פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ואחת

הכנסת



18

13/08/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, י"ב באב התשע"ט (13 באוגוסט 2019), שעה 10:00

הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (איסור שיט סביב אסדת ההפקה לוויתן), התשע"ט-2019

חברי הוועדה: אבי דיכטר – היו"ר
גדעון סער
טל רוסו
קטי (קטרין) שטרית

יוסי וירצבררגר - הממונה על ענייני הנפט, משרד התשתיות הלאומיות

יעל דקל - משרד המשפטים

חגית אייזנמן - סגנית בכירה, משרד התשתיות הלאומיות

מעיין רוזנשטוק - לשכת היועמ"ש, משרד הביטחון

רפי רוזנשיין - יועמ"ש ח"י פצ"ר, משרד הביטחון

הילה שמש - רמ"ח תשתיות במל''ל, משרד ראש הממשלה

יגאל סלוביק - ר' אגף לוט"ר ביטחון פנים ועורף, משרד ראש הממשלה

בילי בירון - יועצת משפטית, משרד התחבורה

קובי חזן - רמ"ד שיטור ימי, המשרד לבטחון פנים

ליאור יעקובוביץ - מנהל ביטחון ימי נובל אנרג'י, מוזמנים

תמר ליברטי - רמ"ד יחידות מבצעיות, המשרד לבטחון פנים

טובל גלילי - דוברת בחה"י, משרד הביטחון

יובל משולם - ר' תחום אמל"ח אגף השיטור, המשרד לבטחון פנים

אריאל סיזל - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים

יונתן קודיש - רע"ן תכנון חיל הים

יוני ספיר - יו"ר העמותה, עמותת "שומרי הבית"

טל גונן - חבר העמותה, עמותת "שומרי הבית"

ניר ברנע - מנהל ביטחון ארצי נובל אנרג'י

עידו בן יצחק

דפנה כהן סידס

לאה קיקיון

הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (איסור שיט סביב אסדת ההפקה לוויתן), התשע"ט-2019

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. אנחנו בבקשה לתקנות או הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (איסור שיט סביב אסדות ההפקה לוויתן), תשע"ט-2019, לבקשת הממשלה, משרד התחבורה. אולי תציגי מה רע במצב הקיים שצריך לתקן תקנות?

אני מהייעוץ המשפטי של משרד התחבורה. בהמשך לחוק תקנות שעת חירום פיקוח כלי שיט, שר התחבורה הוסמך לקבוע הוראות המסדירות עניינים של שיט, בהתאם לאינדיקציות שהופנו אליו שקובעות שמטעמים שבביטחון המדינה או בקיום של אספקה ושירותים חיוניים יש צורך להורות שורה של הוראות כפי שיקבע השר בהתאם לסמכויות שהוקנו לו באותו חיקוק.

נערכה אלינו פנייה משני גופים – האחד מהממונה על הנפט במשרד האנרגיה, והשנייה מחיל הים לגבי הצורך – כפי שאדוני הזכיר, לקבוע הוראות המונעות או מסדירות מחדש את השיט ברדיוס של מייל וחצי מאסדת ההפקה לוויתן, כאשר בבסיס הפניות שנעשו אלינו נקבע מטעם הממונה על הנפט במשרד האנרגיה: מחד, שקיים צורך להבטיח את רציפות האספקה ורציפות התפקוד של האסדה הזאת, וקיים חשש לפגיעה ברציפות הזו, כשקיים חשש מכל מיני סיבות פח"עיות, שינסו לפגוע באסדה הזו בהיותה מתקן חיוני למדינת ישראל. על בסיס שני הטעמים האלה מציע השר לקבוע את ההוראות שמונחות כרגע בפני הוועדה.

רק לא פירטת מה ההוראות עצמן. פירטת רק את הרקע אבל לא מה תוכן ההוראות המוצעות.

בעצם ההוראות קובעות איסור שייט ברדיוס של מייל וחצי מהמיקום של אסדת ההפקה לוויתן.

דברי אלינו בקילומטרים, לא כולם מבינים פה.

1.8 - - -

כמעט 3 ק"מ.

רדיוס של 3 ק"מ.

כ-3 ק"מ. איסור השיט הזה לא יחול על צבא ההגנה לישראל, על משטרת ישראל, על בעל זכות לנפט באסדה הזו ועל כל גוף שמספק לו שירות – עליהם לא יחול האיסור. ועוד נקבע בגוף הצו שתהיה רשות מאשרת שתהיה לה סמכות להתיר שיט באזור הזה גם לשאר הציבור שנאסר עליו ככלל לשוט באזור.

מה זאת אומרת רשות מאשרת? מי זו הרשות המאשרת?

אנחנו מציעים שהרשות המאשרת תהיה חיל הים כפי שנקבע בצווים אחרים שהוציא שר התחבורה, שאוסרים על שיט. לדוגמה, באזור של אסדת ההפקה מרי בי.

שזה מחוץ למים הטריטוריאליים, למיטב ידיעתי.

נכון. זה נושק.

כלומר, זה בתוך המים הטריטוריאליים.

נכון, זה בתוך המים הטריטוריאליים.

אז אם מחר באים מפגינים - נדיר, אמנם, אבל קורה שבאים להפגין נגד אסדות הגז. אם הוא בא להפגין בחוף דור מול אסדה – הוא פונה למי? לאיזה רשות?

בתחום היבשה? להבנתי – למשטרה.

ואם הוא בא למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, לאיזה רשות הוא צריך לפנות?

בתחום האסור לשיט – לחיל הים.

זאת אומרת, צריך לבקש אישור להפגין מצה"ל.

אישור להפליג. האישור מצה"ל הוא אישור להפלגה בתחום הזה. אם הוא רוצה להפגין מחוץ למייל וחצי הוא לא צריך לקבל מצה"ל אישור. האישור הנדרש הוא אישור להפליג בתחום הזה של הרדיוס של המייל וחצי.

אני היועץ המשפטי לחיל הים. האחריות וגם הסמכות של חיל הים בתוך המים הטריטוריאליים של המדינה מוגבלות רק למקרים שבהם יש חשד לפעילות פח"עית. זאת אומרת, כאשר קיים אירוע שבו אין מידע מודיעיני שמצביע על חשד לפעילות פח"עית אז אין לצה"ל אחריות וגם לא סמכות לטפל באירוע. זה נובע גם מהחלטת ממשלה ב5, משנת 2005 למיטב זכרוני, שם נקבע שרק כשיש חשד שמבוסס על מידע מודיעיני לפעילות פח"עית, אז הסמכות מועברת לחיל הים לטיפול באירוע.

יש נציג ממשרד המשפטים? מה התקדימים? אני כחבר כנסת וכיושב-ראש הוועדה תוהה האם יש תקדימים שחיל הים צריך לתת אישור למישהו בשטח הטריטוריאלי של מדינת ישראל שהוא לא שטח צבאי?

אדוני, אנחנו בהחלט ערים לנקודה הזו שהעליתם גם בדיון בדצמבר 2018 בחוק להסדרת הביטחון – אנחנו בהחלט ערים לקושי, אולי, שקיים.

שם זה היה הנחיה, למיטב זכרוני.

נכון. שם זה היה הנחייה. יחד עם זאת, מתוקף החלטת ממשלה חיל הים אחראי על הנושא הזה. אנחנו רואים יתרון מסוים בזה שהוא יהיה הגורם המתכלל בשטח. אנחנו לא טוענים שזה המצב האופטימלי. אני לא יודעת להגיד לך על תקדימים בהקשרים האלה, אבל בתור הגורם המתכלל בשטח אנחנו רואים גם יתרון שיהיה גוף אחד שיהיה אחראי על הדברים.

