פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ואחת
הכנסת
18
ועדת הכספים
05/06/2019
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ב' בסיון התשע"ט (05 ביוני 2019), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-21 מתאריך 05/06/2019
החלטת הממשלה לפעול להפרטת בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור) – מעקב
פרוטוקול
סדר היום
החלטת הממשלה לפעול להפרטת בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור) – מעקב
מוזמנים
¶
מנהל תחום שכר והסכמי עבודה, הממונה על השכר, משרד האוצר
אגף תקציבים, משרד האוצר
משרד האוצר
מנהלת תחום משרדים כלכליים בחשכ"ל, משרד האוצר
מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
–
–
–
–
–
אוהד אלקבץ
רעיה עדני
עמרי בן חורין
דריה פודשיבלוב
שולי אייל
לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
סמנכ"ל משרד התיירות
–
–
ענב חליווה
פיני שני
מפרק, תדמור – בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ - ברי בר-ציון
יועץ משפטי, תדמור – בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ - יעקב שפיגלמן
יועצת כלכלית פיננסית, תדמור – בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ - גלית גולי אדם
יו"ר ועד העובדים, תדמור – בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ - פרוספר ביטון
ראפת דיבסי
ליטל שורץ רינצלר
תומר ניאזוף
יונתן פלורסהיים
אליאנה רובנוביץ
טל שחם
גל ברנס
היו"ר משה גפני
¶
שלום לכולם, אנחנו דנים עכשיו בנושא: החלטת הממשלה לפעול להפרטת בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ – תדמור. זאת ישיבת מעקב – איפה אנחנו עומדים עם העניין הזה? מי נמצא כאן? מי יכול להגיד לנו מה קורה? רעיה, בבקשה, תגידי איפה אנחנו עומדים.
היו"ר משה גפני
¶
את יודעת מה? אולי אני אדבר קודם ואחזור על מה שאמרתי בדיון הקודם – אנחנו שואלים את אותן שאלות ואתם עונים את אותן תשובות. בישיבה הקודמת ובעוד נסיבות אמרתי שאתם רוצים לסגור את תדמור. המציאות היא כזאת שאתם רוצים רווח מהמקום הזה. המקום הוא מקום יקר וכל מה שנלווה לעניין. הוצאתם מכרז וגרמתם לכך שאף אחד לא יוכל לזכות במכרז. מינהל הדיור הממשלתי לא הוריד מחירים, לא אפשר לעשות את הדבר הזה. הוא לא אפשר שבית הספר ימשיך וכל מה שנלווה לעניין.
יתרה מזאת, אתם גם לא מאפשרים לנסות לשקם את המציאות שבה אנחנו חיים. ביקשנו כאן בוועדה שתוציאו מכרז נוסף ותפחיתו מחירים. ואתם אמרתם: אנחנו נשלח את התלמידים למקום אחר וגם לעובדים אנחנו נמצא מקום. הניסיון שלי איתכם הוא ניסיון לא טוב. רעיה, את כנראה עוד לא היית פה. היה לי ניסיון עם אחות בריאות התלמיד בבתי הספר. באתם לכאן, אני הייתי יותר צעיר וצעקתי יותר חזק – בגלל זה קיבלתי אז של צעקן. באתם אז ואמרתם שיש לכם רפורמה. הצגתם את זה יפה, כפי שאתם יודעים. אלה היו הקודמים לך, אני חושב, וגם הקודמים לך. הם אמרו: אנחנו יוצאים למכרז ותהיה חברה שתחזיק את אחיות בתי הספר. ואני צרחתי, אמרתי: במילים האלה אתם אומרים שזה ייסגר, זה לא יהיה. אמרתי את זה בוועדת העבודה והרווחה, אתם יכולים לראות את זה בפרוטוקול.
אתם ניצחתם. אני הייתי בקואליציה והצבעתי נגד, אבל הקואליציה ניצחה והצביעה בעד זה שתהיה רפורמה וייצאו למכרז.
היו"ר משה גפני
¶
מה שיצא מהמכרז הזה הוא שאין היום. את שולחת את הילדים שלך לבית הספר ואין אחות בבית הספר. אין כלום, כלום.
היו"ר משה גפני
¶
זה מה שהולך לקרות עם תדמור, שלא תהיה טעות. אתם תגידו שמעבירים את תדמור לבאר שבע או לאיזשהו מקום. לא יהיה בית ספר, לילדים האלה לא יהיה מקום, לא יהיה פתרון לעובדים. לא יהיה. אני אומר לכם בוודאות. מה ביקשנו? תעשו ניסיון נוסף. תוציאו מכרז נוסף ותפחיתו מהמחירים של מינהל הדיור הממשלתי. והיה אם לא יצליח, כולנו נרים ידיים ונבכה על זה. אבל אם זה יצליח, הצלנו את המקום. רעיה, בבקשה.
רעיה עדני
¶
אני מבקשת לחדד ולומר שלא הייתה שום כוונה להכשיל את המכרז שיצא. היינו שמחים מאוד שהוא יצליח. הייתה הנחה של שנה וחצי חינם ללא פטור משכר דירה. עוד שלוש שנים וחצי – 40% שכר דירה, ואחר כך 70% או אחוז מההכנסות, לפי המכרז. זה לא שלא באנו לקראת. המטרה הייתה לא רק למקסם את הנכס בשום דרך ובשום צורה, אלא שבתום לב יצאנו למכרז שהסתבר כלא כדאי כלכלית. לא ניגשו אליו מציעים. לא ביקשנו אף אחד ואני רוצה רק לחדד את זה.
