פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ואחת

הכנסת



8
הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח התפזרות הכנסת העשרים ואחת
28/05/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח התפזרות הכנסת העשרים ואחת
יום שלישי, כ"ג באייר התשע"ט (28 במאי 2019), שעה 13:45

הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר
אלי אבידר
יואב בן צור
ניר ברקת
אסף זמיר
אחמד טיבי
אורי מקלב
אופיר סופר
שלמה קרעי
פנינה תמנו

רם בן-ברק
אבי גבאי
איתן גינזבורג
יוראי להב הרצנו
אוסאמה סעדי
אורלי פרומן
עיסאווי פריג'
אנטאנס שחאדה
אלעזר שטרן
איציק שמולי

ביאן ותד - אגף התקציבים, משרד האוצר

איליה כץ - אגף תקציבים, משרד האוצר

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות

אלעזר שטרן

אתי בן יוסף

יפעת קדם

הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019, פ/553/21 כ/836, הצעת ח"כ מכלוף מיקי זוהר

שלום לכולם, אני מחדש את הישיבה. אלו הן ההסכמות: אחד, בתוך החוק יופיע עיקרון של דחיית הקיזוז, ושניים, הלוואת מקדמה יכולה להיות עד 80% ממה שהמפלגה יכולה לקחת.

מיקי, המקדמה תהיה בשיעור 80% במקום שיעור של 70%.

נכון. מפלגות חדשות יכולות לקחת ערבות בנקאית עד 100% במקום 80% כיום. בקדנציה הבאה אפשר יהיה לקחת עד 50% מהמימון השוטף, כפול - -

במקום 36.

54 תשלומים.

מה לגבי הסיכון של ההחזר?

הסיכון יישאר סיכון. אנחנו מאחלים לכולם להחזיר את הכסף. לגבי התאריך - אנחנו בחוק נשאיר 17 לספטמבר כי יש הסכמה אחת על 17, אין הסכמה על תאריך אחר, אבל יוגשו הסתייגויות מטעם הקואליציה למליאה. אם וכאשר תימצא דרך לשכנע את ליברמן לשנות את המועד, ננסה להעביר את זה במליאה. אם לא נצליח, לא נצליח, אבל ננסה. ננסה קודם לשכנע אותו לבטל את הבחירות, אחר כך לשנות את המועד.

יש את הנושא של ועדת הבחירות המרכזית, שזה נושא שאנחנו לא ערוכים בטווח הזמן הזה - -

אני לא יכול להכניס אותו כרגע.

מדובר על דברים שהם משמעותיים. מערכת הבחירות המרכזית מתמודדת עם קשיים שצריכים לתת להם מענה אמיתי. רק הבוקר קיבלנו מהם את הרשימה של הדברים שהם צריכים. אלה דברים שדרושים ליבון מעמיק ורציני.

מה הם צריכים?

דברים שקשורים לגיוס עובדים, דברים שקשורים לנושא של מכרזים.

זה מחייב שינוי חקיקה?

יש את הנושא של התקציב. אם רוצים להתגבר על קבלת עובדים, מכרזים עם ספקים וכו', אז ככל שאין שינוי חקיקה הם צריכים לעשות את זה לפי חוק חובת המכרזים.

גם לפי חוק חובת המכרזים אפשר להאריך מכרז שהסתיים בהוראת שעה. לא כל דבר נמצא בתוך חקיקה ראשית.

נכון, יש דברים שאפשר להתמודד איתם עם הכלים הקיימים, יש דברים שאי אפשר להתמודד עם הכלים הקיימים, כמו אם ספק פשט את הרגל, אם ספק לא רוצה להמשיך עסקה. יש כל מיני מצבים שהוועדה צריכה להתמודד איתם.

הוועדה לא צריכה להתמודד עם זה. צריך למצות את כל האפשרויות החוקתיות, ולהעביר את מלאכת הרכבת הממשלה הבאה לבני גנץ.

אנחנו מדברים על משהו אחר.

אלה כספי ציבור. מבזבזים מיליארדים. מתזזים את ועדת הבחירות במקום ללכת ולמצות את כל האפשרויות שעומדות לפנינו עם חברי כנסת אחרים. זו לא בחירה ישירה בנתניהו, זו בחירה במפלגות. כדאי מאוד שחברי הכנסת של הליכוד יתעשתו - או שיעמידו מועמד משלהם, או שיעבירו את המלאכה אלינו, ככה נפתור את כל הבעיות.

