פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ואחת

הכנסת



2

10/07/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ז' בתמוז התשע"ט (10 ביולי 2019), שעה 14:30

תשלומי הורים לשנת הלימודים תש"ף

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
קרן ברק
יוסף ג'בארין
עוזי דיין
יעקב טסלר
דסטה (גדי) יברקן
עומר ינקלביץ'
אוסנת הילה מארק
מיכל מנקס
יבגני סובה
עידית סילמן
יצחק פינדרוס
שלמה קרעי
קטי (קטרין) שטרית

מיקי חיימוביץ'
אופיר כץ
אבי ניסנקורן

סימה עובדיה - מנהלת אגף ישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך

יהודה גור רוזנבלט - מנהל מינהל רישוי אכיפה ובקרה, משרד החינוך

מיכל שאול - עו"ד, משרד החינוך

איריס פרדלין - נציגת ציבור, משרד החינוך

ורד וינדמן - מת"ל, הוועדה לזכויות הילד

כרמית כהן - מת"ל, הוועדה לזכויות הילד

זאב גולדבלט - מת"ל-ועדת חינוך, ועדת חינוך

גיא יארניצקי - סגן יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים

ליהי טרן - דוברת מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

ליאל מלכביץ' - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

גיתית ויסבלום - נציגת החברה להגנת הטבע

עינב לוביץ׳ מצרפי - הורה

נירית לייבוביץ - הורה

איתי נרדי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

יפה קרינצה


תשלומי הורים לשנת הלימודים תש"ף

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 10 ביולי 2019, ז' בתמוז התשע"ו, והנושא על סדר-היום הוא תשלומי הורים לשנת הלימודים תש"ף. זו ישיבה שניה בסוגיית תשלומי הורים בשנת הלימודים הקרובה הבאה עלינו לטובה.

כבכל שנה, כפי שאמרתי, הנושא הזה טעון וכולנו מצפים ליום הזה שנוריד את סוגיית תשלומי ההורים מסדר-היום. כפי שאמרתי בשנים האחרונות, ואני אומר זאת שוב: גם אם הייתי משיג היום 1.5 מיליארד שקלים לטובת ביטול תשלומי ההורים, הייתי מעדיף שהם ילכו על נושאים שעדיין פתוחים במערכת החינוך. זה יהיה חוסר אחריות, כדי לרצות את שרירי הבטן שלנו, לזרוק 1.5 מיליארד שקלים או יותר כשיש לנו אתגרים רבים בתוך מערכת החינוך.

נכון, זו אמירה חשובה – חוק חינוך חובה חינם צריך להתקיים פשוטו כמשמעו, ואנחנו חותרים ליעד הזה. בשנה שעברה הצלחתי להביא לביטול סל התרבות בגיל הרך – כיתות א'-ב'. בעקבות עתירה, השנה זה לא יהיה; יהיה סל תרבות על כל הגילאים. זו עתירה של יהב השוויון. מהישיבה הקודמת התקיימו דיונים בין כל השותפים של ועדת החינוך יחד עם המשרד, כולל השר והמנכ"ל, והגענו למתווה שפחות או יותר מביא לנו כיוון דרך ליעד של ביטול תשלומי הוריך בטווח הארוך. אני שמח שזה הגיע להסכמה של כל הצדדים. אבקש מהמנכ"ל לקרוא את הסיכום, שייכנס לפרוטוקול.

כמו כן, אני מודיע מראש שהישיבה הזאת לא תארך הרבה זמן. מבחינתי, זה דיון המשך, למרות שבפרוטוקול זו ישיבה נפרדת. מיצינו, פחות או יותר. מאחר שיש פה הבנות כלשהן, אנסה לתת ייצוג בהתבטאויות לכולם. לא כל חברי הכנסת ידברו, אלא אם כן הזמן יאפשר זאת. הישיבה תארך בין שעה לשעה וחצי, ובסוף הזמן שנייעד לכך נערוך הצבעה ונמשיך במשימות הרבות שיש לפתחנו. בבקשה, אדוני המנכ"ל.

אדוני היושב-ראש, המתווה לאישור בהסכמה של תשלומי הורים הוא טיוטה לאישור בהסכמה על ידי ועדת החינוך, כפי שביקשת וסיכמת בישיבה הקודמת, ועל דעת השותפים בוועדה. סוכם ש: "מוסכם על הצדדים כי נושא תשלומי הורים נדרש להסדרה, להפחתה ולפיקוח יעיל יותר. הממשלה, משרד החינוך וכל הגופים יפעלו בתהליך רב-שנתי להפחתת תשלומי ההורים. בשלב הראשון, בשנה הנוכחית יממן המשרד את העלות של סעיף מסיבות כיתתיות בהיקף של כ-20 מיליון שקלים כחלק ממתווה רב-שנתי וארוך טווח. סעיף המסיבות הכיתתיות יוסר מתשלומי ההורים, והוועדה תגביר את הפיקוח והאכיפה בסוגיות התל"ן, שסביבן עלו טענות במהלך הישיבה."

זה הסיכום שסוכם, והבאתי את הדברים כפי שהם סוכמו על ידי השותפים של הוועדה.

יש חמישה סעיפים בסיכום שהקריא המנכ"ל, שתמצת אותם.

הקראתי אותם דבר דבור על אופניו.

אז אתה אומר שכל שאר הסעיפים עומדים - - -

אומר בקצרה, חבר הכנסת עוזי דיין. סעיף מסיבות כיתתיות מוסר מהטבלה. זאת אומרת, היום נאשר את שאר הסעיפים, בנוסף לשלושת הסעיפים שכבר אישרנו. יש פה אמירה חשובה, זה הישג. זו שנה שאנחנו – אמנם בסכומים קטנים – מצליחים. מי שלא מייחס חשיבות לדקלרציה בבניין הזה או לזה שפרוטוקול נרשם, אז כנראה הוא לא מבין בהליכים דמוקרטיים, ואפילו בהליכים שיפוטיים. זו אמירה חשובה; זו אמירה פעם שניה, עם מעשה. יש פה אמירה ברורה להמשך המגמה שהתחלנו בה בקדנציה הקודמת, אבל הפעם בהתחייבות של פיקוח והסדרה – בה"א ובאל"ף – בסוגיית התל"נים. אמרתי זאת ואני חוזר: מבחינתי זה התנהל בצורה כמעט – לא רוצה לומר מופקרת, אבל הייתי אומר חסרת אחריות כלפי ההורים. נדרשת פה הסדרה, בה"א ובאל"ף, ואנחנו ניכנס לזה. התחייבות שלי, אם אבחר שוב כיו"ר ועדת החינוך – אין ספק שזה אחד הנושאים שיהיו על סדר היום בצורה תדירה. מי שמכיר אותי, כשהצהרתי בקדנציה הקודמת על החינוך המיוחד, שזה מה שיהיה – כך היה.

יכול להיות שזה יגרום לכך שאני לא אבחר, אבל אני אומר שאם אבחר שוב ליו"ר ועדת החינוך - שני דברים מרכזיים: סוגיית התל"ן וסוגיה של שולחן עגול של צוות מומחים, בהסכמה של כל הצדדים, להביא למדינת ישראל את מערכת החינוך החדשה, העדכנית, המאתגרת, שצופה פני עתיד, קלילה יותר ואיכותית. אני לא מטיל דופי במה שקיים אבל אני יודע: דבר שלא השתנה במשך 70 שנה – כנראה שקורה שם משהו. זו דעתי, לא חייבים להסכים, זה לא נתון לדיון. אבל הנה, הצהרתי הצהרת כוונות על הנושאים שלי לסדר-היום בקדנציה הבאה. אני מזמין את כולם להיות שותפים.

גם הנושא של המוכשר.

