פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ואחת

הכנסת



49
הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים
05/06/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים
יום רביעי, ב' בסיון התשע"ט (05 ביוני 2019), שעה 9:30

הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט-2019

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
משה ארבל
צבי האוזר
אסף זמיר
אופיר סופר
חוה (אתי) עטייה
עודד פורר
יצחק פינדרוס

מאיר כהן

מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים

דין ליבנה - יועץ משפטי, ועדת הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים

עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה, משרד המשפטים

יערה למברגר - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רבקה ליפשיץ - המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ענבר תלמוד - מחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רון דול - יועמ"ש, נציבות שירות המדינה

איתי טמקין - משרד האוצר

מירה פיירשטיין - ראש אגף בכיר, משאבי אנוש, הכנסת

לבנה כהן - סגן/ית ראש אגף בכיר משאבי אנוש

שני רביב משה - יועצת משפטית, מינהל הכנסת

גור בליי
אלעזר שטרן

אסף פרידמן

אסתר מימון
הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט-2019, פ/554/21, הצעת ח"כ דוד ביטן

אני מבקש שהישיבה תהיה קצרה בגלל שאתמול עשינו דיון ארוך מאוד עם כל הגורמים המקצועיים, על מנת שנוכל להגיע להסכמות. דין או המנכ"לית, זה לא משנה, תסבירו באופן כללי את הצעת החוק, כדי שנוכל להתחיל את הדיון.

בוקר טוב. כמו שכולכם יודעים, קיבלנו משימה לא צפויה. בדרך כלל היא לא צפויה, הפעם היא לא צפויה באופן חריג במיוחד, לכן באופן עקרוני אמרנו והתחייבנו שוועדת הבחירות תבצע את המשימה כמו שהיא יודעת, באופן המקצועי ביותר. אנחנו נבצע את התפקיד שלנו וציינו שבשל הנסיבות החריגות מאוד שנוצרו – שהבחירות הוקדמו בחלוף חודש וחצי בלבד מאז הבחירות הקודמות, הבחירות הללו חריגות באופן מיוחד, מכיוון שיש לנו גם לסיים את מערכת הבחירות הקודמת. בדרך כלל לוקח כחמישה חודשים עד שישה חודשים עד שמסתיימת המערכת הקודמת בכל ההיבטים, אנחנו לא סיימנו את כל המערכת – נצטרך לנהל את זה במקביל לקיום מערכת הבחירות הנוכחית.

בנוסף, יש כמובן תהליכים שתמיד אנחנו עושים של הפקות לקחים. אין בכוונתנו לערוך תהליך הפקת לקחים, מכיוון שלא נוכל לבצע אותו תוך כדי, אבל כן נעשה את זה בהיבטים המשמעותיים ביותר מבחינתנו. לצורך זה אנחנו נזקקים לכלים, ולא מעט כלים.

אני כמובן לא רוצה להרחיב בהקשר של המשימה הלאומית וכמה מדובר כאן בנושא שכל מדינת ישראל צריכה להתגייס אליו, לא רק אורלי עדס והצוות שלה. מדובר במשימה מיוחדת, שונה. ציפיתי שכל השירות הציבורי יבין את זה. לצערי מאחר שזה לא כל כך ברור לכם הגשנו את הצעת החוק הזאת.

המשאב העיקרי שלנו אלה עובדים. מי שעושה בחירות זה עובדים, לא מחשבים, לא רובוטים, אך ורק ידי אדם. יש לנו צוות קבוע, כשמדובר ב-950 עד 1,000 איש בכל רחבי הארץ, מדובר באנשים שחוזרים מדי מערכת בחירות, התמקצעו, כל אחד יודע את תפקידו. אפשר לצורך העניין להגדיר את זה כמו גדוד מילואים. אומנם לא הייתי במילואים, אבל אני לא מכירה מצב שמחליפים גדוד תוך כדי מלחמה, מגייסים תמיד את אותם אנשים. יש לזה משמעות לשיתוף הפעולה ביניהם וכו', ולכן אנחנו רוצים את העובדים שעבדו בעבר.

אנחנו מקבלים הודעות מעובדים שונים שלנו בכל רחבי הארץ שהם לא בטוחים שהממונים ישחררו אותם לעבודה. צריך לזכור שאנחנו מדברים על מערכת שלישית בשנה הנוכחית. הייתה מערכת בחירות לרשויות המקומיות, שאומנם לא מנוהלות על ידי ועדת הבחירות, אבל מרבית העובדים שלנו מועסקים גם בבחירות לרשויות, מערכת שנייה לכנסת ומערכת שלישית כרגע. זה מצריך מהעובדים התנתקות טוטלית ממקום העבודה שלהם, מהחיים האישיים שלהם, ולכל דבר יש משמעות בעיקר נוכח העיתוי שאנחנו מדברים עליו בתקופת חופשת הקיץ.

לכן הצעת החוק הזאת באה לדבר על מחויבות השירות הציבורי לגבי העובדים, לגבי השכר שיש לתגמל את העובדים בהקשר הזה, בהוראות מיוחדות בחוק חובת המכרזים. אני אזכיר שהמחסנים של ועדת הבחירות ריקים לחלוטין, אנחנו צריכים לרכוש ציוד לכל ועדות הקלפי, תהליך שאורך חודשים ארוכים בדרך כלל כיוון שמדובר בפריטים מאוד ייחודיים ולוקח זמן אספקה של ארבעה עד חמישה חודשים. כרגע אנחנו מבקשים מהספקים לספק את זה בתוך חודש ימים, יהיו לכך עלויות. לכל דבר במסגרת הזמן הנוכחי יש עלויות וזו הסיבה שביקשנו גם את העניין הזה.

כל הציוד הוא כחול לבן ונרכש בארץ?

בפעם האחרונה לדעתי היצרן ייצר את זה בסין.

עוד מעט נייבא את המצביעים מסין...

הליכוד יקבל 100 מנדטים...

אורלי, יש לכם את הספקים שרכשתם מהם.

הבעיה הגדולה שלנו היא שבדרך כלל אנחנו עושים התקשרויות מכרזים למספר מערכות בחירות, וברוב המכרזים הסתיימה ההתקשרות.

אבל יש לך ספקים, זה לא שאת צריכה להתחיל לחפש ספק.

החוק מדבר על פטור ממכרז.

בדיוק. ברור.

אבל זו הוראת שעה, רבותיי. החוק הזה הוא הוראת שעה למערכת הבחירות הזאת.

בדגש על הוראת שעה למערכת הנוכחית. כל נושא השכר הוא אך ורק למערכת הזאת.

האם החוק הזה מקובל עליכם? האם הוא נותן לכם מענה לצרכים?

הגענו להסכמות בין כל הגופים. לומר שאנחנו מרוצים במאה אחוז – לא, אבל זה המצב, וזה עדיף על פני המצב הנוכחי.

ממה אתם לא מרוצים?

לא צריך לפרט, כבר הגענו להסכמות.

נדון בזה לפי סעיפים. אם זה קשור לסעיפים, תחכה לסעיף.

ניסיתי להכניס את הסעיף הזה בהצעת החוק לפיזור הכנסת - - -

איזה סעיף?

תיכף אני אפרט. דווקא במקום הזה זה נכון. אני מניח שאתה דווקא תתמוך בי, דוד.

באיזה סעיף?

אנחנו רוצים שיום החופש יינתן למצביע שהצביע בפועל בבחירות.

בשום פנים ואופן. זה לא קשור לחוק הזה.

אין שום בעיה טכנית לעשות את זה.

תגיש הצעת חוק נפרדת.

למה צריך להגיש הצעת חוק נפרדת?

אני אסביר לך בארבע עיניים.

אני תומך בך, אבל זה לא הדיון.

יש פה בעיה משפטית כי זה מעוגן בחוק-יסוד: הכנסת, ואנחנו לא יכולים לתקן - - -

זה לא קשור לזה.

משפטית יש בעיה עם זה, כי זה מעוגן בחוק-יסוד: הכנסת.

הפסקה של 50 שניות.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:41 ונתחדשה בשעה 09:42.)

הנושא הובהר בצורה - - -

אני צריך להגיש בשביל זה חוק נפרד?

תיקון לחוק-יסוד: הכנסת.

אפשרי להגיש אותו במהלך התקופה הזאת בהסכמה של כל הסיעות?

זה ממש קשור למה שהוא אמר לך.

מה התנאים כדי להגיש אותו?

כרגע באופן עקרוני אין הנחה של הצעות חוק באופן סדיר, וכל דבר כזה כרוך בהסכמות של הסיעות וכן הלאה ושל יושב-ראש הכנסת.

יש חוק שאני רוצה להגיש, ונדבר על זה.

אולי חוק ביטול התפזרות הכנסת.

קלפי נכים, שזה משהו לא הגיוני.

הסכמות של הסיעות זה הסכמה שלך?

לא. אני לא יושב-ראש הוועדה המסדרת, אני מזכיר לך. בבקשה.

ברשות היושב-ראש, גילוי נאות כמובן, בבחירות לכנסת העשרים-ואחת כיהנתי כסגן יושב-ראש ועדת הבחירות, אני מציין לשבח את כל הצוות שעושים עבודה יוצאת מן הכלל ובמסירות נפש.

אני לא יודע אם זה לחקיקה, אבל כן הייתי מאוד מאוד רוצה לקרוא לכם בהזדמנות הזאת לעשות הכול כדי למצוא פתרונות וסידורים להורים לילדים שייאלצו לעבוד. מדובר ביולי-אוגוסט, וצריכים לעשות הכול גם עם תוספת שכר, שזה לא בהכרח מפצה על היעדר הורות בחודשים האלה.

ציינתי שמדובר בעיתוי בעייתי - -

לא ניכנס לסעיפים ספציפיים, אנחנו נדבר כשנגיע לזה.

