פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ואחת

הכנסת



14
ועדת הכספים
13/05/2019


מושב ראשון
פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ח' באייר התשע"ט (13 במאי 2019), שעה 13:15

החלטת הממשלה לפעול להפרטת בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור) – מעקב

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
מיקי לוי
אבי ניסנקורן
שלמה קרעי

זהר קליין - מנהלת תחום נכסים, חטיבת נכסים, החשב הכללי, משרד האוצר

עמרי בן חורין - רפרנט תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

מאיר שמרה - משנה למנכ"ל, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

מיס חג' יחיא - עו"ד, לשכה משפטית, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

רו"ח רועי כחלון - רכז נמלים ותיירות, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

דניאל וייצמן - עובדת תחום נמלים ותיירות, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

שרה פריזרוביץ' - סגנית מנהל אגף בכיר הכשרה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

משה כץ - ממונה פיקוח מקצועי פדגוגי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ענב חליוה - עו"ד, עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה

פנחס (פיני) שני - עו"ד, סמנכ"ל, משרד התיירות

יוחנן נתנזון - יו"ר ההסתדרות במרחב השרון, ההסתדרות החדשה

פרוספר ביטון - יו"ר ועד העובדים, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

שושי צביון - ועד עובדים, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

חנה פרידמן - ועד עובדים, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

אלישבע דדון - יועצת ביה"ס, ועד עובדים, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

תמר ריינוולד - ועד עובדים, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

יעקב שפיגלמן - עו"ד, יועץ משפטי, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

לירן ולצמן - עו"ד, יועץ משפטי, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

אידה גנדלמן - נציגת הסתדרות העובדים, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

גלית גולי אדם - מנהלת כספים, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

ברי בר-ציון - מפרק, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

הראל בלינדה - מנהל מיוחד מטעם המפרק, תדמור – ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

פנינה בן דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות בתי המלון

גיא כהן - רכז תחום חינוך מקצועי, תנועת הנוער העובד והלומד

שגיא אהרון



ניצן בסן - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ)

שגית אפיק
אפרת ברנדלר (מתמחה)

טמיר כהן

אירית שלהבת
החלטת הממשלה לפעול להפרטת בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור) – מעקב

אנחנו עוברים לדיון על נושא תדמור. קיימנו על כך דיונים, וגם היינו שם בבית הספר. הייתה החלטת ממשלה להוציא מכרז כדי להמשיך להפעיל את בית הספר הזה. יצא מכרז. המכרז נכשל, בין היתר מכיוון שהמחיר שדרשו על שכירות של המבנה היה גבוה ואנשים בסופו של דבר לא היו בעניין.

ביקשתי שלא לקבל החלטה לגבי העניין הזה. אני רוצה לדעת איפה עומדים הדברים עכשיו. מי יודע לענות?

מה אתם מפחדים? מי כאן מתדמור? תגידו לנו.

למה לא מוציאים מכרז ומוזילים את מחיר השכירות? אז יהיה אפשר להפעיל את זה.

אני לא מתקצב. אני יודע להסביר לכבודו את כל התהליך. אני משנה למנהל רשות החברות הממשלתיות. אזכיר לכולם שלפני כמה שנים הוצאנו את המכרז אחרי מאמצים עילאיים, כנראה גם של הפורום הזה ושל כבודו. אפילו התייצבנו בשבילך בבני ברק כדי - - -. זה לא היה טריוויאלי. צריך להגיד שבתקופה מסוימת אפילו העסק הזה עמד על סף חדלות פירעון, עובדים לא קיבלו משכורת. בערב סוכות התכנסנו בכפר המכבייה והבאנו 30 מיליון שקל אל תוך התהליך הזה, מתוך רצון להוציא את המכרז הזה לזכיין אזרחי ולהמשיך את הפעילות הזאת.