היו"ר משה גפני
¶
מה אכפת לכם לעשות עוד ניסיון? אל תחזרי על הדברים, כבר דיברנו עליהם. אני אשאר עם עמדתי.
רעיה עדני
¶
להערכתנו ולפי הבדיקות הכלכליות שביצענו, מדובר בהשקעות של עשרות מיליוני שקלים במבנה של כל יזם. המבנה נמצא במצב רעוע מאוד. אני לא יודעת מי מכם ביקר בו לאחרונה, אבל הוא נמצא במצב מאוד לא טוב. הוא דורש עשרות מיליונים. המדינה יודעת להעמיד חלופה אפקטיבית להכשרות בתחום הקולינריה, גם בלי להשקיע את עשרות מיליוני השקלים האלה, ואף יזם פרטי לא מעוניין להשקיע אותם. לכן, אנחנו חושבים שבנסיבות שנוצרו, צריך להמשיך עם המתווה של הממשלה, של חברה בפירוק. מאחר ולא יהיה עוד מכרז, אני מניחה שהחברה תישאר באותו מצב.
היו"ר משה גפני
¶
כמה כסף ביקשתם מהיזמים במכרז, שנותנים להם פטור לפרק זמן מסוים בשכר דירה? כמה כסף הם היו צריכים להשקיע בשיפוצים שדרשתם במכרז?
היו"ר משה גפני
¶
הבנתי, אבל הם היו צריכים להשקיע בשיפוצים. דיברו איתי היזמים, דיברו איתי גם ממשרד התיירות ודיברו איתי גם מהמלונות, שיהיו כאלה שישתתפו במכרז, לו הוא ייפתח שוב. הם אמרו כך. למה לא לנסות?
היו"ר משה גפני
¶
מה זה "אין טעם"? את יודעת שאנחנו מדברים פה על בית ספר שעומד להיסגר, שאין לו פתרון, ועל עובדים שיפוטרו. על זה מדובר.
אורלי פרומן (כחול לבן)
¶
מדובר על הכשרה של דור העתיד בענף המלונאות, שהולך וגדל, וזקוק לכוח האדם הזה. אין לנו שום פריבילגיה לוותר על בית ספר תדמור, שהוא שם דבר לאורך שנים והכשיר אנשים בתחום המלונאות. זאת השקעה של מספר מיליונים.
רעיה עדני
¶
חלק מתנאי המכרז לא כללו קליטה של העובדים וממילא המבנה היה יוצא לשיפוץ של מספר שנים. לכן, להערכתנו, העובדים לא היו ממשיכים כך או כך, בין אם היה זכיין חדש ובין אם לא היה זכיין חדש. שנית, לגבי התלמידים, תכף יגיע לכאן נציג של משרד העבודה. משרד העבודה ערוך לתת לתלמידים האלה, אפילו מענה עדיף להם על פני תדמור.
פיני שני
¶
אני סמנכ"ל משרד התיירות. בחנו את האפשרויות לחזור ולהוציא את המכרז. הצורך התקציבי, מעבר למה שאנחנו כרגע מחויבים בהחלטת הממשלה הנוכחית, והיעדר תקציב לטובת העניין מחייבים אותנו ללכת לפתרון שכל הממשלה תומכת בו, של החלופה לתלמידי התיכון, להכשרות.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש את זה מהשר. אני מבקש את זה בכתב. לא יעבדו עליי. השר אמר אחרת. הוא כתב. השר נגד הסגירה. מה זה? שלטון הפקידים, באמת, עם כל הכבוד. היה מכתב בוועדה משר התיירות שהוא מתנגד. אני אבקש את זה בכתב, ששר התיירות יכתוב שהוא בעד החלופה הזאת, שהמשמעות שלה היא סגירת בית הספר.
על סמך מה אתה אומר את זה? הממשלה לא החליטה לסגור. מה, אתם נגד הממשלה?
היו"ר משה גפני
¶
תדעי לך רק דבר אחד, אני למדתי בישיבה ובכולל. למדתי 18 שנה. את הפלפולים האלה אני יודע לעשות יותר טוב ממך, תאמיני לי. להגיד: אנחנו לא הולכים נגד החלטת הממשלה, אבל זה יהיה סגור ממילא – מה זה "יהיה סגור"? בגללכם זה יהיה סגור.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, אבל לא לסגור. אם הממשלה הייתה מחליטה לסגור, שתעמוד מאחורי ההחלטה הזאת. הממשלה לא מקבלת החלטה וזה הפלפול.
אורלי פרומן (כחול לבן)
¶
אפשר לדעת מה התוכנית החלופית לאותו בית ספר, לאותם תלמידים, לאותו צוות? תודה.
שולי אייל
¶
כבוד היושב-ראש, אני מנהל האגף להכשרה מקצועית. תדמור הוא המוסד הקולינרי המפואר ביותר שהיה במדינת ישראל לאורך השנים. הוא הצמיח דורות על דורות של שפים ובעלי מקצוע. כל מדינת ישראל נהנתה ממנו. במשך שנים הלך תדמור ונחלש כי לא הושקעו כספים בתשתיות ובגלל זה הוא נראה כמו שהוא נראה. הוא לא מסוגל לקיים את עצמו במתכונת הנוכחית.