- - ובהקשר הזה ביקשנו את תוספות השכר, ואנחנו מתכוונים כנראה לעשות איזה - - -

חבר'ה, אני לא אמנע מחברים לדבר, אבל כשנגיע לסעיפים הספציפיים תגידו את הדברים, אין שום בעיה, וגם נסביר מה עשינו בעניין, כי יש פתרון לזה בחוק.

הקראה ונצביע סעיף-סעיף.

אני רוצה רק לציין בהקשר גם לדברים שאמרה מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, שיש פה הקלות משמעותיות וחריגות משמעותיות מדינים רגילים לאור המצב החריג שנוצר פה, וברור שזה משהו שלא רגיל, לכן הוא הוראת שעה, וגם שתהיה לנו מפת דרכים להמשך הדברים.

יש פה ארבעה דברים עיקריים. אני רק רוצה לחדד מתוך הדברים: יש פה נושא כוח-האדם שמנכ"לית ועדת הבחירות דיברה עליו. כל מה שקשור בכוח-אדם, גם שכר, גם שחרור עובדים; יש נושא התקציב, אישור מהיר יותר של תקציב. זה הנושא השני; הנושא השלישי זה הקלות בתחום המכרזים; הנושא הרביעי זה הקלה מסוימת מבחינת התקופות בנושא של הוראות שעה שמוציא יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. אלה ארבעת הראשים של הדברים ונעבור לסעיפים.

הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט–2019

תוסיף את המילים "הוראת שעה".

"הוראות מיוחדות".

כשיש הוראת שעה, כותבים את זה בכותרת.

ישבנו עם הנסחית.

מטרה
1.
מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות מיוחדות, הדרושות לשם היערכות ועדת הבחירות המרכזית לקיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, בשל המועד שנקבע לבחירות וסמיכות הזמנים הרבה בין מערכת הבחירות האמורה למערכת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.

האם יש הערות?

גור, האם תוכל להסביר מדוע יש צורך, בשים לב לכך שלא מקובל לקבוע סעיפי מטרה – מדוע יש - - -

כי יש שלושה חודשים.

סעיף המטרה – איזה אינדיקציה פרשנית הוא נותן?

זה נכון, כמו שציין נציג משרד המשפטים, עמי ברקוביץ, שבדרך כלל אנחנו לא סבורים שיש צורך לקבוע סעיפי המטרה, ואפילו רצוי שלא, כי לפעמים יכולים לסבך מבחינה פרשנית וכן הלאה. במקרה הזה חשבנו שבגלל החריגות של החוק ובשביל שאחר כך, ככל שיבואו לפרש את הסמכויות שמוקנות פה במסגרת החוק הזה לגורמים הרלוונטיים, הם יוכלו לתת לזה פרשנות, ובמקרים המתאימים פרשנות יותר רחבה ופרשנות שיותר מותאמת לתכלית המיוחדת של החוק הזה, יש היגיון דווקא פה כן לקבוע את סעיף המטרה, מה שיאפשר אולי בהוראות הספציפיות להיות יותר זהירים ויותר מצומצמים, מתוך הבנה שכאשר באים להפעיל את זה, הכול נעשה לאור המטרה המיוחדת של סיוע בנסיבות החריגות שנוצרו פה.

קוצר הזמן.

האם יש הוראות אחרות?

מי בעד, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 להצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות),
התשע"ט–2019, אושר.

פה אחד.

פרשנות
2.
למונחים בחוק זה תהיה המשמעות שיש להם בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 (להלן – חוק הבחירות).

יש הערות? לא. הלאה.

העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לכנסת העשרים ושתיים
3.
(א) הועסק עובד רשות ציבורית על ידי ועדת הבחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת וביקש המנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך, להעסיקו בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, והעובד מסכים לכך, לא תמנע הרשות הציבורית, במישרין או בעקיפין, את העסקתו כאמור; לעניין סעיף זה –



"רשות ציבורית" – כל אחד מאלה:




(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;




(2) לשכת נשיא המדינה;




(3) הכנסת;




(4) מבקר המדינה;




(5) רשות מקומית.

(1) לעניין הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם – נציב שירות המדינה או מי שהוא הסמיך לכך;

אני מבקש שזה יהיה בכיר בנציבות שירות המדינה.

לא. לא בהכרח. הוא יכול להסמיך גם מנכ"ל של משרד.

כל הרעיון הוא שזה יהיה מרוכז.

רעיון שלך.

זו הייתה התכלית וזו הייתה ההסכמה.

תנו לגמור לקרוא. רצינו לשאול על הדבר הזה, אבל רק אני אגמור לקרוא. כרגע אני מוסיף "או מי שהוא הסמיך לכך".




(2) לעניין לשכת נשיא המדינה – מנהל הלשכה;




(3) לעניין הכנסת – יושב ראש הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך;




(4) לעניין מבקר המדינה – מבקר המדינה או מי שהוא הסמיך לכך;



זה כמובן נוסח סטנדרטי. בדרך כלל מי שהוא הסמיך לכך זה המנכ"ל.

תוסיף גם "ראש הרשות או מישהו שהוסמך".

סליחה, אני מוכרחה להעיר כאן. ברגע שניתן יהיה להסמיך כל מנכ"ל של רשות או כל מנכ"ל של מפעל, המשמעות היא שזה לא יהיה מרוכז. אנחנו מדברים על 1,000 עובדים בכל רחבי הארץ. אני יכולה למצוא את עצמי במצב שאני צריכה להתנהל מול המנכ"לים.

את לא צריכה. יש הבדל בין הוועדות המחוזיות לוועדה הארצית. עזבי, דיברנו על זה. שם את קובעת ונגמר הסיפור.

עדיין גם בוועדה המרכזית יש 90 עובדים חוץ מעובדי הכנסת - - -

עם חלק גדול לא יהיו בעיות, יהיו בעיות בשוליים.

כבר יש לנו בעיות עם סמנכ"לים של משאבי אנוש שלא רוצים לתת עובד כי לא בא להם. לא מנימוקים. הם אומרים: לא בא לנו.

קיבלתי הבוקר הודעה מעובדת שמסרה לי שמנכ"ל המשרד נתן הוראה ששום עובד בכיר מעל דרגה 41 לא ישוחרר לעבודה בוועדת הבחירות.

כמה כאלה יהיו לכם?

אני לא יודעת. זה בדיוק העניין. בשביל זה אנחנו כאן, ועבור זה אנחנו מבקשים את החוק. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מצב שבו לא נתחיל לעבוד. כבר היינו אמורים להתחיל לעבוד.

הבעיה היא כפולה, יש היעדר מוטיבציה מצד העובדים, והיעדר מוטיבציה - - -

בשביל זה נתנו תוספת כסף. אין היעדר מוטיבציה, תאמין לי. כולם מבסוטים.

אנחנו נקווה, נראה את זה בשטח. אנחנו מבקשים שזה יתרכז אצל נציבות שירות המדינה, אחרת זה יקשה על ההתנהלות.

אורלי, זה לא עלול ליצור סרבול מבחינת היעילות שלכם, שמי שיודע על הצרכים זה נגיד לצורך העניין מנכ"ל של משרד, אז הוא צריך להעלות את זה למעלה לנציב שירות המדינה, הוא מרכז ואז - - -

כל העניין הוא שהנציב יהיה מודע - - -

זה לא עלול ליצור סרבול דווקא?

העניין של מודעות הנציב, יש לה חשיבות, כדי שיוכל לבחון את זה - - -

כמה עובדים יש לכם בוועדה הארצית?

בוועדה המרכזית 120, מתוכם כ-35 עובדי כנסת, כל היתר הם עובדים של כל המשרדים.

כמה בעיות יכולות להיות?

מסתבר שיש לא מעט, אתה יודע את זה. אנחנו ניתן, לא 100%, לא 200%, כל אחד מאיתנו ייתן מיליון אחוז, אבל בעבור זה אנחנו צריכים עובדים.

אנחנו מקבלים את העמדה הזאת של המנכ"לים, אתם תטפלו בזה.

אנחנו לא יכולים. אנחנו נותנים הכי הרבה עובדים בכל המשרדים. כל היתר יכולים להסמיך והנציב לא?

אתם תטפלו. הלאה. תמחק את זה.

אז יהיה כתוב רק נציב שירות המדינה.

או לא. אם הוא יכול להסמיך בתוך הנציבות - - -

מתוך הנציבות.

- - -

זאת ההחלטה.

מי שהוא הסמיך לכך מקרב עובדי הנציבות?

מעובדי הנציבות, אבל לא מנכ"לים, סמנכ"לים.

למה אנחנו צריכים - - -

מדובר ב-15 עובדים. מה העניין הזה?

מה זה משנה?

למה אחר יכול להסמיך ולא הנציב?

שיסמיך בתור הנציבות.

למה להגביל את ההסמכה שלו? זה לא אפקטיבי, זה לא לעניין.

תמשיך לקרוא.

סליחה, זה לא לעניין.

כך זה התקבל. הלאה.

איך התקבל?

אתה רוצה הצבעה, נעשה הצבעה.

תעשה הצבעה.

מי בעד התיקון הזה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התיקון אושר.

עבר. הלאה.

שיהיה ברור גם לפרוטוקול, אנחנו כותבים "נציב שירות המדינה או מי שהוא הסמיך לכך מקרב עובדי הנציבות".

במקום הכול.

רק בנציבות.

רק לעניין הנציבות. אם כך, ראש הרשות המקומית להוסיף.

למה שם אין הסמכה? למה שם זה לא מנכ"ל?

"לעניין רשות מקומית – ראש הרשות."

שם יש פחות בעיות.

גם לעניין ראש הרשות המקומית, "ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך". פה לא צריך לכתוב מקרב כך וכך, זה ברור, מי שהוא הסמיך לכך.