יחד עם זאת, צריך להגיד שמעבר לרצון הטוב שלנו – אנחנו גם לא אמרנו שהמדינה כמדינה הולכת להתעשר מן התהליך הזה, נשים לרגע את הנושא של שכר הדיור בצד, כי ידענו כולנו מלכתחילה, עם כל הרצון שלנו ושלי לקדם את הפחתת שכר הדירה, בסוף היה ברור לכולם שזה אחד ממרכיבי העניין, עם כל הרצון הטוב להפוך את זה ליותר כדאי ממה שזה כרגע.

לשאלתך איפה הדברים נמצאים – כרגע הם נמצאים בזה שהמכרז לא צלח. אני מנהל ועדת היגוי ועומד בראשה, שחברים בה נציגי הממשלה השונים. אין להם סמכות לתקצב אבל יש להם סמכות לדון באלטרנטיבות.

האלטרנטיבות שאנחנו ראינו כאפשריות כרגע הן או לעשות פירוק מסודר ומדורג של המקום הזה, מבחינת העובדים, גם אם יכולות להיות ספקות לגבי ההסכם שנחתם, אפרופו תהליך הפרטה, לקיים את המחויבות שלנו מבחינת הפיצויים המוגדלים על בסיס אותו הסכם שנעשה תחת חסותך, לפעול בצורה מסודרת כדי שגם נושים לא ייפגעו וגם התלמידים. האלטרנטיבה הזאת נועדה למזער נזקים, הן מבחינת התחייבות כספית, הן מבחינת כלל הגופים שכרגע משתמשים במקום הזה, תלמידי בית ספר או מי שמקבל קורסים פרטיים או דרך התמ"ת, כדי לעשות את זה בצורה מושכלת ומדורגת כדי שכמה שפחות ייפגעו.

האלטרנטיבה השנייה, שהיא לא עניין של בחינה, היא האפשרות לחדש את המכרז ולהפוך אותו ליותר אטרקטיבי. הדבר שאני יכול להגיד שהוא לטובת העניין – נדרשים כמה עשרות מיליוני שקלים, זה לפחות מה שראינו. אנחנו לא ניהלנו את המכרז. מינינו את ברי בר-ציון כמפרק. מה-wording הכתוב שהובא בפנינו ראינו שזה לא עניין של ודאות, גם אם יופחת שכר הדירה, שהדבר הזה יצליח, וייתכן שנדרש יותר מזה. גם כך לא היו הרבה קופצים על המציאה, להבנתי. אבל זו אלטרנטיבה שאמרנו שאם יהיו לה מתנדבים, אם יהיה רצון כן ואמיתי אז היא תהיה פיסיבילית.

אתה מתכוון: מתנדבים לתקצוב.

כרגע צריך להגיד ביושר, אף אחד לא הרים את הכפפה הזאת, ורשות החברות היא לא גוף מתקצב. אם אדוני ישאל אותי לגבי מה אני חושב על האפשרות הזאת אז אולי אביע את דעתי, אבל היא לא רלוונטית כרגע.

איפה נמצא בית הספר?

בהרצליה.

אולי נעביר את בית הספר לדרום ונפתור עוד בעיה בדרך.

הם די ישמחו על ההצעה הזאת שלך. בדרום זה לא ייפתח אבל מהרצליה זה ייצא. הם רוצים את הקרקע.

ברור, חד-משמעית.

בסדר, הבנתי. מי הוא נציג משרד העבודה והרווחה? משה כץ, בבקשה

מה שאני יכול להגיד על בית ספר תדמור, שחגגו לו לפני כמה שנים יובל, שבית הספר הכשיר יותר מ-50,000 בוגרים. היום התמזל מזלי לאכול פה בכנסת ארוחת צוהריים ומי שהכין פה את ארוחת הצוהריים הוא בוגר תדמור. היה טעים מאוד.

לבית הספר מוניטין גדול. במשרד העבודה יש לנו יותר ביקוש מאשר היצע. חסרים לנו בתי ספר למלונאות. יש לנו תקציבים לקורסים. יושבת כאן נציגת התאחדות המלונות. אנחנו מקבלים מהתאחדות המלונות בקשות לעובדים. אבל במצבו הנוכחי בית הספר תדמור חייב לעבור שיפוץ אם הוא רוצה להמשיך ולהתקיים.

