ובנגב המערבי.
טל רוסו (העבודה)
¶
מהניסיון שלי בעבודה עם האוצר – אומנם במשרד הביטחון זה היה הרבה יותר קל, כי אלו תקציבים שהאוצר לא יושב על כל סעיף וסעיף, אבל אני בטוח שב-2018 מערכת החינוך לא תגיע אפילו ל-90% מהמיצוי של התקציב שלה. לכן אני חושב שאין שום בעיה של מקורות. אם האוצר ירצה, וכל המערכת תתגייס לנושא הזה, ניתן להעמיד את התקציב הזה. בנושא הזה, זה רק עניין של רצון. ולכן אני חושב שצריך לחייב את האוצר לוותר על חלק מהבירוקרטיות שהמטרה שלהן היא לחסוך, כביכול, כי הם רואים בכלכלת מיקרו ולא מקרו, ולכן אפשר לעשות את זה, אם יש התגייסות.
טל רוסו (העבודה)
¶
אין לי ספק. ולכן צריך לחייב את זה – להושיב את שניהם ביחד ולסגור את הפינה הזאת. מה שאותי יותר מטריד, מה עושים אחרי זה עם הכסף. מה עושים עם התקציב ואיך עושים את ההכשרות ואת כל הדברים, כי אני מרגיש שעדיין התכנית פה לא נותנת מענה לחינוך המיוחד בכל המסגרות. את זה צריך להמשיך ולפתח.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תודה. אדוני היושב-ראש, כבר הזכירו את זה, ואני אזכיר את זה שוב – התגלגלנו לפתחו של הדיון הכללי הזה בחודשיים האחרונים, שבהם אנחנו נאבקים במשותף יחד עם חברי הכנסת בוועדת הכספים ובוועדת החינוך על נושא של גני הילדים של החינוך המיוחד במוסדות המוכר שאינו רשמי. מדובר לא רק ב"אופק חדש" או בכל מיני נקודות כאלה ואחרות. לפי החוק, כמו שאמר נציג משרד החינוך, צריך שיהיה שוויון מלא בין - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
חבר הכנסת פינדרוס, כשאתה תדבר, אני מבטיח לא להפריע. אנחנו מדברים כאן על מודל תקצוב מלא, על "אופק חדש" בהשוואה לגני הילדים בחינוך הרגיל בהתאם לחוק. אני לא מצליח להבין איך זה שבבתי הספר – זה גם משהו שקרה רק עכשיו, בחודשים האחרונים – הכול הסתדר. זאת שאלה אחת שאני שואל: איך בבתי הספר הסתדרנו וקיבלו את כל הנתונים, גם כשזה עמותות, ובספטמבר הכול עם שוויון מלא בבתי הספר של המוכש"ר; ובגני הילדים יש חריקות שאי אפשר לעמוד בהן? זה דבר אחד.
דבר שני, לא ברור לי מה זה שאתם אומרים, דודי וגם נציגת משרד האוצר, דיוני תקציב 2020. את אומרת שבדיוני תקציב 2020 הכול יהיה בסדר. האם מדובר כאן בהתחייבות שמשרד החינוך משווה את רמת התעדוף של גני הילדים של החינוך המיוחד המוכש"ר לרמת התעדוף של גני הילדים הרגילים, וזה ייכנס ברמת תעדוף זהה לדיוני התקציב של 2020? מבחינתי, אם התשובה היא חיובית, זאת בשורה גדולה. זה אומר שהחל מינואר 2020, באמצע שנת תש"פ, בא שלום על ישראל, התעדוף הוא זהה. אבל אם האמירה היא לא יודעים, נכניס לדיונים, אולי כן, נראה אם יהיה מקור, אז לא עשינו כלום, כל הדיונים פה הם דיוני סרק. אז אני רוצה להבין במה מדובר כאן.
אם התשובה היא חיובית, יש את ארבעת החודשים הראשונים של השנה, שמבחינתי דיברנו וכמעט הצלחנו להשיג תקציב תוספתית ממשרד האוצר לאותם ארבעה חודשים, שמנכ"ל משרד החינוך אמר שהוא מתנגד, הוא רוצה התחייבות מראש לכל השנה. אז אני לא מצליח להבין – אם זה אמתי ובתקציב 2020 זה נכנס ורמת התעדוף היא זהה, אז מה אכפת לנו לקבל תוספת עכשיו לארבעה חודשים ולפתור את הכול? זה לא חשוב כל כך, ארבעת החודשים האלה מבחינתי יכולים לחכות עד לינואר 2020 ולהתחיל משם. אבל מההיסוס הזה של המנכ"ל זה נראה כאילו "רוצה לשקר, ירחיק עדיו". נדבר על זה בדיוני תקציב 2020, אבל רמת התעדוף תישאר נמוכה, רק אם יהיה תקציב, רק אם יהיה מקור ולא עשינו שום דבר. זה הנושא שלשמו התכנסנו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מנכ"ל משרד החינוך אמר שהוא לא מעוניין לקבל תוספת רק לארבעת החודשים האלה ומינואר 2020 - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה יודע מה? אם אתה חושב שיש מאן דהו באוצר שמוכן לתת לך ארבעה חודשים, תשאיר לי את - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמר שיש את האפשרות להשיג את אותם 25 מיליון שדרושים לארבעת החודשים האלה לגננות של המוכש"ר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הוא לא יכול לשלם שכר שונה לשום פונקציה במשרד החינוך אם זה לא מגובה בהסכם עם הממונה על השכר באוצר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
ל-2020. נכון. מה זה אומר? כי ב-2020 הם לא בטוחים שיצליחו להעביר את זה. זה אומר שרמת התעדוף של זה תישאר נמוכה ולא בטוח שבדיונים זה ייכנס. זה מה שזה אומר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
בדיוק. אני אומר, ארבעה חודשים אפשריים, אבל משרד החינוך לא מוכן להתחייב, כי אם הוא יתחיל לשלם ארבעה חודשים, כבר אי אפשר לעצור את זה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לגבי נושא 3, של האלרגיים והסייעות הרפואיות, אני קורא למשרד האוצר, כמו שאתה קראת, אדוני היושב-ראש, ידוע שאגף התקציבים מנהל את המדינה יותר מכל שאר משרדי הממשלה. אין שום בעיה לבצע קיזוז ולהעביר את הכסף כשיש מחויבות בין-משרדית למשרד החינוך. הנושא הזה צריך להיפתר בקלות בלי יותר מדי דיונים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
הנושא הגדול יותר, אותם 300 מיליון שקלים, זה גידול טבעי. נכון שאנחנו דנים בו, והוא חשוב מאוד. להערכתי, כמו שזה נראה, בתקציב 2020 ברור שזה ייכנס. אין שום ספק שישאירו את הגידול הטבעי של ילדים בחינוך המיוחד בלי מענה, וארבעת החודשים האלה זה דיון בין משרד החינוך למשרד האוצר. אני קורא לכם להתכנס ולמצוא את התקציב הזה לארבעת החודשים.