תמשיך לקרוא.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –




(1) לעניין העסקה בוועדת בחירות אזורית – יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק עובד שלה כאמור באותו סעיף קטן בוועדת בחירות אזורית, בין היתר בהתחשב ביכולתה של ועדת הבחירות האזורית לבצע את תפקידה כאמור בסעיף 1 ובצורכי הרשות הציבורית ובכלל זה ביכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד;




(2) לעניין העסקה בוועדת הבחירות המרכזית – הודיע ראש הרשות הציבורית שבה מועסק – שימו לב שפה זה "ראש הרשות הציבורית" – העובד למנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית כי בשל צורכי הרשות הציבורית ובכלל זה יכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד, יש קושי ממשי בהיעדרותו מעבודתו ברשות הציבורית, ולא הגיעו ראש הרשות הציבורית והמנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית להסכמה על העסקת העובד בוועדה – לא יועסק העובד בוועדה.

פה יש לי הערה. קודם כול, מה זה "ראש הרשות הציבורית" או מי שהוסמך לכך.

אז הגדרנו.

למה אמרת לשים לב לראש רשות?

זה מפנה להגדרה.

דבר שני, זה לא רק צורכי העבודה, יש גם סוגיות אחרות. אני לא יודע לגבי גופים אחרים. בכנסת להזכירך יש גם עניין ניגוד עניינים. "או כל סיבה אחרת".

ניגוד עניינים - - -

זה לא מופיע פה.

מה זה "כל סיבה אחרת"?

כל סיבה אחרת - - -

כל הסיבות המצויות בעולם ייכנסו לחוק?

חבר הכנסת ביטן, עם כל הכבוד, "כל סיבה אחרת", אני מתעקש על כך.

"כל סיבה אחרת" – לא. אי-אפשר, צריך לנמק מה הסיבות.

אני אנמק, אבל זה לא יכול להיות רק בגלל צורכי עבודה. "או כל סיבה אחרת".

אז תוסיף, אבל אל תכתוב "כל סיבה אחרת".

"או כל סיבה אחרת".

"כל סיבה אחרת" אי-אפשר לכתוב בחוק באופן כללי.

הוא ימצא את הנוסח. זה לא רק צורכי עבודה.

זה צורכי הרשות, זה באופן רחב. כתוב: צורכי הרשות. זה כל צורך שהרשות הציבורית מעלה, עם דגש על - - -

אי-אפשר לכתוב "כל סיבה אחרת". זה אומר ש-100 סיבות יכולות להיות, וזה לא הגיוני.

יש כמה סיבות.

אין לי בעיה - - -

אם יש, אולי אפשר לפרט אותן, אבל לא באופן כללי.

המילים "סיבה אחרת" לא נכונות.

ההערה שלי הובנה. תנסח, גור, בהתאם.

אנחנו מבדילים בין ועדה אזורית לוועדה ארצית, מכיוון שבוועדה אזורית מדובר ב-19 ועדות. אין שום סיבה שינהלו משא-ומתן עכשיו עם כל ראש רשות או בכל ועדה, ולכן אמרנו שפה הם יוכלו לשאוב את האנשים לוועדה האזורית, ואם יש התנגדות, למשל של ראש העירייה, לאיזה עובד, עוד מעט יהיה נוהל שהשופט יצטרך לקבל החלטה בערעור. לעומת זאת, בוועדה הארצית, שלא מדובר בהרבה אנשים, אנחנו אומרים שזה חייב להיות בתיאום. אם ראש הרשות יתנגד למשיכת העובד, הוא לא יהיה, יצטרכו למצוא לא תחליף.

רק הערה תחבירית. אם בחוק אנחנו מדברים על הכנסת העשרים ושתיים, ויודעים את זהות המנהלת הכללית, אפשר לכתוב "המנהלת הכללית" ולא "המנהל הכללי".

בחוק תמיד כותבים בלשון זכר.

בחוק לא כותבים את זה לצערי.

דווקא ש"ס?

למה לא?

תשימו כמה חברות כנסת, אז נדבר.

מחכים לפריימריז...

פה יש שאלה אם זה באמת מה שרוצים לכתוב, אבל אני אקרא עד הסוף.



(ג) עובד יעדכן את ראש הרשות הציבורית על פנייה מהמנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית אליו כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר קבלתה, אם בכוונתו להיענות לבקשה.



השאלה פה אם באמת רוצים שהעובד ישירות יעדכן את ראש הרשות הציבורית או שהוא יעדכן את הממונה שלו, וברור שהממונה יפנה לראש הרשות.

מקובל עלינו שזה יהיה מהממונה.

עובד יעדכן את הממונה, ואז בנהלים הפנימיים של כל גוף, הממונה ברור שהוא - - -

זה אל"ף-בי"ת, לא צריך את הדברים האלה בכלל.

עובד יעדכן את הממונה שלו.

לא כל דבר צריך בחקיקה, חברים.

יש דברים כנראה שאי-אפשר להימנע מהם.

סעיף קטן (ד) זה הוראה שנוספה לאחר הישיבה אתמול.



(ד) הוראות סעיף זה יחולו על עובד רשות ציבורית –




(1) שהועסק בוועדת הבחירות המרכזית לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת – לעניין העסקתו בוועדת הבחירות המרכזית לשם קיום הכנסת העשרים ושתיים.




(2) שהועסק בוועדת בחירות אזורית לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת – לעניין העסקתו בוועדת בחירות אזורית לשם קיום הכנסת העשרים ושתיים.



אני אסביר. מה זה אומר. ההסדר המיוחד - - -

"קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים". הכנסת תקום גם בלעדינו.

צודק. אני מסביר את הסעיף הזה. ההסדר המיוחד פה אומר שלא ימנע ראש הרשות מהעובד ללכת לעבוד בוועדת הבחירות, עם כל ההסדר הנפרד לוועדות האזוריות וועדת הבחירות המרכזית – מה שכרגע הצגנו – יחול רק במצב שבו עובד שהיה בוועדת בחירות אזורית בבחירות האחרונות יעבוד בוועדה האזורית בבחירות הבאות, ואם הוא היה קודם בוועדה המרכזית, הוא ימשיך בוועדה המרכזית עכשיו. כמובן שוועדת הבחירות יכולה לעשות הצלבות, אבל אז היא לא נהנית מהסעיף הזה שנותן לה איזה עדיפות יותר משמעותית.

האם אתה יכול להסביר את ההבחנה בין ועדות אזוריות לוועדה המרכזית?

כי לוועדות האזוריות אין לנו יכולת ערעור. בסוף ההחלטה האחרונה היא של ועדת הבחירות.

של השופט.

למה הסעיף הזה לא חל על מי שעבד קודם בבחירות בוועדות האזוריות?

זה חל. זה חל רק אם ממשיכים באזורית. זה מונע הצלבה. אבל למה למנוע? מה אכפת לנו? מה אכפת לנו מהצלבה? נגיד שהיה אדם שעבד באזורי ורוצים למרכזי, מה אכפת לי? למה אכפת לי?

עשו הבחנה אתמול בין ועדות אזוריות לוועדה המרכזית.

למה אכפת לי?

אין עם זה בעיה. אני אסביר לך. אם ראש הרשות שלו מסכים להעביר אותו, אין בעיה.

קבעו שלוועדות אזוריות, לנו, כראשי רשויות, אין יכולת לערער, בסוף ההחלטה היא של השופט.

יכול להיות שכל העובדים ייגשו לוועדות האזוריות ואז אין יכולת ערעור בכלל, אז אמרנו שזה צילום תמונת מצב, כל מה שהיה לכנסת העשרים ואחת באזוריות יחזור עכשיו ולי אין יכולת לבוא ולערער.

מי שעבד – עבד. מי שלא עבד – יש הנוהל הרגיל.

כנ"ל לגבי הנציבות.

אני לא מבין את ההבחנה.

אתמול הסברנו אותה יפה מאוד.

לא. לא הסברתם כלום. בכלל למה זה נוגע לתחולה? אם הם רוצים אותו לוועדה המרכזית - - -

אין שום בעיה, אפשר להסביר. אם הם רוצים אותו לוועדה המרכזית וראש הרשות מסכים, אז אין בעיה, אבל לא יחול הנוהל שזה חובה, זה הכול. זה כל ההבדל.

זה מאפשר להחליף ועדות בלי שההסדר הזה יחול. זה מה שאתם רוצים?

לא. אני רוצה להסביר. עוד פעם, עשינו הבחנה בין הוועדות האזוריות לוועדה הארצית. בוועדה האזורית אין שיקול דעת. אפשר לערער, שיקול הדעת היחיד זה לשופט, זו ההחלטה הסופית. אל תשכחו שמדובר בשופט עליון, הוא קובע.

יושב-ראש ועדת הבחירות.

יושב-ראש ועדת הבחירות הוא שופט עליון, ולכן אני סומך על שיקול דעתו, שהוא ישקול את הבקשה. לכאורה מה יכול להיות? שייקחו עובדים עכשיו ממשרד ממשלתי מסוים, לדוגמה משרד הכלכלה, וייתנו אותם לוועדה האזורית בירושלים.

מי ייתן? מי מחליט?

זה בדיוק העניין.

הוועדה תבקש אותו.

זה בדיוק העניין, אמרנו שבוועדה האזורית הם יכולים למשוך כל אחד, אבל כדי לצמצם את הבעיה הזאת, שאי-אפשר למשוך עכשיו 40 עובדים ממשרד הכלכלה – כי פה אין זכות ערעור, שים לב – אמרנו שההליך הזה יחול רק על מי שעבד.

בפעם הקודמת.

מי שעבד – אין בעיה. מי שלא עבד – יצטרכו לתאם עם המשרד.

יגידו למנכ"ל משרד הכלכלה שרוצים לקחת עובד ספציפי לוועדה האזורית ירושלים, אז יחול הנושא של התיאום במקרה הזה. מה שהיה – אין בעיה, ימשכו את מי שרוצה.

