פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ואחת
הכנסת
3
ועדת הכספים הזמנית
05/06/2019
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום רביעי, ב' בסיוון התשע"ט (5 ביוני 2019), שעה 14:25
ישיבת ועדה של הכנסת ה-21 מתאריך 05/06/2019
שינויים בתקציב לשנת 2019
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2019
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יעקב מרגי – מ"מ היו"ר
מאי גולן
מיקי לוי
אורלי פרומן
אורית פרקש-הכהן
מיכל שיר
מוזמנים
¶
ספיר איפרגן - אגף תקציבים, משרד האוצר
חיים בורובסקי - אגף תקציבים, משרד האוצר
עמרי בן-חורין - אגף תקציבים, משרד האוצר
דוד גרשביץ - אגף תקציבים, משרד האוצר
אורי דביר - אגף תקציבים, משרד האוצר
אביגיל ונקרט - אגף תקציבים, משרד האוצר
אסף וקסלר - אגף תקציבים, משרד האוצר
ביאן ותד - אגף תקציבים, משרד האוצר
דביר ז'ורנו - אגף תקציבים, משרד האוצר
ג'ו מי טל - מרכזת בכירה תקציב, משרד האוצר
איל מידן - אגף תקציבים, משרד האוצר
שני מנדל-לאופר - אגף תקציבים, משרד האוצר
שירה עמיאל - אגף תקציבים, משרד האוצר
יונתן פלורסהיים - אגף תקציבים, משרד האוצר
רועי קאהן - אגף תקציבים, משרד האוצר
אביעד שוורץ - אגף תקציבים, משרד האוצר
נועה שוקרון - אגף תקציבים, משרד האוצר
סימה נח ימין - אגף תקציבים, משרד המשפטים
יוני רובין - סמנכ"ל תקציב וכלכלה, משרד המשפטים
חביב קטן - מרכז בכיר תקציבים, משרד התרבות והספורט
שירלי ברנע - מנהלת אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה
אופיר להב - סמנכ"ל תכנון מדיניות ותקציב, משרד העלייה והקליטה
היו"ר משה גפני
¶
אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוברים לשינויים בתקציב, יש לנו רשימה ארוכה כאורך הגלות. מתחילים בבקשה מס' - - -
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
רגע, יש לי הצעה לסדר. אני רוצה לדבר על זה שקיבלנו עכשיו העברות של מיליארדי שקלים, שזה כמעט 90% מכל העודפים של שנה שעברה, בזמן שאנחנו בעצם בתקופה שיש חריגה משמעותית מיעד הגירעון בתקציב המדינה, חריגה בהיקפים של כמעט עשרה מיליארד שקלים. אני לא יודעת איך אנחנו יכולים לקיים את הדיון הזה בלי שאנחנו יודעים איך נראית התמונה הגדולה.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
שנייה, אני רוצה להשלים. אנחנו מעבירים עכשיו תקציבים בהנחה שכאילו העסקים כרגיל. מעבירים תקציבים לפרויקטים לתיירות לחו"ל, תקציבים למשרד החוץ, לנשיא המדינה, ללשכות, לפרויקטים במשרד ראש הממשלה. אבל אם אנחנו בבור ענק, אולי צריך לעשות קיצוצים ולהשתמש בכסף הזה לדברים אחרים. אני מבקשת שיהיה דיון שבו אגף התקציבים יציג לנו את מצב העמידה בתקציב המדינה, לפני שמתחילים את הדיון הזה.
היו"ר משה גפני
¶
את יכולה להגיד שנקיים דיון על הגירעון, אבל בינתיים הכול ייעצר. אי אפשר לעשות את הדבר הזה. כן אפשר להצביע נגד.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אבל למה אי אפשר לבקש הצגה קצרה, חצי שעה, על מצב התקציב ועמידה ביעדי הגירעון? הרי ההחלטות פה מצטברות למיליארדי שקלים.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אנחנו מצביעים כאילו אנחנו במצב שגרה, אבל קודם אנחנו צריכים לדעת את התמונה הכוללת.
היו"ר משה גפני
¶
הבקשה הראשונה, בקשה מס' 01-002, על נשיא המדינה, לשימוש בעודפים. אז מה את אומרת? לא לאשר?
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אני אומרת שאם אנחנו בחריגה של עשרה מיליארד שקלים מהגירעון אז יש דברים פה שצריך להשתמש בכסף שלהם לטובת דברים אחרים, יותר חשובים אולי. יש פה הרבה דברים שמצריכים לדעת מהי התמונה הכללית. בא אגף התקציבים? שיתכבד ויבזבז עליי עוד רבע שעה ויסביר לי באיזה מציאות אני חיה, ואז נבין מה דחוף ומה לא דחוף.
היו"ר משה גפני
¶
יש בפנייה הזאת תשלומי ארנונה, שכירות, אבטחה של הנשיא, תשלום לאלמנותיהם של נשיאי המדינה הקודמים. אלה דברים שגרתיים שוטפים שאין בהם שום דבר מיוחד, פשוט חודשים ארוכים לא טיפלו בהם.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
בסעיף ג' יש תוכנית הכשרה למאבטחים. אם אנחנו בבור תקציבי, אולי צריך לקצץ פה ולהשתמש בכסף הזה לדברים אחרים, לפני שנטיל מיסים.