לדיור הממשלתי, כשהוא יוצא למכרזים, יש שיטת חישוב שלצערי, כשמלבישים אותה על הכשרה מקצועית, היא תמיד כושלת. כאשר הדיור הממשלתי שם את האומדנים שלו לטובת השכרת הנכס, זה הופך ללא-כלכלי. כשאתה בא כמדינה ואתה מכתיב לספק את שכר ההוראה, את שכר התלמידים וגם את השכירות, הנוסחה הזאת לא מתכנסת. אנחנו נמצאים עכשיו בזמן פציעות ויש ילדים שצריך לטפל בהם. לילדים אנחנו יודעים לתת מענה שהוא יותר מהולם.
היו"ר משה גפני
¶
היות ואמרתי קודם שאני לא כל כך מבין, אני צריך להיכנס לעניין. אתה אומר שאם היו רוצים להצליח במכרז במקרים האלה, כפי שאתה מכיר אותם מקצועית, היה צריך להיות פטור ממכרז? אם אתה לבד בעולם – תגיד את האמת.
שולי אייל
¶
תמיד, כשהמדינה נותנת נכס של הדיור הממשלתי, ולא משנה אם זה תדמור אם משהו אחר, השמאי הממשלתי קובע את הערך על פי הייעוד של המקום ולאו דווקא על פי השימושים האמיתיים בו. זה כלל שתופס בכל המקומות ולא משנה אם זה תדמור או בית ספר תיכון.
שולי אייל
¶
אם המדינה מכתיבה למקום כמה שכירות הוא ישלם, כמה שעת הוראה הוא ישלם ומה שכר הוראה של תלמיד, הנוסחה לא מתכנס ואף יזם לא ייכנס לפרויקט כזה.
שולי אייל
¶
אנחנו כבר בסוף השנה והשאלה היא האם אנחנו רוצים למצוא לתלמידים פתרון הולם, או שאנחנו הולכים עכשיו בסבב הקפות ולא להגיע לפתרון? כבר שלוש שנים שאנחנו באירוע הזה ובית הספר הולך ונעשה יותר ויותר מוזנח. אי אפשר להשקיע בבית ספר כזה.
החלופה, לפחות לגבי תלמידי התיכון, היא שאנחנו נעביר אותם לבית ספר קולינרי חדש ויוקרתי, מטופח מאוד שנקרא דן גורמה בתל אביב. זה מתקן חדש תשתיתי.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אתם לא יכולים לעשות לי את זה. עד עכשיו דיברו על באר שבע. איך קפצו פתאום לתל אביב?
היו"ר משה גפני
¶
בדיוק הפוך. הפוך. אני מסכים איתך לגמרי. אני הבנתי שמדובר בבאר שבע ופתאום הוא נוסע לתל אביב.
שולי אייל
¶
אני עושה הפרדה בין הנוער לבין המבוגרים. לגבי תלמידי התיכון אנחנו חייבים לקבל החלטה לפה או לשם, כי בסוף אנחנו מקימים תשתית חדשה לחלוטין, מושקעת בטירוף והלוואי ותדמור היה נראה ככה, כי אז לא הייתה לנו בעיה. התלמידים יכולים להיקלט שם בתחילת שנת הלימודים הנוכחית ואנחנו נממן את ההסעות ואת הכול. התלמידים לא ייפגעו וזה בית הספר הכי טוב שלנו ללימודי קולינריה כיום. לתדמור יש עבר מפואר, הווה מאוד מאוד בעייתי והעתיד לוט בערפל. מה לעשות, זאת המציאות.
לגבי המבוגרים, מעבר לזה שאנחנו מסיימים עכשיו הקמת בית ספר מפואר בחיפה בהשקעה אדירה של יזם, ואנחנו מסיימים גם באשדוד הקמת בית ספר, אחת החלופות שאנחנו בוחנים ללא שום קשר היא הקמת בית ספר קולינרי נוסף בבאר שבע, שאולי נעתיק לו את השם תדמור. הוא ייתן מענה להכשרת מבוגרים.
אלישבע דדון
¶
צהריים טובים, אני מתנצלת על כך שאני מאוד צרודה.
אני עובדת בבית הספר תדמור ואני בעצם מלווה את התהליך של ההפרטה עוד לפני שהוא נולד, במהלך ארבע-ארבע שנים וחצי האחרונות. אנחנו אלה שהגיעו לוועדה. אנחנו דחפנו לתהליך ההפרטה. לא תיארנו, לא פיללנו ולא חלמנו לרגע אחד שלשם זה יתכנס – לפירוק טוטלי.
אלישבע דדון
¶
חשבתי שזה יופרט, שזה יועבר לידיים של זכיין שימתג את המקום הזה מחדש, יפריח את השממה ויעשה שם גדולות. זה מקום מפואר והביטוי המתאים הוא לתפארת מדינת ישראל. זה בית ספר שנוסד על פי החזון של בן גוריון כדי להפריח את התיירות בארץ ישראל. זה בית הספר המרכזי למלונאות בארץ. אתם מפרקים בית ספר מרכזי למלונאות בארץ.
אני יועצת חינוכית בתיכון ואני רוצה לדבר על לוחות הזמנים.
היו"ר משה גפני
¶
אבל הם אומרים לך שהתלמידים יכולים ללכת לבית ספר, שהוא אומנם לא כמו תדמור, אבל מפואר.
אלישבע דדון
¶
אני אומר על זה מילה. אתמול התכנסו חלק מהורי התלמידים בבית הספר והוזמן מנהל בית הספר מטעמו של המפרק, מר הראל בלינדה. הוא עמד מולם וזאת הייתה סיטואציה מאוד מאוד קשה. ההורים לא מוכנים לשלוח את הילדים לשום מקום אחר. מדובר בתלמידים שבאים מהגזרה הצפונית בעיקר – חדרה, נתניה. תלמידים שחלקם הם ילדי 07, דהיינו חינוך מיוחד. ילדים שאנחנו מכילים אותם עם המעטפת המיוחדת שלנו שנותנת מענה לצרכים שלהם.