התיאום אומר - - -

לראש הרשות יש זכות - - -

יש זכות לא להסכים?

כן. כן.

זה כל ההבדל. אחרת, מה היא אומרת? היא אומרת: יש לי בעיה, אני לא יכולה לנהל עכשיו משא-ומתן עם כולם, אני רוצה מהר מהר. מה זה מהר? יהיה מה שהיה.

אז אני אקשה עליך. אם היא צריכה לארגן את הבחירות עוד פעם אחרי שלושה חודשים, למה אני שם עליה את המגבלה הזאת?

יש לה. הוועדות קיימות.

יש לה ועדות, לא הספיקו האנשים, הלכה ופנתה למשרד הכלכלה, אני צריכה 40 עובדים. למה להטיל עליה את הקושי?

אין הרבה מקרים כאלה. במקרה הזה היא צריכה לנהל משא-ומתן, יהיו לה כמה עובדים שהיא תצטרך לדבר עליהם. מה קרה? היא לא יכולה לדבר עם מנכ"ל משרד או עם ראש רשות? היא יכולה לדבר. אמרנו: נמנע ממך את כל התהליך של הארגון הזה. מדובר ב-19 ועדות. בעניין הזה אמרנו: אם את רוצה את העובדים הקיימים, היא יכולה למשוך אותם - - -

הסעיפים האלה מייצרים לכם בעיה?

כן.

לא שאלתי אותך. סליחה, אדוני. שאלתי אותה.

אני לא יכולה להסביר את זה יותר טוב מיושב-ראש הוועדה.

את לא עונה על השאלה. זה בסדר?

אלה ההסכמות שהגענו אליהן. לומר שהן מתקבלות במאה אחוז? לא. אבל זה מה שיש כרגע.

אתה רוצה חופש פעולה שהיא תעשה מה שהיא רוצה?

משרדי הממשלה לא שותפים להסכמה.

מה אתם רוצים בדיוק? בואו נשמע. תסביר לי מה אתה רוצה.

אני אסביר מה הבעיה.

לא מה הבעיה, מה אתה רוצה. אל תסביר לי את הבעיה.

אנחנו רוצים בדיוק כמו הכנסת.

הוא רוצה שבכל מקום יצטרכו לקבל הסכמה מראש. עזוב.

החוק הזה לא צריך להבחין בין מחוזות. הכנסת זה משהו אחר.

זה לא שהכנסת משהו אחר.

מה ההבדל?

אתה טועה בגדול. יש עובדי כנסת שכן עבדו באזוריות, הם ימשיכו באזוריות.

זה מאפשר למנכ"לית למשוך עובדי מדינה שעבדו באזוריות, כדי למלא את המקום של הסירובים של המנכ"ל.

איזה סירובים? על מה אתה מדבר?

אנחנו מחפים על 100 העובדים שלו, שהוא לא רוצה לשחרר.

איזה 100 עובדים?

בכנסת היו 30 עובדים.

בוועדה הארצית רוב העובדים הם עובדי כנסת, 35 מ-100.

לכן נקבע הסדר תיאום.

אתם לא מבינים מה אומר הסעיף. הסעיף מתעקש רק על ועדות אזוריות, במחוזי יש לכם זכות - - -

אני מבין טוב מאוד מה שעשית. דאגת לעצמך, דאגת לכנסת, אתה לא משחרר עובדי כנסת והיא תצטרך לקחת עוד עובדי מדינה מכל מקום.

קודם כול, תפקידי לדאוג לכנסת, אבל אתה ממש טועה פה.

הלאה, תמשיך לקרוא.

בסדר גמור.

בסדר גמור....

כן, כי אתם לא מדברים לעניין. תסלח לי. אתה רוצה תיאום. תראה את הטיעון שלך, אתה אומר שגם בוועדה האזורית יהיה תיאום בגלל שהוא דאג לעצמו. מה אתה אומר? להרחיב את מעגל התיאום רק בגלל זה.

אין שום היגיון בהבחנות האלה, חוץ מלהגן על מנכ"ל הכנסת.

הלאה, תמשיך לקרוא.

זה שלי אישית? זה מפעל שלי?

זו לא ההצעה המקורית. ההצעה המקורית עדיפה עלינו.

הבנו את זה. הלאה.

אגב, התוספת של הסעיף הזה לא משנה במובן הזה שהיא לא משנה את המצב שבו יש הפרדה בין האזורי לבין הארצי. בארצי יש תיאום ובאזורי יש מין השגה או בקשה ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית.

השאלה על מה מבוססת ההבחנה ששם תהיה להם זכות בלעדית?

לאפשר הצלבות - - -

איזה הצלבות? אני לא יורד לסוף דעתך. איזה הצלבות?

עובדי מדינה שעבדו קודם במחוזות, יכולים עכשיו לעבור למרכזית מבלי שלנציב או מי שהסמיך - - -

לא.

אתה לא מבין, זה בדיוק העניין. תקרא את הסעיף. מסבירים חמש פעמים.

ההפך. ההפך. אם היא רוצה להעביר אותו לארצית, היא צריכה את ההסכמה שלך.

לא.

מה לא?

תסביר את זה לפרוטוקול.

יכול להיות שננסח בצורה מחודדת יותר, אבל הרעיון הוא – גם אמרתי קודם, אני אחזור ואומר – זה הולך לשני הכיוונים. הרעיון הוא שההסדר המיוחד פה חל רק כאשר מישהו הועסק קודם במחוזי, מועסק עכשיו במחוזי, ומי שהועסק קודם בארצי, מועסק עכשיו בארצי. ההסדר לא יחול בהצלבות, מה שאתה קורא לו "לשני הכיוונים", גם העברה מהמחוזי לארצי וגם בהעברה מהארצי למחוזי.

איזה בעיה יש עם זה?

משמע בהצלבות – מה יקרה בהצלבות?

לא יהיה. אם זה עובר לארצי, היא צריכה את ההסכמה של הנציבות, זה הכול.

אם זה הצלבה בכיוון של המחוזי?

בכל הצלבה ההסכמה עדיין של הנציב.

אתם טועים, חבר'ה.

אני אבהיר לפרוטוקול ונבהיר את זה בנוסח.

זה לא מה ששאלתי, שאלתי משהו אחר.

תשאל מה שאתה רוצה, אין בעיה.

אני אבהיר לפרוטוקול ונבהיר את זה גם בנוסח, שזה יהיה ברור. כל הסעיף, כל ההסדר המיוחד שנותן עדיפות לוועדת הבחירות המרכזית, לא יחול במצב שיש הצלבה לשני הכיוונים.

אוקיי. אז מה - - -

אם לא היה חוק, הסכמה רגילה.

עכשיו זה בסדר?

בסדר? רון, נחה דעתך?

מה רצית לשאול, משרד המשפטים?

שאלתי את השאלה הכללית שאתה אומר שניתנה עליה תשובה. ההבחנה בין המרכזית לאזוריות.

אם יש בעיה בניסוח, תשבו על זה.

מקובל, רון?

הוא אמר שכן.

הנהונים לא נכנסים לפרוטוקול. אני שמח שנחה דעתך.

הרעיון מקובל.

אני שמח שנחה דעתך.

תמשיך לקרוא.

(ה)
(1) רשות ציבורית לא תפטר עובד כאמור בסעיף קטן (א) שהועסק על ידי ועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים ולא תפגע בתנאי העסקתו.




(2) היעדרות מעבודה לרגל העסקה בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים כאמור בסעיף קטן (א) לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל הרשות הציבורית.

יש הערות נוספות?

נעשה את תיקוני הנוסח הנדרשים בסעיף קטן (ד), כדי שהדברים יובהרו מעל לכל ספק.

שכר עובדים
בוועדת בחירות
4.
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע כי שכר עובדי ועדת בחירות המועסקים לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים יהיה גבוה בשיעור שלא יעלה על 35% מהשכר שנקבע להעסקת עובדים לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ובלבד ששיעור העלאת השכר יהיה אחיד לכלל העובדים.

האם אתה יכול להסביר לי את זה?

אני מציע שהוועדה תסביר למה היא ביקשה את התוספת הזאת.

אנחנו רוצים - - -

הגעת?

ביקשנו תוספת שכר לעובדים, מכיוון שמדובר שוב בסיטואציה חריגה מאוד. כל העובדים שמועסקים בוועדת הבחירות הם רובם, למעט המטה הקבוע שהוא 30 עובדים, שעובדים חלקם בחלקיות משרה והם מחויבים בכל סיטואציה לעשות בחירות, ולא משנה מה הנסיבות האישיות שלהם, יש לנו את כל העובדים שכאמור אנחנו מגייסים מכל שירות המדינה. חלק אגב באים גם מבחוץ, אבל הרוב הם משירות המדינה. מדובר בעובדים שנדרשים בדרך כלל לצאת לימי חופשה ממקום עבודתם, מקבלים שכר בתמורה לימי החופשה, באים לוועדת הבחירות, מקבלים את השכר של ועדת הבחירות. מדובר בעבודה מאוד מאוד מאומצת, מאוד אינטנסיבית.

הפעם זה גם יהיה באוגוסט, גם זה בעיה.

שעות המסגרת הבסיסיות הן עשר שעות ביום, כולל יום שישי, עד השעה 13:00, אבל בפועל העבודה היא בין 16 ל-20 שעות עבודה ביום במשך שלושה חודשים. אנשים פשוט צריכים - - -

כמה?

אנחנו עובדים בין 16 ל-20 שעות, הצוות הקבוע ועוד עובדים רבים - - -

אני רוצה להדגיש, שימו לב שזה עד, זה תקרה. מי שצריך לקבל החלטה בשיעור ההעלאה ואם בכלל, זה השופט. תביאו בחשבון שפה לא נותנים קארט בלאנש לוועדה, אלא שופט עליון מקבל החלטה.

