פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ואחת
הכנסת
78
20/06/2019
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 17
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, י"ז בסיון התשע"ט (20 ביוני 2019), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-21 מתאריך 20/06/2019
הסכנה וההשלכות בסגירת שדה התעופה "שדה דב" על העיר אילת
פרוטוקול
סדר-היום
הסכנה וההשלכות בסגירת שדה התעופה שדה דב על העיר אילת.
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
דוד ביטן
מאי גולן
מיקי לוי
יעקב מרגי
אורלי פרומן
אורית פרקש-הכהן
מיכל שיר
חברי הכנסת
¶
קארין אלהרר
דוד אמסלם
יעקב אשר
קרן ברק
מכלוף מיקי זוהר
אסף זמיר
דסטה (גדי) יברקן
אורי מקלב
יואב סגלוביץ'
יואב קיש
טל רוסו
מוזמנים
¶
אריאל יוצר - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
דניאל מלצר - רכז בינוי ורמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר
ליאור פנחס שחר - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים
צביקה קרמן - ראש חטיבת התכנון, משרד הביטחון
דניאלה המר - עו"ד, משרד הביטחון
אריאל צבי - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים
אמיר הלוי - מנכ"ל תיירות, משרד התיירות
ענת שיחור אהרונסון - דוברת, משרד התיירות
צחי דוד - מנהל מרחב ת"א, רשות מקרקעי ישראל
מאיר אזנקוט - רכז מרכז מחקר ומידע, כנסת ישראל
יואב אורן - מ"מ סמנכ"ל מסופים ושתפ"א, רשות שדות התעופה
מוטי שמואלי - ראש אגף תשתיות תעופתיות, רשות התעופה האזרחית
דנה דקו מדנס - מ"מ ראש מינהל כנסת ומנהל המח' המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי
מאיר יצחק הלוי - ראש העירייה, עיריית אילת
ד"ר חנן גינת - ראש המועצה, מועצה אזורית חבל אילות
אלי לנקרי - סגן ומ"מ רה"ע, עיריית אילת
ברוך קבלו - יו"ר מטה הליכוד, עיריית אילת
גיל ממן - דוברות עיריית אילת, עיריית אילת
יואב יצחק הלוי - ניהול, עיריית אילת
גלי בובטס - נציגת החולים, עיריית אילת
ד"ר שוקי אמרני - מייסד ומנכ"ל חברת תובנות, לשעבר יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה
ד"ר אלדר ברקוביץ - מנהל בית חולים יוספטל, שירותי בריאות כללית
ד"ר נעמה ורבין - סגנית רופאה מחוזית, מחוז מרכז, מכבי שירותי בריאות
אלעד גודינגר - ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל
נועה יואלי מנדלר - מנהלת אגף קו ירוק, נת"ע, נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ
ענבל קנקה - מנהלת אגף מקרקעין, נת"ע, נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ
אמיר חייק - נשיא, התאחדות המלונות בישראל
טלי טננבוים - סמנכ"ל לתקשורת ושיווק, התאחדות המלונות בישראל
אלון גלרט - שותף, משרד עוה"ד מיתר
אברהם יעקב פפר - שותף, משרד עוה"ד מיתר
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מקיימים היום דיון על נושא של סגירת שדה התעופה שדה דב, שרבים מאיתנו סבורים – גם אני בתוכם – שהמשמעות של העניין הזה הוא נזק בלתי הפיך לעיר אילת. במדינה נורמלית, כמו שאנחנו, לא יכולים לאפשר את הדבר הזה. היא לא יכולה לאפשר את המציאות הזאת שיש יישוב שנמצא בקצה הדרומי של המדינה, ובעצם הוא מוקף בשלוש מדינות, גם בירדן, גם במצרים וגם בסעודיה, ואם המשמעות תהיה – כפי שאנחנו רואים שמסתמן כבר עכשיו – שיש פחות אנשים שיבואו, כנראה שגם פחות אנשים יבואו לגור, אבל יבואו בוודאי פחות ליישוב, המשמעות של העניין היא משמעות קריטית – זה מה שרבים מאיתנו סבורים.
חלק מהחברים גם ביקשו ממני לקיים דיון על זה גם כשאנחנו נמצאים בוועדה זמנית וגם בתקופה הזו שאנחנו מצויים במציאות שבה המדינה כמעט משותקת, כמעט לא מתפקדת, שעל זה אפשר להצטער בנפרד. זה דבר שהוא חמור מאוד. יש אצלי על השולחן דברים שצריך לקיים עליהם דיונים, ואנחנו לא יכולים לקיים אותם בגלל שאנחנו מדברים על פגרת בחירות. אז זה ייאמר לזכותם גם של יושב-ראש הכנסת וגם של ועדת ההסכמות שמייד נתנו אישור לקיים את הדיון הזה. אני לא שמח על הנושא, אבל שמח על זה שאנחנו יכולים מייד להתייחס לעניין.
הממשלה יושבת על העניין הזה. הם לא מעבירים לנו את חוות הדעת מכיוון שהם עדיין במהלך דיונים. אבל יש קודם כל את הדבר הראשון לפני שאנחנו נכנסים לשאלה המשפטית, שהיא שאלה קשה, על בעלי הקרקעות שם, ואני לא מכנה אף אחד בשמות. ראיתי בעיתון ויכוח מי הטייקונים, האם הטייקונים הם אלה שצריכים את הקרקעות, אלה שצריכים לנסוע, מישהו שחולה וגר באילת ואין לו שום אפשרות, אלא הוא צריך לנסוע, והוא צריך לנסוע דרך שדה דב. אז לא חשוב לגבי הטייקונים, לגופו של עניין.
בכל מקרה, גם אם ההחלטה היא שסוגרים את שדה דב ומעבירים אותו כדי לבנות שם את הבניינים והדירות שעליהם מדובר, מדובר על כמה שנים. לא מדובר על דבר שקורה היום או מחר. ולסגור ב-1 ביולי את שדה דב זאת פשוט מדינת חלם, ואי-אפשר לעשות את הדבר הזה. הגמרא אגב אומרת בארמית "אקדומי פורענותא לא מקדמינן". לא מקדימים את הפורענות בשעה שעוד אפשר לחיות נורמלי. למה צריך לעשות את זה מוקדם? יכול להיות שבתקופה הזאת שאנחנו יכולים להגיע אליה, שבמשך השלוש שנים האלה נגיע להסכמות, יכול להיות שנגיע לפתרונות, יכול להיות שנגיע לאפשרות אחרת מאשר האפשרות הזאת שבה סוגרים ואילת סובלת סבל רב.
אני מקדם בברכה את ראש עיריית אילת, שהוא חלק מהנוף פה. אנחנו לא רוצים שתתחיל לבוא לפה פחות בגלל ששדה דב סגור.
היו"ר משה גפני
¶
באילת, זה נכון, ראיתי שאתה מעדיף. נדרשנו לעניין של אילת בכמה נושאים שקיימנו בהם דיון, גם בנושא של קצא"א, גם בנושאים נוספים שאילת קשורה בהם, וזה קשור גם בנושאים ביטחוניים, אבל גם בנושאים כלכליים מאוד משמעותיים. אני שמח שעזרנו בעניין הזה. אנחנו לא לוקחים קרדיט על שום דבר. האחרים הולכים ומצטלמים, אנחנו לא. נכון, מיקי?
היו"ר משה גפני
¶
אבל אנחנו שמחים על התרומה שתרמנו בעניין הזה. אני מבקש לתת לראש העיר להתייחס; לאחר מכן – יושב-ראש ועדת הפנים לשעבר, שביקשתי ממנו לבוא כדי שיתקיים דיון.
מיקי לוי (כחול לבן)
¶
אני קורא את הוועדה לסדר כי יש שני יוזמי דיון, חבר הכנסת אשר ואני, על-פי הפרוטוקול אנחנו פותחים.
מאיר יצחק הלוי
¶
נכבדי היושב-ראש, חבריי היוזמים, תודה רבה על כינוס הישיבה בעת הזו. אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, מאחר שאני, נדמה לי, איש הציבור הכי ותיק סביב השולחן הזה, אני כבר 26 שנים, אז אני רוצה - - -
מאיר יצחק הלוי
¶
אני רוצה, ברשותך, משהו בנימה האישית, כי ברור לכם שהאירוע הזה הוא אירוע שכבר נכנס גם לתחומי הרגש שלנו, והוא מאוד מאוד עמוק בתוכנו. ואני מצטער אם אני קצת מתרגש, אבל הדיון הזה הוא דיון כבד מאוד. אני רוצה להגיד משהו בנימה האישית, ברשותך, אדוני, חבריי חברי הכנסת. אני מכהן בתפקידי זו השנתי ה-26 כאיש ציבור ושנתי ה-16 כראש עיר, וקודם לכן הייתי שנתיים סגן ראש עיר. רק לפני שישה חודשים נבחרתי בבחירות מסודרות ודמוקרטיות בפעם הרביעית להוביל את העיר אילת. אני מניח שהציבור חושב שאני יכול לייצג אותם נאמנה ואת צרכיהם על מנת להשביח את איכות חייהם.
אני רוצה להגיד משהו בנושא המאבק, ואני אגש לגופו של עניין. ביום שני האחרון בשעה רבע לשש בבוקר פתחתי עיתון אחד, יש איזו אפליקציה שאני יכול לראות, וראיתי ששמי מככב על עמוד שלם בעיתון מעריב. הלכתי לעיתון ידיעות ואני רואה ששמי מככב על עוד עמוד, ואני הולך אחרי זה לעיתון ישראל היום ועוד עמוד, ואחרי זה בעיתון כלכליסט עוד עמוד. ארבעה עמודים הקדישו מי שהקדישו, אותם נאמנים, לנסות ולעשות לי דה-לגיטימציה, לבחון את מנהיגותי, לזלזל בה, ולהגיד תבחן את עצמך מחדש. אני חושב שזה דבר לא ראוי שיושבים אנשים עם אדנות ופטרונות.
מאיר יצחק הלוי
¶
לא כבודי כאן. ממש לא כבודי הוא כאן. ההפך, אני מקבל פה פרסום מדהים. אני חושב שמעצם העובדה שיושבים במגדל השן אנשים שמרגישים אדנות ופטרונות, יכולים לייצר לי דה-לגיטימציה, זה פשוט דבר – אני פה אומר ליועץ המשפטי לממשלה ולגורמים, אנא הגנו עלינו, עלינו זה אנשי ציבור, זה לא מאיר יצחק הלוי. זה דבר שמבחינתי בלתי לגיטימי לחלוטין.
לגופו של עניין, שדה התעופה שדה דב מהווה עורק חיים לעיר אילת כתחנה המרכזית היחידה שיש לעיר אילת. העורק הזה הוא עורק שגם דואג לכלכלתה משום שבו טסים מיליון איש, מתוכם מס' תיירים לא מבוטל. בעורק הזה כל שנה 80,000 טסים רק כדי לקבל שירותים רפואיים. נבחין עוד פעם, 80,000. תקשיבו למס', זה מס' מטורף. אני יכול להגיד לכם שמעל ל-150 אנשים כל יום טסים מכל הקופות כדי לקבל שירותים. ובשונה ממה שנאמר בתקשורת, אני לא מספסר בחולים. האם אתה נוסע לפה או נוסע לשם? מתחילים להכווין לי. פשוט ציניות בהתגלמותה. יש כאן את תושבת העיר שחולה במחלת הסרטן. איך היא ראתה את התמונות המזעזעות שמספסרים עכשיו בזמנים, האם היא תגיע תוך רבע שעה, תוך 20 דקות, זילות בהתגלמותה. אני שואל אם זה היה נכון לגבי תושבים באזורים אחרים, אם גם כך היו מתייחסים, עוד רבע שעה, פחות רבע שעה, זה איום ונורא.
לגופו של עניין, אדוני, חבריי, השדה הזה, וזה מה שאמרנו בצורה הברורה ביותר, שיצא לתוכניות על-פי מה שמדינת ישראל החליטה, מינהל מקרקעי ישראל ביחד עם עיריית תל אביב. יש תוכנית. התוכנית נמצאת עכשיו בשלב של הפקדה בתוך תקופת ההתנגדויות. אומר את זה מי שיושב כבר 20 שנה בוועדות תכנון ועשר שנים במועצה הארצית לתכנון ובנייה, כך שעליי אי-אפשר לעבוד בתהליכים שצריך – גם אם יש וותמ"ל, וגם אם יש תת"ל, וגם אם יש כל מיני המצאות כאלה – כרגע התמונה אומרת שאתם נמצאים בשלב של ההתנגדויות. דרך אגב, רק לפני שבוע אפשרו עוד חודש להגשת התנגדויות. המהלך הזה, חברים, מי שלא מכיר את חוקי התכנון והבנייה, גם אם יתאמצו – ויש לומר שמתאמצים, עוד לא ראיתי את מדינת ישראל עובדת בניסיון כל כך מהיר – גם אם יתאמצו זה ייקח, לטעמי, לפחות שנתיים ימים. לפחות. אני עדיין מדבר על השלב של דיון על ההתנגדויות. ואחרי זה בא השלב הבא שצריך לתכנן את האזור. ובשלב הבא צריך לבנות את היחידות הקרובות, שזה 4,400, אם אני זוכר נכון. צחי, תתקן אותי אם אני טועה.
מאיר יצחק הלוי
¶
ואיפה כל זה? בחלק הדרום מזרחי של המתחם. אתם יודעים מה זה החלק הדרום מזרחי? אני אגיד לכם. כדאי שתדעו את הדברים. זה הטרמינל העכשווי ואזור החניון מאחור. זאת אומרת שזה שטח שלא אמור להפריע כלל ועיקר לתפעול השדה בעת הזו. העת הזו, כמו שאמרתי, כבר ציינו מעל לשלוש-ארבע-חמש שנים.
עכשיו אני שואל את הנחפזים והנמהרים – ואהבתי מאוד את מה שאמרת, הבאת את זה מהתלמוד – למה אתם ממהרים? אז מה הם מספרים? תקשיבו, הם הולכים לעשות בדיקות שטח, בדיקות קרקע.
מאיר יצחק הלוי
¶
זו מקדחה, נכנסים, מוציאים, בודקים, שולחים את זה למכונים רלוונטיים, ובוחנים מה מצב השטח. עכשיו תגידו, בכל זאת, רוצים לנקות את השטח, אין שום בעיה, תנקו את כל מה שנמצא צפונית לשטח שאתם עכשיו הולכים לבנות בו, צפונית.
מאיר יצחק הלוי
¶
מיקי, אשיב לך. בעת הזו, מאחר שעוד אין חלופה לתושבי אילת, לכלכלתה, לבריאותה – יש כאן תלמידים אצלי ממועצת נוער – מאחר שאין חלופה הצעתי, כתבתי מכתב מסודר לראש הממשלה, מנה אנשים רלוונטיים. אני הצעתי דרך אגב שני אנשים, אחד מהם יושב פה, ד"ר שוקי אמרני שהיה יושב-ראש המועצה הארצית לתכנון ובנייה, והצעתי את אביגדור יצחקי. אני לא מיניתי אותם, מינו אותם בממשלה, לא אני. תמנו אותם, תנו להם שנה עבודה, שיביאו את החלופות. אני חותם עכשיו שאני מקבל כל חלופה. מה יותר מזה? אבל לפחות אנחנו יודעים שיש לנו חמש-שש שנים להתארגן.
תקשיבו, ביום שני ב-1 ביולי 2019, אדוני, יתחיל כאוס שמישהו יצטרך לתת דין וחשבון על מה שקורה. ולכן אני מבקש בכל לשון של בקשה, תעצרו רגע, תקבלו החלטה שנותנים פה גרייס של התארגנות, תמנו אנשים שהם אנשים מקצועיים, הם לא אנשים שלי, ולא אנשים שלנו, עוד כל גורם אחר, אני לא נכנס לסוגיה הזו, שיביאו את ההמלצות שלהם, ועד אז תניחו לנו.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. רבותיי, אני מבקש, משום שלא עומד לנו כל הזמן, להתמקד בנושא של פתרונות, בהצעות שמציעים, בגלל שנצטרך להעביר את זה גם לראש הממשלה, וצריך להעביר את זה גם לאנשים שעוסקים בעניין. מיקי לוי, בבקשה. אחרי זה יואב קיש; ואחרי זה יעקב אשר.