היו"ר משה גפני
¶
ההצעה שלך היא הצעה טובה, אבל אני מתנגד לה בגלל שהדברים שפה הם דברים שגרתיים, דברים שוטפים. אבל באמת צריך לקיים דיון על הגירעון.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
צריך לתת לנו לדעת מה המצב בבור התקציבים. צריך לדעת עד כמה המצב חמור. אנשי אגף התקציבים פה, למה שהם לא ישיבו לי?
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
נכון, אנחנו רוצים קודם הרצאה קצרה על העמידה אל מול התקציב. מה מצב הגירעון.
דביר ז'ורנו
¶
אני דביר, רפרנט בצוות מאקרו תחת יוגב. הדיון שהתבקשנו להגיע אליו הוא לגבי פניות תקציביות. אם רוצים לקיים דיון לגבי הגירעון - - -
היו"ר משה גפני
¶
רגע. אני שואל אותך שאלה אחרת. הבאתם פניות תקציביות; אני שואל אותך האם הפניות התקציביות האלה לא יעמיקו את הבור התקציבי, מה שיגרום נזק עצום לכלכלה.
דביר ז'ורנו
¶
העמדה שלנו היא שהמצב התקציבי הנוכחי לא אמור לעצור אותנו. אם היינו חושבים אחרת, לא היינו מביאים את הפניות האלה לפה. אלה כספים שחויבו. כספים שאנחנו מחויבים לשלם אותם לפי חוק. יש ספקים שמחכים לכסף הזה. למשל, במשרד החינוך שנת התקציב ושנת הלימודים לא מותאמות זו לזו, ויש ספקים שמחכים לכסף הזה.
שירה עמיאל
¶
זו פנייה של בית הנשיא. מדובר בהעברת עודפים בסכום של 6,365,000 שקלים, בחלוקה לשתי תוכניות. מרבית הכסף הוא בגין התקשרויות חוצות שנה שקשורות בטיפול שוטף ובמרכז המבקרים שיוקם בבית הנשיא, כמפורט כאן; ויש עוד סכום קטן לטיפול בלשכות נשות נשיאים לשעבר.
היו"ר משה גפני
¶
אוקיי. פנייה 04-006, מטה משרד ראש הממשלה. מרגי, תחליף אותי לכמה דקות.
(היו"ר יעקב מרגי, 14:35)
שירה עמיאל
¶
הפנייה נועדה להעברת סכום של 451,046,000 שקלים עודפים משנת 2018 לשנת 2019 במשרד ראש הממשלה. אלה העודפים בחלוקה לתוכניות: פרויקט "מדע בונה חברה", התקשרויות מול לפ"מ - - -
שירה עמיאל
¶
כמו שמפורט פה, מדובר על עודפים שנוצרו בפרויקטים שונים, למשל: התקשרות עם חברות ייעוץ, פרויקט "מדע בונה חברה", התקשרויות מול לפ"מ ומול היחידה לשילוב יוצאי אתיופיה באגף ממשל וחברה ועוד.
שירה עמיאל
¶
בנוסף, מדובר בעודפים שנוצרו בהתחייבות בשנת 2018. בנוסף, יש פה פנייה ל"ישראל דיגיטלית", למשרד הנגב והגליל, לנציבות ולמשרד המודיעין. ככל שיש שאלות ספציפיות נשמח לענות באופן ממוקד.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
לי יש שאלה. סליחה, אבל אני עדיין לא קיבלתי תשובה מדביר לגבי מצב החריגה מיעד הגירעון. אני רוצה תשובה כללית. מחלקת מאקרו יודעים את זה, הוא לא צריך דיון מיוחד בשביל זה. אם אגף המאקרו באגף תקציבים לא יודע את זה, אנחנו בבעיה.
דביר ז'ורנו
¶
אני יכול להגיד שלפי התחזית האחרונה שהגשנו לממשלה ואושרה בממשלה בחודש ינואר, הגירעון צפוי לעמוד על 3.6. זה מה שאני יכול לומר.
דביר ז'ורנו
¶
אני אסביר את זה. מדובר בהעברה בסכום של 106 מיליון שקלים מסעיף 06 משנת הכספים 2018 כעודף לשימוש בשנת הכספים 2019. בין היתר יש כאן 61 מיליון לתוכנית פעולות הנהלה, 10 מיליון לתוכנית הפיקוח הארצי על הבחירות, ו-11 מיליון לשירותי דת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
מי בעד אישור הודעה 06-003 של משרד הפנים? מי נגד? אין. מי נמנע? שניים.
הצבעה
בעד ההודעה – רוב
ההודעה אושרה.
יונתן פלורסהיים
¶
שלום, אני יונתן פלורסהיים, מאגף תקציבים. הפנייה נועדה להעביר עודפי תקציב משנת 2018 לשנת 2019 בהיקף של 484 מיליון שקלים מתקציב המשרד לביטחון פנים. הסיבות העיקריות הן תשלומים עבור שירותים שניתנו במהלך הרבעון האחרון של שנת 2018 וכן אספקה של רכש של ניידות משטרה וכבאיות.
יונתן פלורסהיים
¶
כן. מדובר על משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, כבאות, הרשות להגנה על עדים והמשרד לביטחון פנים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
מי בעד הודעה 07-004 של המשרד לביטחון פנים? מי נגד? אין מתנגדים ואין נמנעים.