אני שואל איפה משרד הבט"פ, משטרת ישראל. אולי נשמע התייחסות שלכם? תראו, זה לא נשמע לנו תקין שכל צורך, ולקחתי הפגנה כי זה הדבר הכי בולט בקושי שחיל הים יצטרך לאשר למפגינים להיכנס לרדיוס של 3 ק"מ מאסדה והוא יצטרך להגיד כן או לא לסוגיה שאין לה שום קשר – לא לביטחון, לא לביטחון האסדה, להביע מחאה לגיטימית.

אני ממשרד האנרגיה. בדיון האחרון של ועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-20 תוקן חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, וקבענו שחיל הים הוא הגוף המוסמך להנחות את בעלי החזקות לעניין הבטחה ימית. בים אין גדר.

שם זה היה נמל.

לא. נמל וגם מתקנים.

זו היתה הנחיה, נכון?

להנחות איך להגן. בים אין גדר. כשמי שמנחה את חברת חשמל ביבשה אומר "גדר", אז זה מהגדר פנימה, מה מותר ומה אסור. בים אין גדר. צריך איזשהו טווח שאדם תמים או לא תמים יתקרב לאסדה.

לגבי שאלתך, כל שטחי האש של מדינת ישראל – אזרח שרוצה להיכנס צריך אישור של צה"ל. אני כמשרד האנרגיה מבקש היום לעשות קידוח לאיתור מחצבה, אני פועל מול משרד הביטחון ומול מתאם שטחי האש של צה"ל. בדיוק כמו יחידת גולני או צנחנים שבאה להתאמן. אותו הדבר, אני הולך ומתאם. אותו הדבר מי שמגיע לתיאומים. הוא מדבר עם צה"ל ואומר, ואז צה"ל אומר – אתה יכול או לא יכול להיכנס כי הוא שוקל את השיקולים שלו.

לגבי מה שאנחנו מבקשים לעשות בתקנות – לשכפל את מה שכבר קיים במרי בי מ-2004. היושב-ראש צודק, הם מחוץ למים הריבוניים, הם במים הכלכליים, גם במרי בי וגם אחר כך זה תוקן לגבי תמר ב-2013 אבל גם שם צה"ל, חיל הים אומר למי מותר להיכנס ולמי אסור להיכנס. אבל פעם שנכנס אזרח ישראלי, אני לא מדבר על סירת דייג מעזה, מגיע מכמורתן ישראלי ונכנס לתחום, צה"ל שלא אישר את הכניסה אומר למשטרה – תוציאי אותו. מישהו נכנס ומוציא אותו.

אבל אתה מתאר משהו אוחר יותר. אני מדבר על הדבר הכי טריוויאלי של בקשת רשות. מישהו מבקש רשות – כדי להפגין בגוש עציון, זה שטח צבאי לכל דבר, באחריות צה"ל. הריבון שם הוא צה"ל. אם מישהו רוצה להפגין בגוש עציון – אישור להפגנה הוא מקבל ממי? מצה"ל או מהמשטרה?

איו"ש – מצה"ל.

כדי להפגין בגוש עציון הוא צריך לבקש אישור מצה"ל?

קודם כל הוא עשה קצת סלט. אני לא חושב שצריך לערבב שטחי אש עם הים, זה לא דומה. זה משהו שונה לחלוטין. צריך להתייחס לים שיש לו את הנהלים שלו והתקנות שלו, עם המגבלות של השיטור הימי ועם היתרונות של חיל הים, ולהסתכל רק על זה ולעשות לזה השלכות. בתוך הדבר הזה צריך להסמיך את הנושא של המים הטריטוריאליים.

השטח הזה של ה-3 ק"מ רדיוס היא שטח צבאי?

לא.

מה ההגדרה הפורמלית שלה?

אני עניתי לשאלה האם יש מקומות שאזרחים פונים לצה"ל, חיל הים או מישהו אחר, כדי להיכנס לשטח.

סליחה שאני קוטע אותך אבל ענית למצב שבו מדובר בשטח אש. שטח אש הוא שטח צבאי לכל דבר ועניין. השאלה שלי: מה ההגדרה הפורמלית של השטח הזה שסביב האסדה?

אדוני, השטח נסגר מטעמים ביטחוניים. זו גם העמדה שהועברה לשר התחבורה ולכן נענה לבקשת משרד האנרגיה לסגור את אותו שטח. שוב, אנחנו ערים לקושי שהוועדה מעלה. יחד עם זאת, המתאים ביותר לשקול שיקולים ביטחוניים – אין חולק שזה צבא ההגנה לישראל, ולכן, בסיטואציה החריגה הזו שהשטח נסגר מטעמים ביטחוניים – הוא לא שטח אש אבל הוא נסגר מטעמים ביטחוניים, אנחנו חושבים שהגוף המתאים ביותר לתכלל את האירוע הזה – יש יתרון שצה"ל יהיה זה שיהיה גורם - - -

אני שואל ולא קיבלתי תשובה: בגוש עציון רוצה מישהו להפגין נגד קידוח גז בגוש עציון. אני לא יודע אם יש, אבל נניח שיש. הוא רוצה להפגין נגד הקידוח הזה, זה שטח באחריות צה"ל לכל דבר ועניין, אבל את בקשת האישור להפגנה הוא צריך לקבל – ממי? ממשטרת ישראל או מצה"ל?

אדוני היושב-ראש, אני מרע"ן תכנון חיל הים. אני אנסה לחדד. מדובר בשטח שהוא סגור בצו של שר התחבורה, בניגוד לשטח צבאי סגור שאגף מח"י יכול להטיל שטח צבאי סגור בים, הוא לא רוצה לעשות את זה, במקרה הזה, בגלל שזה אזרחי. לכן אנחנו הולכים על האופציה של לממש את זה דרך צו של שר התחבורה. לעניין הרשות המאשרת – מי שמחזיק תמונה בים, מי שיודע היכן כלי השיט הכבדים ולאן זה חיל הים, ולכן בכל אופן, על מנת להתקרב וגם בהיותנו מנחי הביטחון של האסדות, עמדת מח"י שהוא צריך להיות הגורם המאשר.

אין לנו בעיה במה שתיארת עד לשלב שבו צריך לבקש רשות – שזה משהו אקטיבי. מישהו רוצה להפגין תמיכה או התנגדות לאסדה – לא חשוב, הוא רוצה להיכנס לתוך הפרימטר הזה של ה-3 ק"מ רדיוס. אני שואל את עצמנו האם אנחנו באמת חושבים שמהלך כזה צריך להיות מול גורם צבאי בשטח שהוא לא צבאי, למטרה שהיא לא הפרת הביטחון אלא מימוש הזכויות של אזרח בישראל בשטח שהוא טריטוריאלי ישראלי. וכן אני עושה את הגזירה השווה לא משטח אש אלא משטח ש- - - גוש עציון. קידוח גז בגוש עציון.

אבל אותו דבר היה פה את החריג כבר בתיקון החוק להסדרת גופים ביטחוניים. בדרך כלל מי שמנחה את הגופים זו משטרת ישראל. פה בחוק שחוקקנו ב-2019 נקבע שמי שקובע את האבטחה זה חיל הים. אז עכשיו, אם עכשיו גוף שאחראי על האבטחה הוא צריך להנחות. הוא לא יוכל לתת אישורים מי נכנס ומי לא אלא גוף אחר שהוא לא אחראי על אבטחה. ה- - - נוצר מזה שאמרנו שחיל הים הוא זה שאחראי אבטחה שם.