ההורים לא מוכנים לשלוח את הילדים שלהם לשום מקום אחר. אני מרגישה שאני הפה שלהם כאן. אתמול היו כמעט התעלפויות. אנשים אמרו: אנחנו נבוא לכנסת ונשבות רעב. הם לא מוכנים לשלוח את הילדים, אפילו במחיר שהם יישבו בבית או שהם ישלחו אותם מקסימום לעבוד. הם קיבלו הכשרה של שנה ראשונה בטבחות אז יש להם איזשהו בסיס. אני לא יודעת אם הוא איתן, אבל יש להם איזשהו בסיס. ישלחו אותם לעבוד.
לוחות הזמנים מאוד מאוד קריטיים. הם מקבלים תעודות ב-20 ביוני. הם מרגישים שאין להם לאן ללכת. הם מרגישים שקרס עולמם, חד משמעית. הם ממש מרגישים שתקעו להם מקל בגלגלים.
אלישבע דדון
¶
לא הרצליה. אלה תלמידים שבאים מחדרה. תביא אותם לתל אביב בשמונה בבוקר? איך? ממילא הם קמים בחמש בבוקר בשביל להגיע.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני באתי לכאן כדי לעזור לתדמור להתקיים, עם כל העבר, ההווה והעתיד. מצד אחד, אני שומע שהעניין עם היזם לא הלך. אתה יודע, אנחנו לא אוהבים יזמים שלוקחים את זה לרווח אישי-כלכלי. באה הזרוע המדינתית – האגף להכשרה מקצועית – והנציג שלה אומר שיש לו את כל התשתיות. שאלתי אותו מה עם העובדים והוא אמר שהוא מוכן לקלוט את כל העובדים.
שולי אייל
¶
נצטרך לדבר על זה. אם יש תשתיות ויש מענים, וזה לא נסיעה לבאר שבע – זה שההורים לא רוצים, באמת ליבי איתם. התלמידים לא אוהבים שינויים מטבע הדברים. אף אחד לא אוהב שינויים בחיים. אבל אם המצב הוא כפי שמתארים אותו, של ריסוק טוטלי, ויש חלופה שהמדינה יכולה להרים - - -
אורלי פרומן (כחול לבן)
¶
אני נמצאת פה כמי שבאה מתחום החינוך ומכירה את בית ספר תדמור, ואת המענה הנפלא שהוא נתן גם לתלמידים וגם למבוגרים לאורך השנים. זה בהחלט בית ספר מוביל בעולם המלונאות עם היסטוריה מפוארת שאי אפשר להתעלם ממנה. אל מול זה אני שמה את השאלה האם מיצינו את כל התהליכים כדי לשקם את בית הספר.
אורלי פרומן (כחול לבן)
¶
בית ספר שלא משקיעים בתשתיות הפיזיות שלו לאורך השנים, שלא נתפלא שהוא הגיע לאן שהוא הגיע. הייתי שם יותר מפעם אחת ואני יודעת על מה את מדברת. קודם כל, הייתי רוצה שנמצה את כל התהליכים לפני שסוגרים. זה נורא לאנשי חינוך לראות גן נעול. אנחנו בעד לפתוח בתי ספר, לפתוח גני ילדים ולראות אותם פורחים. אבל אנחנו גם צריכים לחשוב באיזה תנאים גם אתם עובדים שם ובאיזה תנאים התלמידים לומדים, גם הצעירים וגם המבוגרים. יכול להיות שצריך להקים בית ספר בבאר שבע וזה לא תחליף למקום שבית הספר נמצא בו היום. אם צריך לשפץ אותו עד היסוד ותהיה תקופת ביניים, אז תהיה תקופת ביניים שבה יסיעו את הילדים למקומות הקרובים והטובים, אבל נדע שהם חוזרים לבית משופץ.
לכן אני מבקשת למצות את התהליך לפני שגוזרים את הגזרה וסוגרים את בית הספר. שנית, אני מבקשת שאתם, כצוות בית הספר – אני מאוד מכירה את הסיטואציה שאת מתארת – תיקחו את המושכות ותלכו יחד עם המהלך שהוא נכון, חשוב וראוי לכם ולילדים. ולא ראוי ללמוד במבנה כפי שהוא נראה היום.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה.
אני נסעתי אתמול לאילת והרציתי שם בכנס רואי החשבון. כל הדרך הלוך וחזור לא הבנתי איך ממשלה מקבלת החלטה שנשמעת כמו שעכשיו הציגו, שסוגרים את שדה דב. זה פשוט לא יאומן. לוקחים עיר – העיר הזאת תיסגר.
היו"ר משה גפני
¶
ברור, זה לא צריך להיות מפורסם. אני אומר לך שברור לחלוטין שזאת החלטה, שהיא החלטה נדל"נית בעיקרה. לוקחים עיר, העיר הדרומית במדינת ישראל – יש לזה השלכות מדיניות, ביטחוניות, כל מה שאתה רוצה לדבר עליו – והולכים לסגור אותה. הסגירה תהיה קריטית. מסבירים לך בטוב טעם כמה זה חשוב וצריך ויש לזה פתרון בכלל. ייסעו דרך שדה התעופה בבן גוריון וינחתו בשדה התעופה רמון. ואז ייסעו עוד עשרים דקות לאילת.