הצבעה
בעד ההודעה – פה אחד
ההודעה אושרה.
אסף וקסלר
¶
אני אסף וקסלר, ממשרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2018 לשנת 2019 בסך של 465,069,000 שקלים. הסיבות העיקריות להעברה הן התחייבויות בגין תשלומי נובמבר ודצמבר של הוצאות תפעול שוטפות – דמי ניהול, ארנונה, תקשורת. כמו כן, יש כאן פרויקטים של שיפוץ ופרויקטי מחשוב שההתחייבויות בגינן החלו ב-2018.
מיקי לוי (כחול לבן)
¶
רגע, אדוני. משרד המשפטים לא שילם ארנונה שלושה חודשים? ארבעה חודשים? חצי שנה? כי זה מה שכתוב פה.
יוני רובין
¶
אני יוני רובין, סמנכ"ל תקציב וכלכלה במשרד המשפטים. מדובר בתשלומים בגין החודשים נובמבר ודצמבר 2018 בעיקר, ששילמנו אותם על חשבון תקציב 2019 השוטף שלנו. זו פרקטיקה של עבודה של כל משרדי הממשלה, אלה דברים שהתחייבנו לשלם לספקים עד סוף 2018 וכרגע זה משולם על חשבון התקציב השוטף של המשרד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור הודעה 08-004 של משרד המשפטים? מי נגד? אין מתנגדים ואין נמנעים.
הצבעה
בעד ההודעה – פה אחד
ההודעה אושרה.
שירה עמיאל
¶
אני שירה עמיאל, מאגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת 2018 לשנת 2019 למשרד החוץ בגובה 212,471,00. הפנייה בשלוש תוכניות: 1. תוכנית תפעול המטה בארץ, שבה עיקר העודפים זה בביקורים ובקורס צוערים, כמפורט. 2. תפעול נציגויות בחו"ל, שזה כולל בינוי ושיפוץ 250 בתי שרד. הסכום משולם לפי אבני דרך. 3. פעילות דיפלומטית.
היו"ר יעקב מרגי
¶
להסביר לך איך נוצרים עודפים? השאלה במקום, יסבירו לך. גברתי, שמעת את שאלתו של חבר הכנסת לוי? מצד אחד יש זעקה שמשרד החוץ בקשיים ולא מפעיל נציגויות בחו"ל, ומצד שני יש עודפים מ-2018.
שירה עמיאל
¶
כפי שהסביר יוני, יש התקשרויות שנעשות בנובמבר ודצמבר או התקשרויות ארוכות יותר, שכוללות אבני דרך, שבסופו של דבר לא יוצאות בפועל באותה השנה, ולכן מחד המשרד מחויב ויש צורך להעביר את העודפים לשימוש בשנה העוקבת, ומאידך - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
מיקי, מניסיוני כשר, גם אם משרד יתנהל פרפקט וינצל 100% מהכסף, אין מצב שהוא לא יצטרך להשתמש בכלי של העודפים.
סימה נח ימין
¶
אני סימה נח, אגף תקציבים של משרד החוץ. התשלומים האלה הם תשלומים לקבלנים שאנחנו משלמים לפי אבני דרך, לפי קצב ביצוע. כך שרק אחרי שהם מסיימים את השלבים אנחנו משלמים את זה. כך למשל הנציגות בהאג, הנציגות בגאנה, שנמצאת בשלבים למעבר לנציגות קבע. אלה תהליכים שלוקחים זמן.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. מי בעד אישור הודעה 09-004, משרד החוץ? מי נגד? מי נמנע? נמנע אחד.
הצבעה
בעד ההודעה – רוב
ההודעה אושרה.
אביגיל ונקרט
¶
אני אביגיל, מאגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2018 לשנת התקציב 2019 בסך של 844,000 שקלים. העודפים נוצרו בתוכנית טיפול מינהלת הגמלאות, שבה מרוכז התקציב שמיועד לתשלום עבור התחייבויות של המינהלת, כמו למשל הפקת כנסים לגמלאים, מערכת לסליקת כספים ופיתוח שירותי מחשוב. עיקר העודפים נוצר בגין התקשרויות שהחלו בשנת 2018.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
סליחה, יש לי שאלה. כתוב שחלק מהכספים לא נוצלו בשל עיכובים וינוצלו בשנת 2019. כמה מהכספים לא נוצלו?
אביגיל ונקרט
¶
מדובר באחוזים בודדים. בסך הכול התקציב התפעולי של המינהלת עומד על כחמישה מיליון שקלים וכאן מדובר על כמה עשרות אלפי שקלים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. מי בעד אישור הודעה 12-002, גמלאות ופיצויים? מי מתנגד? מי נמנע? אין מתנגדים ואין נמנעים.
הצבעה
בעד ההודעה – פה אחד
ההודעה אושרה.
ביאן ותד
¶
אני ביאן ותד, מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעביר עודפים לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת משנת 2018 לשנת 2019 בסך של 6,998,000 שקלים בהוצאה. העודפים המחויבים הם בעבור פרויקט של הנגשת הקלפיות שוועדת הבחירות המרכזית התחייבה לגביו וגם לגבי פרויקטי מחשוב, שההתקשרות בהם חוצה את שנת התקציב.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור הודעה 14-001, מימון מפלגות? מי נגד? מי נמנע? נמנעת אחת.