אלו נקודות פוליטיות שאני לא מתייחס אליהן. אני מתייחס לנקודה המשפטית.

מנכ"לית ועדת הבחירות דיברה על כך שהיא זקוקה לתוספת תקציבית כי התקציב שיש לה כרגע לא מספיק. יש פה את נציגת האוצר. אני רוצה שהיא תבהיר אם התוספת התקציבית שמבקשת ועדת הבחירות, שאני לא יודע מה היא, כלולה בתוך 471 מיליון השקלים שדיברתם עליהם.

התוספת שמבקשים לא כלולה בתוך ה-471 מיליון שקל שהזכרתי בדיון.

מה הוא המקור התקציבי של אותם 471 מיליון שקלים?

עדיין לא נקבע מקור. הממשלה תביא מקור.

האם כל התיקונים שקשורים להלוואות נחשבים להצעת חוק תקציבית?

כן.

האם ממשלת מעבר יכולה להצביע על מקור תקציבי מעבר למה שהיא אומרת, מעבר ל-400?

מי שמפזר את הכנסת זו לא הממשלה, זו הכנסת, לכן הכנסת מקבלת את ההחלטות של עצמה בלי להיות כפופה לממשלה, בלי לחשוש מן הממשלה. הממשלה לא יכלה להביא הצעה לפיזור הכנסת, משום שהיא ממשלת מעבר.

אבל את התקציב, את המקור התקציבי הממשלה מביאה.

מרגע שהצעת החוק מקבלת את תמיכת חברי הכנסת היא הופכת להיות רלוונטית, ואז האוצר, שהוא כמובן חלק ממשרדי הממשלה, נדרש לסוגיה, הוא צריך לתת לה מענה. הרי אי אפשר לא לקבל את החלטות הכנסת. הם צריכים לממש אותן, זה תפקיד האוצר. ברור שהאוצר לא שמח על העובדה שהוא יצטרך להוציא עכשיו עוד הוצאה של כמה מאות אם לא מיליארדי שקלים, אבל זו העובדה שנקבעה פה בכנסת, הוא יצטרך להתמודד איתה. האם אני צודק, נציגי אגף התקציבים?

בסוף יש לא מעט אירועים שהם מפתיעים.

כמו אירוע בטחוני כזה או אחר שפתאום צריך להידרש אליו.

מיקי, אני קוראת לך להתעשת, להצביע איתנו נגד.

חשוב לציין, כפי שגם נאמר על ידי נציגי האוצר, שמדובר בהצעת חוק תקציבית. המשמעות של הצעת חוק תקציבית - שצריך 50 ח"כים. עצם פיזור הכנסת לא הופך את ההצעה לתקציבית, רק השינויים שנוגעים לכל הנושא נחשבים כהצעת חוק תקציבית.

על החלק של המימון אנחנו נדרשים לרוב של 51 חברי כנסת.

אם היועץ המשפטי אומר שיש דברים שהם לא יכולים לעשות אותם עכשיו, המשמעות היא שוועדת הבחירות לא ערוכה לקיים בחירות.

נושא ועדת הבחירות הובהר גם על ידי היועץ המשפטי. זה משהו שהוא בר טיפול גם אחרי ההצבעה על פיזור הכנסת. הכנסת תוכל להמשיך לטפל בסוגיה הזאת. נכון שהיא פוזרה, אבל עדיין יש אירועי חירום שהכנסת נדרשת ויכולה לטפל בהם. עדיין תהיה ועדה מסדרת/כנסת שתוכל לדון בסוגיות האלו.

הוא לא אמר את זה.

אז הוא יגיד לכם את זה. בוא תבהיר, אדוני, לעניין סוגיית ועדת הבחירות, האם אחרי שתפוזר הכנסת עדיין נוכל לתת מענה לסוגיות שעלו מטעמם?

אל"ף, הוועדה סוברנית לקבל החלטה שלא מפזרים את הכנסת, שאפשר לדחות את פיזור הכנסת לשבוע.

זה לא יקרה. בוא נדבר על רעיונות אחרים. האם אחרי פיזור הכנסת יהיה אפשר לטפל בסוגיות, כן או לא?

דברים חריגים שאין לגביהם מחלוקות וועדת ההסכמות תסכים לחוקק - -

אתה לא תסכים לחוקק או לטפל בדברים שקשורים לענייני ועדת הבחירות? בטח שנסכים.