עומר ינקלביץ' (כחול לבן)
¶
אני מברכת על הדיון הזה. אני רוצה להיות ממוקדת ופרקטית. אני פונה למשרד החינוך ולמשרד האוצר, הרי הדיון הזה על המוכש"ר – אני מתמקדת במוכש"ר – לא צץ היום, לא צץ אתמול ולא צץ שלשום. כל הזריקה הזאת, הפינג פונג, שמתנהלת ביניכם היא לא מכבדת אותנו, היא אפילו קצת פוגעת באינטליגנציה שלנו. הזריקה הזו לשנת 2020 היא גם כן תמוהה בעיני, כי כל הנושא של המוכש"ר לא צץ היום, גם לא צץ אתמול. כל הכספים לתיקון 11, שהוא תיקון מבורך מאוד, אבל כל הכספים שזזים פה, ולבסיס ההשוואתי הכול כך פשוט בין המוכש"ר לחינוך הרגיל לא צץ לו פתרון קודם, אבל ב-2020 הוא יצוץ. אז אני רוצה להיות פרקטית ולומר, יש 300 מיליון שקלים בחינוך – ואני פונה אליך, דודי, נציג משרד החינוך – מתקנות שלא מיושמות אצלכם. איפשהו זה נמצא. תבדוק לעומק, תרים טלפון, ברשות היושב-ראש.
עומר ינקלביץ' (כחול לבן)
¶
אני מנסה להיות פרקטית ולהגיד מה אנחנו עושים כדי לפתור. הרי שנת הלימודים צריכה להתחיל.
דודי מזרחי
¶
אחוז הביצוע של משרד החינוך – זה נתון שאנחנו מאוד מתגאים בו – הוא 99.7%. המשרד עם אחוזי הביצוע הכי גבוהים בכל הממשלה.
עומר ינקלביץ' (כחול לבן)
¶
ומה עם התקנות הלא מיושמות? צריך לבדוק את זה לעומק. אז יש סכום מסוים של כסף של תקנות שלא מיישמות, תבדקו מה קורה אתו כדי להיות פרקטיים. תבדקו מה קורה אתו. בנוסף, אני רוצה לומר, אין פה נציג של משרד הבריאות, אבל משרד הבריאות הוא אחד מתוך השלטון המקומי. הרי זה תקציב, כפי שאמרת, שתלוי בחינוך. אז משרד הבריאות הוא חלק קטן מאוד מתוך התקציב הזה. פה הפינג פונג הזה בין משרד הבריאות – אין פה נציג ואני לא יודעת מה הבעיה מול משרד הבריאות, ונשמח לדעת מהי הבעיה – אבל מה עם שאר התקציב שנעלם פה של שאר המשרדים? איפה זה בא לידי ביטוי?
עומר ינקלביץ' (כחול לבן)
¶
חוץ מזה, אני חושבת שאנחנו לא צריכים להתעסק בפלסטרים, אלא בתכנית רב-שנתית. ההתעסקות הזאת כל הזמן ב-25 מיליון זה פשוט לא רלוונטי.
אורית אמיתי
¶
תודה רבה, אדוני. אני מארגון "סיכוי שווה", שעוסק בשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה וגם נציגת הורים במועצת העיר ברמת גן. קודם כל, אני מצטרפת לדברים שאמרת, אדוני היושב-ראש, מקודם לגבי ההימצאות של מנכ"ל משרד החינוך בישיבה הזו והצמרת של המשרד. זה בהחלט מצער שלא מספיק כואב כדי שתהיה נוכחות גם של הנציגות הזו. דבר שני, עוד מעט 15 באוגוסט, אוטוטו נפתחת שנת הלימודים. לשמוע את התשובות של האוצר והחינוך – אי אפשר להקפיא את הילדים, אנחנו עוד מעט צריכים להתחיל את שנת הלימודים, וכרגע עדיין יש ילדים שאין להם שיבוצים, כמו שנאמר פה, פתיחות של כיתות מוקפאות כי אין מענה כי הם לא מקבלים אישור ממשרד החינוך. אותו דבר גם ועדות חריגים, שהרשויות מקבלות רק עכשיו אישורים על ועדות בכלל, וועדות חריגים. איזה מענה אנחנו יכולים לתת לילדים האלה אחר כך? שלא נדבר על זה שכל השיבוצים גוררים אחר כך את הנושא של ההסעות והסייעות, והמחסור בסייעות והמחסור בפרא-רפואי, שמסכל את ההצלחה של השילוב והרפורמה שממשמשת ובאה.
כל הדבר הזה גורם לבעיית אמון קשה בין הציבור לבין מערכת החינוך לבין המדינה, לבין הרשות, שעומדת בפני שוקת שבורה, אין לה תשובות. הורים פשוט חסרי אונים. אנחנו יודעים שהנושא של תחילת שנת הלימודים בחינוך המיוחד הוא תמיד רווי בחרדות ובחוסר אונים, והמציאות הנוכחית רק מגבירה את זה. אנחנו חייבים לקבל פתרון עכשיו, אנחנו לא יכולים להסתפק בתשובות שאנחנו יודעים שזה דחוף ואנחנו נקיים דיונים. אנחנו צריכים לדעת עכשיו איזה תשובות קונקרטיות יכולות לתת פתרון כדי שאנחנו נוכל ללכת הביתה ולדעת שמתחילים את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר.
יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אז אני אתייחס למה שהיה בדיון הקודם, על הרצון של הבעלויות להעביר פרטים. קיבלת מכתב, אני מעריך שראית אותו.
יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הם מודיעים: אנחנו נותנים את כל הפרטים, כל מה שיידרש, כל מה שיצטרך, כולל בעלויות שנרמז שאולי לא רוצות, הם כתבו את זה במכתב רשמי. רק להרגיע את כולם.
יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אז התירוץ הזה לא יעבוד. אני רוצה לחזור על מה שאמרתי קודם בהערה. יכול להיות שהתרגלו לזה וקיבלו את זה. אני לא מוכן לקבל את השיח הזה. כשמדברים על גידול טבעי, יש מספר, המספר של הגידול שאליו צריכים משרדי הממשלה להיערך. זה לא רלוונטי בסופו של דבר איפה ועדות ההשמה ישימו את אותם ילדים. לכן המספר 300, אם הוא לא כולל את מספר הילדים שנצרכים באוטיזם, בחינוך המיוחד, על כל הסגנונות שלהם, המספר הזה הוא לא רלוונטי. פשוט לא רלוונטי. אנחנו הנבחרים צריכים להרגיל את הפקידים שאין שפה כזאת. זה פעם אחת. פעם שנייה, הדיבור הזה – אין תקציב, יש תקציב, אין תקנה, יש תקנה – על הצהרונים לא ראיתי שעברה בכנסת תקנה של הקיצוץ, עוד לא ראיתי את זה. אולי אני לא יודע, אולי אתה היית יותר בוועדת כספים וראית? אני לא ראיתי את זה בסדר-היום של ועדת הכספים. יכול להיות שנשמט מעיניי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הרי הצהרונים היו חד-שנתיים. היה חשש בגלל הבחירות וקמה זעקה, והייתה פעולה אקטיבית להשאיר אותם גם השנה.
יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אדוני, לכן שאלתי. בהרבה דברים אני למדתי ממך, תלמיד שלך. לכן שאלתי. אז למה בצהרונים אין בעיה, הכול בסדר? אני אומר, אנחנו צריכים לעשות הכול. אני לא יודע מי ישתף פעולה בעניין הזה, אבל אנחנו צריכים לעשות הכול. לא יכולה להיפתח שנת הלימודים בלי שכל ילדי החינוך המיוחד – ואני מקווה מאוד שזו לא עז שהביאו לנו הבוקר, בגלל שישבו פה לפני שבועיים וכולם היו מרוגשים שיודעים בדיוק את העלייה של 3.7%, את המספרים ואת התוספת של 400 מיליון. הכול היה באולם ליד בגרפים יפהפיים עם השר והמנכ"ל, ישיבה חגיגית, הסבירו לנו שהכול בסדר. היום כשמדברים על המוכר שאינו רשמי, פתאום יש בעיה, חסר 350. אני מקווה מאוד שזה לא סיפור העז, ואז אני חוזר על מה שאמרתי קודם: אין סיטואציה שילד בחינוך מיוחד לא יפתח את שנת הלימודים כסדרה בתקצוב מלא, כמו שאם זה לא היה ערב בחירות, גם בחינוך הרגיל לא היה צריך להיות כזה הבדל, אבל בטח לא בחינוך המיוחד. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אומר משפט. מצד אחד אני שמח שהרפורמה מוחלת השנה רק במחוז צפון, אני אגיד לך למה. בדיונים על הרפורמה – לא ספרתי כמה פעמים זה היה, הרבה פעמים – נאמר בצורה חד-משמעית, גם על ידי וגם על ידי המשרד, שהתיקון הזה מכיל את המוכר שאינו רשמי בצורה שווה גם בלי בג"ץ. אני מקווה שלפחות במחוז צפון תהיה התחייבות שלטונית. עזבו שמצפצפים על החוק. בהתחייבות - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אבל את העוקץ עוד לא אמרתי, עכשיו זה נתקע לי בלשון. הייתי מעודד ומכיר את הצהרת הכוונות של המשרד, והייתי אומר יש פה הצהרת כוונות. סבלנו 80 שנה, נסבול עוד שנה. אם במחוז צפון בתש"פ הייתי יודע שהגננות במוכר שאינו רשמי מושוות, אז כמו שהתחייבו לנו בחקיקה – וזה בפרוטוקול, וזו הייתה כוונת המחוקק – אז הייתי יודע שתשפ"א, עם האוצר או בלי האוצר, הם יודעים לעשות את זה. מסתבר שמה שקשור לחינוך המיוחד או המוכש"ר זו אותה תחושה של בדיעבד. קודם כל זה, ולאחר מכן זה. אמרנו יעקב טסלר, בבקשה אדוני. לאחר מכן עורכת הדין הדס ארנון.
יואל יעקב טסלר (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים במצב חירום. מצב החירום לא התחיל היום, ב-14 בחודש, הוא התחיל כבר מהדיון הראשון. מה שזה שנראה בפועל, שהמסר הזה לא נקלט ואנחנו לא הבנו. אני מודה ומתוודה פה בפני כולם שעד שהיה הדיון על תשלומי ההורים אני חשבתי לתומי – חדש, לא מכיר את המקום, רק נכנסתי למקום הזה. יש דבר חוקי וכל הדברים שאנחנו דיברנו. ראיתי את הרצון מכל הגורמים, גם ממשרד החינוך. מהאוצר האמת היא שלא, אבל בעיקר ממשרד החינוך, שמעתי את המנכ"ל, שאמר שהוא רואה את האפליה ושצריכים לתקן את זה, והגיע הזמן, והוא יעשה את הכול, והוא יפנה לאוצר ויבקש. אמרתי: אני שומע, אני סומך, אני זורם. והתברר שייתכן שטעיתי. אבל מה לעשות, הגענו לדיון שלישי היום.
חברים, אנחנו לא מתעסקים פה עם עוד אירוע בעוד עיר, עוד איזה תקציב לתרבות. מדובר פה בנפשות – אם זה הילדים בחינוך המיוחד, אם זה הילדים האלרגיים, עם הגידול, כפי ששמענו, שלצערנו גדל. מי יכול להיות רגוע ולהגיד אין תקציב, יש תקציב, ממשלת מעבר? כשאנחנו נמצאים במצב חירום יש נוהל ברור מה צריכים לעשות ואיך לפעול. פרצה מלחמה – אין תקציב. מה עושים? מה לעשות? יתקיפו אותנו מדרום, מצפון. יש צו שמונה. אני לא יודע לומר למשרד החינוך ולאוצר להביא את הפתרונות. אני לא מכיר בדיוק איך, אבל מה שברור לי, כפי שחבריי והיושב-ראש אמרו את זה: אם רוצים פתרון, מתכנסים יחד ולא יוצאים מהחדר עד שמביאים פתרון לכל הסוגיה הסבוכה הזאת. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, כמו שאמרנו בדיון הראשון, לפתוח את שנת הלימודים אם אין מענה.
ברשותך, אני רוצה לפנות אליך, דודי. מה זה שעות היקף? יש סעיף 45, שעות היקף שמתוקצב ב-98 מיליון, משהו כזה. מה הדבר הזה?
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
תמשיך, סעיף 46 – פעילויות ופרויקטים במערכת החינוך, 687. 45 – הוראת החקלאות והמקצועות. איזה מקצועות? 40 מיליון.
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
אז אני אומרת לך, כדי שהם לא יעברו על החוק, שייקחו כסף ממשהו שאולי נחשב לקצפת ותנו את הלחם.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בלהט הדברים בדיון הקודם, אמרתי להם: תבטלו את מטה פולין. אני לא חוזר בי, אבל תבטלי את מטה פולין, תורידי את כוח האדם משם – בכמה זמן דחית את זה? אני נפלתי במלכודת. אני לא צריך לתת להם מאיפה. אנחנו לא צריכים להגיד, האוצר ומשרד החינוך צריכים למצוא את המקורות, נקודה.