המשרד שלכם יוכל לתרום 5 מיליון שקלים לעניין הזה? אני הולך לאסוף עכשיו כסף ממשרדי הממשלה.

אנחנו נוכל לתרום קורסים ככל שהם יוכלו לממש.

5 מיליון שקל תוכלו לתרום לעניין? תוכלו לדבר עם השר או עם המנכ"ל או עם מישהו?

אני צריך לשאול. יושבת לידה שרה פריזרוביץ', מנהלת אגף הכספים.

אני מאמינה שהמשרד יוכל לעמוד ב-5 מיליון שקל.

יוכל לעמוד בזה. מי נמצא פה ממשרד התיירות? מה אתה אומר: תוכלו לתת 5 מיליון שקלים? שר התיירות כתב מכתב נוגע ללב.

אני סמנכ"ל המשרד. המשרד הסכים להעמיד את הסכום שהוא העמיד לטובת קורסים בתדמור בעבר, שזה 2 מיליון שקלים.

5 מיליון שקלים – פעם ראשונה, פעם שנייה ...

אני לא יודע להתחייב בשלב זה.

כמה אתה צריך?

אפשר להוציא מכרז, להוזיל את מחירי השכירות ואז אפשר להפעיל את זה. לאן התלמידים ילכו?

הם ייזרקו לרחוב.

אם יפתחו בית ספר במקום אחר אז לא יצטרכו כסף? יצטרכו פי מיליון כסף.

אם תמכור בהרצליה ותבנה בדרום?

אבל אני אכלתי שם קש.

מה עשו עם עיר הבה"דים? היום זה הדבר הכי מוצלח.

אל תבלבל אותי. יש שם מקום יוצא מן הכלל. צריך לעשות שם שיפוצים. העברנו 30 מיליון שקלים. לא הצליחו במכרז מכיוון שהמחיר יקר מאוד. המחיר היקר מאוד מעלה אצלי חשד שהם פשוט לא רוצים שהמכרז יצליח. לא שאני יודע. אני מעריך שלא. ואז המדינה תוכל למכור את המקום הזה, הוא מקום "חבל על הזמן". תיסע לשם ותראה. בבית הספר הזה יש חיילים, יש שם חרדים וחילונים, יש שם כל מה שאתה רוצה בחברה.

בדרום לא יהיו?

בדרום יצטרכו להשקיע כסף.

העלות של הקרקע והבניין בהרצליה שווה פי שלושה ממה שתעשה בדרום.

לאט-לאט. קח קצת אוויר לנשימה, זה בסדר גמור.

כל מהלך פה לוקח שנים.

משרד התיירות, לא קיבלתי תשובה בסוף.

עניתי תשובה על 1.8 מיליון שקל.

אני מבקש 5 מיליון שקל.

אחזור הביתה ואבדוק.

תחזור הביתה ותגיד שאני מבקש. אני רוצה ניסיון נוסף, לפני שיהיו פה האשמות מיותרות, להוזיל את המחירים כדי להפעיל את בית הספר ולעשות את השיפוצים. אני לא יודע מה נעשה עם ה-30 מיליון שקל. אני מניח שיעשו דברים. היה צריך להוזיל מחירים, היה צריך לפתור את הבעיה הזאת.

כבודו, בואו לא נתבלבל: ה-30 מיליון שקלים לא נועדו לתמוך ביזם. הם נועדו לתמוך בתקופת הגישור כדי שהדבר הזה ייעשה באופן מסודר ושתהיה משכורת לעובדים.

בסדר, אין לי טענה. אם היה אפשר לתת 30 מיליון שקל, צריך להוזיל את המחירים ולהביא עכשיו עוד 15 מיליון שקל כדי שייעשה ניסיון לא לבזות אותנו, לראות שאנחנו מצליחים לעשות את הדבר הזה.