בפעם הקודמת גם הייתה תקרה?

לא. מה קורה? אותם עובדים צריכים לעבוד עוד פעם, אנחנו רוצים שהם יבואו, כי יש להם ידע, נותנים להם תמריץ, גם מדובר בחודש אוגוסט, גם הכול דחוף, ולכן אנחנו מאפשרים את ההעלאה הזאת, אבל עם ביקורת של שופט עליון שהוא יצטרך לקבל החלטה אם לתת וכמה לתת.

זה מרגש אותי האמון שאתה נותן בשופטי עליון...

מה לעשות, בכל זאת שופט עליון הוא שופט עליון. אני מצפה ממנו לקבל החלטה. אם לא היה שופט, לא בטוח שהייתי נותן - - -

אם זה שעות לילה?

אין תוספת של שעות נוספות, השכר אצלנו גלובלי.

אנא תגידי את זה.

בחוק הרי קיימת תוספת שעות לילה, להם אין את זה. אנחנו מאפשרים פה - - -

לוקחים בחשבון - - -

- - -

זה נשמע סביר, כמו שמאיר אומר.

הבקשה של הוועדה הייתה 50%, אנחנו הורדנו את זה ל-35%.

אם יורשה לי להשלים לפני שהאוצר יעלה את טענותיו - - -

- - -

הוא יודע, הוא היה אתמול בישיבה. הבקשה הייתה 50%, צמצמנו ל-35%, ועדיין יש החלטה של השופט.

אפשר להשלים את הדברים לפני שהאוצר יטען?

אין בעיה. תשלימי.

מדובר בעובדים שהפעם הזאת, כפי הנראה, לרבים מהם לא יהיו מספיק ימי חופשה, לכן המשמעות היא שהם יידרשו לצאת לחל"ת, המשמעות היא שהם ירוויחו בפועל פחות מאשר בפעם הקודמת, כי כבר לא יהיה להם את השכר בתמורה לימי החופשה, ובחל"ת מי שמחזיק ברכב ליסינג גם יצטרך לשלם וכו'. יש לזה המון השלכות. חופשות קיץ – היא לא תאהב את זה – יש לי כאן למשל עובדת, ארבעה ילדים, אני לא אכלול את הגדולה, שלושה ילדים, שלושה מחזורי קייטנות, 9,000 שקל בחודש רק קייטנה בבוקר במשך כל חודש.

שכנעת אותנו.

אני מביאה רק דוגמאות. הדבר הכי חשוב הוא המוטיבציה של העובדים. עובדים עכשיו מבטלים חופשות בעשרות אלפי שקלים. עובדים נדרשו לבטל חופשות על חשבונם.

היה במקור סעיף על חופשות. אבי ניסנקורן התנגד אתמול בישיבה, אז ביטלנו את זה. רצינו לתת להם בונוס נוסף על ימי החופשה, הוא התנגד - -

וזו מערכת בחירות שנייה ושלישית בעבודה כל כך מאומצת, ועובדים שואלים אם בכלל שווה להם לבוא.

- - הוא אומר שלא צריך לפגוע בזכות שלו לחופשה, גם אם הוא רוצה. זה חוק שצריך לאפשר לו.

ההתנגדות שלו הייתה בסדר גמור.

קיבלנו אותה.

הסיפה של הסעיף, שהשכר יהיה אחיד לכלל העובדים - - -

לא רוצים לפגוע באנשים. העובדים אין להם שכר אחיד, כל אחד לפי התפקיד ולפי מה שהוא צריך למלא. מביאים את זה בחשבון. התוספת תהיה אחידה, אבל השכר לא יהיה אחיד.

התוספת היא כדי לתמרץ אנשים שהם חיוניים. בכמה סך הכול עובדים מדובר?

כולם חיוניים בסיטואציה הזאת. מדובר ב-950 עד 1,000 עובדים ברחבי הארץ. אגב, בתוספת התקציב אנחנו מבקשים להוסיף עוד תקנים בגלל הסיטואציה המיוחדת.

יש לנו כאן כ-1,000 עובדים. אני מטיל ספק - - -

שכולם חיוניים.

לא. קודם כול, כל אדם חיוני, זה באשר הוא אדם. אחרי זה, אין ספק שבנסיבות המיוחדות יש חיוניות. בהינתן העלאה של שכר של עד 35% נמצא כאן שיקולים מורכבים. בשים לב לעובדה שאנחנו נותנים את שיקול הדעת בידי שופט עליון, ראש הוועדה, ואני חושב שיש אנשים שמתוך ה-950 מאוד חשוב שיהיו, אבל יש להם תחליף ביתר קלות, יש פה כספי ציבור, ואני בעד לתת את הגמישות לשופט לקבוע - - -

הוא לא יכול לקבל עכשיו החלטה על 1,000 עובדים.

הוא יכול להגיד: עובדים בדרגה זאת וזאת - - -

לא. אני רוצה שגם פקידה תקבל תוספת ראויה כמו כולם. פקידה אתה יכול להחליף בשנייה. 1,000 זה לא הרבה.

זו עבודה אד-הוק של אנשים שמגויסים רק לדבר הזה.

הם מגויסים בחובה. אומרים להם: עכשיו אתם ממשיכים לעבוד. אתה רוצה גם לחייב אותו וגם לא לתת לו בונוס?

- - - עובדים בשכר נמוך.

לא מדובר פה על הבדלים גדולים. אין פה הפסד גדול למערכת.

יש אנשים שהם יותר חיוניים, פחות חיוניים. יש היגיון בכסף ציבורי לא לעשות "חלוקת ממטרה".

את החלוקה הזאת אתה עושה כבר בבסיס של המשכורת, המנהל מקבל יותר מהפקידה.

הבסיס הוא קבוע, וכשרוצים לגייס אנשים, עד 35%, הוא אומר: לך אני נותן 20% ולך אני נותן 35%, כי אתה יותר חיוני. אתה הג'ינג'י עם המפתח על השלטר, אני נותן לך 35% - - -

הוא מקבל על החיוניות בבסיס של המשכורת. אם אתה מנהל בוועדה אזורית - - -

מה שצביקה האוזר אומר: תן יותר שיקול דעת לשופט.

אין יותר שיקול דעת. חשבתי שהליכוד הם שוק חופשי - -

אני לא רוצה להכניס את השופט לקבוע - - -

- - ובעד שיקולים של חיוניות.

צביקה, התקופה הקצרה שלך בשוק החופשי השפיעה עליך.

שים לב, מה שאתה אומר, שאתה נותן לשופט לקבוע את המשכרות של 1,000 העובדים. הוא יקבע.

אני אומר שאני נותן לשופט גמישות - - -

- - - סדרי מינהל.

לא. גמישות של שיקול דעת. הוא יבוא ויגיד: אתה יכול להעלות עד 35%, מכיוון שאנחנו רוצים לתמרץ אותם. קודם כול, אי-אפשר לחייב אנשים, אפשר לחייב את המערכות לשחרר אותם. זאת אומרת, אותה פקידה או אותו אדם לא חיוני, שלא רוצה לעבוד, יישאר איפה שהוא צריך להיות. הרשות צריכה לשחרר אותו, זה דבר אחד.

אני מוכן להגיע ובתנאי שתעלה לי ב-35%. יבוא השופט ויגיד: יש פה כסף ציבורי, אותו אחד הוא לא חיוני כזה, אני לא לוקח אותו, אני לוקח מישהו אחר בתקציב אחר. למה אני צריך את זה?

כי אז אתה נותן לשופט לקבוע את המשכורת. אני רוצה שהוא רק יקבע את תוספת השכר.

לפי מה הוא יחליט מי יותר חיוני - - -

אתם תקבעו המלצה ותגידו שתפקידים מהסוג הזה חיוניים מאוד, והתפקידים האלה פחות. לכל ה-950 יש להם חוסר תחליפיות?

כן.

האם ניסנקורן מסכים איתך? אני איתך. השאלה אם ניסנקורן יסכים.

אתה איתי, אני לא יודע איפה היושב-ראש.

אני לא רוצה לקבל את הטענה הזאת. תמשיכו. עזוב. לא ניתן לשופט עכשיו לנהל את הוועדה.

אתה מייצר דור א' ודור ב'.

חבר'ה, יש פה כסף ציבורי, 950 אנשים, לא כולם חיוניים באותה מידה.

כולם חיוניים למערכת.

אם יש אחד שכדי להביא אותו צריך לתת לו תוספת של 35% הוא סוחב את כל ה-999.

מה שאתה אומר שהשופט הולך לנהל את המשכורות לאנשים. נתנו לו את האפשרות לקבוע באופן כללי, אבל לא לנהל את העסק.

מי פה מהאוצר?

כמו שאמרנו אתמול, המשמעות של 35% - - -

זה יהיה 35%.

לא יהיה. מה פתאום יהיה 35%? אתה קובע שהשופט - - -

מספיק שאחד שהוא חיוני יגיד: חבר'ה, אם אתה לא נותן לי 35%, החוק מאפשר לך, לכל ה-999 נתנו - - -

אז הוא יעזוב. אותו בן אדם לא יהיה.

לכולם נתתם.

הוא יעזוב, הוא לא יהיה.

אם הוא חיוני, הוא יהיה. מה התוספת של 35%?

22 מיליון שקל.

זאת אומרת, אדם אחד יכול לקבוע פה האם לרשום צ'ק של 22 מיליון?

- - -

מה עמדת האוצר? אדם אחד שאין לו תחליף ידרוש 35% - - -

הוא לא יעבוד, הוא יישאר בבית.

אין לו תחליף.

אין דבר כזה שאין תחליף.

יש בין ה-950 להערכתי תשעה וחצי אנשים שאין להם תחליף, 1%, הם ימשכו את כל ה-99%. נרשום 22 מיליון? זו היד הרועדת שלנו.

