פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ואחת

הכנסת



44

15/07/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ב בתמוז התשע"ט (15 ביולי 2019), שעה 9:00

סקירה על יישום חוק הפיקוח על המעונות

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
קארין אלהרר
מיכאל מרדכי ביטון
עוזי דיין
יעקב טסלר
דסטה (גדי) יברקן
יבגני סובה
עידית סילמן
יצחק פינדרוס
טל רוסו
קטי (קטרין) שטרית

חכ"ל יגאל גואטה
עידן רול
מירב כהן
ינון אזולאי
חילי טרופר
אבי ניסנקורן
אוסאמה סעדי
יעל גרמן

שרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא ביטון



חכ"ל יגאל גואטה

מנהלת אגף לחינוך קד"ס, משרד החינוך - סימה חדד

מנהל אגף א' תקציבים, משרד החינוך - דוד מזרחי

רפרנטית תעסוקה באג"ת, משרד האוצר - יעל לינדנברג

רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר - אורלי ליימן עיני

רפאה בכירה המחלקה לאם לילד ולמתבגר, משרד הבריאות - עדינה יוסף

עו"ד, משרד הבריאות - נינא כהן קרן

עוזרת ראשית בבריאות הציבור, משרד הבריאות - נעה שר

סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד הרווחה - דבורה אליעזר

מנהל תחום, אגף בכיר מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים - קובי סוויד

לשכה משפטית זרוע עבודה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים - אייל גינגולד

מנהל מטה אגף מעונות יום, משרד הרווחה - חגי ראובן פורגס

מתמחה, לשכה משפטית, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים - ישעיהו בן הראש

מנהלת מחלקת חברה, מ.שלטון מקומי - רות דיין מדר

רכזת תחום גנים, ארגון ההורים הארצי - שירן יחיא

יו"ר, ועד הגנים הארצי - אחז אגם

נצית נתניה, ועד הגנים הארצי - אתי דבר פיזיצקי

מת"ל-ועדת חינוך, ועדת חינוך - זאב גולדבלט

מת"ל, הוועדה לזכויות הילד - ורד וינדמן

מת"ל, הוועדה לזכויות הילד - כרמית כהן

סגנית ראש העירייה, עיריית תל אביב-יפו - ציפי ברנד

עוזר סגנית ראש העירייה ציפי ברנד, עיריית תל אביב-יפו - גיא רוטשטיין

מנהלת האגף לקידום הגיל הרך, עיריית תל אביב-יפו - ענת לידור מאיר

מנכ"ל, ארגון גני הילדים - חנן דגן

מנכ"ל, ארגון גני הילדים - שולמית ביסמנובסקי

מנהלת תחום חינוך ורווחה, מרכז המועצות האזוריות - רינת חכים

עו"ד אגף קידום זכויות, אלו"ט - עדי נעמת

מדריכה וחורת בתחום הגיל הרך, אוניברסיטת בר אילן - דבורה גבעון

נציגת המכללה האקדמית אמונה-אפרתה, מלכ"ר - יערה שילה

נציגת פורום קהלת, מלכ"ר - מיכל שמעון

חיב"ה - קרן איוס

רכזת הקואליציה לחינוך מלידה - ליאת גלנץ

חברת הנהלה- אגודה למען הילד בגיל הרך - גולדי טוקה ילין מור

מנכ"ל איגום - קונסטנטין שוויביש

ראש המחלקה למחקרי מדיניות - יצחק קליין

מנהלת משרד חיב - חינוך ילדים בגיל הרך - לירון לנקרי

יועצת משפטית ארגון נעמת - מאירה בסוק



סטלה שנקל ויינשטיין



גל אלימי קנר



ענת דייגי

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את בטרם - יובל אלגד

מירב ישראלי

יהודית גידלי

לאה קיקיון



סקירה על יישום חוק הפיקוח על המעונות

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הדיון. היום 15 ביולי, 2019, י"ב בתמוז, תשע"ט. נושא הישיבה הוא – סקירה על יישום חוק הפיקוח על המעונות. אמנם הכותרת מצומצמת. אני אומר כמה מילים לסדר הדיון. מכבדת אותנו בנוכחותה שרת הבינוי והשיכון בקדנציה הקודמת יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד שגם חוקקה את חוק הפיקוח, נמצאים אתנו הח"כים המחוקקים וכן החדשים, אורחים רבים – כולכם ברוכים הבאים. קיבלתי רשימת דוברים גדולה ומאחר והדיון מוגבל בזמן אז ייתכן שלא כולם ידברו, אתכם הסליחה. אם נצליח להכניס את כולם – אדרבא ואדרבא. המטרה היא לא לדבר. המטרה היא להגיע למיצוי הנושא וזו שעת כושר, שלצערנו באה בעטיה של אותה פרשייה.

אז אומר מספר מילים, אתן לשרה לומר כמה מילים, סקירה על החוק מהזווית של הוועדה שחוקקה. לאחר מכן היועצת המשפטית של הוועדה תאמר לנו מה עוד צריך להיעשות ולאחר מכן הדיון יתחלק פחות או יותר, לא בצורה מסודרת, נתייחס להתעללות שהיתה, זו שהתגלתה, וכאלה שהיו ולא התגלו, כאלה שקורים היום ואנחנו לא יודעים עליהם, וכנראה יקרו גם בעתיד. ואנחנו נצטרך להשתדל למנוע אותם.

- - -

לרענן את הזיכרון של חברי הכנסת הוותיקים, והחדשים עוד ילמדו – כל עוד אני עומד בראש ועדת החינוך כל חברי הכנסת רשומים לדיון אוטומטית ברגע שנכנסו לדיון. מבחינת מזכירות הכנסת אין פה יוזמה של הדיון, זה לא שח"כ זה או אחר יזם אותו. ביקשתי אותו כיו"ר ועדה בוועדת ההסכמות, אבל בכל מקרה את נמצאת לשמאלה של השרה ואת ראשונת הדוברים אחריה.

לא הכל זה שיר, אבל מה לעשות יש גם שיר שאומר: "אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא, אין בעולם דאגה כמו דאגה של אימא, ואין בעולם מי שיאהב אותך כמו אימא, רק אימא שלך". זה לא הכל פוליטיקה. זה עכשיו הוספתי, תוך כדי קריאות הביניים. חז"ל אומרים – הודעת בעל דין כמאה עדים דומה. אם בעל דין מודה זה יותר טוב ממאה עדים, והגננת המתעללת הודתה ואמרה על עצמה: פה הייתי שטן, פה היה לי יום שחור. שנים רבות חבריי ואני ניסינו לחוקק את חוק הפיקוח על המעונות. שנים רבות אנו קוראים להעביר את המעונות למשרד החינוך, כי מה שחינוך – הכל חינוך, תפיסת העולם שהמעונות נועדו לאחסן את הילדים – ככה, לאחסן, כך היה כתוב, ברציונל – כדי שהאם תצא לעבודה, ברוך ה' עברה העת הזו והתקדמנו למקום כלשהו. אבל מה לעשות? בצוק העתים תמיד לא היה שר הכלכלה או שר התמ"ת או שר העבודה המתאים שיתעלה על אגו משרדו ואגו עצמו וישחרר אותם, ומה לעשות? התחלתי עם חז"ל אני אמשיך. אצלנו במקורות אומרים: מגלגלים זכות על ידי זכאי, וכאן המקום להזכיר גם את השר חיים כץ שדווקא בתקופתו חוקק חוק הפיקוח על המעונות. הוא בא אלינו להידברות יחד עם מנכ"ל משרדו כדי להעביר זאת, והעבירו את חוק הפיקוח על המעונות. אנחנו יודעים שהיה לחץ אדיר במשך קדנציות רבות ושנים רבות. הגענו לחקיקה ומשכו את החוק כי היתה שאלה מי יממן אותו, והפעילו לחצים כבדים כדי שהחוק לא יחוקק. והנה הוא בא לכדי חקיקה ויושם. בתקופתו של השר כץ – מה לעשות, אמנם גם הפרשייה הזו התגלתה והתפרסמה אבל גם הוא הסכים לשחרר את המעונות מתחת אחריותו ולהעביר אותם תחת החלטת ממשלה שעדיין אנחנו מקווים שהיא תועבר בצורה שקולה, אחראית, כדי שמה שהכל חינוך – יהיה בחינוך.

רבותיי, מילה אישית להורים מראש העין. אני רוצה לומר לכם תודה בשם כל ההורים שלקחתם את הטרגדיה האישית הזו של ילדיכם והוצאתם אותה לרחובות כי אם זה לא היה קורה – עולם כמנהגו נוהג. ואני אומר לחבריי – מחר מחרתיים כשנבוא לחוקק חוקים שמדברים על שלומם של ילדים, לא כל אחד יסתכל מזווית הראייה שלו כמה ילדים בסקטור – חווינו זאת בחקיקת חוק הפיקוח על הצהרונים. כל סקטור משך, כך וכך ילדים, מינימום ילדים – נשווה את זה למה שמתאים לי, כי בסוף בסוף זה יתפוצץ לנו בפרצוף. נאבקנו כבר אז כבר בפיקוח על הצהרונים לעשות זאת בכל מספר, אבל היה מי שמשך את זה לשם – זה חומר למחשבה, לתקן את זה. אני מקווה שבקדנציה הבאה תהיה לי הזכות. גם כאן בחוק הפיקוח על המעונות צריך בהמשך להריץ גם תיקונים גם תוך כדי הליכה. רבותיי, אני מבקש שהדיון הזה יהיה בסוף בסוף תכליתי. אני רוצה לראות מה עומד מאחורי החלטתו של ראש הממשלה – האם זה עובר עם הכלים כדי שזה יהיה מפוקח באמת? האם זה עובר עם הכלים כדי שזה יהיה מפוקח באמת? האם זה עובר עם הכלים כדי שמשרד החינוך יוכל להיערך לבצע את המשימות שאנחנו מצפים ממנו בצורה ראויה, וגם למשרד החינוך אני אומר – חכו, אל תטפלו בכל התסכולים שלכם, התקציביים, על הגב הזה. לכן נצטרך לעשות זאת בהדרגה, בחכמה, כי יש לנו עניין להעביר את המעונות ומיד למשרד החינוך. זו שעת כושר שחבל שנחמיץ אותה.

השרה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הדיון, תודה לכל הנוכחים. אני רוצה להזכיר – אני מסתכלת כאן על האנשים בחדר. יש כאן כאלה שבדיוק בזמן הזה לפני שנה ישבו אתנו כאן כדי לחוקק את חוק הפיקוח על מעונות היום ואת חוק המצלמות. אני רוצה להזכיר לכולם שגם לפני שנה הצלחנו להגיע למעמד כזה של חקיקה בגלל הטרגדיה האיומה של יסמין וינטה. באופן סמלי אתמול נגזר דינה של המתעללת. לא לשביעות רצוני, אבל זה יותר ממה שניתן היום למתעללות אחרות.

חוק הפיקוח וחוק המצלמות ייכנסו לתוקף בספטמבר הקרוב. צריך קצת לעשות סדר בכל השיח שמתקיים. חוק הפיקוח, בעקבות המוות של יסמין וינטה, לקח את המרכיב המידי החשוב ביותר, וזה הנושא של הביטחון האישי של הילדים, כדי להבין בכלל מי מטפל בהם, איפה המעונות האלה ממוקמים, איזה דברים בסיסיים של בטיחות יש במקומות שבו נמצאים הילדים הללו. לקחנו את המרכיבים האלה, ואתה צודק, יושב-הראש מרגי, שנים ניסו לגלגל כאן בכנסת את חוק הפיקוח על מעונות היום ותמיד בגלל סוגיות תקציביות כאלה ואחרות, אינטרסים כאלה ואחרים, החוק הזה נפל. אנחנו, כדי להתחיל להניע את התהליך הזה אחרי 70 שנה כשיש פריצות מוחלטת, כשכל מי שרוצה יכול לפתוח מעון איפה שהוא רוצה, עם מי שהוא רוצה – אנחנו אפילו לא יודעים מה מספר המעונות שיש, כי אף אחד לא יודע עליהם, הכל פרוץ לגמרי – ואת הדבר הבסיסי הזה אנחנו ביקשנו להכניס לאיזשהו מסלול כדי שאנחנו נבין כמה מסגרות כאלה יש במדינת ישראל, מי מטפל בילדים. אי אפשר יהיה יותר לפתוח מעון בלי שמקבלים את הרישוי הבסיסי, הראשוני, ולשם אנחנו הולכים.

לצד הסיפור הזה קידמנו גם את נושא המצלמות – שאגב, גם בימים האלה, כבוד היושב-ראש, אנחנו שומעים אנשים מצקצקים ואומרים: הנה, היתה מצלמה ולא נמנעה האלימות. אבל מה שמפספסים פה בגדול זה שאם לא היתה המצלמה אי אפשר היה לעקור החוצה לא את המתעללת של יסמין וינטה, לא את המתעללת מראש העין, וראו ערך מה ששמענו אתמול – גוש עציון, יש סוגיה חדשה, פרשה חדשה. אין תיעוד מצלמות, ועכשיו קל מאוד להגיד – זה חיסול חשבונות אישי. מאוד יכול להיות, אגב, יכול להיות. ראינו גם מקרים כאלה, אבל לעולם אנחנו לא נדע אם מדובר בחיסול חשבונות אישי או שמדובר בהתעללות, וזה התפקיד של המצלמה, במיוחד בגילאים האלה שבהם הילדים לא יודעים לבטא את עצמם. לשני התהליכים האלה אנחנו הולכים וצריך לזכור שהחוקים האלה ייכנסו לתוקף רק בספטמבר הקרוב.

הסוגיה הנוספת שנמצאת על השולחן זה הנושא של המעבר למשרד החינוך. כשאנחנו ישבנו כאן לפני שנה רצינו שבחוקים עצמם – את זוכרת, חברתי, קארין אלהרר, שליוותה אותי כל התהליך והיתה אתי כל פגרת הקיץ – רצינו שייכתב בחוקים שמי שאמון על החקיקה, על יישום החקיקה, זה משרד החינוך. סוגיה פוליטית לחלוטין, מסתבר, כי היתה התעקשות שזה יהיה משרד העבודה והרווחה, ואם וכאשר יעבור התחום למשרד החינוך נוכל לעשות את התיקונים הנדרשים. ולמה אני מציינת את זה? כי כבר אז, במתכונת שאנחנו חוקקנו, היה לנו ברור שתפיסתית צריך להעביר את כל המערך הזה של מעונות היום למשרד החינוך. עוד לא דיברנו על תקציבים, עוד לא נזרקו לחלל האוויר המיליארדים שכולם היום ממהרים לזרוק אותם ועושים הרבה מאוד בלאגן באינפורמציה. אתם יודעים מה זה המיליארדים שעליהם מדברים – 4.5, 5, חלקם מדברים על 9. זה חוק חינוך חינם מגיל לידה עד שלוש. חברים, אני אומרת לכם בכאב – אנחנו עוד לא שם, עוד לא שם. אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה. אנחנו עושים הסדרה אחרי 70 שנה שבהן השטח פרוץ, ומה לעשות? גם בית לא בונים לא מהגג ולא ביום אחד, בונים אותו מהיסודות. ושני החוקים שאנחנו חוקקנו בקיץ הקודם הם היסודות למהפכה שנדרשת כאן. המעבר למשרד החינוך צריך להיות מיידי, as is. כמו שמשרד העבודה והרווחה אחראי ואמון היום על מעונות היום, באותה מידה ובאותה מתכונת – קודם כל נעביר את זה למגרש ששם זה צריך להיות, וזה משרד החינוך. ומשם – נוכל להמשיך להתקדם הלאה גם לכל הדברים הנוספים שאנחנו רוצים – לדבר בסוגיית התקינה, לחזק את נושא הכשרת הסגל, סגל המטפלות וזה נמצא כבר בחוק הפיקוח. התשובה היא – כן, אל תסמנו לי בראש "לא".

- - -

אתה - - - גם את חוק הפיקוח על הצהרונים עם הלחץ הפיזי הלא מתון שעשית. פרשת קו 300 היתה עדינה, אז אל תפריע, בבקשה.