אני מהתאחדות המלונות. אני רוצה להדגיש, מעבר למה שאמרו החברים שלי ומשרד העבודה, שיש לנו כיום מחסור של 4,500 עובדים מקצועיים בענף. אנחנו משוועים לכוח אדם מקצועי. בשנים האחרונות נסגרו בית ספר דביר – דן גורמה; בית ספר לני בנתניה, שלצערי הרב הבניין היום עומד נטוש והפך להיות למאורה של סמים וזונות; בית ספר למלונאות בערד; השלוחה של המכללה הטכנולוגית.

בקיצור: יש ביקוש לזה.

כל אלה נסגרו לצערנו הרב, וגם השלוחה המקצועית במכללת הדסה. יש לנו מחסור נוראי במקומות להכשרה, במיוחד באזור המרכז. אני מבינה שרוצים אולי להקים בנגב, אבל עדיין רוב התלמידים שיגיעו מן המרכז צריכים מקום במרכז.

אם יהיה מכרז חדש ויוזילו את המחירים, אתם תשתתפו?

גם במכרז הקודם – אני יודעת שכמה רשתות רציניות של מלונות קיבלו את המכרז, אבל מה שקרה, כפי שאתה אומר: המחיר גבוה, וגם צריך להשקיע בבית הספר במצבו הנוכחי כדי שיהיה ראוי וטוב.

אם ייצא מכרז, האם העבודה שלי עכשיו היא לריק מבחינתך?

צריך להשקיע בבית הספר היום 40–50 מיליון שקל בשביל להביא אותו למצב ראוי. אם יהיה סיוע בשיפוץ אז ברור שזה יהיה כדאי ואז יקפצו על זה.

אני יועצת בית הספר. אני מלווה כבר שנים את כל נושא ההפרטה. הייתי פה לפחות שש פעמים.

היה כבוד בשבילנו.

גם בשבילי. לפגוש אותך היה כבוד מעל ומעבר.

חשבתי והאמנתי שאני באה היום בעצם להודות לוועדה על ההתגייסות שלה לטובת המקום הזה, שהוא באמת נכס, הוא יהלום כי הוא מציל תלמידים. אני רואה את הצד הטיפולי שלו, אני רואה את התלמידים שיוצאים אחר כך לתעשייה כאנשים תורמים, כאזרחים טובים למדינה.

אני שומעת כל מיני רעשי רקע שמדברים על פתיחת סוג של תדמור במקום אחר ולהשקיע שם 15 או 30 מיליון שקלים, בעוד שקיים המקום, הפוטנציאל קיים. נכון, צריך לשפץ. אז מה? ניתן הכסף, נבחר המפרק ואנחנו כל העובדים התייצבנו כמו חיילים מאחוריו לטובת העניין. אז מה היה כל הדבר הזה? אז איפה ההפרטה? זה היה כאילו-הפרטה? זה היה סגנון של: "טוב, אם יצליח – יצליח, ואם לא יצליח – לא יצליח"? מה קרה פה? ומה יהיה עם כל התלמידים שלנו? לזרוק אותם לרחוב? הם לא ילכו למקום אחר. הם אומרים את זה במצח נחושה, וההורים שלהם לא יתנו להם לעבור לשום מקום אחר.

תודה רבה. עוד מישהו רוצה?

אני סגנית מנהל האגף להכשרה. בלי הפחתה משמעותית של דמי השכירות – חבל על הזמן, גם אם נשתתף בשיפוץ אף אחד לא ייגש. אם אין פה את אנשי הדיור הממשלתי ואין הפחתה בדמי השכירות – חבל על הזמן.

משרד האוצר.

אני רוצה לומר עוד מילה. אני נציג ההסתדרות.

אמרתי: משרד האוצר. בבקשה.