אצלי יש מערכת חינוך אחת. אחת, שכוללת את כולם.

צריך לטפל בנושא של המוכשר, לא לשכוח אותו.

ודאי, ודאי. מיצינו זאת בהצהרה של המנכ"ל בדיון הקודם. לא פותח את זה לדיון, נקודה. אבי ניסנקורן, בבקשה.

אני מודה ליושב-ראש הוועדה ולמנכ"ל על ההגעה לסיכום אתמול. אני רוצה להגיד את העמדה שלנו, כפי שביטאנו אותה אתמול. קודם, נתמוך היום בהחלטה, כי ההחלטה היא גם על דעתנו. אנחנו חושבים שצריכים לצמצם את תשלומי ההורים. מה שהבאנו כרגע, שזה צמצום של 52 מיליון, הוא צמצום בנסיבות של ממשלת מעבר. היינו שמחים לצמצם יותר, אבל אנחנו פועלים תחת מגבלות משפטיות ומגבלות של ממשלת מעבר. אנחנו נפעל, בממשלה שתקום, להמשיך במתווה של הצמצום כך שנראה המשך צמצום של תשלומי ההורים. אנחנו חושבים שחינוך חינם כשמו כן הוא, ואנחנו צריכים בסופו של דבר להוריד את הנטל מההורים כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, אבל כחלק מהמאבק לשוויון הזדמנויות.

לגבי התל"ן – סיכמנו אתמול, וחשוב גם שיושב-ראש הוועדה והמנכ"ל יתייחסו לזה, שנתחיל בדיון כבר בחודשים הקרובים, לא נחכה לסוף השנה. זה אומר שהדיון בנושא התל"ן יתחיל - - -

התפרצת לדלת פתוחה. אתה חלק מוועדת ההסכמות, נכון? נגיש בקשה לקיים דיון כבר בתקופה הזאת. תודה.

נתחיל כבר בנושא התל"ן. זה נושא סבוך, נושא מורכב, נושא שהוועדה חייבת לדון בו, ובסופו של דבר חייבת גם להביע את עמדתה ולא רק לבוא בסוף השנה ולקבל דיווח על זה. אני מקווה שאנחנו פה בתחילת תהליך שבסופו של דבר יביא לחינוך יותר שוויוני במדינת ישראל. תודה.

תודה. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

אני מברכת את מי שהגיע להסדר הזה, ובראשם אתה. עשית דבר גדול, חבר הכנסת מרגי. מצד אחד רצית להישאר ג'נטלמן ולכבד את ההסכמות, ומצד שני היית קצין וניהלת את העסק הזה בצורה הכי מקצועית שיכולה להיות.

תודה. תלמידי ישראל היו לנגד עיניי.

היית, לצורך העניין, קצין וג'נטלמן. לטווח הארוך – אני רואה את הסוגיה הזו לטווח הארוך – המתווה שכולנו מסכימים וכולנו רוצים שיהיה, צריך לשבת בכובד ראש עם אנשים מקצועיים, להכין תוכנית, להביא אותה לוועדה והוועדה בוודאי ובוודאי תלווה אותה לאורך כל הדרך, מתחילתה ועד סופה, כדי שתהיה שביעות רצון לכל הצדדים – גם ההורים, גם משרד החינוך וגם המדינה.

לטווח קצר, אני רוצה להודות לכל הנוגעים בדבר, שביום זה מנענו שני דברים: אחד, פיטורים נרחבים בקרב המוזיאונים, המדרשות, האכסניות, החברה להגנת הטבע ועוד גופים, שבאמת ובתמים מצאו את עצמם נכנסים לאיזושהי סוגיה שאפילו לא חלמו עליה, לדעתי. פתאום הם נכנסו למין מערבולת, וראינו ב-48 השעות האחרונות כמה הדבר כמעט פגע בהם ובהרכב שלהם. אני שמחה מאוד שבתי הספר והמנהלים – המנהלים נכנסו לחרדה, איך אפשר גם בתחילת השנה לגבות ובאמצע השנה לגבות, אחרי הבחירות.

אני מסכמת ואומרת: משרד החינוך – שאני גם כמורה וגם כראש מטה לשעבר של שר החינוך וגם הסתדרות המורים שהייתי בזמנו חברה ופעילה שם – די לרפורמות, וזה לא משנה מי יהיה השר הבא. די לרפורמות, הרפורמות האלה עולות הרבה מאוד כסף. ברוך השם, יש רפורמות מצוינות ויש אנשי חינוך במשרד החינוך שיודעים ליישם את הרפורמות. תנו להם לעבוד. תנו להם לעבוד, גם למנהלים, שכל יום מביאים להם דבר חדש, עוד רפורמה ועוד חידוש, ומעמיסים עליהם ומעמיסים עליהם. שכחנו מה בית הספר אמור לעשות – להקנות לתלמידים ידע, ולא פופוליזם ולא כל פעם אופנה חדשה.

וכמובן, למשרד החינוך שיעשה בדק בית בתוך עצמו. כל אותם אנשים שיושבים שם בבניין בתל אביב מחוסרי עבודה. יש – מנהלים, מפקחים, כל מיני כאלה שלא נמצא להם – צריך לקצץ שם וצריך לעשות סדר. אני זוכרת שהייתי עולה במעלית, והם עולים אתי. תמיד הייתי רואה אותם במעלית, זה אומר שהם לא יושבים במשרד אלא מטיילים, והמילה הזאת לא טובה וצריך לטפל גם בנושא הזה.

תודה. חבר הכנסת מיכאל ביטון. חברי הכנסת, להיצמד לדקתיים.

כבוד היושב-ראש, אנחנו ברגע משמעותי שבו לראשונה יש רייטינג ופרסום לסוגיה חמורה של אי-שוויון שטופלה מאחורי הקלעים ועברה פה חלק. עשרות שנים לקחו מההורים כסף, ונאלצה ועדת החינוך לאשר את התשלומים כי כל פעם איימו עליה שאם לא תאשר העולם ייחרב. אנחנו פה, בקבוצה הזאת ובתנועה הזאת של מרד 49, שאמרה להורים לשלם רק 49 שקלים תשלום חובה, כי השאר זה תשלומי רשות. עשינו מעשה פה, כל סיעות הבית. האגו לא מעניין והכבוד לא מעניין ופרצנו דרך. פריצת הדרך אומרת: תשלומי רשות ילכו ויפחתו עד שיבוטלו, והתל"ן ילך ויפחת עד שיבוטל, ויהיה חינוך ארוך וטוב לכולם. זה ייקח חמש שנים, זה ייקח עשר שנים – זרענו את הזרע היום.

אני רוצה להוקיר אותך, חבר הכנסת יושב-ראש הוועדה יעקב מרגי, המנכ"ל – שצעקנו עליו ושיגענו אותו – וצוותו, אבי ניסנקורן, כיושב-ראש הסיעה וכל חברי הכנסת כאן. כולם, מגיעה להם הכרת הטוב על היכולת להגיע להסכמה ולמתווה רב-שנתי.

תודה.

רגע. כפי שהצהרת על עצמך, אני רוצה להזהיר את משרד החינוך ולהגיד לו שאנחנו נשב לו על הווריד שהמתווה הזה יתקיים, שצמצום תשלומי הורים יהיה דרמטי בשנה הבאה, התל"ן לא יהיה הפקרות. אנחנו נהיה פה לעקוב אחרי הדברים ולשמור על החלשים ביותר, שקורסים תחת תשלומי הורים, ומעמד הביניים שקורס תחת יוקר המחייה.

תודה. חבר הכנסת עוזי דיין.

יש לי שאלה. חבר הכנסת ניסנקורן, אמרת 52 מיליון. מה זה ה-52? הבנתי מה זה ה-20 מיליון; מה זה ה-52 מיליון שאתה אומר שיורדים?