התקנות שבחוק הפיקוח שיידרשו להגיע הנה לאישור הכנסת בחודשים הקרובים מתייחסות לנושא הכשרת המטפלות. יש גם תקציב לצדן. יתייחסו לנושא הבטיחות ולסוגיות נוספות שנרצה להוסיף. אנחנו נוכל להתייחס לתקינה. זה חשוב, ואנחנו נדבר על המחיר שמשלמים ההורים, זה חשוב. אבל אי אפשר להעמיס על הגב של הקטנים האומללים האלה עכשיו את כל המהפכה הנדרשת. יש לנו משימה אחת בתור התחלה: לוודא שהחוקים האלה שעברו בקיץ הקודם ונכנסים לתוקף בספטמבר אכן יתחילו בספטמבר, שאנחנו נדאג לביטחון האישי של הילדים כבסיס ראשוני לכל מה שאנחנו רוצים להעביר כאן, ומשם להתקדם הלאה. תודה רבה.

תודה. היועצת המשפטית.

מבחינת מסגרת הדיון – החוק שמדובר עליו הוא אכן החוק החדש, חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות משנת 2018, שנכנס לתוקף כפי שהשרה אמרה ב-1 לספטמבר 2019, למעט הנושא של העיצומים הכספיים שייכנס לתוקף שנה אחרי שיותקנו תקנות לפי החוק, ואז אפשר יהיה להטיל גם עיצומים כספיים. אז עשיתי רשימה של דברים שצריך להיערך לקראתם לפי החוק כדי שאפשר יהיה להתייחס באופן מסודר. בעצם, צריך להקים את מנגנון מתן הרישיונות וביטולם. כמובן שהכל כפוף לשאלה באיזה משרד זה יהיה. כרגע, בחוק, כתוב שזה בסמכות משרד העבודה והרווחה, שהמפקחים הם של המשרד וכו' וכו' – אז צריך יהיה לבחון את נושא ההעברה, באיזה אופן משפטי צריך לעשות אותו. אבל כל משרד שזה לא יהיה בסמכותו יצטרך לעשות - - -

אז באמת צריך להקים את מנגנון אותם רישיונות – הבחינה והביטול שלהם, ככל שצריך. יש סעיף בחוק שמאפשר מתן אישורים ראשוניים עד להתקנת התקנות, אז צריך להיערך לנושא הזה של מתן אישורים ראשוניים עד להתקנת התקנות, אז צריך גם להיערך לנושא הזה של מתן אישורים ראשוניים גם אם עדיין אי אפשר לתת רישיונות. הקמת המרשם של הרישיונות – הכל צריך להירשם במרשם וכך יהיה גם מרשם מסודר של המעונות שיש להם רישיון. התקנת התקנות היא כמובן בסיס לנושא של החוק, יש לנו תקנות בנושא של תנאים ופעילות המעון, כפי שהשרה פירטה, תנאים לעניין גוף בודק – בודקים ומומחים, שאמורים להיכנס למעונות ולבדוק את קיום התנאים, והוראות מעבר לגבי מעונות קיימים ועובדים קיימים, שצריך גם לגביהם להתקין תקנות. צריך לברר איך מפעילים את המנגנון של - -

משרד המשפטים נמצא אתנו?

כן, כן.

- - בדיקת העבר הפלילי והתאמה של עובדים, גופים בודקים ומומחים. ההיערכות להתקשרות עם גופים בודקים ומומחים, שנקבע בחוק שזה נעשה במכרזים, ככל שצריך להסמיך מפקחים נוספים לפי החוק החדש. יש הסמכה למפקחים לפי חוק המעונות הקיים, גם לפי החוק הזה אבל ככל שיש צורך – כמובן יש יותר מעונות שצריך יהיה לפקח עליהם, אז צריך יהיה להסמיך מפקחים נוספים. היערכות למתן צווי הפסקה מנהליים. נושא אכיפה מנהלית, כאמור, ייכנס לתוקף שנה לאחר התקנת התקנות אבל עדיין צריך להקים את המערך של הטלת עיצומים כספיים לפי החוק, הקמת ועדת ערר לפי החוק ומינוי אחראי לטיפול בפניות הציבור – שזה גם, לפי החוק. אלה הנושא שצריך להיערך לגביהם.

תודה. אנחנו נעשה את הסדר בוועדה. יש ריבוי של חברי כנסת, טוב מאוד, וזו גאוותי. נשמע שני חברי כנסת ואורח, כך שנוכל להיכנס לדיון ולצלול גם עם נתונים מקצועיים מעבר לשחרור קיטור ושאלות שלנו.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ואני מודה לוועדת ההסכמות שהביאו את הדיון החשוב הזה. זה אל סוד שההצלחה לחוקק את החוק נבעה בעיקר בגלל הטרגדיה של יסמין וינטה. אף אחד לא התנדב בממשלה להעביר את החוק הזה. זה חוק שלצערי נולד כתוצאה מהטרגדיה. הצעות חוק היו ורצון היה, אבל לא היה בממשלה. והחוק נולד עם הרבה מאוד שאלות לגבי שנת הלימודים הקרובה. אני אגיד למרבה הצער שהתפשרנו בלא מעט דברים בחוק הזה. הגענו לקראת פתיחת שנת הלימודים, ה-1 לספטמבר, ואני לא משוכנעת עד הסוף, ולכן רציתי לקיים את הדיון הזה, שבאמת כולם ערוכים ולו כדי להתקיים את המעט המתחייב ב-1 לספטמבר, שזה הרישום הפלילי של הצוותים במעונות והעניין של החייאה, והעניין של המיקום.

אני אומר שוואלה – טוב שיש בחירות, כי ראש הממשלה גם נזכר שזה נורא נורא חשוב להעביר את הנושא הזה של המעונות למשרד החינוך. אני לא יודעת מה השתנה.

אני הייתי שם. אני זה מה שהשתנה.

אז חבל שלא היית קודם שרה.

בדיונים הבאמת ארוכים ומורכבים שהיו בוועדה חוץ מלהתחנן נראה לי שעשינו הכל כדי שמשרד החינוך ייקח את הנושא הזה ויטפל בו מהיום הראשון. זה לא קרה, כי לא היו בחירות. אז טוב שיש.

אני מבקשת לדעת – נמצאים פה נציגי משרדי העבודה והמשפטים – כמה מעונות פנו אליכם כדי לקבל את האישור לרישומים הפליליים? כדי שנדע על מה אנחנו מדברים. ואני מבקשת מהוועדה המכובדת הזו – תראו, החוק קבע וכנראה לא בכדי שכל ועדה יכולה לעסוק בכתיבת התקנות. אני חושבת שיש פה שעת משבר אמיתית. אין יום בזמן האחרון שלא פותחים את הטלוויזיה או את הרדיו או קוראים בעיתון על איזה חשד להתעללות. ואני לא מרגישה שגם בזמן פגרת בחירות אנחנו יכולים להמשיך כאילו כלום לא קרה, וצריך להאיץ תהליכים. אמרנו – עד ה-31 באוקטובר צריך להביא תקנות. אבל "עד" לא אומר שאי אפשר להביא לפני. לכן אני בטוחה שהמשרדים הממשלתיים – משרד המשפטים, משרד העבודה – כבר יש להם גרסה לתקנות. לכן אבקש שהגרסאות של התקנות יובאו לוועדה. הוועדה היא סוברנית לדון בתקנות ואני הייתי מבקשת שבנושא הזה לא נמתין לבחירות. בנושא הזה אין קואליציה ואופוזיציה בעניין הזה.

הבעיה לא תהיה קואליציה ואופוזיציה, להערכתי. הבעיה תהיה, כמו בכל התקנות – משרד המשפטים.

יושב כאן נציג משרד המשפטים שאני מכירה היטב את מחויבותו לנושא. לא תהיה בעיה. ואני מבקשת בצד הנתונים גם לדעת מה אתם עושים כדי להגביר את הבנייה של הפעוטונים.

תודה רבה.


קארין אלהרר (כחול לבן): << דובר >

אני יודעת.

אני אגביר כל חבר כנסת בדקותיים.

בסדר. ביקשתי לקיים את הדיון, מקיימים אותו. תן לי להתבטא.

לא סיימנו את הדיון. רק התחלנו.

אני מבקשת לדעת מה אתם עושים אקטיבית כדי לגרום לפעוטונים לפנות אליכם. בדיקה אחראית שעשיתי – פניתי לארבעה פעוטונים. ארבעתם לא ידעו על מה אני מדברת. תודה.

בוקר טוב לכולם. אני שמחה על הדיון שמתקיים כאן היום. אני רוצה לומר כמה דברים לפני שאני אתייחס לחוק הפיקוח עצמו. במסגרת חוק המועצה לגיל הרך אני חייבת לומר שאנחנו כן התחלנו עכשיו איזושהי בדיקה מקיפה כדי כן לשלב נכון נציגות הורית בתוך המקום הזה. זו אמירה מאוד משמעותית, מאוד משמעותית היום לאותם הורים שבעצם היו, מהווים, והם אלה שבעצם מביאים ושולחים את הילדים שלהם לאותן מסגרות, הילדים של כולנו, ואנחנו נראה כיצד אפשר להביא את זה לידי ביטוי.

התקדמנו, ואני מצטרפת לחברתי וחבריי כאן שאמרו שאי אפשר להביא איזושהי בשורה, אז יכול להיות שבחירות אבל בסופו של דבר, לאור מה שקרה ולאור הדרישה שלנו להעביר את גילאי לידה עד שלוש למשרד החינוך אנחנו מקווים כי אכן לאור אותן המלצות באמת והבחינה של משרד החינוך של איזה משאבים נדרשים לכך, ונדרשים משאבים, אנחנו לא מתעלמים מזה, כי אנחנו רוצים לבצע את המהלך הזה בצורה מלאה ונכונה, ואני מקווה מאוד שאחרי הקמת הממשלה הבאה זה אכן יתקיים ואנחנו נוכל להביא באמת לילדי ישראל בשורה אמיתית וגדולה.

בספטמבר עתיד להיכנס חוק הפיקוח, וחוק הפיקוח איך שאני רואה אותו ואיך שאני מבינה, ואני באמת מצטרפת לדברים שנאמרו – יש היום 6,600 מסגרות שהן מפוקחות. מעבר לזה יש עוד עשרות אם לא אלפים של מסגרות שאנחנו לא יודעים עליהן בכלל, והשאלה – איזה תקנים וכמה תקנים הולכים – ואני מצטרפת לשאלות של חברתי, חברת הכנסת קארין אלהרר, כמה תקנים יפקחו על הדבר הזה ואם יש לנו באמת את הכלים - - -

רק לידיעתך – 2,300 מסגרות מפוקחות. לא 6,000.

ועדיין אנחנו מדברים על זה שאנחנו מדברים על מסגרות של 7 ילדים ומעלה. כל מה שמתחת אנחנו לא נדע, וכל מה שמתחת – הרשות המקומית גם היום לא יודעת וגם לא תדע בעתיד.

כמה דברים שחשובים לנו להכניס זה הנושא של הכשרות לצוותים שאנחנו לא רואים – התקנות שאמורות להיכנס, אנחנו רוצים לוודא שבאותן תקנות אכן תהיינה אותן ההכשרות שלא נמצאות היום בחוק, כי כל אחת היום יכולה להיות מטפלת ואין היום איזושהי הכשרה מסוימת שהיא צריכה לעבור. אז נכון שהנושא של הרישום הפלילי הוא קריטי וחשוב, אבל השאלה היא מה מעבר לזה.

הנושא של שיפור התקינה – אנחנו יודעים שלעומת העולם אנחנו נמצאים במקום שהוא מקום לא טוב. העולם מדבר על 1 ל-4. אנחנו מדברים בגילאים השונים על 1 ל-6, 1 ל-9, ו-1 ל-11, תקינה שלא מאפשרת הגעה לילד, ומעבר לנושא הזה שהיא לא מאפשרת הגעה לילד – מה הם תנאי השכר שלא אותן מטפלות ותנאי ההעסקה שלהן? אנחנו באמת צריכים לתת איזושהי הגדרה, אפילו במבחן ראשוני ואיזשהו סינון לאותן מטפלות.

הנושא של התפוסה – אז אכן מדברים על המבנים ומדברים בגדול, אבל אין שם ירידה לפרטים, והנושא של הירידה לפרטים, גם בנושא של התפוסה – אז דיברנו על הכשרות, על תקינה ותפוסה. זה מאוד מאוד קריטי. התקנות חשובות. אנחנו רוצים לראות שבאותן תקנות נכנסים הסעיפים האלה. גם בנושא של המצלמות. אז יש חוק של מצלמות, אבל הוא לא מחייב. אז מה זה אומר?

הוא מחייב. עד 2020 כל ה- - - צריכה להיות מרושתת בחובה. אז אל - - -

אז אנחנו רוצים לומר שהדברים האלה הם חשובים. אנחנו בעד השינוי, אנחנו בעד התהליכים, אבל צריך לוודא שהם מתקיימים ומתבצעים בפועל הלכה למעשה וגם יורדים לפרטים הקטנים שבהם. בסופו של דבר זה עניין של כוח אדם, וכוח אדם משמעותי.

תודה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכולם. אי אפשר לפתוח מבחינתי דיון מיוחד בוועדת החינוך שעוסק בשלומם של ילדינו קודם כל בלי להתייחס לדבריו של שר החינוך, הרב רפי פרץ, על תמיכתו בטיפולי המרה. אני כאן קודם כל – אמנם זה לא הדיון – אני כאן לגנות דבר שהוא מסוכן, הרסני, מוביל לאובדנות בקרב נוער. אין מקום לשר חינוך לא רק לתמוך ולהתגאות שהוא ביצע דברים כאלה, אלא הוא אמור להיות הראשון שייצא ויקדם חקיקה שאוסרת טיפולי המרה. אני חושב שחשוב שניתן על זה את הדעת גם הבוקר.

לענייננו הנוכחי – אני חושב, ואני נמצא פה בשני כובעים – גם כחבר כנסת וגם כאב טרי לילד בן 10 חודשים שצריך להיכנס למסגרת במסגרות שאנחנו מדברים עליהם. אני רואה פה את ההורים שנמצאים ואני מרגיש שיש כאן משהו לא פייר. אנחנו מעמיסים עליהם המון ביורוקרטיות, תקנות ודברים. הם לא באו לפה כדי לעשות סטאז' בהליך החקיקה והתקינה. הם באו לפה בשביל שורה תחתונה, וכמו שאני רואה את הדברים כרגע אני לא רואה איך הדברים האלה מתכנסים. אני מצטער להיות זה שעכשיו שופך פה מים למדורה. אני לא רואה איך הדברים האלה מתכנסים.

היית מחכה לסוף הדיון עם רשות הדיבור שלך, אולי - - -

לכן קל לי לומר.

חבל שהתכנסנו, כל חברי הכנסת.

היעדר רישום פלילי זה מנגנון שצופה פני עבר. זה לא אומר לנו. גם כשאנחנו מעסיקים אנשים במקומות עבודה זה לא קריטריון כל כך גדול. זה לא מלמד אותנו על האופי של הבן אדם ועל מה הוא מסוגל לעשות, זה מלמד ספציפית על האם הוא נתפס. אני לא חושב שזה קריטריון שהוא מספק להורה לדעת שהילד שלו בטוח. אני חושב שבסופו של דבר מדובר במשרדי ממשלה שעד עכשיו היה להם זמן לקדם תקנות, אולי לא יודעים את זה הורים, אבל אני יודע את זה כעורך דין בהכשרתי – לא כל כך קשה לנסח תקנות. זה נשמע גדול, זה נשמע מסובך, אפשר היה להתחיל להתקדם עם זה וכרגע אנחנו כבר נמצאים באיחור רציני כדי להתכנס למסגרות מפוקחות בתחילת שנת הלימודים הקרובה.

תודה. בקדנציה הקודמת הגשתי הצעת חוק הסדרת מקצוע הסייעת – מאחר ופעם סייעות היו קומץ קטן, וזה הפך מקצוע שהוא נדרש ומבוקש עד כדי כך שיש קושי לגייס סייעות. לצערי הרב הממשלה לא קידמה את החוק הזה, כי היא חוששת.

יא אללה, איך יכול להיות?

אולי בבחירות הבאות.

- - -

סליחה, סליחה. רגע. תנו לי, תנו לי. אני אוהב את אלה שזה מסתדר להם, לעתים, והם קופצים, צוהלים. אבל חלקם היו בממשלה, לפחות קדנציה אחת. אז בלי הערות ביניים, ואין לי בעיה לבקר את הממשלה שלי גם כשאני נמצא בה. גם כשהייתי חבר ממשלה ביקרתי את הממשלה שלי. אז אני מקווה שחלק בלתי נפרד מהליך החלטת הממשלה והצעת מחליטים או חקיקה - יוסדר מקצוע הסייעת.