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. צריך להגיד שלאורך המכרז – נאמרו פה כל מיני אמירות – מי שהיה מעורב באמת במכרז מכיר את זה, עשינו מאמצים כדי שזה ייצא מתוך כוונה אמיתית שההחלטה תצליח, לא מתוך ניסיון לסמן וי ולעבור הלאה. מתוך זה גם לא ביקשנו תמורה, ודמי השכירות לתקופה המוערכת לשיפוץ הופחתו, וגם בנושא העובדים עדיין יש התחייבות שלנו לממן עלויות פרישה כדי לאפשר ליזם, אם זה יהיה רלוונטי, באופן כלכלי יותר להציע הצעה. לצערנו לא הגישו הצעות והמספרים ששמעתי לאורך הדרך לגבי עלויות שיפוץ הרבה יותר גבוהים ממה שנאמר פה. גם בדיקת כדאיות כלכלית שנעשתה לא תומכת בזה שדי בהורדת דמי השכירות כדי לעזור.

גם השיפוץ.

אפשר גם וגם וגם, זה אחלה, אבל בסוף גם צריך להגיד אם העלות של השיפוץ - - -

מה תעשו עכשיו?

לא משנה איזו חלופה תהיה, אם זה יהיה שם או במקום אחר - - -

יעבירו את זה לדרום כפי שחבר הכנסת קרעי אומר.

אני לא מחליט איפה זה יהיה, אני לא הגורם המקצועי להגיד איפה צריך בית ספר. אם יצטרכו במרכז – שיהיה במרכז; ואם צריך בדרום – שיהיה בדרום. אבל בכל מקרה, גם פתרון לעובדים, גם פתרון לתלמידים וגם פתרון להכשרה יהיה בכל קונסטלציה, לא משנה מה.

ה"גם" הזה שעליו דיברת, כמה הוא עולה? לבנות מקום חדש.

נשים את זה בצד.

שמתי בצד. את מה אשים באמצע?

הפתרון לעובדים יינתן בכל מקרה, גם כשיהיה זכיין.

אבקש מכם 5 מיליון שקלים לפחות, כנראה 7 מיליון שקל.

אנחנו סבורים שזה לא יעזור.

מאה אחוז, בסדר. זה העבודה שלנו. אתם תבואו לפה ואשאל אתכם מה עשיתם עם העניין.

אדוני היושב-ראש, נניח שיהיו פה 5 מיליון, 5 מיליון ו-5 מיליון שקלים.

כן, אז מוציאים מכרז חדש.

אני חושב שזה לא נכון מבחינת האירוע.

אני חושב שזה כן נכון. מותר לנו להיות חלוקים.

תן לי, אני קצת מכיר את המספרים. כדי לייצר עכשיו תהליך חדש, מעבר ל-15 מיליון השקלים שאנחנו מנסים לאגור פה, זה מצריך עוד תקצוב.

הם ישתתפו במכרז.

אגב, הם לא משתתפים. הם הבעלים.

לא משנה, בסדר.

אני אוהב מאוד את התאחדות המלונות אבל לא הייתי בונה עליהם לשום תקצוב, לא פעם ולא היום. התאחדות המלונות גם לא השתתפה בשום שלב בדרך. לצפות שזה יקרה עכשיו?

אם אדוני יודע להביא לנו 50 מיליון שקל אז יש על מה לדבר. 15 מיליון שקל - - -

למה 50 מיליון שקל? תגיד: 100 מיליון שקל.

פלוס 15 מיליון שקל שיהיו עכשיו לתהליך נוסף. נצטרך לממן את כל ההליך.

בסדר, תודה רבה. ברי בר-ציון, אם ייצא מכרז חדש ואנחנו ננסה להתקדם עם הוזלה במחירי השכירות, האם המכרז הזה יצליח לפי דעתך?

אני לא יכול להגיד אם המכרז הזה יצליח או לא יצליח. אני יכול לומר שבתנאים הנוכחיים המכרז הזה לא יכול להצליח.

מה זה "התנאים הנוכחיים"?

התנאים הנוכחיים הם התנאים שנקבעו מראש.

מה עקב אכילס במכרז?

