פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ואחת

הכנסת



2

22/07/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 21
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ט בתמוז התשע"ט (22 ביולי 2019), שעה 10:00

הצעת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לתוספת תקציב לצורך קיום הבחירות לכנסת ה-22

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
מיקי לוי
יעקב מרגי
אבי ניסנקורן
עודד פורר
אורלי פרומן
אורית פרקש-הכהן
שלמה קרעי
מיכל שיר

איתן גינזבורג
יוראי להב-הרצנו
עידן רול

ליאור פנחס שחר - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים
אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית
עו"ד דין ליבנה - היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית
יעל אליאב - חשבת ועדת הבחירות המרכזית
רוני כהן - סגן חשבת, ועדת הבחירות המרכזית
איתי טמקין - רכז תקציב, משרד האוצר
עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע, הכנסת
אמיר גולדשטיין - סמנכ"ל IMC

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

תמר פוליבוי

הצעת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לתוספת תקציב לצורך קיום הבחירות לכנסת ה-22

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. שני סעיפים יש לנו בסדר היום – הראשון שאתו נתחיל זה הצעת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לתוספת תקציב לצורך קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.

כפי שכולם יודעים, עבר פה חוק – איך קראו לזה, חוק התקציב?

חוק הוראות מיוחדות לבחירות לכנסת.

היה סיכום בחוק, שזה ילך לפי מה שוועדת הכספים תחליט, ועכשיו אתם מביאים את הבקשה לתוספת. אנחנו נדון בעניין הזה ונצטרך לקבל החלטה. בבקשה, אורלי מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית.

בוקר טוב. כפי שהצגת אדוני, נחקק חוק הוראות מיוחדות שקבע את תקציב הוועדה על סך 283 מיליון שקל, כפי שהיה בפעם הקודמת. התוספת המבוקשת כרגע היא על סך 46,260,000 – שלמעשה מהווים 16.34% מהתקציב הקודם. אבל לאחר קיזוז, 11,930,000 עודפים מתקציב בחירות אפריל 2019, אנחנו מבקשים למעשה תוספת של 34,330,000 שהם 12% בערך מהתקציב הקודם. אני אסביר מדוע נדרשת התוספת.

אני רק אעשה סדר בבחירות, שאני כבר לא יודע באיזה בחירות אנחנו נמצאים.

אני אעזור לך.

כן, תעזרי לי בעניין הזה. היו בחירות - - -

בכנסת העשרים ואחת.

כן, בכנסת העשרים ואחת, אני גם כבר מתבלבל. יש כמה מערכות בחירות.

על כל פנים, יש עכשיו מערכת בחירות. במערכת הבחירות הזאת אתם מבקשים תוספת לתקציב של מערכת הבחירות, שכמובן צריך להסביר למה. היו הבחירות האחרונות והיו בחירות עוד קודם.

קודם לכן, בסוף אוקטובר, היו בחירות לרשויות, שזה לא קשור אלינו, זה משרד הפנים.

לא לרשויות המקומיות, אני מדבר על הבחירות לכנסת.

הבחירות שלפני כן היו ב-2015.

כדי שכולנו נדע על מה אנחנו מדברים, תגידי מה התקציב שהיה אז ב-2015, מה התקציב בבחירות האחרונות, ומה התקציב שעכשיו מתבקש וכמה היה הביצוע בפועל.

אוקי, אני יכולה ללכת גם קצת אחורה. ב-2013 התקציב של ועדת בחירות עמד על 246,781,000, וזה היה גידול של 19% לעומת הבחירות ב-2009.

ב-2015 הפחתנו את התקציב, עשינו קיצוץ רוחבי בתקציב והפחתנו את התקציב ב-2% והוא עמד על 241,746,000.

2% פחות מ-2015.

לא, מ-2013 – 2015 לעומת 2013.

כן, ב-2%.

ב-2013 היה גידול ב-19% לעומת 2009. בבחירות אפריל 2019 שהיו רק לאחרונה התקציב היה 283,000,000 והגידול היה 17% לעומת הבחירות שהיו ב-2015.

כרגע התקציב של בחירות ספטמבר 2019, הבחירות לכנסת העשרים ושתיים – הסך הכול הכולל עומד על 317,330,000 כאשר הגידול עומד כפי שציינתי בהפחתה של העודפים שאנחנו מנכים מהפעם הקודמת על 12%, זה הגידול. כפי שאתם רואים, הגידול הוא לא בפער משמעותי לעומת מערכות קודמות, היו גידולים גדולים יותר. נכון שהיו מערכות שהיה גם פחות, אבל זה הכול תלוי גם בצורכי העבודה של ועדת הבחירות, בשינוי התהליכים וכדומה, דברים שהפעם לא כל כך הספקנו לעשות.

אבל אני אסביר במה שונה מערכת הבחירות הזאת לעומת הבחירות שהיו אך לאחרונה לפני מספר חודשים. בכל מערכת בחירות רגילה מה שאנחנו נוהגים לעשות זה לבצע רק את מערכת הבחירות בהתאם ללוח הזמנים הקבוע בחוק. אנחנו עושים את כל ההכנות המוקדמות בשנים שעומדות לפנינו בין בחירות לבחירות, ואז כדי לא ליצור מעמסה תקציבית, אנחנו מחלקים את כל ההצטיידות, את כל הרכש, את כל ההדפסות, את כל פיתוח המערכות על פני מספר שנות תקציב, בדרך כלל זה שלוש עד ארבע שנים. לכן המעמסה התקציבית היא לא על מערכת אחת כמו במקרה הנוכחי, שבו העמסנו למעשה את כל ההצטיידות. מצאנו את עצמנו חודש וחצי אחרי הבחירות בפתחה של מערכת בחירות חדשה, כל המחסנים שלנו ריקים, אין ציוד, אין שום דבר, לא הדפסנו שום טפסים, יש אלפי סוגי טפסים שנדרשים לפעולת ועדת הבחירות ולוועדות הקלפי, מדובר בכל דבר בכמויות אדירות. לכן למעשה חלק מהתוספת התקציבית המבוקשת להצטיידות הזאת, שהיא בפעם אחת לעומת העבר, שזה מתפרס על פני מספר שנים.

מלבד זאת, אנחנו במקביל מבצעים פעולות נוספות שאנחנו לא נוהגים לבצע במערכת בחירות רגילה. אנחנו עושים תהליך הפקת לקחים מקוצר כעת לעומת תהליך הפקת לקחים שאנחנו עושים במהלך השנים שעומדות לרשותנו. יהיו לכך השלכות תקציביות, חלק מההשלכות כבר ידועות, חלקן לא, כי לא סיימנו את הכול. זה המישור השני שבו אנחנו פועלים.

המישור השלישי הוא שאנחנו בעצם עסוקים עדיין בסגירת מערכת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, לא סיימנו אותה עדיין מבחינתנו, מבחינה מנהלית היא לא הסתיימה. גם בזה אנחנו עסוקים.

עכשיו אני ארד נקודתית לגבי התוספות. כפי שאמרתי, חלק נובע מהרכש. אני אתן דוגמה, כל הציוד לקלפיות, פרגודים, קלפיות, כל זה זה ציוד מיוחד, זה לא ציוד מדף שקונים מוכן מספקים, אלה הזמנות מיוחדות שספקים עושים לנו במיוחד, חלק זה עבודה ידנית אחד-אחד. מדובר ברכש של בערך 20,000 יחידות מכל דבר, כאשר זמן האספקה הרגיל עומד על שלושה עד ארבעה חודשי אספקה. הפעם הזאת דרשנו את האספקה בפחות מחודש ימים, כיוון שיש לנו ליין אריזה במרכז הלוגיסטי, והוא צריך היה להתחיל והיינו צריכים לקבל את הציוד, לפחות את חלקו, ובחלקים מהר ככל הניתן. יש לכך כמובן משמעויות כספיות. אני אתן דוגמה, עלות פרגוד שעמדה על 23 שקלים וחצי בפעם הקודמת, הפעם 34.60 שקלים שזה פער של 47%, וזאת נוכח העובדה שאנחנו מבקשים את האספקה המהירה בחודש ימים ולא בארבעה חודשים.

מה עשו עם הפרגודים הקודמים?

חלקם הולכים לבלאי.

חלקם, וחלקם לא?