סליחה, כבוד היושב-ראש, פשוט כדי שהשיח לא יימשך לשם. צריך להבין שזה לא רק עניין של השכלה כי כרמל מעודה היא תואר ראשון בחינוך.

אמרו, אמרו את זה.

לא. אבל מתי אמרו את זה? כמו בדיון עכשיו, אני רואה לאן זה הולך. צריך לזכור שזה הרבה מאוד מרכיבים.

אנחנו פה רק מניחים אבני יסוד לדיון.

צריך להגיד שזה מכלול שלם של דברים.

אמיר מדינה, בבקשה. אגיד לך מה הציפיות שלנו ממך. תן לנו סקירה על כל סוגיית המעונות – כמויות, מספרים, מה עשיתם מאז שהתפוצצה הפרשייה, מה אתם, אם בכלל, אחרי הודעת ראש הממשלה – נעשתה עבודת מטה כלשהי או נעשית? תן לנו כיוון פחות או יותר. ותתייחס לחוק הפיקוח שעבר, באיזה שלב אתם נמצאים אתו.

בוקר טוב אדוני. בפתח דבריי אני אגיד שאני אענה לכל שאלה, לא נברח מאף שאלה. קודם כל על נושא ההעברה למשרד החינוך. יש איזה הבהרה שלא עלתה פה. מדברים פה על העברת מעונות היום למשרד החינוך. אגף מעונות יום פועל בשני צירים שמושכים לעתים כל אחד לכיוון שלו. בציר הראשון אנחנו פועלים קודם כל בעולם חינוך-טיפול, ואת הציר הזה אנחנו כבר מבקשים למעלה משנה וחצי להעביר ממשרד העבודה למשרד החינוך. בציר השני אנחנו מתעסקים בעולם תוכן שהוא 100 אחוז אמור להישאר במשרד העבודה והרווחה, שזה עולם התעסוקה. אנחנו מוציאים אוכלוסיות מטרה כפי החלטת ממשלה לשוק העבודה, וזו פעולה שצריכה להיות במשרד העבודה. אגב הפעולה הזו, אני גם אכניס פנימה את הרחבת מספר המסגרות. אנחנו בשנתיים האחרונות עשינו בצורה מאוד מאוד יעילה – הרחבנו סדר גודל של 110 מעונות כל שנה. תקציב שניתן לנו בתחילת שנה, סדר גודל של 350 מיליון שקל – אנחנו מנצלים אותו, אני אומר בגאווה, עד רמת השקל. אז צריך להפריד בין שני עולמות התוכן, ואם מלינים עלינו שאנחנו לא מבינים בחינוך, במירכאות כפולות, ואנחנו צריכים למסור את החינוך למשרד החינוך - - -

לא, אתם לא אשמים, רק שלנו יש תפיסת עולם ברורה: מה שחינוך – הכל בחינוך.

שר העבודה והרווחה בצורה אקטיבית בשנה וחצי האחרונות מנסה למסור את תחום החינוך-טיפול ממשרד העבודה למשרד החינוך, וצריך להגיד את זה בקול.

מה? מתי זה היה?

שנה וחצי אחורה בכל דיון. ונושא החינוך-טיפול יעבור למשרד החינוך, רק שלא כדאי להעביר את כל התחום ולעשות את אותה טעות שכולם טוענים שאנחנו מקיימים היום, ולקחת תחום שמשרד החינוך לא מבין בו, שזה מבחני תמיכה והוצאת אוכלוסיות מטרה לעבודה. את זה צריך להשאיר למשרד העבודה. זה בפתח דבריי.

לנושא המוכנות שלנו לחוק הפיקוח.

- - -

משרד העבודה והרווחה בשמונה החודשים האחרונים לא נח אפילו ליום אחד. תיקון תקנות, כמו שאמר חבר הכנסת, זו לא פעולה שעושים ביום אחד. אנחנו הקמנו מצוות משימה שמורכב כמעט מכל המשרדים הרלבנטיים. מתכנסים בערך פעמיים בכל שבוע, אנחנו בשלב מאוד מתקדם.

תסביר לי מה זה שלב מאוד מתקדם.

אין לי להציג תקנות, אין לי איך לתאר לכם כמה התקנות - - -לא לכם, אלא - - -

שאלה. תעצור. שאלה.

לא הבנתי שום דבר עד עכשיו.

אדוני. אני אשאל אותך שאלה פשוטה, תענה לי תשובה ברורה. משרד העבודה סיים את ניסוח התקנות?

לא. הוא גם לא אמור לסיים במשך הזמן הזה.

- - -

בסדר. הארכה של כמה זמן יש לך עוד כדי לסיים את התקנות?

אני מאמין שאנחנו נסיים לקראת אוקטובר.

אם הצוות הזה נפגש פעם בשבועיים - - -

לא. אני אמרתי פעם בשבועיים?

מה אמרת?

פעמיים בשבוע. ואם צריך גם שלוש פעמים. אבל אני חייב להבהיר משהו.

בוא תקשיב. אתה אומר שבסביבות אוקטובר רק תסיימו את ניסוח התקנות. וזה אחר כך – רבותיי, אנא – אך לאחר מכן, שולחים לידיעת הציבור, אם אני לא טועה. או למשרד המשפטים.

אנחנו מחויבים בתהליך - - - ואנחנו עושים אותו אחד לאחד.

אז גם באוקטובר לא יהיו לך תקנות. אתה יודע למה? זה שיושב לימינך – גם הוא, יש לו נסחיות וניסוחים וצרוף של דינים אחרים – זו החלטת עבודה.

על זה – הוא יגיב.

זה הדי. אן. איי. שלנו במשרדי הממשלה. תודה. תמשיך בסקירה.

מכובדיי, אני רוצה שנייה להתעקש על נושא התקנות. זה לב ליבת עשיית האגף. ציינתם פה את כל הפעולות החשובות שלא מנויות בשלב הזה - - -

תקשיב, תקשיב. אני הייתי שר ארבע שנים, וכשקיבלתי חוק עם תקנות, לתקן תקנות, וידעתי שהחוק אמור להיכנס בעוד מספר חודשים, לקחתי יועץ משפטי מהלשכה ואמרתי לו – קח את פלוני או את אלמוני שיישב רק על זה, כי בתחילת השנה – מה לעשות, לוח השנה לא סופר את הביורוקרטיה, לא אותי ולא אותך והייתם צריכים להיערך לכך.

אז כנראה שקלענו לדעתך ויש יועץ משפטי שעושה רק את זה, לא שום דבר אחר, ואנחנו מאוד רציניים בנושא הזה. פשוט צריך להסתכל עכשיו רק טיפה מלמעלה. תיקון תקנות בנושא מעונות יום זה לא דבר של מה בכך.

- - - או עם המשרדים האחרים?

הוא אמר שיושבים כל משרדי הממשלה.

יש פה נושאי ליבה שאנחנו כאגף מקצועי נתעקש עליהם. כל מה שמנתה קודם חברת הכנסת קארין אלהרר קודם, ואמרה השרה, אנחנו נעמוד על זה שכל נושא התפוסה, כל נושא התקינה וכל נושא ה - - -

תודה. מיצית. עכשיו לסוגיית פרשת ההתעללות בראש העין.

לא, רגע, סליחה.

את רוצה לנהל את הדיון במקומי? סליחה. אנחנו סיימנו את הדיון? אני רוצה לדעת איך משרד העבודה נערך, אמרת לי את העמדה המקצועית שלך לגבי הפרדה, יצירת מקומות אוכלוסייה או עידוד אוכלוסיות לצאת לתעסוקה, בסדר. את התפיסה החינוכית שלכם הבנתי. הבנתי איפה עומדות התקנות. אני רוצה לדעת ממך עכשיו מה עשיתם, איזה פעולות ננקטו מאז שהתפוצצה הפרשה של המתעללת.

פעולות בדיעבד. תמיד קל לעשות פעולות בדיעבד. אז כמובן שהוצאנו צו סגירה.

מי שיודע – אפשר לצפות גם פני עתיד מלכתחילה.

לצפות פני עתיד במצב הנוכחי זה דבר בלתי אפשרי. אנחנו לא יכולים לנבא מה יקרה בכל מעון יום. אנחנו כן נעשה את המירב והמיטב עם כוח האדם שיש באגף מול המשימות שמוטלות עליו. שאלת מה עשינו עם המסגרת של כרמל מעודה – אז כמובן שבאותו יום הוצאנו צו סגירה מיידי למסגרת ולכל מי שהיה בה. זה היה בית פרטי. היו רשומים במסגרת גם היא וגם עוד כמה מבני משפחתה, וכך פעלנו, בדיוק כפי שמצופה מאתנו ובדיוק כמו שהוראות החוק מורות לנו. אין לנו עוד כלים לפעול כדי - - -

מה שעשית בפרק סגירת המעון בראש העין – מצויין. הייתי אומר אולי ברגעים אלה, ברחבי הארץ, במעונות המפוקחים שלי והלא מפוקחים, ככל שידיעתי מגעת, יכול להיות שמתחוללות פרשיות דומות. מה אני עושה? איך אני מונע? שעת חירום. אני חושב שהוכרזה שעת חירום – החברה, ההורים הכריזו על שעת חירום. מה עשה המשרד שממונה על המעונות?

אז אני אחזור חזרה לפעולות שנעשו לקראת חוק הפיקוח - - -

רק לדעת - - -

לא יהיה, חברת הכנסת. אחר כך תשאלו. לא יהיו תשובות. תשאלי את השאלה ולא יהיו תשובות. מה לעשות? זה גורלו של דיון, הוא דיון גדול, נתנו שעתיים ואנחנו רוצים למצות אותן.

בסדר, רק לדעת - - -

סליחה. בבקשה, אדוני.

אם יורשה לי לענות – פעולות שעשינו ב-8 החודשים האחרונים, פעולות שנעשות בדיעבד כדי לזהות מסגרות אחרי שפעלו זה קצת עקר. אבל במסגרת הקמפיין שאנחנו נעלה במהלך השלושה שבועות הקרובים, אני מקווה, אנחנו קודם כל מנסים להפוך את ההורים למכפיל כוח. אני לא יודע להיות כל היום בכל מקום באותה שעה. מספר המפקחים שיש לי לצורך הזה הוא יחסית דל. אני עובד עם 22 מפקחים. אמנם גדלנו בצורה ניכרת מ-18 ל-22 בעקבות חוק הפיקוח - - -

כמה?

מ-18 ל-22.

- - -

אני הייתי באיזו ועדה בתפקידיי הקודמים שאחד מהגופים המבוקרים אמר – אין לי כלים לבצע את זה, זה פועל יוצא של המציאות. אמרנו – גם לא כתוב שום גזירה שאתה תישא בתפקיד. אם אתה כבעל תפקיד יודע שבכלים שיש לך אין לך אפשרות למלא תפקידך כראוי, ביושרה – ואני לא מדבר עליך אישית אלא אל המערכת – צריך ללכת, לדפוק על שולחן ולהגיד: סליחה, זו גזירה שאי אפשר לעמוד בה, אי אפשר. לצערי הרבה אף אחד לא אמר את זה. אף אחד לא אמר שבמציאות הנוכחית אנחנו מאפשרים לחיות טרף כאלה להיכנס למעונות ולטפל בילדים שלנו, למרות שבהסתברות זה יכול לקרות, וזה קורה, זה קרה וזה יקרה לצערי הרב. זה מהדהד. למה אף אחד לא קם ולא התפטר.

חברי הכנסת. טל רוסו, בבקשה.

אדןני היושב-ראש, אפשר בבקשה - - - יש לי דיון שנקבע.

אז אל תדבר. בכנסת רגילה, היו לי כמה חברי כנסת שאני מאוד מעריך אותם, תמיד הם אהבו את ועדת החוץ והביטחון היו באים כמו הלבנה פעם בחודש ואמרו – יש לי דיון דחוף. אמרתי להם – אל תבוא לדיון. לך. אני לא אומר לך – לך, יש לי סדר דיון. טל רוסו בבקשה.

לא עכשיו.

אני גם הייתי מציע - - -

על דעת הזמן שאין ועל דעת זה שאני בעיקר בקטע הזה – לומד, אני מעביר את התור שלי לגדי.

חבר הכנסת עוזי דיין, תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה. הגעתי לדיון הזה לא רק כחבר ועדת החינוך. הדיון זה הוא מאוד חשוב ובאמת לתמוך ולהגיד כל הכבוד להורים שיזמו את המחאה כי אם לא הייתם יוזמים את זה ממשלת ישראל היתה שמה עליכם פס אחד גדול ולא הייתם בעניינים, אף אחד. גדלתי ברחובות האלה וחצי מימיי סיימתי אותם במחאה. אם לא הייתם עושים את הדבר הזה – אנחנו לא היינו שמחים פה. גם מאילת – ישבו פה ואמרו להם שיתקיים דיון חרום, ובסוף סגרו את שדה דב. חבר'ה, אל תאמינו לאף אחד, רק בעצמכם. להביא ילדים בעולם כנראה לא ילמדו אלפים, אין קורס, אבל לפחות מי שיגן על הילדים שיבואו לעולם – צריך ללמד אותם. זה כאילו נראה מדינת חלם. איך יכול להיות שהחינוך לגיל הרך הוא במשרד העבודה והרווחה ולא במשרד החינוך, ועכשיו, כשנזכרים סוף סוף להעביר את האחריות לגוף המתאים מנסים למצוא פתרונות ביורוקרטיים איך לעכב את זה. אני חושב ש-22 מפקחים על מעונות יום זו בדיחה ולהגיד שילדי ישראל לא חשובים. חיי אדם במדינת ישראל נהיו כאלה שאפילו חייהם של בעלי חיים הרבה יותר חשובים במדינת ישראל, וטוב שהם חשובים

הנושא של מעונות יום הם רק דוגמה, אבל אם אנחנו עכשיו שמים את הפרוג'קטור הזה ומאירים על כל פיסה בחברה הישראלית, החברה הזו מקולקלת. הדברים פה לא עובדים. אני כרגע לא רוצה להאשים, לא ממשלה, לא אף אחד, לא אופוזיציה ולא קואליציה. יש לנו מדינה, ואנחנו צריכים לבנות אותה. כרגע כולנו אשמים בלהמשיך להאשים ולהמשיך להרוס את מה שנבנה לפני לא מעט – 71 שנים. אני חושב, ואדוני היושב-ראש, היה לי חשוב לבוא לכאן ולהגיד להורים: כל הכבוד. כל הכבוד לכם, ואם צריך תמשיכו לצאת לרחובות. אני בוודאי אהיה שם.

אדוני היושב-ראש, שרת השיכון, חברי כנסת, הורים ומשתמשים. אני חייב להגיד שכולנו חטאנו, עווינו, פשענו כלפי היקר לנו מכל – התינוקות השבריריים והפגיעים, אותם הפקרנו כמדינה 70 שנה. שמנו אותם כסרח עודף, כסוגיה שולית, כסוגיה שיכולה לטיל בין משרד העבודה והרווחה לכלכלה, סוגיה שמשרד החינוך נמנע - - -

שכחת את התמ"ת גם כן. גלגול.

אותו הדבר – תעסוקה וכן זה, על דרך. כולנו חטאנו – ממשלה וכנסת. אבל גם הכרת הטוב – לשרה, לך, ליגאל גואטה, לכל חברי הכנסת שהביאו את חוק הפיקוח.

קארין אלהרר.

כל מי ששותף בחקיקה. להגיד הכרת הטוב? אבל זה טיפה בים. לצערי, בכל שנה טרגדיה, ורק כשיש טרגדיה יש דיון. רק כשיש טרגדיה יש התקדמות. הדיון הזה הוא עקר וחסר סיכוי. השושבין והאחראי לדיון הזה זה שר החינוך. שר החינוך צריך להגיע לכאן עוד שבוע - - -

נציגיו ידברו.

אמרת לי להציע קצר ולעניין ולקצר. נכון? שר החינוך צריך להגיע לכאן עוד שבוע ולהגיד: אני לוקח מידית את כל התחום הזה ומקצה עוד 10 תקנים לפיקוח מיידית, מתחיל לעבוד ויקבל כסף בהמשך, וייצר רצף חינוכי. במדינת ישראל כ-10% מהתינוקות בפיקוח, ואנחנו לא יודעים מה גורלם של אחרים. והפקרנו את הזירה הזאת. ומי טיפל, במקום הממשלה והכנסת? עיריות. הקמנו מעונות, הקמנו את הגיל הרך, קרן רש"י, הג'וינט, קרנות ותורמים. האם התינוק שהוא הכי חשוב לנו במדינה, נפקיר אותו לפילנתרופיה וקרנות? זה מה שעשינו עד היום. הסיכום צריך להיות שהשר יהיה פה עוד שבוע ויגיד – רוצה אני, ומתנפל על המשימה, מנצח כל ביורוקרטיה.

