פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ואחת
הכנסת
50
25/06/2019
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 18
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ט (25 ביוני 2019), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-21 מתאריך 25/06/2019
הסכנה וההשלכות בסגירת שדה התעופה "שדה דב" על העיר אילת
פרוטוקול
סדר היום
הסכנה וההשלכות בסגירת שדה התעופה "שדה דב" על העיר אילת
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
דוד ביטן
מאי גולן
מיקי לוי
יעקב מרגי
אבי ניסנקורן
אורית פרקש-הכהן
מיכל שיר
מוזמנים
¶
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
מנכ"ל משרד הביטחון
לשכת היועמ"ש, משרד הביטחון
ר' יח' מתווה, משרד הביטחון
–
–
–
אודי אדם
דניאלה המר
אלון יפרח
רמ"ח מו"פ אג"ת, משרד הביטחון - ענת טוקר
רמ"ח תוא"ר, משרד הביטחון - תומר דגני
רכז בינוי ורמ"י, אגף תקציבים, משרד האוצר
יועץ, מינהל התכנון, משרד האוצר
לשכה משפטית, משרד האוצר
–
–
–
דניאל מלצר
ארז בן אליעזר
עמית שטאובר
מח' יעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים
המשנה למנכ"לית וסמנכ"ל תשתיות
–
–
אריאל צבי
יעקב (קובי) בליטשטיין
מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - דפנה עין-דור
מנהל תחום ארצי תכנון ובנייה, משרד הבריאות
מנכ"ל משרד התיירות
–
–
נועם בצלאל הירש
אמיר הלוי
סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות, משרד התיירות - מינה גנם
מנהל מרחב ת"א, רשות מקרקעי ישראל - צחי דוד
רמ"ט מנכ"ל, רשות שדות התעופה
ראש עיריית אילת
–
–
מאיר מלכה גרניט
מאיר יצחק הלוי
סגן ראש העיר אילת, עיריית אילת - מתן בארי
סגן ומ"מ ראש העיר, עיריית אילת - אלי לנקרי
חברת מועצת העיר, עיריית אילת - סימה נמיר
עוזרת ראש העיר, עיריית אילת - גל הפנר
דוברות העירייה, עיריית אילת - גיל ממן
פעיל חברתי במאבק, עיריית אילת - נלי וילסון
פעילה חברתית במאבק, עיריית אילת - ורד אלבז
פעילה חברתית במאבק, עיריית אילת - גלי בובטס
פעיל חברתי במאבק, עיריית אילת - דני בן אפרים
פעילה חברתית במאבק, עיריית אילת - גאיה אלבז
פעיל חברתי במאבק, עיריית אילת - מרסל חג'ג
פעיל חברתי במאבק, עיריית אילת - מיכאל ועקנין
פעיל חברתי במאבק, עיריית אילת - אביאל ועקנין
סגנית מה"ע ומנהלת אגף תה"ע, עיריית תל אביב-יפו - אורלי אראל
יועץ תעופה, עיריית תל אביב-יפו
ראש מועצה אזורית חבל אילות
–
–
מתן אוריין
ד"ר חנן גינת
מנכ"לית, מועצה אזורית חבל אילות - הדס שפירא
רכז פורום ערי פיתוח, מרכז השלטון המקומי - דוד לוי
מנהלת, המנהלים מטעם בהמ"ש - רחל זכאי
סמנכ"ל לתקשורת ושיווק, התאחדות המלונות בישראל - טלי טננבוים
מנהל בית חולים, שירותי בריאות כללית - ד"ר אלדר ברקוביץ
סמנכ"ל תכנון, נ.ת.ע. (נתיבי תחבורה עירוניים) - ניר קוגל
מנהלת אגף קו ירוק, נ.ת.ע. (נתיבי תחבורה עירוניים) - נועה יואלי-מנדלר
מנכ"ל, ארקיע - ניר דגן
תושבת הגוש הגדול/שכונת נופי ים - נגה אלדור
פעיל חברתי - בני פרץ
יו"ר ארגון עובדי הכפייה תחת שלטון הנאצים - יוסף מור
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מבקש לומר שני דברים לפני שאנחנו מתחילים לדון בנושא לשמו התכנסנו; אחד, ועדת הכספים קיימה מספר דיונים בנושא הרנטות שמקבלים ניצולי השואה מגרמניה. שיפרנו בארץ את התנאים של ניצולי השואה והגדלנו את הסכומים שהם מקבלים. ברבות השנים, בעקבות הפעולות שעשינו כאן בארץ, גם ממשלת ישראל וגם הכנסת, השתפרו התנאים וגדל התקציב שמקבלים ניצולי השואה ויצא שמקבלי הרנטות, מה שנחשב פעם לטוב ביותר והם היו אלה שמקבלים את הקצבה הטובה ביותר – באופן יחסי כמובן, עדיין מצב ניצולי שואה לא טוב – קיבלו סכום הרבה יותר נמוך ותנאים יותר גרועים מאלה של ניצולי השואה בארץ. שיפור התנאים הוא תעודת כבוד לישראל אבל בסופו של דבר לא נפתרה הבעיה לגבי מקבלי הרנטות.
הזמנו לוועדה את שגריר גרמניה בישראל, ביקשנו ממנו שממשלת גרמניה תתאים את עצמה, תיתן גם את הסכומים שעליהם מדובר ותיתן זאת רטרואקטיבית. זה בעצם הקו הראשון של ניצולי השואה, מקבלי הרנטות מגרמניה. אנחנו התבשרנו בימים האחרונים, לאחר משא ומתן שהתנהל בינינו לבין העוסקים בעניין הזה בממשלת גרמניה עם הנחיה של הממשלה הגרמנית, שהעלו את הסכומים של מקבלי הרנטות. הם מקבלים היום 2,500 בתשלום רבעוני.
היו"ר משה גפני
¶
כן. לא נפתרה גם הבעיה של האלמנות של ניצולי השואה. בקיצור, יש עדיין בעיות אבל הבשורה היא בשורה חשובה. אני מודה לממשלת גרמניה, לפחות באופן זמני, כביניים, ומי שיהיה יושב-ראש הוועדה הקבועה יצטרך לקיים את הדיון הזה באופן מסודר.
היו"ר משה גפני
¶
זה דבר שעבדנו עליו מאוד קשה, פתאום קיבלנו אותו וקשה לנו גם להגיב מכיוון שאין ועדה קבועה. אבל זו חשוב מאוד שבסופו של דבר התהליך הצליח. יוסף מור, אתה יכול לומר משפט? מרדכי הראלי ביקש אבל הוא לא מרגיש טוב.
יוסף מור
¶
אני יושב-ראש עמותה של מקבלי הרנטות מגרמניה. קודם כל, אני מברך ומודה על ההחלטה הזאת. היא באה באיחור ומעט מידיי אבל אין ספק שזה תורם לנו המון. במקום לפרט אני רוצה לבקש שתמשיך בקדנציה הבאה להעביר את החוק - - -
יוסף מור
¶
שתמשיך לקדם את החוק שוועדת הכספים שלחה לכנסת – שהיה צריך להביא לידי השוואה מלאה ללא יוצא מן הכלל, לא יותר אבל גם לא פחות. עדיין, למרות התוספת הזאת, אנחנו הרבה-הרבה פחות ממה שמקבלים היום. מה שאני יכול להגיד רק הוא שמאז החוק האחרון, התוספת האחרונה – היינו אז 6,200, היום נותרנו בסך הכול 5,000, כך שהזמן פה הוא גורם מאוד מכריע ואנחנו פונים אליך להמשיך בכיוון הזה.
היו"ר משה גפני
¶
נכון. שתהיו בריאים. תמסור למרדכי הראלי רפואה שלמה בשם כולנו. תודה רבה.
דבר נוסף, למיטב הבנתי הממשלה אתמול קיבלה החלטה לפצות את תושבי מבוא מודיעים וקיבוץ הראל. בישיבה הקודמת אמרתי שהסכום הוא בין 60 ל-85 מיליון, הממשלה קיבלה החלטה לפצות אותם בסכום של 85 מיליון, גם את מבוא מודיעים וגם את קיבוץ הראל. הם בעצם נשארו בלי כלום, בלי בית, בלי נכסים, שום דבר, ואינם יכולים לקבל פיצוי, לא מחברות ביטוח כי הם לא היו מבוטחים, ולא ממס רכוש מכיוון שאין הוכחה ברורה שמדובר בהצתה או אירוע טרור, או אפילו סתם הצתה שאיננה קשורה לנושא הלאומני. הממשלה תפצה אותם ואני מברך על כך.
שוב אנחנו בבעיה עם מקורות המימון בגלל שיביאו כנראה קיצוץ רוחבי. אני לא שמח לעשות את הקיצוץ הרוחבי. הקיצוץ הרוחבי – שחברי הכנסת לא יטעו לחשוב שמדובר על איזשהו פטנט ופטנט שאינו פוגע. הוא פוגע במשרדים, בדברים חיוניים מאוד. כשזה יגיע לפה, ברגע שאני אחליט להביא את זה לדיון – צריך את האישור של ועדת הכספים – אנחנו נקיים על זה דיון מעמיק. אדוני השר, שלום.
היו"ר משה גפני
¶
על כל פנים, אנחנו מודים על ההחלטה הזאת לפצות את תושבי מבוא מודיעים ואנחנו שמחים על כך. אנחנו נקיים את הדיון על הקיצוץ הרוחבי. הקיצוץ הרוחבי הוא דבר לא פשוט ובוודאי לא נעשה את זה באופן הזה.
אני מקדם בברכה את שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', ואני מתייחס אליו עכשיו יפה. האמת שגם קודם התייחסתי אליו יפה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
אני לא הסכמתי להיכנס עד שהוא לא הבטיח לי שהוא לא מעכב את הפניות של משרד התחבורה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מודה לך על השתתפותך בדיון החשוב הזה. אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, קיימנו דיון, כפי שאתה יודע, לא קל בנושא הרצון לסגירת שדה התעופה דב. אתה תדבר על התוכנית שלך ונראה מה עושים, אבל תצטרך לענות לי גם על כמה שאלות. אני מניח שהיות שעסקת בנושא בצורה כל כך אינטנסיבית אז אתה בטח יודע. אנחנו העברנו כאן בוועדה פעמים רבות חוקים של הפקעת שטחים בשביל דרך. מפקיעים שטח. קח למשל את ירושלים: עושים רכבת קלה – הפקיעו שם שטחים; לא עשו חשבון ואמרו: יש שם בעלי חנויות, הם יינזקו וכל מה שנלווה – החליטו.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו יכולים לעבור על כל המדינה כך, לעבור מקום מקום. אני מדבר על הרכבת הקלה כי זה מול העיניים שלנו אבל זה קיים בכל המקומות. אנחנו העברנו חוקים. מאוד התמרמרנו על חוק כזה בכל פעם שהוא היה מגיע אבל היינו מאשרים בסוף, אמנם עם הגבלות אבל הבנו שכביש צריך לפעול ודרך אסור לחסום.
לא הבנתי עד עכשיו ואני שואל את עצמי בימים האחרונים כשאני חושב על שדה דב – לא עסקתי בעניין הזה כוועדת כספים, זה בעצם היה צריך להיות בוועדת הפנים, יואב קיש באמת התחיל חקיקה בעניין אבל זה לא היה אצלנו – למה לא הפקיעו. אני נגד לפגוע בבעלי הקרקעות. מה, היו שם אנשים חזקים שלא התמודדו אתם? להם לא הפקיעו? הפקיעו רק לאלו שנמצאים בנתיבי איילון, בשכונת התקווה? מה ההבדל? זה לא לעצור דרך – זה לעצור שדה תעופה, לעצור עיר. למה לא עשו את זה? ואם עשו את זה, למה לא מנסים להגיע לפתרונות?
דבר שני, אני לא בטוח גם מה היה בבית המשפט וזה כל הזמן מרחף מעל ראשנו. האם בית המשפט לא מאפשר לנו לחוקק? האם בית המשפט לא מאפשר לנו לדחות בינתיים? האם בית המשפט לא מקבל את עמדתה של הכנסת? אני לא חושב שזה נכון. אני חושב שדי מטעים אותנו פה. לא יכול להיות שאם אנחנו באים ואומרים שהעיר תיסגר – ואומרים את זה כולם, לא אופוזיציה או קואליציה, כולם אומרים את זה - - -
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
בית משפט לא התערב בנושא עצמו. הוא בסך הכול אמר: יש החלטת ממשלה קיימת, אם רוצים לעדכן אותה תעשו את זה במסלול. בית משפט לא הביע דעה לגוף הדברים.
היו"ר משה גפני
¶
השר ישיב על העניין הזה. אני בכוונה העליתי את השאלה הזאת לפני שהשר משיב. תדעי שכששר משיב זה יותר חשוב.
היו"ר משה גפני
¶
לא, מקומך הוא מכובד מאוד, אבל את יודעת איך רבתי אתו פה בוועדה? עכשיו אני אכבד אותו מאוד, צריך להיות ממלכתי בעניין. אנחנו חברים טובים אבל היו לנו מריבות על כל מיני דברים קטנים. אדוני השר, בבקשה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
תודה רבה, אדוני יושב-ראש, גם על הדיון הקודם, שלצערי לא יכולתי להשתתף בו, וגם על הדיון הזה. תודה לכל החברים ששותפים למהלך הזה. אני אגיד כמה מילות הקדמה ואחר כך אצלול פנימה לעומק המצב שאנחנו נמצאים בו וההצעה, המתווה, שאנחנו מנסים כרגע לקדם.
קודם כל, צריך לומר בצורה ברורה שיש מעט מאוד נושאים בבית הזה שנמצאים בקונצנזוס כל כך רחב כמו הבנת החשיבות של המשך פעילותו של שדה דב לאילת – ואני מניח שדיברתם על זה רבות בדיון הקודם, אני לא רוצה לחזור – ההבנה שזה סוג של תחנה מרכזית. בשונה משדות תעופה שמשמשים לטיסות נופש, פה זה סוג של תחנה מרכזית. זו תחבורה ציבורית. זאת לא תעופה במובן הקלאסי של המילה אלא תחבורה ציבורית ואין מספיק תחבורה ציבורית לאילת.
אפשר לדבר בתוכניות עתידיות, וישבתי על זה אתמול עם שר האוצר, על רכבת מדימונה לאילת וכו', תהליכים שצריך לעשות אותם, בוודאי אם רוצים להקים עוד ערים – יהיו לך מתחרות, אדוני ראש העיר, בעזרת-השם, בעשורים הקרובים – ולפתח את החלק הדרומי הזה של מדינת ישראל. אבל נכון להיום ולמצאי התחבורה הציבורית – ושוב אני חוזר על ההגדרה הזו – לאילת, יש קונצנזוס מאוד רחב שמבין את החשיבות של הדבר הזה. נדמה לי שאם אנחנו נביא את החוק הזה אז יהיו כאן 120 או 110 חברי כנסת שיתמכו.
אני לא מכיר תקדימים מארבע השנים שאני לפחות בבית הזה, נושאים שעברו כאן בקונצנזוס כל כך רחב. זאת נקודה ראשונה ואני חושב שהיא לא יכולה שלא לעמוד ברקע, גם של גורמי הממשלה שאתם אנחנו מתדיינים על הסוגיה הזו, גם אל מול בעלי העניין הפרטיים, שיש להם כמובן עניין לגיטימי וצודק, ותכף אני ארחיב על כך. אני חושב שגם בית המשפט חייב ובוודאי ייתן דעתו בכל מהלך שנעשה על העובדה הזו כשמדברים על דמוקרטיה. אז יש קונצנזוס כל כך רחב בכנסת, ולמיטב שיפוטי גם בקרב שרי הממשלה – ואני בדיאלוג עם רובם בשנתיים-שלוש האחרונות בעניין הזה, אם זה שר התיירות, שר הבריאות וכו'.