יואל יעקב טסלר (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לשמוע תשובה עוד מעט מה הדבר הזה. אני רוצה לפנות לגברתי ממשרד האוצר. אני מתבייש – כמובן, לא אישית. לדעתי, במשרד החינוך עוד שמעתי איזה נימוק, עוד שמעתי איך מבחינתם הם מתנהלים, מה הם מסוגלים, מה הם לא מסוגלים. שמעתי גם את האמירה נעשה את הכול ונראה, יש להם פתרונות. בוודאי שאנחנו צריכים לראות את התוצאות המעשיות. אבל ממשרד האוצר אני בקושי שומע. אני לא מדבר על הדיון הקודם. זה לא קשור אלי, זה לא קשור אלינו, בזה אני לא מתמצא. אני חושב שזה מבזה את כולנו, שאנחנו הגענו ואנחנו התרענו ואמרנו מהרגע הראשון: אנחנו מצפים לתשובות. הייתם יכולים לעשות שיעורי בית לפני חודש. נראה שלא עשיתם שום דבר, ואני חושב שזה ביזיון.
הדס ארנון-שרעבי
¶
הדס ארנון, אלו"ט, אגף קידום זכויות. הגידול במספר התלמידים עם האוטיזם היה ידוע מראש. דיברו על זה כאילו זה משהו שלא היה מוכר. זה היה ידוע מראש, וזו לא הפתעה גדולה.
הדס ארנון-שרעבי
¶
ידענו שיש גידול. כמו שאמרה חברת הכנסת, אנחנו רואים לאורך שנים שיש עלייה, וההיערכות צריכה להיות כלפי מעלה ולא כלפי מטה. אני מקווה שמשרד החינוך עושה מספיק בדיקות כדי לדעת איפה עומדים ולא ברגע האחרון. לפיכך היה צריך להיערך מראש, המדינה הייתה צריכה להיערך לכך גם מבחינה תקציבית. מעבר לזה וחשוב מזה, שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים זה לא הזמן למשחקי כוח בין משרד החינוך למשרד האוצר, בטח לא על הגב של תלמידי החינוך המיוחד בכלל, והתלמידים עם אוטיזם בפרט, שהם התלמידים שהכי צריכים את המעטפת החינוכית הזאת. אני אדגיש עוד שמדובר בזכויות שהן על פי חוק, ולכן חייבים לתת אותן במלואן, זו לא בחירה, אחרת עוד פעם ניגרר לבג"ץ. אלה זכויות על פי חוק, אנחנו לא מבקשים טובות.
אני אסיים בדבר חשוב מאוד. אנחנו באלו"ט רואים בזה משבר לאומי, ולכן אנחנו קוראים לממשלה להתכנס בדחיפות ולמצוא את מקורות המימון על מנת ששנת הלימודים תחל כסדרה וכל תלמידי החינוך המיוחד, כולל התלמידים עם אוטיזם, יקבלו את מלוא השירותים שהם זכאים להם על פי חוק. תודה.
דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן)
¶
אדוני היושב-ראש, אנחנו, חברי הכנסת, קיבלנו את נושא הדיון היום. התכוננתי, למדתי, ואז הגעתי לישיבה. אני שומע את נציג משרד החינוך, מר דודי, והכול השתנה לי, הבנתי. קודם כל, בהקדמה, אני אשמח שתגן עליי מחבריי בשל הדברים שאני הולך לומר, מהאגף הזה בעיקר, מהקואליציה.
דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן)
¶
נציג משרד החינוך אמר שהם לא נתקלו בעשר השנים האחרונות בהתנהלות כזו של תכנית אישור התקציבים לפתיחת שנת הלימודים משום שעכשיו אנחנו נמצאים בזמן בחירות ובממשלת מעבר. והוא צודק. אני רואה את הפקידות הבכירה של משרד החינוך ומשרד האוצר, ואנחנו בוועדה מבקשים מהם שהם ייתנו את הפתרונות. הפוך. מי שצריכים לתת את הפתרונות הם השרים והממשלה. אמר שר בכיר, סמוטריץ': אפס משילות של הממשלה הזו. וכנראה שהדבר הזה הוא - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
כשאני מדבר, לא. רבותי, הזמן הזה ייגרע מדוברים אחרים. אני אנעל את הישיבה בעוד כמה דקות.
דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן)
¶
באנו לעבוד ולא לעבודה, תיקון טוב. לכן כל מה שאנחנו רואים זו פשוט אנרכיה. משרד החינוך, אתה אמרת שהם עוברים על החוק. זאת אומרת שהממשלה בעצמה עוברת על החוק, לא הם אישית. יש פה התנהלות מופקרת של משרד החינוך, של משרד האוצר, של משרד ראש הממשלה. אני שומע את חבריי לוועדה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא הרבה פעמים אני מסכים עם רויטל, והנה אני אומר לכם, היא צודקת. אנחנו באים לפה, זה רציני. מספיק, חבריי, לא חייב על כל דבר תגובה פוליטית.
דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן)
¶
אדוני היושב-ראש, אתה מכיר אותי שבכל הוועדות שהשתתפתי בהן מעולם לא הערתי הערה פוליטית. דיברתי לגופו של עניין. אבל עכשיו כשאני רואה שאנחנו יורים על הפקידים חצים בגלל כישלונם של הבוסים הפוליטיים שלהם, זה לא נכון, הם לא אשמים בכל דבר. אתם יושבים בקואליציה, אתם צריכים לנהל את העניין הזה, ואי אפשר להגיד שכל העולם אשם חוץ מכם. אתם לא יודעים למשול, אל תאשימו אותם.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זה נחמד מאוד שאנחנו נאבקים על זה חודשיים, ואתה מגיע עכשיו ורוכב על הגל של המאבק.
דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן)
¶
תן לי לסיים. תן לי לסיים. תן לי לסיים. גם אם אתה רוצה, אני אקום וארקוד, ואני אגיד מה שאני רוצה.
דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן)
¶
אני לא הכנסתי את הפוליטיקה, אבל לשמוע אותם שהפקידות הבכירה לא מתייצבת והם לא עושים – אני שומע את זה מחברי הקואליציה שמנסים להגן על הבוסים הפוליטיים שלהם, מאשימים את הפקידים האלה. זה לא נכון, זה לא צודק וזה לא חכם. זה לא חכם.