מיקי לוי (כחול לבן)
¶
תודה רבה, אדוני. ביקשתי את הדיון יחד עם חבר הכנסת אשר במכתב ששלחתי אליך ב-6 במאי, וההיבטים שלנו, מכיוון שמדובר בוועדת הכספים, הם בעיקר היבטים כלכליים. כמובן שיש היבטים נוספים ביטחוניים, שאולי האלוף חבר הכנסת טל רוסו ייטיב ממני להסביר או חבר הכנסת יואב קיש גם בנוסף לתפקידו כיושב-ראש ועדת הפנים, בשל עצם היותו טייס הוא יכול להסביר יותר טוב את החשיבות של השדה הזה, ואולי חבר הכנסת סיגלוביץ' שהיה תושב אילת והיה מפקד התחנה במקום יכול להסביר כמה חשוב העניין הזה במרחב אילת.
תראה, אין בכלל ספק ששדה התעופה שדה דב הוא בלון החמצן, תרתי משמע, של העיר אילת, גם בלון חמצן כלכלי, גם בריאותי, ואפשר להרחיב את העניין הזה, אין לי עניין. הפגיעה הקשה בתיירות היא כבר עכשיו, ואנחנו חווים ירידה בתפוסת בתי המלון, יש נתונים במשרד התיירות. אני לא רוצה להגיד לך כמה פעמים ישבה הוועדה הזו בראשותך כדי לדון בנושא אבטלה ופיטורים, וזה מה שיקרה לנו אם הנושא הזה יגיע חזרה לפתחנו, בנוסף לפגיעה בבריאות של תושבי אילת שזקוקים להגיע למרכז.
מה עוד שיש פתרון מבלי לפגוע בהחלטת בית המשפט. אפשר להזיז את הטרמינל עכשיו, לחכות עד שהרישיונות יצאו לדרך, עד אז נוכל למצוא פתרון. אני מעורה בפתרון הן של ראש העיר אילת והן של ראש העיר תל אביב. אפשר להשאיר את השדה הזה עם פגיעה מינימלית בתוכניות לעתיד, ואין לי כוונה להתעמת עם החלטות בית משפט, אני מכבד אותן כמו שאנחנו מכבדים.
ראש הממשלה, אדוני, בכובעו כשר הביטחון יכול לעצור את התוכנית הזו מטעמי ביטחון בעוד דקה וחצי, בנוסף להיבטים שאמרתי. תודה רבה.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אם לא נעשה דבר בבית הזה אז החל מה-1 ביולי – סדר גודל של כעשרה ימים, במשך שנים, אני אומר את זה לכל מי שנמצא פה בחדר – שדה דב יהפוך להיות מטרד ציבורי, הוא יהיה שומם, עזוב, מוכה נחשים במשך שנים, ונצטרך לטפל בנושאים סביבתיים במקום הזה. שנים לא יקרה בו כלום. את זה אני אומר לך עובדתית לאור ניסיון של כל מי שנמצא פה. לשם דוחפים אותנו בעלי הקרקע. אז אני רוצה להגיד דבר אחד לבעלי הקרקע. אנחנו מכבדים את החלטות בג"צ, למי שהיה ספק. כל האירוע הזה נובע מהחלטות סדורות של בג"ץ. ואנחנו לראשונה גם בחקיקה נגדיר את זכויות בעלי הקרקע, ובעלי הקרקע לא יחסרו דבר.
מה הסיבה שהם מתנגדים למהלך של הבית הזה? דרך אגב, הוא מאוחד על כל הקשת הפוליטית. מה הסיבה שהם נלחמים בעניין הזה? הם נלחמים כי הם רוצים להכניס את הכסף כבר לכיס. ברגע שנסגר אז הם יודעים שעכשיו זאת רק שאלה של זמן גם אם ייקח חמש שנים, זה לא כל כך מטריד אותם. הבעיה שלהם זה שהם אולי לא מאמינים למדינה שאומרת או לחקיקה שאומרים שישמרו על הזכויות, ואז הם חוששים, הם אומרים: אז בואו תסגרו עכשיו כי אני רוצה. אבל לא ייחסר. הם לא יחסרו. ואמרתי שלראשונה.
עכשיו שאלת מה אפשר לעשות. אני רוצה להגיד מה עשינו בוועדת הפנים. היו לנו כמה גלגולים, ויש פה שותפים גם למהלכים שם. מיקי, רק לגביך, על הנושא הביטחוני, זה באמת היה נושא שאני חושב שמהותית זאת תקלה בתקופה הזו לשתק שדה ואיזושהי יתירות תשתיתית למדינת ישראל. משרד הביטחון לא חושב כמוני, והעביר המלצה – לא ראיתי את ההמלצה, לפחות ככה נאמר לי, אז אני שם את זה בסוגריים – שכביכול מבחינתו הוא מוכן לוותר על השדה. אני לא יודע עכשיו איזה לחצים הופעלו, אני לא יודע כמה כספים היו באירוע הזה, אבל אין לי ספק – וכל אדם מבין את זה – אם יש לך עוד שדה או אין לך עוד שדה בעולם של תק"קים ומדויקים ברור שהמוכנות הביטחונית שלך נפגעת. אז איך הם מסתכלים ואיך אם ריבעו את המעגל אני לא יודע, אבל היום ראש הממשלה כשר ביטחון לא יכול לקבל החלטה ביטחונית שאומרת - - -
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו נשמע אותם בהמשך. מנכ"ל משרד הביטחון היה צריך להיות, הוא התנצל, והחברים האחרים יהיו פה, והם פה והם יגידו.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני רוצה להגיד מה כן אפשר לעשות. קודם כול הנושא עבר בחקיקה ומחייב תיקון חקיקה, ואת זה צריך להבין, ונצטרך כבר בתקופה הקרובה לגשת לתיקון חקיקה. מי שמוביל את המתווה ומגיעות לו באמת ברכות, לפחות לתפיסתי על העניין, זה השר החדש בצלאל סמוטריץ' שפועל מול כל הגורמים הממשלתיים ומכנס בתחילת שבוע הבא, ביום ראשון, דיון דחוף בעניין. הכוונה שלו היא להוביל בחקיקה ממשלתית שתגיע לבית הזה בהקדם את המתווה שישמר, את השארת השדה עד שיהיו היתרי בנייה, בכפוף לכך ששומרים על הזכויות של בעלי הקרקע. זה בעצם המתווה וזה מה שאמור לשמר.
אני יכול להגיד לך שניסינו לעשות את זה בממשלת המעבר הקודמת לפני שהלכנו עוד פעם לבחירות, ושם נאמר לנו על ידי היועץ המשפטי לממשלה: סליחה, יש כנסת חדשה שתיבחר, אנחנו רואים לפי לוחות הזמנים שיש עוד זמן עד ה-1 ביולי, נא יתכבדו חברי הכנסת בכנסת הבאה ויחליטו את החלטתם. אז מה לעשות? הגענו לנקודת הזמן הזו. ואני אומר פה ליועץ המשפטי לממשלה שאי-אפשר לדחות ואי-אפשר לסרס את הממשלה יותר, וזה לא משנה, עכשיו יש לנו כנסת ויש לנו ממשלה, אומנם ממשלת מעבר, אבל הם הגורמים שיחליטו ויממשו את סמכותם בעניין. אי-אפשר להגיד: בוא נחכה לכנסת הבאה. זה לגבי הייעוץ המשפטי.
לאוצר, אני גם רוצה להזכיר, הרי הייתה חקיקה שדיברה על טרמינל זמני, אני לא יודע אם אתה מכיר את זה, ראש הוועדה.
יואב קיש (הליכוד)
¶
זה מוסמס לחלוטין. האוצר לא רצה להוציא את ה-60-50 מיליון שקלים האלה. דודי אמסלם העביר בתקופתו עוד לפני שהיה יו"ר הקואליציה את החקיקה הזו בוועדת הפנים. האוצר מעולם לא בנה טרמינל זמני ולא העביר כספים, וכל פעם דחו ודחו. יכול להיות שאם היה לנו כבר טרמינל זמני אז היום היינו בעולם אחר והעסק היה יותר פשוט.
יואב קיש (הליכוד)
¶
נכון. אז גם לאוצר אני אומר, אתם דאגתם להביא אותנו גם לנקודה הזו, ובסופו של דבר ההחלטה היא החלטה שהממשלה צריכה להוביל בחקיקה מהירה. והבית הזה כולו צריך להתכנס למהלך הזה שעושה שני דברים. אני בזה מסכם. וזה חשוב, זה המסר המרכזי. אנחנו לא פוגעים בזכויות בעלי הקרקע לפי החלטת בג"ץ, ואנחנו משאירים את השדה, את עורק החיים הזה חי ונושם לשנים הקרובות, ובמקביל עובדים על פתרונות לאילת בעניין הזה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. רק הערה לגבי מה שאמרת, ואמרת נכון, אבל שתדע. אתה בטח יודע את זה שהיועץ המשפטי לממשלה אמר: תחכו, יהיו בחירות, ואתם תוכלו לחוקק.
היו"ר משה גפני
¶
כן. הוא אומר: גם לא בוער לכם שום דבר מכיוון שזה היה במאי, ועד יולי יש לכם זמן. היום אנחנו בזמן שאין זמן.
היו"ר משה גפני
¶
מכיוון שאם לא תהיה החלטה בעשרה ימים האלה המציאות תהיה ששדה דב ייסגר. לא חשובות הסיבות.
קארין אלהרר (כחול לבן)
¶
ברור. אבל יש תמימות דעים בבית הזה, אז אני מבינה. אני חושבת שהגענו לאיזושהי נקודה שהיא באמת ראויה לציון, שבה כל סיעות הבית מסכימות על העניין הזה. כל שנותר הוא להתחיל לעבוד על זה.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, הרי על זה אנחנו דנים. גבירותיי ורבותיי, אני מבקש באמת להצטמצם בגלל שאני רוצה לשמוע את נציגי המשרדים, גם את האורחים. יעקב אשר, בבקשה; אחרי זה – אורית פרקש.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
קודם כל התפלאתי שלא אמרת שום דבר לראש העיר על זה שביתד נאמן לא הייתה תמונה שלו וכותרת ראשית על העניין הזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, יושבים כאן כמה וכמה חברי כנסת שלא התעוררו עכשיו כשזה עלה לכותרות, אלא קיימנו עשרות, לא יודע אם עשרות, אבל כמה דיונים כבדים מאוד בתקופה האחרונה - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
- - בשנים האחרונות, כולל בדיקה של חלופות, כולל הצגה של חלופה שהייתה בוועדת הפנים, החלופה של עיריית תל אביב, שבעצם משאירה גם את הפרויקט, מצמצמת אותו, אבל משאירה גם את החלופה של שדה דב.
אבל אני רוצה להבהיר דבר אחד. יש פה איזה בלבול. הסוגיה המרכזית פה היא לא הזכויות של בעלי הקרקע. ואני גם לא אוהב את זה, כמו שאמר היושב-ראש, לא כולם טייקונים, יש אנשים שיש להם את פיסת הקרקע שלהם וכו', וזאת זכות קניינית שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע, אף אחד לא יפגע, וגם אף אחד לא צריך לעכב, ולא עליהם ולא עלינו הם צריכים להלין.
הסוגיה פה, אדוני היושב-ראש, והיא אולי גם לא בכדי יצאה עכשיו בוועדת הכספים, כי היא בעצם סוגיה כלכלית של החלק של המדינה בפרויקט הזה, שזאת גם סוגיה לא פשוטה. אבל כלכלה זה גם דבר חשוב, מי כמוך יודע את זה. אבל שלא ינסו להטות את זה כאילו מישהו מנסה ללכת נגד האנשים שמגיעות להם הזכויות. הסוגיה כרגע היא בעצם זאת שהמדינה משלמת ואולי תשלם מחיר על ההתנהלות הלא חכמה שלה לאורך כל הדרך בתכנון הזה. כשמישהו בא ומתכנן מקום, ויש שם שטחים שהמדינה רוצה לשווק, יש מספיק חלופות למצוא שטחים אחרים שהמדינה יכולה לשווק כחלק מהתוכנית הזאת. ווודאי שהדבר המרכזי שנמצא כרגע, שוב, לצערנו בדקה התשעים, זה שבאמת החלק הזה של אפשרות להשתמש בשדה כרגע – עד שהתב"ע הזאת תקודם, עד שיהיו תוכניות, עד שיעברו את כל המסכתאות שאנחנו מכירים – היא ודאי תיקח כמה שנים טובות.
אבל אני אומר שגם בכמה שנים טובות האלה יהיה זמן מתאים לעשות את מה שהמדינה התעלמה מלעשות לאורך כל התקופה הזאת, לחפש חלופות. כי מה זה משנה למדינה אם היא מוכרת קרקע של 50 דונם במקום מסוים או במקום אחר. תואיל המדינה ותחפש מקום אחר. היא תצטרך קצת יותר כי שווי הקרקע שם הוא יותר גבוה. נכון, אנחנו יודעים את ההבדלים, והמדינה תמצא את הפיצוי הכספי לעצמה בעניין הזה.
אבל בעצם פה מדובר על קרקע ששירתה עיר, שמישהו החליט להקים אותה לפני – מתי הקימו את אילת, אדוני ראש העיר?
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
ב-1949 מישהו החליט להקים בסוף העולם עיר, כנראה שהייתה לזה אסטרטגיה, כנראה שהייתה לזה משמעות. מדינה צריכה להתפרס על שטחיה ולא להיות במקום אחד. אז מישהו שקבע שם עיר ורוצה שהעיר הזאת תתפתח כלכלית ורוצה שלעיר הזאת – אני מסיים, אדוני – יגיעו אנשים, ויהיו אנשים שגרים שם, שלקחו על עצמם איזושהי ריזיקה, כי לגור במקום כל כך רחוק, גם מבחינה בריאותית, גם מהרבה מאוד בחינות זה סיכון לא קטן. ואנחנו רוצים לחבר אותם ככל האפשר. אז הולכים וסוגרים את החמצן שלה בגלל קהות חושים של תכנון לא נכון של המדינה במשך שנים, והתעלמות בשנים האחרונות.
ולכן, הברקס הזה שאנחנו מבקשים עכשיו לשנתיים-שלוש הוא גם בשביל להרוויח לפחות עוד שנתיים-שלוש של חמצן לעיר הזאת, וגם להיכנס לתוכנית של חלופות. ואפשר למצוא חלופות בלי שהמדינה תפסיד בסופו של דבר שקל אחד, בגלל שגם משטחי הציבור שהמדינה נותנת היא מפסידה כסף. שדה התעופה הזה הוא שטח ציבורי לשימוש הציבור. תודה רבה, אדוני.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. אני מאוד מבקש לקצר אם אפשר, בגלל שאנחנו רוצים לקיים את הדיון גם עם המשרדים. אורית פרקש; ואחריה – מיכל שיר; ואחריה – מיקי זוהר. אורית, בבקשה.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אדוני היושב-ראש, בשונה מחברים אחרים אני חברת כנסת צעירה, אבל יותר מדיי דיונים בוועדה הזאת - -
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אני נמצאת לא בדיון ראשון בוועדת הכספים, וכל פעם אנחנו באותו אירוע של כיבוי שריפה. הנושא של שדה דב לא צריך להתנהל בצורה הזאת שביולי עומדת חרב מעל ראשנו. ויש דוח מבקר המדינה, תלוי ועומד מאז שנת 2015, שמבקר בדיוק את העובדה הזאת שהנושא הזה טופל ברמה הצרה של תזרים מזומנים ולא ברמה הלאומית של מה זה עושה לעיר אילת, מרכז התיירות או פנינת התיירות המרכזית בישראל, ולעשרות אלפי תושביה.