הצבעה
בעד ההודעה – רוב
ההודעה אושרה.
ספיר איפרגן
¶
אני ספיר איפרגן, מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2018 לשימוש בשנת 2019 בסך של 249,309,000 שקלים בהוצאה לתוכניות התקציב שלהלן.
התוכנית הראשונה היא תוכנית 161303, מענה לאיום בלתי קונבנציונלי, גילוי וזיהוי. מדובר על העברה של 29,311,000 שקלים. בתוכנית הזאת מתוקצבות הפעילויות להכנת עורף מדינת ישראל להתמודדות עם איומים בלתי קונבנציונליים.
התוכנית הבאה היא תוכנית 161603, תוכנית מיגון. לתוכנית הזו מועברים 89,319,000 שקלים. בתוכנית הזאת מתוקצבים פרויקטים בתחום המיגון, כמו למשל מיגון הניוד באיו"ש, מיגון תשתיות לאומיות חיוניות ושיפוץ והקמת מרכזי הפעלה ברשויות המקומיות.
התוכנית השלישית היא תוכנית 161605, תוכנית מיגון הצפון. התוכנית מיועדת לתקצוב פרויקטים לשיפור היערכות לחירום ביישובי הצפון. התקציב בתוכנית נועד לשיקום ושיפוץ מקלטים; מיגון מוסדות בריאות, חינוך ורווחה; מיזמי בנייה ממוגנים ועוד.
התוכנית הנוספת היא תוכנית 161703, פרויקטי רשות חירום לאומית. אנחנו מבקשים להעביר 28,391,000 שקלים. בתוכנית הזאת מתוקצבת עיקר הפעילות של רח"ל – רשות חירום לאומית. מדובר ברשות שפועלת להקמה ושיפוץ מרכזי הפעלה ברשויות מקומיות, הקמה והחזקה של מרכזי חוסן לאומי ועוד.
(היו"ר משה גפני, 14:50)
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. יש שאלות? מי בעד אישור הבקשה של מיגון הצפון והמיגון כולו, כפי שמופיע בהודעה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד ההודעה – רוב
ההודעה אושרה.
שירה עמיאל
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך 67,464,000 שקלים משנת הכספים 2018 לשנת הכספים 2019, בסעיף 17, תיאום פעולות הממשלה בשטחים, בחלוקה לתוכניות כמפורט מטה. אחת התוכניות המרכזיות היא המטה האזרחי: התחייבויות רב-שנתיות בגין מכרזים, חוזים ויועצים. מרב העודפים הן התחייבויות שוטפות חוצות שנה.
שירה עמיאל
¶
תפיסות ופיקדונות היא תוכנית של הוצאה מותנית בהכנסה, שככל שנתפסים כספים של מימון טרור או כספים בלתי חוקיים, יכול המינהל האזרחי להשתמש בהם לצורכי פרויקטים.
היו"ר משה גפני
¶
דובר על חיבור של יהודה ושומרון לגז הטבעי. מה עם זה? סוחבים את זה הרבה זמן ואני מקבל פניות על זה.
היו"ר משה גפני
¶
מה זה משנה ההיבטים. אני שואל למה לא מחברים את יהודה ושומרון לגז הטבעי. דובר כבר לפני זמן רב על כך שמחברים אותם, אבל לא מבצעים את זה.
שירה עמיאל
¶
יש עבודה שנעשית בנושא הזה, ובהמשך השנה אנחנו מקווים להגיע לפה לוועדה עם תוספת של תקינה לצורך הפרויקט הזה.
שירה עמיאל
¶
כתלות ביכולת של המינהל האזרחי לגייס. כלומר, המינהל האזרחי יכול לגייס מספר תקנים לצורך קידום הנושא של הגז הטבעי.
שירה עמיאל
¶
אני אומרת שהמינהל האזרחי יוצא למכרזים בתחום הזה, וככל שהוא יצליח לגייס, נגיע לפה כדי לאשר את ההעברה של התקנים.
שירה עמיאל
¶
התקציבנית תוכל לעדכן, אני רק אגיד שמשך הזמן הממוצע לגיוס הוא חצי שנה, אבל זה יכול להיות גם מוקדם יותר.
ג'ו מי טל
¶
אני. כמו ששירה אמרה, זה נושא שבאמת רץ ומתהווה. יש קושי לגייס אנשים, וככל שזה יאושר אנחנו נבוא לפה - - -
שירה עמיאל
¶
אני אומרת לך את הסטטוס העדכני: המינהל האזרחי יכול לגייס את התקנים האלה, ולאחר הגיוס הוא יקבל את התקנים.
היו"ר משה גפני
¶
טוב, אבל אם אפשר, תבדקו את זה יותר פרטני ותגידו לי בתוך שבוע. תודה רבה. מי בעד בקשה מס' 17-002? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד ההודעה – רוב
ההודעה אושרה.
ביאן ותד
¶
אני ביאן ותד, מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2018 לשנת התקציב 2019 בסך של 414,628,000 שקלים, בהוצאה לרשויות מקומיות המתוקצבות בסעיף 18. מדובר על העברות לרשויות בגין מענקי איזון. חלק ממענקי האיזון מוגדרים כמענק איזון מותנה, שהבדיקה לגביהם מתבצעת לאחר קבלת דוחות כספיים מבוקרים של הרשויות המקומיות, שמתקבלים בתום שנת התקציב. מדובר גם בתוכניות הבראה של רשויות מקומיות בהתאם לעמידה באבני דרך, שגם הן תלויות בביצוע של הרשויות.