אני רוצה להתחיל דווקא ממה שקרה אתמול בבית המשפט. חברים יקרים, מדובר ברוצחת, אי אפשר לעטוף את זה בשם אחר. רוצחת ששמה שמיכה על ילד, על ילדה, מחכה שהיא תיחנק ומשחקת בפלאפון. זו רוצחת לכל דבר. אני חושבת ש-17 שנות מאסר זה ביזיון אחד גדול. היא צריכה להירקב ולהישאר שם כדי שהאחרות לא יחקו את המעשה הזה שלה. אני, חד משמעית, אתמול בנסיעה לקרית שמונה כמעט ועשיתי תאונה כששמעתי שמדובר אך ורק ב-17 שנים. זה פשוט ביזיון אחד גדול, וצריך לאכוף את זה. ואני מתחייבת כחברת כנסת בקדנציה הבאה כן לטפל בנושא הזה כי זה לא ייתכן שזה העונש שיינתן לרוצחים, וזה רוצחים של ילדים חסרי ישע שאפילו לא מסוגלים לזעוק את הזעקה, ויש פה זעקה מאוד קשה. כשאני מדברת על זה אני פשוט מתרגשת כאימא וכסבתא לנכדה שעוד מספר חודשים צריכה להיכנס למעון. חס וחלילה זה מה שצפוי לילדים שלנו? בשום פנים ואופן אסור לעבור לסדר היום.

מדברים פה על פיקוח ופיקוח ופיקוח – חברים יקרים, לא מזמן מורה מפתח תקווה שביצע עבירות מין המשיך לעבוד. זה דבר שהוא חמור כשלעצמו. אז הפיקוח – צריך פה פיקוח. צריך לבדוק איך מבצעים את זה בצורה הכי הכי מקצועית שיכולה להיות. והמעבר ממשרד הרווחה למשרד החינוך דורש המון המון עבודה. כל מי שעסקו בחוק, וכל הכבוד לכם, אני מקווה שנתתם גם את הדעת לגבי המעברים, כי מעברים זה לא לזרוק. אנחנו לא זורקים משהו ממשרד אחד למשרד שני. פה צריך להיות תהליך מאוד מאוד ארוך.

ואני חושבת על עוד נושא שמאוד מאוד על סדר היום. גם בפעם הקודמת כשביקשתי לדון בו – שחס וחלילה לא תהיה לנו בעיה עם הילדים האלרגיים. במעונות אין פתרון לילדים אלרגיים.

הנה, אני מצהיר. כמו בשנה שעברה - - -

- - -

רציתי לומר את זה בסוף הדיון: כפי שהיה בשנה שעברה, משרד החינוך יצר גל ואנחנו הכרזנו חד משמעית – לא יקום ולא יהיה. לא תבוטל זכאות אחת לסייעת. אנחנו לא נאפשר זאת.

הנה, משרד הרווחה.

לא, אנחנו מדברים על משרד החינוך.

נכון, אבל זו סוגייה אחרת. אי אפשר לשים על הגב של הילדים האלה עכשיו את הכל.

יפעת, יקירתי. זה גם משהו שאסור לנו לעבור עליו לסדר היום. זה גם סוג של התעללות.

לי את מספרת?

אז אני אומרת שאם אנחנו מדברים היום על מעונות לא לקטוע - - -

תודה רבה על התזכורת. חד משמעית לא יקום ולא יהיה.

בדיוק. חד משמעית. יעקב, הבטחת ואני מאמינה וגם ישב פה מנכ"ל משרד החינוך - - -

לא יקום ולא יהיה, כפי שהיה בשנה שעברה. כל עוד אין חלופות ראויות שאנחנו נאשר אותן אף ילד לא ייכנס - - -

זה לא יקרה. זה לא יקרה.

תודה. משרד החינוך. תיאום ציפיות. אולי אני נאיבי – האם יש כבר הצעת מחליטים שהממשלה התייעצה אתכם, לנסח אותה, איך לנסח אותה? אני רוצה לדעת מה קרה. יכול להיות שנערכתם? הכנתם נייר עבודה של תוכנית עבודה, תוכנית מגירה במידה ומישהו יחליט מה שיחליט? אז תן לנו סקירה קודם.

אני מנהל אגף תקציבים של משרד החינוך. אני אגיד שמשרד החינוך, הדרג המקצועי וכמובן בעקבות החלטת השר, אנחנו מברכים על האמירה שנאמרה שהתפיסה היה אשיש להעביר את האחריות על גילאי לידה ועד גיל שלוש למשרד החינוך. יחד עם זאת, העברת תחום האחריות הזה למשרד החינוך היא לא רק חוק הפיקוח על המעונות, העברה as is ו - - -

זה שלב ראשון, אבל. חשוב והכרחי.

- - - רק רגע, ברשותך.

לא, כי אני לא רוצה עכשיו שאת כל צרות התקציב שלכם תטילו על הילדים.

זו תפיסת עולם כוללת, שמדברת על חינוך. היא מדברת על שדרוג משמעותי של מערך הפיקוח, מדברת על שירות ציבורי, מערך של ליווי, בקרה, רישוי – סטנדרט חינוכי ראוי.

יש נייר עבודה מוכן?

כן. נעשתה בשנת 2015 – ישבה על המדוכה ועדה שהיו שותפים לה גם משרד החינוך גם משרד החינוך, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר. בעצם, העבודה שנעשתה שם בחנה באופן יסודי משמעותי את המשמעויות השונות של העברת תחום האחריות הזה למשרד החינוך. בשעתו, העלויות להעברת התחום הזה – גילאי לידה ועד גיל שלוש, למשרד החינוך, נאמדו במיליארדי שקלים.

אתה יכול לפרט על מה המיליארדים, בבקשה?

אני יכול, רק ברשותך - - -

לא, זה חשוב.

לא, אני אחדד את השאלה שלה: יש בזה מרכיב של חוק חינוך חינם?

כן.

יש בזה מימד של סבסוד, אבל גם אם הסבסוד יהיה אפס - - -

תנטרל את הסבסוד. כמה ההערכה שלך?

עדיין זה גבוה, במיליארדי שקלים.

למה?

למה?

אני אסביר. מדובר כאן על מערך מאוד משמעותי. אנחנו מדברים על הרחבה משמעותית של ילדים שמקבלים את השירות.

זה גם קורה עכשיו, דרך אגב.

מדובר על מערך פדגוגי. זה לא בייביסטר. מדובר על מערך פדגוגי חינוכי, מדובר על מערך פיקוח חינוכי, מדובר על תשתיות. אני חושב שכל הורה במדינת ישראל – זה מה שהוא היה רוצה עבור הילדים שלו וזאת התפיסה של משרד החינוך. בימים אלו יש צוות שמינה מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבוהב, בכדי לבחון מחדש את המשמעויות. עברו מספר שנים מאז 2015, וצריך לבחון מחדש את המשמעויות.

לא הבנתי, אז יצאה הצהרה - - -

מבחינתם שיישאר במשרד הרווחה עכשיו. כי עכשיו זה - - -

אני מבקש לאפשר לו לסיים את הסקירה.

ברגע שהצוות יסיים את עבודתו – כמובן שנציג את ההמלצות.

מי אמור להכין את הצעת המחליטים להעברת - - -

אני לא יודע אם המתכונת היא הצעת מחליטים.

או כל דרך אחרת.

אני לא משפטן. כיום אנחנו נמצאים בממשלת מעבר. אני מציע שלסוגיה הזו יידרשו הגורמים הרלבנטיים. אנחנו, מבחינתנו, מכינים את כל המשמעויות הנדרשות. ברור שלא ניתן - - -

ברור לך גם שלו יצוייר שכל נייר העבודה המקצועי שלך הוא ישים זה לא יהיה במיידי, אתה לא תוכל להיערך באופן מיידי. לכן, לבוא לשים כאן עכשיו בפתח של השער את הדרישה של המיליארדים – אתה אומר במילים אחרות: חברים זה לא יהיה.

גם בספטמבר 2020 זה לא יהיה, אדוני היושב-ראש. סלח לי שאני מתפרץ. זה פטפטת, זה קשקוש מה שאתם מדברים.

- - -

איך זה אמור להיות קשור ל-1 לספטמבר, לא הבנתי. זה לא קשור.

- - -

מאחר וחברותיי זיהו מה שאני רוצה לומר, אז אני אומר, בלי קריאות ביניים: תקשיב, ההחלטה צריכה להיות קודם כל איך שזה נמצא. ואני לא אהבתי את המוזיקה שבאה מכיוונו של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שכל האגף הזה מורכב משתי תפיסות עולם – תפיסה של לעודד אוכלוסיות לצאת לעבודה. זאת אומרת, מתקציב האגף הזה הולך לרדת שליש או חצי. פתאום החליטו שזה חצי, עידוד אוכלוסיות, והחצי השני יועבר לחינוך? לא יקום ולא יהיה. משרד העבודה ירצה להכין - - - אל תפריע לי. לכן אני אומר – זה לא יקום ולא יהיה, וחברי הכנסת שומעים את זה פה, סביב לשולחן. ברגע שתהיה החלטה, כל האגף הזה על כל תקציביו ועל כל תקניו יצטרך לעבור למשרד החינוך. אחר כך צריך יהיה לפתח תפיסת עולם חדשה של משרד העבודה לגבי עידוד אוכלוסיות. לא קשור. גם משרד החינוך, עם כל הכבוד, זה יהיה כבש שעולים אתו בהדרגתיות כי גם אתה, גם אם אני מטיל את זה עליך עכשיו ונותן לך את כל המשאבים, אתה תגיד לי – אתה חונק אותי, דוחף לי את זה לתוך הלוע ואני לא יכול ליישם את זה בשנה. אני מכיר את זה מדיונים אחרים. לכן אני עושה צפירת הרגעה פה לכל המיליארדים. מה שצריך לעשות היום כדי שזה ייושם במיידי, זה להעביר – כפי שידעו להעביר את זה ממשרד הכלכלה למשרד העבודה בהעברת סמכויות. קודם כל שזה יהיה ככה. אחר כך תעשו צוותי עבודה וועדות היגוי, ואנחנו נדחף אתכם מאחורה, ככה, כמו במסע אלונקות כדי לעודד אתכם לעשות את זה מהר.

בהערכה רבה אני אגיד: זה לא מתכתב עם מדיניות המשרד. אני אסביר גם למה.

דודי, סליחה.

תני לו, תנו לו לומר, הוא עוד לא אמר.

את המדיניות לא הם קובעים. בוא, אני רוצה להגיד את מה שאחרים אולי לא אומרים. הסיפור של החנייה של המעונות יום במשרד העבודה והרווחה או כל פעם במשרד אחר – הוא פוליטי, נקודה. ולכן אנחנו קובעים את המדיניות ו - - -

- - -

הבאת ועדה לאולם "נגב", בנושא הכי חשוב במדינה – רק ייצוג תקציבי. איפה מנכ"ל? איפה השר?

דודי – נראה לך שהוא רק תקציבן. סליחה, אדוני.

- - -

- - -

דודי מזרחי – בהגדרה שלו הוא תקציבן, אבל חוק הרפורמה בחינוך המיוחד – כולה נזקפת לזכותו.

אבל כל המדינה בוערת.

- - -

לפי זה משלמים לו - - -תאמין לי שאם היה יושב כאן תקציבן רגיל אני לא הייתי נותן לו את זכות הדיבור.

רק משפט: בנושא הזה העמדה של הדרג המקצועי של משרד החינוך במשך שנים שזה צריך לעבור למשרד החינוך. אנחנו רוצים ל- - - זאת גם המדיניות של שר החינוך - - -

זה לא נשמע שזו המדיניות.

חד משמעית. יחד עם זאת, וזה מה שכל הורה במדינת ישראל רוצה – רוצה שזה יעבור בסטנדרט הראוי כמו שקיים בגני ילדים.

אני מצטרפת לקריאה של כל הכבוד להורים שהרימו את זה, אבל חשוב לי לומר שבשנת 2011 היינו בדיונים דומים, ואם זה לא יהיה משהו מתמשך, האמת שלא ייצא מזה הרבה. זה מה שחשוב לי לומר ביום הזה.

החוק הזה הוא חשוב וראוי. באמת חשוב לעשות רישוי ופיקוח, אבל אני לא מאינה שזה יפתור את הבעיה. אני מתעסקת באוכלוסיית המבוגרים, והדיון הזה מאוד מזכיר לי את הדיונים שלנו, גם, אל מול מבוגרים שהם גם חסרי ישע. כי כמו שיש את המטופל הסיעודי שלא יכול לדבר ולספר מה עובר עליו כשמתעללים בו, אז גם הפעוט חסר הישע, שעדיין לא למד לדבר, לא יכול לספר. וגם כאן אלה תחומים שהמדינה צריכה לקחת עליהם אחריות. זה הפתרון האמיתי, אין דרך אחרת. הפער בין ההיצע לביקוש בעולם הגנים – כל הורה חווה את זה – הוא אדיר. לא נצליח באמת לפקח על הכל. זו התחלה טובה ואנחנו רוצים לספר לעצמנו סיפור שאולי ככה נצליח לפקח, אבל האמת היא שזה לא הכי, והילדות שלי – בגיל חצי שנה כל אחת מהן היתה בויצ"ו, היתה לי את הזכות. בערך על כל 10 הורים שבאו וניסו להיכנס היה אחד שהצליח. אני גרה בירושלים, זה אזור ביקוש. בויצ"ו זה מנגנון מאוד מאוד גדול. 10,20 אנשי מקצוע ביום רואים את הילד שלך. נכון, זה עמוס. יכול להיות שהילד יבכה ובמשך 20 דקות לא ייגשו אליו כי על הגננת יש 10 ילדים כרגע, אבל הסיכוי שתהיה התעללות ברמה כזו במערכת שכל כך הרבה אנשים מעורבים בה - -

היו דברים מעולם. נאמר את הדברים בהסתייגות.

היו דברים וכמו שנאמר פה – גם יש מורים שפגעו מינית בילדים והמשיכו ללמד, יש טעויות והיו דברים, אבל זה לעומת מצב של מישהי בבית שפותחת עסק, סוגרת את הדלת ואחריה המבול, וכשההורים באים היא מחייכת – אתה בחיים לא יכול לעלות על זה, וזה משהו שמאוד מאוד קשה לפקח עליו.

אני רק אגיד עוד דבר אחד שבעולם הבינו שההשקעה הזו בגיל הזה, בגיל הרך – שלכאורה אתה אומר הם שוכחים, וכו', הם לא שוכחים – זה הולך אתם כל החיים. בעולם הבינו שההשקעה בגיל הרך, יש מחקר מארצות הברית שמראה שכל דולר ששמים בגיל הרך מחזיר אחר כך למשק 9 דולרים. זאת אומרת, גם לילדים יש בסיס חינוכי טוב, גם ההורים יכולים - - -

זה הרציונאל שהקמנו את המועצה לגיל הרך, שעד היום זה כלי ריק. הקמנו כלי יפה, ריק מתוכן.

- - -

- - -

לא, לא. ברור שלא, אבל זה דורש תקציבים, אחרת - - -

אני אשנה ממנהגי, ואני אקרא אותך לסדר, נקודה.

למי שרוצה באמת להתייחס בענייניות, החשש הגדול, שינוי התפיסה הוא שבמשרד העבודה זה מבחן תמיכה כדי לעודד אוכלוסיות או חלקים באוכלוסייה לצאת לעבודה. ברגע שזה עובר לתפיסת חינוך, למשרד החינוך זה לא יהיה תמיכה, והקריאה של המיליארדים היא לא מופקעת כי מרגע שזה יהיה במשרד החינוך כל הורה ידרוש את זה, ועומדת לו הזכות לדרוש את זה כי הרציונאל הוא כבר לא עידוד יציאה למקומות עבודה. מבחני התמיכה השתנו. לכן – זה לא סתם מישהו פה זרק כדי לתקוע. אבל הכל בהדרגה. אני אומר לך – הכל נקבל, וזה יהיה כפוף - - -הייתי חייב לומר את זה.