אני רוצה לרדת עם ספינת דיג לנמל חיפה, לשטח הנמל, מה שנקרא. המנחה הוא חיל הים. על פי התיקון שעשינו כאן – המנחה הוא חיל הים. אני צריך לבקש אישור. אני פונה לחיל הים לבקש אישור להיכנס לשטח הנמל, למים? או שאני פונה למשטרת ישראל?

למנהל הנמל.

למנהל הנמל. הוא עושה את הבדיקה מול חיל הים.

הוא האחראי.

הוא עושה את הבדיקה אם צריך, מול חיל הים.

כי סביב שוברי הגלים, לדוגמה, בתחום הנמל – אדם שרוצה לרדת מבקש אישור ממפקד חיל הים. וזה גם שטח אזרחי, זה תחום נמל, ובכל זאת פונים לחיל הים. וזה מכוח צו אלוף, זה לא קיים בחקיקה.

יש את האזור הסגור מול השייטת, למשל. כשאתה רוצה לחצות אותו, מה שאתה עושה – אזרח - - -

משטרת ישראל, בבקשה.

אני ראש מדור יחידות מקצועיות בייעוץ המשפטי, ואני רוצה להבהיר. אל"ף, אני חושבת שההקבלה הנכונה לשטח הזה של האסדה שעכשיו מבקשים לסגור אותו היא באמת יותר לשטח צבאי סגור. העובדה שבחרו במקרה הזה להשתמש בכלי משפטי אחר – צו של שר התחבורה ולא צו של מפקד חיל הים, היא איזשהו באמת כלי משפטי אחר, אבל בפועל מדובר באזור שנסגר כמו שטח צבאי סגור. אבל אני רוצה להדגיש: ביבשה המשטרה ולפחות מפקד המחוז הוא הגורם שנותן את הרישיונות להפגנות מאחר שמדובר במרחב הציבורי. כאן, בתפיסה לאור מה שכתוב בצו – לא מדובר בחלק מהמרחב הציבורי שאנשים רשאים להפגין. מדובר כמו למשל באיזשהו מתקן של המדינה בתוך הארץ. אם היה מתקן של המדינה בתוך הארץ, בתוך משרד ממשלתי, היה צריך לבקש גם את רשות הבעלים של המתקן, זה לא חלק מהמרחב הציבורי. ולכן להתייחס גם לתרחיש שבו בן אדם מבקש להפגין באזור הזה כאל תרחיש של סדר ציבורי בהקבלה למה שקורה ביבשה זו תהיה טעות, בעיניי. המשטרה ביבשה מבצעת איזונים. היא מאזנת בין זכויות. היא מאזנת בין חופש הביטוי ובין פגיעה בשכנים, לבין זכות התנועה בכבישים – היא עושה איזון של זכויות. בשטח הזה בים היא לא מבצעת איזון של זכויות. המדינה כבר הכריעה ואמרה שהשטח הזה הוא אזור שלא אמורים להתקרב אליו, אנשים לא אמורים להפגין בו. אם רוצים להפגין, יפגינו מרחוק. לכן אין למשטרה – היא לא רלבנטית פה על מנת להכריע בשאלה האם שיקולי הביטחון או הרציפות התפקודית עומדים כנגד הרצון שלו ל- - - זה לא איזון רגיל. זה כמו שטח צבאי סגור מהבחינה הזו. העובדה שניתן פה צו של שר התחבורה לא משפיעה במהות על הסטטוס של השטח הזה.

אבל אם אני אמשיך את הקו שלך – יבוא מפקד חיל הים, יבקש ממנו אדם להפגין, הוא יסתכל ויגיד – אוקיי, אזרח ישראלי, הוא לא בא לעשות פעילות פח"עית – אז אין בעיה שייכנס. הוא לא ישקול את כל השיקולים האלה.

ברגע שאתה עושה את זה שטח סגור זה לא שמישהו בא ויכול עם אישור מיוחד להיכנס.

אבל ההקבלה שנעשית פה לגבי שטח צבאי סגור – שטח צבאי סגור יכולות להיות שתי סיבות עיקריות שבגללן סוגרים: או שמתקיימים שם אימונים של הצבא, ואז ברור שאתה לא רוצה שמישהו ייקלע תחת אש, ולכן צריך לבקש אישור מן הצבא כדי שלא תקרה סיטואציה כזו. סיטואציה שנייה היא לצורך העניין כ - - - סוגרים מדי פעם, בגלל חשש ביטחוני כדי להגן על האזרחים שרוצים להיכנס לשם, ולכן מונעים את הכניסה מהם. זאת לא אותה סיטואציה פה. אין כאן סיטואציה שמונעים את הכניסה מהאזרחים בגלל שחוששים שהם יבצעו פעילות חבלנית עוינת נגד האסדות. האיסור הוא כדי שלא ייכנסו באמת גורמים עוינים והגורמים העוינים - - - חיזבאללה לא יפנה לבקש אישור.

מאחר ואתם מבינים שהדיון בסוגיה הזו של – מי נכון שתהיה הסמכות המאשרת כניסה, כניסה חריגה לשטח הזה, לפרימטר הזה של 3 ק"מ רדיוס. אני רוצה לשמוע – מאחר וברור לחלוטין שזה יכול להיות או צה"ל, חיל הים, או משטרת ישראל, אז בואו ונשמע מה עמדת חיל הים בנושא הזה. לאחר מכן מה עמדת משטרת ישראל, שאני לא יודע מי מייצג אותה, אבל מי שמייצג יאמר את עמדת משטרת ישראל, ואז חברי הוועדה יוכלו להתלבט בסוגיה.

בבקשה, חיל הים. לאחר מכן משטרת ישראל.

ברשותך אני אתן רקע ממש קצר של האפשרויות הקיימות לסגירת שטח בים, ואני אביע גם את עמדת חיל הים בנושא. קיימות שתי אפשרויות לסגור שטח בים. אפשרות אחת היא לסגור את השטח מטעמים ביטחוניים, מכוח תקנה 125 לתקנות ההגנה. מח"י הוא הגורם המוסמך לסגור שטח בים מאותם טעמים. זה קורה כפי שהיועץ המשפטי פירט כאן גם כשיש צורך לבצע אימונים, גם כשיש צורך לבצע ניסוי – אז גם, באותם מקרים מח"י מורה על סגירת שטח בים מכוח צו לפי תקנות ההגנה. השיקולים הם שיקולים טהורים של ביטחון המדינה.

האפשרות השנייה היא סגירת שטח בים מכוח צו של שר התחבורה, שזה היה המקרה שרלוונטי לענייננו. הסמכות של שר התחבורה היא יותר רחבה מהסמכות של מפקד חיל הים. הסמכות של שר התחבורה היא סמכות שיכולה להתבסס על שני שיקולים: שיקול של ביטחון המדינה וגם שיקול של אספקת שירותים חיוניים. לכן הצו הזה, אם אנחנו מסתכלים על הצו – הוא הוצא לא רק משיקולים ביטחוניים. הוא הוצא מטעמים שבביטחון המדינה, ושבקיום אספקת שירותים חיוניים. שני השיקולים האלה מנחים את שר התחבורה כשהוא מבקש להוציא צו.

דיברנו על צו מקביל לאותו צו שאנחנו מבקשים לאשר היום. יש תקדים אחד שהוא אמנם דומה אך לא זהה, ואני מבקש לעמוד על השינויים בין שני הצווים. יש לנו עוד מתקן ימי שנקרא תמר, ושהוא ליד מרי בי. יש צו אחד שסוגר את שני המתקנים כיוון שהם אחד ליד השני.

תזכיר שזה אתר שהוא מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל.