בנוסף, אתם יודעים שהרקע שלי הוא עולם התשתיות, הייתי 20 שנה בעולם התשתיות. קשה לי לראות שבהחלטה הממשלתית בנושא הזה מתעלמים מהחשיבות של שמירת היתירות בתחום התעופה. בטח כשקראתי הרבה מאוד מסמכים מגורמים כמו גיורא איילנד וגורמים ביטחוניים מהרבה מאוד שנים של ניסיון ביטחוני שבעצם מתריעים, בטח במתקפות הטילים שחווינו ועם כל האיומים שאנחנו רואים, שבעצם ההחלטה הממשלתית בנושא שדה דב לא לקחה את הדבר הזה בחשבון.
אני רוצה לתת גם עוד נקודה. אילת כאילת נחשפת היום לתחרות מעקבה, לתחרות מהשוק הבין-לאומי עם העובדה שכל התעשייה של התיירות – ישראלים הולכים הרבה יותר לתיירות חוץ - -
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
ובנוסף, כמו שחלקכם חוששים, ואני חושבת שהחשש הזה עלול להתממש, אנחנו עלולים בוועדה הזאת למצוא את עצמנו אחרי הבחירות דנים גם בביטול הפטור ממע"מ באילת.
אני שואלת איפה הממשלה יושבת בהחלטה הזו בכל המסמכים שקראתי, וקיבלתי הרבה מאוד מסמכים שמעלים סימני שאלה על ההליכה הזאת עם הראש בקיר לפתרון לא מאוזן. הוא אומר ייקוב הדין את ההר, ואנחנו הולכים רק על הסיפור המאוד מאוד צר של כסף עכשיו ומייד. לפגוש את הכסף בטווח קצר בלי לתת איזהו דבר קצר טווח, ובלי לראות את הפתרון ארוך הטווח ולראות את כל השיקולים גם לעיר אילת. הניסיון שלי מלמד שכשהולכים על כסף קצר טווח ולא בודקים את המחירים החברתיים והכלכליים ארוכי הטווח, בסוף אנחנו משלמים מחירים מאוד מאוד כבדים.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אני מציעה ומצטרפת לקריאה פה שבאמת חורגת מהסיעות – לאן אנחנו רצים? לסגור את האירוע הזה ב-1 ביולי. אני רוצה לציין את מה שנאמר לי ונמסר לנו, שאנחנו כבר יודעים, שנתוני התיירות לאילת ירדו בצורה דרמטית של עשרות אחוזים, צריך להגיד את זה.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
ואם אנחנו כבר יודעים, ואנחנו לפני עונת הקיץ והתיירות הבוערת, אז אני מציעה שנייצר איזשהו מתווה שנותן לנו איזושהי שהות לדון בזה.
ועכשיו אני רוצה להתייחס לנקודה האחרונה, יו"ר הוועדה, שקשורה לעבודת הוועדה. קראתי הרבה מאוד חומרים - - -
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
זה חשוב. תראה, ועדת הכספים היא ועדה חשובה ביותר. די נדהמתי לראות שלקראת הדיון בוועדה הזאת בעוד שקיבלנו הרבה מאוד חומרים מכל הצדדים שנוגעים בדבר, מהממשלה לא קיבלנו מסמכים כתובים, אדוני היושב-ראש. לא קיבלנו את חוות דעת משרד המשפטים.
היו"ר משה גפני
¶
12 מיליארד. אמרתי מעט מדיי? באוצר זאת לא בעיה, אם תתווכחי על ה-12 מיליארד האוצר מייד יגידו 24.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אני בכל זאת רוצה להעלות נקודה שדורשת טיפול, ואנחנו נטפל בה, ברשותך, בהזדמנות הנכונה של לייצר סנקציות בתקנות על אי מתן נתונים. חבר ועדת הכספים לא יכול לקבל החלטות בסוגיות כאלה, ומשרד האוצר, כשהוא מפריח מספרים או נותן נתונים אנחנו זכאים ורשאים לקבל מסמכים רציניים בנושאים כאלה.
היו"ר משה גפני
¶
אורית, אני אומר לך, אנחנו נמצאים בתקופת חירום, אנחנו לא נמצאים בתקופה של סדר בעניין הזה, ולכן הייתי יכול לא להיכנס לעניין הזה ולהגיד שנחכה לניירות של משרד הביטחון ושל משרד האוצר. אני יודע שבתוך עשרה ימים נצטער על זה ונבכה על התופעה הזאת שהיא נוראה, אז עושים את זה ככה. ביקשתי ניירות, הם לא רוצים לתת.
היו"ר משה גפני
¶
מיכל שיר; ואחריה – מיקי זוהר. באמת אם אפשר בבקשה בקצרה בגלל שאנחנו צריכים לדבר עם המשרדים. מיכל שיר.
מיכל שיר (הליכוד)
¶
תודה. מדינת ישראל משקיעה מאמצים עילאיים כדי לראות איך היא מחברת את הפריפריה למרכז, ואיך מייצרים מקומות תעסוקה בצפון ובדרום כדי לחבר את האזרחים שם למקומות תעסוקה, לתיירות, כדי שהמדינה הבאמת לא גדולה שלנו תצליח להתחבר מצפון ומדרום. כי הרי זה מחדל שאין בינינו כל כך קשר לצפון ולדרום.
ועכשיו המדינה בעצם אומרת
¶
אני רוצה לנתק את העיר אילת ואת סביבותיה. אז במקום ללכת על תוכנית חלם, ואנחנו הרי הפכנו מדינה ב-70 שנה למעצמה, אז אי-אפשר לקחת את התוכנית הזאת ולבקש, כפי שאמר כאן ראש העיר, להמתין את שלוש-חמש שנים האלו ולחשוב על פתרון יצירתי? אני חושבת שאדרבה, ברגע שזה מוגבל בזמן ואומרים: חבר'ה, תוך ארבע שנים חייב להיות פתרון יצירתי, ימצאו פתרון יצירתי. למה? כי יש לנו את מדינת ישראל כעדות, כשאנחנו רוצים וכשלוחצים עלינו אז אנחנו משום מה מצליחים לעשות את זה.
אז אני מציעה, ואני מצטרפת כאן לקריאה של שאר חברי הכנסת, של שאר הסיעות, ולראש העיר, אפשר לקחת שלוש-חמש שנים להמתין ולמצוא פתרון ראוי עבור תושבי אילת, לא רק עבור החולים, זה גם עבור שאר האזרחים שחיים שם. אתה לא חייב להיות חולה כדי שיהיה לך שדה שמחבר אותך למרכז בצורה ראויה ואיכותית. תודה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
שלום וברכה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, והנציגים השונים, תראו, הסוגיה הזו היא סוגיה לא פשוטה, צריך להגיד את הדברים בצורה ברורה וגם באחריות גדולה. כן, השטחים הללו הם שטחים מאוד מאוד משמעותיים מבחינה אסטרטגית למדינת ישראל, מבחינה כלכלית, וגם מבחינת פתרון לנושא הדיור, וצריך להתייחס לזה ברצינות מצד אחד. ומצד שני, לא פחות חשוב הוא הצורך של תושבי אילת להישאר בסיטואציה סבירה לחיות. אני רוצה להזכיר לכולם שאילת היא מקום מאוד מאוד מרוחק, אנשים שצריכים בסוף את העורק הראשי למרכז הארץ, ועל זה אין מחלוקת.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
ולכן אנחנו לא יכולים להפקיר את תושבי אילת באופן כזה. מהרגע שאנחנו יודעים שיש לפנינו סוגיה שמצריכה פתרון לשני הצדדים, פעם אחת לתושבי אילת, פעם שנייה למדינת ישראל, אנחנו צריכים גם להביא את הפתרון הזה בצורה חכמה ובראייה אסטרטגית קדימה. הווי אומר שברור לכולנו שבסופו של תהליך שדה דב יפונה ויוקמו שם בניינים ומגורים, את זה כנראה שאף אחד לא יכול לשנות.
מה שכן אפשר לעשות זה לעשות את זה א', בצורה חכמה יותר ויעילה יותר גם מבחינת הפתרון לתושבי אילת, שנדע מה קורה איתם ביום שאחרי שדה דב, זה פעם אחת. ופעם שנייה, שזה לא פחות חשוב, זה התהליך. לא יכול להיות שיגידו בצורה שרירותית: זהו, נגמר, סוגרים את שדה דב, תתחילו לפתור את הבעיות שלכם ביום שאחרי. זה דבר שאין בו הגיון ואין בו אחריות כלפי תושבי אילת. ואת זה דרך אגב אומר גם ראש הממשלה. ראש הממשלה בעצמו אמר שהסיטואציה שנוצרה לא סבירה מבחינת תושבי אילת.
לכן צריך לתת מענה בעניין הזה שבסופו של דבר יהיה כזה, ואני רוצה לפרט אותו, ומשם לדעתי גם צריכים להתקדם עם הצעת החוק, בדיוק כמו שאומרת עכשיו חברתי מיכל שיר. א', פינוי השדה ייעשה בצורה הדרגתית, לא באופן מיידי; שתיים, תוך כדי עבודה על הכנת השדה, בדיקות קרקע וכדומה, השדה ימשיך לפעול כרגיל; שלוש, פתרון קבוע לתושבי אילת, איפה הם נוחתים ביום שאחרי שדה דב, האם זה בבן-גוריון? ואנחנו יודעים שזה לא פשוט מבחינתם, או האם אנחנו מוצאים אתר יותר אטרקטיבי או בתוך שדה דב אם זה אפשרי או קרוב לשדה דב, שזה גם יהיה פתרון שיהיה במרכז הארץ אליו הם יוכלו להגיע.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
ולכן לעניין הזה צריכים להגיע לפתרון בשלושת השלבים שכרגע מניתי. ואני מקווה שגם הצעת החוק שתנוסח – אני מניח שיואב קיש חברי ירצה להגיש אותה – תמנה בתוכה גם את שלושת השלבים הללו: מה קורה היום ומה קורה תוך כדי התקדמות ומה הפתרון המומלץ לעניין הזה.
היו"ר משה גפני
¶
רגע, אשאל. אני לא הולך לשום מקום, קארין, אין לי מה לעשות. מישהו מהמנהלים מטעם בית המשפט שנרשמו לדיון נמצא פה?
היו"ר משה גפני
¶
תעשו לי טובה, תנו לי לנהל את הישיבה, אני יודע על מה אני מדבר. יש פה? אין. דודי, אתה רוצה לומר משהו קצר?
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
אני רוצה לומר משהו קצר. תראה, זה נותן לי איזושהי תחושת דז'ה-וו, את הדיון הזה עשיתי ב-2016 בוועדת הפנים.
היו"ר משה גפני
¶
שנייה, התעצבנתי ולא שמתי לב. זה דבר חמור העניין הזה, מקיימים דיון בוועדת הכספים בכנסת, הגוף היחיד שעכשיו יכול גם לעבוד בצורה הזאת, והמנהלים מטעם בית המשפט לא אומרים כלום? לא באים? הם נרשמו.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
זה נותן לי תחושת דז'ה-וו, כי זה הדיון שעשינו ב-2016 בוועדת הפנים. דרך אגב, גם הגשנו את זה בחקיקה. הקדשתי לזה עשרות שעות. על מה היה הדיון? אציע ופחות או יותר אסכם את מה שאמרו. את הסיפור התכנוני בוא נשים בצד. זאת לדעתי סוגיה מטריפה, מדהימה. גם הסיפור של כמויות הבינוי שדחפו לשם, אף אחד לא שואל בכלל איך הם יצאו, אבל עזוב, זאת סוגיה אחרת, זה תל אביב, נשים את זה שנייה בצד.
בשנת 2016 רצו לסגור את השדה, זה היה החוק, ואת השדה הצבאי ב-2019. ואז שאלנו את אותה שאלה, חבר'ה, רק שנייה, אנחנו לא נכנסים כרגע לסוגיה מה יהיה, אבל אם בסופו של דבר השדה הצבאי מופעל, אז למה שלא נמשיך עם השדה האזרחי?
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
הרי בשלוש שנים האלה גם יהיו אנשים שיסיימו את חייהם, זאת תוחלת כל החיים של בן אדם. בן אדם בגיל 80 יכול להיות שכבר בדרך – זה לא שנה, זה כל החיים שלו, זה שאר החיים בשבילו. לכן זה בדיוק המקום שאנחנו מגיעים אליו, וצריך להבין את מסגרת הדיון, אנחנו לא נכנסים כרגע למה שיהיה בעתיד, אלוהים גדול, נדון על זה. בסופו של דבר גם אם אתה רוצה מחר להתחיל להוביל את התכנון, אני אומר לכם את זה, אני בא מהסיפור המוניציפלי, זה לא קורה לא בשנה ולא בשנתיים.
אז מה יקרה בדרך? בדרך האתר יקמול, יהיה מפגע תברואתי, יהיו שם נחשים, תנים, אנשים הומלסים, מה שאתה לא רוצה, פצע בתוך תל אביב. כמו שאם תעבור באזור הדולפינריום תראה איך הוא נראה.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
עברתי. וזה בעצם מתווה הדיון כרגע, וזאת ההחלטה שלדעתי אנחנו צריכים להוביל. עד שיצא ההיתר הראשון, אפילו פרק זמן לפני, אנחנו גם יודעים מה בעצם התהליכים שקורים בתוך העירייה, אז השדה יפונה. למה אנחנו עושים את זה? כי אני מניח שעד אז נרוויח קצת זמן, זה כמה שנים. עד אז אולי נמצא פתרון חלופי, ויכול להיות שזה יהיה נהנה וזה לא חסר. על הסיפור של החשיבות של השדה לאילת–תל אביב אני לא רוצה לדבר, חבל לנו על הדיון.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
מאחר שאני מסכים איתו אני מוותר על זכות הדיבור. אני מוותר על זכות הדיבור, מסכים איתו עם כל מילה.
היו"ר משה גפני
¶
באמת הוא אמר דברים נכונים, מה יש פה לדבר בכלל. אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שאני ביקשתי מהמנהלים מטעם בית המשפט, שהוזמנו וגם נרשמו, ביקשתי מהם לדבר כאן, להגיד לחברי הכנסת את עמדתם. אני מבקש שזה יהיה רשום בפרוטוקול כמו שהכול נרשם בפרוטוקול.
היו"ר משה גפני
¶
יש חוות דעת שאנחנו עדיין לא מקבלים אותה, ואני מבקש לדעת את עמדתכם בעניין הזה. תכף נשמע עוד חברי כנסת. הכיוון הוא לא למהר לשום מקום. אנחנו נמצאים במצב שבו גם אם נרצה לממש את הכסף, אני מבין שיש לכם גם קשר עם משרד האוצר, המשמעות של העניין היא עוד הרבה זמן, בינתיים שהשדה ימשיך לעבוד. בבקשה.
צביקה קרמן
¶
משרד הביטחון מתעתד להפעיל את השדה כאמור עד ה-1 ביולי. ב-1 ביולי אנחנו מיישמים את כל ההחלטות שהתקבלו במעלה הדרך ומפנים את השדה ומפסיקים לטוס משם. זה בעצם מה שיש לנו להגיד. אין לנו מעבר לזה. הנושא הביטחוני מבחינתנו - - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
אבל הייתה החלטה, בחוק הייתם מחויבים לייצר סקירה. זה חוק שהעברנו בוועדת הפנים לפני פיזור הכנסת הקודמת, והייתם צריכים לתת לשר הביטחון ניתוח על הסיכונים הביטחוניים, לא כלכליים.
צביקה קרמן
¶
מנכ"ל משרד הביטחון העביר מסמך לשר שבו הוא עומד על הנתונים הביטחוניים. סיכומו של המסמך הזה הוא שהישארות בשדה דב כרגע יכולה לצייר לנו פגיעה.
דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן)
¶
אם יש פה נושא ביטחוני שלא נחשפנו אליו עד היום אולי שווה להזהיר את אזרחי ישראל, וטסנו בסכנה, ממש.
צביקה קרמן
¶
אדוני היושב-ראש, על מנת לפנות ב-1 ביולי יתבצעו כמה מהלכים ארגוניים גם בתוך צה"ל על מנת ליישם את זה, בסדר? מבחינתנו הגענו לאיזושהי נקודת אל חזור שכללה מהלכים ארגוניים, ולא יכולים להישאר בתוך השדה כרגע. הפקידות הועברה למקומות אחרים.