מזכיר הממשלה לשעבר, אם אתה רוצה להשתלט על הדיון, הכול טוב ויפה. אמרת את שלך, אתה לא צריך גם לתת הנחיות לאוצר מה להגיד.

אני אשמח לשמוע את עמדת האוצר.

אין בעיה.

אנחנו לא מתכוונים לפתוח את זה בכל פעם, כי אתמול ישבו והגיעו להסכמות, כולל כל המפלגות. זה לא מנהגה של ועדת הכנסת לבוא ולפתוח בכל פעם את הכול מחדש.

אין סיבה. אם היה משהו – כן.

זה לא הכול מחדש. יש פה נקודה. אלא אם כן, אני אתן לך פרוקסי, תצביע בשם כולם, חבל שהטריחו אותי להגיע.

הטיעון שלך לא מוצדק, ואתה גם מגזים בטיעון על מנת להוכיח שאתה צודק. זה לא נכון.

אנחנו לא תמיד צריכים לשבת כאן ולחשוד בכשרים. יש סיטואציה מורכבת מאוד שלא הייתה מקום המדינה ועד היום, שבתוך שלושה חודשים צריכים לעשות בחירות - - -

חלילה לחשוד בכשרים. אני מבקש גמישות מלאה לשופט. זה לחשוד בכשרים?

השופט לא יקבע את שכר העובדים.

אתה רוצה שהשופט יחליט?

ועדת הבחירות ישבה כאן ואמרה: אנחנו רוצים 50% העלאה. אמרה הוועדה: לא תקבלו 50% העלאה, תתכנסו למשהו סביר. התכנסנו לעד 35%. אמרה הוועדה: אנחנו לא רוצים להטריח את השופט שהוא אישית יתחיל לעשות את המדרג הזה. כמו שראש עיר לא עושה את זה וכמו שיושב-ראש כנסת לא עושה את זה, גם שופט לא עושה את זה.

אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהטיעון שלך, שאחד ימשוך את כולם, זה לא יקרה, אבל הוא טיעון כבד משקל. אנחנו רוצים לקבל כאן את ההבטחה, את האמירה של מנכ"לית הוועדה שאכן ההערה שלך תובא בחשבון, שלא יקרה מצב שאחד כזה יוביל את כל ה-900 עובדים - - -

אין מצב כזה. ודאי שלא.

הוועדה תקבל דיווח תוך כדי תנועה? רק עדכון של הוועדה.

ברגע שהחוק עבר, הוועדה פגע.

אתה לא מבין איך זה מתנהל, יש ועדת בחירות ארצית, שם אפשר לתת - - -

ברגע שהחוק עבר, אנחנו לא רלוונטיים.

יש לכם שם תשעה נציגים, אתה יודע. מה הבעיה? אני לא מבין.

אין-ספק, אבל פה יש דיונים. תגיד לפרוטוקול שיתקיימו דיונים.

לא צריך את הוועדה הזאת. באותו רגע שהחוק עובר היא סיימה את העבודה.

צריך פיקוח ציבורי.

אבל יש פיקוח ציבורי בוועדה.

יש פיקוח ציבורי על כל התקציב של ועדת הבחירות וההוצאות שלה.

יש תשעה נציגים. מה אתה רוצה? אני לא מבין.

אני מוכרחה להעיר כאן הערה.

לא. זהו. מספיק.

אתה לא יכול לצפות מהשופט שיעשה הבחנה בין עובד לעובד, מי חיוני יותר ומי לא.

אמרתי לו את זה, את לא צריכה לחזור.

אבסורד ששני עובדים ישבו אחד ליד השני, ואחד יוגדר חיוני והשני לא. איזה מוטיבציה תהיה לו?

אורלי. מספיק, אורלי.

כולם חיוניים, יש אפשרות לתת ל - - -

זכותם ללא יוצא מן הכלל.

אם ידברו, אני אוציא, כולל את המנכ"לית. אני פשוט אוציא. אמרת את שֶׁלְּךָ, נתנו לך תשובות, עכשיו האוצר ידבר. אתה רוצה אחר כך להעיר על דברי האוצר, אין לי בעיה, אבל לא צריך עכשיו להשתלט על הדיון, הסברתי לך את זה.

מקובל.

כמו שציינו אתמול בדיון, אנחנו סבורים שתוספת אחידה של 35% היא גבוהה מידיי.

עד 35%.

תוספת של 22 מיליוני שקלים, גם אם השופט יחליט בעוד כמה שבועות לצורך העניין על תוספת אחידה נמוכה יותר – תיכף אני אגיע גם למהות הדברים, אבל קודם לפרוצדורה – עד השלב הזה אני נדרש בתקציב המדינה לשריין את מלוא הסכום, כי אני צריך להיערך למצב שהוא בסופו של דבר יחליט על המקסימום.

תדע את זה בתוך שבועיים. אמרנו שבתוך שבועיים נביא את זה להחלטת ועדת הכספים.

פעם שנייה, מדובר כאן בעלות תוספת לעובד של 22,000 שקל לתקופה הזאת, לכל עובד.

אתה שוב מטעה את הוועדה.

יש 22 מיליון שקל ו-1,000 עובדים. עלות תוספת לעובד – 22 מיליון לחלק ל-1,000 זה 22,000 שקל לעובד.

הסברנו אתמול למה זה לא החישוב הנכון, ואתה לא מקבל אותו כי אתה רוצה להטעות.

אי-אפשר להתווכח עם החישוב ש-22 מיליון שקל ו-1,000 עובדים, נחלק את זה, זה 22,000 שקל לכל עובד ועובד.

נציג האוצר מטעה את הוועדה.

לכל התקופה. זה משהו כמו 5,500 שקל ברוטו לחודש.

זה לא מדויק.

עלות מעביד, סליחה.

התקציב של ועדת הבחירות מתוקצב על בסיס נתונים לא ידועים מראש. המרכיבים הלוא ידועים הם יותר גדולים מהידועים. אנחנו לא יודעים מי העובדים שמגיעים, לכן תקצוב השכר מבוסס על המקסימום. יש עובדים שמקבלים את המינימום ובאמצע, ולכן החישוב הזה מטעה.

לגבי מה שאתה אומר שאתה חייב לתקצב מראש, זה לא נכון, מכיוון שהגענו לסיכום - - -

תסתכל איך אתה עושה שימוש בטרמינולוגיה שלך, מה שכבר שבע שנים אנשי האוצר עושים. אתה בא וזורק לכאן מספר, זה נשמע בומבסטי – כל אחד מקבל 22,000 שקלים. מזל שהיועץ המשפטי מתקן את זה וזה יוצא לחודש פחות מ-5,000 שקל בשכר מעביד. אבל אתה, מה אכפת לך לבוא ולזרוק - - -

לא כולם. יש כאלה שמקבלים 4,000 - - -

המסכנים האלה שעובדים 16 שעות ביום - - -

הוא הלך על השכר המקסימלי.

מאיר, תזכיר להם שכאשר אתה אומר שכר מעביד זה כסף ממוחזר, זה חוזר אליהם. שכר מעביד זה חוזר אליהם.

- - -

יש לך 1,000 עובדים של ועדת הבחירות שצריכים להרים על הגב שלהם שיגיונות של כנסת שלמה, שדוחפת את כולם לפינה. אנחנו כאן מתחשבנים איתם כאילו הם האויבים של המדינה. מה יש לכם? זה לא מכבד.

לגבי הטיעון שלך שאתה צריך עכשיו לשריין, הוא טיעון לא נכון מהסיבה הפשוטה – דיברנו על זה אתמול – שאנחנו נאשר בשלב ראשון את מסגרת התקציב הנוכחית - - -

כבר הבוקר שלחנו לוועדת הכספים של הכנסת.

הגשת את זה?

בהתאם לסיכום זה נשלח.

כבר דיברתי עם גפני, רק צריך לפתור את הבעיה של הנוהל.

אתה היום משריין את התקציב של הפעם הקודמת.

כבר שוריין.

בתוך שבועיים כבר נדע מה המצב. הם יביאו להחלטת ועדת הכספים, שם תתייחס לעניין הזה. אתה לא צריך לשריין. יש לך שבועיים ימים שנדע מה המצב, ואז תדע כמה לשריין, 10 מיליון, 15 מיליון, 20 מיליון. לכן הטיעון הזה לא נכון.

אנחנו סבורים שצריכים לקבוע בחוק העלאה נמוכה יותר עם אפשרות לחריגים לעובדים מיוחדים. תודה.

תמשיך לקרוא.

תקציב ועדת הבחירות המרכזית
5.
(א) על אף האמור בסעיף 134 לחוק הבחירות, תקציב ועדת הבחירות המרכזית למערכת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, יהיה שווה לתקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים ואחת לסעיפיו; אוצר המדינה יעמיד כספי תקציב זה לרשות יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שיהיה ממונה על הוצאתם.



(ב) על הצעה של ועדת הבחירות המרכזית לתוספת תקציב על התקציב האמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 134 לחוק הבחירות.

הכוונה פה היא פשוטה. הם דרשו תוספת תקציב בגלל כל מיני סיבות. יש נוהל שאומר שוועדת הכספים צריכה לאשר וועדת הבחירות צריכה לאשר. ועדת הבחירות עדיין לא מונתה, אפילו לא כל המפלגות הביאו – אי-אפשר לעשות את התהליך הזה. היום היא כבר צריכה לחתום על התחייבויות, היא לא יכולה לחתום כי אין לה מסגרת תקציב. מה שאמרנו שעל זה לא צריך להיות ויכוח, שהתקציב שהיה בפעם הקודמת, בפעם האחרונה, זה מינימום התקציב שיהיה בפעם הזאת. לגבי התוספת יחולו ההוראות הרגילות, זה צריך לעבור את ועדת הבחירות ואת ועדת הכספים. אני רק מציע שיהיה כתוב שבתוך שבועיים זה יובא לדיון.