תכף נדבר על זה. שם הוצא גם צו מטעם שר התחבורה וצריך לומר – ההבדלים בין הצו הזה לצו ההוא, כפי שאדוני ציין – כאן מדובר על מתקן שהוא מעבר למים הטריטוריאליים של המדינה, והדבר הכי חשוב: הצו שם לא הוצא מטעמים שבקיום אספקת שירותים חיוניים אלא רק מטעמים של ביטחון המדינה, כי זה האיום המרכזי באותו צו.

גם המרחק מרצועת עזה אני חושב שהוא פרמטר נוסף שם.

ולכן, ביטחון המדינה – זה מה שהנחה באופן מובהק את שר התחבורה, וזה השיקול היחיד כשהוא הורה על סגירת שטח סביב תמר.

אנחנו נמצאים בצו שבעצם ישנם 2 טעמים – טעם אחד הוא טעם של ביטחון המדינה שהוא מאוד רלבנטי למח"י, הרי מח"י הוא האחראי על ההנחיה הביטחונית גם במים הטריטוריאליים של המדינה. על פי החלטת הממשלה הוא גם אחראי על סיכול פעילות פח"עית כשיש מידע מודיעיני, ולכן לטעמנו כשמח"י סבור שיש עניין ביטחוני למנוע כניסה – נכון שהוא יהיה הרשות המאשרת לבחון את הבקשה ולהחליט האם ביטחון המדינה מאפשר לקבל את הבקשה לכניסה לשטח או לדחות את הבקשה.

יחד עם זאת לא מן הנמנע שבאותו מתקן תוגשנה בקשות למח"י כשהביסוס לאותן בקשות הוא מחאות אזרחיות, הפגנות. יכול להיות שמפקד מחיל הים או מי מטעמו בהיותו רשות מאשרת על פי הצו יגיע למסקנה ששיקולים ביטחוניים לא מאפשרים מחאה, אפילו מחאה אזרחית סביב האסדה, והוא יצטרך לנמק את ההחלטה. יחד עם זאת - - -

לא הבנתי. מה, מפקד צבאי יקבע שמחאה אזרחית היא סיכון ביטחוני?

לא. מה שניסינו להגיד זה שמפקד מחיל הים חושב שצריך לשמר שטח סטרילי מסביב למתקן על מנת להגן עליו. זה הרעיון שעומד בבסיס הצו. אל מול בקשה כזו או אחרת כמובן שאותו מפקד ישקול את השיקולים שהוא צריך לשקול, אבל כאשר הקו המנחה הוא, שבבסיסו: זה הבסיס לבקשת הצו זו ההבנה שעל מנת לשמור על המתקן – כמו שנאמר, בים אין גדר – צריך שטח סטרילי. במקרה הזה, אגב, ביקשנו שטח סטרילי שהוא מינימלי. באסדת מרי בי ותמר השטח הסטרילי הוא גדול עד פי 3 וקצת יותר. פה, באירוע הזה, בגלל הקרבה של המתקן שהוא יותר קרוב לחוף בתוך המים הריבוניים וגם קרבתו לנתיבי שיט לקחנו את השטח המינימלי שמאפשר זמן תגובה למאבטחים על גבי האסדה להגיב ולחיל הים להגיע ולחבור לאירוע, ומפה נגזר הטווח, כאשר הכוונה היא לשמר אותו כשטח סטרילי. עמדת מח"י היא שאם יש שטח סטרילי שהוא אמון עליו ביטחונית הוא גם זה שצריך להיות זה שמאשר חריגה מהשטח הזה. ולכן הוא גם מופיע כרשות המאשרת בצו ולא רוצה לחלוק את סמכותו עם גורם אחר, מכיוון שזו גם אחריותו להגן על המים הכלכליים. הוא צריך גם את הסמכות והכלים לעשות את זה.

אני רמ"ט שיטור ימי. אני רוצה לתת הארה, באל"ף, ברשותך היושב-ראש, לגבי השטח הצבאי שסביב מרי בי. מרי בי נמצאת 22 ק"מ משטח שפל המים, קרי 800 מ' מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. 12 מייל זה 21 נקודה קצת. השטח שסגור לה הוא כ-5 ק"מ, קרי, 4 ק"מ נמצאים בתוך השטח הטריטוריאלי של מדינת ישראל. היום בפועל כל אזרח יכול לכאורה להגיע לתוך השטח הטריטוריאלי של מדינת ישראל לשטח הסגור של מרי בי, כי זה עדיין לא מחוץ לשטח הטריטוריאלי של מדינת ישראל. למה הדבר משול? משול למבנה שקיים על שטח אדמה והשטח מוקף בחומה. רוצים להפגין? שיפגינו בחוץ. זו רק הארה, באל"ף, כך שאני חושב שמרי בי ואסדת לוויתן במקרה הספציפי הזה – שתיהן נמצאות בשטח הטריטוריאלי של מדינת ישראל מבחינת השטח הסגור שלהם – רק נקודה למחשבה, אולי זה יענה על הנקודה.

אני הבעתי של העמדה. העמדה של המשטרה – אל"ף, שכמובן חיל הים הוא הגורם האחראי לביטחון הפנים בים, לא בצורה מסויגת, לא רק כהתראה מודיעינית אלא באופן כללי. אל"ף, העובדה שבאמת גם בצד השני שחיל הים באמת מתייחס אליו – חלק מהשטח הסגור נמצא בתוך המים הטריטוריאליים, בהחלט, לדעתי, משנה את התמונה, כי העובדה היא שצה"ל משמש שם כגורם מאפשר. גם פה במקרה שלנו יש לכאורה שתי מערכות של שיקולים – גם השיקול הביטחוני וגם השיקול של הרציפות התפקודית, למרות שאני חייב לומר: השיקול הביטחוני נמצא שם כל הזמן. גם אם אין חשש קונקרטי לגבי האזרח שמבקש להביע מחאה לאיזשהו נזק ביטחוני, השיקול הביטחוני נמצא שם כל הזמן בהקשר של האסדות, ולכן גם נקבעה הנחיה על ידי חיל הים, ולכן נקבע בכלל איסור ההתקרבות. מהבחינה הזו אני חושבת שצריך להיות גורם אחד שיתכלל את העמדה הביטחונית והשיקולים של הרציפות התפקודית. שני השיקולים האלה הם לא שיקולים בכלל לפתחה של משטרת ישראל שעוסקת ביבשה באיזון בין זכויות לצורך ציבורי. אנחנו לא נמצאים פה בסיטואציה של סדר ציבורי. אנחנו נמצאים בעולם אחר לגמרי, כשהאיזון כבר נעשה בעצם הוצאת הצו. זה משול לבקשה לקיים מחאה בתוך מתקן של בעלים כשלא התקיים - - הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ללא הסכמת הבעלים, ולכן אין מקום פה לאיזון זכויות רגיל כמו שהמשטרה עושה ביבשה. לכן הפתרון שהמשטרה תהיה הגורם שמאשר את זה הוא לא פתרון ריאלי.

אנחנו סתם מסבכים את זה. בסוף יש פה שטח סטרילי. זה לא שלמישהו יש בקשת אישור. אין אישור. זה שטח סטרילי שאין אפשרות להיכנס. זה לא ניתן לאישור לא על ידי משרד כזה או אחר. זה כמו מתקן צבאי. מישהו רוצה להפגין בתוך מתקן צבאי. אתה נותן לו להפגין? הוא מבקש אישור להפגין בתוך המתקן? לא. זה חלק מהמתקן, זה האזור הסטרילי שבו לא נכנסים, אף אחד. זה הכל. אין פה איזה אישור שצריך לבקש להיכנס כי אין כניסה. אתה צריך להגיד אם השטח הסטרילי אולי נראה לך גדול מידי, שיסבירו למה הוא כזה. אבל ברגע שהוא כזה – בים זה כאילו ששמת חומה, זה מתקן.