אבל אם נשנה את התנאים? אני עובד בניסיון לשנות את התנאים, שהשכירות תרד.

מה החוליה החלשה?

מה החוליה החלשה במכרז? על מה צריך להתגבר? על שכר הדירה?

אני יכול לומר לכם רק מה שנאמר לי על ידי אותם מתמודדים שנראו רציניים יותר, שניים–שלושה.

מה אמרו?

הם אמרו שבסכומים הנוכחיים – זה מה שאדוני אמר הרגע – לא יכולים להתמודד.

אבל אם יהיה שינוי?

אם יפחיתו – ישמחו להתמודד. אף אחד לא הבטיח לי, כפי שאמר מר שמרה - - -

אבל אז יתמודדו.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? אני פשוט כל כך עצבני. בבקשה.

אני יושב-ראש ההסתדרות במרחב השרון. בנושא תדמור אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, יש ביקוש של תלמידים, למרות המצב הנוכחי, ואם הוא ישתפר אני חושב שזה יבורך ויבואו עוד. תלמידים רוצים להתקבל.

הביקוש עולה מיום ליום.

אני מן הנוער העובד והלומד. אנחנו פועלים בבתי ספר מקצועיים בכל הארץ, ביניהם גם תדמור. קודם כול אני מודה לך מאוד על הניסיונות לתמוך במקום, הם חשובים מאוד.

אני רק רוצה להגיד שבנוסף למקום העבודה, מדובר על מקום שמציל עשרות נפשות ובני נוער בכל שנה מן הרחוב, נערים שלפעמים יכולים להיות במצב קשה מאוד, מוציא אותם עם תעודת מקצוע ביד, עם עתיד תעסוקתי. המדינה תפסיד, מעבר למקום הנהדר והחשוב הזה והעובדים שיאבדו את מקום עבודתם, גם בני נוער שהאופק שלהם ייעלם והאפשרות שלהם להשתלב בחברה תימחק.

מה זה עשרות בני נוער בכל שנה? כמה תלמידים בית הספר מחנך בשנה?

כרגע יש 71 תלמידים בין כיתות י'–יג'.

סליחה, מספר התלמידים ירד רק בעקבות סדרת הכתבות, שאני לא יודעת מי רץ לעיתונות להוציא אותן. רק בעקבות זאת ירד מספר התלמידים. ביום הפתוח שעשינו היו קרוב ל-40 תלמידים. כמה הגיעו להיבחן? 15. היום אנחנו עולים ל-20 לאט-לאט.

כשאנחנו היינו אצלכם כמה תלמידים היו?

היו יותר מ-100 תלמידים והמספר ירד רק בגלל הפרסום של העיתונאים. אני לא יודעת מי רץ לעיתונות עם זה.

נראה קצת חסר פרופורציה: 50 מיליון בשביל 61 תלמידים.

זה כדי להעמיד את זה.

לפני ארבע שנים היו בסביבות 200 תלמידים, 180 תלמידים. המספר הולך ויורד בעקבות המצב הזה שאתם שומעים עליו.

יש כאן מישהו מאגף הנכסים?

אני מחטיבת הנכסים בחשב הכללי. עמדת הדיור, כפי שהם אומרים: אנחנו כבר נתנו הקלות משמעותיות מאוד. בעצם בסוף פה צריך להחליט איזה סבסוד או איזה כסף רוצים לתת, ולא בהכרח שאתם רוצים מעולם הדיור. אנחנו נתנו כבר, מחקנו חובות עבר. רצינו לתת שנה וחצי פלוס שלוש שנים.

אני מבקש לסכם את הדיון.

אני איש מקצוע בעניין של תדמור. כיושב-ראש ועדת הכספים אין לי שם שום אינטרס ואין לי שם שום דבר. אני איש מקצוע בעניין הזה. כשאני שומע אותך אני מקבל עוד יותר - - -.