רויטל לן כהן
¶
אני לא אחזור על דברים, אני אקריא מהדף כדי שזה יהיה מהיר. רויטל לן כהן, עורכת דין, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, עוסקת בתחום הזה כבר מעל עשור. אני נמצאת פה יותר מעשר שנים בישיבות האלה בדיוק, בכל שנה מחדש עם ההפתעה החדשה בכל שנה. אני רוצה להגיד ששורש הבעיה הוא קיומו של אגף החינוך המיוחד, עצם היותו מחריג את ילדינו ממשרד החינוך. שנת הלימודים בחינוך הכביכול רגיל תיפתח כסדרה, ואנחנו, כרגיל, נישאר ילדים חורגים, מיוחדים. הגידול הוא לא רק גידול טבעי או גידול באבחונים, הוא גם הייאוש של הורים משילוב והייאוש של צוותים מילדים, שכמעט בלתי אפשרי גם לצוותים וגם להורים להישאר בתוך החינוך הרגיל, או לבחור, כביכול, בחינוך רגיל. ולכן הילדים המתוסכלים האלה מגיעים בסופו של דבר לחינוך המיוחד, חלקם בכוח, מושמים עקב התנהגות מאתגרת ובעיות נפשיות, כשהבעיות שלהם הן בסופו של דבר, ובתחילתו של דבר, תסכול ממערכת שלא מסוגלת להכיל אותם.
במקום שהכסף ילך לתלמידים ולצוותים, הוא נשפך על בינוי, שהיה אפשר למנוע אם הייתם מכניסים את הכסף לאן שצריך. השבתה מכורח – יש למנות ילדים בלאו הכי, וגם אם אנחנו לא נצא לשביתה, מאות ילדים בכל שנה לא פותחים את שנת הלימודים. אני לא יודעת מה זה אם לא שביתה ברגליים. ההתנהלות של המשרד, שנוקט במדיניות דום שתיקה בשבועות האלה של סוף החופש הגדול היא בלתי נסבלת מוסרית, היא לא הגיונית מקצועית, כי מעבר לעובדה שיש הורים וילדים בחרדות בבית, אתם לא יודעים מה באמת צריך כי אתם מסרבים לקיים ועדות שילוב, ועדות השמה וועדות ערר בתקופה הזאת של השנה. אם לא תקיימו אותם, תמשיכו לא לדעת ותהיה לכם הפתעה באוקטובר.
העובדה שאנחנו בממשלת מעבר גם לא הפתעה, גם ספטמבר לא הפתעה, ולאורך כל השנים בעבר זה גם לא תירוץ. מחסור כזה בחינוך הרגיל לא היה עובר לסדר-היום. בחינוך הרגיל נמצאים בתוך השמנת, או כמו שדודי אמר, בקומות הנוספות. אצלנו בחינוך המיוחד אין אפילו לחם אחיד. הכסף, שלא עבר עד היום, והזכאות, שלא ניתנה עד היום, גם אם תיתנו אותה היום, לא תאפשר למאות ילדים להתחיל את השנה, כי גם צוותים צריכים למצוא ולהכשיר וגם סייעות צריך להעסיק. המשפט, שקיים רק בחוק החינוך המיוחד, בכפוף לתקציב קיים, ולא קיים בחוק החינוך הרגיל, יוצר אפליה מובנית לילדים עם צרכים מיוחדים. אני מבקשת לפרק את האגף לחינוך מיוחד ולהכליל את כל ילדי ישראל תחת חוק אחד. אני מצטרפת לבקשה של אלו"ט – מדובר פה במקרה חירום לאומי, והגיע הזמן שמשרד ראש הממשלה וראש הממשלה ייקח את זה על עצמו.
במאמר מוסגר, אני מזכירה לכם, אתם משרד ממשלתי, אתם כפופים לתקשי"ר. לא יכול להיות שהורים לא מקבלים מכם תשובות לפניות רשמיות שהם פונים במשך שבועות וחודשים.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אני שמח שדיברת לפניי כי יש לי רק לחזק את דברייך. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך, היית צריך להגיד שאין שידור בערוץ הכנסת, אולי היית מונע את כל המהומה הפוליטית, כי יש שידור בוועדת הבחירות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה התבלבלת, אדוני. אתה התבלבלת, יבגני. לא רק בוועדת החינוך, ועדת החינוך גם בלי אינטרנט עובדת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה יודע מה? אנחנו אוהבים להלקות את עצמנו. קח פגרת בחירות, בשיא החופשה, תראה נוכחות מרשימה של חברי הכנסת. למה לא לומר את זה? למה לא לומר את זה גם בלי ערוץ הכנסת?
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אני מצפה מהנציגים של המשרדים שתבואו עם הפתרונות, כי להסתתר מאחורי זה לא נותן תקציב, זה לא נותן תקציב – אומנם אני ח"כ חדש, אבל אני מצפה שהנציגים של המשרדים יבואו לפה עם חלופה ויגידו זה פתרון אחד, זה פתרון שני. תחליטו מה שתחליטו, אבל אי אפשר לבוא לפה ולהתבצר בעמדה ולהגיד אנחנו לא מקבלים כי אין לנו תקציב. צר לי, לא הבנתי מה ההבדל בין הדיון הקודם שהיה לבין הדיון הזה, למרות שאדוני היושב-ראש, שינית כותרת, אבל התוכן נשאר אותו תוכן ואני מצפה שיהיו פתרונות מהנציגים של הממשלה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, קודם כל, חבריי היטיבו לבטא את הדבר הזה ואני חושב שאנחנו לא צריכים להיכנס לדברים הקטנים. פשוט צריך להביא פתרון לדבר הזה. אני אגע בכמה נקודות קטנות, אבל בטרם אני אגע בהן – היו ארבע ישיבות במהלך הפגרה בחודש האחרון כאן, אצלך, אדוני היושב-ראש. כל הכבוד לך על החריצות בתקופה הזאת. שתי ישיבות דיברו על החינוך הממלכתי והממלכתי דתי. שתי ישיבות קשורות לילדי המוכש"ר, שברובם הם ילדים חרדים. בשתי הישיבות הראשונות הייתה נוכחות של צמרת הנהלת משרד החינוך, באחת מהן היה גם השר, ובשתי הישיבות שדובר בהן על החרדים, על הילדים שלנו, יש צוות מכובד, אבל בהחלט לא צמרת המשרד, ועל כך אני מצר.
דבר שני, אנחנו כבר אחרי תשעה באב, אחרי שלושת השבועות של האבלות. צריך לחפש טישו בשביל לשמוע את המצוקה הזו, המצוקה הרגולטורית, הפרוצדורלית, של תקופת בחירות, של תקציב, לא של תקציב, כן מאושר, לא מאושר, גידול טבעי וכולי. אני רוצה לומר, במדינה מתוקנת זה לא צריך להיות. צריך להיות בלת"ם לכל דבר, ויש בלת"ם לכל דבר. אפשר לעשות דברים, ואם יצטרכו בשביל זה הצבעות שלנו במליאה או כאן, אנחנו נבוא באמצע חופשה מכל מקום אפשרי בארץ או מחו"ל, מי שנמצא בחו"ל. אתם צריכים להביא את הפתרונות. משרד האוצר ומשרד החינוך צריכים להביא את הפתרונות. הבעיות הטכניות הן לא תשובה לילדים ולא תשובה להורים, חד משמעית לא.