חלקם הלכו לבלאי ואנחנו רוכשים. אנחנו רוכשים יותר ממה שנדרש. מחזירים את הציוד, בודקים מה ניתן להשמיש. מה שניתן להשמיש, ברור שאנחנו משתמשים בו. מה שלא ניתן להשמשה, נגרס. אנחנו משלימים את הציוד. מדובר בעשרות רבות של פריטים – שוב, ארגז קלפי, יש כמה סוגים של ארגז קלפי, כי לבחירות בחוץ לארץ יש סוג אחר של ארגז קלפי, לבחירות בצה"ל ארגז אחר. יש פרגודים, יש קופסאות אריזה, וכפי שאמרתי, גם טפסים, אני לא אלאה אתכם בפרטים. זה חלק מהעניין.

שכר עובדי ועדת הבחירות – חלק ניכר מהתוספת נדרש בגין תוספת לכל העובדים שאנחנו מעסיקים בכל ועדות הבחירות. אנחנו מעסיקים בין 950 ל-1,000 עובדים בכל ועדות הבחירות. יש לנו ועדה מרכזית ועוד 19 ועדות בחירות בכל רחבי הארץ. הם מועסקים בשני סוגי העסקה, חלקם בשעות, חלקם בתקנים. אני מזכירה לכם שמדובר במערכת בחירות שלישית בשנה הזאת. חלקם עבדו גם בבחירות לרשויות. רובם עבדו גם בבחירות הקודמות לכנסת. אנחנו מחזירים אותם גם בבחירות האלה. הם יוצאים למעשה לחופשה ממקום עבודתם הקבוע או בתמורה לימי חופשה או בחל"ת ובאים אלינו. הם חזרו רק לפני כמה שבועות למקום הקבוע ונדרשים לצאת שוב. יש לכך משמעויות. אני מזכירה שמערכת הבחירות הזאת מתאפיינת בכך שהיא מבוצעת בחודשי הקיץ. אנשים הזמינו חופשות, חופשות משפחתיות, נאלצים לבטל אותן לטובת העבודה בבחירות, קייטנות.

יש לכם מחסור בעובדים?

אנחנו עדיין מגייסים עובדים, מה שלא קרו לנו בעבר.

אתם לא מעדיפים לקחת את אלה שכבר היו?

אנחנו קודם רוצים את העובדים המנוסים. אין תואר בבחירות באוניברסיטה, להבדיל נניח כאשר דרוש כלכלן מחפשים מישהו עם תואר בכלכלה. תואר בבחירות נרכש בוועדת הבחירות תוך כדי עבודה בוועדה.

יש משרדים שלא משתפים אתכם פעולה?

היו משרדים שלא שיתפו אתנו פעולה, לצערי. היה חוק שחייב, אבל לא כולם עמדו בזה. היו קשיים רבים מאוד, ולכן נתקלנו בסיטואציה שבה לקח לנו שבועות רבים להכניס את העובדים לעבודה. אפילו אגפים מאוד מאוד מהותיים בוועדה, שהם מהווים את חוט השדרה של הוועדה, אוישו רק לאחרונה. היה עיכוב בביצוע. לצערי, היתה קצת אטימות בקרב מנכ"לים כאלה ואחרים במשרדים שונים, שלא השכילו להבין את גודל המשימה.

יש ועדה בכנסת שיכולה לסייע לכם בזה?

כרגע אנחנו כבר במצב הרבה יותר טוב. אנחנו עדיין מגייסים קצת עובדים, כי יש עובדים שלא חזרו מטעמיהם הם.

לא הבנתי, מה זה ועדה שתסייע להם?

הרי בסוף מה קורה? היא נתקלת בזה שמשרד ממשלתי לא משחרר את העובדים לוועדת הבחירות המרכזית.

אבל אנחנו כבר אחרי זה.

ובסוף מדינת ישראל צריכה לנהל את מערכת הבחירות הזאת. כמו שאנחנו ככוח פיקוח על הממשלה צריכים לפעמים לקרוא למשרדי ממשלה לפה ולהגיד להם: חבר'ה, אין מה לעשות, זה המצב. ראש הממשלה רצה לעשות בחירות – יש לזה מחיר.

בתור מה אני אפנה למשרד החוץ?

לא אתה כוועדת כספים, אני שואל אותה.

השופט פונה, חנן מלצר.

אבל לשופט אין סמכות על משרדי הממשלה.

אז למי יש? לי יש סמכות להגיד למשרד ממשלתי?

לפקח.

לפקח כן, אבל להגיד למשרד ממשלתי להביא את העובדים? העובדים לא רוצים.

לא כשהעובד לא רוצה, זה כשהמנכ"ל לא רוצה לשחרר את העובד.

לא, זה יום חופש, אין עניין של המנכ"ל.

חבר הכנסת פורר מדבר על כל העובדים שעוסקים בהכנת הבחירות במהלך שלושת החודשים. יש לנו עדיין מחסור קטן, אני מקווה שנתגבר עליו.

אם תהיה תקלה במערכת הבחירות - - -

אולי ניתן לליברמן, שהוא היה האחראי לזה...

עזוב, לא צריך להוסיף לו עוד – הוא לא קשור לעניין...

מה היה הרציונל להכניס דווקא את עובדי המדינה?

למה לא גורמים אחרים?

יש העדפה.

אין הגבלה, יש עובדים שבאים מבחוץ. אבל צריך לזכור שמעסיק פרטי – אם אני משרד עורכי דין ויש לי עובד נהדר, אני לא בטוחה שאם הוא ישחרר אותו לשלושה חודשים לטובת עבודה בבחירות, אותו עובד ימצא עבודה כשהוא ירצה לחזור אחרי הבחירות. שירות המדינה הוא בעצם אבא ואימא.

יש גמלאים.

אז יש לנו הרבה מאוד גמלאים של שירות המדינה.

אין הגבלה את אומרת, יש העדפה.

גם לא העדפה. כל הגיוסים לעובדי ועדת הבחירות בתקן בוועדת הבחירות ובוועדות האזוריות מגויסים באמצעות הליכים פומביים.

את אמרת שהתגברתם ברוב המקרים, מה את יכולה להסביר?

יש לנו עוד מקרים בודדים נקודתיים.

על מה את יכולה להגיד שהתגברתם?

היו לא מעט קשיים בגיוס העובדים.

את זה הבנו, איך התגברתם?

היה גם קושי כי חלק מהעובדים לא רצו לחזור בשל שיקולים כלכליים, כפי שאמרתי, כי כבר אין להם ימי חופשה להיעדרות ממושכת מהעבודה, הם נאלצים לבטל חופשות משפחתיות. במערכת בחירות רגילה להורים לילדים יש מסגרות חינוכיות. לעומת זאת, בתקופה הזאת הורים נדרשים לשלם מכיסם למסגרות של קייטנות.

איך התגברתם על זה?

חוק הוראות מיוחדות שהוזכר קודם לכן קבע למעשה סמכות ליושב ראש ועדת הבחירות לקבוע ששכר עובדי ועדת הבחירות המועסקים לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים בלבד יהיה גבוה בשיעור שלא יעלה על 33% מהשכר שנקבע להעסקת עובדים לשם קיום הבחירות הקודמות לכנסת העשרים ואחת. יושב ראש הוועדה כבוד השופט מלצר בחן את הנושא, בחן את כל הטעמים ומהטעמים, בין היתר שהזכרתי קודם לכן, החליט לקבוע תוספת בשיעור של 32%, תוספת אחידה לכלל עובדי הוועדות האזוריות והוועדה המרכזית במטרה לתמרץ את העובדים ליטול חופשה או חל"ת ממקום עבודתם ולהמשיך ולסייע כמובן מניסיונם הרב במערכת הזאת, שהיא גם מאוד מאוד ייחודית בקרבה שלה למערכת הקודמת.

וזה יצר עוד גירעון.

תוספת נוספת היא בגין שכר עובדי יום הבחירות ועובדים שמועסקים במבצע ספירת הקולות. הם מועסקים בשעות, הם מועסקים במשמרות יום ולילה. העובדים שמועסקים בשעות ביום הבחירות מועסקים בכל הוועדות האזוריות. זה למעשה יום שבתון. ביום שבתון מקובל לשלם שכר של קרוב ל-200%.

אבל זה גם היה בבחירות הקודמות.

נכון, אבל השכר לפי שעות אצלנו עמד - - -

- - -

עכשיו זה גדל - - -

תפרידו, מה שדיברנו על 32% תוספת זה העובדים שעוסקים שלושה חודשים בהכנת הבחירות, זו קבוצה אחת.