עכשיו אני יורד מעט לגופו של עניין. שאלת, אדוני יושב-הראש, את שאלת ההפקעה ופה צריך לומר: אנחנו נמצאים היום בפני מציאות נתונה. אני חושב שמדינת ישראל התנהלה בצורה מאוד שגויה בכל הטיפול שלה בשאלת שדה דב ובוודאי היחס אל הגוש הגדול ואל הפרטיים הנוספים שנמצאים שם מראשית הדרך. אני חושב שלו היינו חושבים שאנחנו נגיע לאן שהגענו היום לפני 20 ו-30 שנה, ראוי היה להתנהל אחרת ולא להגיע למצב שאנחנו בו היום. אפשר היה אולי להפקיע אבל צריך לזכור שהפקעה אז הייתה עולה פחות מעשירית – עשרימית? שלושימית? ארבעימית? אני לא יודע איך אומרים את זה, אבל מספרים אחרים בכלל ממה שיש היום. ודאי שזה מה שהיה צריך אז לעשות. זו תשתית ציבורית הכי טריוויאלית בעולם, אפשר וצריך היה לייצר הפקעה.
נאמר יותר מזה – אני לא מגלה כאן סוד כמוס – שדה התעופה דב לא מוסדר תכנונית. עשרות שנים פועל שדה תעופה במדינת חוק, מדינה דמוקרטית מתוקנת, והוא לא מוסדר תכנונית. אני אומר יותר מזה, לא נעשתה עבודה מסודרת בממשלת ישראל – עושים היום סוג של עבודה כזאת במועצה הארצית לתכנון, סוג של תמ"א שדות תעופה, לתקף אותה בצורה יסודית, להסתכל עכשיו בראיית רוחב איך נראית מערכת התעופה, תעופת החוץ ותעופת הפנים, במדינת ישראל. אין מספיק עבודה כזאת וכשקיבלו את ההחלטה לסגור את שדה דב – אני אומר את זה באחריות – לא קיבלו את ההחלטה מתוך ראיה אסטרטגית.
זה לא רק קשור לאילת אלא בכלל, ביטחונית, האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להישען היום רק על נתב"ג על רקע האתגרים הביטחוניים הקיימים והיכולת לשבש את נתב"ג ברגע. שדה משלים – בנבטים משרד הביטחון מתנגד, רמת דוד עדיין מתעכב. אגב, אם אני אשאר בתפקיד הזה בקדנציה הבאה אני חושב שזה אחד האתגרים הכי גדולים. אין היום איזו ראיית רוחב ולדעתי ולמיטב שיפוטי הדל, ואפילו בבדיקות שעשיתי בימים האחרונים עם גורמי מקצוע אצלנו במשרד, אסטרטגית לא נכון לסגור את שדה דב. מדינה מתוקנת בשנת 2019 לא משאירה את מטרופולין תל אביב בלי שדה, לא משאירה את כולה היום נשענת על נתב"ג. אז מדברים עכשיו על תמנע בחירום וכו' – זה לא זה, לא במרחקים, לא בקרבה למרכז הארץ ולא ביכולת לתת מענה לכל התעופה של מדינת ישראל.
לו היינו נמצאים היום בראשית הדרך אני חושב שנכון היה להשאיר את שדה דב – זה נכון בראייה מרחבית, זה נכון בהקשר של אילת – ולתת מענה לבעלי הזכויות בקרקע, אם באמצעות הפקעה עם מנגנוני הפיצוי שקבועים כבר היום בפקודת רכישת מקרקעין לצורכי ציבור ואם בדרכים אחרות. אבל אנחנו, אדוני יושב-הראש, לא שם. אנחנו אחרי שנעשה מה שנעשה. התקבלו החלטות ממשלה, תוכננו תוכניות ועל בסיסן נבנו תוכניות תקציביות, צה"ל מועבר דרומה וכו'. אני מוכרח לומר – אני אומר את זה בצער – אני חושב שבהקשר הזה את הנעשה אין להשיב. אני לא רואה אפשרות היום, על רקע כל השלכות הרוחב שהדבר הזה כולל, להשיב את הגלגל לאחור במובן המהותי, למנוע את תוכנית תל אביב/4444 לשנות לחלוטין את כל הסיפור.
אפילו מתווה חולדאי, שאני כן תמכתי בו בראשית הדרך וחשבתי לשמר את המסלול עם טרמינל קטן, לייצר 6,000 או 8,000 יחידות וכמובן לתת מענה לגוש הגדול וכו', גם זה לדעתי, בנקודת הזמן הנוכחית, על רקע השלכות הרוחב שיש לדבר הזה – להגיד בלתי אפשרי? אין דבר כזה בלתי אפשרי, הוא כמעט בלתי אפשרי. השלכות הרוחב שלו והמחירים שלו לכל כך הרבה דברים שתלויים פה אחד בשני – יש עוד 10,000 יחידות דיור אחרות שתלויות בזה, אני לא נכנס לזה כרגע במסגרת הזמן הנוכחית. אני חושב שבהקשר הזה את הנעשה אין להשיב. שוב, אני אומר את זה בכאב. אני לא חושב שזה דבר טוב שהגענו לנקודה הזאת, אבל צריך לדעת להשלים לפעמים גם עם המציאות. אם מגיעים לקיר צריך לדעת שזיהינו קיר. למרות זאת, אני חושב - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
תנו לי חמש דקות, תסמכו עלי שאני רוצה לבנות את זה מתודולוגית נכון לפי הסדר, גם כדי להרגיע חששות וגם כי אני יודע שכל דבר שמדברים פה עכשיו הולך אחר כך למקומות אחרים, כידוע. לכן, תנו לי חמש-שש דקות לנסות להסביר את התמונה הכוללת ואז אני חושב שיהיה מאוד קשה לענות למה שאנחנו מנסים לקדם.
אני רק עונה במשפט אחד, אדוני, לשאלתך הממוקדת על בית המשפט כי היא מאוד-מאוד משמעותית בהקשר הזה. בית המשפט אמר בצורה מפורשת – אמרה הנשיאה חיות – מותר לכנסת לחוקק. זה נמצא בפרוטוקולים של הדיונים. כשאנחנו חוקקנו כאן בקונצנזוס רחב, עם 84 חברי כנסת, את החוק הקודם, לפני שנתיים, שהביא אותנו לרגע הזה ולפחות עשה את המינימום ההגיוני של להצמיד תעופה אזרחית לתעופה צבאית, אמרו גם אנשי משרד המשפטים: זה לא חוק עוקף בג"ץ. סוגריים: אני טוען שאין מושג כזה, אנחנו האוטוסטרדה, מקסימום בג"ץ עוקף אותנו, אבל גם לשיטת מי שחושב שיש מושג כזה שנקרא "חוק עוקף בג"ץ", זה לא חוק עוקף בג"ץ.
בית המשפט דן במצב החוקי הנוכחי, הוא דן במצב ההסכמי הנוכחי, ואני חוזר ואומר: יש אינספור פסקי דין שאומרים שלמדינה מותר לסגת מהסכמים, מותר להפקיע, בוודאי ובוודאי אם עושים את זה בחקיקה שעניינה באינטרס ציבורי כל כך גדול, ובוודאי, כפי שאני אציג תכף, עושים את זה מבלי לפגוע כמלוא נימה בזכויות בעלי הקרקע הפרטיים. ואני אומר כאן, אני נותן משקל גם לזכויותיהם, לפחות לאזן, אבל אני לא מזלזל, אני לא מזלזל בזכויותיהם ואני בוודאי לא מזלזל באינטרס הצפייה הלגיטימי שלהם על רקע ההתנהלות של המדינה לאורך השנים, ששוב אני אומר, לו אני הייתי מקבל את ההחלטות אז יכול להיות שהייתי מתנהל אחרת, סביר שהייתי מתנהל אחרת, אבל לא אני קיבלתי. אתה יודע מה? אני גם לא חושב שאני רוצה לבקר את מי שקיבל. אנשים קיבלו החלטות וגם להם יש הסתמכות על ההסכמים, המצגים והתהליכים וגם בזה צריך להתחשב.
אני חושב שהמתווה שאנחנו מגבשים בימים האחרונים – ובאותו לילה בו מוניתי לתפקיד קיבלתי טלפון מראש הממשלה וזו הייתה משימתו הראשונה, שניכנס לעובי הקורה מתוך שעסקנו בזה כולנו בשנתיים-שלוש האחרונות בצורה מאוד אינטנסיבית לנסות ולגבש מתווה – הוא מתווה שמרבע מעגל. דהיינו, יש לו מקסימום יתרונות. אני אסביר את המתווה ואסביר בעיקר מה יקרה בשנתיים-שלוש האלה. מה שיקרה זה לא שאנחנו נחפש דרך בסוף לבטל את התוכנית ושהשדה לא יתפנה, הוא יתפנה, אבל אני אסביר מה יקרה ולמה מה שיקרה הוא מאוד משמעותי לאילת, יש בו המון הישגים, יש בו אפס מחירים ומינימום סיכון. סיכון תמיד יש. יש בו מקסימום רווח, אפס נזק ומינימום סיכון.
הרעיון שלנו אומר שאנחנו נעביר חקיקת בזק שתאמר שהמסלול ושטח מאוד קטן של טרמינל שיישאר לידו לא יפונה כרגע, אבל ייקבעו שני דברים מאוד משמעותיים בחוק: אחד, ייקבע שכל הליכי התכנון ביחס לשטח נמשכים באותה מתכונת – לא התכנון, התכנון, השיווק והביצוע, ואני תכף אתן בדיוק את הגאנט איך הדברים האלה מתנהלים ולמה זה אפשרי. כל ההליכים, גם הסטטוטוריים וגם השיווקיים, הכול יימשך בדיוק כפי שהוא. התוכנית הזאת של תל אביב/4444, תוכנית המתאר לכל רובע דב, זו תוכנית אשכול שנמצאת בותמ"ל – אגב, עוד לא הופקדה אבל אמורה להיות מופקדת לותמ"ל – תכף אני אתן בדיוק סטטוס ולוחות זמנים של כל תוכנית, מה קורה אחרי התוכניות האלה ומה צריך לקרות, מה אומרים גורמי המקצוע ומה הערכתי, אחרי שגם בדקתי אותה עם אנשים אחרים שעוסקים בתחומים האלה לגבי לוחות הזמנים. הכול מתקדם לפי הסדר וביום שבו יצטרך להיכנס הטרקטור הראשון, לא חשוב כרגע על איזה סוג של עבודה, אל שטח המסלול, גם הוא יפונה.
אנחנו מרוויחים גם דחייה של מינימום – בהערכות הכי אופטימיות של טחנות הצדק שטוחנות במדינת ישראל ומקדמות תכנון וביצוע – שלוש שנים. מה שיקרה בשלוש השנים האלה זה בעיקר – ופה אני כן רוצה לומר, בכל זאת אני שר התחבורה עכשיו, מילה מאוד טובה לאנשי משרד התחבורה ורשות שדות התעופה, שקיבלו דירקטיבה ממשלתית, קיבלו את הכלים ועשו את מה שהם יכולים בנתב"ג בכדי להכשיר אותו לקלוט את הפעילות של שדה דב באמת בצורה יוצאת מן הכלל. הייתי שם ביום חמישי, למחרת כניסתי לתפקיד, הייתי שם בסיור כדי לראות את הדברים האלה בעיניים ובדקנו אותם, אבל יש בעיות אובייקטיביות שלא תלויות בהם.
הם יצרו את הטרמינל, שיפצו, פינו קומה בחניון, יש שאטלים, הכול מסודר חוץ מדבר אחד – פתרון תחבורתי מנתב"ג לתל אביב בשעות העומס. מה לעשות, זה לא בסמכות רשות שדות התעופה, ויושב כאן הסמנכ"ל קובי בליטשטיין. יש לנו תוכנית מאוד מסודרת במשרד התחבורה לתת לדבר הזה מענה. צריך להבין, הבעיה היא שאין כניסה לנתיב המהיר לתל אביב מהכניסה הראשית לנתב"ג. הכניסה לנתיב המהיר היא הרבה יותר מוקדמת, ולכן כל מי שרוצה להיכנס לנתיב המהיר צריך לעשות סיבוב, את הטבעת המזרחית דרך כביש 40, ושם, כידוע, יש פקקים גדולים.
הפרויקט המיידי ביותר הוא נתיב תחבורה ציבורית – וכבר שוחחתי על זה אתמול עם שר האוצר כדי לתקצב את זה – בכביש 40. אם יצרנו אותו אז אותו שאטל, אותו אוטובוס שיעלו עליו מיד עם הירידה מהמטוס באותו מתחם מיוחד שהוכן לשם כך, אך ורק לצורך אותה תעופת פנים מאילת, ייסע בנתיב התחבורה הציבורית בכביש 40, יכנס לנתיב המהיר לתל אביב ויגיע מהר מאוד לתל אביב.
פתרון קצת יותר ארוך, שגם כבר נמצא בצנרות של משרד התחבורה עוד הרבה לפניי ואני בכלל אמרתי ואני חוזר - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
כן. יש עכשיו בדיקת עומק. בבדיקת היתכנות ראשונית – כן. יש שם שול מספק. אבל אני אומר, יש עבודה מקצועית שמבוצעת עכשיו, ממש בימים אלה, במשרד התחבורה, כדי לבחון את זה באמת לעומק הנדסית, תכנונית, תקציבית, לוחות זמנים. ההערכה שקיבלנו אתמול – תקן אותי, הסמנכ"ל, אם אני טועה – היא שתוך שנה עד שנה וחצי אנחנו יודעים, במאמץ גדול ובהנחה שזה יתוקצב, וכפי שאמרתי שר האוצר נתן הסכמה עקרונית, להעמיד את הפתרון הזה והוא דרמטי. הוא דרמטי, אגב, לא רק לאילת, הוא דרמטי לכל מי שנוחת בנתב"ג ורוצה להגיע לאזור המרכז. אנחנו לא עושים את זה רק בשביל תושבי אילת.
הדבר השני הוא קצת יותר ארוך טווח אבל גם הוא כבר נמצא שלבים מתקדמים וזה מחלף כפר חב"ד, בכלל כל הכניסה הראשית לנתב"ג. גם הוא חשוב מאוד.
הדבר השלישי – גם זה כבר נמצא בתכנון – הוא העלאת תדירות הרכבות מנתב"ג לתל אביב משתיים בשעה לארבע בשעה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
פעימה שישית הגיעה, פעימה שביעית בדרך, ואחרי שהיא תגיע זה יקרה, בעזרת-השם. קובי, אתה זוכר מתי צריכה להגיע הפעימה השביעית?
יעקב (קובי) בליטשטיין
¶
הפעימה השישית אמורה להתחיל ממש בחודשים הקרובים אבל זה לא קשור לעניין הזה - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
התכנון שלנו בנתב"ג, נכון להיום, מדבר על כך שאחרי שנוחתים ויורדים מהמטוס יש אוטובוס, כמו שמחכה היום בשדה דב. יחכו כמה אוטובוסים, אנחנו נדע מראש על כל אחד שעולה למטוס, יוצא מאילת, נדע בקצה כמה אנשים רוצים להגיע לרכבת, הוא ייקח אותם לרכבת, כמה אנשים רוצים להגיע ישר לתל אביב, יהיה שאטל בחינם שמשרד התחבורה מממן שייקח אותם מהמטוס ישירות לתל אביב, לארלוזורוב, לאיכילוב. יש גם תוכנית לחולים שבאים לטפולים, תהיה מונית על כבש המטוס שלוקחת אותם בחינם – היום זה 50% – בחינם, באופן מלא, ישירות לבית החולים.