היו"ר משה גפני
¶
בין יתר הדברים אני רואה פה הנגשת מבני ציבור בהתאם לחוק הנגישות. אתם עושים את זה גם לא ביהודה ושומרון?
היו"ר משה גפני
¶
בסעיף 2, בדברי ההסבר: הנגשת מבני ציבור לבעלי מוגבלויות בהתאם לחוק הנגישות. אני שואל האם עושים את זה גם במקומות אחרים.
מיקי לוי (כחול לבן)
¶
אני מבקש גם רוויזיה וגם הערה. כל נושא הנגישות במשרדי הממשלה לוקה בחסר. ראוי שהוועדה תדון בעניין הזה, כי המדינה ומשרדי ממשלה מקבלים קנסות על כך שהם לא מבצעים את המוטל עליהם. טמיר, אם אפשר, שתצא מהוועדה בקשה למשרד האוצר שיבוא ויציג איפה עומדת המדינה בנושא הנגישות במשרדי ממשלה. המדינה עוברת על חוקים שהיא עצמה מחוקקת.
דביר ז'ורנו
¶
הפנייה נועדה להעביר 324 מיליון שקלים עודפים לסעיף 19, מדע, תרבות וספורט, לשימוש בשנת הכספים 2019. מתוך הסכום הזה 57 מיליון שקלים הולכים לתוכנית מדע וקהילה ופעילות בין-לאומית; 170 מיליון שקלים הולכים למינהל תרבות; 38 מיליון שקלים למינהל ספורט; 7.8 מיליון שקלים לרשות העתיקות.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אני רוצה לשאול לגבי ה-170 מיליון שקלים. מה היה הסכום הכולל בשנת התקציב הקודמת וכמה מתוך זה ניצלו? כי 170 מיליון זה הרבה מאוד כסף בשביל להעביר משנה לשנה.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אתה מעביר כאן עודפים של 170 מיליון שקלים, שזה הרבה כסף. מה היה התקציב הכולל לשנה שעברה וכמה ניצלתם מתוכו?
חביב קטן
¶
לתוכנית של מינהל התרבות התקציב על שינויו הוא כמיליארד שקלים, אפילו קצת יותר, ואנחנו עשינו ביצוע מזומן של כ-800 מיליון שקלים, פלוס עודפים מחויבים של כ-200–250 מיליון שקלים, בתוך הסעיף הזה.
מיקי לוי (כחול לבן)
¶
מדע, תרבות וספורט. אתם עושים לנו מיקס. בחיים אנחנו לא נדע מה הולך למה. אני ביקשתי לפצל את זה, הוועדה ביקשה לפצל את זה, להגיד מה למדע וכו'. אני לא רוצה לפגוע בסך הכול הכללי, אלא רק שתגידו לנו מה הולך לאן. כשאתם עושים את זה חבילה אחת אנחנו לא מסוגלים לשלוט ולא לבקר. אנחנו עושים שקר בנפשנו.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו לא נקבל יותר פניות שיש בהן ערבוב בין מדע, תרבות וספורט. רבותיי המלומדים, לא תעבור כאן פנייה שתהיה למדע, תרבות וספורט ביחד. תביאו את זה לפה מסודר, כדי שנדע על מה אנחנו מדברים. זו גזרה שאתם לא יכולים לעמוד בה? אם כן, תגידו.
מי בעד הפנייה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד ההודעה – רוב
ההודעה אושרה.
שני מנדל-לאופר
¶
אני שני מנדל-לאופר, אגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2018 לשנת התקציב 2019 בסך של 242 מיליוני שקלים בהוצאה, לתוכניות התקצוב שאפרט. התוכנית הראשונה היא תוכנית של מועצות דתיות, כ-20 מיליוני שקלים. התוכנית מתקצבת את חלקו של המשרד בתקציב השוטף של המועצות הדתיות, והוא כולל גם הוצאות שכר לרבנים ובלניות בהתיישבות, תמיכה במיזמים מיוחדים במועצות הדתיות, כגון שיפוץ מבנים במועצות הדתיות, מקוואות ועוד. הסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו עודפים בתוכנית היא כי אנחנו נוהגים לשלם שכר של החודש שלפני, ולכן שוריינו משכורות חודש דצמבר לשנה זו, ובנוסף – תשלום עבור אירועים ופעילויות שהתקיימו בסוף 2018 וטרם נבדקו חשבוניותיהם.
בנוסף, יש את תוכנית 220102, תמיכה בשירותי דת, שזה כ-88 מיליוני שקלים. התוכנית הזו מרכזת את התמיכה בשירותי דת, תמיכה בעמותות שמספקות שירותי דת לאוכלוסייה היהודית, תמיכות לבניית מבני דת וניהול ופיתוח אתרי המרכז למקומות קדושים ברחבי הארץ. הסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו עודפים בתוכנית היא שהפרויקטים הם פרויקטים בהרשאה להתחייב ואלה פרויקטים שלוקחים זמן והם לפי אבני דרך, ולכן מעבירים את המזומן לשנת התקציב הבאה.