זה הנטל שיורד מההורים.

זה לא נכון אבל.

זה כן.

שאלה שניה, אם כך, למשרד: מה המקורות של זה? זאת אומרת, ה-20 שהם בתוך ה-52, מאיפה בא הכסף של זה? זו שאלה, אם אפשר – לקבל תשובה.

לא לא, תאמר את דבריך ובסוף תשובות לכול. ככה זו צורת ניהול הוועדה, כפי שקבעתי לעצמי. מדברים, ובסוף פעם אחת - - -

אז יש עוד רפורמה שצריך לעשות, אם כך.

לא לא, בזה לא תהיה רפורמה. אתה יכול רפורמה אחת – להחליף אותי.

זו שאלה פשוטה, בגלל שצריך לדעת מאיפה זה בא.

בתלמוד אומרים שגם כשיש קושיה ואין מענה, לא מתים מקושיה. אבל במקרה הזה תקבל תשובה.

בתלמוד אומרים הרבה דברים. צריך לקבל על זה תשובה בסוף. אגיד למה אני שואל את השאלה: כי יכול להיות מצב שכולם אומרים בסדר, אבל בסוף לא יהיה מקור לכסף הזה.

לגבי הנושא בכללו – אני שמח, כמו חבריי, על המאמץ שנעשה. צריך לזכור אבל שהסכום הכולל שמדובר בו הוא לא סכום מספיק. בסופו של דבר, מערכת החינוך, בדברים שאנחנו רוצים לעשות, זה לא שזה המינימום המספיק אלא צריך יותר. כרגע, על דעת הזמן והמצב הפוליטי, זה לא יקרה. ברור. דבר שני, באופן מעשי, מה שאנחנו מאשרים כאן, צריך לזכור שהוא ממשיך להטיל נטל מאוד מאוד כבד על ההורים, ובפרט על השכבות החלשות, כי מי שפחות חלש מסתדר גם עם זה. לכן לא צריך להיות מרוצה מדי, למרות מה שאמרתי, בגלל האחריות שיש לנו גם לפתיחת שנת הלימודים וגם לעשות את זה.

כולנו מתוך אחריות, לא מתוך זחיחות דעת.

אחריות היא נושא חינוכי חשוב. אצביע בעד זה, מתוך ידיעה שאלה נושאים שצריכים להיות משופרים כבר בשנה ובשנים הקרובות.

אוסנת מארק, לאחר מכן – מיכל מנקס.

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני מברכת את ההסכמה שהצלחנו להגיע אליה, והניצחון הגדול ביותר, אדוני, הוא של ילדי הפריפריה מהסיבה היחידה – ועל זה דיברנו רבות השבוע, הניצחון הזה הוא שלהם לבד – כי אם לא היה מאושר פה היום סל תרבות, אז הילדים היחידים שלא היו מצליחים לצרוך תרבות במדינת ישראל היו ילדי הפריפריה, הילדים של השכבות הנמוכות והחלשות במדינת ישראל. על כך אני מברכת את ההסכמה הגדולה הזו. אני חושבת שצריך ליצור איזשהו מתווה, שלאורך מספר שנים בסופו של דבר נצליח לבטל את הטבלה הזו. אבל היות שלקחנו אחריות, כי אנחנו נמצאים כפסע מפתיחת שנת הלימודים, אני מברכת על המתווה. אני מברכת את מנכ"ל משרד החינוך, את יושב-ראש הוועדה ואת כל העוסקים במלאכה. תודה.

תודה. מיכל לא רוצה, אז גדי יברקן.

אדוני היושב-ראש, כבוד המנכ"ל. קודם כול, כל הכבוד לחברי הוועדה שהגיעו להסכם. אם זה הישג מקסימלי או מינימלי – זה לא משנה, עצם זה שהיום הוועדה מתכנסת לאשר את מה שהגענו אליו אתמול, אחרי חצי יום שהיינו אצלך וגם עם השר. לעניין הזה אני רוצה להגיד מילת פרגון לחבר הכנסת מיכאל ביטון, כמובן יחד עם כולם, שהוא מכיר את זה עוד לפני שהוא נכנס לכנסת, וגם למדתי ממנו הרבה לקראת הוועדה.

וגם לדודי אמסלם, שעמד מאחורי כל המתווה, גם לו צריך להגיד מחמאות. הוא לא נמצא כאן, אבל הוא עבד מאוד קשה על זה.

בהיעדר יו"ר קואליציה, והתנדב לכך. את צודקת. לא הייתי מתקדם בלי הסכמה.

כל הכבוד לעוסקים. יחד עם זאת, זה מזכיר לי את האמרה: הכישלון יתום ולהצלחה אבות רבים. בכל אופן, מדינת ישראל היא מדינה עשירה. העשירים יכולים להמשיך לחנך את הילדים שלהם כי יש להם עם מה לשלם, והעניים ימשיכו להיות עניים. הרבה ילדים לא יוכלו ללכת לבית הספר כי להורים אין מה לשלם. הדבר הזה צריך להיות מאחורינו כבר, לא בוועדה הזו. אני מקווה מאוד שבהמשך, כפי שהגענו למתווה הזה, שיהיה על זה פיקוח אמיתי, שילדי ישראל יוכלו ללכת לבית הספר מבלי לחשוב האם להורים שלהם יש יכולת לשלם תשלומי הורים או לא, כי הבושה שילד גדל אתה, שלהורים שלו לא היה כסף לשלם והוא לא יכול ללכת לבית הספר כי, חלילה, מישהו יכול להוריד אותו מהאוטובוס לפני טיול שנתי או לפני טיול בכיתה או לפני מסיבה – זו חרפה לנו, כמדינה.

אני מקווה מאוד שאנחנו, כחברי כנסת, מה שהתחלנו עכשיו יהיה גם לנגד עיניה של מדינת ישראל, ובראשה שר החינוך. אני מאמין בך, המנכ"ל. אדוני היושב-ראש, באמת כל הכבוד, שאפו. כפו שחברת הכנסת קטי שטרית אמרה, יצאת קצין וג'נטלמן, אבל בעניין הזה יצאת גם מחנך. תודה.

תודה. עידית סילמן, בבקשה.

אני לברך ולומר שבאמת הוכחנו שלמרות שהיה לנו רוב בוועדה הקודמת, כיבדנו את הנושא של ההסכמות, ועל כך תודה גם ליושב-ראש, גם למנכ"ל וגם לשר, שהוכיחו שאנחנו יודעים לעמוד במילה, ואם נאמר שצריך להגיע להסכמות למרות שהיה לנו רוב בוועדה הקודמת – עשינו את זה ואנחנו מגיעים להסכמות. זה מאוד חשוב, כי הטוב המשותף הזה, חשוב לא רק לומר אותו אלא גם להראות אותו בפירוש ואנחנו נמצאים פה בשבילו. מי שאמר שבזמן קצר אי אפשר להביא הישגים לעם ישראל ובכלל בחינוך, אז הנה, הוכחנו שוב – גם בנושא של הגיל הרך, שיש כאן רפורמה מאוד גדולה שנלחמנו עליה ותיכנס בעזרת השם, כי אנחנו רוצים להוסיף טוב לעם ישראל – וגם בנושא הזה, של המתווה שהגיעו אליו.

אני מדגישה שהתעקשנו לא לפגוע במה שבאמת חשוב לאותה אוכלוסייה חלשה, שזה סל התרבות והטיולים. אנחנו יודעים שיש כאלה שלא יוכלו לקבל אותם אם זה לא יהיה דרך בית-הספר. אם יש דברים אחרים שצריך להגיע בהם להסכמות – זה בסדר גמור, אבל לא על בסיס הפגיעה הנוכחית, וזה מה שהצלחנו לייצר. אני עצמי הייתי מדריכת טיולים בחברה להגנת הטבע וראיתי ילדים שיצאו והגיעו רק בגלל אותם טיולים, ולא היו מגיעים אחרת. אנחנו שמחים שזה עובר ויישר כוח.