נוכח זה שכבר שלחנו פנייה לוועדה - - -

שנייה רגע. מעבר לזה, באה נציגת המשפטים במשרד האוצר ואמרה שלא נהוג לעשות את זה בחוקים. יש חוקים שזה נעשה, למשל חוק רשות השידור, נקבעה מסגרת תקציב בחוק. אז זה התאים לשמאל, אז הכול היה בסדר. פה זה לא עניין של שמאל או ימין, פה זה עניין שאנחנו צריכים לנהל מערכת בחירות. אמרנו שהיום הוגשה בקשה לוועדת הכספים, יש היום ועדת כספים, אם גפני יאשר את מסגרת התקציב הקודמת, אז לא צריך את זה בחוק.

אנחנו כן צריכים את זה בחוק.

מה זה אושר לשמאל?

ברשות השידור.

אתה בתוך שבוע תהיה שמאלני בליכוד. תגיד מילה אחת על שרה, אתה שמאלני.

אמרתי שיש לזה תקדים ברשות השידור, לכן היו סעיפי חוק שהכינו תקציב. אם גפני יאשר - - -

- - - כמו בלבנון, אני לא יודע אם זה רשות השידור של הסונים או של השיעים.

עד שגפני מאשר אני לא יכול להוציא.

מה זאת אומרת?

אני לא משרד ממשלתי רגיל - - -

משרד האוצר, מה זאת אומרת אי-אפשר?

יש פה הרי שני רבדים, יש הרובד שהאוצר מקציב לי את הכסף, ויש הסמכות שלי להוציא את הכסף.

למה אין לך סמכות להוציא?

יש לי סמכות להוציא את הכסף רק אם זה אושר לפי סעיף 134 לחוק הבחירות. ואם זה לא אושר לפי סעיף 134 לחוק הבחירות, אני צריך לחזור לחקיקה.

אז איך הוא מאשר עכשיו?

עכשיו אתה מאשר.

גם את תקציב הבסיס?

אני חייב את זה, אחרת אין לי סמכות להוציא.

אם אתה לא יכול להוציא את הכסף, אז צריך את הסעיף. אני לא מבין, הוא מאשר את זה לפי סעיף 134 - - -

לא. הוא לא מאשר את זה לפי סעיף 134, כי אנחנו - - -

עדיין לא הגשנו - - -

הוא יאשר את ההעברה של הכסף, אבל הוא לא מאשר - - -

אז הוא יישאר. הלאה.

אני מצטערת, אבל אני עדיין חושבת שהסעיף מיותר. אני גם לא מבינה מה הצורך בו.

מאה אחוז. נרשמה התייחסות שלך שהוא מיותר.

אני יכולה להגיד שני משפטים למה? אולי אני אצליח לשכנע אתכם.

בבקשה.

בסופו של דבר גם לא הבנתי מה הצורך בו כי זה לא תהליך קצר יותר. בכל מקרה צריך דיון בוועדת הכספים.

את לא מבינה? הסברנו הכול, שהם צריכים להתחייב כבר עכשיו לחתום על התחייבויות. איך יחתמו? איך? מתי יחתמו? כשנגמור את התהליך הזה? אתם מתנהגים כאילו אתם לא יודעים במה מדובר.

התהליך - - -

נרשמה התייחסות.

בכל מקרה צריך להגיע לוועדת הכספים. יש פתרון פרקטי עבורם. אנחנו לא רוצים למנוע - - -

אתם מתנהגים כמו פיל בחנות חרסינה.

חבר הכנסת ביטן, אפשר להציע פשרה?

מה ההצעה?

מה שמטריד, בעיקר אותנו, זה התקדים שיש סכום כזה או אחר - - -

ברשות השידור זה לא הטריד אותך, הלכת עם זה עד הסוף. זה לא הטריד אותך. אתה זוכר? 700 מיליון ו-700 מיליון ו-700 מיליון.

עוד משפט אחד ויש פתרון.

- - - השמאל.

כשהיה מתאים לשמאל.

- - -

אתה לא שמאל, אז מה אתה רוצה? למה אתה קופץ - - -

- - -

אתם אמרתם בטלוויזיה שאתם שמאל. אז מה קרה?

מה שאני מציע שיהיה כתוב בחקיקה שכל תקציב שאושר על ידי ועדת הכספים, יראו אותו כאילו אושר לפי סעיף 134, ואז הוא יכול להשתמש בכסף.

הוא עוד לא אושר.

- - -

זה לדיון בשנייה ושלישית. כרגע אנחנו מעבירים את זה ככה. אם בשנייה ושלישית תיפתר הבעיה של ועדת הכספים ונסגור את העניין, אז נתקן את זה.

בכל מקרה עד שהוועדה עושה את ההעברה הוא לא יכול להוציא את הכסף.

מה אתה אומר? כסף לא, אבל הוא יכול לחתום.

הוא לא יכול. לא.

- - -

האוצר ינהל את הוועדה?

אתם לא פותרים את הבעיה. אתם עושים עוד לופ - - -

תסבירו לי למה הסכמתם בחוק רשות השידור, ואז אני אדבר אתכם.

זה תאגיד ציבורי.

ועדת הבחירות זה תאגיד פרטי וזה תאגיד ציבורי...

כשזה תאגיד ציבורי, אין בעיה - - -

הסיבה היחידה שטמקין לא היה אחראי על זה בשידור הציבורי.

עזבו, בחייכם. אתם טוענים דבר והיפוכו. אני לא הייתי במקומות שכן הסכמתם? עכשיו פתאום אתם לא מסכימים. כשזה מתאים לשמאל, אין בעיה. פחדתם מהתקשורת?

יש פה אנשים ששמעו אותנו עשרות פעמים אומרים שקביעת התקציב בחוק היא חריג.

נדבר על זה בשנייה ושלישית. תשבו, תפתרו את הבעיה. דיברתי עם גפני, אולי נצליח להעביר את זה היום.

הוויכוח בהקשר הזה הוא מיותר, כי זה הכנה לקריאה הראשונה. ממילא יש תהליך בוועדת הכספים. אם יהיו שינויים בהתאם, אז בהכנה לקריאה השנייה והשלישית הם יעלו.

תפתרו את הבעיה של הנוהל בוועדת הכספים. יש נוהל, אומר לי גפני. פתאום הנוהל נהיה חשוב מאוד אצל גפני.

נוהל יותר חשוב מהוראות החוק.

הלאה.

אם יהיה צריך להסדיר את זה, נתקן את הדברים האלה בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, בהתאם למה שיסוכם ומה שיקרה בוועדת הכספים, ונעשה את ההתאמות הדרושות.

אני כן רוצה לציין שברור לגמרי שזה חריג. אמרנו בפתח הדברים, וגם נציגי ועדת הבחירות המרכזית – ברור לגמרי שזה לא דרך המלך. כל הסעיפים פה הם סעיפים חריגים, שנובעים מהסיטואציה המיוחדת שנוצרה.

המדינה נמצאת בתהליך חריג.

תמשיך לקרוא.

הוראות לעניין מכרזים
6.
על אף האמור בהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים –



(1) התקשרות ועדת הבחירות המרכזית בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא התקשרות ששוויה אינו עולה על 120,000 שקלים חדשים; ואולם בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים לא תתקשר ועדת הבחירות המרכזית עם מתקשר מסוים, בלא מכרז, לפי פסקה זו בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 200,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו;



(2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע הוראות החורגות מהוראות לפי החוק האמור לעניין מועדים ודרכי פרסום.

כאן, כפי שאמרתי, כל המחסנים של ועדת הבחירות כמעט מרוקנים. אין לנו ציוד. אנחנו בדרך כלל עושים את זה בשנים שבין בחירות לבחירות, מצטיידים בהליך תלת-שנתי, זה גם מסביר חלק מהתוספת התקציבית שמחולקת על פני שלוש שנות תקציב. הפעם נוציא את כל הכסף בבת אחת על כל ההצטיידות.

תנו דוגמה של חוזה אחד.

כל הנושא של ההצטיידות לקלפיות: קלפיות, פרגודים, מגשים לפתקי הצבעה, מזוודות אריזה, שקיות אריזה – יש לנו אלפי פריטים שצריך לרכוש לוועדות הקלפי ולתפעול השוטף. רוב המכרזים כבר לא בתוקף. יש לנו אלפי התקשרויות בתיחורים. חלק מהעניין שייתנו הקלות יהיה להעלות את סכום התיחור, כדי להקל על זה. כל הנושא של ההתקשרויות – קיצור לוחות-זמנים במידת האפשר. אנחנו מדברים על תהליכים מכרזיים שאורכים זמן, אנחנו חייבים קיצור הליכים, אחרת לא ניתן יהיה להצטייד.

תצהירו את ההצהרה שאמרנו שתצהירו. זאת אומרת, בגדול, תשתדלו ללכת בנוהל הרגיל אם זה אפשרי.

כמובן. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להדגיש כאן סוגיה. לוועדת הבחירות אין שום כוונה, ואני מצהירה על כך בפומבי, לנצל את הסיטואציה המיוחדת שנוצרה כדי לקבל הקלות שלא כדין, כדי לתת הטבות שכר לא ראויות, כדי לעשות דברים חריגים ולא תקינים. זה לא מנהגה של ועדת הבחירות, זו לא דרכה. אנחנו גוף מבוקר, אנחנו גוף שמתנהל באופן תקין, ראוי ומפוקח לכל הדעות.

גם לעניין המועדים, ככל שאפשר יהיה לעמוד במועדים של תקנות חובת המכרזים.

ברור. רק במקום שלא ניתן יהיה לעמוד. אתם צריכים להבין שאנחנו בתוך מספר שבועות, שבועיים וחצי, שלושה שבועות, כבר היינו אמורים להתחיל שלבים של אריזה ידנית של 11 קלפיות - -

זו גם הסיבה שצריכים תוספת תקציב מעבר לתקציב הרגיל.