היו"ר משה גפני
¶
חברי הכנסת הנכבדים, אני לא חשוד בזה שיש לי איזה אינטרס שם. ממש. אני הייתי שם. הצוות שלנו היה וראינו את מה שקורה שם. זה בית הספר הטוב ביותר במדינת ישראל בנושא הקולינרי. יש לזה משמעות, מכיוון שבאים לשם - - -
שולי אייל
¶
אני אמרתי שהעבר של תדמור הוא המפואר ביותר מבין כל מוסדות הקולינריה. ההווה שלו חלש והעתיד שלו לוט בערפל.
היו"ר משה גפני
¶
על ההווה אנחנו דנים. אמרתי ואני חוזר ואומר – אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים- שזה בית הספר המפואר ביותר שהיה במדינת ישראל. מה היה? אם אנחנו עם בלי עבר, אנחנו לא שווים כלום היום. זה מה שהיה. הייתי שם, ראיתי, ראיתי את התלמידים, ראיתי את העבודות שלהם, ראיתי את המקום. הבנתי אז שאם לא יהיה משהו דרמטי, האוצר ייקח את המקום. למה עלה בי חשד כזה? לא יודע. זה היה ברור לחלוטין – במרכז הרצליה, מקום מפואר. למי שאכפת מבית הספר הזה, זה אותו דבר כמו עם בריאות התלמיד, עם האחות – אנחנו נסדר, הנה, יש לנו מקום. משרד העבודה והרווחה, שהיה נגד בדיון הקודם, פתאום הוא נהיה בעדם. זה גם דורש הסבר, למה הם שינו את דעתם. משרד התיירות – השר כתב לא לסגור. הוא כתב לי. פתאום משרד התיירות בעד.
אני רוצה להגיד לחברי הכנסת החדשים, שאני מבקש שיהיה לכם דרך ארץ מפני אגף התקציבים באוצר כי הם מחליטים בסוף. וזה לא פשוט. כשאני מנהל נגדם מלחמה, אני חוטף מהם מכות.
היו"ר משה גפני
¶
נכון. הם אנשים מוכשרים, אנשים טובים. אם הייתי צריך לקחת מישהו למפלגה שלי כדי שילחץ, הייתי לוקח את אגף התקציבים. תדעו שבית הספר הזה ניתן לשיקום בלי הרבה בעיות. להוציא מכרז חדש, נוסף. לקחת בחשבון את מה שנאמר פה קודם על ידי שולי אייל. נאמר נכון, שאם היו באים עכשיו ולא משתמשים בדגם הפשוט, היו מצליחים לשקם את המקום הזה. וזה מקום מצוין. את העבר שלו אפשר לחדש בכמה דקות. זה לא פצצת הגרעין מאיראן. האוצר רוצה את הנכס הזה. תעמדו בדרכו, נראה אתכם. הוא רוצה את הנכס הזה.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
חוץ ממצבו של הבניין, ההתנהלות של המקום מקצועית? יש אחריות כלכלית? יש אחריות פיננסית? הכול מתנהל כמו שצריך למעט הבניין והתשתיות?
ברי בר-ציון
¶
אני המפרק, אני זה שהיה אמור להפריט את המקום. לגבי ההתנהלות הנוכחית – ברשותך, אני ארצה לדבר כמה דקות גם בסוף.
היו"ר משה גפני
¶
תאמר, אנחנו מתקרבים לסוף. אני הולך לקבל החלטה שנסגור בכלל את כל הדברים הטובים בארץ. קחו את הכסף.
ברי בר-ציון
¶
אני יכול להעיד על תקופתנו שהמקום מתנהל באופן סדיר. יש פיקוח על כל שקל לפני הוצאתו ואחרי הוצאתו על ידי חברים מהאוצר, שאצלם אני עובד. הקורסים שנלמדים הם קורסים מקצועיים; התלמידים שמלמדים אותם מקבלים לימוד מקצועי; צוות בית הספר הוא צוות טוב, אבל זאת לא הייתה השאלה.
ברי בר-ציון
¶
זה לא פירוק רגיל. זה לא פירוק כמו שאנחנו מכירים, שבו עסק נקלע לקשיים והוא נכנס לפירוק. אני גם לא מפרק רגיל בהקשר הזה. ממשלת ישראל, בהמלצת הפקידות המקצועית, החליטה ללכת למכרז של הפרטה והחליטה לעשות את זה במכרז של הפרטה.
היו"ר משה גפני
¶
לא בדרך כלל. עכשיו. בזה. למה? מה קרה? בלינדה, אני רוצה לדעת מה אומרים ההורים על בית הספר. תגיד רק משפט אחד. את מה שאמרת בשקט, תגיד בקול.
הראל בלינדה
¶
ההורים וגם צוות הפיקוח של משרד העבודה רואים בצד הפדגוגי הצלחה. בית הספר הוא בית ספר טוב לילדים שהם באמת לא קלים ולא פשוטים, שמגיעים אליו.
היו"ר משה גפני
¶
זה מה שאמר מישהו כשעלה המצב הסוציו-אקונומי של העיר. אמרתי לו: במדינה הזאת אסור להצליח. אם עולה לך המדד הסוציו-אקונומי, תפסיק לקבל מענקים.