רק מה? גם המונית הכי טובה בעולם וגם האוטובוס הכי טוב בעולם עומד בפקקים. אז אם לא נתנו בשלב הראשון את נתיב התחבורה – אגב, בדקנו עוד דבר, וזו אפשרות כן לתת חיבור לנתיב המהיר באמצע, בטיחותית זה דבר מאוד מסוכן שפשוט לא מתאפשר. כלומר, לייצר במצב הנתון היום כניסה לנתיב המהיר אחרי היציאה, מערבית ליציאה הראשית לנתב"ג, זה דבר שלא מתאפשר. לכן אנחנו צריכים את אותו נתיב תחבורה ציבורית.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
תנו לי שלוש דקות. תראו, היה אמור להיות אתמול דיון אצל ראש הממשלה שבו הייתי אמור להציג את המתווה, יש מצגת מסודרת, יש הכול, אחרי שקיימנו סדרה של דיונים עם כול גורמי המקצוע, שמענו את עמדתם – אגב, אני מכבד אותה, למרות שהם מתנגדים אני מכבד מאוד את עמדתם, אני, מה לעשות, חושב אחרת מהם. אם ראש הממשלה יאמץ את זה אז אפשר בתוך 48 שעות להעביר כאן את החוק הזה. כפי שאמרתי, הוא יעבור בקונצנזוס מלא בלי שום בעיה. יש גם בתקנות עבודת הממשלה יכולת לעשות את זה בחקיקת בזק. הכול אפשרי טכנית. צריכה להתקבל החלטה מהותית של ראש הממשלה שהוא לוקח את הסיכון.
פה אני רוצה רגע לומר איפה הסיכון. אמרתי, המתווה בנוי על כך שאנחנו אמנם מעכבים כרגע את הפינוי – כל חלק אשכול מפונה מידית, כל הטרמינל היכן שהוא נמצא היום, המבנים האזרחיים, חניות המטוסים הקטנים, הכול מפונה היום, אפשר מיד להיכנס לבדיקות קרקע, אפשר מיד להיכנס - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
משרד הביטחון צריך לפנות את השדה עד ה-1 בנובמבר. יש לו זמן. למדנו, לצערנו הרב, בגירוש של גוש קטיף שלהרוס לוקח מעט מאוד זמן. לא צריך ארבעה חודשים. אפשר להשאיר את זה כרגע עוד חודשיים. אתמול הצגת לנו אדוני, אני לא אגיד מה שאסור להגיד אבל יש לכם מנהלת שיודעת לעבוד מהר, טוב ובזול, ואם משרד הביטחון יקבל הנחיה, לדעתי הוא יודע להתאים מבנה קיים כבר של מערכת הביטחון על המסלול בתוך חודשיים-שלושה, בלי שום בעיה, לטרמינל.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
אדוני המנכ"ל, אין דבר שמשרד הביטחון לא יודע. אחרת אנחנו לא נישן טוב בלילה. אתם יודעים מצוין להשאיר פקחי טיסה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
אדוני המנכ"ל, אני אומר לך שאתם מסוגלים. אתם תקבלו פקודה ותבצעו. אנחנו עדיין במדינה דמוקרטית. כיוון שגם בדקתי את זה עם אנשיך - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
אדוני המנכ"ל, כיוון שגם בדקתי עם אנשיך אז רשות שדות התעופה מסוגלת לקחת תוך חודשיים אחריות על כל נושאי אבטחה, כיבוי אש וכו'. הדבר היחידי שנצטרך סיוע ארוך טווח יותר ממשרד הביטחון זה להפעיל את מגדל הפיקוח, את פקחי הטיסה. בהנחה שאנחנו עדיין בדמוקרטיה וזה לא השתנה כשישנתי בלילה אז אם צה"ל יקבל פקודה הוא ימשיך לשים בקרי טיסה עוד חצי שנה או שמונה חודשים, עד שרשות שדות התעופה תסיים להכשיר בקרי טיסה אזרחיים להפעיל את שדה דב בתעופה אזרחית לאותן שנתיים-שלוש שעליהן אנחנו מדברים. יש לי המון-המון כבוד, אדוני המנכ"ל, אבל בעיניי זו הבעיה הכי קטנה שנצטרך להתמודד אתה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
כי הרשות אומרת שייקח לה – הם אמרו שנה, אני מרשה לעצמי לומר חצי שנה-שמונה חודשים – עד שמכשירים אנשים וקולטים וכו'. זה שדה שלא הפעילו אותו, בואו לא ניקח סיכונים. הרי אתה לא נותן לאנשים להתגלח, יש חפיפה וכו'. אתה לא תשים בקר טיסה להתגלח פעם ראשונה וחס וחלילה מהתאונות הראשונות. זה תהליך שעושים אותו, הוא קיים, אנחנו לא ממציאים את הגלגל, הוא קיים והוא יכול לקרות. אם צה"ל יצטרך להשאיר את הבקרים עוד כמה חודשים אז זה יקרה. בכל אופן, אמרתי, רוב השטח מתפנה. אפשר להיכנס לבדיקות קרקע מידיות, אפשר להיכנס לטיהור קרקע מידי, שזה הדבר היחידי שעושים עכשיו, בוודאי ברוב האשכול וגם במתחם הצפוני שלא נמצא בותמ"ל אבל אמור להתקדם אחרי.
עכשיו בואו נדבר רגע על סדר התכנון. בראש ובראשונה חייבת התוכנית המתארית 4444 להיכנס לתוקף. בלעדיה הותמ"ל לא יכולה להיכנס לתוקף מכיוון שהותמ"ל כוללת איחוד וחלוקה, איחוד וחלוקה אפשר לעשות רק אחרי שסיימנו את התוכנית המתארית של כל השטח ואין לנו שם תשתיות ציבוריות בהתאם לחוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ. אי אפשר לעשות איחוד וחלוקה בלי שאישרנו את כל התוכנית המתארית. לוחות הזמנים שם הם שכרגע הוועדה המחוזית האריכה את המועד להתנגדויות עד סוף חודש יולי. אוגוסט, כידוע, לא עובדים במדינת ישראל. אוקטובר – חגים.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
עוד שניה. אני מסיים את זה כדי להסביר למה בעיניי הסיכון הזה הוא הכי מזערי בעולם. אני גם כאן אצטט את נשיאת בית המשפט העליון עוד רגע, אתלה באילנות גבוהים מאוד. כמובן, אוגוסט לא עובדים, אוקטובר חגים, כל מי שיש לו טיפה יד ורגל בוועדות - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
לא, הוועדה עובדת גם בבחירות. אבל יש התנגדויות, יהיו התנגדויות, ייקח הרבה זמן לשמוע אותן. אחר כך יהיו עררים למועצה הארצית ויש בג"צים. זה תהליך. אז אומרים לי: תשמע, עד סוף 2019 – יגדלו לי פה אקליפטוסים. שדה תעופה יגדל פה, לא אקליפטוסים, על היד שלי, אם התוכנית המתארית תיגמר. תכף אני אגיד אפילו אם כן אבל היא לא תסתיים.
במקביל, תוכנית מתחם אשכול אפילו לא הוגשה לותמ"ל. היא תוגש, אחר כך יוגשו התנגדויות. אגב, בדקתי בעיריית תל אביב, יש כמה דוגמאות לתוכניות ששלוש שנים כבר רק דנים בהתנגדויות. צריך לזכור, לא כל הפרטיים מאוגדים על ידי הגוש הגדול. יש פרטיים אחרים, הם בוודאי ישיגו על האיחוד והחלוקה שתקבע הותמ"ל באופן חד צדדי. אז נכון, על הותמ"ל אין זכות ערעור, יש בג"ץ, אנחנו במדינה דמוקרטית, יהיו מחלוקות סביב הסיפור הזה. יכול להיות שלאנשי הגוש הגדול יש אינטרס לא לערער על אותן קביעות – אגב, יש כבר, כבר היום יש מחלוקות, אני אומר לכם, גדולות מאוד בין משרד האוצר לבין הגוש הגדול על אופן איחוד וחלוקה ואיך בדיוק יישמו את ההסכמים שנחתמו. זה לא שהם עושים כאלה חיים קלים. אל תשכחו אבל שהם לא לבד, יש עוד פרטים שהם לא מעוגנים וזה הרבה מאוד אנשים פרטיים ולך תגיע עכשיו להסכמות עם כולם על איחוד וחלוקה. ודאי שיהיו השגות וערעורים, זה לוקח זמן.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
רק תנו לי לסיים. סליחה שאני מאריך אבל אני באמת רוצה לפרוס הכול, אני אשתדל להתכנס לסיום.
אחרי שתאושר התוכנית המתארית ומכוחה אפשר יהיה לאשר את התוכנית של מתחם אשכול בותמ"ל, על בסיס הותמ"ל אפשר יהיה להוציא היתרי בנייה בהתניה לקיומם של לא מעט נספחים של תכנון מפורט – נספח עבודות עפר ותשתית, נספח ניקוז וכו'. את זה עושה עיריית תל אביב. כרגע היא לא עושה, תעשה, ומוכנה, אגב, להתחייב לעשות הכי מהר שאפשר. אומרים גורמי התכנון בעיריית תל אביב: אפשר לייצר את כל אותם נספחים באוריינטציה מזרחית ולאו דווקא מערבית כדי שיהיה ניקוז, ביוב והכול למתחם אשכול וגם למתחם הצפוני, שעוד לא התחילו לתכנן אותו אפילו – אני מזכיר שבמדינת ישראל 2019 לא שופכים ביוב לים, אז אנחנו לא חייבים ממתחם אשכול לשפוך את הביוב דרך המסלול בשדה דב.
אפרופו הטיעון שחייבים לעשות טיהור קרקע כבר עכשיו אז יש מסמך שהותמ"ל הגישה למשרד להגנת הסביבה כחלק מההצדקות לקיים את הותמ"ל, עשו סקר זיהומים ראשוני, עיקרי הזיהומים נמצאים היום במתחם אשכול, איפה שהסדנה הצבאית, זה קצת צפונה, אין זיהום כמעט במסלול, אפשר לעשות בדיקות קרקע תוך כדי תעופה. עשו את זה בשדה התעופה באילת רק לפני כמה חודשים, אף אחד לא ידע בכלל בשדה שעושים בדיקות קרקע, עשו את בדיקות הקרקע והמשיכו לטוס במקביל.
יותר מזה, הקו הירוק, מי שמכיר, של הרכבת הקלה בתל אביב, שהוא באחריות משרד התחבורה, הוא בעצם הגבול המערבי של מתחם אשכול. אפשר לבצע אותו תוך כדי המשך התעופה. מדברים על כך שצריך להרים את הקרקע – זה לא שמונה מטרים, זה חמישה מטרים – לצורך הקו הירוק. יש לנו שם סיפור עם איזו רחבת התארגנות קבלנים, יש לה חלופה לא ליד המסלול. אז אנחנו נוכל לקדם את הקו הירוק באותם לוחות זמנים שקיימים היום.
כל מה שנמצא מזרחית לקו הירוק מתקדם בתכנון, מתקדם אחר כך בשיווק – אין בעיה, מתקדם בשיווק – מה שהחוק קובע, יש ודאות. אומר לי רמ"י: אני לא אשווק קרקע עד שהשדה לא פונה. חבר'ה, זו שביתה איטלקית. החוק קובע ואם צריך גם החוק יורה לרמ"י לשווק. אותן תוכניות של בניינים ומגדלים מסחריים, הכול הכול ישווק כאילו השדה לא קיים. השדה יהיה קיים בשנים האלה. אמרתי, בזמן הזה, כשיסתיים הליך התכנון, יסתיימו הנספחים הפרטניים ואפשר יהיה לתת היתרי בנייה ולצאת לעבודות תשתית, יבוצעו גם עבודות התשתית. יהיו שיווקים לפני כדי שיהיה מאיפה לממן את העבודות. הכול הכול הכול יתקדם.
במקביל, עיריית תל אביב תתחיל לדון, אחרי שיהיו מכרזים, הקבלנים יזכו ויגישו היתרי בנייה. אתם יודעים שגם להגיש היתרי בנייה ולקבל היתרי בנייה, גם כשיש תוכנית מתאר – אדוני ראש העיר, תכף תספר לנו – זה לוקח זמן גם כשכולם רוצים לעבוד הכי מהר שאפשר. אני חוזר ואומר: אנחנו נקבע בחוק שהכול נמשך באותו אופן ובאותו קצב. אנחנו נעגן בחוק את זכויותיהם של הגוש הגדול. מכיוון שזה המצב – ופה אני מסיים, סוגר את המעגל – אין כאן פגיעה בזכויות אנשי הגוש הגדול. לא רק שמצבם לא הורע, מצבם משתפר כיוון שאנחנו מעגנים בחוק את קידום הליכי התכנון, מעגנים בחוק את זכויותיהם שהיום מעוגנות בהסכם שקיבל תוקף פסק דין, מעגנים את זה בחוק.
מה נפגע? הרי בשביל מה בהסכם יש התחייבות לפינוי השדה תוך זמן סביר? זה גם היה בסיס להרבה מאוד התדיינויות משפטית – מה התוכן שיוצקים לתוך ההיגד הזה "זמן סביר"? פינוי השדה נועד לשרת תכלית אחת בלבד והיא הוודאות שאכן הולכים סוף סוף להפסיק לטוס ולשחרר את הבנייה. אנחנו משיגים את אותה ודאות בחוק. ודאות. ההליכים נמשכים, השדה יפונה, נקודה. מאוד רצינו, ראש העיר ואני, שהשדה לא יפונה. אי אפשר. אני אומר, אי אפשר. אני עומד כשר תחבורה ואומר: אני, את הרכבת הזאת, לא יודע להחזיר לתחנה בגלל צה"ל דרומה, שוה"ם וכו'. שוב, זו טעות בעיניי. כשעשו את זה הסתכלו רק על בנייה, הסתכלו רק על מימון צה"ל דרומה, לא הסתכלו על שדה בראיה אסטרטגית תעופתית, לא הסתכלו על אילת. זה המצב. נכון להיום זה: זה נהנה וזה לא חסר.
עכשיו אני מסיים. אנשי הגוש הגדול הגיעו לבג"ץ ב-2017 ואיימו שהם ידרשו את ביטול ההסכם. אם יש ביטול הסכם אז הם יגידו לך: אין בעיה, תפקיע, אבל תפקיע במחירים של היום, שגם על זה אפשר להתווכח. אמרה להם נשיאת בית המשפט העליון: רבותי, אתם מאיימים – וזה ציטוט – באקדח בלא כדורים. אתם לא תדרשו את ביטול ההסכם ואף אחד בחיים לא ייתן לכם את ביטול ההסכם. זה נמצא בפרוטוקול הדיון מפי נשיאת העליון, מפי הגבורה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
בקיצור ולעניין, אומרת נשיאת בית המשפט העליון לאנשי הגוש הגדול, לעורכי הדין שלהם: אתם מאיימים באקדח בלי כדורים. אתם לא תבטלו ואף אחד לא ייתן לכם לבטל. אני אומר שוב, זה זה נהנה וזה לא חסר. אדוני יושב-הראש, כשזה נהנה וזה אינו חסר והאינו חסר מסרב – איך קוראים לזה? מיטת סדום, נכון? כופין עליו מיטת סדום. תושבי אילת ייהנו, אחרים רבים ייהנו מתעופת הפנים הזאת, אף אחד לא ניזוק. הכול מתקדם. רמ"י לא ניזוקה, צה"ל דרומה לא ניזוק והגוש הגדול. אף אחד לא ניזוק. אם הם יתעקשו על זה זו מיטת סדום. אני לא מכיר שופט נורמלי שייתן להם את הסעד.