יש פה מחדל שאי אפשר לתאר אותו. מדובר על בית ספר שלדעת כולם צריך אותו, יש ביקוש. המקום מצוין. אם היו משפצים אותו בכלל זה היה משהו בלי שום בעיה, וכולם אומרים שיש ביקוש, נקודה.

הייתה החלטה שיוצאים למכרז. ובמכרז המחירים גבוהים מאוד. ניסו להיכנס לעניין הזה כמה יזמים ונפלו מכיוון שהשכירות גבוהה מאוד. פשוט לגמרי, לא צריך להיות כלכלן גדול. את אומרת שנתתם הנחות – זה בסדר. לפי המצב שלכם, עם המרובעות של משרד האוצר והחשב הכללי – אז נתתם הנחות.

לא זו ההתייחסות. לא מדובר על משהו עסקי, שבמשהו עסקי יש פחות הנחות או יותר הנחות. פה צריך לעשות מכרז שבו המחיר של השכירות יהיה זול. אם המחיר של השכירות יהיה זול אנשים ישתתפו במכרז. אם לא השתתפו במכרז אז לפחות עשינו את כל מה שנדרש. אם לא, המשמעות של העניין, עוד מישהו יבוא ויבדוק את זה בעוד כמה שנים, מה קרה. הרי יראו את המקום הזה, יראו את הביקוש שיש לבתי ספר מן הסוג הזה וישאלו: מה קרה לו? למה? אז יגידו שהיה מכרז וזה נפל. יהיה בפרוטוקול פה שאני אמרתי שהמכרז נפל בגלל שלא הוזילו מחירים, כי השכירות גבוהה, לכן המכרז נפל.

אני מבקש מכל המשרדים, שכל אחד יעשה שיעורי בית. יש לנו את משרד העבודה והרווחה, יש לנו את משרד התיירות – השר דיבר איתי, השר שלח מכתב, ויש לנו את משרד האוצר. משרד האוצר גם כן –כפי ששמרה אומר בצדק, אם זה ילך למקום אחר זה יעלה כסף. משרד האוצר הולך להשקיע כסף בדבר שהוא לא יודע בכלל מה יהיה, או שהוא הולך להשקיע כסף בדבר שהסיכוי שיזכו במכרז הוא סיכוי גבוה?

אני מבקש שכל אחד יביא כסף לעניין הזה ולצאת למכרז נוסף. אני מבקש לא לסגור את המקום, פשוט לא לסגור את המקום. המציאות הזאת – אתם לא יכולים לתאר לעצמכם מה המשמעות של העניין. בסופו של דבר היא משמעות לא טובה.

אם לא היינו מדברים על העניין הזה אז לא היינו מדברים עליו, זה היה עובר כמו הרבה דברים שעוברים במדינה, עם נזק גדול בדרך. זה לא יעבור כך באוויר.

ברשותך, הייתה אינדיקציה שגם אפס שכירות, גם שכירות בחינם לחלוטין לא תהיה כלכלית לחברות המתמודדות.

בואו ונבדוק את זה.

את רוצה לעזור לי?

אנחנו כאן כדי להראות את המציאות.

אמר המפרק קודם שאם המצב יהיה כזה שיוזלו המחירים אנשים ישתתפו במכרזים. הוא לא יכול לדעת מה יקרה בסוף המכרז. אני כן יכול לדעת, אני יודע ממה שאני שומע מאנשים שהמכרזים האלה, אם אכן ייצאו עם הוזלה של המחירים – ותזכרי שאנחנו לא מדברים על עסק מסחרי, אנחנו מדברים על בית ספר, שיש ביקוש לתלמידים האלה. התלמידים הולכים לרחוב. המציאות הזאת – אני מעריך שהמכרז הזה ייצא אל הפועל. אם לא ייצא אל הפועל – עשינו את כל מה שנדרש.

אני מבקש משלושת המשרדים האלה לעשות שיעורי בית.

אני מבקש עוד דבר, כל עוד לא מוקמת ועדת כספים קבועה – אנחנו עדיין ועדה זמנית ואני לא יודע מה יהיה בסוף - - -

אנחנו מתפללים לכך שתמשיך.