ברי בר-ציון
¶
הם החליטו לעשות הפרטה וההפרטה נכשלה. אמרתם למה ואני לא נכנס לזה בכלל. דובר על פירוק מרצון עם הצהרת כושר פירעון. זאת הדרך שהחליטו שהיא הדרך הנכונה, בגלל ריבוי המשתתפים בעסק. בעלי המניות – מדינת ישראל אמרה: אני עומדת מאחורי התנאי של פירוק עם כושר פירעון ואנחנו נדאג לפרוע את החובות. תביאו את זה להפרטה. הקצו הרבה כסף.
ברי בר-ציון
¶
אני לא יודע להגיד לך עד ינואר. אני תכף אענה לך.
הכסף הזה היה אמור לגמור את המכרז לפני תקופה והמכרז הזה התמשך. הוא התמשך שלא בטובת אף אחד. יש דברים שלא נלקחו בחשבון וזה לא משנה. זה היה. כרגע אנחנו נמצאים במצב שבו נכשל המכרז ויש כל מיני קולות, כמו שאדוני אמר, בתוך ועדת ההיגוי. אני כפוף לוועדת ההיגוי המפקחת גם על המדיניות, גם על העשייה וגם על הכסף לפני הכניסה שלו ואחרי הכניסה שלו.
ברי בר-ציון
¶
אנחנו יכולים לבצע כל דבר ולכל דבר יש משמעויות. הצגנו חלופות אחרי המכרז ונבחרה חלופה. החלופה שנבחרה –זה נאמר פה בישיבה הקודמת – היא סגירה מדורגת ומסודרת. הסגירה המדורגת והמסודרת מחייבת אותנו, את הממשלה – אני עובד עבור הממשלה בעניין הזה – להגיע לכאן ולהגיד: אדוני, תתקצב לנו את הסיום הזה. בלי שזה יתבצע, אני כבר אומר לכם שבספטמבר סוגרים את העסק, וזה לא כולל את הזכויות של העובדים ואת המשמעויות שקורות אם סוגרים בספטמבר כי יש לזה עלויות. אם אתה סוגר דברים באמצע, אתה צריך לשלם לאנשים כל מיני דברים.
ברי בר-ציון
¶
אני לא חושב שצריך לסיים את העניין בגלל לחץ כספי. צריך להגיע להחלטה. הגעתם להחלטה? צריך להנחות אותי, צריך לתקצב את המשמעות של ההחלטה הזאת ואני אבצע אותה. אני אבצע אותה בצורה הכי טובה מבחינת העובדים ומבחינת הממשלה שעבורה אני עובד. צריך להגיע להחלטה וצריך לבצע אותה. צריך לתקצב אותה. ואם לא, זה ימות לבד.
היו"ר משה גפני
¶
רעיה, אני רוצה לסכם לך את הדברים שנאמרו פה. אל תהיו מרובעים. באמת. אומר ברי – אם הוא לא יגיד את זה, אני אגיד את זה אבל הוא איש מקצוע ואני בסך הכול כלום, במיוחד בתקופה הזאת, מה אני יכול לעשות לכם? – הוא אומר שהסגירה עולה כסף ואי אפשר לסגור מבלי שיהיה תקציב לא קטן כדי לפתור את בעיית העובדים. זה עולה כסף. אם משאירים את זה פתוח, ההוצאות האלה לא קיימות. אומרים כולם שפדגוגית, עניינית בית הספר מצוין. ההורים משבחים את בית הספר. יש בעיה והיא התשתיות. יצא מכרז, המכרז נכשל. אנחנו לא היינו מעורבים במכרז ומי שהיה מעורב במכרז זה אתם. המכרז נכשל ויש לנו לקחים מהמכרז הזה. אנחנו יודעים מה צריך לעשות.
ועדת הכספים באה ומבקשת מכם לעשות חשיבה מחדש ואולי תוציאו מכרז נוסף. לא תהיינה הוצאות כמו שברי אומר, ויכול להיות שהמכרז יצליח. אנחנו נפחית קצת בעלויות, אנחנו נתגבר על הבעיות שהיו במהלך המכרז האחרון ובית הספר יישאר. אם לא תעשו את זה – אני לא יכול בלי איומים – אני לא מאיים אלא רק אומר שזה יגביר את החשד שאתם לא רוצים פתרון. אתם רוצים פשוט לקחת את הקרקעות העשירות שיש במקום הזה. תעבירו אותם לבאר שבע; תעבירו אותם לתל אביב תעבירו את התלמידים לפה; לא תמצאו פתרון לעובדים; תגידו שבלאו הכי את העובדים צריך לפטר; תגידו מה שאתם רוצים. אבל אם אתם לא הולכים לניסיון הזה – לא אמרתי שלעולם ועד תשאירו. יכול להיות שבאמת אין פתרון. יכול להיות, אני לא אומר אחרת. אבל כולנו יודעים שצריך לעשות ניסיון.
לכן, אני מבקש לעשות ניסיון נוסף. לפרסם מכרז שיהיה בו פתרון לליקויים שהיו עד עכשיו, להתמשכות הזמן שגרמה נזק בל יתואר בגללכם. לניסיון הזה של אגף הדיור הממשלתי וכל מה שאתם קשורים אליו – היו בעניין הזה דברים שהם אינם ראויים. לכן אנחנו מבקשים שתעשו עוד ניסיון ואחרי הניסיון הזה לא נדבר יותר.