היו"ר משה גפני
¶
הבנתי. העמדה של משרד הביטחון, העברתם את זה לשר, השר צריך להגיד לנו מה הסיכונים הביטחוניים. אם יצטרכו לעשות ישיבה שהישיבה הזאת תהיה חסויה, אז נעשה ישיבה חסויה. לא תעקפו את הכנסת, נקודה. התפקיד שלנו זה לפקח על העבודה שלכם, עם כל הכבוד, אתם לא יכולים לבוא עם ניירות חסויים ושאנחנו לא נדע מזה על דברים שהם ציבוריים מהמדרגה הראשונה. עם כל הכבוד, אנחנו עדיין מדינה דמוקרטית, עוד לא שינו פה את החוקים.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
אבל לא הבנתי דבר אחד, אם עד היום היו טיסות וזאת לא הייתה בעיה ביטחונית, איך יכול להיות שאתם מפסיקים לטוס שם וזאת מתחילה להיות בעיה ביטחונית? אני לא מצליח להבין הגיונית.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
אז אם חיל האוויר מעתיק את הפעילות שלו, אהלן וסהלן, זה לא קשור בכלל לבעיה ביטחונית, אז תפנו למקום אחר, זה לא קשור עכשיו לשדה האזרחי.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
בפעילות הצבאית תעשו מה שאתם רוצים, מה זה קשור עכשיו לשדה? אלא אם כן יש לזה מבחינתכם משמעויות כספיות, אז אתם אומרים: רבותיי, אנחנו צריכים לקבל - - -
דניאלה המר
¶
גם לפי החוק, גם לפי החלטת הממשלה וגם לפי פסיקת בית המשפט נתבקש משרד הביטחון לפנות את השדה עד ה-1 ביולי. במהלך שלוש שנים המשרד נערך לפינוי, והוא ערוך לפינוי במועד כפי שנדרש ממנו. בסעיף החוק שר הביטחון, שהוא גם ראש הממשלה, התבקש לשקול את הנסיבות הביטחוניות. הוא עשה את זה, הוא קיבל את עמדת מנכ"ל משרד הביטחון, קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, קיבל את עמדת הממונה על התקציבים - -
דניאלה המר
¶
אנחנו פועלים בהתאם ומפסיקים לטוס, לפי החוק, לפי הפסיקה ולפי החלטת הממשלה ב-1 ביולי. הצבא נערך ופינה את כוחותיו, את האמצעים ואת האנשים לבסיס אחר.
יואב קיש (הליכוד)
¶
סליחה, אסביר לכם מה היה. אנחנו טענו בוועדה, קרן, שפינוי של שדה דב, ויתור על תשתית של שדה בתקופה כזו זאת טעות ביטחונית. אמרנו להם שיעשו בדיקה. הם נותנים תשובה שאומרת ככה: שלוש שנים אנחנו כבר התארגנו לעזוב, אתם מכריחים אותנו להישאר עוד חודשיים, זאת בעיה ביטחונית. זה הבלבול.
היו"ר משה גפני
¶
יואב, הבנו. עם כל הכבוד, הייתם צריכים ונתבקשתם על ידינו להביא ניירות שנדע. אולי הייתי משתכנע שמה שאת אומרת זה נכון, שהמציאות שאם מפנים את שדה דב אנחנו נכנסים לסכנה ביטחונית קשה, אז לא הייתי מביא את זה לדיון. אתם לא מביאים לנו את הניירות. מה, מה אנחנו?
היו"ר משה גפני
¶
לא מביא. הבנו. בסדר. אני יכול לדעת למה לא קיבלנו ניירות? ממתי קורה דבר כזה? החוק מאפשר לנו. הייתם אומרים שיש פה נושאים ביטחוניים ואתם לא רוצים שזה יתפרסם, הייתי עושה ועדה חסויה, כמו שעשינו כשהממשלה רצתה לקבור את - - -
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. נפנה. אני חושב שהדבר הזה לא תקין. ושתדעו שבמערכת דמוקרטית כשזה מתנהל באופן חד-צדדי יש גם צד שני למטבע. משרד הביטחון יצטרך להגיע לוועדת הכספים. הוא כבר צריך להגיע. בסדר, אין בעיה, גם שר הביטחון יצטרך להגיע. אין בעיה, הכול בסדר. קארין אלהרר, אני מבקש בקצרה בגלל אני רוצה אחרי זה שמנכ"ל משרד התיירות ידבר. בבקשה, קארין, בקצרה.
קארין אלהרר (כחול לבן)
¶
הדיון שמתקיים כאן הוא באמת לא דיון חדש, היו דיונים גם בוועדת הפנים, גם בוועדה לענייני ביקורת המדינה. הרגע הזה היה מגיע בכל מקרה, וכל הזמן דחו ודחו ודחו. אני מסכימה עם כל מילה שאמרת, דודי, למעט דבר אחד, אי-אפשר כל הזמן לשים פלסטרים, צריך בסופו של דבר לחשוב על פתרון. כן, כרגע זה יהיה פתרון זמני, אבל אי-אפשר להתנהל במדיניות כזאת שהיא אין מדיניות, של להגיד: טוב, עוד שנתיים נראה מה יהיה, עוד שלוש שנים נראה מה יהיה, עוד ארבע שנים עוד פעם נראה מה יהיה.
צריך פתרון קבע, שפתרון הקבע הזה נותן מענה לתושבי אילת, הן בריאותית, הן כלכלית, הן בעסקים, בהכול כולל הכול. ואני חושבת שהפתרון שהוצע כרגע על ידי עיריית תל אביב הוא פתרון שנותן מענה לכולם. אמר דודי בצדק, זה נהנה, זה לא חסר. עכשיו אני גם מציעה לממשלה, יש פה באמת איזו שעת חסד שכולם מסכימים, זה לא דבר נפוץ בפוליטיקה הישראלית, בואו נעשה את הדבר הזה. אגב, אני גם לא רואה את הבעיה המשפטית ולכן אשמח לשמוע את נציג משרד המשפטים, כי בסופו של דבר בעניין הזה גם פסיקת בית המשפט אמרה שהממשלה סוברנית לקבל החלטות. זה נכון שזאת ממשלת מעבר, אבל אם לכנסת המעבר יש רוב מאוד משמעותי בעניין הזה אני חושבת שגם את זה אפשר לרפא. וחבל שכולם נואמים ובסוף פחות פותרים.
אמיר הלוי
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, העמדה המקצועית שלנו ביחס לסגירת שדה דב. קודם כול צריך להבין שהביטחון הכלכלי של אילת זאת תיירות, 80% מהכלכלה זאת תיירות. העיר הזו ניזונה מעסקים תיירותיים, אני לא מדבר רק על בתי המלון. אנחנו מוטרדים מאוד ממה שיקרה. אנחנו רואים את זה במספרים. המשמעות של הסגירה של השדה בתוך העיר והמעבר לרמון, נוצר פה מצב שהעיר חוטפת שני זעזועים בטווח של חצי שנה. השדה המרכזי שמזין את רמון זה שדה דב, מרבית הטיסות מגיעות משם, העיר לא תוכל לעמוד בסגירה של עוד שדה.
ההוצאה של השדה מהעיר יצרה מצב שכל הרגלי הנסיעה והתנועה לעיר התיירות מס' אחת בישראל, עם כמות חדרי המלון הכי גדולה במדינת ישראל, נמצאת פה בסכנה מאוד מאוד גדולה. אנחנו רואים את זה דרך הירידה בתפוסות במטוסים, התנועה האווירית כבר הצטמצמה. סגירה של שדה דב יכולה להוריד את זה מ-25%, שזו הירידה שאנחנו רואים כבר עכשיו, וסדר גודל של 45% עד 60% ירידה. המשמעות של זה שלא תהיה רווחיות בקווי תעופה. התשתית הכי חשובה לתיירות זה קווי תעופה.
משרד התיירות משקיע בערך בין 60 ל-70 מיליון שקלים בכל שנה כדי לתמרץ את חברות התעופה הזרות מאירופה כדי להגיע לאילת. יש לזה הצלחה, אבל עם כל זה אנחנו מגיעים רק ל-10%. תנועת התיירות באילת היא רק 10% תיירות חו"ל, 90% זה תיירות ישראלית, תיירות פנים, כשאנחנו סוגרים את השדה המזין הכי גדול בלי לתת פתרונות, בלי לבדוק חלופות - -
אמיר הלוי
¶
- - בלי לראות אם יש תשתיות, אין רכבת. כל ההיערכות של נתב"ג – אני לא יודע אם נמצאים פה מרשות שדות התעופה – לא קיימת בכל מה שקשור לשאטלים, חיבור לרכבת. זה הולך להאריך את הנסיעה למצב כזה שהרוב יעברו לכביש 90, וזה ברור.
אמיר הלוי
¶
המצב בנתב"ג היום הוא שאנחנו נלחמים על סלוטים לחברות תעופה זרות שרוצות להגיע לישראל, נתב"ג פקוק. קצב הגידול הוא חסר תקדים ברמה עולמית בעיקר בגלל הישראלים, אבל גם בגלל השיאים בתיירות שיש לנו. כל זה מביא אותנו פה באמת למצב שבמכלול של הדברים צריך להחליט אם התחזית שלנו היא קטסטרופה או חורבן, אבל העיר אילת שבנויה על תיירות לא תוכל לעמוד במצב כזה. אני חושב שבשביל הכלכלה שם, בשביל הראייה האסטרטגית של מדינת ישראל אילת צריכה להיות עיר חזקה כלכלית. צריך לעשות כל דבר כדי לדחות את זה ולהיערך לפתרונות, נמל ימי, רכבת. יש הרבה דברים שאפשר לעשות שעד היום לא עלו על השולחן.
אורלי פרומן (כחול לבן)
¶
אדוני היושב-ראש, אנחנו דנים בהחלטה שהיא הרת גורל לא רק לעיר אילת, בוודאי, אלא גם לאזרחי מדינת ישראל. לא שמעתי שיש שינוי במדיניות שלנו או של הממשלה לגבי חשיבותה של אילת כעיר הדרומית על כל המשתמע מכך, ולא כאן המקום לדבר. התחושה שלי היא שהשיקול או ההיבט הכלכלי מוביל פה או הוביל את הצעדים, ואני לא מזלזלת בהיבט הכלכלי, אבל להיבט הכלכלי יש גם צד שני של העיר עצמה. לא הייתי פה בדיונים הקודמים בנושא הזה, אבל הייתי חלק – ארשה בצניעות לומר – ממשרד שהיה חלק ממנופי צמיחה של העיר אילת בנושא של תרבות וספורט.
אני חושבת על פיתוח של העיר אילת סביב נושא התרבות, הפסטיבלים, נושא הספורט, תחרויות, היתרון של מזג האוויר שלה כשכל אירופה קפואה ואפשר לקיים כאן בעיר הדרומית גם תחרויות ספורט, מאות אלפי אזרחים מגיעים. יש פה בעצם win win גם לתושבי העיר עצמה, גם למנוף צמיחה כלכלי שמסתובב סביב פסטיבלים כאלו ואחרים, אם זה בספורט, אם זה בתרבות, אם זה בתיירות, היה פה שיתוף פעולה, ואזרחים נמצאים בעיר. גם לאנשי העיר זה עושה משהו, זה הופך את העיר לעיר תוססת.
צריך להסתכל גם על אזרחי מדינת ישראל שרוצים להגיע לשם, לנפוש, ליהנות, לבלות, ולקחת חלק ממה שהעיר המדהימה הזאת מציעה. ובעצם אנחנו פוגעים בוודאי בתושבי אילת, אבל לא פחות גם באזרחי מדינת ישראל.
ולכן אני מצטרפת לקריאה לא לסגור את שדה התעופה. נשמעו פה שני קולות, של להקים ועדה שבסופו של דבר תביא לחלופה לסגירה או שתביא לחלופה להשארה של שדה התעופה בגדול במיקומו רק במתווה אחר. אני קוראת לא לסגור את שדה התעופה שדה דב, לאמץ אולי את מתווה ראש העיר או מתווה הוועדה שתבחן ותשאיר שדה תעופה ליד העיר תל אביב, ותחבר את תל אביב עם אילת ואת אילת לתל אביב או את תושבי מדינת ישראל עם תושבים אזרחי אילת. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
¶
אני רק רוצה להכניס אותך למסגרת שבה אנחנו דנים. אנחנו דנים על שדה התעופה שדה דב. אחד הדברים החשובים לנו הם אלה שנזקקים לטיסות האלה בכדי להגיע לטיפול בתל אביב או באזור המרכז. חשוב לנו לדעת ממך, לך יש את הניסיון, לצערנו, למה החשיבות היא בשדה דב, למה היא לא יכולה להיות בנתב"ג.
גלי בובטס
¶
אני מורה באילת, אני 20 שנה באילת. אני מאוד מאוד אוהבת את העיר, ואני מקווה שלא תאלצו אותי לעזוב אותה. ביום שישי האחרון נערכה מסיבת פרידה מאחד הרופאים שב-15 שנים האחרונות מגיע באופן קבוע פעם בשבועיים לאילת כדי לטפל בחולות סרטן שד בעיר אילת, זאת הציונות שלו. במשך 15 שנה הוא הגיע באופן קבוע. הוא לא יוכל להגיע יותר אם הוא יצטרך להגיע מבן-גוריון, זה מאריך לו את הנסיעה מאוד, וזה כבר יותר מדיי בשבילו, הוא לא יכול לעשות את זה. נפרדנו ממנו.
חולה שלא יכול לקבל את כל הטיפולים בבית החולים יוספטל באילת, שהוא בית חולים שנותן שירות – מאחר שאילת היא לא עיר גדולה לא את כל הטיפולים אנחנו יכולים לקבל בעיר – נאלץ לעלות לטיפול כימותרפי או להקרנות או לכל טיפול רפואי אחר למרכז הארץ. אלו לא טיפולים קלים.
נעלבתי מאוד מהכתבה שהייתה בערוץ 2, שהייתה בעיני מאוד מאוד לא מדויקת, בלשון המעטה. לנחות בשדה דב זה אומר להגיע לבית החולים אסותא או לבית החולים איכילוב במס' דקות מהשדה. באמת. מטופלים רבים מטופלים באסותא, קופת חולים מכבי נותנת לנו שם שירות, רבים גם באיכילוב, ודווקא בחרו בכתבה לקחת את תל השומר המרוחק מאוד משדה דב בשעות הפקקים.
גלי בובטס
¶
נעלבתי באופן אישי. מה גם שבאמת קופות החולים אומנם מממנות לחולים אונקולוגיים את הטיסות, גם את המוניות, אבל רק לכיוון אחד, one way ticket, מה שנקרא. אז אנחנו חייבים להשתמש בשדה דב כדי לקבל טיפול רפואי הוגן, שווה וטוב.
אני מאוד מאוד רוצה להישאר לגור בעיר אילת ועדיין להיות זכאית לטיפול רפואי כמו שכל אדם וכל אזרח זכאי לו, זה אומר שאני טסה לטיפול וחוזרת באותו יום. דרך בן-גוריון לאו דווקא אוכל לעשות את זה מפני שהטיסות יהיו בתדירות פחותה והמרחקים יהיו לי מאוד מאוד קשים. אני באמת לא אוכל לגור שם.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. אני מודה לך על זה שהופעת כאן, וכולנו, כל חברי הוועדה מאחלים לך רפואה שלמה, אריכות ימים ובריאות.
דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אדוני ראש עיריית אילת, אני רוצה להגיד לך שאלוהים אוהב אתכם, כי אם לא היו בחירות אף אחד לא היה מתייחס לזה ו - - - היה עובר.
דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן)
¶
קודם כול בשעה טובה, ואני מקווה מאוד שכפי שיש הסכמה כרגע בבית הזה, שההסכמות האלה גם יישארו אחרי הבחירות. נתת דוגמה טובה מאוד במדינת ישראל איך אמור להיות ראש עיר, איך אמור להיות נבחר ציבור שמראה דוגמה ולוקח ברצינות את התושבים שבחרו בו והגיע לפה. עכשיו לעניין של הדיון.
דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן)
¶
בקצרה, אדוני. ב-30 השנים האחרונות נראה שממשלות ישראל הפסיקו לעשות תוכניות לתכנון ארוך טווח, הכול כיבוי שריפות. שדה דב כמשל על התנהלות של ממשלות ישראל ב-20 השנים האחרונות. אי-אפשר עכשיו ברגע האחרון לעשות כיבוי שריפות. אני חושב שבנוסף לנושא הבריאות, בנוסף לנושא התיירות מדינת ישראל היא מדינה ציונית. איפה הציונות? איפה פיתוח הדרום? איפה הנגב? העיר אילת צריכה להיות לא פחות מתל אביב מבחינת התיירות שלה. העיר אילת היא דוגמה למדינת ישראל איך מפתחים את המדינה הזאת. לא יכול להיות מצב שעושים התנתקות שנייה, מנתקים 4,000 אזרחים ממדינת ישראל מאזרחי מדינת ישראל, נקודה. יש פה בעיה עמוקה של תכנון שלא קשורה לשמאל ולימין. מדינת ישראל נמצאת בבעיה עמוקה של תכנון בכל נושא, בכל תחום, במשרד הבריאות, בחינוך, וזה בא עכשיו בנושא של שדה דב.
אני חושב שזה לא אמור להיות רק עניין שלך, אדוני ראש העיר, אילת אמורה להיות עניין של כל אזרח במדינת ישראל. והתכנון הזה לא קשור לפוליטיקה, ולא לשמאל ולא לימין, יש כאן בעיה מנהיגותית, חזון ואסטרטגיה שמדינת ישראל תקועה בהם.
דניאלה המר
¶
אם אפשר להוסיף דבר מה בקשר לפתרון הזמני המתהווה מטעם משרד הביטחון. למעשה במשרד הביטחון אנחנו לא קובעים מה ייעשה בשטח לאחר הפינוי. כמו שנתבקשנו לפנות אנחנו ערוכים לפנות. הפעילות הביטחונית תעבור למחנה חצור החל מה-1 ביולי. אנחנו לא יודעים לתמוך בפעילות תעופה אחרי 1 ביולי במחנה שאנחנו עוזבים.
דניאלה המר
¶
אם מסתמן איזשהו פתרון שתמשיך שם תעופה, ואנחנו כמובן לא הגורם שיקבע אם זה נכון או לא, בשביל לתמוך אותו אנחנו צריכים פרק זמן להיערך. הצבא לא עובר ממקום למקום מרגע לרגע, כמו שאמרתי.
דניאלה המר
¶
הפעילות הביטחונית בשדה דב עוברת למחנה חצור. הצבא נערך שמה-1 ביולי היא תהיה שם. לו היו רוצים להמשיך להפעיל את שדה התעופה, ואין למשרד הביטחון כל עמדה בנושא האזרחי בשדה דב, לו היו רוצים לעשות את זה משרד הביטחון צריך לתמוך את הפעילות הזאת.
יואב קיש (הליכוד)
¶
רק שנייה, גפני. מגדל הטיסה מופעל על ידי חיילים, נותן שירות אזרחי – היא אומרת שזה יוצא. השמירה על הגדר אלו חיילים. רש"ת לא בסיפור בעניין הזה. על זה היא מדברת.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
בוודאי, לא צריכה להיות להם עמדה. אני שואל שאלה אחרת. הרי כאן יש פעילות אזרחית ופעילות צבאית, אני מניח שיש הסכם. מי שאמור לטפל בפעילות האזרחית זה משרד התחבורה, רשות שדות התעופה, באופן עקרוני.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
מדובר כאן בשאלה טכנית. האחריות להפעלת השדה היא של רשות שדות התעופה – עם צבא, בלי צבא, עם הסכם כזה, עם ג'יפ כזה, זה לא מעניין אף אחד – לכן היא מעלה שאלה טכנית בין רשות שדות התעופה לצבא, זה לא קשור לדיון שלנו.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
היא עונה כמו מנהלת אדמיניסטרטיבית. אדוני היושב-ראש, יש חידוד אחד קטן. בוועדה האחרונה, שעשה אותה יואב קיש בזמנו, ביקשנו את חוות הדעת של משרד הביטחון לא על החלק הארגוני.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא על החלק הארגוני. את מדברת איתי כמו אדמיניסטרטור. רצינו לדעת האם יש חשיבות - -
היו"ר משה גפני
¶
תודה. לא ביקשתי לענות. אתם צריכים ללמוד את העניין הזה שכל עוד שאני יושב-ראש אני בחצי הראשון מבולבל, בחצי השני השניים מבולבלים. בבקשה. עכשיו הבנתי הכל. מי מייצג את משרד האוצר? משרד האוצר, בבקשה. אתם בעד.
דניאל מלצר
¶
בעד מה? אתחיל ואתייחס דווקא לתחילת דבריו של חבר הכנסת מיקי זוהר. פרויקט שדה דב הוא פרויקט בעל השלכות מקרו כלכליות עם 16,000 יחידות דיור, חצי מיליון מטר רבוע של תעסוקה ומסחר, פארק - - - , פתיחה של העיר תל אביב לחוף הים. אלו דברים עם השלכות עצומות, ואנחנו כמשרד האוצר, ובכלל הממשלה, שמנו כדגל להרחיב את היצע הדיור. זאת הרחבת היצע הדיור, עם הפרויקטים האלה אנחנו עושים את זה.
שתיים, נאמר פה כמה פעמים שיש פה איזושהי החלטה פזיזה. ההחלטה על פינוי שדה דב התקבלה פעם אחר פעם בממשלות שונות פה בכנסת, בבג"ץ, כל פעם נשקלו כל השיקולים, הועלו אל מקבלי ההחלטות, והתקבלה אותה החלטה שיש מקום לפנות את השדה.
עכשיו אתייחס לגבי השאלה של מה ההשפעה - - -
דניאל מלצר
¶
גם שר האוצר הקודם, שחתם על הסכם הפינוי, היה בעדו, גם ראש הממשלה שהוא אותו ראש ממשלה, וכל הגורמים הם אותם גורמים.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אתה תקשיב לי, מה לעשות. אתה לא כל כך מעוניין, אבל מה לעשות, יש לי חסינות. תמונת המצב היא כזאת, כפי שמסתמן פה בדיון, ושאלתי מה עמדתכם בעניין הזה. אנחנו לא מערערים על ההחלטות, אל תיקח אותנו לסמטאות. אנחנו מדברים על העובדה הזאת, על הפגיעה באילת, על הפגיעה בחולים, על הפגיעה באזרחים, על כל הדברים ששמעת פה. אנחנו שואלים על ההצעה הזו – נמצא פתרון לכל הדברים שאמרת, אבל קודם כול שלוש שנים הרי לא הולך לקרות כלום – שהשדה ימשיך לפעול, מה התשובה על זה? מה אתה מספר לי על ראשי ממשלות.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אם אפשר, אדוני, שידבר איתנו גם במספרים. קצת במספרים, מה זה עושה לאוצר, מה זה לא עושה לאוצר.
דניאל מלצר
¶
אני לא עורך דין ואני לא אמון על ניתוח משפטי, אבל במידה שיוחלט שההסכם של המדינה עם הפרטים הופר, אם יש לזה השלכות תקציביות - - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
אז האוצר לא רלוונטי, זה גם בסדר, זאת גם תשובה טובה. בואו נבדוק רק את העניין המשפטי.
היו"ר משה גפני
¶
בואו נדבר כדבר איש אל רעהו. כדבר איש אל רעהו, מותר לכם להגיד שאתם לא משפטנים, וזה בסדר, לא חייבתי אף אחד להיות משפטן. נשאלה שאלה נורא פשוטה. לא מפרים שום הסכם, ממשיכים עם ההסכם, על-פי ההסכם בעוד שלוש שנים יתחילו לעשות תוכניות. עד השלוש שנים האלה מבקשים החברים: תנו לשדה להמשיך לפעול, האם יש לזה השלכות תקציביות?
דניאל מלצר
¶
גם במידה שלא ישווק עכשיו, אני רוצה להזכיר שהכנסות משדה דב שאמורות להיכנס לרשות מקרקעי ישראל מיועדות להעברת צה"ל לנגב מהסכמים של הממשלות.
היו"ר משה גפני
¶
אז אני אסביר לך. אומר משרד האוצר: עם כל הכבוד לכל התוכניות שלכם ועם כל זה, אצלנו בפנקס רשום שמשדה דב נכנס כסף שאנחנו מעבירים לרשות מקרקעי ישראל כדי שבזה נממן את העברת צה"ל לנגב. נורא פשוט. זאת שאלה של מדיניות.
מאיר יצחק הלוי
¶
תשאל האם התוכניות של הבסיסים קיימות, תגלה שעוד 15 שנה הן יהיו. אין תוכניות גם לבסיסי צה"ל.
דניאל מלצר
¶
כבר בשנה הבאה אמור להיכנס כסף. המכרזים של משרד הביטחון באוויר. הכסף של שדה דב היה אמור להיות הכסף הראשוני, ולא יהיה לנו מקור אחר להעברת - - -
היו"ר משה גפני
¶
אתה תגיד מה שאתה רוצה, מה שהוא אומר זה מה שקובע. הוא מתעלם מהשאלות ואומר שצריך להיכנס הכסף שצריך להעביר - - -
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
שישיב לשאלה. עכשיו בבקשה אנחנו רוצים לדעת את הניתוח האחר. הניתוח הכלכלי הוא לא תמיד בעלויות ישירות. אני רוצה לדעת האם כשקיבלתם את ההחלטה עשיתם בדיקה של ניתוח כלכלי מה השווי למשל של אובדן של עשרות אחוזים מהכנסות התיירות לעיר אילת, מה השווי הכלכלי של הדברים האחרים, ומה השווי של - - -
היו"ר משה גפני
¶
ככה, בגלל שאני למדתי בישיבה, ושם חידדנו את הראש על אינטליגנציה, וכשפוגעים לי באינטליגנציה אני לא יכול לסבול את זה. שאלנו אותו מיליון פעם, כמה כסף אמור להיכנס בפעם הראשונה, אז הוא אומר לי 8 מיליארד שקל.
טל רוסו (העבודה)
¶
קודם כול העיר אילת והדרום קרובים ללבי מאז שהייתי – לפני זה – אבל מאז שהייתי בפיקוד דרום יותר, ואני חושב שלפחות כשהייתי בתקופה הזאת העיר אילת קיבלה עדיפות. גם כשעשינו את עוטף אילת זה לא היה מתוכנן והכנסנו את זה. אגב, זה היה לפני עשר שנים כשדובר על קו הרכבת לאילת, כשדיברנו איך לעשות אותו.
טל רוסו (העבודה)
¶
היום אנחנו מסתכלים, לא התקדמנו כלום עם הרכבת, כביש 90 תקוע, ציר אדום כהה. ואנחנו בעצם מדברים פה על שדה דב שזה אולי איזשהו עורק קטן שיכול לעזור בצורה משמעותית.
עכשיו אני אדבר קצת לגבי משרד הביטחון. תראו, עשיתי שלושה-ארבעה תר"שים בצה"ל, שדה דב תמיד עלה לשם כמקור תקציבי. זה היה מקור תקציבי. זה גם לא כל ההעברה לנגב, זה רק שליש, וזה ב-2024, צריך לזכור את הדבר הזה. ככה הסתכלנו על שדה דב.
טל רוסו (העבודה)
¶
בצורה הזאת לא הסתכלו גם כשעלה הנושא הביטחוני. קודם כל כל מסלול מוסיף לביטחון במדינת ישראל, ואין פה שום ספקות בשום מסגרת, לפחות ממה שאני יודע.
לגבי שדה דב עצמו. יצאו משם שתי טייסות, יצאו משם כל הגופים. הפתרון הוא לא בינארי, זה לא אחד או אפס. היום אתה יכול לפנות 60%-70% מהשדה, מהשטחים, ולשמור שדה תעופה אזרחי, ואתה חייב לעשות את זה. זה מה שצריך לעשות. אני חושב שצריך לתת הנחיה פה אחרי שיוחלט קודם כל שלא נוטשים את המקום הזה. צריך לעשות העברה מסודרת. צה"ל יישאר שם עד שתהיה העברה מסודרת של רשות שדות התעופה, לשמר שם רק את השטחים שצריך בשביל המסלול לטובת הקו לאילת. אפשר לעשות פה פתרון לדעתי שגם נותן מענה בהיבט המשאב למשרד הביטחון בפינוי של ה-60%-70%, וגם לשמור את הקו לאילת. ועל זה לדעתי צריך ללכת.
אריאל צבי
¶
שלום, אדוני היושב-ראש, כמו שכבר נאמר, בטח גם כולם מכירים, המדינה חתמה על הסכם מול בעלי הקרקע הפרטיים, וגם הממשלה קיבלה החלטה כמה וכמה פעמים על פינוי השדה. אנחנו נמצאים מול הפרטים היום בהליך אזרחי בתביעה להפרת החוזה. וכמו שאתם מבינים, אנחנו לא לבד בעולם, ולכל מה שנאמר כרגע יש גם השלכות על עמדת המדינה בהקשר הזה, ולכן באופן מובן לא ארחיב. קיבלנו ומקבלים כל הזמן, גם בטח שמעתם בתקשורת, את העמדות של בעלי הקרקע הפרטיים על זה שהממשלה התחייבה בפניהם, ועל זה שכל המשך של הפעילות מעבר ל-1 ביולי מבחינתם זו הפרה של ההסכם.
אריאל צבי
¶
כבר. הטענות הללו בוודאי לא ניתנות בעלמא ונצטרך להתמודד איתן, ולכן אמרתי שלא ארחיב בהקשר הזה. הושמעו כאן הצעות וחלופות גם בהקשרים של פתרון הדרגתי, של פתרון ביניים ופתרון של חקיקה. כרגע אני לא יודע להגיד חוות דעת משפטית בהקשר הזה, הנושא הזה נמצא אצלנו כרגע בבחינה. כרגע לא גיבשנו עמדה, ואין לי התייחסות משפטית בהקשר הזה. אני יודע להגיד שפתרון הדרגתי יהיה צריך קודם כול לעמוד גם בהיבט העובדתי של ישימות, בהקשר הזה שבכלל ניתן לבצע אותו בשטח בהיבט של ישימות, וצריך גם התייחסות של גורמי המקצוע בתוך הממשלה. אחרי זה נוכל להתייחס לצד המשפטי.
היו"ר משה גפני
¶
יש לי בקשה ממשרד המשפטים. היות שגם היועץ המשפטי לממשלה אמר בשעתו שיש מספיק זמן עד יולי, אני מבקש את עמדתכם בעניין הזה של מה שעלה כאן, לדחות את היישום, לא לפגוע בהסכם, אלא לדחות את היישום באופן כזה שנוכל לעשות דברים בינתיים. ובינתיים יהיה אפשר לטוס משדה דב, אחרת זה יעמוד כמו פיל לבן סתם. הרי יצטרכו את כמה השנים האלה כדי לעבור את כל התהליכים. אני רוצה לדעת את חוות הדעת שלכם בעניין. אמשיך את הדיון בשבוע הבא. אני רוצה לדעת תשובה. תגידו, אתם רוצים ישיבה חסויה, נעשה ישיבה חסויה. חבר הכנסת סגלוביץ'.
קארין אלהרר (כחול לבן)
¶
זה לא מה שמפריע להם. אדוני היושב-ראש, לא הבנתי, למשרד המשפטים מפריעה בעיה ביטחונית?
יואב סגלוביץ' (כחול לבן)
¶
שלום, אדוני. אנסה בכמה מילים קצרות. אילת מספיק רחוקה, לא צריך להרחיק אותה עוד יותר. נמצאים פה נציגים של משרדי הממשלה, כולם עובדי ציבור, אנחנו לא צריכים לתקוף אותם, הם מייצגים את מי ששלח אותם. מי ששלח אותם זאת הממשלה.