למה לא מקבלים תשובות מה יהיה ב- - -

עוד לא הגענו לשלב התשובות. פעם שלישית עניתי לך.

אדוני היושב-ראש, קודם כל תודה רבה על הדיון, גם לשרה, גם על ההשתתפות – והשתתפתי בדיונים של הוועדה לזכויות הילד על החוק שקידמתם יחד. אני אדבר גם כאב לחמישה ילדים שהיו במעונות, וגם בעל למנהלת מעון שמוכרת בתמ"ת, בעבודה והרווחה. במשך 15 שנה היא מנהלת מעונות, אז קצת אני מכיר. קודם כל ישר כוח גם להורים מראש העין, אומרים להם "ישר כוח" אבל זו באמת לא חכמה להגיד להם את זה כי הם ספגו את האלימות על הילדים שלהם. הכאב שלכם הוא כאב גם שלנו ואותו גזר דין מקל שנתנו אתמול לרוצחת – כמו שחברתי, חברת הכנסת קטי שיטרית אמרה, יש מקום למחות. אבל חשוב שנגיד גם מילה טובה לאותן מטפלות שעושות את עבודתן במסירות נפש בשכר מינימום וממש קורסות תחת הנטל.

כורעות תחת הנטל, אין ספק. עבודה פיזית - - -

מגיע להן יישר כוח עצום. הן עובדות, המשכורת היא משכורת זעומה, וצריך גם לזה להתייחס. הן מגיעות הביתה, אני רואה את אשתי איך שהיא מגיעה הביתה וצריכה לטפל בעוד 5 ילדים, כן ירבו, בעזרת ה'. אז קודם כל יישר כוח גם לכן. קרו מקרים, וחשוב שנשים לב. המקרים גם קרו במעונות יום פרטיים. עדיין, ברוך ה' ושלא יקרה גם במעונות המפוקחים. אז גם לזה. אני חושב שהיום אתם עושים עבודה טובה.

הגיעו אלינו גם מקרים ממעונות מפוקחים. פשוט אין שם מצלמות כי הם לא רוצים להכניס מצלמות, אז אנחנו - - -

נכניס מצלמות.

- - -

לא להפריע לחבר הכנסת ינון אזולאי, משנתו סדורה.

אני מדבר על אותם אלה שיש להם סמל מעון ממשרד העבודה והרווחה. בוא נקווה ונתפלל שבאמת אין שם דברים, ולכן החוק כדי לראות אם יש דברים על מנת שנוכל לטפל בזה.

נכון.

חד משמעית.

אז בדיוק בשביל זה החוק נמצא, אנחנו באותה דעה, אף אחד לא אומר משהו אחר. אבל גם כשיש מילה טובה מותר לנו להגיד מילה טובה.

לא בעידן הזה.

לא בעידן הזה, אוקיי.

רוצים לשמוע מה יהיה עם החוק.

אולי אמיר מדינה לא אמר – אבל יש 2,300 מעונות שמפוקחים ויש בתוכם, לפי מה שנתן לנו פעם המ.מ.מ, 95 אלף תינוקות. אבל מה קורה עם 400 או 520 אלף ילדים שנמצאים בחוץ? כלומר, יש לנו למעלה מ-400 אלף - - -

משפחתונים, פרטיים, הכל ביחד. במשפחתונים יש לך עוד 12,284 ילדים, ועוד 3,000 ומשהו משפחתונים. הכל זה עדיין לא מביא אותנו - - - כשאנחנו אומרים שנתנו להם בחוק, משרד האוצר אישר להם 10 תקנים. מתוך זה לקחו 4 תקנים בשביל מפקחות, שזה לא מספיק. אז אני אומר שאם רוצים ליישם את החוק הזה צריך לבוא למשרד האוצר ולהגיד – בואו נוסיף, על מנת שהחוק הזה באמת ייושם כמו שצריך, ועל מנת שהילדים שלנו - - -

לפי החוק יש תוספת תקנים.

בדיוק. צריך להוסיף עוד תקנים, לא לתת רק את ה-10 תקנים שנתנו, וכמו איזה קבצנים הם צריכים לעמוד שם. בשביל הביטחון הילדים שלנו אנחנו צריכים לעזור להם ולהביא עוד ועוד תקנים כאלה על מנת שלא יהיו כאלה מקרים מזעזעים.

ראשית, היושב-ראש, השרה, תודה לכולם על זה שאנחנו יושבים כאן. המקרים קשים ומזעזעים כל אחד ואחת שיושבים כאן. חבל שהגענו למקרים המזעזעים שאנחנו צריכים להיכנס פה לדבר הזה. אני רוצה לחלק את דבריי לשניים. אל"ף, נשמעו פה דברים שאנחנו צריכים לבוא וליישם – אם זה הר"פ, אם זה כל הבדיקות, אם זה האישורים לכל מעון ומעון, וכן הלאה. אני חושב שהדיון פה כרגע הוא לא היכן המעונות צריכות להיות, באיזה אגף – האם זה במשרד החינוך, האם זה במשרד העבודה והרווחה. זה לא הנושא. זה נושא חשוב מאד – שזה יהיה במקום שהם צריכים לתת את המענה ברגישות לנושא הזה.

אנחנו כפי ששמענו קודם מאמיר, על פניו – ואני לא מאשים אף אחד, באמת לא מאשים, אני יודע שכל אחד עושה את עבודתו נאמנה, אבל אין לנו את הכלים להגיע לתוצאות. אנחנו אוטוטו בתחילת שנת הלימודים, ואני מודאג מדבר אחד: זה הליך, זה תהליך, זה לוקח זמן. אפילו שאנחנו נחליט שהמקום של המעונות צריך להיות במשרד החינוך – לי אישית אין בעיה עם זה, אני מברך על כך, אבל איך אנחנו פותרים את הבעיה? איך אנחנו יוצרים כלים ומשאבים כדי שנוכל להגיע, להביא איזה פתרון כדי שההורים שיושבים כאן – כל אחד שצופה בנו כאן ושולח את הילד למעונות, שיהיו רגועים שמשהו השתנה? את זה אני לא שומע כאן, איזה פתרון יש, משהו, או בקצה המנהרה.

לא נעשה כלום. שמענו שלא נעשה כלום.

ממש לא נעשה כלום. אני שואל: מה כן ניתן לעשות עד תחילת שנת הלימודים?

שתיים, גם במשרד התמ"ת אין את הכלים. אני הזדעזעתי. לא ידעתי שיש להם רק 22 תקנים. אין לי ספק שאם היו להם יותר מפקחים זה היה שונה לגמרי. זה בעצם – איך אמר היושב-ראש? אנחנו גם מבקרים את עצמנו, ואנחנו צריכים לבקר את עצמנו, איך אנחנו לא השכלנו עד לרגע הזה להקצות משאבים ולהבין שהדברים האלה נמצאים - - -

קודם כל התו"ל, התו"ל. התפיסה צריכה להשתנות, ואז נתקצב

- - -

יותר קל לפתוח גן מאשר דוכן פלאפל. מפה זה מתחיל. תגידו, זה נורמלי?

- - -

משפט לסיכום – מעבר לבדיקות, לר"פ וכל הדברים האלה שנאמרו כאן. קודם כל אנחנו ראינו מקרים שאנשים שבדיעבד לא היה להם ר"פ לאחר שבדקו, והם התנהגו כפי שהתנהגו. מעבר לזה – האם אנחנו בדקנו אם כל המטפלות האלה יש להן בכלל הכשרה לגבי גישה לילדים - - -

אין. אין. קיבלת תשובה – אין.

לדעתי צריך להתחיל עם זה.

יש פה רושם – ובזה אני מסיים, שאנחנו בעצם נותנים את כל הזעקה פה על המטפלות וחייבם לציין שיש מאות רבות של מטפלות שעושות את עבודתן נאמנה, ומתמסרות. אנחנו לא יכולים לבוא ולהכליל את כולן.

לא הכללנו. תודה. יעל גרמן, בבקשה.

מוותרת.

אני חושב שזה דיון מאוד רציני, אבל אני חושב שבעיקר מה שהדיון מראה זה את הברדק, כי העבירו חוק לפני שנה ונתנו שנה להעביר את התקנות.

עבדנו עליו לפני שנה הוא עבר בתחילת נובמבר.

אני אומר – נתנו שנה, חבל שלא נתנו עד 1 לספטמבר את הפעימה הראשונה של החלק השני.

יש. החוק מחולק לשניים. במיידי – ספטמבר - - -

אני יודע. אני יודע. אני מדבר עכשיו על החלק השני שאמרו – בהדרגה חמש שנים. ברגע שאמרו עד סוף אוקטובר, אז המשרד, ולא ישכנעו אותי המשרד שהם יושבים אינטנסיבי, כי יכלו לשבת ב-1 לאוקטובר ולהביא תוצר ל-1 לספטמבר. אנחנו עכשיו אחרי שנה של ישיבה. אפשר להביא חלק ראשון עד 1 לספטמבר, ואם יושבים פעמיים בשבוע מייצרים תוצר ומביאים חלק ראשון. ואני חושב שיש פה כשל של המשרד, כי אני חושב שרואים דבר מאוד מאוד - - - הם עמדו בדרישות החוק, יש להם שנה, יעמדו בשנה. יש פה כשל מחשבתי. אם יש משהו מאוד מאוד חשוב, אז החוק אמר, התעלם מזה שזה שתחילת שנת הלימודים היא ב-1 לספטמבר. חבל. באמת חבל.

סליחה שאני עוצר אותך – מניסיון שלי, לצערי הרב ניסיון מר – חברתי היתה יושבת-ראש הוועדה לביקורת המדינה. היא קיימה דיון בנושא הזה. ממוצע של תיקון תקנות, הכשל הזה של תיקון תקנות לחוקים שחוקקה הכנסת - - -

רובם לא יודעים מה הם צריכים לתקן.

לכן לא סתם זלזלתי. לא זלזלתי במה שאתה אומר. אני אומר לך – אני לא אופטימי בכלל. אתה אומר לי שיושבים פעמיים בשבוע, אתה אומר לי שרק לקראת אוקטובר אתה מסיים. התהליך של העבודה כפי שהעלו משרד המשפטים גם עוד שנה לא תהיינה תקנות, והלוואי ואתבדה, ואני אכנס ואתנצל.

אבל זה די ברור שברגע שאמרו שהתקנת התקנות היא עד סוף אוקטובר או עד אוקטובר אז כולם התכווננו לאוקטובר, זה די ברור. בוא, כולנו מכירים את משרדי הממשלה. יש להם גג של לו"ז, אז הם אומרים – זה הגג של הלו"ז שלנו, אוקטובר, ודוחקים דברים אחרים. ואני אומר שזה חבל. חבל שהמשרד עבר ככה, נקווה לפחות שיעמדו בלו"ז.

דבר שני – העברת האחריות למשרד החינוך. הרי זה דבר שנדון כבר הרבה מאוד שנים. ברגע שאנחנו אומרים שהנושא של הגיל הרך הוא חלק משרשרת החינוך, אז זה מתבקש. למשרד העבודה והרווחה יש הרבה מטלות. למשרד החינוך יש מטלה אחת, שהיא חינוך. לכן זה מתבקש להעביר את הסמכות למשרד החינוך. מה שאני מצטער זה על דבר אחד, שראש הממשלה עשה את זה בצורה פופוליסטית. האמירה בממשלת מעבר, כשאתה יודע שאין לך שום כלים ליישם את זה בממשלת מעבר, אפילו לא לאשר את זה בממשלת מעבר, שעכשיו אומרים את זה כשכבר שנים, שנים דנים על זה – זו אמירה מאוד פופוליסטית ומאוד לא רצינית. לכן - - -

מסכנים הילדים על הפוליטיקה שאתם עושים על הגב שלהם. זו ההזדמנות הכי טובה עכשיו.

ההזדמנות הכי טובה כשאין לך אחריות ליישם.

להאשים גם כשעושים - - -

חבר'ה, מותר להגיד דברים גם אם אתם לא אוהבים לשמוע. מותר להגיד אותם בלי שיפריעו לי, בסדר? עם כל הכבוד לך, אני לא הפרעתי לך כשדיברתי. בסדר? לא נעים לכם לשמוע? יש זילות בגיל הרך, ויש זילות בנושא הזה כבר שנים. וראש הממשלה עכשיו נזכר, בממשלת מעבר - - -

- - -

יש פה תינוקות, שלא יעשו עכשיו על הגב שלהם פוליטיקה.

- - -

חבר'ה, מותר לי למחות. לא נעים לשמוע דברים אמיתיים, זו האמת. הדבר השלישי - - -

אתה הרגשת שאני נע באי נוחות?

לא, לא לך. אני לא מדבר עליך.

איפה היתה ההסתדרות?

באמת איפה היתה ההסתדרות עד עכשיו?

אנשים מדברים בצורה כל כך לא רצינית.

הדבר השלישי – יש עוד מחדל שאנחנו מדברים עליו כבר שנים, שהתקינה בגיל הרך לילדים היא תקינה לא נכונה. מספר המטפלות פר ילדים, פר פעוטות פשוט לא עומד בשום קריטריון. היה על זה מאבק לפני שנה. היתה התחייבות להקים ועדה שתפתור את זה, שתנסה לתקן את התקינה. זה גם נדחה על פעם הצדה. מספר המטפלות פר מספר הפעוטות לא עומד בשום קנה מידה של מדינות ה-OECD, וזו גם בעיה כאובה שמטילה נטל על המטפלות שלא יכולות פשוט לשאת בה. בסוף זה פשוט מתגלגל לטיפול לא מספיק טוב בפעוטות.

ופריצות דיסק, ופרישה מוקדמת ושחיקה מואצת.

אל"ף, אני חושב כמו חברי, חבר הכנסת טסלר, שחייבים עד ספטמבר שיהיה פתרון. מדובר בפיקוח נפש – תקנות או לא תקנות, צריך שיהיה לנו איזה שהוא פתרון עד ה-1 לספטמבר. בי"ת, אני מקווה שביום שיהיה פתרון תהיה לנו גם התמודדות עם המספרים החסרים. יש לנו מספרים חסרים. יש אלפי ילדי שם שרוצים להיכנס למעונות יום. אז אולי עכשיו יש מעצור בגלל תחושת הסיכון המסוימת שיש להם במעונות יום, אבל יש לנו חוסר, צריך להתמודד עם הדבר הזה יחד. יחד עם הפתרון צריך להתמודד עם המחסור הגדול בנושא זה.

רק עוד שאלה – היה פיילוט של מנהלות חכמות – האם זה עוד קיים? הסתיים אחרי שנתיים?

משרד המשפטים – קיבלתם הנחיה להיערך, להכין איזו הצעה? משהו?

אנחנו לא קיבלנו טיוטת תקנות. טיוטת התקנות קודם כל צריכה להיעשות על ידי הגורמים המקצועיים במשרד העבודה, להיכתב על ידי משרד העבודה שעושה עכשיו עבודה מאוד רצינית, מקצועית. אני רק מזכיר לכם שבסעיף 7 לחוק אמרנו שהתקנות צריכות לעבור גם ניהול סיכונים. זה די נדיר שכתוב בחקיקה שתקנות צריכות לעבור ניהול סיכונים - - -

זאת היתה דרישה של משרד ראש הממשלה.

בדיוק, אבל למדנו את זה – גם אנחנו, גם משרד ראש הממשלה, שהתקנות האלה חייבות לעבור ניהול סיכונים. אני באופן אישי עוקב אחרי הדבר הזה כי זה גם מעניין אותי ואני גם רוצה לדעת מתי התקנות יבואו אלי ואני יודע שמשרד העבודה עושה עכשיו תהליך מאוד מאוד רציני, מקצועי, בליווי עם משרד רוה"מ, שלא נמצאים פה היום, אבל בליווי אתם – אני דיברתי בשבוע שעבר עם משרד רוה"מ, ואנחנו מחכים לתקנות.

גם אנחנו מחכים. הילדים לא מחכים.

גם אנחנו, גם ההורים מחכים לתקנות.

הילדים לא יכולים לחכות. אבל אתה לא הכתובת.

אני רוצה רק להזכיר שבגלל שידענו שזה ייקח זמן קבענו את המנגנון של האישור הראשוני, שהאישור הראשוני לא מצריך עכשיו תקנות, ולכן כתוב שעד התקנת תקנות יהיה אישור ראשוני, וזה יכול לעבוד מצוין.