רעיה עדני
¶
חבר הכנסת גפני, כמו שאמרתי בפתיחת דבריי, אין טעם לצאת לעוד ניסיון במסגרת התקציב הקיים. המשמעות של יציאה לעוד ניסיון, שאנחנו מאמינים שהוא יעבוד לדעת כל הגורמים המקצועיים, כולל ברי – אתה יכול לשאול אותו – היא תקציב נוסף.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא ממשיך את הדיון הזה. הוא היה עליי לזרא. אתם מקבלי ההחלטות. אתם צריכים ללכת לקובעי המדיניות בממשלה, גם לשר התיירות, גם לשר העבודה והרווחה, גם לשר האוצר. ללכת לכולם ולהגיד להם מה עומד על הפרק, בגלל שאני אעשה את זה. אני אדבר עם האנשים. לכן אנחנו מבקשים לצאת למכרז חדש. ללמוד להפיק לקחים מהמכרז הקודם שהיה לא טוב. הוא היה לא טוב בגללכם. הוא היה לא טוב בגלל מינהל הדיור, הוא היה לא טוב בגלל התמשכות הזמן. אם היה מדובר בקרקע במצפה רמון, לא היית רואה אותם. הם באים בגלל שזה מרכז הרצליה. זה הרבה כסף והילדים ייזרקו לרחוב. בעזרת השם, כשאני אעזוב את הכנסת ואני אצטרך להרצות איך הממשלה עובדת, זאת תהיה אחת הדוגמאות איך משרד העבודה והרווחה שינה את עמדתו. מה קרה? מה היה בישיבה הקודמת ומה יש עכשיו?
מיקי לוי (כחול לבן)
¶
יש לי הצעה בשבילך, אותו כסף נדל"ני שנתנו לניקוי אדמות תעש ולא בוצע, הוא כסף פנוי. המדינה השתלטה על קרקעות ברמת השרון.
רעיה עדני
¶
אנחנו מבקשים לחדד שלסגור את המקום נדרש כך או כך, בין אם אתה סוגר את זה לטובת מכרז ובין אם אתה סוגר את זה לא לטובת מכרז. 30 מיליון השקלים שתוקצבו, תוקצבו למטרות הסגירה ולכן לא מדובר בכסף חליפי. סגירה צריכה להתקיים כך או כך בכל המתווים. לכן, יציאה למכרז דורשת תוספת תקציב מעבר לעלות הסגירה. אני מתחייבת במכרז לסגור ולכן, זה מעבר לעלויות המכרז.
מיקי לוי (כחול לבן)
¶
כמה עובדים נשארו? כמה עובדים קרובים לפנסיה? כמה צריכים פיצויים מוגדלים? תגיד, אולי זאת הזדמנות.
ברי בר-ציון
¶
מיקי, נותרו היום 47 עובדים, חלק השתחררו. יש גם כאלה שרוצים ללכת ואני מחזיק אותם בכוח. יש הסכם שנסגר בין המדינה לבין ההסתדרות לפני הפירוק, שמדבר על תנאים נדיבים. אף אחד שם לא מרוויח בשמיים, אבל יש הסדר כזה. אני לא חושב שזאת הבעיה. אני חושב שהכסף הזה לא מתוקצב, לא זה ולא הסגירה.
קריאה
¶
גם במכרז המשכי תצטרך לשים את הכסף הזה. זה לא משנה. זה צריך להיאמר. הכסף הזה יצטרך להינתן גם אם נצא למכרז חדש ולכן זה לא משנה. בכל מקרה תצטרך כי תצטרך לסגור את המקום לשיפוץ.
היו"ר משה גפני
¶
גבירותיי ורבותיי, אני ביקשתי מהמשרדים שכל אחד ייתן חמישה מיליון שקל כדי שנוכל להתקדם עם העניין הזה. אני מבקש שתשאלו את השרים שלכם האם הולכים לכיוון הזה והאם הולכים למכרז נוסף כדי שבית הספר ימשיך להתקיים. אם זה לא יהיה המצב, יכול להיות שאנחנו נקיים דיון. אני מבקש תשובה עד יום שלישי.
היו"ר משה גפני
¶
העברות.
רק תזכרי את אחות בריאות התלמיד. אני זוכר את מי שבאה להציג את זה מטעם האוצר. אין היום אחות בריאות. אני יכול להראות לך הרבה מאוד דוגמאות. יש בעיות עם הדיור? ביטלתם את המשכנתאות המסובסדות. הסברתם הסבר גדול. ביטלתם את מענקי המקום. חסכתם כסף, לקחתם לעצמכם כסף ואנשים אין להם דירות. אני הייתי שם. מה לעשות? על זה אומר שלמה המלך: יוסיף דעת, יוסיף מכאוב. אני הייתי בדיונים האלה ואמרתי: אתם הולכים לחסל את המדינה, לא יהיו דירות. לא, לא צריך משכנתאות מסובסדות. אנשים סוחרים בזה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מסכים, לא זה מה שאמרתי. יש לכם החלטות. חס וחלילה, את אישה ישרה והכול בסדר. היא די עקשנית, אבל אישה מאוד ישרה. המציאות היא שההחלטות האלה הן החלטות שגויות. הן לא טובות. במהלך ההיסטוריה אנחנו נעמוד עם לשון בחוץ ואז שולי יגיד שבעבר זה היה בית הספר הכי טוב, פאר למדינת ישראל.
שולי אייל
¶
חבר הכנסת גפני, מיום כניסתי לתפקיד הקמתי עשרה בתי ספר מקצועיים חדשים. בשנה הקרובה אני אקים עוד שמונה. אני לא נהנה לראות בית ספר נסגר.