עכשיו לפרטים, ואני אעשה את זה בקצרה. קודם כל, אני רוצה לומר ברמה האישית, אני הייתי כאן בקדנציה הקודמת כשאדוני יושב-ראש הוועדה הוביל את הרפורמה בחינוך המיוחד. הובלת עבור משרד החינוך רפורמה קשה מאוד. כמעט היית על סף התאבדות שיעית, נגד הרבה מאוד גורמים שהיו נגד זה – חלק צדקו, חלק פחות צדקו. באותן ישיבות דיברנו על זה, וגם אתה דיברת על זה, שאתה מבקש בהזדמנות הזו שעושים את כל הרפורמה הזו, פעם אחת ולתמיד להשוות את התנאים ואת ההגדרות, שחינוך מיוחד הוא ילד. תמיד אוהבים להתריס בפנינו שלא לומדים ליב"ה, לכן נוריד לכם. פה זה הליב"ה של הליב"ה, אלו ילדים של חינוך מיוחד, אלו לא שאלות של מה הם לומדים על השפה הסינית למשל. אדוני, אני חושב שמחזירים לך רעה תחת טובה. אני יודע כמה בריאות אתה הוצאת פה בשביל להעביר את הרפורמה הזאת אז, ומשרד החינוך ממשיך בשלו, ומשרד האוצר ממשיך בשלו.
עכשיו אני רוצה לומר עוד דבר אחד, אולי מה שפחות צוין קודם. יש בעיות מובנות בתקצוב של הגננות בחינוך המיוחד, ואני מכיר את זה. יש בעיות מובנות, עוד לפני "אופק חדש" – אם חל במוכש"ר או לא ובציבור החרדי. רק קחו את הגננת. הגננת מתוקצבת על ידיכם לפי דרגת מוסמך. רוב הגננות בחינוך מיוחד הן BA. רובן. מי סופג את ההפרש הזה, ולמה לעשות את זה? דבר נוסף, כל העלות של זה מחושבת כאילו יש 20% משרות אם. 20%. זאת אומרת שרק 20% מהגננות, במיוחד החרדיות, הן גננות אם. חבר'ה, יש משהו בבסיס, בתקצוב הבסיסי, שהוא מכה כבר בהתחלה, עוד לפני "אופק חדש", עוד לפני הטבות שונות שמקבלים אחרים ואנחנו לא. עצם התקצוב.
אנחנו דורשים מהרשתות לשלם את מה שמגיע לפי פרופיל לגננת. זו פשיטת רגל, זה לא עובד. זה פוגע בסוף בגננת, זה פוגע בטיפול בילדים. אני לא מדבר על הרשאות, אני לא מדבר על השוואת התנאים כמו שאמרו חבריי. יש כאן חולי בעייתי בבסיס, תתקנו את זה אחת ולתמיד. הצלחתם להעביר רפורמה שהיו לה המון מתנגדים, וחלקם הגדול אפילו בצדק. אבל הלכנו אתכם, הלכו אתכם. תקנו את זה אחת ולתמיד, תורידו את זה מסדר-היום. יש לנו מספיק דברים שאנחנו צריכים לשוב ולבקש אותם, אבל חינוך מיוחד על הילדים האלה? תודה.
עומר ינקלביץ' (כחול לבן)
¶
אבל תחדדו שוב פעם, זה לא רק חרדי. המוכש"ר זה הציבור הכללי – זה דרוזים, בדואים, ויצ"ו, אקשטיין. זה לא רק חרדים.
עומר ינקלביץ' (כחול לבן)
¶
למה להפוך את זה רק לחרדים? למה אקשטיין וויצ"ו ודרוזים ובדואים? אנחנו לא נחיל אותם? המוכש"ר זו בעיה בפני עצמה, זה לא רק חרדי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, את לא צודקת, ואני אסביר לך למה. נכון שזה לא רק, אבל אי אפשר להתעלם מזה שזה כמעט 99%. ואני אגיד לך משהו יותר כואב, הלוואי - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אל תפריעי לי. אל תפריעי לי. אני אומר לך בוודאות מוחלטת – הלוואי שהמשוואה הייתה הפוכה, כי לא הייתה בעיה. אם המשוואה הייתה הפוכה לא הייתה בעיה.
פאינה סזונוב
¶
שמי פאינה, נציגה של מועצת התלמידים והנוער הארצית. קודם כל, תודה על ההזדמנות שניתנת לנו בכל פעם להשתתף בוועדת החינוך. זה אכן נושא שבוער לנו מאוד. בגלל שאנחנו מייצגים את בני הנוער מכל גווני החברה, בין אם אלו ילדים מחינוך רגיל ובין אם אלו ילדים מחינוך מיוחד, בין אם זה בפורומים, בין אם זה מבתי ספר. זה נושא שאכן בוער לנו ואנחנו מקבלים פניות באופן יומיומי של מיוצגים אצלנו ששואלים: איך אנחנו מתחילים את שנת הלימודים? אנחנו מאמינים שהחינוך המיוחד יהיה במקום גבוה ברשימה של סדר-היום של מה המדינה יכולה לעשות למענם. אנחנו מבקשים להגדיל ראש ולמצוא פתרון מתאים.
זאב גולדבלט
¶
זאב גולדבלט מהנהגת ההורים הארצית. אנחנו עדים היום לתוצר של כשל תכנוני וניהולי עצום ומדהים. משרד החינוך טוען שבחינוך המיוחד עלו הצרכים כתוצאה מגידול לא צפוי במספר התלמידים בחינוך המיוחד. אני חשבתי לתומי עד היום שגם במשרד החינוך מבוצע בהנהגת המנכ"ל תכנון רב-שנתי, והנה, אנחנו למדים היום שמשרד החינוך מגלה את ילדינו רק כשהם בני 3 ומצטרפים למערכת החינוך הרשמית, דבר שהוא די הפתעה. איפה הייתם שלוש שנים? איפה הייתם שנתיים? איפה הייתם לפני שנה? הרי זה היה צפוי, זה לא היה בלת"ם, זה לא "נתקלת מימין, ימינה הסתער". אם לא היה מספיק זמן להיערכות, למה לא התרעתם לפני שנתיים? אנחנו, הורי ישראל, לא יכולים להשלים עם זלזול כה בוטה בעתיד ילדינו בכלל ועתיד ילדי החינוך המיוחד בפרט, וקוראים לראש ממשלת ישראל עצמו להיכנס לעובי הקורה ולתת לנושא הזה מענה. אני מבקש בדקה שנשארה, גם לגדי שהגיע מנהריה והוא אבא לילד - - -
גאולה ציטרינוביץ
¶
שלום וברכה, אני נציגת הסתדרות המורים בוועדה. אני אקרא מהכתוב ואני אוסיף בסוף עוד כמה מילים מהשטח, כי אני חווה את זה על בסיס יומי. הסתדרות המורים השתתפה בכל הדיונים בעניין הזה בכנסת, אך השתתפות זו אינה חלופה לחובה של המשרד לנהל משא ומתן על ההשלכות הכבדות של השינוי לגבי עובדי ההוראה. אנו דורשים לדחות את הרפורמה והפיילוט בחינוך המיוחד בשנה נוספת. המערכת אינה מוכנה לשינוי הארגוני. הדבר היחיד שנעשה עד כה הוא כניסתם של יושבי-ראש ועדות אפיון, מפקחים במקום יושבי-ראש ועדה בעבר, שהיו נציגי השלטון המקומי. עד היום לא נעשתה הכשרה של עובדי ההוראה, לא נמסרו נתונים מהותיים לגבי מרכיבי הרפורמה. עד היום מנהלי בתי הספר והמורים בכיתות אינם יודעים כמה ילדים ישולבו בכל כיתה. אין הכנה הולמת אצל ההורים והילדים עצמם, ומי שצריך לקלוט את הילדים לא מכיר אותם ואת הצרכים המיוחדים שלהם.