רועי קאהן
¶
אני רועי קאהן, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2018 לשנת התקציב 2019 בסך של 619 מיליוני שקלים במזומן, לתוכניות התקצוב הבאות: תפעול מטה – 186 מיליון שקלים; רפואה מונעת – 72 מיליון שקלים; בריאות הנפש – 83 מיליון שקלים; פעולות מרכזיות – 20 מיליון שקלים - - -
רועי קאהן
¶
אני ממשיך: פעולות מרכזיות – 31 מיליון שקלים; הכשרת רופאים – תשעה מיליון שקלים; רפואה מונעת – 15 מיליון שקלים; קופות חולים ובתי חולים – 164 מיליוני שקלים; מוסדות גריאטריים – 15 מיליוני שקלים.
אורי דביר
¶
אני אורי דביר, מאגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך 968 מיליוני שקלים משנת 2018 לשנת 2019 למשרד להגנת הסביבה. מדובר בתקציבים של פרויקטים ארוכי טווח, וביניהם פרויקטים לשיפור תשתיות הפסולת, לפיתוח פארק נחל באר שבע, פעולות מחשוב של המשרד, ופעולות להפחתת מפגעי הלישמניאזיס.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
יש לי שאלה. יש כאן 800 מיליון שקלים, שזה סכום אדיר, בקשר להיטל הטמנה, שזה אחד משלושת הסעיפים של הקרן לשמירת הניקיון. אני רוצה לקבל הסבר לסכום הזה, שעובר משנה לשנה. איפה הוא נמצא לעומת ביצוע ומה היה התקציב הכולל שלו?
אורי דביר
¶
המטרה של היטל הטמנה זה לשפר ולפתח את תשתיות הפסולת. יש תוכנית אסטרטגית שהמשרד הכין והמנכ"ל מקדם אותה. התוכנית הזאת אושרה גם בהנהלת הקרן. כל תקציב שיוצא מהקרן מאושר בהנהלת הקרן. בסופו של דבר מדובר בפרויקטי תשתית – מתקנים שיעשו מיון לפסולת, מתקנים טכנולוגיים שיודעים להפוך את הפסולת לאנרגיה. מדובר בפרויקטים מאוד גדולים, והם צריכים לעבור תהליך של אישור סטטוטורי ואחרי זה מכרז. המכרזים האלה לוקחים הרבה זמן, ותקציב הזה שמור לדבר הזה, ובגלל זה העודפים גבוהים.
אורי דביר
¶
לא, מדובר בהכנסות שנצברות לאורך שנים רבות. אני דיברתי רק על שנה שעברה, 2018 ספציפית, אבל יש עודפים שעברו גם מ-2017.
שירלי ברנע
¶
אני שירלי ברנע, מנהלת אגף תקציבים של המשרד להגנת הסביבה. בשנה שעברה היה לנו בקרן שני מיליארד שקל, כאשר חלק מזה זה עודפים שהצטברו בשנים קודמות.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אז למה אתם מעבירים 800 מיליון? נראה שזה לא סכום שנדרש לשימוש בשנה הקרובה.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אני באה מעולם התשתיות ואני יודעת שאלה באמת דברים ארוכי טווח, ולכן לא בהכרח צריך אותם לשנה הקרובה. נראה שזאת פעילות חשובה, אבל באמת ארוכת טווח. לפי הסכומים שיש בקרן ולפי היתרות שיש כרגע, עולה השאלה האם באמת צריך להעביר את זה. אני מפנה את השאלה הזאת לאוצר, כי הרי המשרד להגנת הסביבה לא יתנדב לוותר על עודפים שלו. השאלה היא אם לנוכח יעד הגירעון – שלדעתי הוא קצת יותר מ-3.6% – אתה באמת חייב לצבוע עכשיו 800 מיליון שקלים שאפשר גם להשתמש בהם כנזילים בשנה הבאה.
מיקי לוי (כחול לבן)
¶
אם זה יחזור לאוצר אז הלך הכסף, רק שתדעי. זה גם אסור. ביקשנו לקבל שני מיליון שקל הלוואה כדי להציל מפעל למיחזור פלסטיק – ולא הצלחנו. הלוואה.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אני לא חולקת עליך וגם חשוב לי לומר שהפרויקטים האלה חשובים מאוד, אני פשוט שואלת תזרימית אמיתית. 800 ומשהו מיליון שקלים זה המון כסף ואפשר לעשות עם זה הרבה מאוד דברים חשובים - - -
היו"ר משה גפני
¶
אל תענה, אני עונה. תמונת המצב היא שאנחנו רוצים לחיות נורמלי ואנחנו מבקשים להשתמש בכסף הזה לדברים מאוד חיוניים.
היו"ר משה גפני
¶
רגע, אני עונה לך. אנחנו צריכים כספים לדברים חיוניים שהוועדה החליטה עליהם, בין היתר גם לעידוד התעסוקה וגם כדי שלא יהיה מיחזור מטורקיה אלא שיהיה פה. מיקי, את חברת אביב מיחזור מרמת נגב אתה זוכר? אנחנו ביקשנו לקחת מזה הלוואה של שני מיליון שקל, כדי שהמפעל ימשיך לעבוד, והם אמרו לא. אז מה את שואלת אותם עכשיו על הכסף? הרי המטרה שלהם זה לשמור כסף.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אבל אתה, מאגף תקציבים – הרי אנחנו כבר יודעים שאנחנו בחריגה מיעד הגירעון ומגיעים כמעט ל-4%, ופה יש לך משרד שרחוק מאוד מניצול התקציב שלו, אז למה אתם יושבים - - -
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אנחנו נלך להטלת מיסים, נכון? זאת בזמן ש-800 מיליון שקלים שוכבים בקרן. אני לא מזלזלת בחשיבות של הדבר, אבל השאלה אם בדחיפות כזאת, בזמן ממשלת מעבר, אולי כדאי לשים את הסעיף הזה בצד. הרב גפני, אולי נשים את הסעיף את הזה בצד?