מה זה אומר? אני רוצה להבין – כמה מעונות פנו אליכם כדי לקבל ר"פ עבור הצוותים? אני חוזרת ואומרת שפניתי אקראית, טלפונית לארבעה מעונות. ארבעתם לא ידעו על מה אני מדברת.

מר מדינה, מאחר והיא שאלה שאלה, אני אוסיף לך כמה שאלות. מי שלא מכיר את הסוגיה הזאת אני אומר לכם: שנה ואני עוד סקפטי, לגבי התקנות, אבל אפשר ליישם חלק מהחוק כבר בחלק הראשון.

החוק ביקש היערכויות כאלה ואחרות. החוק מדבר על אישור ראשוני – מה נעשה לגבי האישור הראשוני? כשירות והיעדר רישום פלילי – תן לנו סקירה מה הפעולות שננקטו מאז שחוקק החוק נכון להיום, מה שלא קשור בתקנות.

אני מבקש דקה ועשרים בלי הפרעות.

לא, יש לי בעיה אתך. מראש אתה מתחיל עקום. תקשיב. יש שאלות שנשאלת ותישאל – תתייחס רק אליהן. הרצאות פילוסופיות או לחנך אותנו? פעם אחרת.

אני לא בא לחנך אף אחד, אני אענה בדיוק על השאלות. שאל אדוני מה נעשה עד כה – אז מה שנעשה ב-8 חודשים, קודם כל התקשרנו עם חברה חיצונית, עם back office שינהל את כל האירוע הזה. אנחנו, בכוחותינו הדלים לא יכולים לקלוט עכשיו סדר גודל – כל אחד זורק כאן עכשיו מספר לאוויר, וכל המספרים נכונים.

הבנו. חברה, חברה חיצונית.

אתה מרשה לי להשיב?

דבר.

מספר פעולות שנעשו ב-8 חודשים האחרונים. קודם כל התקשרנו עם חברה חיצונית ל back office שינהל את כל האירוע הזה שנקרא – פניות, של סדר גודל של בין 5,000 ל-10,000 מסגרות, ופה כל מספר זוכה. אנחנו לא מכירים את מספר המסגרות, אין גורם אחד במדינת ישראל שיודע להצביע על כמה מעונות יום יש משבעה ילדים ומעלה.

ה back office התחיל לעבוד?

בוודאי. אם יורשה לי להשיב.

שמת לב שאמרתי לך לחדול מהניסיון לחנך אותנו. אני אזרז אותך. נשאלה שאלה על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר. אתה יודע להגיד לי כמה פניות הגיעו?

ה back office התחיל לעבוד, אנחנו בפיילוט לארגונים הגדולים, עלה לאוויר בתחילת השבוע הזה, להתקשר עם זכיין ולהתחיל לעבוד - - -

התשובה היא – לא.

התשובה היא כן, חד משמעית.

- - -

יש סדר גודל של 120 פניות. זה אמנם בקטן.

120?

בלי לצקצק. פתחנו פיילוט רק לארגונים הגדולים כדי לבדוק מה עשינו. כתבנו מערכת. המערכת הזאת באוויר. אני מאמין שבמהלך השבוע הקרוב נסיים עם הפיילוט ונפתח את זה לציבור הרחב. לצד הפתיחה לציבור הרחב נעשה שני קמפיינים – קמפיין קטן וקמפיין גדול. הקמפיין הקטן פונה לכל המפעילים שמנהלים מסגרות עד 7 ילדים וקורא להם – בוא הירשמו אלינו. אנחנו מבקשים מכולם לפנות אלינו. בקמפיין הגדול אנחנו גם פונים להורים. התחלתי להגיד את זה קודם – אני בונה על ההורים כמפעיל כוח. מעון יום, מסגרת לגיל הרך שאין בה אישור ראשוני לפעול – לא מכניסים את הילדים. זו האמירה, זה המסר שיש בתוך הקמפיין הזה.

- - -

הוא מנסה להסביר. חכו.

מכיוון שאנחנו נערכנו, ובחודשיים שנשארו עד תחילת ספטמבר לא סביר להניח שכל המסגרות יצליחו גם להירשם וגם לעמוד בכל הדרישות שהאישור הראשוני מחייב אותם – הוא מחייב אותם לבצע בדיקת רישום פלילי, לכל המעורבים במעון. המשמעות היא שמשרד שעד היום לא עשה בדיקת רישום פלילי, סיים את ההליך מול משטרת ישראל ומול כל מי שיכול היה להגיד "לא" בדרך, חרף כל ה "לא", אנחנו עשינו "כן". יש לנו מערכת שיודעת היום לתקשר עם משטרת ישראל ואנחנו נבצע בדיקת רישום פלילי, אני – חייבו אותי - - -

מתי?

מה-1 לספטמבר.

אתה מתחיל ב-1 לספטמבר?

- - -

המערכת בתחילת אוגוסט עתידה להתחיל לעבוד. אני לא מאמין, אני בהערכה סבירה שאני אסיים את הבדיקות שלי עד ה-1 לספטמבר. אלה לוחות הזמנים. אני רק מזכיר לגברתי, יושבת-הראש של הוועדה הקודמת, שאמרתי את זה בוועדה - - -

אתה מוכן להגיד לנו כמה אנשים אתה אמור לסרוק ב- - -

בהערכה אפילו מאוד עדינה – לא פחות מ-100,00 בדיקות.

בסדר. משרד החינוך עשה סריקה בעקבות דרישת ועדת החינוך על המורה המתעלל. 180 אלף עובדי הוראה עברו את הסריקה. חבל שאין לי פה את הנתון. תוך זמן קצר זה היה.

בסדר גמור. התהליך הוא יחסית פשוט, הוא לא מורכב. אני מעריך שאחוזי החזרה ממשטרת ישראל לגבי מי שכן - - -

אחד הדברים, קח אותם מעכשיו, אני בדברי הסיכום – אני קורא לך להשתדל יחד עם משטרת ישראל לסיים את הסקירה לפני ה-1 בספטמבר.

אנחנו נעשה את כל המאמצים, אדוני היושב-ראש.

במסגרת האישור הראשוני לפעול יש עוד דברים חוץ מבדיקת רישום פלילי. יש לנו נושא של התנהלות בטוחה, יש לנו נושא - - -

מה זה התנהלות בטוחה? הם צריכים לעבור הכשרה, אני הבנתי. יש לכם כבר תו"ל, תוכנית הדרכה?

כן. אנחנו אנשי מקצוע. כל נושא התנהלות בטוחה – חשוב להגיד את זה – אנחנו מתעלמים מהמקצועיות של האגף שבמשך השנים האחרונות מפקח בצורה מאוד יעילה ומנהל 2,200 מעונות יום. נושא של התנהלות בטוחה קיים היום במסגרות המפוקחות.

יצא מכרז?

כן. יצא קול קורא.

קיים?

קיים היום בכל המסגרות המפוקחות, אני קובע את זה. גם הנושא של התנהלות בטוחה, גם נושא של עזרה ראשונה - - -

מה, הם עוברים הדרכה להתנהלות בטוחה? יש קורס כזה?

כן, ודאי. יש קורס כזה.

מי מספק אותו?

יש ארגונים. נכון לרגע זה יש לנו שלושה ספקים. בשעה טובה – או היום או עד סוף השבוע אנחנו נפרסם את שמות הזוכים, אני לא רוצה לפרסם את זה בשלב הזה עד שלא חתמנו הסכמים. ואז, המדינה, האגף – משתתף בסבסוד, בגובה X, לא נציין את זה עכשיו עד שלא נסגור את כל הפרטים. זאת אומרת שאנחנו גם נושאים בחלק, בתקצוב, בתוך התהליך הזה, גם של התנהלות בטוחה וגם של עזרה ראשונה. אנחנו גם פתחנו בשישה חודשים מאומצים מערכת שיודעת לנהל סדר גודל של פי 4 פניות ממה שהאגף טיפל בו עד היום – זו הערכה גסה שלנו, ואנחנו ערוכים לא ל-1 לספטמבר, אני לא אצליח את כולם להעביר עד 1 לספטמבר, אבל את המקסימום אנחנו אעשה. אם רישום פלילי ייגרר לאוקטובר או לנובמבר, זה המצב.

אני רוצה שתבינו מה עשינו ב-8 חודשים. אני חושב, כמי שעובד כבר 10 שנים בשירות המדינה, שהצלחנו להעמיד מערכת עם התקשרויות בתקופה שהיועץ המשפטי לממשלה אומר לי שכל פעולה שאני עושה צריכה להיות תחת איפוק וריסון - - -

צמד המילים האלה "איפוק וריסון" בתקופה הזאת, אין מה לעשות - - -

אני יודע. וזה מגביל אותנו מאוד. וחרף העובדות האלה אני חייב להגיד לכם שנעשתה פה עבודה - - -

סוגיית המפקחות – יש 20 מפקחות בפריסה ארצית, נכון?

22.

מה תפקידן פחות או יותר? אני לא אוהב את אלה שמתלהבים – צריך אלף, בוא נראה מה תפקידן ונראה כמה צריך.

אני אסביר. נכון להיום אנחנו מפקחים על 2,200 מעונות יום ועוד סדר גודל של 3,700 משפחתונים. 2,200 מעונות יום על סדר גודל של 22 מפקחות זה יחס של מפקחת לכל 100 מעונות.

המשפחתונים מפוקחים?

המשפחתונים מפוקחים על ידי פיקוח עליון.

ומה עם הלא מפוקחים?

סליחה, אני לומד. אנחנו מנסים ללמוד כדי שלא נתנפל עליו סתם.

אנחנו לא יכולים לפקח על כל המשפחתונים. בשביל זה המדינה הוציאה את הנושא הזה למכרז חיצוני. יש לנו 3 זכיינים, 3 חברות מאוד מוכשרות שמבצעות גם - - -

תעזוב את המשפחתונים. נחזור למעונות. 22 מפקחות. מה התפקיד שלהן? מה הן אמורות לעשות?

עולם תוכן חינוכי ניהולי. את כל נושא הפיקוח הפיזי הפרטנו כבר לפני שנתיים. אנחנו לא מתעסקים יותר באיך נראה הגג, איך נראית הדלת, אם יש מגן אצבעות או לא. יש לנו שתי חברות גדולות שעובדות עם משרד החינוך, אנשי מקצוע שסוקרים את כל הארץ ועוברים מעון-מעון, ובודקים בדיוק מה התנאים הפיזיים ואם עומדים בסטנדרט הגבוה של האגף. המפקחות של האגף מתעסקות בעיקר בישיבה בתוך מעון יום ופיקוח על איכות המעון בהיבט החינוכי-טיפולי, פחות בהיבט הפיזי. גם, אבל לא רק. עם יחס של 1 ל-100, כמובן שאני לא יכול להקיף את כל מעונות היום, ופה יש ניהול סיכונים, כמו שבכל תחום אחר שמפקחים עליו. לא מפקחים על כל אחד כל הזמן. בשנה האחרונה אנחנו גם מפתחים מערכת מחשב שתדע לעזור לנו בניהול הפיקוח ולהדליק לנו את האורות האדומים במקומות הנכונים.

מה העמדה המקצועית של המשרד, של האגף, לגבי הצבת מצלמות במעונות המפוקחים?

אז כמובן שהשר היה בעד, והאגף היה בעד. אנחנו גם נשמח, והתחלנו לכתוב נייר עמדה בנושא הזה – לפתוח את החוק ואולי לאפשר למנהלות המעון גם אפשרות צפייה, כי המצלמה יכולה להיות כלי ראייה בדיעבד אבל גם יכולה להיות כלי ניהולי צופה פני עתיד, ואם מנהלת המעון תדע ב live לזהות אירוע – הוא לא חייב להיות אירוע אלים, הוא יכול להיות אירוע לא נעים מול פעוט, היא תדע גם לתת הדרכה נכונה יותר לאותה מחנכת-מטפלת ולפתור את האירוע נקודתית, ולא לחכות רק שיקרה אסון, לא עלינו, ולהשתמש במצלמה ככלי ראייתי.

שאלה שחוזרת על עצמה: העיכוב בתיקון התקנות מונע ממך לפעול על פי לשון החוק שחוקק במובן מסוים?

אני לא מסתכל על תיקון התקנות כעיכוב, סליחה שאני חוזר על זה שוב.

אתה לוקח את החוק ומיישם את אותו?

חד משמעית. והתקנות הן ליבת העשייה של האגף.

אל תחזור על זה. אם זו הליבה – אני לא יודע מה הוא עושה.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים, אדוני היושב-ראש.

אבל הקצב לא מקובל עלי.

כמה מפקחים בסוף צריך? לא הבנתי.

הוא החליט לפי העמדה המקצועית שלו – 22 מפקחות מכסות את מה שהטילו עליהם. הוא הפריט את הפיקוח הפיזי לחברה ממיקור חוץ. הפיקוח – איך קראת לו? חינוכי טיפולי, מה שאנחנו אומרים במשרד החינוך "פדגוגי", ויש לו 22 מפקחות ויש לו מערך של ניהול סיכונים בתפיסת עולמו - - -

וזה מספיק לו?

הוא לא אמר שחסר לו.

אבל לפי החוק אמורים להיות יותר מפקחים. איפה הם?

החוק – איפה הוסיף עוד מפקחים? החוק הגיע עם 10 תקנים.

איפה הם?

החוק הגיע עם 10 תקנים – 4 בפיקוח, אוישו, ועוד 6 – יאוישו.

מתי?

אל תשכחו שלא כל התקנים הולכים לפיקוח, כי יש גם מערך תומך. מי יעשה את כל נושא בדיקות - - -

מה החוק ביקש?

החוק לא פירט. 10 תקנים.

אוקיי, תודה. מי שחוקק את החוק היה צריך להיות ערני. -

היינו ערניים מאוד ושמנו עוד הרבה יותר ממה ש - - -

- - -

- - -

רבותיי, אז אני אומר לכם. כשמשאירים הקצאה פתוחה - - -

המועצה לגיל הרך. השאלה אם את מרגישה שמישהו הולך לצקת תוכן למועצה הזו.

אני סגנית יו"ר המועצה לגיל הרך.

- - -

כפי שנאמר, המועצה מונה 21 חברים שמונו על ידי המשרדים השונים. אני עובדת עם מה שיש. המועצה עובדת – אמנם החוק נחקק באוגוסט 2017, אבל המועצה התחילה לעבוד רק לפני חצי שנה. היו חבלי לידה. בחצי השנה האחרונה מה שאנחנו מנסים לעשות זה לקבוע בהתאם לחוק את המדיניות לגיל הרך לא רק בכל מה שמדברים כאן, בעיקר המוקד הוא מסגרות חינוך בתוך המשרד, במשרד העבודה והרווחה. והמטרה שלנו היא כרגע בגיבוש המדיניות החינוכית והתוכנית האסטרטגית – גיבוש תוכנית אסטרטגית שנותנת את המענים לצרכי הילדים מלידה עד שש, בלי הפרדה, גם כדי לראות את הרצף וגם כדי לראות את הצרכים מתוך המסגרות בקהילה בה הם חיים, וגם להורים. אז במשך החצי שנה הזאת הצלחנו להתכנס פעמיים – יש לנו בשבוע הבא ישיבה נוספת, רק חברי מועצה ואנוכי, כרגע, ועם זה אנחנו עושים את הטוב ביותר שאפשר.

מי אמור ליישם המלצות או מסקנות מהדיונים?

בעיקרון יש ועדת שרים, חינוך בריאות ורווחה, והתוכנית אמורה להגיע לוועדת השרים. ועדת השרים אמורה לאמץ את ההמלצות. אבל אנחנו עושים.

טחנות הצדק טוחנות לאט.

אני דווקא רוצה להתחיל ולומר שלא ישבנו כאן לשווא בפגרת הקיץ, ולגיד מילה טוב לשרה יפעת שאשא ביטון ולחברת הכנסת קארין אלהרר שהתחילו את המהפכה. אבל זו היתה רק התחלה. אני לתומי חשבתי שהחלק של ה-1 בספטמבר, של המרשם הפלילי והתנאים המאוד בסיסיים של הבטיחות – כל אלה כבר יגידו – מאחורינו. ואני התכוונתי לבוא לכאן ולצעוק שזה המינימום של המינימום של המינימום ואיפה ההכשרות? איפה התקינה? איפה להפוך את זה לפרופסיה? ואיפה להתייחס לזה כאל מסגרת פדגוגית? אבל עכשיו אני שומעת בשקט את הטיעון ואני מבינה שכל מה שחשבתי שהוא המינימום שהולך לקרות, אפילו הוא לא קורה. אפילו ר"פ – שבאמת, היינו בכלל צריכים לחוקק איזה חוק שגננת לא תהיה עם עבר פלילי, שהיא יכולה, אחרי שהיא התעללה בילדים לפתוח מחר בבוקר מסגרת?