כן, אבל השטח הוא שטח גדול, ללא ספק. אמר כאן איש חיל הים שהצורך בשטח הגדול – שזה זמן ההתראה שמאפשר למאבטחים על האסדה לפעול או להזעיק ספינה בפרק זמן סביר, וכו'. בוא נלך על תרחיש אחר. מסתבר שהדגים בתוך הפרימטר הזה של ה-3 ק"מ רדיוס – שם הדיג הוא יותר עשיר מאשר במקום אחר. הדייג הזקן - - -

אתה לא נותן לו אישור. גם לדייג הזקן.

אבל אני אומר: אם אתה רוצה לבקש אישור. אני שואל – מי יעשה את האיזון הסביר יותר, האם הגורם הצבאי או הגורם האזרחי שהוא זה שעוסק במתן אישורים?

אתן לך דוגמה עם גבול עזה, הגבול הימי. יש שם באמת אזור דגה מדהים. כל הדייגים מנסים לחדור אליו, אבל זה אזור סגור. זה לא שהוא מבקש אישור.

אבל זה אזור שבו המקום מסכן את המבקש, ופה אתה מדבר על מקום שבו המבקש לכאורה עלול לסכן את האסדה.

אתה קבעת שטח סגור? זה לא משנה כרגע. ברגע שקבעת את השטח – אתה יכול להתווכח אם זה 70 מ', קילומטר, 3 קילומטר – על זה אתה יכול להתווכח. אבל ברגע שאתה צריך את השטח הזה סטרילי - - -

אבל אנחנו ככנסת, כוועדה, אנחנו עושים את האיזונים ולא מקרה שהצו הוא לא צו של משרד הביטחון או של צה"ל אלא הוא צו של משרד ממשלתי, משני טעמים. לו זה היה רק מטעמים ביטחוניים הצו היה מוצא על ידי משרד הביטחון. פה הצו מוצא על ידי משרד התחבורה משום שיש לו שני טעמים: אחד, לשמור על רציפות התפקוד, האספקה וכו'. זאת אומרת שיש יכולת להיכנס לשם – מה לעשות, זה 10 ק"מ מהחוף, מים טריטוריאליים, זה לא ליד שום איום אלא בסופו של דבר – בתוך מדינת ישראל הריבונית יש אסדה שמטעמים מסוימים של חורשי רעה אתה עושה את המעגל הזה, אבל העובדה שבצו אתה מבקש להסדיר פרוצדורה שבה אפשר יהיה להיכנס לתוך השטח הזה – לצרכים שלי. מעבר לאספקה, אתה רוצה לדוג? אתה רוצה להפגין? ואני מניח שאנשים יצירתיים יביאו סיבות נוספות. אני שואל האם - - - למי נכון לפנות בבקשת האישור, לגורם הצבאי או לגורם האזרחי? משטרת ישראל זה הגורם האזרחי במקרה הזה. זה מה שאנחנו מנסים להבין. חיל הים אומר – רוצה אני. משטרת ישראל עוד לא אמרה האם היא רוצה או לא רוצה.

היא אמרה שהיא תומכת - - -

המשטרה חושבת שהיא לא הגורם הנכון. אני אבהיר את הדברים – אל"ף, גם אם מדובר בגורם אזרחי זה לא בהכרח צריכה להיות המשטרה. יש לנו פה את שר התחבורה שהוציא את הצו, יש שיקולים שקשורים לרציפות תפקודית שנמצאים במגרש של משרד אחר. המשטרה במובן הזה אין לה בעצם input באף אחד מהנושאים האלה. זה צריך להבין.

דבר נוסף – לגבי האיזונים. אל"ף, ככל שיש צורך לבצע את האיזונים – אולי צריך לבצע אותם במסגרת הצו. הרי מה ישקול אותו גורם, אפילו גורם אזרחי, כשתוגש בקשה? האם זכות הדייג גוברת על החשש הקונקרטי – במקרה הזה מפגיעה ברציפות התפקודתית? איך המשטרה תדע את זה? אין לה כלים לבדוק את זה.

לא. נהפוך הוא. למשטרה יש את הכלי הכי אפקטיבי.

איזה כלי?

קודם כל היא יודעת מי הפונה. כשאתה יודע מי הפונה, אני מניח שחיל הים, מאחר ואין לו יכולת לבדוק את זהות הפונה, האם יש בו סיכון ביטחוני או סיכון אחר, אז הוא פנה למשטרה, אני מניח, לבקש אישור, האם האיש הזה שמבקש להיכנס לתווך המדובר - - -

איך הוא עושה את זה בצו השני? בוודאי שיש לו יכולת לדעת. לפחות לגבי הצד הביטחוני יש לו יכולת לדעת.

בסיפור עזה הוא לא נותן אישורים. זה יכול להיות הרב הראשי או להבדיל אלף אלפי הבדלות – חשוד אחר.

ולמה זה שונה פה?

כי שם האיום הוא על המבקש.

אם יש שם דגה – אתה פותח את הקטע שאתה לא תוכל לעמוד בו. אם יש שם דגה – כל דייגי ישראל יהיו שם. לפי מה תיתן אישור? לפי מה? בשדה התעופה, בנתב"ג, אני לא יודע איך זה היום, אבל היו שנים רבות שחקלאים גידלו תוצרת חקלאית.

זה ארנה של מסלולים.

זה היה שטח שלהם שהוחכר להם - - -

תראה, השטח של הים הוא שטח שלנו, של האזרחים. הצבא קיבל טריטוריה לצורך שמירה על האסדה – 27 קמ"ר. חתיכת שטח. בשטח הזה קורים דברים. יש דגה.

- - -

בממשלה הבאה יעלה הנושא של הרחקת האסדות, אז יהיה לך יותר פשוט. תרחיק אותן כל פעם מעבר למים הטריטוריאליים - - -

אנחנו אחרי הדיון הזה. האסדה נקבעה 10 ק"מ מהחוף. היא לא קשורה לאיומים חיצוניים אלא היא חשופה לאיומים חיצוניים. האנשים שמגיעים לשם לא מאוימים מהאסדה, אלא ההפך – הם אמורים לייצר איום על האסדה. לכן צריך לבקש רשות, כי בדרך כלל אתה לא יכול להיכנס, אלא אם קיבלת רשות. לכן אני אומר: אזרח במדינת ישראל בא לבקש אישור להיכנס לפרימטר הזה לצורך דייג, לצורך הפגנה, לצורך אחר. הגורם שצריך לקבל את ההחלטה הוא גורם צבאי, ואני שואל את עצמנו האם זה נכון שהשטח שהוא לא שטח צבאי סגור - - -

אם היה מדובר במתקן צבאי בשטח המדינה, צה"ל לא היה צריך לתת אישור?

שטח צבאי סגור זה משהו אחר.

- - -

אני יושב-ראש עמותה שנקראת "שומרי הבית". אני רוצה לתת כמה מילים. אני מציג בפניכם פה את בנק המטרות של חיזבאללה. בנק המטרות של חיזבאללה כולל את שתי אסדות הגז של ישראל, ביניהן אסדת לוויתן. נסראללה כבר הצהיר בשנתיים האחרונות מספר פעמים שהוא מתכוון לפגוע בעימות הבא באסדת לוויתן. אני פה בשם האזרחים בעצם בא לדבר בשם הפצועים וההרוגים בהפצצת אסדת לוויתן, בשם הנערים שלא יוכלו יותר להלך על החופים בישראל כתוצאה משטח עם חומרים רעילים מאסדת לוויתן כתוצאה מהפגיעה, ובשם ילדים שיפונו מבתיהם ולא יוכלו לשוב לבתיהם כתוצאה מענן רעיל שיכה בחוף. זה סצנריו שהתרחש בעולם.