הקבוצה השנייה היא עובדי יום הבחירות, שמועסקים רק ביום הבחירות, גם בספירה, גם במטות בוועדות האזוריות.

גם הם מקבלים תוספת.

הם מועסקים בשעות. השכר השעתי שלהם עמד על 59.76 שקלים ביום שבתון.

כן אורלי, אבל הם גם מקבלים עכשיו תוספת על פי בקשת השופט חנן מלצר.

לא, זה לפי החלטת מליאת ועדת הבחירות המרכזית במסגרת הסמכות שלה לקבוע את תקציב ועדת הבחירות, שזה התקציב שמונח לפניכם.

ביטן, אבי ניסנקורן ומאיר כהן פעלו, כי היה קשה מאוד לגייס עובדים; מה עוד שאלה שמתחילים מהבוקר גומרים באחת, שתיים לפנות בוקר את כל הספירה והיה לנו קשה להעמיד – אתה יודע שהיו קלפיות עם שני אנשים.

מיקי, לגבי הנושא של עובדים היא הסבירה. לגבי הנושא של אלה שעובדים ביום הבחירות, זה גם היה בבחירות הקודמת, זה גם היה יום ולילה.

לאלה שלא שילמנו כמו שצריך על המשמרת המלאה, היום ירוויחו 1,416 שקלים נטו.

אלה חברי ועדות הקלפי.

לא, וחברי ועדות קלפי לא הצלחנו לגייס - - -

אני אמחיש את העניין למה נחשפנו לעיוות הזה. נוצר מצב שעובד שעבד ביום הבחירות במשך 10 שעות ביום שבתון השתכר 597 שקלים לכל היום, נטו 400 ומשהו שקלים בעצם ביום שבתון, שזה שכר לא סביר ל-10 שעות עבודה. לכן מליאת הוועדה החליטה להגדיל את השכר השעתי לעובדי יום הבחירות ועובדי ספירת הקולות כאן בכנסת, שגם התקשינו לגייס.

ועכשיו לסוגיה שהעלה חבר הכנסת מיקי לוי. סיעות הכנסת מגייסות את חברי ועדות הקלפי. בכל קלפי יש מזכיר ושלושה חברי ועדת קלפי מטעם הסיעות. הם עובדי הסיעות, שמגויסים על ידי הסיעות, והם למעשה המעסיק, אבל מי שמממן את עלות שכרם זו ועדת הבחירות. אנחנו מעבירים את הכסף מתקציב ועדת הבחירות שאושר לסיעות, בכפוף לתנאים מסוימים - - -

רק תיקון אחד, 590 שקיבלו למשמרת זה נטו, לא ברוטו.

משמרת ראשונה.

בשתי המשמרות קיבלו 590.

לא, זה טעות במה שכתוב, כי זה 597 ברוטו פחות 25% מס.

אבל שלמה, עכשיו המשמרת השנייה או יום שלם מקבלים יותר.

זה נטו, זה הנטו שהם קיבלו לחשבון.

לא, ברוטו, פחות 25% מס.

לא לא לא, 590 זה אחרי ניכוי של 25% מס, זה הצ'ק.

אתם מדברים על משהו אחר.

על חברי ועדת קלפי.

אמרת שה-590 זה ברוטו, ובסופו של דבר הנטו הוא משהו בסביבות 400 ומשהו. אמרו פה החברים, בראשם שלמה, שה-590 זה הנטו.

שלוש קבוצות – סיימנו עם קבוצה אחת, עובדי שלושת החודשים שקיבלו תוספת 32%. קבוצה שנייה, עובדי השעות של ועדת הבחירות, שמועסקים ביום הבחירות ובספירת הקולות. הם ה-597 שקלים ל-10 שעות ברוטו ביום הבחירות, והם עובדי ועדת הבחירות. סיימנו איתם ולהם גם היתה תוספת שביקשנו בשעות.

הקבוצה השלישית היא חברי ועדות הקלפי, כפי שהסברתי עובדי הסיעות. הם מקבלים מוועדת הבחירות שכר בגין כל היום פר תפקיד. כל חבר, העלות שלו היתה 1,575 שקלים ברוטו בבחירות הקודמות לכל היום. יש סיעות שהחליטו לחלק את התפקיד הזה לשלוש משמרות, ולכן יצא 525 שקלים לשלוש משמרות, ואז 525 שקלים למשמרת, כי אנחנו משלמים לכל היום. יש כאלה שחילקו לשתי משמרות, ואז זה 1,575 שקלים לחלק ל-2, ואז נטו יוצא 590 ומשהו שקל.

נתקלנו בבעיה, הסיעות הביאו את זה לתשומת לבנו, אבל אנחנו גם יותר נחשפנו לזה בבחירות האחרונות. אני בכל יום בשבועיים האחרונים שלפני יום הבחירות בודקת – יש לנו מערכת מיוחדת, שבה הסיעות משבצות את חברי ועדות הקלפי. המטרה שלה היא שנוכל לעקוב אחרי השיבוץ ולראות את האיוש, שלא נגיע ליום הבחירות במצב שהמזכיר ימצא את עצמו בבוקר לבד ולא ניתן לפתוח את הקלפי. אי אפשר לנהל יום בחירות תקין בהרכב חסר, שזה מה שלצערי קורה לעתים. אלה המקרים שאנחנו שומעים לפעמים על בעיות כאלה ואחרות, שלא מגיעים גם חברי ועדות קלפי. אני עושה את הבדיקה הזאת. נחשפנו לתופעה, שבבחירות האלה עד יום, יומיים לפני הבחירות, ערב לפני הבחירות, לא היה מלא. היה חסר לעומת בחירות קודמות חסר גדול.

פניתי לבאי כוח הסיעות, ביקשתי לתגבר את האיוש, חלקם הגבירו, חלקם פחות. כתוצאה מכך, במוצאי יום הבחירות, כאשר ועדות הקלפי נדרשו לסגור את החדרים ולהתחיל את הליך הספירה, הן צריכות לבצע ספירה בהרכב חוקי של מזכיר ושני חברי ועדת קלפי. קיבלנו דיווח ממאות, אם לא אלפים, של קלפיות על חסר. מה שקרה זה שהוועדות האזוריות נאלצו לשלוח עובדים ששוריינו לתפקידים אחרים לקליטה של החומרים ולתפקידים אחרים בוועדה, וכל המזכירים הרזרביים נשלחו למלא את המקום של אותם חברי ועדת קלפי שלא הגיעו. זה מצב לא תקין.

אני מקווה שקיזזתם להם את השכר.

את זה אתם צריכים לעשות. לכן מליאת ועדת הבחירות, גם בשל הקושי בגיוס של אנשים – משמרת בוקר יודעת שהיא באה בשבע בבוקר ומסיימת בשתיים. מי שבא בשתיים, לא יודע מתי הוא יוצא. הוא יכול לסיים את העבודה בקלפי בארבע לפנות בוקר, בשתיים, באחת, או בשש בבוקר, תלוי במצב בקלפי והם מתקשים בגיוס. לכן מליאת הוועדה החליטה להעלות את השכר מ-1,575 שקלים ל-1,890 שקל, כאשר אני מדגישה שהתוספת של 315 שקלים הללו תינתן רק למי שיעבוד או יום שלם או במשמרת הלילה האחרונה בעבור הספירה. זו התוספת, זה לא יינתן למי שבא בבוקר בשבע ויוצא בשתיים.

מה התוספת הכספית רק לסעיף של תשלומי חברי ועדת הקלפי?

אבל זה על דעתנו.

שמונה מיליון שקל.

כן, בערך. זו תוספת נוספת.

אם כבר הגעת ל-1,890 ברוטו, אנחנו נעשה את החישוב על 25% נטו, אבל תגידי לי את השעות של חצי המשמרת של בוקר, כי יש הבדל בין מי שבא לעבוד בוקר. ההגדרה היא משבע בבוקר עד שלוש אחר הצהריים.

עד שתיים.

שלוש.

אתם מגדירים את השעות, לא אני.

חבר'ה, יש הבדל בתשלומים.

השעות הרשמיות של עבודת ועדת הקלפי הן בין השעה שבע בבוקר עד עשר בלילה. החלוקה למשמרות היא על דעת הסיעות. אתם גם יכולים לחלק את זה לפי שעות, זה לשיקול דעתכם. אתם יכולים להגיד שעובד יעבוד שעתיים, שלוש, אבל האחריות שלכם היא לשלם לעובד בהתאם למה שהוא עבד.