יואב סגלוביץ' (כחול לבן)
¶
אני יודע מה שאני אומר, תמתינו בסבלנות. הממשלה שלחה אותם. אותה הממשלה שכל חברי הכנסת, לפחות חלקם, נמצאים באותה קואליציה ומדברים בערטילאיות כאילו יש מישהו שאנחנו לא יודעים מה שמו ומי זה שר הביטחון. מדובר פה על שאלה אחת בלבד של קבלת החלטות והאם יש מניעה לקבל אותן. ואני אומר כאן, למרות שניתנו חוות הדעת המשפטיות, הכלכליות והביטחוניות – לא שמענו בצורה מובהקת, לפחות לא כתובה, אגיד שלושה דברים.
אין בעיה משפטית לדחות במתווה שדיבר יושב-ראש הוועדה, אין בעיה כלכלית ואין בעיה של זכויות. אין זכות מוקנית בהסדר שבין המדינה לבין בעלי הקרקעות, כפי שאני קראתי את ההסכמים, שמחייבת את המדינה להרים ידיים ב-1 ביולי. היא רק אומרת שבעניין הזה זכויותיהם לא יפגעו. אני לא חושב שצריך לעשות דיסרטציה של 200 עמודים, אני חושב שאת זה יודע בעצמו היועץ המשפטי לממשלה, הוא מסוגל לתת תשובה.
היו"ר משה גפני
¶
מנוסה, אבל אתה לא מנוסה במה שאני מנוסה, שמה שאתה אומר אם היה אומר משרד המשפטים זה היה יפה. אבל את מה שאתה אומר אתה אומר, ומשרד המשפטים יכול להגיד "עוד שנה".
יואב סגלוביץ' (כחול לבן)
¶
תרשה לי, אדוני היושב-ראש, אני מנוסה בדברים שאתה לא מנוסה, ראיתי כיצד הדברים מתנהלים.
יואב סגלוביץ' (כחול לבן)
¶
במקומות שאתה לא ראית אולי. ואני רוצה להגיד את העניין הזה, אני לא סתם אומר את זה, אני פונה לנציג משרד המשפטים - -
יואב סגלוביץ' (כחול לבן)
¶
- - משרד האוצר ולמשרד הביטחון, רק תעבירו את המסר כי נשלחתם בלי יכולת לתת מענה למה שאנחנו מבקשים. ובקשתי אליכם, צריכים בסך הכול לקבל שלוש שורות מכל אחד מהשרים מגובים בחוות דעת של כל החברים שנמצאים פה, אני לא מדבר עליי, אני מהאופוזיציה.
יואב סגלוביץ' (כחול לבן)
¶
אבל אני כן רוצה לחזור קצת לרצינות, כי העסק הזה רציני. כולם פה אומרים שאנחנו נמצאים בשעת חירום.
יואב סגלוביץ' (כחול לבן)
¶
אבל יש פה שאנטי-באנטי פשוט בלתי נתפס מצד משרדי הממשלה. אדוני היושב-ראש, אם אני יכול להציע הצעה אחת לאדוני, למרות הניסיון והוותק שלך הרבה מעליי במקום הזה.
יואב סגלוביץ' (כחול לבן)
¶
אני רוצה רק להשלים במשפט אחד אולי חומר למחשבה. הבעיה הגדולה היא לא בעיה משפטית, לא בעיה ציבורית, אנחנו נמצאים עם שאלה ציבורית מאוד מאוד כבדה.
יואב סגלוביץ' (כחול לבן)
¶
תושבי אילת זה לא רק עניין של רפואה וכלכלה, זה סתם לנסוע לבקר משפחה, זה סתם ללכת להצגה בתל אביב. ופה גם הצעה להמשך הדרך לאותם צוותים שיחשבו על ההמשך. הגיע הזמן לחשוב על אילת בצורה אחרת, אילת איננה קשורה למחוז הדרומי של משרד הפנים וכו', היא קשורה למחוז תל אביב. ואני יכול להגיד לכם שאני כתושב אילת בזמנו – אומנם רק שנתיים לצערי, מאוד אוהב את העיר הזו – אני כמפקד המשטרה ניסיתי להוביל מהלך לספח את מרחב אילת למחוז תל אביב. אתם יודעים מדוע? כי הקשר האינהרנטי של אילת גם בכל התחומים, הכלכלה, התרבות, היצירה, היא לתל אביב.
יואב סגלוביץ' (כחול לבן)
¶
אז אם חושבים על משהו לעשות אחרת, כשאומר תושב אילת: אני עולה צפונה, הוא לא מתכוון לבאר שבע.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. מרשות שדות התעופה נמצא מישהו? בבקשה, מה עמדתכם לגבי הנושא בו אנחנו דנים כאן? אנחנו יכולים להמשיך להפעיל את שדה דב?
יואב אורן
¶
אני מייצג את רשות שדות התעופה. רשות שדות התעופה פועלת בשדה דב מכוח צו הפעלה שחתום על ידי שר הביטחון ושר התחבורה. כל המתקנים זה בסיס צבאי, השירותים התעופתיים המבצעיים מנוהלים על ידי משרד הביטחון. וכמו שנאמר פה, אנחנו בהסכם התקשרות כלכלית, משלמים כל שנה כסף למשרד הביטחון, בעצם רוכשים מהם את השירותים, כשהניהול שלנו שם הוא של טרמינל הנוסעים ורחבות החניה. בהקשר של נתב"ג נערכנו בהתאם להסכמים - - -
היו"ר משה גפני
¶
שאלתי. אני חוזר על השאלה. אם הממשלה תחליט או הגוף המוסמך מטעמה, שר התחבורה ושר הביטחון יחליטו שהם ממשיכים הלאה לעוד שנתיים, לעוד שלוש, הם רוצים להמשיך את הטיסות משדה דב לאילת, מבחינתכם, רשות שדות התעופה, יש לכם בעיה?
מאיר יצחק הלוי
¶
למה הם מבוהלים? זה מפחיד אותם כל כך. הם מבוהלים. למה הם מבוהלים? מה קורה? אנחנו חיים במדינה דמוקרטית.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
השאלה היא אחרת. מויישה, השאלה היא כזו, תראה מה קורה כאן, רוב הפעילות שם, אותו פקח בעצם מנחית מטוסים צבאיים, לא יביאו עוד פקח עם כובע כדי להנחית עוד שני מטוסים אזרחיים. אז הם אומרים לו: תשמע, אתה תנחית גם את האזרחי, אנחנו נשלם לך.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
השאלה אליו היא כזו, זאת השאלה המעניינת, בהנחת עבודה שצה"ל לא נמצא שם, כמה זמן אתם צריכים להיות ערוכים כדי להביא פקח אחד, כמה שומרים ומה שצריך, ומנקה שירותים?
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
תשמע, אני - - - זמן נמלי תעופה, אבל אם אתה אומר לי שלהביא איזה פקח אחד לוקח שנה משדה התעופה לוד ולהגיד לו - - -
היו"ר משה גפני
¶
בוא נתחיל בזה, בגלל שעכשיו זה כבר התחיל להיות מעניין. אם אנחנו מחליטים ששדה התעופה הצבאי עובר לחצור, אבל אנחנו מחליטים שרשות התעופה האזרחית או יותר נכון ששדה התעופה האזרחי שטסים לאילת כן יפעל, יש בעיה מבחינתך?
מוטי שמואלי
¶
קודם כול אני אשיב שאין בעיה כי השדה היום פועל. מבחינת התשתית אין בעיה, הוא עובד. בהנחה שלא מחר בבוקר בונים בניינים חדשים וכו', אז אין שום בעיה שימשיך גם ב-2 ביולי.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש, ברשותך, לחדד את השאלה. תיאורטי, זה לא הולך לקרות, אבל תיאורטית, תפעיל את המחשבה בעניין.
היו"ר משה גפני
¶
אני מודה לך. הממשלה קיבלה כמה החלטות במהלך שבוע הבא. א', היא קיבלה החלטה ששדה התעופה הצבאי עובר לחצור, לא ממשיך לפעול בשדה דב. רשות התעופה האזרחית מתבקשת להפעיל את השדה הזה במשך שנתיים, להמשיך את הטיסות האזרחיות משדה דב לאילת, זה אפשרי? בבקשה.
מוטי שמואלי
¶
אני אתן סדר בדברים. אנחנו באמת הגוף הרגולטורי, זה שאמור לתת את הרישיון לשדה התעופה לפעול וכו', לפקח עליו, ומי שצריך להפעיל אותו זאת רשות שדות התעופה. כרגע רשות שדות התעופה נותנת שירותים על-פי אותו צו שהוזכר פה.
מוטי שמואלי
¶
אבל הם נותנים שירותים מסוימים, הטרמינל, ניקיון, רחבות החניה וכו'. את השירותים התעופתיים, את שירותי הליבה, מגדל הפיקוח, כיבוי אש והצלה נותנים חיל האוויר, משרד הביטחון. ב-1 ביולי מה שצריך להיות זאת איזושהי תקופת התארגנות, זה תהליך שלוקח זמן. אני לא יודע להגיד אם זה חודש או שנה וחצי, אבל זה ללא ספק תהליך שלוקח זמן, וצריך למצוא פתרון.
מוטי שמואלי
¶
זה לא קופי-פייסט. פקח שיודע לעבוד במגדל בן-גוריון לא יודע תוך יום לעבוד במגדל - - - ברמון.
יואב סגלוביץ' (כחול לבן)
¶
אני חייב לשאול שאלה מקצועית למרות שאני לא טייס. הממשלה לא יכולה להחליט שהפקח הזה שעכשיו בשדה דב מקבל צו סיפוח לעוד שנתיים. חצור ממשיך לעבוד, הוא שדה צבאי.
מוטי שמואלי
¶
צריך לדאוג לתקופת הביניים. הפקח שעובד שם היום הוא פקח צבאי מבחינה מקצועית, כמובן שאין שום בעיה שימשיך. מבחינת התארגנות אני מבין לגמרי.
מוטי שמואלי
¶
לא אמרתי שאם נתנו לו פקודה ב-2 ביולי להיות בחצור אז הוא לא יכול. אין שום בעיה שרשות שדות התעופה תפעיל את מגדל הפיקוח.
מוטי שמואלי
¶
אני חייב להסביר את זה בעוד משפט. רשות שדות התעופה, מבחינה מקצועית אין שום בעיה שייקחו את השירותים שעושים, אבל צריך זמן התארגנות. יש פה את עניין השלביות וכו'.
היו"ר משה גפני
¶
עזוב, הבנו. דודי, לי ברור שאנחנו לא הולכים למשהו פיראטי. אנחנו הולכים לנסות להגיע להסכמה עם הממשלה ועם כולם שאנחנו ממשיכים את הפעילות הזאת עד שיבנו, עד שיקבלו את האישורים. זה ברור לגמרי, זה לא שנה וחצי, זה לא חודש וחצי. אם אנחנו עושים את זה בהסכמה אז יהיה צריך להיות איזשהו מעבר שבתקופה הזאת השדה ממשיך לעבוד.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
אבל פה הפואנטה הכי חשובה כרגע לחידוד. בהנחת עבודה שעשינו את זה, צה"ל לכאורה מעביר את הפעילות שלו, הרי מה קורה?
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
לדעתי בנקודה הזאת בואו נשאיר את זה מחוץ לעניין, בגלל זה החלטת צה"ל היא כזו. עזוב, הם התארגנו כבר. מה שחשוב, גם בחצור הרי יש מגדל פיקוח עם אותו פקח עם כובע, גם הוא מנחית 30 מטוסים, אז שהוא ינחית 32. לא מביאים עוד פקח אקסטרה, צריך להבין. לכן השאלה היא אם אפשר להמשיך עם הצבא, גם עם תחנת הכיבוי. הרי יש שם תחנת כיבוי.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
אז אתה לא מביא עוד תחנת כיבוי רק בגלל שבאו עוד x מטוסים. לכן אני חושב שאם בסוף ההחלטה תתקבל אפשר להמשיך עם צה"ל, לרכוש ממנו את אותם שירותים לתקופת הביניים.
אסף זמיר (כחול לבן)
¶
יש לי קודם כל שתי הערות מינהלתיות לפני שאני מתחיל. אחד, הם לא יושבים שם עם כובע, דודי, פקחים יושבים בלי כובע. סתם פקחים, אין להם כובע.
אסף זמיר (כחול לבן)
¶
שתיים, אני רוצה להגיד לסגלוביץ', אני מקנא בך על הקטע שאתה יכול להגיד: הייתי בחדרים שאתה לא היית וראיתי דברים. אני הייתי בעיריית תל אביב עשר שנים, זה לא מעניין אף אחד, אי-אפשר להגיד את זה. אז כיף לך. אבל הייתי בעיריית תל אביב סגן יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - -
אסף זמיר (כחול לבן)
¶
- - שאישרה את כל התוכניות האלטרנטיביות שהיו בשיתוף פעולה עם עיריית אילת, אז אני מומחה קטן ליכולת הסטטוטורית להעביר את זה, ואני רוצה להגיד לכם משהו. זאת השאלה החשובה שאנחנו דנים בה, ולא השאלה של איך נתפעל את השדה. כי אם מדינת ישראל תחליט שלא עוצרים – השדה פעיל – אז אם מדינת ישראל תחליט שלא עוצרים את תפעול השדה הוא לא יעצור, בין אם זה יהיה צה"ל, בין אם זאת תהיה רשות שדות התעופה, לדבר הזה יימצא פתרון.
אבל השאלות שמפחידות אותנו, הבעלים הפרטיים, המינהל, הכסף, מה יממן את מעבר בסיסי צה"ל דרומה, זאת השאלה שצריך להסדיר. ולשאלה הזו יש שתי אופציות, אחת מהן נידונה פה ואחת מהן לא, ואלו שתי הדרכים היחידות שאנחנו יכולים ללכת בהן.
אבל לפני זה אני רוצה להגיד משהו. אני רוצה להתחבר למה שיואב אמר. שבע שנים אני שומע את מאיר יצחק הלוי מדבר נגד הפינוי. שבע שנים שממשלת ישראל – צריך להגיד את זה בכנות – לא עשתה מילימטר לקדם רכבת מהירה תל אביב–אילת; לא עשתה מילימטר לקדם את האלטרנטיבה של מסלולים בים שיכלו לפנות את כל הקרקע ולהנחית אנשים בתוך השדה; באף אלטרנטיבה לא התעסקו מילימטר. וזה שאנחנו מגיעים שבוע לפני זה על הראש של חלק מהאנשים שנמצאים כאן, אי-אפשר לברוח מהאחריות.
היו"ר משה גפני
¶
רגע, תשמע ממני גם כן, אני לא מעיריית תל אביב. יש ועדת ביקורת פה בכנסת, את כל מה שאמרת עכשיו תביא לדיון שם.
היו"ר משה גפני
¶
הכי פחות אשם בזה שיש בחירות זה אני, אבל נניח לעניין הזה. לגבי הנושא הזה שאנחנו מצויים בו עכשיו, אנחנו מחפשים אחרי כל מה שקרה בכל ממשלות ישראל פתרון שב-1 ביולי השדה לא ייסגר.
אסף זמיר (כחול לבן)
¶
בגללך היו הבחירות. פעם הייתי בעד פינוי שדה דב, הייתי סגן ראש עיר צעיר, רציתי את הדירות, רציתי דיור בר-השגה, רציתי, והייתי בדיוק כמו אנשי האוצר, ואני מכיר חלק מהם שרצו.
אסף זמיר (כחול לבן)
¶
באיזונים שעשו תועלת ועלות אמרו שהתועלת גדולה יותר, אבל אז מה שקרה לי זה שהבנתי. ורק מי שהבין מלמטה באמת מה המשמעות של סגירת שדה דב לא יכול להגיד את הדברים שאומרים כבר כמה שבועות.
אסף זמיר (כחול לבן)
¶
לא יכול להגיד שרק הוא יזוז, לא יכול להגיד שלא תהיה פגיעה. תהיה פגיעה ענקית ואי-אפשר יהיה לחזור אחורה, והנתון של הכסף הוא נתון שצובעים אותו סתם. גם בעירייה היו צובעים מקורות תקציביים לפרויקטים בעייתיים לדברים סופר סופר סקסיים, כי אז היה לא נעים לבטל אותם. היו אומרים: את זה נבטל, אבל בתמורה ניתן כסף לחד-הוריות. מה אכפת לי מאיפה אתם מביאים כסף למעבר בסיסי צה"ל דרומה? אז תביאו כסף ממקום אחר ותצבעו את זה למקור תקציבי שלא מעניין אף אחד.