מה הבעיה? שאני צריך לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה שבנסיבות האלה אין סיכון, כי נכון לעכשיו אומר היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה: תדע לך שאם אתה מעביר את החוק תעביר לי מיד פלאט בגלל שיש נומרטור שזה ארבעה מיליארד שקל כי אולי הם יתבעו. אגב, גם זה - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
אתה צודק, חבר הכנסת ויו"ר ההסתדרות לשעבר. חבר'ה, אין עילת תביעה. אין סיכוי לתביעה הזאת. אגב, גם פה מנפנפים במספרים, אני אומר לך, אדוני יושב-הראש, אתה לא חייב לאשר את הקיצוץ הרוחבי כי אני מצאתי פתרון לכל בעיות התקציב. אני קורא בדה מרקר שהסיפור של השדה זה 60 מיליארד שקל, אז אם אנחנו נפנה את השדה יש יתרות, אפשר לחלק 58 מיליארד שקל עכשיו.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
65 מיליארד. אז אומרים לי: אם הם יבקשו פיצויי קיום זה ארבעה מיליארד. לא מכיר פסק דין מ-20 השנה האחרונות בבית משפט שנפסקו יותר מ-100 מיליון שקל פיצויי קיום.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
אני הצבעתי בעד. אם תרצה אני אדבר אתך על זה אחרי. אני עברתי פוזיציה, מה לעשות?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
מכיוון שאני מכיר אותך ארבע שנים ויודע את חרדת הקודש שלך לצרכים ביטחוניים, אני אומר לך שאתה תאשר אותו גם בוועדה by hook or by crook. היו כבר דברים שאני ביקשתי לעצור ואתה אמרת: ביטחון, פיקוח נפש, אני אפילו לא בודק, לא מעביר לוועדת משנה אפילו, אני קודם כל מאשר.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
אתה לא מבין? טוב מאוד. אני מחזק את ידיך.
בקיצור, יש פה 100% רווח, אפס נזק לכל אחת מהמערכות. עוד פעם, גורמי המקצוע התחילו להסביר לי בק"ן טעמים שאי אפשר לקדם את הכול כשטסים, אני אומר באחריות, אפשר לקדם את הכול כשטסים. אגב, עוד נקודה שנעשה בזמן הזה אבל היא לא תשליך – ואני מדגיש את זה, אדוני ראש העיר – על סגירת השדה, יהיה לנו זמן, כבר היום יש חברה שעובדת עבור משרד התחבורה לבחינת האי בים וכו', יש זמן, זה לא יעכב את פינוי השדה אבל זה יהיה איזשהו פתרון משלים יותר מערכתי.
הדבר היחידי שיקרה הוא שניתן את המענה המשלים התחבורתי לנתב"ג. ניתן עוד משהו קטן, שפיל קטן – תראו, אחת הבעיות הקשות היום באילת זה באמת המעבר לרמון, זה גם מאוד מאריך את הזמן, גם שם יש כמה דברים קטנים שאפשר לעשות ולשפר והמכלול הזה בעיניי - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
הוא מדבר על רמון, שדה רמון, שהוציאו אותו מחוץ לאילת וזה גם מאוד מאריך את הזמן.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
יש, יש כבר היום שאטלים במחיר של נסיעה עירונית של משרד התחבורה, אנחנו נעבה אותם קצת. מה שצריך זה נתיב תחבורה ציבורית בכניסה לאילת כדי למנוע פקקים. אני העליתי עוד רעיון משוגע אתמול עם שר האוצר לרכבת קלה, אבל זה רק אם נראה שהשדה הולך באמת לממדים כאלה, שינחתו שם כדי ללכת לעקבה ולסיני וזה יצדיק את זה. אני לא רוצה כרגע לדבר על דברים שהם עדיין מוקדמים מאוד. אפשר לתת מעט מענה משלים גם ברמון אבל צריך לזכור שאת רמון לא אני עשיתי ולרמון גם עיריית אילת הסכימה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
בעיניי, האתגר הגדול שסוגרים את שדה דב אחרי קליטת הפעילות התעופתית בנתב"ג זה להשלים את המענה התחבורתי שהוא באחריות משרד התחבורה והוא אפשרי באמצעות הדחייה. לכן הדחייה היא בגדר זה נהנה וזה אינו חסר. אני מקווה שראש הממשלה יאמץ. אם הוא יאמץ הכנסת הזאת תעשה את זה הכי מהר שאפשר. אני כן אומר כאן לכולם: אם ראש הממשלה יחליט אחרת – וזה לגיטימי כי בסוף הוא ראש הממשלה והסמכות שלו והאחריות עליו – משרד התחבורה יהיה ערוך לכל החלטה שלו ויעשה הכול כדי למזער כל נזק.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
אני אעשה הכול כדי לשכנע אותו, בסוף ההחלטה שלו, אני אקבל כל החלטה.
היו"ר משה גפני
¶
אדוני השר, אני מודה לך, אני מודה על הפירוט של הדברים. גם מה שאמרת, שאתה תקבל את מה שהוא אומר – זה בסדר, אתה שר, אני מכיר את התופעה הזאת. אין לי טענה. להפך, אני מכבד את העניין הזה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מכיר את התופעה, כן. לכן אני לא אוהב לקחת תפקיד שר, זו הסיבה. היו לי כמה אפשרויות.
היו"ר משה גפני
¶
דיברתי אתמול בלילה עם ראש הממשלה. זה נכון שההחלטה היא בידיים שלו. הוא לא נתן לי תשובה שלילית. אני לא מבקש לדון בכל הפרטים. אני לא חושב שאנחנו מסוגלים לדון בפרטים. אני לא חושב שזה הזמן עכשיו להתחיל לדון בפרטים. אני מבקש דחייה. דחייה. שלא יסגרו ביום שני את שדה דב, שיאפשרו לכנסת להתכנס ומכאן ואילך אפשר יהיה לדון בכל דבר. אני מבקש את זה גם ממשרד הביטחון. בסופו של דבר, שר הביטחון יכול על פי החוק – "שר הביטחון יבחן את הודעתו..." - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
הוא כבר לא יכול כיוון שהמנכ"ל הוציא חוות דעת שביטחונית זה לא. העילה בחוק היא רק ביטחונית.
היו"ר משה גפני
¶
אני סבור שמשרד הביטחון לא יכול להתעלם מהעניין הציבורי שקיים כאן. איזו עילה ביטחונית יכולה להיות בפתיחת או סגירת שדה דב? איזו עילה ביטחונית? העילה הביטחונית היחידה היא שלמדינת ישראל יש פחות מסלול שאפשר לטוס בו. זה הדבר היחיד. על זה אפשר להגיד: זה כן ביטחוני, זה לא ביטחוני, אני אגיד שזה ביטחוני, מישהו אחר יגיד שזה לא ביטחוני וזהו. אבל יש פה נושא ציבורי מהמדרגה הראשונה שאי אפשר להתעלם ממנו אז לפחות את הדחייה, אדוני המנכ"ל אודי אדם, בבקשה.
אודי אדם
¶
אנחנו מתעסקים עם העסק הזה מספר שנים, אני אישית מעל שלוש שנים. היינו צריכים לפנות את השדה ב-1 בינואר 2019, לא היינו ערוכים מבחינת בניין הכוח, ביקשנו הארכה עד ה-1 ביולי, קיבלנו את ההארכה. מבחינת יציאת מערכת הביטחון – היא באל-חזור. אני עכשיו לא מדבר אם כן להפעיל אותו או לא להפעיל אותו, זה לא רלוונטי בכלל. מה הכוונה? השקענו כשני מיליארד שקל – אני לא יכול לפרט פה כל מיני דברים אבל זה קשור לאמל"ח, לאיחוד טייסות – והיום השדה עובד בצורה מרודדת. ב-1 ביולי יש אנשים שהולכים הביתה, יש אנשים שמשתחררים, יש אנשים שצריכים לעבור לבסיס אחר. זאת אומרת, זה לא שעכשיו אני נשאר עם איזה בנק של פקחים ומחכה שיהיה להם מה לעשות.
אודי אדם
¶
חבר'ה, תנו לי להגיד מה אני יודע לעשות ומה אני לא יודע לעשות. לא אתם תנחו אותנו. מערכת הביטחון, ב-1 ביולי, פונקציונלית לא יודעת להפעיל את המערכת הזו כי היא לא צריכה אותה. אנחנו מפנים את הבסיס הצבאי. אם רוצים להפעיל בסיס שצה"ל משתתף בו, קודם כל צריכה להיות החלטה גם של שר הביטחון, של ראש הממשלה, לא של הכנסת. דבר שני, זה לוקח סדר-גודל של שלושה חודשים להתארגן על זה. יש פה בעיות בטיחות. חבר'ה, זה לא בסיס בחצרים או משהו כזה. צה"ל צריך להפעיל מערכת אזרחית, זה נראה לי לא הגיוני בכלל.
אודי אדם
¶
לא, כי אין אנשים. אם הוא יגיד עכשיו: אתה פוגע מבצעית בפעילות כזו ואחרת – יתכנס מפקד חיל האוויר יגיד מה התשובה שהוא נותן.
אודי אדם
¶
אני מבקש שזה לא יוטל עכשיו על מערכת הביטחון. מערכת הביטחון עשתה את כל מה שהיא עושה בצורה הכי מקצועית, הכי מקצועית, שיכולה להיות. שלוש שנים אני עושה על זה דיוני מעקב ובקרה, לא שמעתי מילה אחת על לדחות את זה, חוץ מראש העיר, שאתו אני - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
חבר'ה, אי אפשר לא להבין את זה שהוא אומר שקשה לו. אם הוא היה מקבל את זה לפני חודשיים זה היה הרבה יותר קל.
היו"ר משה גפני
¶
קשה ל להתווכח על דבר שאני לא יודע מהו. בכל אופן אנחנו לא נמצאים באיזה מבצע צבאי, מבצע שדה דב, אנחנו נמצאים בפעולה האזרחית שאם הייתה לנו חוות דעת שלכם היינו מנסים להתמודד אתה או שהיינו מקבלים אותה. אני לא קיבלתי. "לשכת השר" – אני לא יודע מה זה לשכת השר. לשכת השר זה לשכת ראש הממשלה.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו לא מאמינים – אמרו את זה כמה חברי כנסת בקריאות ביניים – שאם ראש הממשלה יגיד שמבחינה ציבורית צריך לדחות את זה בשלושה חודשים אתם לא תדעו להתמודד עם זה. אנחנו לא מאמינים לזה.
היו"ר משה גפני
¶
אם ראש הממשלה יגיד לדחות בשלושה חודשים אתם יכולים לדחות, אנחנו יודעים. מפה אתם מקבלים את כל הסיוע האפשרי תמיד. אמר את זה השר. אנחנו כל פעם מעבירים את מה שאתם מבקשים, לא חושבים פעמיים.
היו"ר משה גפני
¶
מי נמצא פה מרשות שדות התעופה? אם שר הביטחון מחליט לדחות את הפינוי בשלושה חודשים, אתם יכולים להפעיל את זה?
מאיר מלכה גרניט
¶
מאיר, ראש מטה רשות שדות התעופה. כפי שהשר ציין, קיימנו על כך בחינה, השר אומר חצי שנה-שמונה חודשים, אנחנו אומרים לפחות שנה.
מאיר מלכה גרניט
¶
אין לנו כרגע פקחי טיסה, צריך לקלוט אותם, להכשיר אותם, לאמן אותם על שדה תעופה שאנחנו לא מפעילים, להחליף את המכשור הקיים כי זה לא מכשור - - -
היו"ר משה גפני
¶
ואי אפשר לקחת את הפקחים הצבאיים ולהגיע להסכמה – אנחנו מדינה קטנה – שהם ינהלו את זה?
מאיר מלכה גרניט
¶
אנחנו לוקחים פקחים צבאיים, על פי רוב לוקחים פקחים צבאיים ומכשירים אותם לתעופה אזרחית. הליך ההכשרה הוא כחצי שנה, אחרי זה יש הסמכה - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
חד-משמעית. חביבי, אתה קיבלת צ'ק שמן אתמול, אין מחמאה יותר גדולה מזו.
היו"ר משה גפני
¶
יש פה חברי כנסת ויש פה אנשים שמכירים את העניין. כרגע שדה התעופה עובד, מטיסים נוסעים ויש פקחי טיסה שהם פקחים צבאיים והם מפעילים את הפיקוח על התעופה האזרחית, נכון?
היו"ר משה גפני
¶
עכשיו תסביר לי – אני למדתי בכולל, לא באוניברסיטה, ואני לא יודע את כל הפרטים שאתם אומרים – אם תהיה החלטה של ראש הממשלה, שהוא שר הביטחון, עם גיבוי מלא של הכנסת להמשיך את התהליך הזה כמו שהוא קיים היום עוד שלושה חודשים, יש בעיה?
יואב קיש (הליכוד)
¶
גפני, אני אסביר לך למה. במדינת ישראל, חוקי התעופה ואפשרות הפעלת שדה תעופה מוסדרים באחד משני אופנים: אופן אחד זה רש"ת, בצורת חקיקה אזרחית, כפופה לחקיקה אזרחית למיניה; אופן שני זה דרך החוק הצבאי. לצורך העניין, בסיס צבאי לא כפוף לחקיקה בין-לאומית שתעופה אזרחית כפופה אליה. בשדה דב יש לנו אנדרוגינוס שעובד תחת פיקוח צבאי ומאכלס בתוכו גם את התעופה האזרחית.
באים ואומרים לך אנשי התעופה האזרחית: אם אתה רוצה שהשדה יהיה אזרחי לחלוטין יש לכך משמעויות שלוקח "איקס" זמן לטפל בהן. הדרך לטפל בכך בכדי שהוא לא ייסגר היא להשאיר את זה כשדה תעופה צבאי שמארח פעילות אזרחית, כי אחרת לא תספיק בלוחות הזמנים. בסיטואציה הזו הפתרון בעניין כוח האדם ושאר הדברים צריך לבוא דרך משרד הביטחון. הבעיה שלו היא שהוא התארגן לסגור את זה, המנגנון נסע ושבוע לפני לבוא ולהגיד לו זו בעיה אמיתית. אני מבין את הקשיים של המנכ"ל אבל אני חושב שזו הדרך הנכונה יותר מאשר להפוך עכשיו בשלוף שדה שעבד כצבאי לשדה אזרחי לכל דבר. זה ההסבר.
אבי ניסנקורן (כחול לבן)
¶
בדיוק. רציתי להגיד שאנחנו מתעסקים 10 דקות עכשיו בנושא הטכני כשהנושא המהותי הוא סגירה עכשיו או אי סגירה עכשיו. אם אין סגירה עכשיו אז ימצאו פתרון. הרי בסופו של דבר מדובר פה על נושא שצריך לפתור אותו.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
אין דבר כזה שלושה חודשים. אתה חייב חוק. גם בשביל יום אחד אתה חייב חוק כי החקיקה קובעת את הסגירה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
הוא על חוות דעת ביטחונית, אבל הוא כבר הוציא חוות דעת ביטחונית.
אבי ניסנקורן (כחול לבן)
¶
קודם כל, אני חושב שהשר צודק. אנחנו מדברים כרגע על חקיקה. כל פתרון אחר ייתקע - - -
אבי ניסנקורן (כחול לבן)
¶
ייתקע. ייתקע תוך יומיים. אנחנו צריכים לדבר פה על המצב. אני חושב שקיבלנו הסבר מפורט. הרי יש פה סיטואציה שלהערכתי – ואני חושב שגם להערכת השר כי הוא עשה על זה מאבק כבר כמה שנים – באיזון האינטרסים, לא עשו איזון אינטרסים נכון. עשו איזון אינטרסים לטובת בעלי הגוש הגדול ולא עשו איזון אינטרסים לטובת תושבי אילת ולטובת כלכלת אילת ונוצר פה מצב שהוא לא בריא. גם ההחלטה המקורית הייתה צריכה להיות: אנחנו מפנים את שדה דב אבל מייצרים איזון אינטרסים לטובת האזרחים. את החלק הזה לא קיימו.