אני מציע לכולם לא להעסיק מי שרוצה לבוא לרבע יום, כי מתחיל ברדק וכשמדובר באלפי אנשים, השליטה אובדת.

נכון, אני חושבת שהנכון יותר זה יום שלם, שגם - - -

אתם יש לכם 35 מנדטים - - -

אתה יודע כמה אני צריך לאייש? - - -

מיקי, חסרים לכם מתנדבים לכחול לבן?

לא, יש לנו. תאמין לי, ברוך השם, עומדים בתור.

נו, אז מה הבעיה?

לכם, אבל לא לכולם.

זה דווקא הוא שהעלה את הבעיה.

אם יש מישהו שיש לו בעיה באיוש קלפיות, תגידו לנו.

אצלנו אין בעיה.

תוספת נוספת, בפעם הקודמת אנחנו עשינו שינוי בהיסעי הבוחרים לקלפיות. יש הסדר לפי חוק הבחירות, שמאפשר לוועדת הבחירות לממן את הנסיעה של הבוחרים שלא מתגוררים בפועל ביישוב שבו הם מצביעים, ואנחנו מממנים את התחבורה הציבורית. בפעם הקודמת עשינו שינוי בהסדר, כדי שלא תהיה פרוצדורה לבוחר ולא להכביד עליו ועשינו הסדר מול משרד התחבורה, שבו פתחנו קווים בין-עירוניים בחינם ללא עלות, כולל רכבת ישראל. למשרד התחבורה יש הגדרה מה הם הקווים הבין-עירוניים. זאת לא ההגדרה שלי כאזרחית, שאני אומרת: מבחינתי בין רמת גן לפתח תקווה זה יישוב. מבחינת משרד התחבורה, לא זה לא נקרא קו בין-עירוני, זה נקרא קו עירוני. לכן מתוך, נדמה לי, ה-1,200 קווים שיש במשרד התחבורה, הוגדרו לטובת האזרחים ביום הבחירות קרוב ל-600 או 500 קווים בפעם שעברה. זו היתה הפעם הראשונה שהפעלנו את זה וכל רכבת ישראל פעלה גם. הפעם אנחנו מתכוונים להרחיב את ההסדר הזה.

לכמה קווים?

אנחנו עדיין לא יודעים, זה סוג של משא ומתן מול משרד התחבורה. אנחנו רוצים להגדיל את זה, לראות מה היו הקווים העמוסים יותר, איפה היו יותר פניות ציבור לקווים שלא פעלו והיתה יותר דרישה של הציבור ביום הבחירות. אנחנו נעשה את העבודה הזאת, אנחנו עושים אותה.

יש לזה עלות תקציבית?

כנראה שתהיה עלות נוספת.

מה היתה העלות של ההסעה?

בפעם הקודמת שילמנו שלושה מיליון. ברשותכם, אני לא אומר מה הסכום שאנחנו מתקצבים כרגע להערכתנו, כי אנחנו רוצים לשמור את זה למשא ומתן מול משרד התחבורה. אם אני אומר מה הסכום אז חבל, אולי אני אוכל להשיג סכום נמוך יותר, אנחנו במשא ומתן איתם עכשיו.

אפשר להפוך את הוועדה לוועדה חסויה...

אני יכולה לומר, הסכום כתוב, אני יודעת אותו, אבל זה עניין של משא ומתן. אנחנו מתנהלים מולם כרגע.

הרב גפני, אני רוצה שתסביר מי הטיל עלינו את כל עלויות הבחירות האלה שאנחנו דנים בהן...

יושב כאן הנציג.

אורית, את לא יודעת מה את עושה.

כי זה בדם לבו, ואני אוהבת שהוא מדבר על זה...

סעיפים נוספים שחל בהם גידול זה סעיפים שלמעשה תוקצבו בחסר כלשהו בפעם הקודמת. אני אזכיר, התחשיבים שלנו רובם בסעיפי ועדת הבחירות מבוססים על הערכות. יש המון מרכיבים של חוסר ודאות בתקציב של ועדת הבחירות. הוא נעשה הרבה זמן מראש, לא בהכרח אנחנו יודעים מה בדיוק יקרה באותה עת, לכן בבחירות לכנסת העשרים ואחת מה שתוקצב בחסר היה תחום הגנת הסייבר. תקצבנו אותו משמעותית הרבה יותר גבוה הפעם.

לשאלתך, חבר הכנסת גינזבורג, בפעם הקודמת תקצבנו מאוד נמוך את סעיף הסברה לציבור, ב-3,650,000. הפעם תקצבנו את זה למעלה משבעה מיליון שקל, כי בפעם הקודמת עשינו קמפיין נוסף של פייק ניוז, חשבנו שזה נכון. זה היה קמפיין טוב, שהסב את תשומת לב הציבור לסוגיה הזאת. אנחנו גם חושבים שהפעם יכול להיות, שבגלל הסמיכות למערכת הבחירות הקודמת אחוז ההצבעה עשוי להיות יותר נמוך מהפעם הקודמת, אנחנו רוצים לעודד את ההצבעה יותר מהפעם הקודמת, אז תקצבנו את זה הרבה יותר.

שכר העובדים לפי שעות תוקצב בחסר, כי אני אזכיר שהיו 47 רשימות, מה שבכלל לא היה צפוי לעומת כל מערכות הבחירות הקודמות. המשמעות של זה היתה שנאלצנו לפתוח את כל האריזות הידניות של 11,000 ארגזי ועדות הקלפי, לארוז הכול בחזרה. זה דרש אלפי שעות עבודה נוספות.

השלכות ומשמעויות של תהליכי הפקות לקחים – כפי שאמרתי בראשית הדברים, אנחנו מבצעים כרגע במקביל למערכת הבחירות גם תהליך הפקת לקחים מקוצר, לא בכל התחומים, בדברים הכי חשובים. אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיו המשמעויות. עשינו סעיף סל של חמישה מיליון שקל למשמעויות שיכולות להיות – אמצעים טכנולוגיים, משמעויות של כוח אדם, תגבור. זה בתוך ההכנות לבחירות, זה חלק מהתוספת. זה סעיף סל, נעשה בו שימוש רק במידת הצורך.

מנגד אני רוצה לציין, שביצענו גם בחינה של כל סעיפי התקציב והפחתנו סעיפים שלא היה צורך בתקצוב נוסף שלהם כמו בפעם הקודמת.

חסכת לי שאלה.

כך למשל, אני אתן סתם דוגמה, כל נושא התחזוקה של המרכז הלוגיסטי, ארנונה, שכירות וכו', שזה מאות אלפי שקלים. תקצבנו את זה כבר באפריל 2019. לא תקצבנו את זה שוב. בסעיף פעולות ממוחשבות היו פרויקטים שתכננו - - -

אבל צריך לציין - - -

לא, סליחה, במצטבר זה הרבה יותר – זה 600,000; בפעולות ממוחשבות הפחתנו 11 מיליון שקל בגין פרויקטים שהחלטנו לא לעשות נוכח סמיכות הזמנים; סעיף מבנה חדש בכנסת 600,000 שקל; משכר עובדי הוועדה הפחתנו קרוב לחמישה מיליון שקל, כי לא תקצבנו שוב את אותם חודשים שכבר שילמנו לעובדי המטה הקבוע, אז במצטבר זה גם ירד. אנחנו בשיא הפעילות כרגע. אם יש שאלות, בבקשה.

איתי טמקין, משרד האוצר. הרבה זמן לא הייתם פה.

הוא לא סתם ממשרד האוצר, הוא מאגף התקציבים ממשרד האוצר.

מה זה משרד האוצר?

כשאני קורא את חלופת המכתבים בין המנכ"ל לבין האגף, זה דווקא - - -

בשנים האחרונות בכל מערכות הבחירות האחרונות הוגשה הצעה תקציבית לוועדת הכספים, ועדת הכספים אישרה אותה, ובכל הבחירות האחרונות הוועדה נהגה באחריות ולא ניצלה את כל התקציב שאושר לה והחזירה לאחר מערכות הבחירות עודפים למשרד האוצר.

השנה הזאת אנחנו מבקשים להיזהר עם הפרקטיקה הזאת. אנחנו בשנה שהיא לא קלה מבחינה תקציבית, והפרקטיקה של הצעה שהיא גבוהה מדי ואחר כך החזרת עודפים יכולה לפגוע באופן לא פשוט בניהול התקציב השוטף שלנו בשנה הנוכחית. אנחנו בשנה שאנחנו סופרים התחייבות להתחייבות ברמה הפרטנית, כי כמו שאתם בוודאי יודעים, זאת לא שנה נוחה מבחינה פיסקלית.