היו"ר יעקב מרגי
¶
כששואלים אותי מה נשמע? אני לא אומר ברוך ה', אני אומר תלוי איפה אתה שם את האוזן. הבנת מה הכוונה שלי? כל אחד מהזווית שלו. מותר לה. זו דעתה. האם זו האמת המוחלטת? לא, כמו שמה שאני אומר היא לא האמת המוחלטת.
יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה)
¶
בוא נחכה עוד שנה עם הרפורמה, מה קרה? מה קרה? נחכה עוד שנה עם הרפורמה.
גאולה ציטרינוביץ
¶
חסרים מאות עובדי הוראה, מאות עובדים במקצועות הפרא-רפואיים, בעיקר בפריפריה, אבל לא רק.
גאולה ציטרינוביץ
¶
אין יועצות בכל בתי הספר הקולטים, שתפקידן חשוב ביותר. אין עבור התלמידים המשולבים והתלמידים הרגילים, כך שאין יכולת תמיכה הכרחית לתלמידים.
גאולה ציטרינוביץ
¶
למרות שניתנה התחייבות בעניין לוועדה, בפועל מעשית קיצצו כיתות ותקנים. בנוסף לכל האמור, אין שום משא ומתן לגבי תגמול של עובדי ההוראה על תוספת המטלות, העומק והמאמץ בשל הרפורמה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
גברתי, יש לי שאלה אליך. את יכולה לומר לי אם הסתדרות המורים תצטרף אלינו לקריאה להשבית את מערכת החינוך אם החינוך המיוחד לא יקבל את המענה הראוי להם ממשרד האוצר?
אביבית ברקאי - אהרונוף
¶
אני לא אחזור על הדברים, אני מסכימה עם כל מילה. הבעיה המובנית שדובר עליה היא בעיה מובנית לגמרי בתקצוב של הילדים עם הצרכים המיוחדים, והבעיה הזאת, לצערי הרב, לא תיפתר עם הרפורמה, אלא היא רק תחמיר עם הרפורמה, ואני אסביר בקצרה למה. הרפורמה, כמו גם המצב לפני הרפורמה, שתקצב בחסר רב ילדים עם צרכים מיוחדים בשילוב, ובפרט ילדים עם מוגבלויות שלכאורה נחשבות פחות מורכבות. הילדים האלה, גם אחרי הרפורמה, יקבלו את אותו תקציב חסר. במקרה הזה, או שהתפקוד של הילדים האלה מתדרדר, או שהילדים האלה הולכים לאבחונים ונכנסים תחת כובעים של אבחונים אחרים שמקבלים יותר. ישבה כאן אימא בשנה שעברה בדיון הזה וסיפרה לאדוני ולכל חברי הוועדה שהילד שלה הוא ילד עם בעיות רגשיות, אבל כילד עם בעיות רגשיות הוא לא מקבל שום דבר מהמערכת. לכן היא קיבלה אבחון פסיכיאטרי לילד עם בעיות נפשיות כדי לקבל יותר. הבעיה הזאת היא בעיה מובנית בתקצוב. אם הילדים האלה ימשיכו להיות מתוקצבים בחסר – יותר מזה, אדוני, גני ילדים, גם רשמיים, לא רק במוכש"ר, לא מקבלים תקציב סטטיסטי כלל. התקציב הזה, שמיועד בבתי הספר לאותם ילדים עם מוגבלויות פחות מורכבות, בגני הילדים של גילאי 3 ו-4 – ויושב פה דודי, והוא יכול לאשר את זה – אין תקציב כזה. ילדים כאלה שיש להם בעיות נשלחים ישר לגני שפה. ההורים שלהם בוחרים בחינוך המיוחדים כי הם יודעים ששם הם יקבלו משאבים.
אביבית ברקאי - אהרונוף
¶
אני רק מציפה. לכן מעבר לתכנית הלאומית, אני חושבת שצריך להיות שינוי מהותי באופן התקצוב, ושהתקצוב, כמו שביקשנו גם בדיוני הוועדה, יהיה לפי צרכים ולא לפי סוג המסגרת.
ליאור בראון
¶
זו סוגיה שהיא לפתחו של משרד הבריאות, לא משרד האוצר. משרד האוצר העמיד את הנתח התקציבי של המשרד. לבריאות יש תקציב.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
דרך אגב, דודי לא ענה. שאלתי שאלה, אני אשמח אם הוא יגיב. השאלה הייתה האם בתקציב 2020, בדיוני התקציב, רמת התעדוף מבחינת משרד החינוך של גני הילדים של המוכש"ר בחינוך המיוחד תהיה זהה לכל שאר החינוך המיוחד מבחינתם?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
רמת התעדוף זה אומר – לא ייתכן מצב מבחינת משרד החינוך שגני הילדים בחינוך הרגיל יקבלו עוד פעם יותר מהחינוך המיוחד המוכש"ר.
דודי מזרחי
¶
אני מצטרף למה שאמר כאן היושב-ראש, ושהמנכ"ל התייחס לזה בצורה הכי מפורשת, ומטבע הדברים, אני לא יכול להוסיף על מה שאמר המנכ"ל בכל מה שנוגע לתעדוף.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה רבותיי. לא שיערתי שב-2020 אשים בדיוני הוועדה את החינוך המיוחד בתדירות גבוהה אחרי כל ההשקעה שהייתה בכנסת ה-20. הייתי בטוח שהצלחנו לשנות משהו. התבדיתי. התבדיתי. אם אנחנו לא ערוכים לגידול הטבעי, סימן שלא עשינו כלום. וזו אמירה חמורה. נכון שהפעם אני מאופק ומשתדל לא לעלות בטונים.
יושב לשמאלי מר אורן בן חמו, מתמחה שליווה את הוועדה שלמה. היום הוא יוצא לדרך חדשה. ברשות חבריי, אני רוצה לאחל לו הצלחה וגם ולהודות לו על השירות שהוא עשה לוועדה.