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אורית, יש לי שאלה אלייך. אם עכשיו היה דיון לקחת מהקרן את ה-800 מיליון האלה לטובת כיסוי גירעונות אני הייתי משתולל פה - - -
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אני אפילו לא אומרת מה נעשה בכסף. שאגף תקציבים ישמור אותו ולא יעביר עודפים - - -
היו"ר משה גפני
¶
אורית, השאלה נשאלה. זאת שאלה טובה ונכונה, והיא תישאר תלויה. זה משהו שמצריך לשנות מדיניות, זה לא סיפור רק של ההעברה הזאת. מי בעד אישור הבקשה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד ההודעה – רוב
ההודעה אושרה.
שני מנדל-לאופר
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2018 לשנת התקציב 2019 בסך של 52 מיליון שקלים, לתוכנית התפעול. התוכנית מתקצבת את הוצאות התפעול העיקריות של המשרד ואת ההוצאה בתחום הסיוע ולאבטחת מזרח ירושלים.
איל מידן
¶
אני איל מידן, רפרנט קליטה באגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2018 לשנת התקציב 2019 בסך של 324,160,000 שקלים במזומן, כפי שמפורט בפנייה.
היו"ר משה גפני
¶
מה קליטת העלייה קשורה בעניין הזה? קליטת עולי אתיופיה ועידוד עלייה וסל קליטה ראשוני.
אופיר להב
¶
אני אופיר, סמנכ"ל במשרד. מדובר בתקצוב של עודפים בגין פעילות לקליטת עלייה, כפי שציין הרפרנט. הסכום הגדול הוא בעיקר בנושאי תעסוקה.
חיים בורובסקי
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2018 לשנת התקציב 2019 בסך של 477,769,000 שקלים.
חיים בורובסקי
¶
המשרד עבד. אני אפרט בקצרה על התוכניות: 145 מיליון שקלים להוצאות שוטפות של המשרד, 81 מיליון שקלים להוצאות שוטפות של מכון וולקני - - -
דוד גרשביץ
¶
הפנייה נועדה להעברת סכום של 92,176,000 שקלים מסעיף 34, משרד האנרגיה, משנת הכספים 2018 כעודף לשנת הכספים 2019. העודפים עסקו בתוכניות: תפעול ופעולות, יחידות מקצועיות, והמכון הגאולוגי – תפעול ופעולות.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
אני הוצאתי מכתב בנושא הסדרת המיסוי של סולר בתקופת מלחמה, בשעת חירום. אני רואה שיש פה גם תקציבים שנוגעים למלאי חירום וכל מיני דברים כאלו. אין לי התנגדות לתקציב עצמו, אבל אני כן מבקשת להתנות את זה בקבלת תשובה עניינית בסוגיה שפניתי לגביה. היה כאן דיון, היושב-ראש גפני חשב שזו סוגיה ראויה, ואנחנו מבקשים תשובה למכתב. אתה יודע על מה אני מדברת?
היו"ר משה גפני
¶
יש לי שאלה. חברת כנסת נכבדה כתבה מכתב, שאגב, הוא מכתב צודק לכל דבר ועניין. למה אתם לא נותנים תשובה? אורית, מתי פנית?
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
בדיון הראשון של ועדת הכספים. אני רוצה שברגע שסוגרים את מאגרי הגז מסיבות ביטחוניות, כאשר כל הציבור מתחיל לצרוך סולר, שהוא מאוד יקר, עולה פי שמונה – אני רוצה שאנחנו נהיה פטורים מהמיסים העונשיים האלה.
אביעד שוורץ
¶
אני אביעד שוורץ, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2018 לשימוש בשנת התקציב 2019 בסך של 265,686,000 שקלים. העודפים מחולקים לתוכניות הבאות: 28 מיליון לתפעול, 38 מיליון לסבסוד שהות ילדי הורים, ועוד.
נועה שוקרון
¶
אני נועה שוקרון, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה נועדה להעברת כספים משנת התקציב 2018 לשנת התקציב 2019 בסך של 224 מיליון שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
תגידי, אתם בדקתם אם אולי באמת לא צריך את כל העודפים ואפשר לחסוך בגירעון? בדקתם את זה?
נועה שוקרון
¶
כן. אני אדבר על התוכניות המרכזיות. התוכניות המרכזיות מדברות על תקציב הרשאה להתחייב - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא חשוב, זה כסף. אני שואל האם אין דברים שאפשר לא להעביר עכשיו, כדי להוריד קצת מהגירעון. בדקתם את זה?
נועה שוקרון
¶
כן. ההתחייבויות כאן הן התחייבויות לחברות עסקיות, התחייבויות שכבר קיימות, ובשל הצורך לעמוד באבני הדרך התקציב פשוט משולם בין השנים.