שורת מומחים מ-2014 ועד היום אמרו לנו להיזהר מסצנריו כזה ומקרב אסדה אל החוף, החל במיכה רם ז"ל, שהיה מפקד חיל הים דאז, וקצין המודיעין שלו שאמרו ב-2014 שמבחינה צבאית נכון להגן על אסדות מעל המאגר, המשך בשייקה שצברגר שהיה סמנכ"ל חטיבת הטילים של רפאל, שמונה לנו את הארסנל הקיים של חיזבאללה – כמובן על פי מקורות גלויים ומספר לנו עד כמה מסוכן לקרב את האסדות אל החוף, המשך בשאול חורב, פרופסור, סגן מפקד חיל הים לשעבר שאומר בדוח עב כרס שני דברים מרכזיים: אל"ף, אסדת רגליים היא ברווז במטווח, שתיים – אסור לקרב אסדות אל החוף. הוא מציע פתרון של אסדה צפה בקצה המים הסמוכים במרחק של 44 ק"מ. בוגי יעלון – שאני מבין שהוא חבר ועדה אמר שבזמנו לאורך כל כהונתו היו אמורים להקים את האסדות מעל למאגר וצה"ל נערך לזה, כולל ברכש של 4 פריגטות בעלות של 430 מיליון אירו, ועוד מיליארדים רבים לאורך שנות התפעול בזיווד, בכוח אדם, בהדרכה וכדומה. עוד אומר בוגי שלו היו שואלים אותו הוא היה ממליץ להשאיר את הסצנריו המקורי של אסדות צפות מעל למאגר. הוא טוען גם שבתקופת כהונתו כשר ביטחון מעולם לא התקיים דיון במשרד הביטחון בנושא של מיקום האסדה, בוודאי שלא בראשותו. יש רצף עד סוף 2018 כי גם ליברמן טוען את אותו הדבר: לא התקיים דיון במשרד הביטחון בנושא הזה, בוודאי שלא בראשותו.

בעצם אנחנו אומרים שתפקידו של צה"ל הוא להגן על אזרחי ישראל ולא על אסדות גז. צה"ל יודע בכל מקום להגן על אסדות גז. צה"ל קונסיסטנטי בעמדה הזו, בהגנה על מתקן – הוא יודע לבצע את זה בכל מקום, והרי לצורך זה בדיוק נרכשו אותן פריגטות מפורסמות. באפריל 2016 בוצע שינוי מתווה הפיתוח של אסדת לוויתן. באוקטובר 2016 – יושב פה הממונה על הנפט, חתם על תצהיר בפני בית המשפט שאומר: אין דוח ביטחוני. זאת אומרת, שינוי המתווה היה ללא דיון ביטחוני וללא שצה"ל סמך את ידיו על העניין הזה. יש תצהיר של הממונה על הנפט. שנתיים לאחר מכן ושנה וחצי לאחר פרוץ המחאה בנושא אסדת לוויתן שטייניץ מצהיר מעל במת הכנסת: יש בידי דוח ביטחוני בכספת, אני אציג אותו בפני חברי ועדת החוץ והביטחון, והדוח הזה אומר שנכון למקם את האסדה בקרבת החוף. הדוח הזה למיטב ידיעתי לא הוצג מעולם לוועדה הזו – בדקתי עם שורה של חברי ועדה. אנחנו דורשים לדעת, מבקשים מכבוד היושב-ראש: מי כתב את הדוח הזה? מתי הוא נכתב? מדוע הוא נכתב בדיעבד? ואנחנו מבקשים לקיים דיון בוועדה הזו ולאמת את הדוח הזה מול אותם מומחים שהזכרתי שטוענים את ההפך הגמור, וטוענים שיש להרחיק את הסכנה הזו מחופי ישראל ומאזרחי ישראל, וזו הנקודה המרכזית. ואנחנו רוצים שחברי הוועדה הזו יוכלו להסתכל לילדי ישראל בעיניים אחרי הפגיעה ולומר – עשינו את הכל, בדקנו את זה לעובי הקורה, נכנסנו לעומק הדברים ואנחנו יודעים להגיד לכם שזה הסצנריו הנכון מבחינת ההגנה על אזרחי מדינת ישראל. למעשה, זו תפקידה של הוועדה הזו לבקר את הרשות המבצעת, ובהקשר הזה אני אומר לכם מתוך ידיעה, מתוך חקירה של שנים: הרשות המבצעת לא ביצעה את תפקידה כהלכה, ולא נעשה דיון ביטחוני בנושא של קירוב האסדה אל החוף. הנושא הזה התקבל כלאחר יד ויש פה סכנות אמיתיות לאזרחי ישראל, לא לאסדת הגז. שיגיד הממונה בהמשך שהיא אמורה לספק 12 BCM לתושבי ישראל. BCM זה מיליארד מ"ק, היא הכרחית לצרכי חברת החשמל. ואני אומר לכם מתוך המומחים שלנו – היא לא תספק 12 BCM כי אין לקוחות בהיקף הזה בישראל. למעשה, חוזים ארוכי טווח יש בישראל בהיקף מזערי של 0.75, למעט חוזים זרים שרובם על העץ, ולא קיימים, עם מדינות זרות. החוזה עם חברת חשמל הוא חוזה זמני ולא מחייב. אין שום דחיפות לפיתוח המאגרף יש דחיפות בלהגן על אזרחי ישראל, וזה לא נעשה כהלכה. זו תפקידה של הוועדה הזו – לבוא ולקיים את הדיון הזה כאן, בוועדה, להביא מומחים משני הצדדים. מי שכתב את הדוח המפורסם הנעלם – ואין לנו כרגע מושג מי כתב אותו כי הענף שהוזכר ב ynet שכתב אותו לא קיים בחיל הים. זה מבדיקה עם בכירים בחיל הים, מול אותם גורמים שטוענים שאסור למקם את האסדות בקרבת החוף. תודה רבה.

למרות שזה לא נושא הדיון שלנו אבל אני ככה תוהה – כשהוקמו שתי האסדות תמר וים תטיס - פי 2 במרחק מהאסדה הנוכחית - - -כמה שנים זה?

שש וחצי שנים זה פועל. תמר פועלת שש וחצי שנים. ים תטיס הרבה יותר.

2004.

מה היו אז - - הרי בסופו של דבר האסדות האלה ממוקמות מול חופי ישראל.

תרחיש של שפך מאסדת תמר על פי נובל אנרג'י הוא תרחיש שמזהם 223 ק"מ חוף, והזוהמה הזו של חומר שנקרא – קונדנסט היא זוהמה שיכולה להשפיע לאורך עשרות שנים על פי מומחים מהעולם, והדברים האלה התרחשו בעולם. אין היערכות של ישראל לתרחיש מהסוג הזה. יתרה מזאת, המומחים שלנו בסימולציות שאנחנו עשינו – מומחים מהעולם, ולקחנו מומחים מהעולם על חשבון כספם של האזרחים, מראים שהשפך שיגיע לחוף הוא פי 7 עד 10 ממה שנראה לנובל אנרג'י. יש פה סכנה חמורה ביותר לישראל, לביטחון ישראל, לתיירות הימית, לחקלאות הימית, להמשך השימוש בחפים כפי שמשתמשים בהם היום, וכמובן, ליישובים סמוכי חוף. האם פיקוד העורף ערוך לפנות יישובים גדולים?

אני חייבת להעיר לעניין הזה. אני יועצת משפטית במשרד האנרגיה. המיקום של האסדה הוא פרי עבודה של ועדות תכנון של כל המשרדים הממשלתיים, של כל המומחים שעבדו עם המדינה. הוגשו עתירות רבות נגד האסדה ובכל זאת הכל אושר. העתירה האחרונה שהעניין שלה היה בדיוק הנושא הביטחוני – הומלץ בחום לעותרים למשוך אותה והם אכן משכו אותה. להעלות פה עכשיו את כל הטיעונים האלה –זה לא רלבנטי.