אבל את ההחלטה של עיריית תל אביב בוועדה המקומית, שמפנה את השטח הפרטי ונותנת את השטח הפרטי חזרה לבעלים ונותנת להם לבנות מה שהם רוצים, ובונה שדה קטן רק על השטח הציבורי, יכולה ממשלת ישראל לקדם באמצעות חקיקה שלנו שתגיד שאפשר לעשות איחוד וחלוקה גם על פרויקטים של תשתית לאומית. ברגע שמחוקקים חוק כזה אפשר לעבור ולחלק את השטח, ואז אף אחד לא נפגע.
בוא נגיד שלא נתכנס ונחוקק, למרות שלדעתי יש להצעת החוק הזו רוב של 115 חברי כנסת לפי מה שראיתי פה בחודש האחרון, בוא נגיד שלא - -
אסף זמיר (כחול לבן)
¶
- - עדיין הכי מהר – אני אומר לך את זה כמי שהיה בעיריית תל אביב עשר שנים – הכי מהר שתראה דחפור אי פעם על השטח הזה זה שבע שנים.
אסף זמיר (כחול לבן)
¶
סתם נגיד שש שנים, הכי מהר. ולכן גם אם לא מחוקקים מחדש וגם אם לא עושים איחוד וחלוקה אין שום בעיה להמשיך להפעיל.
היו"ר משה גפני
¶
הבנתי. תודה רבה. מנהל בית החולים יוספטל, ד"ר ברקוביץ, בבקשה. אנחנו צריכים להתכנס לסיכום. אתה בעד סגירת שדה דב?
אלדר ברקוביץ
¶
תודה על זכות הדיבור. תראו, חברים, אני מגיע מהשטח, והשטח הוא שאנחנו צריכים לקיים שירותי בריאות באילת, שזה לא פשוט בכלל גם במצב הקיים. מה שהולך לקרות ב-1 ביולי מבחינת איך שאני רואה ומבין את השטח ואני חי אותו יום יום, אין לנו שום חלופה כרגע. כל מה שמספרים לי בימים האחרונים טלפונית לא עוגן אפילו במילה אחת כתובה. מספרים לי שיש מלא חלופות והתארגנויות והכל יהיה בסדר והכל יהיה ורוד והכל יהיה פנטסטי.
אלדר ברקוביץ
¶
ממשרד ראש הממשלה, בגדול. גם אם יש רעיון או רעיונות לייצר חלופות, צריך לזה זמן, כי כרגע אני לא רואה שום חלופות. אנחנו צריכים חלופות. נניח שאני מבין שהנושא חלוט, אני לא מצוי בצד המשפטי.
אלדר ברקוביץ
¶
למה? כי לרופאים שלי אין דרך להגיע. אגיד לכם, מחצית מהשירות הרפואי באילת נסמכת על רופאים שמגיעים מאזור תל אביב.
אלדר ברקוביץ
¶
לא שהודיעו שלא יגיעו, שלא מסוגלים להגיע מאחר שאין להם טיסות. פיזית אין להם טיסות להגיע.
אלדר ברקוביץ
¶
זה אומר שרופא גסטרו שצריך להגיע שש פעמים לא יכול להגיע, איך הוא יגיע? יש לי 60 כאלה, יש לי רפואת עור, ויש לי רפואת גסטרו שזה 72 פעולות שאני נאלץ לבטל. אני עוד מחזיק את זה לראות אולי בשבוע הבא משהו יקרה כדי לא לבטל את זה. אלו אנשים שצריכים לעשות שלושה ימי הכנה לפני כל בדיקה. חבר'ה, זה חיים של אנשים. 72 האנשים האלה אם הם לא יעשו בדיקת גסטרו הם נדחים לפחות בשלושה חודשים, כי אין לי דרך אחרת לעשות להם את הבדיקות או שאני צריך להסיע אותם צפונה. אין לי עם מה להסיע אותם צפונה.
היו"ר משה גפני
¶
מה שאתה אומר, אם אני מבין נכון, אתה מדבר על זה שסגירת שדה דב יכולה לגרום לפיקוח נפש.
קרן ברק (הליכוד)
¶
בקצרה, כי אין לי הרבה מה להוסיף, אלא את הפן האישי שלי. קודם כל, נאמר פה שהיו אין ספור החלטות ממשלה. לפי מה שאני מבינה נעשתה החלטת ממשלה אחת בשנת 2012, ומאז לא התקבלה שום החלטת ממשלה נוספת. התחלפו ממשלות ובעצם לא התקבלה עוד החלטת ממשלה. זה בסדר גמור שאנחנו כאן חברי כנסת שבע שנים אחרי אומרים שהחלטת הממשלה משנת 2012 - - -
קרן ברק (הליכוד)
¶
ההחלטה לפינוי נעשתה פעם אחת, וגם היא בכפוף להתקדמות במקביל לתכנון הקרקע ובמקביל וביחד בשיתוף פעולה.
היו"ר משה גפני
¶
רק רגע, שנייה, קרן. זה שמשרד האוצר מתערב בעניין הזה, הוא רוצה כסף, הוא אמר, ואני מכבד את זה, אבל למה את מתערבת? למה משרד הביטחון צריך להיות צד בעניין נגד כל הציבור? למה?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
כי אני יכול לומר לך שלפני שנכנסתי לדיון היו כמה קצינים בכירים בצה"ל שדיברו שונה ממה שהיא אומרת, אבל יש הבדל אחד.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
כן. אם היא לא תגיד מה שצריך פה עכשיו אגף תקציבים יודע להתנקם היטב, אני חושב שחווית את זה, כמה נקמות - - -
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
אז אל תשים אותה בסיטואציה שמסכנת את המשך עבודתה המשותפת והפורייה עם אגף התקציבים.
קרן ברק (הליכוד)
¶
בעוונותיי הרבים גם אני התגוררתי והייתי תושבת אילת בעברי, והיום אני תושבת תל אביב. מה שהציג פה מנכ"ל משרד התיירות, שזאת בחירה בין אסון לאומי לבין חורבן, זה בדיוק מה שהולך לקרות. אנחנו מדברים פה, תושבי אילת, על החולים, על התושבים עצמם, על החיבור לתל אביב. אבל לא רק כל תושבי אילת, גם אנחנו אזרחי מדינת ישראל, שהעיר אילת היא עיר התיירות העיקרית שלנו, מגיעים לשדה דב וטסים לאילת תדיר.
אני לא רוצה לספר לכם מה קרה לערי תיירות אחרות שהוזנחו בשנים האחרונות. אני בתור ילדה הייתי נוסעת לטבריה ולאילת אותו דבר, ותראו איך טבריה נראית היום ואיך אילת בזכות המשאבים שהשקיעו באילת. עזבו רגע את תושבי אילת, אנחנו כאזרחי המדינה, החיבור הזה שלנו להגיע לאילת הוא קריטי.
קרן ברק (הליכוד)
¶
אם אני כתושבת תל אביב צריכה לנסוע לנתב"ג אני כבר לא אסע לאילת, אני אסע לחוץ לארץ. ברגע שאני אגיע לשערי נתב"ג, לאילת אני כבר לא אסע. זה או שאני נוסעת ברכב או שאני נוסעת בשדה דב, וכמוני רוב האזרחים. אם אנחנו רוצים לשמור על אזרחי מדינת ישראל שיהיה להם אזור תיירות כמו אילת, שהוא אזור מפואר, אנחנו חייבים לשמור על הציר הזה.
בכל העולם פותחים שדות תעופה, בכל העולם פר נפש פותחים שדות תעופה, רק במדינת ישראל סוגרים שדות תעופה. אני לא חושבת שאת השדה הזה צריך לסגור. אני חושבת שצריך להשאיר את הפתרון של מסלול אחד, ומבחינתי שייפתחו עוד שדות תעופה, אבל בוודאי שלא ייסגרו. וכמובן שהמסלול המהיר וכמובן שרכבת וכל התשתיות האלה, אבל לפני שמנתקים את העיר הזאת מהאזרחים. זה מה שיש היום.
אמיר חייק
¶
משפט. אז אני לא אדבר על הנזק לעסקים באילת, אני לא אדבר על הנזק לתיירות באילת, אני לא אדבר על השקעות המיליארדים שהשקענו שם ושמגיעים לסכנה. אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אנחנו מדברים פה על נושא שיש מסביבו משיכת זמן. המדינה הזו הרי יכולה לגרום גם למטאטא לירות, אבל היא מספרת לנו סיפורים על כך שכדי להשאיר את השדה צריך היערכות מחודשת של שנה וחצי. תפסיקו למרוח אותנו. אין שום סיבה לא לקבל החלטה בכנסת הזו, שבאמת כל סיעות הבית, אין אחת שחושבת אחרת, פועלות לכיוון הזה. אין שום סיבה לא לעשות את זה, לקבל את ההחלטה ולהשאיר את השדה על כנו, ושהצבא ישאיר שם זקיף, לא יקרה שום דבר.
מאי גולן (הליכוד)
¶
אעשה את זה מאוד קצר, אדוני היושב-ראש, נאמר פה באמת הכל. נקודה קטנה שאני רוצה לגעת בה בתור מי שאני מייצגת ומאיפה שאני באה. דיברה כאן החולה האונקולוגית, שתהיה לה רפואה שלמה, על הציניות שבכתבה של התקשורת, אז אני רוצה לדבר על עוד נופך של ציניות שקורה כאן. תראה, אני מדברת בתור תל אביבית מצויה, צעירה, אני חברת הכנסת הצעירה ביותר היום בכנסת, ואני רוצה לדבר על מה הצעירים מרגישים לנוכח הדבר הזה, כי זה לא מדובר. מדברים בעיקר על מה זה יעשה, באמת בצדק, למבוגרים, לתיירות, לכלכלה, הכול טוב ויפה. אבל הציניות שמדינת ישראל שולחת את הצעירים שלנו היום להתיישב בארץ, לדרום, לצפון, הרי רוצים שלא תהיה פה מדינת תל אביב, כל הזמן מדברים על הבועה הזאת, נכון? ויש בועה כזאת. הנה, אני אומרת את זה חד-משמעית. בועת תל אביבית מנותקת, מתנשאת, אליטיסטית, שלא קשורה – אסף, אולי למרות העשר שנים שלך בעיריית תל אביב אתה חושב שאני קצת צודקת.
מאי גולן (הליכוד)
¶
חבר'ה, אדוני היושב-ראש, תנו לי עוד חצי דקה. בתור חלק פריפריאלי של תל אביב שלא מרגיש חלק מהבועה הזאת, מדרום תל אביב, אני אומרת לכם ככה, אם אנחנו חותכים קו – אני, הנה בהמשך לדברים של חברת הכנסת ברק – גם אני לא אטוס. לא רק לא אטוס לתיירות, לא אטוס לכנסים, לא אטוס לישיבות, לא אטוס לפגישות. אתם מנתקים, הממשלה הזאת מנתקת את העיר.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
שלא תגידו שאצלנו זה ככה כולם חיילים, כולם אומרים את מה שיש להם. אתם רואים, בליכוד יש דעה לכל אחד מחברי הכנסת, חברת הכנסת, כפי שאתם אומרים עלינו כל הזמן שמה שביבי אומר אנחנו עושים.
מאי גולן (הליכוד)
¶
קודם כול, אין בעיה להעביר ביקורת גם על התנהלות הממשלה שאנחנו נמצאים בה, לא ברחתי מזה.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
כמו שניהלת ביד רמה את פיזור הכנסת, מיקי, תטפל בנושא הזה, לכו לראש הממשלה, לכו לשר התחבורה, תכנסו ישיבה ותטפלו בזה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
אני רוצה לחדד לחבריי משהו אחד. אם יש מישהו שכן יכול לפתור את זה וכנראה גם כן יפתור את זה זה רק אחד, קודם כול הוא למעלה, אבל זה שמתחתיו - -
היו"ר משה גפני
¶
אני מאוד מבקש. אני יודע שמתקיימים דיונים גם בממשלה, ואני מתכוון לדבר עם ראש הממשלה. אני לא רוצה שזה יכנס לוויכוח ושזה יהיה ויכוח של קואליציה ואופוזיציה, מה גם שאנחנו לא יודעים מי הקואליציה ומי האופוזיציה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
אתה בקואליציה. וגם אם יבואו אליך כחול לבן אחר כך ויציעו לך – כל הצעה שהם לא יציעו לך תגיד להם: תודה רבה, אני בקואליציה עם - - - . אני מבקש ממך להצהיר את זה לפרוטוקול.
מאי גולן (הליכוד)
¶
אני מנסה עוד למשוך את זה. אסיים במשפט אחרון. אני מדברת על ציניות של מדינה – והנה, אני מדברת בשם כולם – שמדברת על ציונות, שמדברת על התיישבות, ובפועל רוצה להמשיך לקיים את הבועה המרכזניקית הזאת, וזו הבעיה החמורה. ואני אסיים רק בזה שהייתי בסיור, כמו הרבה מחבריי לסיעה, ויש מתווה ויש פתרון, וכל דבר אחר שאומרים זאת המתלה, זו עבודה בעיניים. אין לי מושג מה המניעים, מה הסיבות, מה הרצון לעשות דבר כזה. יש פתרון ואפשר לפתור את הנושא הזה, ושדה דב לא צריך להיסגר, נקודה.
שוקי אמרני
¶
תודה רבה. מניסיוני גם כמנכ"ל משרד הפנים, גם כיושב-ראש המועצה הארצית לתכנון ובנייה, יו"ר ועדה מחוזית, יו"ר הוות"ל וגם יו"ר הוועדה המקומית נתב"ג, אני אומר שעצם הדיון הזה כאן והדברים שנאמרים כאן באופן שהם נאמרים; חוסר הוודאות לגבי תשובות מסוימות; והשאלות שעולות, שחלקן הן ללא מענה מספק; הם בעצמם עדות לכך שיש צורך לבחון את הנושא הזה אולי בהיבטים המקצועיים כדי לתת תשובות לאותן שאלות שעולות כאן.
המרכיב השני שהייתי רוצה לציין, ואני חושב שכאזרח מהשורה כשאני יושב ומסתכל על הדברים, אם יש כאן תמימות דעים של חברי כנסת שמייצגים את רצון הציבור – ולפני כמה ימים התפרסמה מודעה של מעל 80 ראשי רשויות מקומיות שתומכים, ועשיתי בדיקה קטנה ומסתבר שהם מייצגים 4 מיליון אזרחים – אז אני אומר שאם כאן מדובר בזכות וברצון הציבור, ובכל מה שקשור בנושא הדמוקרטי, ראוי לפחות לבחון את הנושא הזה כדי לתת תשובות. כדי שגם אלה שתומכים יקבלו את אותה תשתית גם מקצועית וגם מוסרית וגם ערכית לעשות מהלך כזה שיש בו היבטים אסטרטגיים מהמעלה הראשונה בכל מה שקשור לאינטרס הלאומי של מדינת ישראל.
צחי דוד
¶
אגיד בקצרה. קודם כול אני רוצה להבהיר, אנחנו לא מקדמים את התכנון בשדה דב כי אנחנו חייבים בגלל הפרטיים, אנחנו חושבים שנכון לפנות את שדה דב. מדובר ברצועה על חוף ימה של תל אביב באורך שני קילומטר. שדה דב הוא שדה יחסית מיושן, מוגבל, אורך המסלול שלו לא עומד בתקינה הנוכחית. אני לא איש תעופה, אבל זה לא שדה תעופה שהוא המזור לצרכים הבין-לאומיים והאחרים של ישראל. התוכנית שמחליפה אותו היא תוכנית שזכתה לשבחים מכל חברי הוועדה המחוזית, היא הופקדה בפועל לפני כמה חודשים.
היו"ר משה גפני
¶
אני לומד מכם כל הזמן. באמת, לא ידעתי קודם. במקום להגיד משפט אחד, אנחנו רוצים כסף, עכשיו אתה מסביר לנו באריכות כמה זה חשוב.