עמרי בן-חורין
¶
אני עמרי בן-חורין, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת תקציב של 22,550,000 שקלים משנת 2018 לשנת 2019. עיקר הכסף, 15,416,000, הוא בתוכנית מינהל וארגון, ועיקרו הוא לפעולות שוטפות, כמו חוזי אחזקה, חניה ומכרזי רכש שיצאו בסוף השנה ועדיין לא הושלמו, כמו מכרז רכש לניהול מערכת לניהול ספקטרום התדרים - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני מבין שצריך לשלם, בגלל שסבסדו את זה ועשו מכרז והכול. בסדר. אבל לא צריך לחייב מישהו באופן אישי שישלם? מה פתאום הוא עשה הזמנה לארוחות לעובדים?
היו"ר משה גפני
¶
תבדוק את זה ותגיד לי, תודה רבה. אנחנו לא שבעי רצון מזה. מי בעד אישור הבקשה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד ההודעה – רוב
ההודעה אושרה.
חיים בורובסקי
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב משנת התקציב 2018 לשנת התקציב 2019 בסכום של 41,900,000 שקלים לרשות המים. מדובר על תוכניות שוטפות – תפעול, שכר, קמפיין הסברה לחיסכון במים ועוד.
שני מנדל-לאופר
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2018 לשנת התקציב 2019 בסך של 66 מיליוני שקלים, בהוצאה לפי הפירוט הבא: 38 מיליון שקלים למענקים לסבסוד ריבית, שהעודפים בה נוצרו עקב התחייבויות שנמשכות מעבר לשנה קלנדרית; שלושה מיליון עבור אשראי לדיור, שגם הוא עודף שנותר כהזמנת תשלום לבנקים כנגד סבסוד האשראי; ו-8.5 מיליון לסיוע בשכר דירה, שהעודפים בה נוצרו עקב התחייבויות שטרם שולמו - - -
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו נצטרך לקיים דיון על כל הדבר הזה. זה משהו שצריך להיות בראש סדר העדיפות – הוזלת מחירי הדירות. אני לא חושב שכל הכסף הזה שיוצא פה מועיל במשהו. מי בעד אישור הבקשה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד ההודעה – רוב
ההודעה אושרה.
שני מנדל-לאופר
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2018 לשנת התקציב 2019 בסך של 29 מיליון שקלים במזומן, אל התוכניות הבאות: תוכנית שכר ותפעול, עקב ניהול התקשרויות בהסכמי עבודה לפעולות תפעול ואחזקה שנמשכות מעבר לשנה קלנדרית; ומערכות ופרויקטים.
היו"ר משה גפני
¶
זה דבר נורא מה שקורה פה עכשיו. המדינה משותקת ואנחנו בעצם הולכים ומאשרים עודפים של לפני חודשים ארוכים. זה נורא ואיום.
54-003.
אורי דביר
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך 202 מיליוני שקלים משנת 2018 לשנת 2019 לסעיף 54. הסעיף הזה מורכב מעשר רשויות שונות, כאשר עיקר העודפים נוצרו בפעולות של מינהל התכנון ובפעולות שמבצעת רשות הטבע והגנים, הכוללות שיקום ופיתוח אתרים, טיפול במינים בסכנת הכחדה - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני חוזר: אנחנו מדברים על בקשה מספר 46-001, בעמוד 180 בחוברת. הנושא הוא חיילים משוחררים.
ספיר איפרגן
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2018 לשימוש בשנת 2019 בסך של 11,690,000 שקלים לתוכנית קרן לסיוע נוסף. התוכנית הזו מיועדת למימון הקרן לסיוע נוסף. הקרן הזו מממנת סיוע לחיילים משוחררים למטרות לימודים במכינות קדם-אקדמיות ובמוסדות להכשרה מקצועית. יוצאים משם גם דמי קיום ללומדים במוסדות הללו וסיוע בשכר דירה לחיילים בודדים.
היו"ר משה גפני
¶
רבותיי, אני חייב לסיים את הישיבה. נשיא המדינה אושר, ואת כל האחרים אישרנו בוועדה אבל יש עליהם בקשה לרוויזיה.
היו"ר משה גפני
¶
קטי, או שמסירים את הרוויזיה או שמצביעים על הרוויזיה. אני רק מודיע שחוץ מעל חיילים משוחררים אני הצטרפתי לרוויזיה על כל האחרים.
קטי (קטרין) שטרית (הליכוד)
¶
יש חוק שנקרא חוק לחינוך מיוחד, וסעיף 1 אומר שילדים אוטיסטים, ילדים עם פיגור, בגני ילדים – חוק שווה לכולם, גם לרשמי וגם ל-לא רשמי. אני מבקשת לדון בנושא של גני ילדים בחינוך המיוחד הלא רשמי, שכרגע, בשלב זה, הם לא. הם מופלים לרעה לעומת ילדים אחרים. ילדים שהוכו פעם אחת, על ידי בורא עולם – אי אפשר להכות אותם פעמיים. אני מבקשת להעלות את זה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. בשבוע הבא ביום שלישי תהיה העברה של החינוך המיוחד ואני אאפשר לך להעלות את העניין הזה, שהוא חשוב ממדרגה ראשונה, גם מבחינה הומנית, גם ציבורית וגם מוסרית.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:30.