אנחנו עברנו על ההצעה שהוגשה לוועדת הכספים. אנחנו חושבים שהדרך הנכונה להסתכל על הצעה כזאת היא לא תקציב מול תקציב. כל מי שהתעסק פה בתקציבים יכול להגיד את זה. הנכונה להסתכל על זה, זה ביצוע מול תקציב.

ביצוע התקציב הקודם נכון להיום יצא עד עכשיו 240 מיליון שקל. לפי ועדת הבחירות המרכזית ייצאו עוד 30 מיליון שקל בגין הבחירות הקודמות. אני מדבר על הבחירות הקודמות. נכון לבוקר שולמו קבלות, שולמו 240 מיליון שקל. אני יכול להגיד שאנחנו רואים כבר בחודש יולי עצירה כמעט מוחלטת של התשלומים. בחודש יולי שולמו עד עכשיו, עד ה-22, רק ארבעה מיליון שקל, כלומר אנחנו נמצאים כבר בשלב הדמדומים של ההוצאה הקודמת. אנחנו חושבים שגם לבוא ולהגיד שנסיים ב-270 את הבחירות הקודמות זה מספר כלפי מעלה. אבל בוא נניח לרגע, שכן נסיים ב-270 את הבחירות הקודמות. במידה ומסיימים ב-270 מיליון שקל את הבחירות הקודמות, מזה צריך לנכות כחמישה מיליון וחצי שקל, שמשמשים עלות קבועה של עובדי ועדת הבחירות.

ציינתי שהפחתנו אותם.

אורלי, תאפשרי לו, עוד יגידו שאני לא נותן לאגף התקציבים לדבר, ואני נותן.

אני לא סותר, אכן בהצעה החדשה העלות הזאת הופחתה. אבל אם מסתכלים על העלות האמיתית של הבחירות הקודמות, צריך לקחת את אותם 270 מיליון שקל – שעוד פעם אני אומר, לשיטתנו גם הם אנחנו לא חושבים שייצאו, אבל לצורך העניין אם ייצאו 270 מיליון שקל, אם אני מפחית מהם חמישה מיליון שקל, אני מגיע לעלות ריאלית של 265. אם לוקחים את העלות של 265, משווים את ההצעה שמונחת פה של 326 מיליון שקל, הגידול התקציבי הוא 23% בין המערכת הקודמת לבין המערכת שתתחיל עכשיו.

הקודמת זה הכנסת העשרים ואחת.

זה 17%-18%.

326 לעומת 265.

הוא משווה לביצוע בפועל, לא לתקציב.

כפי שהוא מעריך שיהיה הביצוע בפועל.

לא לא לא, לביצוע בפועל כפי שהיה, לא מה שהוא מעריך.

חבר הכנסת פורר, לביצוע בפועל בגרסה הכי מרחיבה שלו.

23%.

נכון.

בגרסה הכי מרחיבה ביחס לכנסת העשרים ואחת, אתה מתכוון.

יפה, ביחס לכנסת העשרים ואחת.

וכשאנחנו בחנו את סעיפי התקציב, אנחנו חלילה לא רוצים לפגוע בעבודת ועדת הבחירות, ולכן אנחנו מציעים שכרגע ועדת הכספים תאשר הצעה נמוכה יותר מההצעה שהוגשה פה של 326 מיליון שקל, ובמידת הצורך, במידה וועדת הבחירות - - -

כמה אתה היית מציע שהיא תאשר? כל סכום קולע מבחינתך?

לא.

התחלת לא טוב, אתה יודע למה? היא נתנה הסבר מפורט. אני, אם הייתי רוצה לסתור את ההצעה שלה, הייתי אומר לה: אני חולק עליך, בפרמטר הזה היה צריך לעשות ככה ולא ככה. אתה בא עכשיו לדבר אתי על סכומים, אתה חולק על הסכום, לא על הדרך. על הדרך לא חלקת עליה אפילו בצורך אחד, כי אתה גם לא יכול לחלוק עליה, כי מה לעשות יש פה פרקטיקה של הליך של בחירות. אבל אני אשאיר את הטיעונים המנצחים שלי לסוף.

ברמה הפרטנית ההצעה כוללת רזרבה של תשעה מיליון וחצי שקל. אנחנו חושבים שבשלב הנוכחי, מטעמי זהירות, אנחנו מבקשים לאשר את ההצעה הזאת בלי הרזרבה.

ההצעה הנוכחית, כמו שציינה המנכ"לית, כוללת סעיף סל, שכרגע שאין לו ייעוד, בגובה חמישה מיליון שקל, ואנחנו מבקשים גם להפחית אותו.

אנחנו מבקשים להפחית עוד כ-1.2 על בסיס השוואה לגידולים בתקציבים קודמים מסעיף הוצאות טיפול שוטף ועוד כחמישה מיליון שקל מציוד קלפיות.

סך ההצעה, כפי שאנחנו רואים אותה, צריכה לעמוד על אזור ה-303 מיליון שקל ולא 326 מיליון שקל, כפי שהובא בפני חברי הוועדה.

20 מיליון שקל פחות מההצעה שלהם.

נכון, כ-20 מיליון שקל פחות מההצעה שלהם.

בחשבון שהוא עשה הוא הביא 18 מיליון.

לא ירדתי פה לכל סעיף.

23 מיליון שקל, זה מה שלדעתך יפגע או ישקם את הגירעון התקציבי שעומד על - - -?

לא, אבל כמו כל משרד ממשלתי כרגע - - -

זה לא משרד ממשלתי רגיל. בחיאת דינקום, אתם רוצים לדפוק את הבחירות? גם ככה יש לנו צרות. נו באמת, על מה אתם מדברים? לכו תחפשו את הגרוש. איפה היית כל השנה עם שר האוצר "נטו נטו נטו"? למה לא עצרתם את המבול הזה?

מיקי, עכשיו הם עושים נטו בחירות...

למה לא עצרו את המבול הזה? 4.2% גירעון.

הם היו חותמים עכשיו על 4.2. אני אומר לך, הם מוכנים לחתום על 4.2.

אם אתה מאמין להם בגירעון, תאמין לו גם בניתוח.

אני לא מאמין להם בגירעון.

יש פה מוותיקי אגף התקציבים.

הוא עתיר קרבות, לא סתם. בבקשה, אתה רוצה לעזור להם? קדימה, תעזור, נשמע – לא, אני חושב שבאת לקופות החולים.

נציג משרד האוצר בכלל לא מתווכח כאן, הוא אומר: בוא נאשר 303, ואם נצטרך ניתן לכם את השאר, אז מה השאלה בכלל?

לא שלמה, אני הולך הפוך. כדי שאני לא אצטרך לבוא עוד פעם, נאשר את הכול ואם יישאר נחזיר להם.

מה, הם חשודים בזה שאם יישאר, הם ייצאו ליום גיבוש או נופש? אני לא מבין.

אני לא הולך עכשיו לקיים פה יום עיון. יש ויכוח. אומרת מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית: אני באופן קבוע מחזירה כסף אם יש לי עודפים.

חד משמעית נכון.

וחד משמעית, אתם לא מתווכחים בכלל על העובדות.

נכון.

אתה בא ואתה אומר: המצב קשה. מכיוון שהמצב קשה, תורידו עכשיו את ה-20 מיליון שקל פחות יותר, ואם יצטרכו, נשלים, תבואו לוועדה ונוסיף את זה.

נכון.

מה אתה מציע שאנחנו נעשה?

אני יכול לחשוב על מקומות אחרים בממשלה, שאני חותך 20 מיליון שקל מהר מאוד – מהר מאוד.

מה ההבדל אם לא מעבירים את זה? מה היתרון של זה בעיניך?

אני אסביר. ככל שמתקדמת השנה, הוודאות התקציבית בתתי ביצוע במשרדים אחרים הולכת ומתבהרת. כרגע ככל שהשנה מתקדמת, מתגלים יותר ויותר סעיפים שמשרדים ממשלתיים לא הצליחו לבצע במלואם במהלך השנה. זה טבעי, זה קורה בכל - - -

אבל זה בכל שנה ככה.

השנה הפער יהיה גדול יותר, שלא יהלכו עלינו אימים עם הגירעון.