- - הציוד הזה לא יגיע עד אז. אנחנו נצטרך לדחות הכול. אבל עדיין גם בקיצור הזמנים - - -

אם תוכלו רק להבהיר לפרוטוקול, כי אני יודע שדברים נאמרו מחוץ לפרוטוקול - -

היא אמרה את זה לפרוטוקול.

- - במה שונים המכרזים עכשיו למכרזים בבחירות אחרות?

קודם כול, אנחנו עושים מכרזים בדרך כלל על שתיים או שלוש מערכות בחירות, חלקם כבר לא בתוקף, את חלקם אפשר יהיה לעשות עכשיו בהליכי תיחור, ואז אם מגדילים את סכום התיחור למשל, זה פותר את העניין.

כל העניין זה להגדיל מ-50,000 ל-120,000. את זה לא אמרת עכשיו.

עשינו בחינה פחות או יותר של הליכי התיחור - - -

צריכים להגדיל את הסכום שהוא פטור ל-120,000 - - -

אם הבחירות היו בעוד שנתיים?

אז יש לנו זמן לעשות את כל התהליכים, כמו שאנחנו נוהגים לעשות.

ניקיתם שולחן או עדיין לא?

לא סיימנו התחשבנויות עם עובדים, לא עם ספקים, הליכי הפקת לקחים לא עשינו בכלל כמובן – שום דבר. אנחנו צריכים לנהל הכול במקביל, לכן גם הדרישה מהעובדים לתת מעצמם הרבה מעבר למה שהם היו יכולים לתת בעבר.

משרד המשפטים.

כפי שציינו אתמול בדיון הממושך שהתקיים בפניך, לא שוכנענו שיש הצדקה לחריגה מההסדרים הכלליים.

הינה, היא אומרת, איפה שהיא חייבת. איפה שלא, היא תלך ברגיל. זה הפתרון שמצאנו כדי שתהיה מרוצים.

אנחנו מתחייבים וניתן יהיה לבדוק את זה.

אני אומר את הדברים לפרוטוקול, ומה שהוועדה מחליטה – מחליטה.

לפני שעוברים לסדרי בחירות, אחד הדברים שאנחנו רוצים בגללו תוספת תקציב לוועדה – זה יבוא לדיון בוועדת הכספים בסופו של דבר – נובע מזה שהמפלגות רוצות לשנות את התשלום למי שעובד אחרי הצוהריים. יש בעיה גדולה מאוד לאתר אנשים שיעבדו בקלפי אחרי הצוהריים, כי הם צריכים ללכת עד 03:00-02:00 בבוקר, ומי שלא הולך, דרך אגב, מאיימים עליו מזכירי ועדות הקלפי שיכול להיות מוגש נגדו כתב אישום על זה שהם לא הלכו, וזה עד חמש שנות מאסר. אנחנו בעידן הזה רוצים תמרוץ אחר למי שעובד אחרי הצוהריים, וזה מחייב הגדלת תקציב לעומת מה שהיה קודם.

כמה?

עוד לא קבענו כמה. זה העניין של ועדת הבחירות לשבת ולראות איך עושים את זה. עכשיו המצב שכולם רוצים לעבוד בבוקר, אף אחד לא רוצה לעבוד אחרי הצוהריים, ואנחנו, במיוחד המפלגות הגדולות, יהיו לנו 9,000 קלפיות לאייש, לכל אחת מאיתנו. זה בלתי אפשרי. היו לנו בפעם שעברה 7,600 על 30 מנדטים, אז נגיע ל-9,000. זה לא הגיוני שנתחיל להתעסק בזה. אנחנו לא מסוגלים להגיע למצב שאנשים טובים ישבו בקלפי אחרי הצוהריים.

אני רק רוצה לוודא מול הוועדה שההתקשרויות בפטור ממכרז יפורסמו לפי חוק חופש המידע אונליין.

בוודאי. אנחנו הכול מפרסמים באתר שלנו.

לא לאחר תקופה.

בוודאי. מייד. אנחנו עושים הכול לפי התהליכים בחוק ובתקנות. לא חורגים משום דבר גם בימי שגרה. זה תהליכי עבודה, זו המחויבות שלנו, אנחנו גוף ציבורי, אנחנו מודעים לשימוש בכספי הציבור. יעיד גם האוצר שאנחנו משתדלים תמיד תמיד, וכאן לא תוכל לסתור אותי, כי זו עובדה נתונה, שבכל שנה אנחנו מחזירים כסף לאוצר ולא משתמשים עד הסוף בתקציב.

לא סתרתי.

זו עובדה.

זה שיש עובדות, יש עובדות.

האם אתם יכולים להעריך כמה מכרזים ייהנו מהפטור לפי הסעיף?

לא. כרגע אנחנו לא יודעים לומר בדיוק.

ככל הנראה כמה מאות התקשרויות, אבל רובן מאוד מאוד נקודתיות.

לגבי התיחורים.

הדבר העיקרי שאתם מעלים מ-50,000 ל-120,000 שקל.

מה אחוז הכסף מסך התקציב שיוצא ללא מכרז, בפטור ממכרז?

קשה לי מאוד להעריך.

הערכה. לא נתפוס אתכם במילה. מדובר על 5% או על 50%?

אין יכולת לומר. לא נגיד סתם נתון.

אתם לא יודעים לאיזה אזורים זה נוטה, בין אפס ל-25?

לא.

מה היה אחוז הספקים בתקציב הקודם?

אני לא יודעת לומר את הסכום. אני שוב אומרת, בעבר זה לא היה בתקציב אחד של בחירות. כל ההצטיידות הייתה מבוססת על הליך תלת-שנתי. זה חולק לשלוש שנים כדי לא להכביד על התקציב. בכל שנה זה השתנה בהתאם לתוכנית העבודה של הוועדה.

בכל זאת, אין לך שום אינדיקציה?

לא. אני לא אטעה אתכם.

לא צריך להטעות. הערכה כללית.

אני לא יודעת לומר.

לקראת ההכנה לשנייה והשלישית תביאו את הנתון אם אתם יכולים.

אני חושב שהשאלה ששאל צבי האוזר היא נכונה.

אז אמרתי שלקראת השנייה והשלישית שיביאו נתון. עכשיו אנחנו בקריאה הראשונה. לשנייה והשלישית שיביאו נתון, הערכה כללית.

סדרי בחירות
7.
לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, יקראו את סעיף 145 לחוק הבחירות כך שבמקום סעיף קטן (ד) יבוא:



"(ד) בתקופה שבין 90 ימים לפני יום הבחירות ועד פרסום תוצאות הבחירות ברשומות, רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית ליתן הוראות שעה בעניינים האמורים בסעיף קטן (א); הוראות לפי סעיף קטן זה יכולות להיות כלליות או לחול על אזורי בחירות או ועדות בחירות מסוימים; הן יפורסמו או יובאו לידיעת הנוגעים בהן כפי שהוועדה המרכזית תמצא לנכון; הן אינן טעונות פרסום ברשומות."


תסבירו מה אתם צריכים פה.

בניגוד לכל משרד ממשלתי, כמעט כל מה שוועדת הבחירות עושה קבוע בחוק או בתקנות, עד רמת משקל הנייר של הפתק. יש המון דברים היום שהם באי-ודאות. אני בכלל לא יודע איזה נייר יהיה זמין בשוק. אולי נגלה שנייר 80 גר' ולא 70 גר'.

אתה יכול להקפיד שכל הפתקים יהיו מח"ל...

יכול להיות שלא יהיה נייר לפתקים אחרים...

אני לא יכול לשנות הסדרים ראשוניים של בחירות. כבר היום יש את הסמכות הזאת לוועדה המרכזית, אבל היא בטווח של 60 ימים לפני יום הבחירות ולא בטווח של 90 ימים לפני הבחירות, והיא למליאת הוועדה.

הבנו. משרד המשפטים, רצית להגיד משהו בעניין הזה?

שוב, אמרתי שלא שוכנענו שאי-אפשר להסתפק בהסדר הקיים היום, אבל זו החלטה של הוועדה.

למה להעביר סמכויות של מליאת הוועדה לסמכות השופט בלבד?

כי אין לי ועדה עכשיו, ואני צריך החלטות עכשיו.

אין לנו ועדת בחירות. יש ועדת בחירות לכנסת העשרים ואחת - - -

לכתוב שברגע שתהיה ועדה, זה יעבור לוועדה. נתקן את זה. כל עוד הוועדה לא הוקמה - - -

אפשר בין ה-90 ל-60? הרי זו ההרחבה.

הוא צודק. ברגע שיש ועדה, זה הוועדה. לא השופט ולא אף אחד אחר.

אנחנו משנים בתקופה שבין 90 ימים לפני יום הבחירות ועד 60 ימים לפני הבחירות, כי אז נכנס ההסדר הרגיל. ב-60 הימים זה מליאת הוועדה.

צריך לוודא בנוסח שזה לא מוציא לי לגמרי את ה-90 ימים, כי עכשיו אתה קורא את הסעיף.

אנחנו נדאג. נכתוב את זה בניסוח. אני אומר בגדול, מה-90 יום עד ה-60 יום זה ההסדר המיוחד של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, וב-60 יום אתה מתחבר להסדר הרגיל.

רק נצטרך להצביע, ואז זה מגיע היום לאישור לקריאה הראשונה. ברגע שזה יאושר בקריאה הראשונה קיבלתי אישור מיושב-ראש הכנסת שנביא את זה שוב להכנה לקריאה השנייה והשלישית, נחזור למליאה והיום נסיים את ההצבעה.

מי בעד כל הנוסח של הקריאה הראשונה - - -

עם התיקונים שהוסכמו.

- - עם התיקונים שהוסכמו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור הצעת החוק – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט-2019, בכפוף לתיקונים.

פה אחד. תודה רבה לכולם. תהיו מוכנים היום לקריאה השנייה והשלישית.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45.