בסוף בסוף לאזרחים אין היום פתרון תחבורתי ואין היום פתרון לבעיית הבריאות, שהיא לא פחות חמורה. השר לא דיבר על נושא הבריאות, הוא דיבר על נושא התחבורה כפתרון לבריאות אבל בסוף צריך גם לחזק את מערך הבריאות בתוך אילת. בתוך שלוש השנים האלה צריך גם לחזק את מערך הבריאות באילת, ליצור גם פתרונות, ולא, כמו שראיתי, בריאות דיגיטלית. בסוף בריאות דיגיטלית זה אולי דבר שנכנס פנימה אבל הוא לא באמת פתרון. צריך גם לתת פתרון לנושא כלכלת אילת בנושא התיירות. את האיזונים האלה בסוף צריכים לעשות. לא עשו את האיזונים האלה. ההפסד הכלכלי גם לאילת וגם לכלכלת ישראל והאינטרס החיוני של עם ישראל שיהיה ישוב חזק באילת הם אינטרסים שנדחו ולא עשו את האיזון הזה. אם ניתלה בנושא הביטחוני אנחנו ניתקע. גם היועץ המשפטי לממשלה לא יאשר את זה. בסופו של דבר זה ייפול.
אני חושב שצריך לעשות חקיקת בזק, למרות שאני חושב שהחקיקה מגינה על אינטרס ההסתמכות של בעלי הגוש הגדול אבל נצטרך לחיות עם זה. בתקופת הביניים הזאת צריך לדאוג לאיזון אינטרסים לטובת אילת בבריאות, בתחבורה ובתיירות.
היו"ר משה גפני
¶
תודה. אני מבקש רק לומר דבר אחד: לעשות חקיקת בזק – אני מהמחוקקים הגדולים בכנסת – אני לא יודע איך עושים חקיקת בזק. אני בעד, אני כמובן גם אחתום, גם אצביע, הכול בסדר, אבל אני לא יודע איך עושים חקיקת בזק. תשאלו פה את הפקידים במשרד האוצר איך מכשילים את זה בוועדת שרים לחקיקה. לא חשוב, נניח שאנחנו עוברים את הכול. החוק אומר: "שר הביטחון" – שהסמכות בידיו, לא בידי אף אחד אחר – "יבחן את הודעתו שניתנה לפי סעיף 2 לחוק העיקרי, על המשמעויות הביטחוניות הנובעות ממנה; לשם בחינה כאמור יתייעץ שר הביטחון עם המנהל הכללי של משרד הביטחון, היועץ המשפטי לממשלה והממונה על התקציבים במשרד האוצר". הוא צריך להתייעץ עם הרבה גורמים.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
אבל הטענה שלו היא שההחלטה לא חייבת להיות ביטחונית. הוא צודק. מה שאתה אומר בעצם הוא שהתכלית של הדחייה - - -
היו"ר משה גפני
¶
אתה עסקת בעניין הזה, אני פחות עסקתי בחקיקה, זה לא היה אצלנו בוועדה. אם הוא מתייעץ עם כולם, או עם נציגיהם, עובדי אגף התקציבים במשרד האוצר, ו"מצא שר הביטחון" – שבמקרה הזה הוא ראש הממשלה – "כי יש לשנות את הודעתו האמורה - - -
היו"ר משה גפני
¶
כן. "יודיע מחדש על מועד הפסקת התעופה הצבאית כאמור בסעיף 1". יש איש אחד בחוק שרשאי לדחות את המועד.
שגית אפיק
¶
העיתוי היה יום לפני שהכנסת ה-20 התפזרה. המטרה הייתה שכשהכנסת והממשלה תהיינה במצב של בחירות, שתהיה כן אפשרות לעשות את הדחייה הזאת ככל שהיא תידרש. לצערנו או לשמחתנו, אנחנו נמצאים שוב באותו מצב וזה לא היה מצב שהיה צפוי אז.
יואב קיש (הליכוד)
¶
התקבל לשר הביטחון. דיברתי עם היועץ המשפטי לממשלה, הוא אמר שלא יכול להיות ששר הביטחון יקבל החלטה שנוגדת את כל חוות הדעת שלו - - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
אז אני אומר לך. לכן הסיפור הזה ירד מהפרק, כי אין שם, לפחות לפי גורמי המקצוע, שגם עכשיו בצלאל התמודד מולם ברמה הפנימית והמערכתית - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
רגע. אני רוצה לחזור לקרוא את נוסח החוק, יכול להיות שצריך חוות דעת שלך. אני מתחיל לחשוב שאתה צודק. לא כתוב בשום מקום בחוק - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
בדיוק. לא כתוב בשום מקום בחוק שתכלית הדחייה של שר הביטחון היא ביטחונית. כתוב שהוא צריך לבחון את זה על המשמעויות הביטחוניות הנובעות, וכדי לבחון את המשמעויות הביטחוניות הוא צריך לבקש חוות דעת מהמנכ"ל. יכול להיות שהוא יוכל לקבל החלטה לדחייה שלא מבוססת על השיקול הביטחוני.
אבי ניסנקורן (כחול לבן)
¶
יש הבדל בין חוק קיים ופרשנות שלו, כי שם היועץ המשפטי לממשלה יכול לבוא ולהגיד, לבין חוק חדש ששם בכל זאת הכנסת אומרת את דבריה.
היו"ר משה גפני
¶
לפני שאני נותן לחברי הכנסת את זכות הדיבור אני מבקש לתת אותה לעו"ד רחל זכאי, מנהלת מטעם בית המשפט.
היו"ר משה גפני
¶
גברת זכאי, התפקיד שלכם ברור ואני מכבד אותו. להפך, דווקא הייתי מעוניין בישיבה הקודמת שתהיו ותדברו, הצעתי את זה אבל לא הייתם, לצערי הרב. אני רוצה שתיקחו בחשבון שאין כאן דיון להוריד מהזכויות של בעלי הקרקע. יש לי ערעור ציבורי על העניין הזה, איך עשו את זה אז. אני לא מבין את זה. אני יושב פה 30 שנה, מעביר חוקים של הפקעות, אני לא אוהב את זה אבל אני מעביר כי זה מה שהמדינה צריכה. מה שאנחנו מבקשים הוא דחייה כדי שנוכל להתמודד עם הבעיות הציבוריות הקשות שאנחנו צריכים להתמודד אתן. זה מה שאנחנו מבקשים.
היו"ר משה גפני
¶
לא. אם הייתי מקבל רשות דיבור על ישיבות שלא הייתי – חבל על הזמן. אין לכם פריבילגיה יותר ממני.
רחל זכאי
¶
בכל הכבוד, לאור ניסיוני המוגבל אבל הלא קצר כל כך בוועדה אחרת שדנה בנושא, ועדת הפנים, שזה היה מקומה הרגיל של חקיקה מעין זו להתנהל בה, עברנו כברת דרך, וכדי שאוכל להישמע ברצינות במסקנה שלנו – שלא, אנחנו לא מקבלים שום ודאות, לא, אנחנו לא מקבלים שום פיצוי, שום דבר ממה שכבוד השר אמר בחקיקה המוצעת – אני מבקשת לשים מראה מול פני הוועדה הנכבדה הזו. נדמה לי שלא יהיה איש שלא יבין בסופו של דבר למה אי אפשר לקבל מאתנו, או קשה מאוד לצפות מאתנו, לטיפת אמון בכך שהנה, אנחנו מקבלים ודאות – פיצוי בטח לא – אבל תכף נגיע גם לפרטים.
מעשה שהיה כך היה – ולא, לא נתחיל אתו לפני שנים רבות, גם אנחנו לא היינו אז, אנחנו מונינו ב-2009, למצב קיים, שמאז אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לעזור ל-2,000 אזרחים להגיע לזכויות שהם רכשו מזמן. כך היה: ההסכם אתנו היה ב-2007, נתנו תמורה מאוד יפה למדינה על מנת שיפונה השדה בזמן סביר. הסכמים צריך לכבד – שמעתי את זה רק הבוקר מפי כבוד השר סמוטריץ' בהקשר אחר – ודאי שדמוקרטיה צריך לכבד, והיה ברור שבאמת המדינה ואנחנו הולכים למהלך. אכן כך היה, ועדת גנות ב-2010, החלטת ממשלה ב-2012 להפסקת טיסות ב-30 ביוני 2016.
עיריית אילת וארקיע עתרו לבית המשפט. נדחו וניתנה הסכמה – שוב הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין של בית המשפט הגבוה לצדק – שהמועד להפסקת הטיסות האזרחיות יהיה ה-30 באפריל 2017. וכן, שמעתי ציטוט מהפרוטוקול, לא מפסק הדין, על אקדח לא טעון, רק כדאי להגיד את ההקשר – ההקשר היה בכך שאם ממילא לא יתכננו שם, מה יהיה לנו? לא יהיה כלום. זה היה האיזון בבית המשפט אז בפרוטוקול.
רחל זכאי
¶
כי שמעתי את חבר הכנסת ניסנקורן מסביר שלא נעשה איזון ציבורי, נעשה רק איזון כאילו מול בעלי הקרקע, ולא היא. מי שיתכבד ויקרא את פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 7487/15 ו-162/16 רק מה-225 ינואר 2016 – לא איזה ענתיקה – יראה ניתוח מלא בכל הטענות שטוענים היום, אתמול ובמשך השנתיים האחרונות. דא עקא, שהכנסת ואחרים לא סברו בכל התקופה הזאת שצריך לקדם. והנה, ה-30 באפריל 2017 זה תאריך, בראשית מרס 2017 כולם עוד פעם, מהר-מהר, במדינת הפרטץ', מנסים פתרון אולי בחודש האחרון, וזה לא שפברואר לא היה לפני זה וינואר לא היה קודם - - -
רחל זכאי
¶
במרס 2017 שוב – שבוע-שבועיים אחרונים לפני תום מועד החורף של אותה שנה – הליך חקיקה מהיר - - -
רחל זכאי
¶
ואז היה היגיון בחוק שחוקקה כנסת זו ונכנס לתוקף ב-24 במרס 2017 – שנתיים, רק שנתיים – שמועד הפסקת הטיסות האזרחיות לא יהיה בתום אותו חודש אלא כשייפסקו הטיסות הצבאיות.
היו"ר משה גפני
¶
אדוני ראש העיר. הפרטץ' זה אני. אני הייתי בישיבה של ראשי המפלגות אצל ראש הממשלה, הייתי בדיונים לגבי העניין הזה. עם כל הכבוד, אני הפרטץ'. הנושאים האלה עלו. אני שואל אותך שאלה ואת מספרת לי עכשיו "חיים שכאלה". אני שואל אותך: הרי ההצעה של שר התחבורה וההצעות שמעלים פה חברי הכנסת אומרות שלא תיפגענה זכויותיהם של בעלי הקרקע או אלה שזכאים לקרקעות האלה – האם את מסכימה לדחייה הזאת, שלא נוגעת בשום דבר?
רחל זכאי
¶
פשוט לא. כי אפשר להגיד אותה, אפשר להגיד אותה פעמיים, היא לא הופכת לנכונה מזה, צר לי. אני ראיתי, אדוני, הצעת חוק. הצעת חוק - - -
רחל זכאי
¶
כבודו, בכל הכבוד, אני ראיתי הצעת חוק שמציע כבוד השר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' והיא לא עושה את זה. היא לא עושה את זה.
היו"ר משה גפני
¶
אני רק רוצה להגיד לכם, אני לא מכיר, אדוני המנכ"ל, התנהלות מהסוג הזה. אנחנו מקיימים על זה כבר שני דיונים, דיונים ציבוריים ודיונים שבהם אנחנו נכנסים לפרטים. אין לי סבלנות ואני מגייס את כל הסבלנות שאני יכול לצורך העניין. אני נותן להם לדבר למרות שהם לא היו בישיבה הקודמת. גם לי היה מה לומר על הפרטץ' הזה. הייתי אומר כמה כסף עולה האמירה הזו של הפרטץ', כמה זה עולה למשלם המסים הישראלי, אבל נשאיר את זה עכשיו, זה לא מעניין אותי.
אנחנו, הוועדה, הלשכה המשפטית, לא קיבלנו חוות דעת של משרד המשפטים, חוות דעת של משרד הביטחון, אנחנו לא יודעים עם מה להתמודד. אמרתם חוות דעת – אני רוצה להתמודד עם החוק. איך אני מתמודד עם חוק? למה אתם לא מביאים לנו את זה? למה אנחנו לא יכולים להתמודד עם זה? הרי יש לנו מה לומר. גם בפרשנות של החוק. למה משרד המשפטים – ארז קמיניץ הכין את זה? למה הוא לא הביא לנו את חוות הדעת? למה? מה, הוא מעל הכול? מילא, המנהלים, בית המשפט אתם, הם מעל הכול, אבל אנשי המשרדים הם מעל הכול? אנחנו צריכים לפקח על עבודת הממשלה, זה התפקיד שלנו, אנחנו לא יודעים עם מה להתמודד.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
גפני, יושב פה עו"ד אריאל צבי. אריאל, אנחנו יכולים לקבל עכשיו את חוות הדעת של היועץ על החוק שהעברנו פה לפני כן? היא לא סודית? היא לא חסויה? לא צריך קבינט בשביל זה?
אריאל צבי
¶
הוא גם הגיע אליה לא אחת. הוא משתתף היום בכנס של כל ייעוץ וחקיקה שמתקיים בצפון ולכן הוא לא יכול היה להגיע.
היו"ר משה גפני
¶
אז ארז קמיניץ לא היה צריך לבוא? בסדר, הבנתי את המגמה. אתם מנצלים את העובדה שכוחנו היום יותר קטן בגלל שיש פגרת בחירות אבל אנחנו לא נעבור לסדר-היום על הדבר הזה. תהיה גם כנסת קבועה ואז אתם תבואו לפה על ארבע.
אריאל צבי
¶
כפי שהסברתי בדיון הקודם, אנחנו נמצאים מול הפרטיים בסאגה משפטית אזרחית וכל דבר שנאמר בהקשר עמדת המדינה בעניין הזה וכל דבר שיוצא – יש לו השלכות גם על ההתמודדות של המדינה עם הפרטיים בבית המשפט. נדמה לי שהדברים גם הובנו בדיון הקודם שהייתי כאן. לכן, חוות הדעת שהועברה לשר הביטחון הוגדרה על ידינו כרגישה. אם אדוני ירצה אני אוכל להתייחס עכשיו לעיקריה בהיבטים שהעליתם עכשיו, אין לי שום בעיה.
אריאל צבי
¶
אני יכול להעביר אותה לעיונו של אדוני, אני רק מסביר שהיא חוות דעת שהוגדרה על ידינו כרגישה כי יש לה השלכות משפטיות על עמדת המדינה בבית המשפט.
מאיר יצחק הלוי
¶
אדוני היושב-ראש, אדוני השר – תודה רבה על עבודת העומק שעשית בנושא – וחבריי חברי הכנסת, אני, ברשותכם, מייצג את מי שכמעט לא נמצאים כאן, 67,000 תושבי העיר אילת. הם שלחו אותי למאבק הזה כבר לפני חמש שנים. חשוב שגם את זה נדע. הגיעו לכאן אנשים מהעיר – דני, מרסל, ורד, גלי – כולם אנשים חולים במחלות קשות שבאו לשמוע את מה שנאמר כאן, אתם יש מאות חולים וכל אלה מצטרפים ל-19,000 בתי אב שמונים 67,000 אנשים שאותם אני מייצג. אז אני קודם כל רוצה לשים את אמירתם על השולחן הכל כך חשוב הזה. זו המשימה שלי.
אני רוצה להגיד רגע דווקא לחברים מהגורמים המוסדיים, לא אנשי הגוש הגדול – אני לא מקבל 8% עמלות מהעסקאות, אני לא מקבל כלום, אני מקבל רק את העבודה הציבורית שלי, זה מה שאני רוצה לעשות – אני מבקש מהגורמים המוסדיים, מרשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר, משרד המשפטים: אל נא תתעמרו בעיר אילת כתוצאה מהמאבק הזה. זו קריאה שאני אביא אותה גם לכנסת הבאה. חשוב לי לנצל את הבמה הזו ולהגיד: אל תתעמרו בעיר אילת על המאבק.