גם המובן מאליו צריך שייאמר.

אבל הנה, המובן מאליו שכבר חוקק, המינימום של המינימום הזה – אנחנו שומעים שגם זה לא קורה.

שמעת אותו – הוא כמעט התחייב שב-1 לספטמבר הוא מסיים.

כמעט התחייב? אני מאוד מודאגת, וזה באנדרסטייטמנט. אנחנו הולכים לפתוח את שנת הלימודים כשהמשרד שאחראי, ואין לי - - - האנשים פה סביב השולחן עובדים קשה, אבל השרים, המנכ"לים שהיו צריכים להיות פה בדיונים ולהקשיב לזעקה של ההורים ולבוא ולהבטיח תקציבים, אי אפשר להשליך את המסגרות האלה, את ההורים וכמובן את הילדים – בלי שיהיו תקציבים לממש את החקיקה הזו. אז באים ואומרים – משרד העבודה והרווחה בכלל לא יודע איפה המסגרות האלה. מה זה המילים האלה "ההורים הם מכפלת כוח"? ההורים גם ייצאו להפגין, גם יחפשו מסגרות נכונות וגם יהיו מכפלת כוח של ממשלת ישראל, כדי שממשלת ישראל תוכל למלא את התפקיד שלה. אז יש תפקיד פה לכנסת ויושבים פה מכל הקשת הפוליטית. אין קואליציה-אופוזיציה למסגרות לגיל הרך. לדרוש ממשלת ישראל לא רק להצהיר הצהרות חלולות אלא למלא אותן תוכן, להקציב לזה תקציבים כי אולי זה 8 מיליון שעפו באוויר - - -

את רואה מה שאני כותב?

אני קוראת מחשבות.

לקרוא להם לייעד לזה תקציבים, לא רק להצהיר הצהרות חלולות שמוצהרות, אלא לדאוג שהמינימום – ודאי, אבל לא רק להסתפק במינימום וכל החלקים הכל כך חשובים שדאגנו להכניס לחוק כולנו פה, בפגרת הקיץ, של הכשרות ותקינה, ולהתייחס למסגרות כפדגוגיות – זה הדברים שיקרו ב-1 בספטמבר. ההורים לא יכולים לבלות ברחובות ולהפגין. הם צריכים לדאוג לילדים שלהם והמדינה צריכה לקיים את הייעוד שלה.

קודם כל אני רוצה להצטרף ולהגיד שאפו ענק לחברתי מהמועצה לשלום הילד. רוב הפעוטות שבקבוצת הגיל מלידה עד שלוש לא נמצאים במעונות מפוקחים או בכלל במסגרות מפוקחות. אנחנו חושבים שעל זה צריכים לשים דגש במיוחד בזמן הקרוב, כדי לראות שבאמת כולם יהיו תחת פיקוח. מכיוון שנהירה לכולם כאן המשמעות הקריטית, למעשה, של חינוך הילדים מלידה והתשומות שיקבלו בגיל הזה יש חשיבות עליונה בהעברת האחריות, הפיקוח והתקציבים למשרד החינוך. יש חשיבות עליונה בריכוז כל התחום במשרד ממשלתי אחד שיהווה כתובת ורגולטור, ולא פיצול האחריות והסמכות בין כמה משרדים, כי למדנו שברגע שעושים את זה הדברים נופלים בין הכיסאות ואת התוצאה אנחנו שומעים אחרי זה במקרה הטוב בבית משפט, במקרה הגרוע – בית הקברות.

יש חשיבות לקיומו של רצף חינוכי וגישה מתכללת של נושא החינוך מלידה ולכן אנחנו קוראים לממשלת ישראל ליישם את שני החוקים שהושלמו רק לאחרונה, וגם בהם היינו מעורבים – זה אותו חוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות שהובילה אז חברת הכנסת והיום השרה יפעת שאשא ביטון, וכמובן – חוק המצלמות. יש להרחיב אותם, כמובן, בתקנות, ליצור מתאם ביניהם ולהעביר סוף סוף את האחריות –דבר שעלה כבר בכנסת לפני למעלה מ-40 שנה.

תודה. אני סגנית ראש עירית תל אביב, ממונה על תחום הגיל הרך, ואני רוצה לשקף לכם לרגע את מה שאנחנו עוברים כרשות מקומית ובכלל אולי כל השלטון המקומי. אז קודם כל אני חושבת שאתם - - -

את לא יכולה לדבר בשם השלטון המקומי.

לא, אני מדברת בשם עיריית תל אביב, ואני רוצה לשקף לכם את הסיטואציה בשטח כרגע. קודם כל אני מניחה שאתם חווים, וציינתם את זה – אובדן אימון גדול מאוד שיש פה בין גנים לבין הורים ובין הממשלה בכל מה שנוגע לשירות הציבורי הכל כך טריוויאלי. לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לתפוס תאוצה מסיבית. אני אומרת לכם גם בתור אחת שאחראית על התחום הזה בעיר שלי. אנחנו נמצאים במצב של חוסר ודאות. יש לנו אלף גנים פרטיים, כאלף גנים פרטיים שאנחנו לא יודעים והם לא יודעים, בעיקר, מכוח איזה היתר הם יכולים להמשיך לפעול מחר בבוקר, מה בדיוק יהיו הדרישות, מה הרישוי דורש. אני יושבת בוועדה מקומית לתכנון ובנייה מול בקשות של גנים ונוצר חוק פיקוח שעליו אנחנו מאוד מברכים, אבל אין בו שום קורלציה, למשל לחוק התכנון והבנייה, או שום התייחסות לחוק המצלמות. לא ברור איך אנחנו חיים עם שני הדברים האלה ביחד. אני חושבת שהקריאה שעלתה פה בצורה מאוד ברורה מהמועצה לשלום הילד ומוועד ההורים היא בכלל קריאה שאתם צריכים, כנציגי הציבור שלנו, לקחת את המצב הזה בפול ספיד. אנחנו לא יכולים להיות בלי תקנות מפורטות שמבהירות בדיוק מה אפשר לעשות ומה אי אפשר לעשות. לא יכול להיות שאנחנו לא יודעים מה קורה עם מסגרת שלא נרשמת ב-1 בספטמבר. איך אני מתייחסת אליהם בוועדה מקומית, אני פוסלת אותם על הסף? אני צריכה את חוק הפיקוח שייתן לי איזשהו היתר לגבי - - -

הרבה פעמים ציינתי את עיריית תל אביב פה לשבח. כשהיא רצתה היא יצאה מהקופסה - - -

אני צריכה הנחיית - - -

רגע, תני לי – עשתה, נקטה בפעולות שבירכנו אותה על כך. היא לא חיכתה לממשלה.

כן, אל"ף אנחנו לא מחכים לממשלה ומנסים לקדם. אבל מה שאני מנסה פה לומר – כשיש לי את חוק הפיקוח ברגע שמכוחו עומדות להיות מותקנות תקנות, אני צריכה שהתקנות האלה יותקנו כמה שיותר מהר. לא יכול להיות שיהיו 22 מפקחים ולא יכול להיות שקצב העבודה על התקנות יהיה של פעמיים בשבוע. אני מאוד מעריכה, זה קצב מדהים - - -

תודה. עברת כבר לביקורת על סדר היום - - -

לא, זו לא ביקורת. אני מסבירה באיזה מצב נמצא גם הציבור שלי וגם הגנים הפרטיים.

אמרתי אותה, למה לחזור עליה?

הורים לא יכולים להיות מבחינתי מכפיל הכוח. הם לא מכפיל הכוח, זו עבודה ממשלתית שצריכה להיעשות. אני אגיד לכם את השאלות, למשל, שלנו עולות, לפתחנו. אני לא יודעת מה להגיד מחר בבוקר לגן ילדים או לגננת שפונה אלי. כאמור, אמרתי לכם – אלה דברים שצריך להתייחס אליהם בתקנות. מה קורה עם מסגרת שלא נרשמת? מה אני עושה עם דיני התכנון והבנייה?

מה עשית עד היום עם דיני התכנון והבנייה?

בדרך כלל מה שקרה, בדרך כלל מה שקורה עם דיני התכנון והבנייה זה שמסגרות לא היו רשומות.

נכון. ואין לזה שום קשר כרגע לחוק הפיקוח – אתם מערבבים שמן ומים.

- - -

זאת אומרת, מסגרת שבאה אלי במסגרת חוק התכנון והבנייה – אני לא אמורה לשאול אותה דבר בעניין, אם היא רשומה לפי חוק הפיקוח או לא? אני לא אמורה להתעניין בזה?

אני יכולה להשיב?

קצר. לא תכננו את זה אבל בקצרה.

חוק והתכנון והבנייה הוא חוק שהיה פה, לצערי או לשמחתי, עוד הרבה לפני שבכלל הגענו עם חוק הפיקוח. חוק הפיקוח על מעונות היום בא לוודא את הביטחון האישי של הילדים, לא נוגע כהוא זה בחוק התכנון והבנייה. זאת אומרת שמבחינתנו אנחנו כמחוקקים, כשנגענו בסוגיות הביטחון האישי של הילדים, לא מתערבים במה שעשיתם או לא עשיתם עם חוקי התכנון והבנייה במשך כל השנים. זה עניין שלכם, פנימי, בשלטון המקומי. ישבנו אתכם, ביקשנו מכם לפנים משורת הדין כי איכפת לנו שתפשטו את הסיפור של ההיתר החורג. זה חונה במגרש שלכם. אני רק אציין לטובה את מי שחושב שגם הדבר הקטן והבסיסי הזה של חוק הפיקוח שאנחנו מדברים עליו, עובר ככה חלק – אז אני רוצה שתדעו שיש עתירה תלויה ועומדת כנגד חוק הפיקוח מצד ארגונים שמפעילים מעונות יום. למה? – כי הם קשרו מין בשאינו מינו. הם קשרו את חוק הפיקוח עם חוק התכנון והבנייה, ואני מקווה שאחרי השיח הזה ואחרי שהם ראו גם את ההורים כאן הם יירדו מהדבר האבסורדי הזה.

לנו חשוב חוק הפיקוח. חד משמעית. אני רק צריכה לדעת איך בסופו של דבר אני חיה כשבא לי גן ואין לו את חוק הפיקוח, או שגננות לא יודעות כי אין תקנות.

אני ויתרתי בהתחלה על זכות הדיבור בכוונה בשביל לשמוע, ורשמתי לי כמה מסקנות. קודם כל אני מאוד מודאג מהדיון הזה, יותר מודאג ממה שהייתי לפניו. רק ב-10:38 שזה שעה וחצי אחרי תחילת הדיון שמעתי מהנציג של משרד החינוך או הרווחה על תפקיד המנהלת במעון. לא שמעתי, ואני רוצה להבין – מה המשמעות של המנהלת במעון? אם יש מנהל במעון צריך לתת לו סמכויות. לא שמעתי את זה.

לגבי כל הנושא של רשימות של עובדים, אז נכון שאי אפשר להגיש רשימה בחודש יולי כשלא תמיד יודעים מי העובדים. אז לגבי זה הבנתי שעד אוקטובר זה ייפתר, הנושא של הרישום הפלילי. אני, למשל, חושב, אם אפשר להציע – למשל, לתת פטור מארנונה למוסד חינוכי. הרי מוסד חינוכי מקבל פטור מארנונה.

מה זה קשור?

זה כן קשור. כי אם אתה - - -

תני לו לדבר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שצריך לשקול את הדבר הזה. אני, דרך אגב, מאוד מודאג אחרי ששמעתי את הנתון הזה – 22 מפקחים, אז אולי אם אין מספיק פקחים אולי תתנו את זה לרשות המקומית, אולי שם יוכל ולתת פקחים במסגרת הנדרשת, ולא צריך לבכות כל פעם. אתה אמרת, אדוני, שיש פה 4 מתוך 10 תקנים ועוד 6 יאויישו. אז כאילו זה 40%, אז מה מפריע 60% לאייש את זה? אני חושב שזו הדוגמה שקיבלו את החוק ואחרי שהוא התקבל דנים בו. זה נראה לי מצב אבסורדי.

תודה, אדוני. תודה רבה. יישר כוח על הדיון, יישר כוח ליוזמות החוק.

- - -

מניסיוני הקצר פה בכנסת – אתם יודעים שאני כשרוני ואני מבין מהר – הבנתי מהר מאוד שכשיש דיון שהוא חשוב באמת מגיעים לפה מנכ"לים של המשרדים שהדיון קשור בהם.

שהדיון חשוב להם.

אז כנראה זה לא חשוב, לא למשרד החינוך ולא למשרד העבודה והרווחה.

רציתי להגיד – כמו תשלומי הורים.

זה לא באמת מעניין. כולנו יודעים שכאשר הדיון מעניין וחשוב להם הם מגיעים, וכנראה גם הטיפול בזה יהיה בהתאם. וזה כדי להדאיג אותך עוד קצת יותר.

אני כבר מספיק מודאג.

וכשאמרו שבמקרה נציג רוה"מ לא נמצא כאן – זה לא במקרה שהוא לא נמצא, חרף הצהרות הבומבסטיות.

ביקשתי להזמין.

הוזמן.

למה שיגיע?

- - -

בכל אופן, לעצם העניין, אני חושב שאנחנו קצת בדיון – אולי במכוון או שלא במכוון – מתעלמים מהסוגיה של המעונות שהם פחות מ-7 ילדים, וזה פתח גדול מאוד לפורענות. אני במקרה מכיר מעונות כאלה. זה קטסטרופה מה שקורה שם, במעונות האלה, וכן צריך לתת את הדעת על זה באופן דחוף.

לא, כי על 7 ילדים הכל גן עדן.

- - -

אני אמרתי לליברמן כשהוא אמר "גן עדן" שאפילו גן עדן זו הרעת תנאים. בכל אופן אני חושב שכן יש לתת את הדעת על הדברים האלה כי במקומות האלה שם יש פורענות ברמה שהיא הרבה יותר גבוהה מרמת בטיחות וחינוכית-טיפולית כמו שהגדיר את זה אמיר.

בנושא הארגונים, שדיברה השרה – חבל שלא הספקתי לתפוס אותו כשהוא פה, אבל זה היה רשום לי, עוד אז. היה צריך להזכיר לאבי ניסנקורן שמי שעצר את כל התקינה וכל הסיפורים האלה זה הוא בזמנו עם ההסתדרות, עם נעמ"ת.

יפה מאוד. חבל שלא אמרת לו את זה.

לא נתנו לי את רשות הדיבור. אז לכן – קצת להתייפייף פה זה לא פייר, בטח לא בדמגוגיה הזולה הזו על גבם של הילדים הקטנים, כאשר לא עושים כלום. אתה עם ההסתדרות, בעצמך עם נעמ"ת, עם האינטרסים שלך עשית ועצרת את כל הקידום של הדבר הזה.

אפשר שאלה?

לא. זה לא שלב השאלות.

למי שלא מכיר אותי שמי ענת דייגי מ"הורים למען אחריות מלידה". את הבן שלי איבדתי במעון לא מפוקח לפני שנתיים. אני מאמינה שהוא נחנק ואז המודעות היתה נמוכה יותר בזמנו, ולא חקרו כמו שצריך ונשארתי עם השאלה הפתוחה – בליבי אני יודעת מה קרה, אבל קשה להוכיח את זה משפטית.