שולי אייל
¶
במצב הנוכחי, אני לא אעמוד בזה תקציבית. המבנה הזה מצריך עוד מיליונים. אני אומר את זה בכאב רב כי מעולם בתפקיד שלי לא המלצתי על סגירת בית ספר. אני אומר את זה בכאב רב, בעיקר בגלל העבר. במצב הנוכחי שהגענו אליו ההוצאות הולכות ונערמות. אנחנו לא מייצרים את החלופות בדן גורמה. אני צריך לתת להם להיערך ואני חושב שאנחנו עושים פגיעה מתמשכת שלא לטובת אף אחד מהנוגעים בדבר.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. שאלו לגבי התאחדות המלונות. יש כאן מישהו שיכול להגיד שהוא יכול להפעיל את בית הספר הזה?
יואב בכר
¶
אני מהתאחדות המלונות. אני בפירוש מכיר את תדמור גם בימים הטובים שלו ועד לפני כמה שנים, הוא היה בית ספר מפואר. כל הזמן מדברים פה על קולינריה. תדמור היו בו קורסים שהם לא רק קולינריה. מלונאות זה לא רק קולינריה. אני אומר משהו שהוא מאוד חשוב – לנו חשובה ההכשרה. במשך שנים ניסינו להגן על תדמור ואני לא יודע אם אתם יודעים, ב-2008 היה מכרז ההפרטה הראשון של תדמור, והיו בו 10 מיליון שקל לטובת שיפוץ. אבל ביטלו אותו, הוא לא יצא לדרך. הממשלה התחרטה.
המכרז האחרון היה עם אפס שקלים לשיפוץ ולכן אף אחד לא לקח את המכרז ולא התקרב עם המכרז, כי הוא לא יכול כלכלית להיכנס אליו.
שמעתי את הדברים, אני מכיר את תדמור ואת הבעיות שיש היום בתדמור מבחינת תשתית. אני מודע לזה ואני מבין את הקושי, בטח כיום במצב של תדמור. אבל לנו כואב בדיוק כמו לך, כבוד היושב-ראש, שבעוד כמה שנים אנחנו נראה שם בניינים. הניסיון שלנו זהה – כשבית ספר נסגר, בדרך כלל הוא לא כל כך נפתח.
אם הנוער יעבור לדן גורמה בתל אביב זה מצוין. מבחינת המבוגרים, אלה אנשים אחרי צבא שבאים לקורסים. חברים, יש לנו מחסור באלפי עובדים, בוודאי באלפי עובדים מוכשרים. נסגרו בתי ספר גם באזורים שמחוץ לתל אביב.
מדברים על פתיחת בית ספר בחיפה וזה נהדר, ואנחנו מעריכים כל דבר כזה.
יואב בכר
¶
לסיום, אני רוצה להגיד שזה יכאב לנו מאוד אם תדמור ייסגר. זה היה מוסד מפואר ואני לא יודע אם אתם יודעים, יש דף פתיחה מאוד יפה שלו עם טדי קולק בתור מזכיר הממשלה, שמקימים את תדמור לטובת המלונאות.
יואב בכר
¶
היום זה כבר יותר, אבל אם יהיה כסף לטובת מכרז, כך שהיזם שייכנס אליו יידע שהוא לא מפסיד, כמובן - - -
ברי בר-ציון
¶
אנחנו גם לא מכירים את זה. ניתנו 20 מיליון שקלים במכרז הנוכחי לתמיכה. 20 מיליון השקלים שניתנו במכרז הם לטובת קורסים במהלך השנים.
היו"ר משה גפני
¶
רעיה, מה שאתם חושבים לא רלוונטי מבחינתנו בגלל שיש לנו ערעור על המחשבות שלכם. הרבה פעמים, כשצריך להביא חוק, אתם נותנים לו הערכה של 100 מיליון שקל, ואחרי זה, כשצריך לבטל אותו, אתם נותנים הערכה של 5 מיליון שקל על אותו דבר. לא תמיד אנחנו מקבלים את ההערכה שלכם כדבר שהוא הלכה למשה מסיני.
אורלי פרומן (כחול לבן)
¶
לפי מה שאני שומעת פה, המטרה כבר סומנה מזמן. אם אז לא נתנו 10 מיליון שקל לשיפוצים, המצב הלך והידרדר וברור - - -
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו עוד נמשיך את הדיון הזה. אני מבקש ממשרדי הממשלה הרלוונטיים – משרד התיירות, משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר – 5 מיליון שקל כפי שביקשתי בפעם הקודמת. אני רוצה שיהיה כסף כדי שהתאחדות המלונות או כל זכיין אחר יוכלו להיכנס לעניין של השיפוצים כדי שבית הספר לא ייסגר. פותחים מכרז חדש והיה אם נכשלים, אנחנו לא נעבוד יותר בעניין הזה. יש לי חשד, גם מהעבר וגם ממה שקורה עכשיו, שאתם רוצים את הקרקעות שם. אני לא מתכוון אלייך ואני לא מתכוון אליך. בסך הכול, במדיניות, מישהו קיבל החלטה שלא מסייעים להמשיך את פתיחת בית הספר הזה.
אני מבקש לקבל תשובה עד יום שלישי ואנחנו נחליט פה בוועדה מה עושים. אני רוצה שבית הספר ימשיך ואני מאוד חושש מההערכות שלכם. אני חושש מזה. חס וחלילה, אני חושב שאתם אנשים רציניים ומוכשרים, אבל אני חושש שאתם רוצים את הקרקעות היקרות שם.
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן)
¶
של משרד התיירות, אתה תראה את הסכומים. קל יהיה למצוא שם עודפים של 5 מיליון שקלים.