מבחינתי, המאבק הוא מאבק לגיטימי. אני מאוד מקווה שננצח במאבק אבל אני מאוד-מאוד אכעס ואתאכזב אם חלילה מישהו יבוא חשבון עם העיר אילת, ואני לא סתם אומר את זה, כי כבר היום אומרים את זה. כבר היום אומרים את זה. אני חייב להגיד את זה פה. אדוני היושב-ראש – בתקווה שתהיה יושב-הראש הבא – וגם למי שיהיה יושב-ראש ועדת הפנים, אני אבוא לכאן עם העניין הזה, אל תתעמרו בעיר אילת. נקיים דיון שהוא דיון ענייני לטובת העיר.
יש פה 67,000 תושבים שגרים בעיר הרחוקה ביותר במדינת ישראל שראויים לפחות לפחות לפחות לתנאים שווים כמו לכל תושב אחר במדינת ישראל. נכון להיום אין לנו את התנאים האלה. אין לאנשים שנמצאים פה – ואם תרצו תשמעו אותם – את התנאים שיש לחולה שגר בבאר שבע, נקודה. אין לתלמיד שלי שרוצה ללמוד באוניברסיטה את התנאים שיש לתושב תל אביב וכן הלאה וכן הלאה. צריך לזכור שהעיר הזו חייה על תיירות וזו כלכלה משמעותית.
אני מבקש עוד משפט אחד ברמה האישית: אל תכניסו נימות אישיות, לא על הכריזמה שלי ולא על האישיות שלי ולא על כל מיני דברים שעושים פה. זה לעשות דה-לגיטימציה בצורה הצינית ביותר. אני עומד פה כשליח ציבור. אני נלחם את מלחמת העיר הזו חמש שנים. דרך אגב, דיברתי עם אודי אדם כמה פעמים, אני חייב להגיד, אודי, עם הערכה – ויש לי אליך הערכה אדירה – כל מה שאמרת לי בשנים האלה: מאיר, אני חייל, אני מקבל הוראות. אני לא זוכר שנאמרה איזושהי אג'נדה שיש לה התחלה, אמצע וסוף. לא נאמרה שום אמירה שיש לה אסטרטגיה. נאמרה אמירה אחת: אני חייל. בסדר. אז אם אתה חייל זה אומר שאפשר גם לקבל הוראות, ואני אומר בנימת הערכה.
אני רוצה להגיד עוד כמה דברים, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ואדוני השר, ואני מצטער עוד פעם שאני נרגש, המאבק הזה הוא בדמי, אני מדבר פה בשם אנשים שאני חושש שהם ימותו אם לא נהיה קשובים אליהם. זה פיקוח נפש ברמה הגבוהה ביותר. אני מדבר מעומק לבי. אני נתקל באנשים האלה. זה לא אגדות, זה לא דיון תיאורטי, זה דיון אמיתי על אנשים חיים ונושמים. אמרתי יותר מפעם אחת, אנחנו לא דנים עכשיו בניתוח הסיפור של שלגייה ושבעת הגמדים, אנחנו מדברים פה על ורד שהיא חולת סרטן. אני צריך ב-2 לחודש לתת לה תשובות. אני צריך לתת לה תשובות. אני לא אתן לה תשובות. מישהו יצטרך לתת לה תשובות וזה לא יהיה אני. כדאי שתעכלו את זה. מדובר פה באנשים חיים ונושמים, זה לא סיפורים. זה מוציא אותי מהכלים. שדה דב זו התחנה המרכזית שלהם. המטוס זה האוטובוס שלהם.
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
אני גם אתמול הייתי באוהל ונפגשתי עם הנשים שזקוקות לטיפולים רפואיים. אני, א', מברכת אותך, שר התחבורה, על תפקידך החדש אבל – ויסלחו לי חבריי ממשרד התחבורה – אתם יודעים שהפתרונות לא יכולים להיות. להזכירכם, קובי היקר, ברכבת באר שבע-תל אביב הפסיקו את התחנה בקריית גת כי היא לא הייתה רווחית והחליטו על שאטלים; כעבור חודשיים ביטלו את השאטלים כי לא מצאו לזה תקציב ותושבי קריית גת נאלצו לוותר על התחנה. זה לא עובד. יש פה חוות דעת של אורלי אריאל שאומרת שזה ייקח ארבע שנים. ריבונו של עולם, בארבע שנים אפשר להכין באמת פתרונות.
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
של עיריית תל אביב, סליחה. בארבע שנים אפשר להכין באמת פתרונות. בצלאל, במשרד התחבורה יש רצון טוב, במשרד האוצר פחות. כל הפתרונות שיתנו לך כרגע – אם אתה לא תראה אותם בתקציב זה לא יקרה. ורד וכל הנשים – תקומו, תקומו שיראו אתכן. חבר'ה, הם יכולים ללכת לתחנה ועוד רכבת ועוד - - -
מאיר יצחק הלוי
¶
במקום זה אנחנו דנים עכשיו אם יהיו שלושה פקחים או ארבעה פקחים יהיו. זו פשוט ציניות. זו ציניות. אז תסדרו ארבעה פקחים. אתם ידעתם להגיע אנטבה. נו, באמת, אדוני המנכ"ל, הגעתם לאנטבה, אתם עושים פעולות מדהימות. זו ציניות. אני מדבר על הציניות. יש כאן התפלמסות.
מאיר יצחק הלוי
¶
יש כאן ציניות. יש כאן ציניות אמיתית. זה פשוט ציני. כל יום אני שומע עוד מיליארד שקל ועוד מיליארד שקל – די, תפסיקו עם זה. כל הספינים הבלתי אפשריים. פתאום מספרים לי על בדיקות קרקע. בדיקות קרקע – אני העברתי את זה ישירות בתוך שדה אילת. זה מקדח כזה שנכנס ויוצא, כששעה אחרי מטוס מתרומם מאותו חור. תפסיקו לעבוד על כולם. מדובר פה באנשים חיים, אדוני. יש גבול. יש גבול.
מאיר יצחק הלוי
¶
משקרים כל היום. ספינים כל היום. דה-לגיטימציה כל היום. די. די. מישהו ב-2 לחודש יצטרך לתת תשובות לעיר הזו על כל רמה ואתם תצטרכו לעמוד מולם.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
יש לי כמה דברים להגיד. קודם כל, אני רוצה לברך על הכיוון שהשר מוביל וברכות. אתה דיברת על הטעות האסטרטגית של תכנון שדה תעופה כמכלול, אני מסכים אתך, יש מחסור גדול של שדות תעופה במדינה ולא הגיוני שמתחילים לסגור במקום להרים ולפתח. אבל, אני רוצה לדבר על טעות או אתגר אסטרטגי בסדר-גודל יותר גדול שהוא השיקול המרכזי שלדעתי צריך להיות פה על השולחן והוא הפריפריה מול המרכז. לעתים נדמה לי שבכנסת ובמרכז הארץ לא מבינים את האתגר של הפריפריה. כראש עיר של עיר עם 900,000 נפש, סוציו-אקונומי 3, שהיא פריפריה חברתית לכל דבר, לעתים אני מרגיש שלא מבינים את האתגר הגדול שיש לנו באיך מרימים את הפריפריה יחסית למרכז – ואני מדבר על הצפון, על הדרום, על ירושלים, על יהודה ושומרון. חברים, בעוד 30 שנה יהיו במדינת ישראל עוד שמונה מיליון נפש, איפה יגורו כולם?
ניר ברקת (הליכוד)
¶
כולם במרכז? הכול יקרוס למדינת תל אביב? אנחנו יודעים היום שאתגר הפנים הגדול ביותר שיש לנו זה ביזור האוכלוסייה, איך מייצרים ביקושים בפריפריה. היום המדינה רצה אחרי הביקושים במרכז. שדה דב – זו טעות אסטרטגית לסגור את שדה דב, כי זה מייצר דיור במרכז, סוגר את החמצן לאילת. ומה היום היחס, אחרי סגירת שדה דב, בין איכות החיים באילת אל מול המרכז? אנחנו מחריפים את הבעיה במקום לצמצם אותה.
בסגירת שדה דב יש אתגר תחבורתי, אבל ברמת המיתוג של העיר אילת – עיר שרוצים לפתח אותה לתיירות, יש אפשרות קלאסית לפתח אותה למה שאנחנו קוראים desert tech, לטכנולוגיית מדבר, ויוצא לי, לשמחתי הרבה, לעבוד לא מעט עם אילת על לחשוב איך מפתחים את כלכלת אילת. אתה לא יכול לקרוע את הטבור במצב שבו היום אילת נמצאת. הנזק שיהיה, תדמיתי ופרקטי, בירידת שווי נכסים, באטרקטיביות של העיר יחסית למרכז, הוא נזק קשה מאוד, אם לא חסר תקנה. זה הדבר שהכי מטריד אותי. הזמן שצריך הוא עד הסדרת רכבת שתגיע בסופו של דבר מהמרכז יותר מהר מתעופה, וגם אז אני לא חושב שצריך לסגור את שדה דב.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
טיפול אסטרטגי תחבורתי אבל לא רק אסטרטגי תחבורתי. בלי תחבורה ובלי טיפול אסטרטגי כלכלי – אני מבין ללבם. אני אומר: חברים, אין לנו ברירה, אנחנו לא צריכים להאריך את הזמן עד שתהיה חלופה למחלף כזה או אחר לתושבי אילת שמגיעים לשם, הזמן שאנחנו צריכים הוא עד ששמים את אילת על הרגליים, שתהיה לה מסה קריטית גדולה, שיהיה לה בית חולים ראוי, שיהיו פתרונות תחבורתיים חליפיים לאילת – לא למי שמגיע למרכז הארץ – וגם צריך להשקיע את המשאבים בשביל להפוך אותה לאטרקטיבית כלכלית. זה בסדר-גודל יותר חשוב מפתרונות טקטיים תחבורתיים.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני אתייחס לדברים השונים מהדיון הקודם לעכשיו. קודם כל, ידידי ניר ברקת, אתה צודק במאה אחוז, לצערי זה לא פרקטי. שדה דב ייסגר. עם כל הכאב אני אומר לך את זה - - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
ניר, אתה צודק באידיאל, זה הכיוון שצריך, אבל אני אומר לך שצריך ללכת למתווים שיוביל שר התחבורה, אם זה שדה בים, אם זה פתרונות זמניים. היום, לאור האילוצים – ואני חוזר ומתחבר למה שאמר פה שר התחבורה בתחילת דבריו – שדה דב ייסגר. למרות שכולנו חושבים כמוך, אנחנו אוכלים את הבוסר עכשיו, שינינו קהות עכשיו. אלה החלטות שנעשו. מי שעכשיו רוצה להילחם בהשארת שדה דב – אני אומר לכם כמי שנלחם על זה לכל אורך הדרך – עושה טעות קשה. זה לא יקרה. לכן בואו נפריד בין המשימה העקרונית של לדאוג לאילת - - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני אומר לך, לאור האילוצים, עם כל הכאב הכרוך בזה, אנחנו צריכים להסתכל ביעד שאנחנו יכולים להשיג, והיעד שאנחנו יכולים וצריכים להשיג זה שלוש שנים.
מיכאל ועקנין
¶
אבל אנחנו לא רוצים להגיע לתל אביב, לא למשרד המשפטים, לא למשרדי ממשלה, לא רוצים להגיע לשום מקום. תשימו לנו משרדים באילת, תנו לנו בית חולים, לא נבוא לפה בכלל.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני גם האמנתי בחלופה שנקרא לה: תל אביב-חולדאי-אילת. אני מעריך מאוד את שר התחבורה שעשה עבודה מדהימה בעניין הזה ונכנס לעומק מול כל המשרדים, אני מאמין ויודע שהוא, בדיוק כמו ניר וכמוני, רצה להשאיר את שדה דב פתוח, ואם הוא הגיע למסקנה שלאור הנתונים הנוכחיים השארת שדה דב זה אירוע שלא יכול לקרות - - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
ניר, אני לא הפרעתי לך למרות שלא הסכמתי עם מה שאתה אומר אז בבקשה. אני אומר את דעתי כרגע. אני כנראה לא אשכנע אותך.
יואב קיש (הליכוד)
¶
לא, אין מה לעזור. גפני, אני רוצה להגיד לך בתור מי שהעביר בחוק את התיקון: כל הדיונים היו סביב הצורך הביטחוני, ויכול להיות שהחוק עצמו אולי מעביר מסר אחר, בסופו של דבר, חוות הדעת שקיבל שר הביטחון לא תמכו ביכולת שלו לקבל החלטה דאז. אני אומר לך מתוך התהליך כי עסקתי בזה. לכן היועץ המשפטי גם אמר לו: אתה לא יכול לקבל בזמן בחירות החלטה, אני מונע ממך לקבל החלטה. לכן, גפני, הלוואי והיינו יכולים – אולי אני טועה, קשה לי לראות שנצליח – להוביל מהלך כמו שאתה מתאר.
יותר מזה, הדרך היחידה שבית המשפט יוכל לעקר את דברי הגוש הגדול ולהגיד להם: חברים, אין פה דחייה סתם, זו לא בדרך הזו. זה באמת בדרך של חקיקה שתגיד בצורה הכי ברורה: לא פוגעים בזכויות שלכם ולא יכול להיות שבגלל שלוש השנים הקריטיות האלה אתם תתעללו בתושבי אילת. הרי דיבר פה גם יפה מאוד דודי אמסלם פעם שעברה ואמר: יש אנשים ששלוש שנים זה כל מה שהם צריכים. עד 120 לכולם, אבל למה להתעלל סתם? בסופו של דבר, אני בטוח שבצלאל, או מי שיהיה אחריו לצורך העניין, לא ייתן לשלוש שנים האלה לעבור בלי לתת מענה.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אנחנו צריכים לקחת תוכנית פעולה, מענה שלם לעיר אילת לתוכנית חירום לשלוש שנים. לעשות את זה ב-1 ביולי – לא יהיה. פה כולם מפסידים. זו הדרך היחידה, להערכתי, שצריך להתקדם בה. אני מחזק את הפעילות של בצלאל. אנחנו צריכים לשבת עם ראש הממשלה ולקבל את ההחלטה לחקיקה.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
יואב, הכול נכון, אבל שלוש שנים? איך הגעתם לשלוש שנים? איך אפשר להספיק בשלוש שנים?
ניר ברקת (הליכוד)
¶
מה פתאום "זה מה שיש". אז מה קרה? יפגעו זכויות של אנשים מסוימים בעלי עניין בשביל 67,000 תושבים? איפה האיזונים, חברים, איפה האיזונים כאן?
מאי גולן (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, פעם שעברה דיברתי בדיוק על הנקודה שחבר הכנסת ניר ברקת דיבר, על מדינת תל אביב ועל הניתוק, שהמדינה שולחת אותנו להתיישב ובפועל מנתקת אותנו ממקומות שאנחנו צריכים להגיע אליהם, אבל אני רוצה לדבר על נקודה אחרת. תראה, ישבה פה פעם שעברה נציגת הביטחון, יושבים פה גם עכשיו נציגים, ואתה יודע מה? אחרי הדברים שהיא אמרה הייתי חייבת ללכת לבדוק את הדברים. הייתי בסיור קודם בשדה דב והגעתי שוב עכשיו כדי לבדוק את העניין. היא ישבה פה ואמרה שהתחילו לפנות כוח אדם ורכבים, אני אומרת לך ואני מזמינה אותך לסיור ומזמינה את כולם - - -
מיכאל ועקנין
¶
כבוד היושב-ראש, אני הייתי פה וטסתי באותו יום, הסתכלתי וראיתי שכל המטוסים הקטנים שם, כל החיילים עדיין שם. סתם מסתלבטים עלינו פה, על חשבון התושבים. אני לא חולה ולא שום דבר.