תודה. כדי שלא נתרגל לאידיליה הזו, נעשה פאוזה ונבקש מזאב גולדבלט לדבר.

אני מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים, הגוף היציג של הורי ישראל. חברי הכנסת הנכבדים, חברי הוועדה, אבקשכם שלא לאשר את חוזר התשלומים בנוסח שהוגש לכם, ככל שלא תאשרו - - -

אנחנו נאמץ את בקשתך.

לא לא, תשמע עד הסוף. ככל שלא תאשרו כמקשה אחת היום גם את המתווה של התוכנית הרב-שנתית שתביא לצמצום וביטול תשלומי ההורים. מחובתכם ובאפשרותכם לעשות היסטוריה. נבחרתם כחברי כנסת לייצג את העם שבחר בכם, העם או ההורים מכל הארץ, שמייצגים כ-2.3 מיליון תלמידים, מבקשים מכם היום: פעלו היום וכעת כמנהיגים והצביעו בעד הרפורמה שתסיר את אות הקין ממערכת החינוך, שאמורה להיות חינם ולכולם.

הסנונית הראשונה שמובאת לכם היום לאישור, למימון 24 שקל לכל ילד של המסיבות הכיתתיות אמורה להיות ראשונה בלבד ואינה מספקת. כל הוועדות שמינה משרד החינוך עצמו וועדת החינוך עצמה, כולל ועדת המשנה שבראשה עמד היושב-ראש יעקב מרגי, המליצו לבטל את תשלומי ההורים והציגו חלופה שוויונית וטובה, ולצערי, האוצר דחה הכול בטענות שבראייתנו הן טענות שווא. אל לכם להתעלם מהמלצות הוועדות שקבעו שתשלומי ההורים מרחיבים את הפערים בחברה הישראלית. התעלמות כזאת תשקף אטימות לזעקת הציבור של הורי ישראל. אנחנו, ההורים, מצפים שהפעם, בשעת חסד זאת, תגידו אתם: עד כאן. אשרו את החוזר רק ובתנאי שעד פתיחת שנת הלימודים הקרובה יגיש לכם משרד החינוך תוכנית לביטול הדרגתי של כלל תשלומי ההורים, תוכנית שתהיה מקובלת גם על משרד האוצר, שבסוף הוא זה שבעל הכסף. ואם לא כן – אל תיתנו לחוזר הזה להיכנס לתוקף. רק כך נוכל להתייחס להחלטה כבשורה אמיתית. תודה רבה.

תודה רבה. ורד וינדמן, בבקשה.

תודה, אדוני. אני מנכ"לית המועצה לשלום הילד. מבלי לזלזל במאמצים שנעשו כדי לעשות הפחתה, ברור לכל היושבים כאן שההפחתה בסעיף אחד בתשלומי הרשות היא סמלית, הצהרית ורחוקה כרחוק מזרח ממערב מפתרון של בעיית השוויון, וצריך להגיד את זה בקול רם וברור. בתור מי שישבה פה בכל השנים האחרונות, הצהרות היו ונשמעו, לא בפעם הראשונה, ואסור שההצהרות האלה יירשמו על הקרח.

מה שנדרש מכל היושבים פה, שיש להם אחריות ויש להם את הפריבילגיה לייצג את הציבור, זה להתחייב באופן מעשי לפעילות להפחתה. המסקנות ישנן, ההמלצות ישנן – כל הוועדות שהזכרתי בפעם הקודמת – צריך תוכנית פעולה ברורה לא רק כדי להפחית ולצמצם אלא כדי לבטל את תשלומי ההורים בכלל, כולל התל"ן, שהוא כלי מרכזי ואם לא נבטל את זה לא נוכל לצמצם פערים.

תודה. חבר הכנסת טסלר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לברכות של חבריי על היום הזה, שהצלחתם ועמלתם קשה יחד עם המנכ"ל ועם השר - - -

פעם היתה מפלגה שהקמפיין שלה היה: בלי אבל. תמשיך עם זה. בבקשה, אדוני. סליחה שהפרעתי לך.

הצלחתם להפחית עד כמה שניתן את תשלומי ההורים. כמובן, כפי שחבריי אמרו פה, אנחנו צריכים לשאוף להפחית לגמרי את תשלומי ההורים.

אבל, ברשותך אדוני, לעומת הוועדה הקודמת, היום רגוע, שלם, נינוח. אני באמת התביישתי. זו היתה הוועדה הראשונה שלי וראיתי את הקרקס, לא ידעתי לאיפה הגעתי.

לא, אני מסרב לחבטה העצמי. זה לא היה קרקס, פתחנו דיון - - -

סוער. סוער.

דיון סוער, חמש - - -

דווקא זה היה אחד הדיונים המסודרים.

בדרך כלל, וגם בדיון הקודם – אפשרתי זאת, כי זה באמת דיון אמיתי. חמש שעות זה דבר שלא קורה בשגרה. אפשרתי זאת, אז אני לא רוצה שזה ייהפך – להלקאה עצמית יהיו לנו עוד הרבה סיבות, אני מקווה שבקדנציה הזו פחות מאשר בקדנציה הקודמת. אני מקווה שזה ייעלם בכלל, אבל למה סתם?

זה נראה כאילו יש פה היום יום חג.

לא, לא חג.

ככה נראה, אלה התחושות שלי.

מה שנקרא "בגיל וברעדה".

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להסב את תשומת לבך ותשומת לב חבריי שיושבים כאן יחד. ראו זה פלא, לא היינו חלוקים בנושא של החינוך המיוחד בגני הילדים. כולנו הבנו, כולנו שמענו שבדבר הזה יש אפליה וצריכים לבוא ולמגר את האפליה הזאת פעם אחת ולתמיד. בנושא של תשלומי ההורים היינו חלוקים, ואני שמח על כך שבסוף הגיעו לאיזושהי הסכמה. אז בדבר הזה שהיינו חלוקים הגענו למתווה, הגענו לפשרה, הגענו להסכמה, אבל בנושא שכולנו היינו תמימי דעות, כולנו יחד – נשאר. איך שמעתי קודם מחבריי? ניצחון לפריפריה, הילדים מאושרים. אדוני היושב-ראש, יש הרבה ילדים שלא מאושרים ביום הזה, ממש לא מאושרים. ילדי החינוך המיוחד במוכשר ממש לא מאושרים, הייתי אומר עצובים.

דיברו על זה.

איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לומר שמצאנו איזשהו פתרון.

נאמרה אמירה מאוד ברורה.

אני מבקש לא להפריע.

אני רוצה לבוא ולהדגיש: מה שאמרתי פה, אני לא מתכוון למשרד החינוך, אדוני המנכ"ל. שמענו כולנו במפורש מהמנכ"ל – ואני מודה לך על כך, והודיתי לך בוועדה הקודמת – את העמדה הברורה, המקצועית של המשרד, שאכן המשרד רואה שיש עוול של שנים על גבי שנים וצריכים לתקן את זה, וכולנו יודעים שהדבר הזה בניגוד לחוק. אני פונה למשרד האוצר: כמו שהצלחתם ומצאתם מקור תקציב להפחית את תשלומי ההורים, אנא מכם, אני רוצה לשמוע את דעתכם, איך אנחנו מוצאים פתרון לגני הילדים. ואני מדגיש שוב – אני מתכוון לאוצר.

אנחנו מצטרפים בעניין הזה.