איפה היא נדונה?

בבג"צ.

מתי?

ביולי האחרון. למעשה, בג"צ לא נכנס לעובי הקורה - - -

כל הטיעונים האלה נשמעו פעם אחרי פעם על ידי כל מוסדות המדינה הרלבנטיים, על ידי משרד הביטחון. גורמים במשרד הביטחון חתמו על תצהיר לבג"צ שמבהיר למה הם חושבים שהמיקום הנוכחי הוא נכון. הג"א אפילו אמר – מבחינתי אין שם אין שם תרחיש ביטחוני, זה מספיק רחוק מהחוף ואין מגבלות שם. אז להתחיל לספר סיפורים ולהגיד – זה המומחים - - -

סיפורים? ממפקדי חיל הים לשעבר? משר הביטחון לשעבר?

שאלתי אותך קודם ולא קיבלתי תשובה, שאלתי אפילו בתור תושב אשקלון, לא רק אזרח ישראל ויושב-ראש הוועדה: מאחר וכל מה שתיארת התרחש מול הבית שלי, לצורך העניין. אני לא זוכר את ההפגנות כשים תטיס קובעה במיקום שלה לפני 15 שנה.

יתרה מזאת – אסדת תמר עברה אליך בגלל ההתנגדות של - - -

נכון. נכון.

זו פארסה שצריך פעם אחת למחוק אותה מעל השולחן. למעשה, מי שאישר את אסדת תמר אישר אותה משום ש – אני מזכיר – צינור EMG פוצץ והיה צריך להכניס דחוף גז מישראל. המיקום הזה אושר בשל צנרת שהיתה קיימת על חוף - - ים תטיס וזו היתה הדרך הכי מהירה לממש כניסת גז לישראל. לכן השר לנדאו אז אישר את הקמת אסדת תמר. אין שום קשר למחאה אזרחית, אנחנו בכלל לא היינו פעילים, לא היינו בעניין הזה. מחאה אזרחית התעוררה לאור אירועים שהתרחשו בעולם, והתחרשו שורה של אירועים בעולם - - -

- - - התחילה עוד בחוף דור, הרי תמר זה היה החליף של חוף דור.

לשמחתם של תושבי ישראל המפעל הזה לא הוקם ביבשה, כי אנחנו יודעים מה אסדת פולטת. היא פולטת פי 17 חומרים מסרטנים מאשר בז"ן בחיפה. לשמחתם של תושבי ישראל המחאה הזו צלחה וזה לא הוקם ביבשה אלא הורחק אל הים, כי החומרים האלה מסרטנים והורגים.

אז היתה מחאה.

אבל היא לא מחאה – שוב, "שומרי הבית" פעילים בשנתיים האחרונות.

לא אמרתי שום - - -

הפוסק בעניין של תמר היה השר לנדאו והוא התגאה בסוף תפקידו שזו ההחלטה הכי חכמה שהוא קיבל במהלך כהונתו. את זה שכח להזכיר הממונה על - - -

עוד התייחסויות של הגופים? משרדי הממשלה.

אני ראש אגף לוט"ר במל"ל. חשוב להבין שכאשר אנחנו מדברים על 3 ק"מ שטח ביטחוני סגור או מרחב סגור אנחנו מדברים על כלל סדר הפעולות שנדרש לבצע בהקשר הביטחוני. זה לא רק הסוגיה של - - -כמה זמן משך הפעולות הנדרשות לביצוע על מנת להציל את ה - - -מהאסדה ולא בהכרח בלובי כזה או אחר. אכן תהיינה פעולות כאלה ואחרות שצריכות להתבצע בתוך האסדה וכמה זמן לוקח לממש אותן וחלק אחר הוא גם הסוגיה הבטיחותית של מי שבאותו מרחב בהנחה שיהיה אירוע ביטחוני – איזה פעולות יצרכו להתבצע על מנת למנוע אותו כשיש אזרחים באותו מרחב נתון. לכן הוחלט על אותם 3 ק"מ. עמדת המל"ל היא כעמדת חיל הים, המשטרה ומשרד התחבורה.

זאת אומרת?

שטח סגור.

עוד ממשרדי הממשלה והגופים? בט"פ?

עמדתנו היא כעמדת משטרת ישראל כפי שהוצגה כאן. אנחנו חושבים שבכל מקרה יעדים שכרוכים בים הם הרבה פעמים בעלי גוון ביטחוני וקשה לעשות את הדיכוטומיה בין ההיבט הביטחוני וההיבט האזרחי, המחאה. לכן אנחנו חושבים שהרשות המוסמכת צריכה להיות חיל הים, בעניין הזה.

שאלות של חברי הכנסת?

אין שאלות.

אמרנו – זה צריך להיות כמו כל מתקן.

אני מ "שומרי הבית". אני רוצה לייצג את הצד של הציבור, ציבור אדיר שרואה באסדת לוויתן קרובת החוף סכנה בריאותית וביטחונית, וכמי שבסופו של דבר יוצאים לאותן הפגנות שתיארת ביבשה ובים, אנחנו אכן רוצים להמשיך ולהפגין בכל מקום שנוכל – בים וביבשה. עצם זה שההחלטה כבר התקבלה למקם את האסדה קרוב לחוף מבחינתנו זה לא סוף המאבק, וגם ההגעה שלה זה רק תחילתו. אנחנו הולכים להפגין ככל שנצטרך כדי להגן על העתיד של הילדים שלנו, גם אם זה ב-20 השנים הקרובות. אני אומר שוב – אתה יכול לראות, לא יושב מולך איזשהו אנרכיסט או מי שבא לפגוע באסדה. אנחנו ארגון שומרי חוק. אני אישית רב סרן במילואים, הייתי לוחם ואני מבצע עשרות ימי מילואים בשנה, וכן, אני אהיה שם בים להפגין כי זו חובתי האזרחית, כך אני תופס אותה. חשוב לי שהוועדה הזו תכיר את זה. אני חושב שאני מייצג פה ציבור אדיר שחושב שלא נערכו הדיונים המתאימים, כמו שיוני תיאר כאן מקודם, לא באספקט הביטחוני וגם לא בהיבטים הבריאותיים. עדיין נשאלת השאלה מה הביא לקירוב האסדה לחוף לגז שבסופו של דבר רובו ככולו מיועד ליצוא – וגם זה בסימן שאלה. יש פה מפגע מאוד גדול בביטחון של מדינת ישראל, בביטחון שלנו כתושבים. אנחנו נעמוד על המשמר כמה שצריך ונפגין, ואני ממתין לשמוע למי אני צריך לפנות, למשטרה או לחיל הים, כדי לתאם את ההפגנה הבאה.

הזיהום מתחנות הכוח – חשמל, חלק מהחשמל הוא לייצוא, אמנם במקרה הזה לרצועת עזה – זה גם כן חלק מהתחום שאתם עוסקים או שאתם עוסקים רק ב - - -מכיוון הים?