האם בנוסף לעלות של הקדמת הבחירות – היא מוערכת ב-2 עד 2.5 מיליארד - יש תוספת תקציבית של 471? מה העלות של הקדמת הבחירות? האם 471, או שמדובר בעלות נוספת שכרוכה בכל השינויים שבוצעו עכשיו?

העלות התקציבית היא 471 מיליון.

עכשיו היועץ המשפטי אמר שזה לא עלות של הקדמת הבחירות, אלא העלות של השינויים שעשו עכשיו עם כל הקיזוזים. מה העלות של הקדמת הבחירות מבחינת המשק?

471 מיליון שקל.

זה לא מה שהיועץ המשפטי עכשיו אמר.

ה-471 כוללים את תקציב ועדת הבחירות שהיה בשנה שעברה 283 מיליון שקל?

זה כולל התקציב העודף לוועדת הבחירות – 256 מיליון.

התקציב שאושר היה לבחירות שהיו באפריל.

היא מדברת על תוספת של 83 מיליון שקל.

מבין כלל הדברים שאתם צריכים והבאתם לידיעתנו, הדבר אולי הכי דרמטי והכי חשוב זה התקציב שלכם.

את זה אפשר גם לפתור מול ועדת הכספים אם נלך להליך רגיל.

יש ועדת כספים זמנית, היא תוכל לטפל בזה.

בחוק פה נכתוב שהתקציב שלכם, וזה מבלי להגיע לוועדת הכספים, הוא התקציב שהיה לבחירות של הכנסת ה-21. במידה ותצטרכו תיקונים, שינויים, עדכונים, תבואו תוך זמן מוגבל.

אני לא מתכוונת במהלך מערכת בחירות לבקש את אישורו של האוצר לכל דבר שאנחנו צריכים מיידית.

של ועדת הכספים.

אני מעדיפה לעשות את הליך האישור הרגיל של התקציב.

מיקי, אני מרגישה שאנחנו לא לוקחים ברצינות את הטיעונים שלה.

של ועדת הבחירות?

כן.

את מוטרדת שיהיה עוד כסף לוועדת הבחירות?

אם התשובה שלנו שאנחנו מגלגלים אותה לוועדה אחרת לא מסברת את דעתה, בעיני אנחנו לא צריכים לזוז מפה. כמו שידענו לפתור את התקציב של המפלגות, אותו דבר אנחנו צריכים לפתור את התקציב של האנשים שעושים את העבודה המאוד מאוד קשה.

אני רוצה להבין ממה מורכבת התוספת התקציבית של ה-471 מיליון שקלים, היא לא ברורה לי. היועץ המשפטי אמר לפני מספר רגעים שמדובר בתוספת תקציבית שנובעת מהשינויים בקיזוזים של ההלוואות המקדימות שבוצעו.

יש שני אלמנטים תקציביים בהצעת החוק הנוכחית: יש את התקציב שנובע מעצם פיזור הכנסת ועומד על 471 מיליון, שהוא כשלעצמו לא נחשב להצעת חוק תקציבית, ויש תיקונים ושינויים אחרים שחברי הכנסת ביקשו לעשות שלא נוגעים לעצם פיזור הכנסת אלא נוגעים לדיני מימון מפלגות, כשחלק מנושא מימון מפלגות זה ההלוואות.

זה בהסכמה של כל המפלגות.

כן, זה בהסכמה.

ה-470 כולל את ההלוואות.

זה הופך להיות הצעת חוק תקציבית. המשמעות של זה היא שצריך 50 ח"כים.

יש 61 ח"כים גם ככה.

אני קובע שמהרגע שהנוסח יעבור לחברי האופוזיציה, שלהערכתי זה יהיה בסביבות השעה 15:00, יינתנו להם עד שלוש שעות להגיש את ההסתייגויות. בשעה 18:00 בערב נתכנס פה להצבעה על ההסתייגויות. בשעה 20:00 נצביע על החוק לקריאה שנייה ושלישית. אני אבקש מהיושב-ראש לפתוח את המליאה לדיון על החוק החל מהיום בערב - נניח בשעה 21:00 בערב - עד אשר האופוזיציה תמצה את הזמן שהיא רוצה לדבר. זה לא סגור באופן מוחלט, אבל זה הקו שאני רוצה ללכת לפיו. סדרי הדיון ייקבעו בוועדה המסדרת. הישיבה יוצאת להפסקה, היא תתחדש שלוש שעות אחרי שתקבלו את החקיקה. תודה רבה, הישיבה סגורה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:24.