משרד החינוך הגיע ואמר דבר אחד: אנחנו כולנו ביחד, אנחנו לא חלוקים, אנחנו אתכם.

תודה.

הוא מדבר בשם כולנו.

אני רוצה, ברשותך אדוני היושב-ראש, שתקבע, כמו שהצהרת כבר, דיון מיוחד בנושא של החינוך המיוחד ולהביא שם - - -

אני מצהיר שוב שיהיה דיון. אבקש אישור.

מתי?

הדפסנו בקשה ליושב-ראש הכנסת, שתעבור בנוהל המקובל דרך ועדת ההסכמות. כשהיא תקבל הסכמה אזמין את הדיון בהקדם האפשרי. אני מודיע לכם, כדי שתהיו רגועים – ביטלתי את חופשות הקיץ שלי.

כולנו ביטלנו.

הלוואי שכשאקבע את הדיון על המוכשר שיהיה לי הרכב מפואר ומכובד כפי שיש לי אותו היום.

יהיה, יהיה.

אני מודיע לכם חגיגית: יתקיים דיון.

יהיה. אנחנו רואים בחינוך ראש חץ.

משפט לסיכום. אני מבקש מכל חבריי לוועדה – כפי שהשמעתם את קולכם מהרגע הראשון, מוועדת הכספים עד לוועדה האחרונה שהיתה, בנושא החינוך המיוחד והמוכשר, אני מצפה מכם להגיע לדיון ולדרוש מה שמגיע לילדים האלה ולבוא ולהצביע על הכול. לא שבדבר הזה שהצלחנו - - -

לא נשאיר אותך לבד. יהיה הסדר.

זה הדבר הראשון שעלה.

לא תהיה לבד, לא תצעד לבד.

תודה. חבר הכנסת קרעי, ולאחר מכן – ג'בארין.

אדוני היושב-ראש, הסיפור של ההישג, של ההסכמות שהגענו אליהן היום ושתיכף נצביע עליהן, הוא סיפור של צמצום אי-השוויון בין הפריפריה החברתית והגיאוגרפית לבין המרכז. זאת אמנם רק תחילת הדרך, ברור לכולם שיש עוד הרבה מה לעשות, ואת זה נעשה, בעזרת השם, בכנסת הבאה, אבל זה סיפור של צמצום אי-השוויון. מה שהממשלה עושב בעשר השנים האחרונות – מצמצמת את האי-שוויון: הרכבות שיש עכשיו בנתיבות, שדרות, הדרום והצפון. צמצום אי-השוויון הוא המטרה של הכנסת הזאת, לתת לפריפריה שוויון הזדמנויות.

אני רוצה להתחבר לדברים של חבר הכנסת טסלר, כי זה אי-השוויון השני שדנו בו והגענו להסכמה, כשהמנכ"ל קרא לפרוטוקול את האמירה המפורשת שלו שמשרד החינוך מכיר בזה שגני הילדים של החינוך המיוחד מופלים שלא כחוק, ולכן מה שנדרש זה למצוא את אותם 60 מיליון שקלים בשנה, שחסרים כדי לעמוד בדרישות החוק וילדי גנים של חינוך מיוחד לא יופלו לרעה. אז אני דורש, מפציר ומבקש – ונעשה את זה גם בדיון שיתקיים – שכמו שנמצא מקור תקציבי לסיפור החשוב של הצמצום, ככה נמצא גם את ה-60 מיליון, שמבחינתי זה פיקוח נפש ממש. אמרתי כמה פעמים, ואני חוזר ואומר: אני מזמין גם אותך וגם את פקידי האוצר להגיע לסיור לאותם גני הילדים של החינוך המיוחד. לעשות סיור של שעה אחת ואחר כך ללכת למשרד ולחשוב פעמיים אם הם לא מאשרים או מאשרים את התקציב הזה.

תודה. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אני לא רוצה לקלקל את השמחה, אבל כאשר שומעים את אנשי המקצוע והם מזהירים – הניסיון שלי מלמד שבצדק – מכך שהסיכום הוא עמום מדי. אם לא תהיה תוכנית ברורה מתי נגיע לסיום החיוב הזה, לדעתי כנראה שזה יימשך ויימשך. אני לא יודע מה מונע להוסיף עוד תנאי להסכמות הללו, שאומר שברגע שאנחנו חוזרים אחרי הבחירות משרד החינוך יגיש תוכנית עם לוח זמנים מה היעד – תוך שלוש שנים, תוך ארבע שנים. יש ועדות מקצוע שישבו על המדוכה ויש המלצות ברורות וכל חבריי מדברים בשם השוויון החברתי וכדומה. אז בבקשה, תוסיפו את הסעיף שיגיד לנו מתי מסיימים עם האפליה הזו. אם משאירים את זה ככה, לא נתקדם. לכן, עם כל הכבוד, חסר כאן הדבר העיקרי, שהוא לוח הזמנים, זה הדבר הראשון. בלי לוח זמנים, עם כל הכבוד לחבר'ה מכחול לבן, נראה לי שמיהרתם להכריז על משהו חגיגי כאן. שוב: אין מה שימנע הכתבת לוח זמנים, ואם לא עכשיו אז שהמשרד יגיש את זה בתוך כמה חודשים.

הדבר השני, כבוד המנכ"ל, אתה בטח מודע לסוגיה של בתי הספר הכנסייתיים: מצד אחד, לא מגבירים להם את התקציבים והם עדיין מקבלים אולי שליש מבתי הספר הרגילים; מצד שני, רוצים להגביל את הסמכות שלהם לגבות תשלומי הורים, לכן ההורים ממשיכים עד היום לשאת בסבל הזה של תשלומי ההורים. הגיע הזמן שבתי הספר הכנסייתיים, שאתה בטח מכיר את הבעיה, יקבלו תקציבים באופן שוויוני כדי להקל על התלמידים ולהקל על ההורים, אחרת הבעיה הזו תמשיך להיות בעיה מאוד חריפה בקרב הציבור הערבי.

תודה. יש לנו אורחים נוספים, אחרי יבגני.

תודה, אדוני היושב-ראש. אחסוך מהברכות, כי אני לא חושב שאתה זקוק לזה. אני מאוד מעריך אותך באופן אישי, אבל יש לי - - -

אני אוהב לעשות - - -

יש הוראות לא לתת מחמאות לאף אחד - - -

לזה לא צריך מקור תקציבי, אמר טסלר. כבר קופצים. אני קודם כול רוצה להוסיף כמה שאלות - - -

- - -

רבותי, לא להפריע.

בסדר, אמרתי שלא צריך תקציב לברכות. תראו, אני רוצה להכניס כמה שאלות קשות לדיון הזה, כי כל שנה זה חוזר. כל שנה באים לוועדת החינוך, מספרים את הסיפור שאם ועדת החינוך לא תאשר אז יהיה פיצוץ, וכל שנה קונים את הסיפור הזה. אני רוצה, קודם כול, לבקש מהיועצת המשפטית, אם אפשר לחשוף את ההסכם בין הליכוד לכחול לבן. מה בדיוק בהסכם הזה, שכחול לבן ככה הלכו ותמורת 50 מיליון הסכימו - - -

סגרנו ממשלת אחדות בלי ליברמן.

רגע, ממשלת אחדות בלי ליברמן ויאיר לפיד בלי רוטציה.

סליחה, חברים. אוסנת, זה מפריע לי. יש לי עוד יום ארוך היום, לא רוצה לאבד את מיתרי הקול.

דבר שקט.

נתת כבר לטסלר לדבר, אז תן לי להשלים.

בבקשה, אדוני.

קודם כול, אני לא צוחק. מדובר על יותר מ-4.5 מיליארד שקלים של מס נוסף תשלומי הורים. אנחנו מדברים על 50 מיליון, שזה קצת יותר מ-1%, ויש פה פתאום אידיליה פוליטית מוחלטת. לא ברור לי הדבר הזה.