היושב ראש, אפשר להשלים בבקשה? אנחנו נמצאים בחודש יולי. כשאתה שואל כרגע שרים ומנכ"לים בחודש יולי לגבי התחזיות שלהם לגבי יכולת הביצוע שלהם היא אופטימית מטבע הדברים והם חושבים שהם יצליחו לבצע את כל התקציב. ככל שמתקדמת השנה, יודעים להגיד בוודאות, שיותר ויותר סעיפים, מה לעשות, לא מצליחים - - -

אתה יודע שבתקציב דו-שנתי בשנה השנייה מבצעים - - -

איתי, תתמקד בי רגע, בגלל שאני מבולבל לגמרי, הרי סיכמנו את זה כבר...זה ברור שהביצוע יהיה פחות מכל שנה, למה?

כי המדינה משותקת, אתה אמרת.

לא רק המדינה משותקת, גם הם משתקים את המשרדים, הם פשוט לא נותנים להם לבצע. מה אתה עושה לי ככה? אתה רוצה שאני אבהל?

מדיניות האיפוק והריסון.

עם כל הכבוד, מה המשמעות של העניין? הרי הרבה פעמים באים מנכ"לי משרדים, אפילו שרים, ואומרים: רק שנייה, אל"ף תתנו העברה, בי"ת יש סעיפים שאנחנו לא מבצעים בגלל שהרפרנטית שלכם שעובדת באגף התקציבים, בחורה צעירה, אומרת: לא, אני לא מסכימה, וכשהיא אומרת: אני לא מסכימה, הם לא יכולים לבצע, וכשהם לא יכולים לבצע, יגיע סוף השנה והפער יהיה גדול. הרי זה לא קיים בכל שנה אחרת. אני למשל קיבלתי מכם ערימה של העברות. אני לא מביא כלום, בגלל שאין בכלל בקשה להסכמה על זה. שום דבר, הרי לא הבאתם לא את הקיצוץ שהעברתם בממשלה – לא אמרתי שנעביר את זה, אבל אני לא מקבל בכלל בקשות. המשרדים לא מבקשים, או מבקשים ולא מקבלים. הם לא צריכים להגיע לשי באב"ד, יכול להיות שעם זה יש בעיה, אבל עם הרפרנט הנמוך, הקטן שצריך לאשר, הוא אומר: לא מאשר, הוא אומר למנכ"ל.

אין רפרנט גבוה, רק נמוך?

יש דרגות, יש מנכ"ל, יש ממונה על התקציבים, יש סגן ממונה על התקציבים, יש סגן, יש רפרנט, יש כאלה שמגיעים לכאן.

חשבתי שאתם מפטרים את כולם, כי הם אומרים את האמת.

לא מפטרים. אם יפטרו, זה במשרדים. ואז ברור שהביצוע שעליו אתה מדבר יהיה נמוך. הוא יהיה נמוך בגלל שהמדינה משותקת. שיתקתם אותה לגמרי. נוסף לכול, שיש בחירות, שיש לי את מי להאשים בבחירות האלה, אני כמובן לא אעשה את זה עכשיו.

גפני, אל תתקוף סתם את ראש הממשלה.

זאת ועדה מקצועית, אני לא רוצה להיכנס עכשיו לעניין הפוליטי. אבל לבוא לוועדה ולטעון כאילו שאנחנו לא יודעים על מה מדובר? מה אתה טוען? שהביצוע יהיה נמוך? אני יודע, הביצוע יהיה נמוך בגלל שאתם מבצעים את זה ככה.

אני לא טוען את זה. אני אסביר, היושב ראש. הביצוע כולו השנה בתקציב המדינה ככלל לפי כל התחזיות, הולך להיות אפילו מעל 100%.

הנה אורית קיבל עכשיו דיון על הגירעון. רצית כל הזמן דיון על הגירעון, אז קיבל דיון על הגירעון.

רציתי דיון על הגירעון, כשהעברנו את העודפים של הפעילות השוטפת, לא עכשיו.

אתה יכול להסביר לה על הגירעון?

לא לא לא, אני צריך לסיים את הישיבה ב-12 וצריך לדון עוד על הקנביס.

איך בשנה שיש שתי מערכות בחירות הביצוע 100%?

בניגוד למערכות הבחירות הקודמות, השנה אנחנו בבחירות כשיש תקציב מאושר כבר. במערכות הבחירות הקודמות, יצאו לבחירות כשלא היה תקציב מאושר, היה תקציב המשכי.

האוצר היה שמח אם לא היה תקציב מאושר.

הם אנשים מאוד נחמדים, וכשהם מסבירים, אפשר להשתכנע מהם. הרי מה הוא אומר? יש תקציב מאושר. אומר לו מנכ"ל משרד החינוך, למשל על מה שדיברנו פה: יש תקציב מאושר, למה אתה לא נותן לי להעביר את הכסף? יש תקציב מאושר, אישרנו אותו. אז הוא אומר: לא, יש בעיות ואי אפשר, ומתחיל להגיד תירוצים. יש תקציב מאושר, אבל לא מעבירים את הכסף, הם לא מעבירים.

אפשר לשאול שאלה את הנהלת הוועדה?

משרד החוץ תוקע תכניות של תרבות שאושרו בתקציב מאושר ואין עכשיו חשיפה בין לאומית, לא במחול, לא בתיאטרון, לא בכלום, וזה תקציב מאושר, למה זה תקוע בחשיפה הבין לאומית?

צודקת.

הרי אנחנו נמצאים כבר בחודש יולי. כל הבקשות לעודפים שהגישו המשרדים, כבר הגישו המשרדים את כל בקשות העודפים ואישרנו אותם?

לא, לא אישרנו, עצרנו את החינוך - - -

יש עוד שלוש שלא אושר.

לא מה שהגיע אליך.

אני לא יודע, תשאל אותו.

את כל העודפים הבאתם אלינו כבר?

לא, עברו 68% מהעודפים.

אז איפה ה-30% הנוספים? אנחנו כבר ביולי. הרי אתה אומר שיהיה ביצוע ושההוצאות יהיו גדולות.

דרך אגב, שאלה טובה. מה שעודד שואל זאת שאלה טובה. לא כל הדברים שהוא אומר הם טובים ונכונים, אבל מה שהוא שאל עכשיו זאת שאלה נכונה.

אני יכול להתייחס לעניין של הדיון?

32% עודפים מאוד מעניינים אותי.

אתה יכול להאשים רק את עצמך שהגענו לזה.

אני מאשים את עצמי ואני ממשיך ברשותך, לשאלה שעלתה פה קודם.

שמעת מה שאמרתי לה? אני לא יודע אם מותר להגיד, אמרתי שאתה חבר ועדה טוב, אבל מה לעשות, אתה בגלות...

עם כל משרדי הממשלה אנחנו נוקטים השנה זהירות, הגירעון נמצא כבר כרגע במקומות שאנחנו לא רוצים לראות אותו ואנחנו נוקטים בכל רכיב בהוצאה התקציבית בזהירות מרבית השנה. אנחנו מבקשים לנקוט את אותה זהירות גם לגבי הרכיב הזה. ברור שסכום של 26 מיליון שקל לשאלה שעלתה פה קודם הוא לא סכום מקרו במונחי תקציב מדינה, אבל כמו שעם כל משרדי הממשלה כרגע אנחנו בוחנים סעיף סעיף ובודקים דבר דבר כדי לנסות להגיע קרוב ככל הניתן למסגרות הפיסקליות, גם בסעיף הזה אנחנו מבקשים את אותה זהירות.

עכשיו כבר היית יותר קרוב לאמת – עדיין לא לגמרי, אבל היית כבר קרוב.

כן, אבל זה עדיין לא ביצוע מעל 100%. זהירות מרבית זה לא - - -

איתי, אני רק רוצה להסביר לה מה אמרת ולהסביר לעצמנו. הוא אמר: יש תקציב מאושר – וזה נכון – ואנחנו בוחנים כל דבר, האם צריך את הביצוע והאם זה עומד בכל הכללים של הביצוע, והם גורמים לכך שבעצם אם אנחנו מדברים על משרד החוץ, הם לא מקבלים את הכסף, למה? בגלל שבוחנים האם יש קבלות, את שמעת את כל הדיונים האלה, וממילא משתקים את פעילות החוץ של מדינת ישראל. זה נקרא הבחירה שעליו הוא מדבר, אותו דבר בכל משרד. יש אולי פה משרד אחד או שניים וחבר שלהם, אז הם משחררים, אבל בכל המשרדים - - -

כשאומרים דברים כאלה, אני חייב להגיד.