הוועדה מצרה על כך שמשרד האוצר מסרב לסייע למשרד החינוך למצוא פתרון למשבר בחינוך המיוחד, ויושב כמשקיף מן הצד. הוועדה קוראת ליועץ המשפטי לממשלה להתערב ולהורות למשרד האוצר ולמשרד החינוך לתקצב שווה בשווה את החינוך המיוחד במוכש"ר, ולהפסיק את המצב שהמדינה עוברת על החוק. הוועדה קוראת לארגונים המייצגים את המוכש"ר ואת החינוך המיוחד בכלל לעתור לבית המשפט בתביעה רטרואקטיבית – לא בשוטף, את השוטף אנחנו רוצים להאמין שקיבלתם ותקבלו אותו ב-2020, רטרואקטיבית – על כל הפגיעה במוסדות, בילדים. כי אם לא, זה לחטוא לשליחות שלכם מול האטימות הזו של משרד האוצר והאטימות של חלק מהאנשים במשרד החינוך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
זה תפקידי. את המקסימום מהתפקיד שלי אני אעשה. את המקסימום מהתפקיד שלי. מהלימון אני אעשה לימונדה. מי שצריך לעתור זו החברה האזרחית. אני עקרונית לא עותר לבג"ץ. הוועדה רואה בחומרה שזה דיון שלישי או רביעי בדיון בנושא הזה, גני הילדים במוכש"ר בחינוך המיוחד, ולא היה ניסיון להגיע לכאן עם פתרון, אפילו זמני. כשאומרים לי 2020, צריך לייצר משהו זמני, איזו הצהרת כוונות. הוועדה מצרה על כך. אני לא מתכונן להרפות מזה, לנוכח המשבר, אלא אם כן משרד החינוך יאמר לי עכשיו שאין משבר והוא פותח את שנת הלימודים כתקנה לנוכח המשבר בחינוך – לי ניתנו נתונים שאומרים שיש כאוס בחינוך המיוחד. יש כאוס ב-1 בספטמבר בכל מה שקשור לילדים עם האוטיזם, ילדים עם הפרעות נפשיות וסייעות לילדים אלרגיים. הוועדה קוראת - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אל תפריעו לי. יש עוד הרבה בעיות במשרד החינוך. כשאני אומר ילדים אלרגיים –רויטל, החטא הקדמון שלך שלא רוצה לעבור אף פעם, להיות מתוקן.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הילדים האלרגיים זו המסה הכבדה, ויש עלייה גדולה בלתי צפויה ויש היעדר תקצוב של משרד הבריאות, ואתם רוצים שאני ארד לקטנות.
עומר ינקלביץ' (כחול לבן)
¶
אולי כדאי לערב גם את משרד הבריאות. שגם משרד הבריאות ייתן מענה. הוא לא פה, הוא לא חלק מהשחקנים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רבותיי, אני לא רוצה תשובות. רבותיי, הוועדה רואה בחומרה את התעלמותו של משרד הבריאות מתקצוב הסייעות על פי מחויבותו בהחלטת ממשלה. אם הוא חושב שהוא לא צריך לתקצב את זה, שיתכבד גם לא לאשר את זה. שייתן למישהו אחר לאשר את זה. לא ייתכן שהוא מחויב על פי החלטת ממשלה לשים את החלק שלו, מתעלם ממנה, אבל הוא ממשיך לאשר. הוא גם ממשיך לאמץ קריטריונים בינלאומיים להגדרות. הדבר הכי גרוע שקורה בניהול מערכת, שיש אחריות בלי סמכות וסמכות בלי אחריות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני לא מסכים עם מה שאמרת, אני מסכים עם מה שאני אומר עכשיו. לנוכח זה שלא נמצא פתרון למשבר בחינוך המיוחד, הוועדה קוראת לכלל הארגונים שעוסקים בילדים עם צרכים מיוחדים, לארגוני המורים ולהסתדרות המורים, כל הארגונים של המורים, לארגון ההורים ולארגוני ההורים בחינוך המיוחד – כולם ביחד לשלב ידיים ולקרוא להשבתת מערכת החינוך. אני קורא להשבתת מערכת החינוך, עד שיינתן מענה, ולא, אני קורא להשבית את מערכת החינוך. לא לפתוח את מערכת החינוך ב-1 בספטמבר הקרוב לכלל ילדי ישראל, לא רק לילדי החינוך המיוחד. ילדי החינוך המיוחד הם הילדים שלנו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה. לפעמים ביטולה או קיומה – יש מושג כזה. אני יודע שהכאב והעוצמה של השבתה לילדים המיוחדים היא לא דומה – אמרתי זאת בפתיחה, לכן לא צריך להסביר לי. אמרתי את זה בפתיח. אני קורא לכולם להשבית את מערכת החינוך, רק ככה המדינה תתגייס. אנחנו נצא היום בקריאה – ואני מקווה שכולם יצאו אחרי בקריאה – שמשביתים את מערכת החינוך ב-1 בספטמבר כדי למצוא פתרון ומענה תקציבי לסוגיה הזו. זה לא סכום גדול. אני רואה בחומרה את התנהלות משרד האוצר. גם אם הוא חושב שמשרד האוצר לא צריך להביא מתקציבו תקציב תוספתי, הוא יודע לשבת עם המשרד הייעודי ולהוביל אותו למצוא את הפתרון. משרד האוצר שיושב כמשקיף מן הצד, כאילו הוא בא לראות הצגת תיאטרון, אומר: אני לא שם יד לפתרון, לא מוכן לתת מענה. אני לא מוכן לקבל את התירוץ של ממשלת מעבר או פגרת בחירות, זה לא תירוץ, כי המדינה עובדת. נכון שהיא עובדת בתנאים קשים יותר, אנחנו עושים דברים גדולים יותר מזה. עשינו בפגרה דברים גדולים וענקיים מזה. אפשר למצוא פתרון, ואומר לכם את זה – סלחו לי על הנימה המתנשאת – כמי שיודע שאפשר לעשות את זה. כמי שיודע שאפשר לעשות את זה, ועשה זאת בדרכים כאלה ואחרות.
סיכום של הישיבה
¶
כל הסעיפים שהקראנו, ואני קורא להשבית את מערכת החינוך עד שמשרד החינוך יאמר לי שהוא נתן מענה סביר לפתיחת שנת הלימודים לילדים בחינוך המיוחד, השוואת תנאים בחינוך המוכש"ר, פתרון לסייעות, כך שמערכת החינוך תתחיל את שנת הלימודים בצורה תקינה. הפתרון לדחוס ילדים בכיתות שאמורות להיות כיתות קטנות, לפרוץ את התקינה, לאלץ את השלטון המקומי להתמודד עם הבעיה, זה לא פתרון. תודה רבה הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:01.