איפה הייתם עד היום?

היו עסוקים בהנייה.

תן לי בבקשה להשלים. ניסנקורן מדבר על ממשלת מעבר, אבל אני רוצה - - -

- - -

שניה, מה אתם קופצים? מרגי, תן לי להשלים משפט. תגיד להם.

אמרתי. לא צריך קריאות ביניים. לא חייב קריאות ביניים, תנו לו.

חבר'ה, אנחנו בממשלת מעבר אבל אף אחד לא אוסר על הכספים הקואליציוניים - - -

דבר אליי.

כן, מדבר אליך. במסגרת הכספים הקואליציוניים, ככה מצאנו, יש תקצוב נוסף: 66 מיליון למעיין החינוך התורני; 45 מיליון לחינוך העצמאי; 92 מיליון לחינוך המוכר שאינו רשמי. כלומר, יש כסף כשרוצים, זו השאלה שלי. אם אתם, במשרד החינוך, תגידו: אנחנו מוכנים לבטל לגמרי את המס הזה – אז תגידו את זה. אתם מדברים בעוד שנה, שנתיים, שלוש. אתם אומרים: כל שנה אותו סיפור.

תגיד לי, זה במקרה שבאותן פניות תקציביות היה משרד העלייה והקליטה ולא מנית את זה?

אני גם אענה לך אחרי זה על השאלה הזאת. אני כרגע שואל את אדוני המנכ"ל, גם, בין היתר - - -

תודה.

רגע, עוד שניה. עוד משפט.

בבקשה. הודיתי לך, לא אמרתי לך - - -

מה שאני אומר, 24 שקל זה לא הסיפור ולכן צריכים לתת פה תשובות לשאלות האלה לפני שאנחנו מגיעים לאידיליה המוחלטת הזאת.

אני רוצה לציין, בין הפניות הרבות שקיבלתי – קודם כול, מי שמכיר אותי, אני לא נבהל מהר. אני מאלה שסוברים: אל תאיימו עלי, השמיים אף פעם לא נפלו, מקסימום האדמה זזה קצת ותמיד אנחנו מאשימים את השבר הסורי-אפריקני. אני לא נבהל מכלום. אגיד לכם מה ריגש אותי; אם היה פונה אליי רן ארז – לא הייתי מתרגש, מזכ"לית הסתדרות המורים – יכול להיות שכן, כי היא משתפת פעולה עם הוועדה, אבל כשמועצת התלמידים הארצית פונה ואומרת שאם לא יאשרו – אני התרגשתי והתגייסתי כל כולי. אני אומר לכם את האמת, למי שחושב שהיה פה מה, מו. היה שלב שגם במשרד וגם אנחנו הסכמנו שהולכים בלי הסעיפים שאנחנו מאשרים כרגע. לא קרה כלום, בינואר יקרה. לא מזלזל בכלום – אז לא תהיה פעילות מסוימת. אבל קיבלתי פנייה של מועצת התלמידים הארצית ואמרתי שאני חייב לכנס. למה? כי הם משתפים פעולה, אכפת להם. הם באים לדיוני הוועדה, אכפת להם, הם מעצבים. הם משתפים פעולה עם הוועדה בתדירות גבוהה, בזמנם החופשי. הם נוסעים, לפעמים זה מצפת ועפולה – מכל מקום בארץ הם מגיעים ומשתפים פעולה, וזה המקום לציין את זה לטובה. תודה. לכן, אם אתן רוצות להתבטא – בשמחה רבה.

אני מנצרת עלית, אני יושבת-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית.

שמתם לב? היא לא אמרה נוף הגליל, כל הכבוד לה.

נצרתי נשאר נצרתי, ככה זה עובד. בתקופה האחרונה היינו תחת מכבש לחצים מכל כיוון אפשרי, בין היתר, מצד ההורים, מצד הכנסת, מצד משרד החינוך ומצד עוד אלף ואחד גופים כאלה ואחרים, והחלטנו לצאת בהצהרה מאוד ברורה שבמידה שאנחנו לא מקבלים טיולים, לא מקבלים סל תרבות, לא מקבלים את ההצגות שמגיעות לנו כתלמידים – ואני אומרת את זה בתור תלמידה מהפריפריה, שמבחינתי אם לא הייתי מגיעה לאופרה דרך בית הספר לא הייתי מגיעה לאופרה בחיים, וכנ"ל גם חברים שלי לכיתה – אז אם לא היינו מקבלים את התקציב הזה או עובר במידה כזאת או אחרת מגוף כזה אחר – לא אומרת ההורים, לא אומרת משרד החינוך, אבל באופן כללי עובר – אז לחברים שלי מהכיתה שלי לא היתה הזדמנות להתקדם כמו תלמיד ממקום אחר.

אנחנו מקווים שחוק חינוך חובה חינם – כמו שאוהבים לקרוא לו חחח, עם הרבה חי"ת באמצע - - -

חשבתי חחח, כמו ב- - -

בדיוק. אז אני מאוד מקווה שהחוק הזה ייושם בעתיד, בעתיד הקרוב.

שיעור באזרחות. תודה רבה לכם. זו התחלה של משהו טוב.

אנחנו מקווים שאותם תשלומים יתקזזו לאט-לאט, וגם התלמיד מקרית שמונה, גם התלמיד מתל אביב וגם התלמיד מעוד אלף ואחד מקומות בארץ יצליח לממש את עצמו וללמוד גם דרך הרגליים, גם דרך פעילות שהיא ערכית, דרך פעילות שהיא תרבותית, כפי שכל אדם מבוגר נחשף במהלך חייו.

כל הכבוד, תודה. חברתך רוצה להוסיף?

קוראים לי ליהי, אני מתל אביב-יפו, ואני מצטרפת למה שליאל אמרה. אין לי מה להוסיף.

תודה. מרכזי הסיור, זה עדיין אקטואלי? בבקשה.

אני מנכ"ל אשכולות, פורום של מרכזי סיור. אנחנו מברכים גם אותך, אדוני היושב-ראש, את שר החינוך, את מנכ"ל המשרד ואת חברי הכנסת שפעלו במרץ בימים האחרונים: קטי שטרית, עוזי דיין, עידית סילמן, קרן ברק וכמובן, אבי ניסנקורן, מיכאל ביטון וגדי יברקן, כי בסוף - - -

ואותי שכחת. איך שכחת אותי?

גם אותך.

- - - שגררתי אתכם לשש שעות דיון כדי שיהיה פה סל תרבות.

זה נכון, פעלתם במרץ. אני אומר רק אמירה אחת, שחשובה גם כהורה לשלושה ילדים במערכת החינוך: הטיול הוא כלי חינוכי חשוב. צריך להשאיר אותו מחוץ למשחק הפוליטי, לא לסחור בו כל הזמן.

לא היה פה משחק פוליטי. לא עוברים לידי דברים סתם ככה, אני חייב להגיב. אתה, אל תענה לי. עניתי לך. היה פה מאבק אמיתי, ציבורי, דיון עמוק. לא היה שום משחק פוליטי, יש מצוקה אמיתית.

אנחנו בעדו, אנחנו רק אומרים שהטיול, ככלי חינוכי, עליו צריך לקיים בכנסת הבאה דיון ערכי. צריך להחזיר אותו למקום שלו, ולא תמיד מהמקום של המאבקים. תודה.

תודה. חבר הכנסת פינדרוס ביקש, אז אתן לך. לא שמנו לב, סליחה. אז הנה, התנצלנו כבר, על הדרך.