מאי גולן (הליכוד)
¶
הזעקה הזאת היא אמיתית מכיוון שהדברים שהם אומרים פה לא קשורים למציאות. אני מזמינה את כולם, את כל חברי הוועדה, להגיע לראות. בורג אחד, אדוני היושב-ראש, לא ירד שם מהקיר. בורג אחד.
מעבר לזה, אפשר לזמן נציג מחיל האוויר לדבר פה – לא זימנו. הם מדברים על פקחים – פקחים, פקחים, פקחים, פקחים, בפועל זה חיילים בחובה שבמקום לפזר אותם לבסיסים אפשר להביא אותם. לא חסר היום חיילים בחובה, ברוך השם. זמן ההכשרה, הפקח שצריך להביא ומשרד הביטחון – זה לא קשור למציאות. היום, בפועל, 25 חיילים בחובה במגדל הפיקוח, 22 כבאים בתחנת הכיבוי – תאמין לי שאפשר להחליף את זה ואפשר להגיע להסדרה של זה.
מעבר לזה עוד משפט קטן, יש את תוכנית ב' וחיל האוויר – אני אומרת משהו שהוא לא מדויק, אדוני?
מאי גולן (הליכוד)
¶
אוקיי, לא רוצה להגיב לי. מעניין. לא רוצים בכלל להגיב.
יש את תוכנית ב' וחיל האוויר ערוך ומוכן. אז כל הדיבורים בעניין הדחייה ספציפית, מעבר לספינים שמוציאים כל יום בתקשורת על הכסף – קודם כל, אני מברכת את השר הנכנס, בצלאל. אני מברכת אותך על הכיוון, אני מברכת אותך על הרצון, אבל בפועל, כשאנחנו מדברים על דחייה, אין שום סיבה להיערכות יתר ממשרד הביטחון, ובכלל כל הפקחים וכל ההכשרה. זה אובר דה-לגיטימציה שלא קשור למציאות. אני שוב מזמינה את כולם לבוא לראות איך לא זז איזה פס קטן מהקיר. הכול פועל והכול מוכן להמשיך לדחייה שכזאת.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, קודם אני שוב מודה לך על הישיבה הזאת. אני חוזר על מה שאמרתי גם בפעם הקודמת, לא התחלנו לעסוק בזה היום. ישבנו פה חברי כנסת בקדנציה הקודמת בוועדת הפנים, התעסקנו בעניין הזה, התרענו על העניין הזה, ואם היו אז אולי שומעים, יכול להיות שהיינו נמצאים היום במקום אחר. אבל מצד שני, מגלגלים זכות על ידי זכאי ויכול להיות - - -
היו"ר משה גפני
¶
סליחה, רק דקה. אני ביקשתי מהיועצת המשפטית של הוועדה שתגיד את חוות דעתה על החוק, שהחוק לטעמי מאפשר לשר הביטחון לקבל החלטה, ולכן גם דיברתי עם ראש הממשלה אתמול. את יכולה להגיד למה את לא יכולה להגיד חוות דעת?
שגית אפיק
¶
כן. כמו שאמרתי לך, כיוון שלא קיבלתי את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה אני לא יכולה להתמודד עם טיעונים שלא ראיתי אותם, אני לא יכולה לתת פרשנות שונה או דומה. אני לא יכולה להתמודד עם הטיעונים כל עוד לא ראיתי חוות דעת כזאת. חזרנו וביקשנו את חוות הדעת הזאת, דרך אגב, גם אנחנו כלשכה משפטית וגם כוועדה, עדיין לא קיבלנו אותה. כשאני אקבל אותה אני אוכל להתייחס אליה.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, אני חונכתי מגיל קטן – בשונה ממך למדתי ליבה – על עיקרון הפרדת הרשויות. אני לא מבין. אם יש דעה ליועצת המשפטית של הוועדה שתאמר אותה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אחזתי קודם בכך שמגלגלים זכות על ידי זכאי ויכול להיות שבאמת זו ההזדמנות, דווקא בתקופה הזו בוועדה זמנית, לנסות ולסיים את הסאגה הזאת בצורה חיובית. אנחנו מכירים את הנושא, בואו נסכם סיכום קטן לעצמנו מה בעצם קורה פה. מה שצריך כדי להגיע כאן להסכמה או להבנה, שהיא בעצם הרע במיעוטו – ניר, ודאי שהיא הרע במיעוטו. היא לא הדבר הנכון. הדבר הנכון היה תכנון מראש, אחר, של כל האופרציה הזאת, אך לא חשבו עליה ולא הסתכלו כלל על הדברים הנכונים. מה שצריך פה היום זה רצון טוב, ואולי קצת יותר מזה, של שני גורמים שכל אחד הוא אוטוריטה בפני עצמה.
גורם אחד הוא הגורם הממשלתי על כל זרועותיו, שאם הוא יצטרך למצוא פתרונות הוא ימצא את הפתרונות ושלא ילאו אותנו איך משאירים עוד אנשים ואיך משרד התחבורה חותם על הסכם עם הצבא להמשיך לתת את השירותים שנתנו גם קודם, וודאי משרד המשפטים ומשרד האוצר, שכל אחד בא עם הכיוונים שלו. זה רצון טוב של גורם אחד. יש גורם שני שהוא גם חשוב מאוד, הרצון הטוב שלו הוא גם קריטי, והם בעלי הגוש הגדול, או האנשים בעלי האינטרסים. אנחנו כולנו זועקים פה ככרוכיה: אנחנו לא רוצים לפגוע בכם. יש לכם זכויות קניין. אף אחד לא רוצה לפגוע בכם. אף אחד. יש תנאי אחד אבל עם שני הגורמים האלה – הם תלויים זה בזה. משרד המשפטים מגיע למשרד האוצר ואומר: רגע, אם נעשה צעד כזה או אחר הם לא יסכימו, הם יתבעו אותנו, הם ילכו לבית המשפט.
ראיתי את ראש העיר, אנחנו מכירים אותו הרבה שנים ואני לא זוכר אותו בהתרגשות כזאת, בחיים לא. תסירו מעצמכם את הגלימות, עם כל הכבוד, תסירו מעצמכם את החששות, שבו ליד שולחן על בסיס הפתרונות הללו, תביאו פתרון שנותן לנו כרגע פסק זמן של שלוש שנים שלא פוגע בזכויות שלכם, תעגנו את זה בחקיקה. אני מוכן להחתים את כל 120 חברי הכנסת שאם תתכנס הכנסת הבאה כולנו נוציא הצעת חוק בת שורה אחת: שהזכויות שלכם לא יפגעו בתוכנית הזו. שבו ליד שולחן, הממשלה תדע להביא את הפתרונות שלה. אין דרך אחרת.
זה יהיה הדבר הכי גרוע שירדוף אתכם לאורך כל שלוש השנים הללו. אם אנחנו לא נצליח, השדה הזה ייסגר וכל יום שנעבור שם נראה איך השדה הזה עומד בשיממונו – ואני הייתי ראש עיר, אני יודע מה זה תוכנית, אני יודע מה זה תוכנית מפורטת ואני יודע את כל הדברים שצריך לעשות בעניין הזה, זה לא יתחיל לפני שלוש שנים. אז תורידו את הגלימות, תביאו דברים ברורים. הוועדה תיתן לזה את הגיבוי. השר ויושב-ראש הוועדה יישבו עם ראש הממשלה, יגיעו להבנות בעניין הזה, אתם לא תיפגעו, האנשים האלה לא יפגעו. די, חאלס.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, אני בתחושה – סלחו לי – שראש הממשלה נותן לנו "להתכרכר" סביב השולחן העגול בזמן שהוא צריך לקבל את ההחלטה. הוא צריך לקבל את ההחלטה. הבעיה היא לא משרד הביטחון. הוא צריך להחליט ומשרד הביטחון והצבא, אם צריך, יבצעו.
דבר שני, סלחו לי שאני לא הולך להיות נחמד לבעלי הגוש הגדול, אותם 2,000. תקשיבו טוב-טוב, אנחנו נקים לכם תנועה אזרחית שתצמצם לכם את אחוזי הבנייה, שתגיש ערר על כל דבר שזז, אתם תראו את המגרש הזה רק בת"צות.
רחל זכאי
¶
הגישה שאת הגעת אתה לכאן זו גישה מאוד מתנשאת. יו"ר הוועדה אומר לך בצורה חד-משמעית: אני נותן לך את כל הביטחונות, את אומרת לנו במילים אחרות: לא שמה עליכם. גם אם תתנו לי את כל הביטחון בית משפט ייתן לי ביטחון והיועץ המשפטי ייתן לי ביטחון, אני לא נענית.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
לא, אני הכנסתי דברים לאוזניים שלי. תקשיבי טוב-טוב, אני אומר לך חד-משמעית: אתם תצטרכו לשנות פה כיוון. לא תשנו כיוון? אנחנו נשנה כיוון. הנחמדות הזו שלנו פה להגן על בעלי הגוש הגדול לא הייתה מובנת מאליה, היא כי רצינו למצוא פתרון. אז אני נותן לך את ההזדמנות אחרונה לפני שראש הממשלה מחליט, אם לא אני אוביל את זה, אני אוביל תנועה אזרחית שתתקע אתכם – וסליחה על המילים הלא פרלמנטריות, כמו הפרטץ' שלך.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
דיברתי בדיון הקודם גם על הנושא הזה ובאמת רוב אנשי הוועדה כאן, וכמובן שר התחבורה סמוטריץ', מטפלים בנושא הזה פרק זמן מאוד ארוך. אני רוצה להעיר הערה לדברים שלך, השר, לגבי היוזמה שמתגבשת והחקיקה הספציפית שהסתכלתי עליה כאן בחטף. חייבים לשים תשומת לב מאוד-מאוד גדולה לעובדה שהצעת החוק הנוכחית לא תחליש את היכולת של הממשלה לקבל החלטת מדיניות אמיתית בנושא.
ממה שראיתי ברפרוף, אין בהצעת החוק הזו שום אמירה למשל שהפינוי ייעשה רק בכפוף למתן ולביצוע החלופות לעיר אילת. אתם נוקבים בפרק זמן של שלוש שנים, אתם מגנים על הזכויות של בעלי הגוש הגדול ובחקיקה הראשית הזאת אין שום התניה בפועל לזה שאכן החלופות האלה יתבצעו. כמו שאמרה קטי פה, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו שוב בעוד שלוש שנים עם הרבה דיבורים יפים בלי שנעשה כלום בפן הפתרון התחבורתי, בטח לפי מה שראינו לפני כמה שבועות כאן בוועדת הכספים, כשהעברנו תוספת של 1.3 מיליארד שקל למשרד החשוב שאתה עומד בראשו, כשאתה רואה שם שכמעט כל פרויקט - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
הלכתי למשרד, חיפשתי את הכסף, לא מצאתי. הסתובבתי, עליתי קומות, ירדתי מדרגות.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אתה נמצא במשרד מרתק. אני בעצמי באה מעולם התשתיות וזה אחד העולמות המרתקים והחשובים ליוקר המחייה במדינת ישראל ובכלל לרווחת הציבור. אבל במשרד התחבורה הבעיה היא שעשרות שנים דיברו מאוד יפה על הרבה מאוד פרויקטים חשובים וחוץ מלשלש את העלות שלהם לציבור הם בעיקר היו תקועים עם הרבה חסמים. זה גם האתגר שלך לקדם אותם.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
לא, אני לא חושב. זה לא אני, זה השר הקודם, אבל עשו ב-10 השנים האחרונות כביש - - -
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אני רוצה לחזור לגוף הדברים. אם אכן הפרויקט הזה כל כך חשוב לציבור, למה אין בחקיקה הזאת אמירה שב-1,000 יחידות הדיור האלה שיוקמו תהיה לפחות כמות כזו וכזו של דיור בר השגה?
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
זה קשור מאוד. זה קשור מאוד. רוצים לעשות כאן בחטף הצעת חוק שתהיה לה משמעות מאוד-מאוד גדולה – תכניסו את הדיור בר-ההשגה, תכניסו את השיקול של אילת שהוזנח במובן הזה שלא יהיה פינוי אילולא המענה התחבורתי לבעיות באמת יבוצע ועוד ועוד. זו ההערה שלי. אנחנו עומדים כאן כדי לתת מענה.
אני רוצה להגיד לך עוד משהו, יושב-הראש גפני, שיש לי אליך כבוד מאוד גדול, באמת, גם עוד מלפני שהייתי חברת כנסת, דיברתי בשבוע שעבר על כך שאנחנו יושבים בוועדה שהיא אחת הוועדות החשובות, זה הדירקטוריון שהוא הפקח הכספי של כל הממשלה הזאת – איך אנחנו יושבים לדיונים האלה בלי חומרים? איך? יש לנו את כל הסמכויות ליזום מהלך של תיקון תקנון הכנסת שירחיב את הסנקציות על אי מתן מידע. החוק הקיים הוא ברור. המידע הזה חייב להיות מונח בפניך וחייבים לעשות מעשה בנושא הזה. תודה רבה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני אומר דבר מאוד פשוט – במקום להתעסק בזה כל היום אנחנו יכולים להגיש הצעת חוק פרטית, לא ממשלתית, להתגבר על הנוהל בתקנון שאי אפשר לדון בפגרה - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'
¶
בהחלטה של הוועדה המסדרת אפשר לדון בכל חוק בתקופת פגרת בחירות. אם זה בקונצנזוס, ועדת הסכמות – הכול פתיר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
ואז אנחנו נחוקק חוק שדוחה את הכול בחצי שנה, כדי להתארגן. אנחנו נעשה את זה ונסיים את העניין.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אומרים לו שיש בעיה של 20 מיליארד שקל וזה באחריות שלו, על הכתפיים שלו, אז יש בעיה. בינתיים המערכת המשפטית והמערכת הכלכלית לא אומרות משהו אחר ולכן אנחנו צריכים לחוקק חוק. אפשר, יש הסכמה כללית, נחוקק את זה תוך 48 שעות וזה הכול, נפתור את הבעיה לכולם.
יואב קיש (הליכוד)
¶
ביטן, ישבתי עם זה עם איל ינון, אנחנו צריכים לדבר אתו כי הוא מתנגד לחקיקה פרטית בתקופה הזאת.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני אומר לך חד וחלק – מהדיונים האלה לא ייצא כלום. לא ייצא כלום. אני רואה שבאמת לשר יש רצון טוב אבל כבר אתה רואה שעושים לו עיבויים מסביב שהוא לא יכול לזוז. זה מה שיקרה בסופו של דבר.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
אני רוצה להציע שיפור קל למה שנאמר. אני חושב שכדי לתת אופק לתושבי אילת צריך לבוא ולומר – וסליחה שאני אומר את זה בצורה מאוד-מאוד ברורה עם כל המשמעויות הכלכליות שיכולות להיות לעניין הזה, כי המחיר הכלכלי שהעיר אילת משלמת הוא הרבה יותר גדול מכול המספרים שמדוברים כאן - - -
ניר ברקת (הליכוד)
¶
לגופו של עניין, ללכת על המתווה של השר סמוטריץ', אני חושב שהוא מתווה נכון, להקטין נזקים לכולם, אבל לא תהיה סגירת שדה דב – תקשיבו טוב – עד שהרכבת לאילת עובדת. ביום שהיא עובדת נשקול לסגור את השדה.
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
נכון. אם הדאגה הכספית כל כך – זורקים פה מיליארדים, אז קדימה. אגב, הרכבת כן נמצאת בתכנון, אז קדימה, לזרז את הכול.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
זה עניין של עשור, במקום שלוש או ארבע שנים, עם כל הכבוד, ואז בוודאות לא יהיו מתנגדים. האילתים לא יתנגדו, אף אחד לא יתנגד וזה כולה דחייה של כמה שנים. אפשר לכמת את הנזק הזה, במירכאות כפולות, אם יש כזה נזק לזה. זה לא נזק כזה גדול.