טעיתי, לא אמרתי.

אם היית אומר לחץ פיסי מתון.

לא לא אמרתי – לא, אני חוזר בי, אין חברים שלכם, טעיתי, כל המשרדים אותו דבר, כל המשרדים חברים שלכם, הכול בסדר. על כל פנים, הם לא מעבירים כסף, הם פשוט משתקים את המדינה. יש דברים חיוניים, אנחנו דיברנו על זה כמה פעמים. היה הנושא של הצהרונים, ראש הממשלה ושר האוצר סיכמו שמסבסדים את הצהרונים, כל הבעיה שהיתה ועל זה שחררנו את העודף – בסדר, אנחנו נצטרך לעמוד על המשמר, בגלל שבינתיים זה עדיין - - -

לא כל מה שראש הממשלה - - -

מה הם החליטו? הם החליטו שהם מביאים קיצוץ רוחבי, שזה דבר חמור כשלעצמו, אבל בסדר – אבל גם הקיצוץ הרוחבי לא מגיע. אין, לא מונח על שולחני קיצוץ רוחבי, שאתו צריך לממן את הצהרונים.

הרב גפני, אני חייבת להגיד פה כמה דברים, גם אולי בגלל שהרבה פעמים ישבתי בצד הזה של השולחן. אנחנו נמצאים בגירעון מטורף, שהוסתר על ידי הממשלה הנוכחית, ואת הגזירות שכולנו נשלם בכיס שלנו אנחנו נחטוף וייחשפו בפנינו.

ואם יתברר אחרת, את תבואי להתנצל בפני שולחן הוועדה?

כן כן. הם ייחשפו בפנינו אחרי הבחירות.

לאן את רוצה להגיע? שלא ייתנו כסף.

הפקיד מאגף תקציבים - -

איזה פקיד? הם מנהלים את המדינה.

אבל למי אתה מחטיף על הראש? האשמה היא של הממשלה שניהלה מדיניות תקציבית מופקרת, שלא היו לה סדרי עדיפויות אמיתיים ושעבדה מעכשיו לעכשיו בכיבוי שריפות. הבחורצ'יק הזה אשם? באמת. אני לא מכירה אותו בכלל, אבל יש גבול. בוא לא ניטול קורה מבין עינינו.

ישבנו, ישב גם אבי ניסנקורן בישיבה לא רשמית, אני לא אגיד את השם בגלל שיכול להיות שהנושא הזה יסתדר, אבל שתדעי – ישבנו כדי שישלמו משכורות לעובדים. אני לא אגיד את השם ואל תגיד גם כן. אני לא רוצה, כי אולי יהיה פתרון בסוף. הקצבנו כסף לעניין הזה של עובדים שיקבלו לפחות אם סוגרים את המוסד, שישלמו את הפיצויים. אני לא יכול לתאר את זה. ישבו מולי שני פקידים של אגף התקציבים בדרג לא גבוה, אני כמובן לא אומר את השמות, וגיחכו מולי ואין כסף, אי אפשר לשלם לעובדים. מה דעתך? ככה מתנהלת מדינה נורמלית?

עם כל הכבוד, ויש לי מלוא החופן טענות לאגף התקציבים, יש לאגף התקציבים הזה שר, ומעל שר הזה יש ראש ממשלה. ואם הם לא יודעים להנחות את אגף התקציבים לעשות משהו, אז יש פה בעיה. ואתה יודע טוב מאוד, כי היית יושב ראש ועדה הרבה פעמים – כשיש שר אוצר שמנחה את אגף התקציבים, אגף התקציבים עובד לפי השר. ושלא תחשוב שהחוכא ואטלולא שהם עשו מהוועדה הזאת בקדנציה הזאת לא היתה בגיבוי מלמעלה, אז הכי קל לבוא אליהם בטענות – ויש לי טענות אליהם, זה בסדר – אבל מי שמעליהם נותנים להם לעשות מה שהם רוצים, זאת לא חוכמה גדולה.

נכון.

עם כל הכבוד, אני רק רוצה להגיד לך שבמהלך הקדנציה הזאת היה שר ביטחון, והיה פה הרבה פעמים - -

וכשהיו לו טענות לשר האוצר או לפקידות - - -

רגע, אני שמעתי אותך, תשמע גם אותי.

במקרה כשאתה מתחיל לדבר על שר הביטחון, אני יכול לנחש. בקדנציה הזאת הם היו שלושה.

כשהגיעו לפה ההעברות שהיה צריך להעביר למשרד הביטחון בזמן של שר הביטחון ההוא, ההוא לא ידע בכלל להגיד: כן צריך, לא צריך, בקיצור הוא לא היה בתוך העניין.

הוא היה עסוק בחיסול הנייה תוך 48 שעות.

רבותי, הוא לא היה בעניין. אז אם אנחנו מאשימים את ראש הממשלה ואת שר האוצר – דרך אגב, הם עשו דברים טובים – אם רוצים להאשים - -

מי שאחראי לטוב ולרע, לטוב ולרע.

- - אז תיקח כמה התקציב של משרד הביטחון שהעבירו פה והשר לא ידע בכלל על מה מדובר.

השר ידע, ואתה יודע מה ידע, ואתה יכול - - - מי שאחראי על המשרדים זה השרים. אם אתה רוצה לפרק את השרים מאחריות, תפרק אותם, עם כל הכבוד לחבר'ה האלה.

אני צריך אותך לא בגלות, אני צריך אותך פה מקצועית. היית מדבר כמוני תמיד – תמיד, תמיד.

אני אומר לך מקצועית - - -

גמרנו. עם כל הכבוד, אני לא נותן לך פה את כל הבמה, אתה אופוזיציה.

אגב, תמיד כשיש לי טענות, הטענות שלי לשרים – לא לפקידים, גם כשהייתי בקואליציה, ואתה יודע את זה.

אני לא יודע כלום.

אף פעם לא דיברת נגד אגף התקציבים.

מאז שעברת לאופוזיציה, אני לא יודע כלום, בגלל שכל הזמן דיברת כמוני.

אז אגף תקציבים זה - - -

אבל מי שמנהל את אגף תקציבים זה השר.

חוזרים לדיון של ועדת הבחירות, נכון?

כן, ועדת הבחירות, אני הולך להצביע.

אני פונה לנציג אגף תקציבים. תקשיב, אנחנו לפני בחירות חרדים להליך הדמוקרטי, ואני מאמין שכל מי שחרד להליך הדמוקרטי, מאמין למה שהוא אומר. יש פה דרישה סבירה, שהוצגה ונומקה במפורש. יכול להיות שאתה צודק, יכול להיות שיתברר בסוף שתהיה יתרה, יהיה תת-ביצוע, אבל המנכ"לית לא הביאה פה טיעון אחד שהוא הגזמה או יכול להיות שלא יקרה – גם לא סתרנו את זה, אתה יודע מה? גם אין לנו כלים, אבל היא דיברה על צורך אמיתי בכמה פרמטרים.

אני חושב שלבוא עכשיו ולהגיד לה: תבטלי את זה, תעשי את זה, ומחר, מחרתיים היא תעמוד – ועדת הבחירות והמנכ"לית שבראשה ויושב ראש ועדת הבחירות יעמדו פה לדין הציבור, ואתה יודע, זה גם נזק בלתי הפיך. בסכום שמתבקש פה הנזק ראוי, הצר שווה בנזק המלך, נקרא לזה ככה. אפשר לומר גם לפרוטוקול, שומעת אותי המנכ"לית, שאם יהיה תת ביצוע, הכול חוזר, אף אחד לא הולך להתפרע. רוב ההחלטות של ועדת הבחירות – או על פי חוק או בהנחיות של היושב ראש או בהתכנסות של ועדת הבחירות עצמה. אם הייתי יודע שבעבר היתה התנהלות מופקרת - -

לא היתה.

לכן אני אומר, כשיש חשד ואין לנו את הכלים לצפות את העתיד, אני חושב שהצר שווה בנזק המלך והדרישה היא לא מוגזמת. אם יהיו עודפים, זה של המדינה בסוף, זה יחזור למדינה. אני חושב שזה טוב שאתם עושים את זה בוועדות, אבל לא במקרה הזה, במיוחד כשהדרישה היא לא מוגזמת, לא מופרכת.