מעבר לדברים של עמיתי יעקב טסלר, אני רוצה לפנות לאבי ניסנקורן. היום אנחנו ביום שמח, פתרנו מעצור לפתיחת שנת הלימודים בחינוך הכללי. מעל שליש מהחינוך הוא לא בחינוך הכללי, הוא נמצא במוכר שאינו רשמי בהגדרה כזו או אחרת, ובראש סדר שמחתנו הוא החינוך המיוחד שם. אבל אני מבקש ממך, כי זה תלוי בך ולא ביושב ראש הוועדה - - -

הוא הצהיר ואמר שזה קרוב ללבי והוא - - -

הוא הצהיר שיהיה דיון על פתיחת שנת הלימודים במוסדות המוכשר, בראשם החינוך המיוחד. הגננות במוכשר – יש אלפי גננות שעובדות שם בחוץ ולא יודעות מה עתידן הכלכלי בתחילת שנה, לא יודעות איך יתחילו את השנה, מוסדות. יש הרבה מה לעשות. מה לעשות, המוכשר הוא לא 5% מהחינוך או 10% מהחינוך, הוא מעל שליש מהחינוך, ועל הדבר הזה צריך בהסכמה. כמו שיש פה אווירה טובה והגענו להסכמה היום, צריך להגיע להסכמה ולקיים דיון על פתיחת שנת הלימודים במוכשר ובחינוך המיוחד. תודה רבה.

תודה. הגיעו מספר אימהות מכמה יישובים, ניתן להן. אבל ממש בקצרה, ולא לחזור על דברים שהיו. נירית ליבוביץ, בבקשה.

שלום. אני נציגה של ארגון תשלומים אפס, שהוא ארגון לשקיפות בתשלומי ההורים. אנחנו נמצאים באמצע חודש תמוז, בעוד כמה שבועות יהיה תשעה באב. חלק מהאנשים פה יצומו, חלק מכם ישתתפו במעגלי שיח, כולם ידברו על שנאת חינם ועל חורבן הבית, אבל שנאת חינם זה מה שהתשלומים האלה גורמים. התשלומים האלה גורמים לשנאת חינם: המנהלים רודפים אחרי ההורים שישלמו אותם; ההורים רודפים אחרי הורים אחרים שישלמו אותם; הילדים, שגבי הזכיר פה, שמורידים אותם מהאוטובוס, שמעמידים אותם מול כל הכיתה. אף טיול, אבל אף טיול, לא שווה הלבנת פנים של ילד.

צודקת. תודה. תשאירי לחברותייך, אנחנו במצוקת זמן.

יש להם מספיק מה להגיד.

לא, לי אין זמן.

אוקיי. באתם כולכם ובירכתם פה; באתם לברך ויצאתם מקללים. בשנה שעברה התחלתם במתווה שהוריד 99 שקלים, היום אתם מורידים רק 24. אז אני מציעה: בשנה הבאה תחזירו את ה-24 ותורידו את ה-99 בחזרה.

הלכתם לבג"ץ. מי הלך לבג"ץ על ה-90 שקלים?

ההורים הלכו לבג"ץ כי הם רצו שוויון. אתם הייתם צריכים לבוא השנה ולהגיד: לכולם יורד סל התרבות, ואתם תממנו את זה.

תודה. אצלי זה הכול או לא כלום לא תוכנית העבודה. הצהרתי מתחילת דרכי בפוליטיקה.

לא הכול או לא כלום. הבטחתם סל תרבות.

את לא חייבת לענות לי, תודה. אל תתני לי להתחרט על שנתתי לך לדבר. איריס פרדלין, בבקשה.

אני נציגת הציבור, נציגת ההורים בוועדת החינוך בעיר בת ים. אני מכבדת את כולכם, חברי הכנסת היקרים. דיברתם על השקיפות של התל"ן; במהלך השנים אתם מדברים על כך שזה חייב להיות בשקיפות, אבל זה לא קורה. קודם כול, בבתי הספר, וגם בגנים, זה לא מתבצע לפי חוזר מנכ"ל. גם לגבי התשלומים, מה שאנחנו מדברים - - -

צודקת. הצהרנו שאנחנו מתחייבים לטפל בזה.

מבחינתי, אפילו שתבטלו את זה, כי המנהלות והמנהלים של בתי הספר לא שומרים על החוק. גם העיריות, דרך אגב. קחו את זה בחשבון.

אני אגלה לך סוד, אל תאמרי אותו: גם המשרד לא עובד לפי חוזר מנכ"ל ולא לפי החוק.

זאת הבעיה, זה העניין. לגבי התשלומים - - -

יטופל.

בחוזרי מנכ"ל כתוב שטיול שנתי וסל תרבות זה חלק ממערכת החינוך, אז למה ההורים משלמים? שאלה: למה?

תודה. גברת עינב, בבקשה.

תודה. אני אמא במערכת החינוך ופעילה כבר מספר שנים בעניין תשלומי ההורים. אני חושבת שצריך ליישם את הוראת החוק ולתת חינוך חינם.

זה יעלה לך חצי שקל בטבלה.

שום בעיה.

אתם מוכנים להוריד חצי שקל מהטבלה לתשלומי הורים? אני אוריד. דוגמה אישית, חצי שקל.

לא. תוריד לו, למשפחה שלו.

בבקשה, גברתי. סליחה על ההפרעה.

לא הייתי בדיון הקודם אבל קראתי את ההצעה לסדר-היום של שר החינוך החדש שלנו, רפי פרץ. הוא כותב שם שהוא לא חושב שיש מחלוקת שהתשלומים האלה נחוצים, ולכן הוא קורא לכל חברי הכנסת פה אחד להצביע בעד התשלומים. אז אני שואלת אתכם: האם אתם לא שומעים מה קורה ברחובות בימים האלה? את מחאת יוצאי אתיופיה אתם לא שומעים? האפליה הזאת מתחילה בגיל בית-ספר.

מה זה קשור?

לא להפריע בבקשה.

מה זה קשור?

טסלר, אל תפריע לה בבקשה.

אני מדברת. סליחה.

אני קורא אותך לסדר. אל תפריע לה, תן לה את רשות הדיבור. מותר לה לומר, כל עוד היא לא פוגעת באף אחד. בבקשה.

עכשיו, כשכולם יושבים מבוסמים מההחלטה שהתקבלה לאשר את זה וכל הדברים האלה, אני שומעת את חברת הכנסת קטי שטרית, שקובעת שזו סוגיה מאוד מורכבת, שצריך לתת את הדעת ולשבת ולחשוב עם צוות מומחים. אז איך בממשלת מעבר אתם מרשים לעצמכם, חברי הכנסת החדשים, שלא - - -?

נשאיר את זה בשאלה. תודה.

אוקיי. יש לי עוד משהו להגיד. אנחנו יודעים שיש דליפות חמורות של תשלומי הורים, שההורים מוציאים מהכיס וזה לא מגיע ליעד. כל מחלקת אכיפה ובקרה יודעת את זה מהתלונות שלנו. אני אומרת שכדי לטפל בנזילה קודם כול צריך לסגור את השיבר, לאתר את הנזילה, לטפל בה, ואחר כך רק לחשוב אם לפתוח אותה שוב.

תודה, גברתי.

אני קוראת מפה לכל ההורים במדינת ישראל שלא לשלם תשלומי הורים.

תודה, אני מאוד מודה לך. גיא, בבקשה. דע לך, כמו בתחילת חקירה: כל מה שאתה אומר יכול להוות ראיה כנגדך.

תמיד. אני סגן יושב-ראש הנהגת ההורים הארצית ויושב-ראש הנהגת ההורים ביבנה. קודם כול, מחזק לגמרי את הדברים המדהימים שאמרה פה נציגת מועצת התלמידים, הנציגה של הילדים שלנו, ומדגיש: אף אחד כאן בחדר הזה – אף אחד, ולא משנה מה הוא מצביע – לא רוצה לבטל טיולים או לבטל סל תרבות. הוויכוח הוא על המקור התקציבי – אם המקור התקציבי הוא ההורים או המדינה, זה הכול. זה אחד.