אני חייבת שקשה לי הדיבור על המחאה ההורית שחייבת להימשך וכל הכבוד להורים. אין משהו יותר עצוב מאשר שהמחאה הזו תימשך. כל עוד היא נמשכת זה אומר שילדים נפגעים. אנחנו צריכים לרוץ ולדאוג שהילדים שלנו בטוחים במסגרות שלהם. הדיבור הזה על הנוהל הראשוני והתקציבים – אני חושבת שזה לא מה שהולך לפתור את העניין. הנוהל הראשוני הוא חשוב, הוא נועד באמת להוציא החוצה את העשבים השוטים שאנחנו כבר מזהים בתוך המערכת, אבל האם זה הולך לפתור את הבעיה? לא. הילדים שלנו יהיו בטוחים יותר אחרי הנוהל הראשוני? לא. השיח התקציבי גם הוא לא במקומו. זה לא משנה אם זה יהיה במשרד העבודה והרווחה או אם זה יהיה במשרד החינוך, שני המקומות יצטרכו את התקציבים. מה שבאמת באמת חשוב וצריך לקדם כרגע זה את תקנות חוק הפיקוח. דוח רוזנטל נכתב כבר לפני כעשור. עשור כבר הכתיבו את התנאים הראויים, ישבו מכל קשת הארגונים והמשרדים וחשבו ביחד מה הם התנאים הראויים לילד. ילד זה לא אייפון. לא כל שבוע וכל שנה מתחלפים הדרישות שלו והצרכים שלו. הצרכים שהוכתבו בדוח רוזנטל והדרישות שנעשו שם על הסטנדרטיזציה שאמורה לספק חלק מתקנות חלק מתקנות חוק הפיקוח כבר כתובות. אין שום סיבה לא לאמץ את דוח רוזנטל. למה אנחנו עכשיו מתעכבים על חשיבה על תקנות? למה עושים את כל הדבר הזה מחדש? דוח רוזנטל הוא דוח מדורג שנועד להתאים את עצמו למשק.

חוץ מזה אני רוצה להגיד – כן, צריך גם רישיון מטפלת כדי באמת לפתור את המסגרות הקטנות שמתחת ל-7 ילדים, וגם באיזה שהוא מקום לתת שם מענה. צריך באמת להרחיב את הבינוי, כמו שנאמר. אלו, אגב, תקציבים שאף אחד לא היה שואל אם היה מדובר בכיפת ברזל. איפה כיפת ברזל לילדים שלנו?

שאלה במקום, מהדהדת.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. אני מברך אותך באמת על הדיון החשוב הזה, במיוחד כשאין כנסת, אבל זה מעיד על חשיבות הנושא ומצד שני זה מעיד על אטימות של מקבלי ההחלטות. אני לא רוצה לדבר פוליטיקה בנושא כזה, אבל אם באמת בנושא כל כך חשוב שההורים מפגינים ובצדק בכל הארץ ואנחנו לא רואים אף נציג של הממשלה – נכון שיש שרה פה, אבל היא על תקן של יוזמת חוק.

למה? היא מתנדבת? היא שרה, היא באה בתור שרה. יש פה נציגי ממשלה.

איפה משרד החינוך? איפה משרד העבודה? איפה משרד רוה"מ?

כולם פה. אתה רוצה את השרים?

כן. זה נושא כל כך חשוב. במיוחד כשמדובר בחיים של - - -

אני לא אוהב ששרים באים לדיון. אתה יודע למה? כי הכל הופך לטקסי. לא במקרה של יפעת שאשא ביטון שבאה כמי שמכירה את החוק וחוקקה. בא שר, אתה נותן לו את הבמה, הוא נותן לך הצגת תכלית של חצי שעה, פורק לך את כל היח"צנות שלו והולך. אנחנו רוצים לקיים דיון ענייני. וכשאני יושב עם עובדי המשרד שנוגעים בזה, בשבילי זה דיון ממצה.

אוקיי, אז אני מברך את חברותיי, חברת הכנסת קארין אלהרר והשרה יפעת שאשא ביטון, ואני הייתי בוועדה שיפעת היתה יו"ר בה, הוועדה למעמד הילד. אז, כשהיא התחילה בהליך החקיקה כולנו אמרנו – מה צריך פיקוח, וזכויות וצנעת הפרט, ודברים כאלה, אבל אלמלא המצלמות שראינו במקרים האחרונים לא היתה שום צעקה ושום דיון ציבורי בגלל מראות הזוועה, וליבי באמת עם כל ההורים והמשפחות והתינוקות האלה. אלמלא המצלמה לא היינו עדים למהומה שהיא באמת צודקת.

לכן אני חושב שבאמת צריך לעשות הכל, ולא לחסוך – לא במשאבים ולא בתקציבים, ולא בחקיקה, על מנת באמת לחסוך את העינוי ואת הפגיעה הנפשית והפיזית של התינוקות ושל המשפחות.

איגוד הגנים הפרטיים, בבקשה.

אני מנכ"לית ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל. נמצאים פה גם חבריי מאיגוד הגנים והאיחוד. אני רוצה להעיר על כמה דברים. קודם כל האישור הראשוני עדיין לא עלה לאתר, לאוויר, כך שאי אפשר להגיש את כל הבקשות. הגננות מחכות לזה ועדיין לא יכולות להגיש את הבקשות. לגבי ההשתלמות של התנהלות בטוחה – עדיין לא ידוע מי מבצע את ההשתלמויות, ולכן עוד לא נרשמו להשתלמויות האלה. אנחנו נכנסים לקיץ, וה- 1 לספטמבר כבר בפתח.

לגבי התשלום לכוח האדם בשעות הפעילות האלה, גם בלימודים בקורס עזרה ראשונה וגם בהתנהלות בטוחה – עדיין לא ברור לנו מי מממן את זה. האם הגן יממן את זה? האם זה יתגלגל הלאה להורים? לא ברור כי זה הרבה מאוד עובדים והרבה מאוד שעות עבודה ושעות נוספות אחרי שעות העבודה.

לא הבנתי – היו מעונות שלא היתה בהם עזרה ראשונה?

לא. יש עזרה ראשונה שזה ריענון של מה שעשו כל השנים ועכשיו יש חוק חדש. בחוק אנחנו צריכים לעשות 22 שעות והגננות כבר נכנסו לתוכנית הזאת, אבל הן כרגע מממנות את זה מעצמן.

למה המעון לא ממן את זה להם?

המעון מממן את זה לעובדים אבל עדיין זה לא ברור כי הובטח לנו על ידי משרד העבודה והרווחה שהמשרד יממן - - -

מה לעשות, אתם לא מפוקחים, אתם פרטיים.

אנחנו מפוקחים מה-1 לספטמבר. אז מישהו צריך לממן את זה ואני מקווה שזה יתגלגל להורים.

כל הנושא של תיקון התקנות – אנחנו שומעים פה בתיקון התקנות שצוות משימה יושב פה פעמיים בשבוע. אף נציג מארגוני הגנים לא נמצא בצוות הזה וחבל, כי על הגנים האלה יחולו התקנות ולא יכול להיות שאנשים לא יידעו, לא יהיה מישהו שיכניס שם את האיזונים הנכונים בישיבות.

אנחנו רוצים שהצוות יעבוד בלי לחצים.

אנחנו רוצים להצטרף לדיון הזה.

לגבי 22 מפקחים, מפקח ל-100 מעונות – זאת לא הבשורה שתביא את הפתרון. אני חושבת שההדרכה - - -

אז אדרבא, למה צריך את ה - - -? בואו נעשה את זה מ-4 ילדים או מ-3 ילדים.

אנחנו רצינו מ-4 ילדים ומעלה. על זה נפל החוק פעם אחת. אנחנו חושבים שכל המסגרות מ-2 ילדים ומעלה צריכים להיות בפיקוח וכמובן שמ-4 ילדים ומעלה - - -

לגבי הדרכה. במקום רק 22 מפקחים צריכים להיות מפקחים בפועל לבדוק את האינטראקציה בין הצוות לילדים, לבדוק האם סדר היום תואם גיל ולא רק את גובה הגדר או כמות האסלות בגן, כי זה לא מה שיעשה את הילד - - -או - - -.

אני חברת מועצת העיר אשדוד. אני ממונה אצלנו על הגנים הפרטיים. אנחנו באשדוד התחלנו בתהליך של פיקוח משלנו על הגנים הפרטיים, כולל מיפוי של כל התהליך הזה וגם תקצבנו – לא עלה פה הנושא של חוק המצלמות – את נושא התקנת המצלמות בכל הגנים הפרטיים שמגיעים ומוציאים את הרישיון. אנחנו מתקינים מהתקציב שלנו מצלמות וכפתורי מצוקה. הבעיה שאנחנו נתקלנו בה כשהתחלנו בתהליך הזה – שאין תקנות לאיזה מצלמות להתקין. החשש שלנו הוא שעכשיו נתקין את המצלמות, עוד שנתיים ייצאו התקנות. האם לא יבקשו מאתנו אחר כך להחליף את כל המצלמות האלה, וזה בעצם בור תקציבי מטורף שיהיה.

זו הבעיה היחידה? אל תחששי. קודם כל שיצלמו.

או לפחות שתהיה החלטה שכל מי שמתקין מצלמות – לא יבקשו ממנו להחליף את המצלמות. זו הבקשה הראשונה.

בקשה שנייה שלנו – דיברתם פה על 22 מפקחים. אני חושבת שהצחקת פה את כולנו, אבל בדמעות עצובות. אנחנו מבקשים מכם, כמו רישוי עסקים, כמו פיקוח על גני העירייה של משרד החינוך, תעבירו את סמכויות הפיקוח אלינו, אל הרשויות המקומיות. אנחנו עם יד על הדופק. אנחנו יודעים מה קורה בעיר שלנו – אלינו ההורים באים לדווח מה קורה. אנחנו הקמנו כרגע באשדוד, ואני מקווה שזה גם יעבור לשאר הערים, מחלקה מפקחת, אבל אין תקנות עדיין. אנחנו פחות או יותר מיישמים את הנוהל הראשוני, זה הדבר הראשון שאנחנו בודקים. גם אם לא תספיקו להוציא רישיון, אנחנו בינתיים נבדוק שבנוהל הראשוני עומדים. אבל קודם כל אני פונה אליכם: תזדרזו עם התקנות. תזדרזו לפחות עם מתן רישיונות. דבר נוסף, עוד פעם: תעבירו את תקנות הפיקוח אלינו.

אני מברכת, כמובן, על הדיון. נפגשים שוב בפגרות. אני חושבת שזה מעט מדי, מאוחר מדי. אני מומחית לגיל הרך במכללת אפרתה ומייסדת "חינוך מלידה". אני עשור בכנסת סביב החוק הזה. אני מתחברת מאוד למה שאמר האזרח גואטה. הפילו פה את החוק, גם טובים שיושבים פה, והיום הם מנפנפים שזה שלהם. החוק הזה נפל הרבה פעמים, לצערנו, ובאמת הוא ראשוני והוא טוב. אבל שני דברים שאני כן חושבת – זה כן משנה באיזה משרד זה יהיה. ברגע שמשרד החינוך לקח על עצמו להכניס את הילדים, ליישם את חוק טרכטנברג, תוך שנה וחצי בנו 2,500 גני ילדים, נכנסו הילדים למערכת החינוך – אני יכולה לומר לכם, זה היום הדוקטורט שלי, יש יותר איתור את הילדים. בטווח הארוך גילו שיש יותר הסתכלות פדגוגית ואיתור של ילדים מתקשים. יש לזה משמעות לא סתמית שזה יעבור למשרד החינוך. זה לא רק להעביר, כמובן שההעברה היא לא טכנית as is, אלא להעביר את זה עם מחשבה פדגוגית.

דבר אחרון, אני חושבת שאולי לא מספיק מודעים, אבל ה-22 מפקחים האלה נמצאים גם על מעל 3 ילדים. המשרד מחויב ללכת לכל מסגרת כאשר מישהו קורא במצוקה. היום בהיסטריה שנוצרה, אני לא אומר לכם, הטלפון שלי קורס מהבוקר עד הערב עם שאלות – כן לשים במסגרת או לא לשים במסגרת. הסיפור הזה בגוש הגיע אלינו כבר פני – אנחנו ביקשנו לדווח למשטרה. אתם חושבים שיש משהו? דווחו למשטרה. אל תתחילו לחכות עכשיו. אני חושבת שצריך להגביר את המפקחים.

אני חברת העמותה למען הילד בגיל הרך. בעבר הייתי מנהלת האגף למעונות יום, בכיסא של אמיר מדינה שהיום אני לא מקנאה בו. הדיון של היום החזיר אותי לדיון שהתקיים כאן, במקום הזה, בשנת 2004. 3 חברי כנסת – רן כהן, מיכאל מלכיאור וזבולון אורלב, בעקבות מקרה התעללות במעון יום יזמו הצעת חוק פרטית שהתחום הזה יעבור למשרד החינוך ושהשר הממונה על החוק יהיה שר החינוך. בעקבות אותו דיון קרה משהו – המשרד, שהיה אז משרד התמ"ת, שהיה ממונה על המעונות, הקים את הוועדה בראשותה של פרופ' רוזנטל. הוגדרו תקנים וסטנדרטים איך צריך להפעיל מערכת מעונות יום במדינת ישראל על ידי מומחים מהשורה הראשונה. הוגשה גם תוכנית אסטרטגית ביצועית שהיתה צריכה לצאת לדרך ב-2011. לצערי הרבה התוכנית נגנזה עקב חילופי שלטון, וזה לא המקום לספר מה קרה אז. מאז, מ- 2011 עד היום בקושי עבר חוק הפיקוח. עכשיו אני יושבת כאן ותוהה: יופי, התקיים דיון, המון אנשים הגיעו. כולם שואלים את עצמם את השאלה האולטימטיבית: מה קורה מחר בבוקר? מה קורה ב-1 לספטמבר? וכולם זורקים לחלל האוויר שמדובר במיליארדים. מהניסיון וההיכרות הקרובה אני יכולה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שבתכנית חירום מידית אפשר גם בכמה מאות מיליונים קודם כל לפתור משהו מידי. לשפר את התקינה. זה מהלך שעשינו תוך כדי עבודת הוועדה ב-2004. במקום 6 תינוקות למטפלת יהיו 5. במקום 9 יהיו 11, 7 וכו'. כבר זה יחולל את השינוי. זה דבר אחד.

דבר שני – היום עוצרים את המטפלת המתעללת או מנהלת המעון המתעללת או מנהלת המעון המתעללת, אבל לא מיישמים את חובת הדיווח. כל מי שראה וחווה את ההתעללות הזו – לא קורה לו שום דבר. איפה החוק הזה?

חד משמעית.

צריך פה לתת ענישה רצינית מאוד. כולנו יודעים ומודעים לכך שמנגנון רישוי, התקנת תקנות – כל הדברים האלה הם תהליכים ארוכי טווח. מה שצריך מחר בבוקר זה באמת תוכנית חירום איך לשפר במידי. תקינה זה המפתח והסטנדרט הקריטי ביותר שניתן.

אני רוצה להתייחס לדברים האחרונים שנאמרו – גם במעון - - -

לא, את לא מתייחסת. שאלה. שאלה.

אני רוצה לדעת – האם למשל הצוות שהיה בראש העין ראה ולא עשה כלום? האם יש איזשהו מרשם, קיים היום ואנחנו לא נראה את אותו צוות נמצא במעונות אחרים? בואו נעשה את האלימינציה הזאת. אני רוצה לדעת איך היום בכלים שיש – עם החוק ותקנות בדרך, אנחנו מנערים מהמערכות אנשים שלא ראוי שיהיו בהן.

המנהלת של יסמין היתה סייעת באריאל.

נסגר המעון הזה והיא פתחה מעון אחר, במקום אחר.

היא פתחה באריאל עכשיו.

שאלה פשוטה: מה הוחלט בממשלה בחודש האחרון? האם יש החלטה או הצהרות? מה הוחלט?

קיבלתי תשובה שלילית, נקודה.

הוועדה רואה בחומרה את העובדה שהודעתו של ראש הממשלה על המעבר של המעונות למשרד החינוך לא עברה הלכה למעשה, ולכן הוועדה קוראת לשר העבודה, שר החינוך ושר האוצר להתכנס, להביא לממשלה ולכנסת את ההחלטה על העברת הסמכויות ממשרד למשרד. הוועדה קוראת למשרד העבודה ליישם את חוק הפיקוח ככתבו וכלשונו ולהתחיל את שנת הלימודים הקרובה כבר על פי חוק הפיקוח. הוועדה קוראת לשיתופי פעולה בין משרדי הממשלה כדי שהמעבר יקרה במהרה, משרדי הממשלה הנוגעים בדבר – שזה עבודה, חינוך, אוצר. הוועדה קוראת למשרד העבודה ולמשטרת ישראל לשתף פעולה ולסיים את סריקת הרישום הפלילי לכל עובדי המעונות. הוועדה קוראת למשרד העבודה ומשרד המשפטים לסיים את תיקון התקנות במידי עד ל-1 לספטמבר 2019 ואם צריך לחרוג מנוהג או נוהל שקיים בהליך עבודה ותיקון תקנות, אז במקרים חריגים יודעים לבקש את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה תמשיך לעקוב, ואם צריך נבקש מוועדת ההסכמות עוד דיון כדי לעקוב ולראות שנעשה משהו בנדון.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.