אלי לנקרי
¶
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס באמת בקצרה להיבטים הכספיים וההיבטים הכלכליים בהקשר של הנזק לעיר אילת, דבר שלא עלה עד עכשיו, לא עלה בישיבה הקודמת ולא עלה בישיבה הזאת.
קודם כל, כולם שמו לב מה קרה בין הישיבה הקודמת לישיבה הזאת – בחמישה ימים הנזק לבעלי הקרקעות עלה מארבעה מיליארד לשמונה מיליארד, והנזק למדינת ישראל, ההפסד למדינת ישראל, עלה משמונה מיליארד ל-60 מיליארד. בדרך הוא עבר כמה מספרים: 12, 19, 17, 20, כל מספר זוכה וזה לא מספרי הלוטו. אני אומר לכם באמת, אתם מבולבלים, גם אני מבולבל לגמרי מהעניין הזה.
אנחנו גם אומרים דבר מאוד פשוט, אדוני היושב-ראש, וזה נאמר כאן באופן ברור, אנחנו לא מבקשים מהמדינה לוותר על ההכנסות שלה. המדינה תקבל את ההכנסות שלה, זה רק יידחה בכמה שנים ובשנים הללו בינתיים ייווצרו הפתרונות שכולם מדברים עליהם כאן, שהעיר ראויה להם וחייבת אותם – התחבורתיים, הבריאותיים וכולם.
אדוני היושב-ראש, בישיבה הקודמת פנית לנציג האוצר ושאלת אותו אם הוא עשה עבודה כלכלית כדי לבחון את הנזקים הכלכליים לעיר אילת – הוא מילא את פיו מים, הוא לא השיב לך. אני אשיב לך, אדוני היושב-ראש: לא נעשתה שום עבודה כדי לבחון את הנזקים הכלכליים לעיר אילת. אנחנו כן עשינו, וצודק חבר הכנסת ניר ברקת, הנזקים הכלכליים לעיר אילת הם נוראיים. אנחנו עשינו שתי עבודות, גם עבודה שעשה מנכ"ל משרד התחבורה לשעבר עוזי יצחקי, גם עבודה שהזמנו מהכלכלן דוד בועז שהיה הממונה על התקציבים, רק כמה היילייטס מהנתונים האלה ממש בקצרה.
דוד בועז מדבר על ירידה של כ-13% בלבד – תרחיש פחות פסימי ממה שמדברים עליו רבים כאן, מנכ"ל משרד התיירות דיבר כאן על תרחיש פסימי הרבה יותר – אבל שימו לב מה הולך לקרות רק בתרחיש הזה: 850,000 לינות מתוך 7 מיליון לינות העיר תפסיד. 850,000 לינות. המשמעות היא 1,400 חדרי מלון, מתוך 14,000 חדרי מלון, כנראה ייסגרו. המשמעות היא שמאות עסקים, מתוך 7,500 עסקים בעיר אילת, ייסגרו. המשמעות היא ירידה של מיליארד שקל בתוצר מתוך מיליארד 12 תוצר שהעיר הזאת מייצרת.
אלי לנקרי
¶
הירידה בתוצר הזו היא גם הפסד הכנסות ממסים למדינת ישראל. אגב, לעומת נזק חד-פעמי שהמדינה מדברת, אנחנו מדברים על נזק מתמשך, נזק שיימשך שנה אחר שנה. נתון נוסף - - -
אלי לנקרי
¶
מתוך 30,000 מועסקים באילת כנראה ש-3,000 ייצאו ממעגל העבודה. אין מצב שגרים באילת אם לא עובדים באילת. זה אומר שאנחנו נראה הגירה שלילית.
דבר אחרון, כשמדברים על ערך נכסים אז לאילת יש נכסים שהשקיעו גם התושבים וגם המשקיעים הגדולים באילת. ההנחה האופטימית ביותר מדברת על כך שב-5% לפחות מהנכסים הללו המשקיעים ובעלי הנכסים באילת יפסידו – אתה יודע כמה זה, אדוני היושב-ראש? 15 מיליארד שקל.
אמיר הלוי
¶
תודה רבה. בהמשך לדבריי בשבוע שעבר, כשאני שומע פה את עיריית אילת עם תסריטים כלכליים – ההערכה שלנו היא שזה יהיה הרבה יותר קשה. צריך לקחת בחשבון שאילת חייה על תיירות כנסים, כולם פה יודעים, זה בערך חצי מהפעילות. הפעילות הזו מתבססת על מרצים, על פאנליסטים שמגיעים לשדה דב, זה יוריד את התעשייה הזו; ואנחנו לא נראה את זה עוד חודש, אנחנו נראה את זה תוך חצי שנה.
אמיר הלוי
¶
כבר יש ירידה שהצגתי אותה שבוע שעבר שתגיע ל-50% ו-60%, זה ברור. כמו שנאמר פה על ידי חבר הכנסת ברקת – הצגנו את זה שבוע שעבר – אין רכבת, אין כביש 90 מורחב, אין פתרונות. תיירות צריכה חמצן. שדה התעופה בבן גוריון, את הסלוטים שאנחנו מבקשים עבור חברות זרות, אין להם לתת. ברור שזה הולך פה לעוד פקק אחד ואסון תעופתי. אין שום הגדרה אחרת. לכן אני מבקש מחבריי במשרדי הממשלה כל פתרון של דחייה, של מתן זמן להיערכות. העיר אילת בנויה על כלכלה שכ-80% ממנה הם תיירות, ולכן אם לא יהיה מענה לזה העיר הזאת תקרוס. לכן צריך לתת זמן להתארגנות וזה לא נעשה עד עכשיו. תודה.
חנן גינת
¶
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רק להוסיף לנדבך של אילת: חבל אילות הוא 13% מהשטח של מדינת ישראל, אזור שרוצה לקלוט – בהמשך לדברים של חבר הכנסת ברקת – פריפריה, desert tech, אנשים שיבואו. כל מה שכבוד ראש העיר הציג, הכול גם אצלנו, הבעיה, כולל הנזקים הכלכליים וכו'. לכן, פשוט מאוד, יש לקחת בחשבון שהמרחב הוא גדול יותר ונקווה מאוד לפתרון אמיתי וצודק.
היו"ר משה גפני
¶
תודה. תראו, אני רוצה להגיד כמה דברים לסיכום: דבר אחד, אני אבקש שחברי הוועדה יצביעו על התוכנית של שר התחבורה, נצביע ונבקש משר הביטחון, ראש הממשלה, לקבל את העמדה הזו.
אני קורא בפרוטוקול של ועדת הפנים שארז קמיניץ ממשרד המשפטים אמר שהכנסת צריכה לפקח על עבודת הממשלה: "לא צריך להקל כפי שהיושב-ראש אמר" – היושב-ראש הכוונה יושב-ראש ועדת הפנים – "יש משמעות לאמירה שהכנסת כמפקחת מבקשת משר הביטחון לבחון שוב". זאת אומרת, אומר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וזה ביום האחרון של הכנסת: אין שיקול ביטחוני, השיקול הוא שהמועד לא טוב. זה השיקול שהיה. "לפחות לראייתה של הכנסת, מבקשת משר הביטחון לבחון שוב את הודעתו. יש לזה משמעות. זה לא על ריק. זו לא אמירה ריקה. הבחינה המחויבת הזאת יש לה משמעות. כפי שאנחנו יודעים, לשר הביטחון יש סמכות ורשות לעשות את זה גם ללא הבקשה. אבל מעת שנתבקשה הבקשה הזאת, הרי ששר הביטחון מחויב לפעול לבחינה הזאת".
הייתה בקשה של הכנסת. זה היה היום האחרון של הקדנציה ומכיוון שהלכו לבחירות הכנסת ביקשה לא לדון בעניין הזה, לדחות, ושר הביטחון צריך לקבל את זה. אני מוחה בכל תוקף על העניין הזה. לא נתקלתי בתופעה כזאת. משהו פה לא מריח טוב. כמה דברים כבר לא מריחים לי פה טוב, בסדר, אבל שלא מעבירים חוות דעת אלינו? מה אנחנו? אנחנו גורם זר? אנחנו צריכים לפקח על העבודה. כתבתם חוות דעת במשרד המשפטים – אנחנו צריכים לקרוא אותה או לא צריכים לקרוא אותה? אנחנו צריכים לדבר פה על דברי נביאות? משרד הביטחון כותב חוות דעת, אנחנו לא צריכים לדעת מה כתוב שם? אנחנו צריכים לקבל החלטה על הפיקוח של העבודה. אולי יש לכם אינטרסים? אולי למשרד הביטחון יש אינטרסים בשטחים שם? אולי למשרד המשפטים יש אינטרסים? זה לא התפקיד שלנו לפקח על זה? מה זה הדבר הזה "העברתם לשר"? זה באמת דבר שלא קיים. אנחנו לא יכולים להתמודד עם זה.
לכן, אני מציע שאנחנו נקבל את הבקשה של הדחייה. לא לגעת בנושאים עצמם. בנושאים עצמם נצטרך לקיים את הדיונים היכן שנקיים את הדיונים, אני לא בטוח שאצלנו. יכול להיות שזה יהיה בכלל בוועדת הפנים, יכול להיות שזה יהיה בממשלה והם יגידו לנו מה הם מחליטים בעניין הזה. לא לגעת בזכויות של האנשים שם. אם יש להם אותן אז יש להם. מתמודדים בבית משפט? יתמודדו בבית משפט. אבל, אנחנו, מבחינה ציבורית, מסכימים עם מה שהממשלה עושה בעניין הזה? יש לנו אמירה כזאת? אנחנו לא מתווכחים, אנחנו אומרים תדחו. יש לכם סמכות, אומר ארז קמיניץ. תדחו. אנחנו מקבלים את העמדה של שר התחבורה.
פניתי לראש הממשלה – אני בקואליציה אתו, שלא תהיה אי הבנה, זה לא שאני בא מנקודת מבט אופוזיציונית, לא. אני חושב שאנחנו ניתבע לדין היסטורי על כך שגרמנו לכך, לנזקים הכלכליים שסגירת אילת תביא למדינה.
היו"ר משה גפני
¶
שלא תהיה טעות בעניין הזה. מדברים אתי כל הזמן על מיליארדים, מיליארדים כך, מיליארדים אחרת – אתם יודעים כמה מיליארדים המדינה תפסיד מכך שאילת תיסגר? והיא תיסגר בסוף, היא לא תוכל להחזיק מעמד. יישארו שם כמה אנשים נחמדים, אנחנו ניסע אליהם מפעם לפעם כדי לחזק אותם, ניסע על כביש 90 העלוב הזה. המציאות תהיה שהעיר תיסגר. התיירות תפסיד הון תועפות. מה שאנחנו מדברים עכשיו יהיה משל לעומת ההפסד הכלכלי שמדינת ישראל תספוג, ואני עוד לא מדבר על פיקוח נפש, אני לא מדבר על דברים מהסוג הזה. אז אנחנו לא צריכים לדעת מהי חוות הדעת, מה אומר משרד המשפטים על העניין? לא ראוי לקבל כך החלטה, בוודאי לא החלטה מהסוג הזה.
ועדת הכספים קיימה על כך שני דיונים לאחרונה ודיונים נוספים במהלך כל התקופה הזאת, אנחנו מבקשים לא לגעת בבעלי הקרקעות אבל אנחנו מבקשים דחייה. אנחנו מבקשים את הדחייה שמבקש שר התחבורה כדי לקיים את הדיון הזה כמו שצריך.
היו"ר משה גפני
¶
ניר ברקת, אתה תתרגל מהר, לא לאט, לכך שאנחנו צריכים פה סדרי עדיפויות. אני מסכים אתך לחלוטין, זו אמירה יוצאת מן הכלל אבל אין סיכוי בעולם שזה הולך להתקבל. אין.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
אז אני מציע שנלך לראש הממשלה עם בקשה ברורה ללינק ומקסימום, אם צריך להתפשר, נראה, אבל למה להתפשר מראש?
היו"ר משה גפני
¶
אני מביא להצבעה את ההצעה של שר התחבורה. אנחנו מבקשים את הדחייה כך שהשדה לא ייסגר ביום שני. אומר ניר ברקת שאנחנו צריכים את הלינק הזה לרכבת – בסדר, זו אמירה, לא הצבעה. אני לא יכול להצביע על דבר כזה מכיוון שכל ההצעה היא לא רצינית.
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
אבל גם את המתווה צריך לחדד, הרב גפני, כי שאטלים וכו' זה לא פתרונות ישימים.
היו"ר משה גפני
¶
את יודעת שכדי לחוקק חוק זה צריך לעבור בממשלה, לאחר מכן לבוא לדיון בוועדה ובדיון בוועדה הנושא הזה יעלה.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
אני מבין, אני רק רוצה להדגיש למה אני מתעקש – כי כאן כל הזמן שמעתי שלא תהיה פגיעה בגוש. אני רוצה שלצד האמירה שלא תהיה או כן תהיה פגיעה בגוש, שלא תהיה פגיעה בתושבי אילת, שהם רבים יותר וחשובים יותר.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר גמור אבל זו אמירה, זה לא מתווה. אני לא שם את הגוש במתווה. במתווה אנחנו שמים את מה שאמר השר.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אבל ניר מעלה נקודה מאוד חשובה – שנצביע על כך שהמתווה יכלול סוג של התניה לכך שהמתווה יהיה תלוי בחלופות.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
מישהו התבלבל פה, רבותיי. זו הודעת סיכום של ועדה, זו לא חקיקת חוק עכשיו שאתם נכנסים לרזולוציות כאלה.
היו"ר משה גפני
¶
גבירותיי ורבותיי, תראו, אני לא יודע כמה סמכויות יש לנו. יכול להיות שבכלל אין לנו סמכות, יכול להיות שאנחנו נקבל החלטה וראש הממשלה כשר הביטחון יגיד: סיימנו את העניין הזה. זאת אפשרות שהיא אפשרות ריאלית, היא יכולה לקרות. באים אליו אנשים ואומרים לו: זה 14 מיליארד שקלים הפסד שמשרד האוצר צריך לשלם. שם אנחנו עומדים, בצומת ההוא. מי שאומר את זה – זה בסדר, רק שאם הוא היה עכשיו מייצג את אילת הוא היה אומר את ההפך, אבל נניח לעניין הזה.
אנחנו לא מצביעים על חוק. אין לנו יכולת להצביע על חוק. חוק צריך להיות מונח, צריך לראות מה כתוב בו, צריך לדעת את כל מה שקורה בעניין. אנחנו מצביעים על פנייה לראש הממשלה, שהוא שר הביטחון, שבחוק הוא היחיד שיכול לדחות את זה, ואנחנו מבקשים ממנו - - -
היו"ר משה גפני
¶
אנא קבל את המתווה של שר התחבורה שאנחנו, כל חברי ועדת הכספים, שותפים לו. אם אכן הוא מקבל את זה נדחית הסגירה של שדה התעופה ואז יש תהליך. התהליך ידבר על כל הפרטים ויהיו ויכוחים על כך, ויכוחים עם הממשלה, ויכוחים בין חברי הכנסת, אבל אז אנחנו כבר נמצאים על המסלול.
אבי ניסנקורן (כחול לבן)
¶
ראש ממשלה כשר ביטחון זה לפי החוק הקיים. מבחינתנו, גם ראש ממשלה, לחוק שאנחנו מציעים כרגע, שהשר הציג אותו, אנחנו רוצים גם את זה. אם אי אפשר לפי החוק הקיים אנחנו רוצים את החוק החדש.
היו"ר משה גפני
¶
אין חילוקי דעות. אנחנו מצביעים על המתווה שהציג כאן שר התחבורה. אני מבקש שחלק מהעניין יהיה גם דחיית סגירת שדה התעופה בכל מקרה. מי שבעד אישור הבקשה ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
הבקשה לאשר את הצעת שר התחבורה והבטיחות בדרכים התקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
פה אחד. אני מודה לך, אדוני השר, אני מודה לחברי הוועדה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:40.