שתיים, אני חושב שזה יום עצוב, יום קשה, מצד אחד.

תן דוגמה אישית, תהיה אמיץ. בשנים הראשונות היתה הצדקה ל-1.5 שקל כדי לקומם את הארגון שלכם, וטוב שכך, ואני שותף וגאה שהייתי שותף לכך. עכשיו כשהעסק כבר המריא והגיע לנקודת הדאייה, שלא צריך הרבה אנרגיה – מורידים את זה לשקל.

מצחיק שהדוגמה האישית צריכה לבוא מ-1.5 שקל שמגיעים לארגון מתנדבים ולא מהמדינה.

חוזר בי. לא נעניתי, תודה.

לגמרי לא. דבר אחרון: אני חושב, וזה לכבודך אדוני היושב-ראש, שאחרי בערך חמש שנים שאנחנו נמצאים בישיבות האלה שנה אחר שנה, ובכל שנה יש פיצוץ גדול ובלגן גדול, השנה – אני לא רואה את זה לגנות הכנסת אלא באמת לזכותה – יש לנו בערך שמונה שעות דיון סביב העניין הזה, עם כל סיעות הבית, שיושבות ובאמת דנות לעומק ומנסות למצוא פתרונות לדברים. נכון, הסיכום מבחינתנו הוא רע, רע מאוד. אבל אני מאוד מאוד מבקש, אנחנו לקראת בחירות: כל שנה אנחנו מגיעים למצב שזה נסגר בסופו של דבר באיזושהי הנחיית קואליציה-אופוזיציה; תישארו עם העמדות האלה, תילחמו על זה אחר כך ולא משנה אם אתם אופוזיציה או קואליציה. יש פה עם שבאמת הולכת להצביע לכם ובאמת יסתכל לכל אחד מכם בעיניים אחר כך.

למי, לקואליציה או לאופוזיציה?

קואליציה ואופוזיציה – זה לא משנה.

די, גברתי. לא לא לא - - -

אני מדבר בשיא הרצינות. תזכרו אותנו אחרי הבחירות ותיישמו את ההבטחות האלה ובאמת תבצעו את זה. תודה רבה, אדוני.

תודה. היועצת המשפטית רוצה לומר משהו. בבקשה.

רציתי לומר, מכיוון שדובר פה על תקופת בחירות – מובן שלוועדת החינוך, והדבר נבחן גם על ידי ועדת הסכמות וגם על ידינו, יש סמכות לדון בנושא ולאשר אותו.

סמכות, אבל חוסר הבנה.

גברתי, אני אוציא.

אני מדברת רק משפטית. יש סמכות לאשר אותו. והדבר הנוסף, יושב פה נציג משרד המשפטים, הדבר נבחן גם לגבי תקופת הבחירות במשרד המשפטים – כל ההסדר, המתווה – ונאמר לי שהדבר אושר במשרד המשפטים. רק שהדברים יהיו ברורים.

אני לא משפטן, אבל ברגע שבשנה שעברה הבאנו – "הבאנו" בלשון רבים, לא לבד – 90 שקלים הוזלה והשנה רק 24 שקלים הוזלה ידעתי שזה ריסון אליבא דכולי עלמא. תודה, אני ניגש להצבעה.

רגע, תן לקבל את התשובות.

יו"ר הקואליציה לא ענה לך בינתיים? ביקשתי ממנו שיענה לך. בבקשה, אדוני, תענה לו.

לגבי גובה ההפחתה – אם לוקחים את 24 השקלים ומכפילים את זה בכלל התלמידים, היקף הורדת הנטל הוא כ-50 מיליון. המשרד, בגלל שאנחנו נמצאים בתקופת מעבר ובגלל שהלכנו ליועץ המשפטי וישבנו עם כל חברי הכנסת למצוא מוצא בתחנת הזמן המורכבת הזו. יש 20 מיליון בעת הזו, זה מה שסיכמנו, כי זו שנת בחירות.

איפה ה-130 מיליון - - - ?

גברתי, אני אוציא אותך. זאת הפעם האחרונה שאת מפריעה.

שתיים, הכסף עובר במסגרת ניהול עצמי - - -

למנהלי בתי הספר.

אנחנו מעבירים את זה לבתי ספר. שלוש, הכסף של המלגות – 100 מיליון, על אף כל הקיצוצים שהם רוחביים במשרד נשארים בהיקף וישרתו כ-4,000 בתי ספר, 211,000 ילדים מתקשים שאין להם יכולת לשלם תשלומי הורים, ואין שום סיבה להוציא ילד אחד מן הטיול, כי זה משופה בגיבוי תקציבי.

תודה. אני עובר להצבעה.

אדוני היושב-ראש, זה לא הולך ככה.

סליחה, הולך ככה. אני החלטתי שהולך ככה. אתה יכול להצביע נגד, אדוני.

אני לא רוצה להצביע נגד, אני רוצה לקבל תשובה. מה הבעיה? זה לא הולך בצורה כזאת.

חבר הכנסת עוזי דיין יקשיב לי עכשיו.

אני שואל שאלה פשוטה.

אתה תקשיב לי עכשיו. אתה שאלת שאלה, קיבלת תשובה. יש שתי אפשרויות: או שהתשובה מקובלת עליך או שהתשובה לא מקובלת עליך. עומדת לך הזכות עכשיו לעשות כל מה שאתה רוצה, חוץ מלהפריע לי בדיון.

אבל למה?

ככה, כי הוא לא ייצר לך תשובה אחרת. נקודה.

בקיצור, אין לזה מקור.

הוא יעביר מיידית 20 מיליון שקל. הוא אמר: אני מעביר מיידית. ענה יפה.

אם תרצה, אני מוכן לשבת אתך אחר כך ולהסביר לך, כשהוא אומר לך ש-100 מיליון שקל מלגות שהיה עליהם חרב של קיצוץ פלט ולא יהיה קיצוץ פלט. תודה.

אני עובר להצבעה. חבר הכנסת אופיר כץ מצביע במקום קרן ברק; אבי ניסנקורן במקום קארין אלהרר, ולא מצביעים פינדרוס ומיקי חיימוביץ', שהם לא חברי ועדה. מי בעד השלמת ההצבעה על הטבלה, בביטול מסיבות כיתתיות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 13
נגד – 2
נמנעים – אין
הטבלה אושרה.

הטבלה אושרה. חברת הכנסת קטי ביקשה הערה. בבקשה.

הערה קצרה. חלקה הראשון טסלר העלה, ואני מצטרפת לבקשה לדיון דחוף בנושא המוכר שאני רשמי.

כולנו.

יהיה, יהיה.

הערה נוספת, שהיא חשובה מאוד, למנכ"ל המשרד: היום מתכנסת עמותת יהל, שהיא עמותה לאלרגיים. יש 50,000 ילדים אלרגיים - - -

מתקיים כבר בלו"ז, אושר דיון.

אני רוצה לחדד. בחודשי מאי-יוני בדרך כלל מגייסים את הסייעות. בזמן כזה בכל שנה כבר כל ילד אלרגי יודע. יש פה עניין שכל 50,000 הללו לא יוכלו להתחיל את שנת הלימודים. מזכ"לית הסתדרות המורים הודיעה שהמורים לא יזריקו.

כל שנה אנחנו במציאות הזאת.

אי-אפשר להפוך את המורים לרופאים.

ודאי, תודה. הערה של גדי. הערה, לא נאום.

לא ציינו את אבי ניסנקורן, שבאמת היה - - -

ציינו. יישר כוח, תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:38.