כן. אנחנו עוסקים גם בעניין של התחנות הפחמיות. למעשה, לדעתנו ממשלת ישראל כרכה בצורה לא הגונה את הפיתוח של לוויתן בתחנות הכוח הפחמיות בחדרה. חוות דעת של מומחים אומרות שעל פי היתירות במשק החשמל בישראל אפשר היה לסגור את התחנות בחדרה כבר לפני שנתיים ולחסוך מאות חיי אדם באזור. ממשלת ישראל בעצם החליטה שהא בהא תליא וכרכה את פיתוח לוויתן בסגירת הפחמיות, מעשה לא מוסרי כלפי אזרחי האזור. אנחנו סבורים שבעת הזו כשמחירי החשמל – אני מסכל לרגע רק על הצד הכלכלי – מחירי החשמל כתוצאה מאנרגיה סולארית הם שליש עד חצי מאשר אלה שבאמצעות גז, נכון יהיה לישראל להשליך יהבה על פיתוח מואץ של יכולת שימוש באמצעות אנרגיה סולארית, לרבות אגירה, לרבות סוללות, כדי שהשר שטייניץ לא ישאל שוב מעל כל במה רעננה מה נעשה בחשוך. יש פתרונות לזה בעולם. כך החליטה לוס אנג'לס בשבוע שעבר להפסיק להשתמש באנרגיות דלקים לרבות גז אלא בעתות חירום, כך החליטה ניו יורק וכל זה בניגוד לעמת טראמפ, כך החליטה שורה של מדינות בעולם שעברו באופן מלא לשימוש באנרגיות נקיות שהן גם זולות יותר וזה מוריד את יורק המחייה בישראל, והן גם נקיות יותר. אני חושב שישראל התמכרה לגז. אני חושב שהשיקולים של ישראל בעניין הזה הם לא ענייניים. אני חושב שיש השפעה כבדה של שיקולים כלכליים על שיקול הדעת של משרד האנרגיה בהקשר הזה.

אם אין לחברי הכנסת שאלות אנחנו עוברים להקראה והצבעה.

רק שתי הערות פרוצדוראליות מבחינת אישור התקנות. ברמה העקרונית תקנות של שר התחבורה מובאות לאישור ועדת הכלכלה. מאחר שאין ועדת כלכלה ומאחר שהחוק עצמו שמסמיך את השר לקבוע תקנות לא קובע במפורש איזו ועדה תדון בזה, נמצא שמבין הוועדות הקיימות כרגע בכנסת הוועדה המתאימה ביותר זו הוועדה הזו, ולכן התקנות מובאות לאישורנו.

עניין נוסף, קוראים לזה – הוראות שעת חירום. זה לא תקנות שעת חירום. המעמד של זה הוא זהה לתקנות. זה נובע מההיסטוריה החקיקתית של החוק שמסמיך להוציא את אותן הוראות. אגב הדיון הקודם שהיה לנו – זה אחד החוקים שהתוקף שלהם מותנה במצב חירום ויצטרכו להסדירם בחוק חדש.

אני קורא:


הגדרות
1.
בהוראות אלה –



"אזור אסור לשיט" – שטח ברדיוס של 1.5 מייל ימי, המקיף את האסדה והמסומן בקווים אלכסוניים בצבע אדום במפה שבתוספת;



"אמצעי השליטה", בתאגיד, "הבעלים" ו- "החזקה", לעניין אמצעי שליטה בתאגיד – כהגדרתם בחוק חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה–2005;

32°35'55.76" N
34°48'21.55" E



"הרשות המאשרת" – מפקד חיל הים של צבא ההגנה לישראל או מי שהוסמך על ידו לעניין הוראות אלה;



"שליטה", של גורם בכלי שיט – היכולת של גורם להורות על תפעולו של כלי השיט הזר, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות יכולת כאמור הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בבעלים הרשום או בתאגיד האחראי לתפעולו של כלי השיט, מכוח תקנון הבעלים הרשום או התאגיד האחראי לתפעולו של כלי השיט, מכוח חוזה בכתב או בעל פה או באופן אחר, או מכל מקור אחר, ולמעט יכולת כאמור הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; לעניין הגדרה זו –



(1) בלי לגרוע מכלליות האמור, חזקה היא כי גורם הוא בעל יכולת להורות על תפעולו של כלי שיט אם הוא מחזיק בשיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו בבעלים הרשום או בתאגיד האחראי לתפעולו של כלי השיט, או שבידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות של הבעלים הרשום או של התאגיד האחראי לתפעולו של כלי השיט, למעט החלטות שעניינן הנפקה של אמצעי שליטה בבעלים הרשום או בתאגיד האחראי לתפעולו של כלי השיט או החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי הבעלים הרשום או התאגיד האחראי לתפעולו של כלי השיט או שינוי מהותי בהם;



(2) לשם בחינת היכולת של גורם להורות על תפעולו של כלי שיט, יראו את ההחזקה של מספר גורמים באמצעי שליטה בתאגיד רשום או בתאגיד האחראי לתפעולו של כלי השיט, במצטבר, כהחזקה של גורם אחד, ויראו את יכולת ההשפעה של מספר גורמים על תפעולו של כלי השיט, במצטבר, כיכולת של גורם אחד;



"תפעול", לעניין כלי שיט – ציוות כלי השיט באנשי צוות, ותפעולו של גוף כלי השיט, מערכותיו ומיתקניו.

איסור שיט
1.
(1) בעל כלי שיט או קברניטו לא ישיט כלי שיט באזור האסור לשיט, אלא באישור מראש מאת הרשות המאשרת, ובתנאים שהורתה עליהם.



(2) בעל כלי שיט או קברניטו לא יפליג בכלי שיט באזור האסור לשיט, אלא באישור מראש מאת הרשות המאשרת, ובתנאים שהורתה עליהם.



(3) הוראות סעיפים (א) ו- (ב) יחולו גם על אזרח ישראלי, יחיד היושב בישראל או תאגיד ישראלי, שבידיו הבעלות במניה או בזכות אחרת בתאגיד שעל שמו רשומה הבעלות של כלי שיט הרשום במדינת חוץ או של חלק ממנו או שבידיו הזכות להורות במישרין או בעקיפין לתאגיד כאמור על הדרך להפעלת זכויות התאגיד בכלי שיט כאמור, ושהשליטה בכלי השיט בידיו.



(4) הוראות סעיפים (א) ו- (ב) יחולו גם על אזרח ישראלי, יחיד היושב בישראל או תאגיד ישראלי שהוא חוכר כלי השיט הרשום במדינת חוץ.



(5) האיסורים הקבועים בסעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על צבא הגנה לישראל, על משטרת ישראל ועל בעל זכות נפט מכוח חוק הנפט, התשי"ב – 1952 בשטח האסור לשיט או על נותן שירותים לבעל זכות נפט כאמור, בכפוף לכך שכל השטה של כלי שיט או הפלגה בו באזור האסור לשיט ייעשו בתיאום מראש עם הרשות המאשרת ובתנאים שהורה עליהם קצין מוסמך כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח - 1998 בהתאם לסעיף 10 בחוק זה; למרות האמור, ראתה הרשות המאשרת כי טעמי ביטחון מונעים זאת, לא יחול הסייג הקבוע ברישא לסעיף קטן זה כל עוד טעמי ביטחון אלה שרירים וקיימים.




אני רק אציין שהעונש על ההפרה של האיסור הזה לפי החוק הוא עד שנת מאסר.

אני ממשיך בקריאה:

שמירת דינים
2.
אין בהוראות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין חובות המוטלות על בעל כלי שיט, קברניטו או מי שבידו השליטה בכלי השיט.

פרסום
3. ה
הוראות אלה יפורסמו בהודעות לימאים בהתאם לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג –1982.




בתוספת מופיעה מפה, בעמוד האחרון ומתואר בה השטח.

אוקיי. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור הבקשה של הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (איסור שיט סביב אסדת ההפקה לוויתן), התשע"ט-2019, כפי שקרא היועץ המשפטי? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה לאישור הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (איסור שיט סביב אסדת ההפקה לוויתן), התשע"ט-2019 התקבלה.

הבקשה אושרה פה אחד. תודה רבה, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:03.