היו"ר משה גפני
¶
אבל אתם הורסים את אילת. אתה יודע איזה נזק כלכלי ייגרם למדינת ישראל בעניין הזה? תרוויח עכשיו כסף, אבל תפסיד את כל הכלכלה שם.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
תדע לך, גפני, אפשר לטוס לקפריסין, לנסוע באונייה לתל אביב, ולהגיע לפני שמגיעים נתב"ג.
צחי דוד
¶
הפקדנו לפני חודשיים תוכנית שכוללת 16,000 יחידות דיור, חצי מיליון מטר מסחר ותעסוקה, 3,700 חדרי מלון. התוכנית הכי מתקדמת מבחינה ירוקה שנהגתה פה. כמעט חצי מהתוכנית הוא דיור בר-השגה. אין לנו מספרים כאלה בתל אביב.
מאיר יצחק הלוי
¶
תגיד להם את הדברים, תגיד להם את האמת. מה מקודם עכשיו? תספר להם את האמת. למה אתה זורה חול בעיניהם?
צחי דוד
¶
3,700 חדרי מלון לצד תוכנית 3,700 שמקדמת עיריית תל אביב. מדובר בכ-30,000 יחידות דיור בצפון העיר תל אביב שיש להן השפעה טקטונית על שוק הדיור. בשנתיים האחרונות, בעקבות העבודה של מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, משרד השיכון ומשרד האוצר, הצלחנו לרסן את עליות המחירים שלפני זה היו כ-10% לשנה, כ-6% לשנה. היינו בירידת מחירים. בשלושת החודשים האחרונים מחירי הדיור לפי נתוני למ"ס עלו ב-1.5%. להחלטה שלא בונים 16,000 יחידות דיור ותוכניות אחרות – במרכזן דרום גלילות שנאלץ למשוך בסביבה, כי הן אינן תואמות הישארות של שדה – יש השפעה מז'ורית על שוק הדיור ועל פעילות הממשלה בשוק הדיור.
נאמר פה שההחלטה לפנות את שדה דב היא פזיזה. היא החלטה לא פזיזה. היא התקבלה פעם ראשונה בשנת 1961 בזמנו על ידי סגן שר הביטחון שמעון פרס; היא התקבלה אחרי ההסכמים הפרטיים ב-2007, אותה החלטה - - - אליה חברת הכנסת פארן בשנת 2012; שוב ב-2015; שוב ב-2018 בממשלה; כאשר כל השיקולים נשקלו.
לעניין הכספים ששאלת, חבר הכנסת גפני. 70% ממקרקעי תוכנית שדה דב הם בבעלות מדינת ישראל, ואמורים להגיע אל מדינת ישראל, רק כ-30% הם פרטיים. כמו שציין פה דניאל מהאוצר, הכספים האלה נועדו בשלב הראשון לממן כמימון ביניים את העתקת מחנות צה"ל לנגב.
צחי דוד
¶
30% לפרטיים. בחקיקה שלכם לגבי הפגיעה הכלכלית צריך לומר עוד דבר. בחקיקה של הכנסת, לא של ועדת הכספים, של ועדת הפנים, נקבע שהפרטיים זכאים החל מאפריל 2017 – עד אפריל 2017 נדחה הפינוי בהסכמה – מאפריל 2017 המדינה כפתה על הפרטיים את דחיית הפינוי והיא מחויבת לשלם להם בגין השימוש בקרקע. התביעה שהם הגישו כרגע היא לפי 150 מיליון לשנה, זה גם הרבה מאוד כסף. בכל מתווה עד הפסקת השימוש בקרקע שלהם, גם אם הם מקבלים קרקע, המדינה תשלם להם לפי תביעתם 150 מיליון שקל, ויכול להיות שבסוף - - -
צחי דוד
¶
לגבי שאלת השלביות. כלל תוכניות השלביות שעולות ויורדות – הייתה תוכנית אגף התנועה בעיריית תל אביב על 4,000 יחידות דיור, אחרי זה הייתה תוכנית של 8,000 יחידות דיור שכן עשה אגף מהנדס העיר ללא מהנדס העיר עצמו, לא עם הצוות שעובד על התוכנית שלנו, עם צוות נפרד.
צחי דוד
¶
התוכניות האלה עלו וירדו. כרגע עולה איזה רעיון של שלביות. אני רק רוצה לומר דבר אחד על רעיון השלביות, יש לנו הרבה מאוד מה להגיד עליו. אנחנו כמובן נגיד את זה קודם בתוך הממשלה, נתבקשנו להגיב. תוכניות שלביות של להשאיר שדה תעופה לצד בינוי, מה שמציעה כרגע עיריית תל אביב, זאת תוכנית אחרת. צריך להתייחס לאותו שדה שנשאר והבינוי שאתה עושה לידו.
אתם חברי הכנסת מרבים להלין על הוותמ"ל ועל אופן התכנון בו, מתכננים מהר, לא בודקים. להגיד בוועדה המקומית בתל אביב שאמרו: אנחנו חושבים שאפשר להשאיר שדה בלי לבדוק את המשמעויות של זיהום אוויר לפי חוק אוויר נקי, בלי לבדוק משמעויות רעש, בלי לבדוק משמעויות גבהים - -
צחי דוד
¶
- - זה אפילו הוותמ"ל שאתם אוהבים להלין עליו לא היה מעז - - -. זו תוכנית אחרת שייקח שנים לתכנן אותה.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
מוישה, שאלה, ברשותך. נקודה חשובה מאוד, זה כל הדיון. תסביר לנו למה הקרקע לא תעמוד ריקה.
צחי דוד
¶
אני אסביר. ברגע שמופסקת הפעילות ב-1 ביולי יש כמה חודשים שבהם משרד הביטחון בחלק הצבאי, שהוא החלק הארי של השדה, והחברה לשירותי איכות הסביבה מטעמנו מבצעים עבודות של פירוק השדה. משרד הביטחון לפי ההסכמים אמור לגמור את זה תוך ארבעה-חמישה חודשים עד סוף חודש נובמבר.
היו"ר משה גפני
¶
איזו שאלה? הם יבואו לממשלה והם יגידו שמוכרחים עכשיו כמה חודשים כי צריכים לעבוד שם. מה שהם עובדים במקום אחר שנתיים, פה הם רוצים לעבוד ארבעה חודשים.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
אבל הוא יודע שאת ההיתר לפחות לוקח ארבע-חמש שנים במקרה הטוב. תסביר לנו בזמן הזה מה תעשה שם.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
20 שנה הייתי בעירייה, יכול להיות שאתה מבין יותר, אז כנראה שתחדש לנו משהו שאנחנו לא יודעים.
צחי דוד
¶
אני אסביר. ארבעה חודשים יש לעבודות הפירוק של משרד הביטחון, זה מה שניתן לו. לפי הסקר ההיסטורי שאושר להפקדה במסגרת התוכנית המתארית יש זיהומי קרקע משמעותיים בשדה. הליך הבדיקה, מה שנקרא הליך הדיגום, 500 נקודות בכל רחבי השדה, כולל בשטח המסלול למי ששואל, ייקח בין שלושה חודשים לחצי שנה, תלוי כמובן - - -
צחי דוד
¶
על אחת כמה וכמה, אתה רק מחזק את מה שאני אומר. אבל נגיד שייקח רק שלושה חודשים-חצי שנה, אם ייקח שנתיים זה על אחת כמה וכמה.
צחי דוד
¶
אני מסביר. תוכנית הדיגום הזאת מאושרת על ידי המשרד להגנת הסביבה, אפשר להתחיל בה ברגע שגומרים את הפירוקים. לאחר מכן ביצוע הטיהור בפועל וכניסה לעבודות הפיתוח.
נעמה ורבין
¶
במכבי שירותי בריאות שירותי הרפואה בעיר אילת מסופקים על ידי מחוז המרכז בגלל הימצאות שדה דב בעיר תל אביב. הדבר מאפשר לנו להטיס 40 רופאים בחודש לעיר, ולהטיס כ-2,500 ממבוטחי הקופה למרכז לקבלת שירותי רפואה במהלך השנה. כמובן שחלקם מגיעים אחת לשבוע, כמה פעמים בשבוע או על-פי הצורך. מהרגע שהודיעו שעומדים לסגור את שדה דב קיבלנו אחד אחרי השני הודעות מהרופאים שברגע סגירת שדה התעופה הם מפסיקים לרדת לעיר אילת לעבודה.
נעמה ורבין
¶
מה שסיפרה קודם תושבת העיר זה רופא של הקופה שלנו. עם כל המאמצים ניסינו להשאיר אותו, הוא עובד 15 שנה, רופא מאוד ידוע, מאוד מבוקש, שמציונות אמיתית במשך 15 שנה נוסע לעיר לעבודה. ועכשיו המרחק ושינוי השדה גם בעיר אילת וגם בתל אביב לא מאפשר לו להמשיך לנסוע לעיר, וכמוהו גם לאחרים.
נעמה ורבין
¶
גם הרופאים שהם לא רופאים עצמאיים שלנו בקופה הם רופאים בהסכמים ביחד עם בית חולים איכילוב. רוב שירותי הרפואה שהמטופלים של הקופה שלנו צורכים הם בתוך בית חולים איכילוב בגלל הקרבה לשדה. סגירת הפעילות של שדה התעופה מבחינתנו היא בעיה משמעותית שאנחנו כבר מתמודדים איתה.
חנן גינת
¶
מסכים מאוד עם מה שנאמר פה יחד עם אילת, חברת הכנסת מאי, תודה רבה, כי אנחנו מדברים. אני אגיד כמה מלים. פריפריה, ציונות, התיישבות, חלוציות, תיירות, הרבה מאוד עם משרד התיירות. אנחנו 5,000 תושבים בחבל אילות שנעזרים בכל השירותים והתחבורה של שדה דב. כל הפגיעות שיהיו באילת יהיו פגיעות גם בנו כשאנחנו בצד, הפריפריה של הפריפריה, וזה יהיה רע מאוד.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. רבותיי, תראו, לגבי הנושא הכללי האם צריך לסגור את שדה דב או שלא צריך לסגור את שדה דב, זה לא הדיון שלנו, אנחנו לא יכולים לקיים את הדיון הזה על רגל אחת. אנחנו מבקשים מראש הממשלה דבר אחד – ואני מתכוון לעשות ישיבה בשבוע הבא – אנחנו מבקשים לדחות את הסגירה בכמה זמן שהוא ירצה. הוא ירצה לדחות את הסגירה כל עוד שאין עדיין את האישורים, אז זה הכי טוב; רוצה לדחות את זה עד ינואר, עד סוף שנת 2019, גם טוב. מבקשים לקבל החלטה ציבורית מהסוג הזה מה עושים הלאה. לא דנים עכשיו לגבי עניין הסגירה של שדה דב והדיון המשפטי שמתקיים בבג"ץ, אנחנו לא דוחים את כל הדבר הזה, אנחנו רק מבקשים לדחות את הסגירה. שהסגירה תידחה עד שהכנסת תתכנס, תהיה ממשלה, והממשלה תשב על המדוכה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
רק להגיד משפט אחד, זה חשוב. בזמן הזה שיוחלט על הדחייה זה זמן מצוין לגורמי המקצוע לייצר תוכנית חלופית לסגירת שדה דב ואיך עושים את זה בהדרגה לפי הדברים שדיברנו עליהם, לפי שלבים.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
זה אחלה זמן, לתעל אותו לטובת העניין הזה, שלא תגידו עוד חצי שנה שלא עשיתם כלום.
היו"ר משה גפני
¶
אני יודע שיש דיון אצל ראש הממשלה. אני לא סתם יודע, יש דיון אצל ראש הממשלה. הדחייה הזאת היא קריטית מכיוון שאתם נציגי המשרדים שמעתם את הנזק הגדול שיכול להיגרם ואת הנושא של פיקוח נפש שיש בעניין, ולכן צריך להסכים לדחייה. למה אתם צוחקים עליי? בסך הכול אני לא מבין כלום, אתם הרי מבינים. זה הרי ברור לגמרי.
היו"ר משה גפני
¶
אחרי ששמעתי את גילי החולה הייתי בוכה לא צוחק. בוכה. אנחנו יודעים שאנחנו מדברים בפיקוח נפש. נעזוב את כל הנושא הכלכלי, אתם פשוט הורסים את המדינה. אף מדינה בעולם לא הייתה עושה דבר כזה, לקחת נקודה כזאת קריטית מבחינה מדינית וביטחונית ולסגור אותה. הרי זאת תהיה התוצאה, זה יהיה במשמרת שלנו.
היו"ר משה גפני
¶
המציאות הזאת – אני לא אומר לדחות את הטענות שלכם, אני לא אומר שאין בעיות משפטיות. אני רותח מזעם על זה שהמנהלים מטעם בית המשפט לא באו לכאן. הם הוציאו גם הודעה שהם לא רוצים דיון פופוליסטי. הם מחפשים כנסת אחרת כמו שהיה מישהו שחיפש עם אחר.
עם כל הכבוד, זה המקום שבו צריך להחליט. הם יבואו לפה לוועדה בשלב כזה או אחר ואני לא מתכוון לשחק איתם. לא רוצים לבוא לא צריך. זאת אומרת שאין להם טיעונים חזקים.
היו"ר משה גפני
¶
לא להפריע לי בסיכום. אנחנו נפנה לראש הממשלה ונפנה לשר הביטחון שהוא ראש הממשלה, ואני אדבר עם המנכ"ל, אני מבקש דחייה. אני לא מבקש את כל הדברים מסביב. תדעו לכם שבסופו של דבר אם אתם תלכו כך נגדנו, שזה כל המפלגות בכנסת, יגיע יום שבו לכנסת יהיה את הכוח חזרה כמו שהיה לה תמיד, ואז נראה אתכם, האם יש רווח. אתם תבקשו פה קיצוצים, משרד האוצר, קיצוצים על המשטרה ועל – תבואו לפה, נגיד לכם את מה שאתם אומרים לנו. מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים פה איזה דבר לא הגיוני?
ביום שלישי, בעזרת השם, ב-10:30 תתכנס הוועדה חזרה פעם נוספת. אני מבקש ממשרד הביטחון, אם אלו דיונים חסויים אנחנו נעשה את זה - - -
היו"ר משה גפני
¶
במידה שלא, אני מבקש שתבואו לישיבה הזאת שנקיים, נראה איך אנחנו מקיימים אותה, ואני רוצה התייחסות לנקודה האחת, האם אפשר לקבל דחייה לפחות עד שהכנסת מתכנסת ויש ממשלה.
היו"ר משה גפני
¶
ואם לא, זאת אומרת שאתם עם לב רחב יותר להגיד: עד שמתחילים לעבוד שם. עד שמתחילים לעבוד שם זה הופך להיות פיל לבן, ולכן צריך לאפשר את הפעלת השדה. אגב, זה היה בהרצליה. בהרצליה גם הוחלט על פינוי שדה התעופה, ואפשרו כל עוד שלא היה אישור.
היו"ר משה גפני
¶
ועדת הכספים מבקשת דחייה של סגירת ה-1 ביולי, לדחות את זה מינימום עד ה-1 בינואר. זה הכול.
היו"ר משה גפני
¶
את זה אנחנו מבקשים. וכמובן, אם אפשר יותר אז יותר.
אני רק רוצה להגיד לגבי הנושא של מבוא מודיעים שהייתה שם שריפה. בממשלה דנים אצל ראש הממשלה בעניין הזה של פיצוי. לא יהיה פיצוי אחר אלא החלטת ממשלה. הממשלה אמורה לקבל החלטה על פיצוי לתושבים במבוא מודיעים.
היו"ר משה גפני
¶
הם מקיימים את הדיונים האלה באופן אינטנסיבי. קיוויתי שלפני הישיבה היום אני אוכל לבשר שקיבלו החלטה, אבל עדיין לא קיבלו. מדובר על משהו שבין 60 ל-85 מיליון שקל, שאת זה צריך לעשות, ואני אודיע לוועדה ברגע שזה יקרה.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:47.