במקרה הזה אני מסכים אתך.

ההשוואה שלך של ועדת הבחירות המרכזית לכל משרד ממשלתי אחר היא מעט מוטעית. המעמד בעיניי, גם לפי חוק הוא אחר, וגם מבחינת החשיבות של הפעולה של המשרד, היא קריטית לדמוקרטיה - - -

- - - הטיעון הזה כל תקציב.

הם הכובע המקצועי. זה כמו שטייס בחיל האוויר יבקש ממני ברגים מסוימים לגבי המטוס שלו, אין לי יכולת לבקר אותו. הם אנשי המקצוע, הם טוענים שכדי לנהל מערכת בחירות תקינה, הם זקוקים לתקציב הזה. אם אתה טוען שהם מתנהלים בצורה אחראית ומחזירים עודפים, יש לאשר להם כל מה שהם מבקשים, גם במידה וזה מכניס אותנו - - -

גם אם זה שוליים - - -

מראש ההליך בחוק זה שהם צריכים להביא הצעה, ומי שצריך לבקר את ההצעה זאת ועדת הכספים. אנחנו צריכים להביע את עמדתנו.

אמרת את עמדתך. שכנענו אותו, את נציג האוצר. הוא אמר: אני הבעתי את עמדתי, אתם צריכים - - -

איתי, אני דווקא רציתי ללכת אתכם, אתם מסכימים לקבל את עמדתה של מנכ"לית ועדת הבחירות?

אנחנו הבענו את עמדתנו.

מה העמדה של האופוזיציה?

בעד.

בעד, ואני רוצה גם להסביר. בבסיס ועדת הבחירות רצתה לקבל אישור בחוק להגדיל את התקציב, ואנחנו סירבנו. אמרנו שצריך להיות דיון מסודר בוועדת הכספים ולהביא את הסעיפים לוועדת הכספים.

ראוי ככה.

והמלצה של יושב ראש ועדת הבחירות, השופט מלצר.

יש פה הצגה מסודרת ומפורטת. דרך אגב, גם בתקציב הקודם היה סעיף של יתרה של שמונה מיליון שקל וחצי, אז הגדילו את זה לתשע ומשהו, זאת אומרת פער של מיליון שקל.

אנחנו רואים שוועדת הבחירות מתנהגת באחריות, ואם יש עודפים הם בסופו של דבר חוזרים לאוצר המדינה, ולכן אני חושב שצריך לאשר את התקציב.

יש למישהו עמדה אחרת?

יש לי שאלה לאורלי.

רק בקצרה.

קצר לחלוטין. מכיוון שאני מטפל בעניין הזה באופן יום יומי, הערתי את תשומת לבך בפעם הקודמת וביקשתי לשלוח את כתבי המינוי לסלולר. אני מתעסק עם אלפי ניירות של כתבי מינוי. מה הבעיה לשלוח את זה, יעני עלק ?startup nation מה הבעיה לשלוח את זה בווטסאפ? הוא ימלא, ישלח ניירות, עצים, בלגן, טעויות, מה בעיית כתבי המינוי האלה?

מיקי, צריך תוספת תקציב בשביל זה...

לא, זה הכי קל. זה חוסך לך את כל הניירת.

אני מסכים, אני אתך.

מיקי, אני הייתי עסוק, תגיד במשפט.

אני מתקיל את אורלי, בפעם הקודמת ביקשתי מאורלי לשלוח את כתבי המינוי בווטסאפ. זה חוסך ניירות, זמן עבודה.

כן, אבל יש כאלה שאין להם.

צריך להטמיע את זה במערכות, שהכול יבוא אוטומטי.

מי שרוצה, בגלל שיש כאלה שאין להם ווטסאפ.

הווטסאפ יגיע למערכת, יישלח, לא יהיה מצב שברגע האחרון אנשים לא יגיעו. עלק startup nation אנחנו.

כשביקשת את זה ממני זה היה לפני שלושה חודשים. אף אחד מאתנו לא חשב שבחלוף חודש וחצי יהיו בחירות נוספות.

אף אחד לא חשב שאנחנו מדינה לא נורמלית.

בן אדם אחד מ-8200, 24 שעות עבודה מסדר את זה.

מיקי, אבל יש לי הצעה זמנית. היום כשבא חבר קלפי, דורשים ממנו להביא נייר מודפס, אפילו לא מקבלים את הנייר מצולם בווטסאפ. את זה אני חושב שצריך לשנות.

אנחנו צריכים את התיעוד הזה, כדי שיהיה לנו את זה בפרוטוקול.

יהיה תיעוד.

רגע, תנו לי דקה להשיב.

אם הוא לא מופיע בפרוטוקול, לא מעבירים לי כסף.

יש רישום בפרוטוקול ועדת הקלפי לנוכחות של החברים. לפעמים קורים מקרים, שמזכיר ועדת הקלפי אולי לא רשם את שמו של האדם, ואז על הבסיס הזה הוא לא יכול לקבל שכר.

אבל המזכיר זה עובד שלכם, אז שירשום.

מדובר ב-15,000 איש. בסדר, לפעמים קשה מאוד לשלוט בכול.

בשביל זה להקשות על כל אותם עשרות אלפי עובדים?

זה הרבה יותר מ-15,000 – זה 30,000.

כתב מינוי הזה הוא אסמכתה נוספת - - -

אדוני, זה דיון לוועדת הבחירות המרכזית, זה לא דיון לוועדת הכספים.

דבר נוסף, יש אוכלוסייה שאין לה מכשירים מותאמים לאס-אם-אסים, ואתם צריכים להבין את זה. אנחנו צריכים לעשות דברים שמתאימים לכולם. אבל בכל מקרה, למערכת הנוכחית אין סיכוי, מדובר בשינוי – הבטחתי לך שאני אבדוק.

אדוני, זה דיון לוועדת הבחירות המרכזית.

אוקיי רבותי, אני מבין שאף אחד לא מתנגד. איתי, אני רציתי להיות טוב אתכם, אבל לא הצלחתי.

אנחנו נתמוך, אתה יכול להתנגד.

מי בעד האישור של ועדת הבחירות של תוספת תקציב, כפי שהביא השופט חנן מלצר יושב ראש ועדת הבחירות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1
הצעת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לתוספת תקציב לצורך קיום הבחירות
לכנסת העשרים-ושתיים נתקבלה.

אחת נמנעה, השאר כולם הצביעו בעד. תודה רבה, התוספת אושרה.

אדוני, יש לנו ברשותך עוד בקשה, ציינתי אותה במכתב. קודם כל, אני מתחייבת כאן אישית, שאנחנו ננהג בזהירות בכספי הציבור.

זה ברור, אנחנו קיבלנו את זה כהתחייבות ברורה.

דבר שני, בזמנו ב-11 ביוני הוועדה כאן אישרה את התקציב הבסיסי של הוועדה – 283 מיליון, בהתאם למה שהיה בפעם הקודמת. נציגת האוצר על דעתה הפחיתה שמונה מיליון שקל מהסכום הזה והעבירה אותו מתקנת שכר לתקנת רזרבה, שאנחנו לא יכולים לגעת בה.

מי זאת נציגת האוצר?

היא לא נוכחת כאן כרגע, אני מניחה שאיתי מודע לזה. המשמעות היא שכדי להשתמש בשמונה מיליון שקל האלה, אנחנו צריכים את אישור האוצר, כי זה בתקנת רזרבה. אנחנו מבקשים שתורה להחזיר את הכסף הזה, כפי שהוועדה אישרה, היא פעלה בניגוד להחלטת הוועדה.

אנחנו נתאים את התקציב בדיוק להחלטת הוועדה, לא נסטה.

לא, היא אומרת ששינו את זה.

זה השמונה מיליון מתוך ה-283 בדיון מה-11 ביוני.

אבל יש עכשיו אישור חדש.

האישור על התוספת.

זה האישור.

אנחנו נעמוד אחד לאחד - - -

יופי.

אורלי, אומר איתי טמקין שיעמדו במה שאושר בוועדה ולא יבוא איזה פקיד במשרד האוצר וישנה את זה על דעתו. הוא יהיה חייב להוכיח שכל מה שאמרתי עד עכשיו לא נכון, והם לא מנהלים את המדינה אלא אנחנו. הוא אומר שהכול יותאם אחד לאחד.

בסוף השנה נעשה דיון, נראה כמה יצא - - -

חכה חכה מה שיהיה בסוף השנה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:08.