יש כמה דברים שצריך להתפלל להם, זה לא הדבר היחיד.

אני מוכנה להתגייס לכול.

ואז כשתהיה ועדת כספים קבועה אנחנו נקיים דיון נוסף, אנחנו נשמע מה היו תוצאות הדברים. אני מבקש עד אז לא לפרק את זה, לא להשאיר אותנו במצב שבו עם כל העבודה שעשו פה כל חברי הוועדה, וגם אנחנו – צריך לחכות עד שתהיה ועדה קבועה, עד שתהיה ממשלה חדשה. לא לעשות מחטף שעלול להיראות כמחטף. אני יודע שאתם לא מתכוונים לזה אבל תמתינו עוד, זה לא הרבה זמן ונראה אז מה עושים. אני מבקש תשובות מן המשרדים.

קודם כול אני רוצה להביע הערכה למעקב שלך אחרי הנושא הזה במשך כל כך הרבה זמן.

דבר שני, יש פה בעצם החלטת הפרטה, שהיא החלטה לא פשוטה אף פעם לארגון עובדים, להסתדרות וכולי, וארגוני העובדים לקחו את זה על עצמם וגם שיתפו פעולה בהחלטת ההפרטה. אי אפשר להפוך החלטת הפרטה להחלטת סגירה – זה דבר שלא יכול להתקבל לדעתי.

גם לא התקבלה החלטה כזו.

זה יעביר מסר גרוע. צריך איזו יציבות במערך קבלת ההחלטות. אם יש החלטת הפרטה צריך לקיים אותה באותו מקום ולמצוא פתרון, ולא להגיד: אופס, הפכנו את זה לסגירה. זה גם משאיר טעם לא טוב ,שהכוונה מלכתחילה הייתה בסופו של דבר להגיע לסגירה.

להפרטות הבאות.

נכון. אם המכרז נכשל אז צריך לייצר פתרון, כפי שאמר היושב-ראש, למכרז עצמו, לייצר מצב שהוא מצליח, אבל לא להגיד: דה פקטו נעבור לסגירה באיזו דרך ובשרשור של סגירה עתידית, כי זה יעבור למקום אחר ובסופו של דבר אנחנו נגיע לסגירה מהר מאוד, כאשר המשק צריך את זה.

אני רוצה להבהיר לממונה על הדיור הממשלתי.

זה אגף התקציבים.

לא חשוב, הם ביחד. הייתי בבניין הזה. שיבהיר ליושב-ראש הוועדה מה יכולתה של המדינה להוריד את שכר הדירה לכמה וכמה שנים כדי שהעסק הזה יורץ. אין ברירה אחרת. אני לא אומר: מכאן ועד להודעה חדשה. אני לא מבקש שמישהו יוריד שכר דירה מהיום ועד עוד עשר שנים, אבל לכמה צעדים קדימה, כדי שאותו אחד שירצה לגשת למכרז ולהפעיל את המקום יוכל לעשות את זה. בבקשה תעביר את הבקשה לדיור הממשלתי. כמה כסף? אתה רוצה שאשאל ברחל בתך הקטנה?

שנה וחצי.

שנה וחצי לא מספיקים. יש לו לשפץ, יש לו עניינים.

עוד שלוש שנים וחצי עם 40% מגובה השומה. זה הבדלים דרמטיים. זה לא אפס.

תביא לדיון הבא את הממונה על הדיור הממשלתי, אם לא תהיה ברירה.

יש נושאים שמגיעים לכאן - - -

שהם לא תמיד כסף. הם לא כסף. הם ילדים.

תעשו לי טובה. אני אומר לכם בידידות, זה סיפור שצריך להתגבר על הבעיות בו, אחרת ההיסטוריה תשפוט את כולנו, דעו את זה. מי שהיה שם יודע. הרי מישהו יבוא ויגיד: רגע, מה קרה? למה זה קרה? יהיה ביקוש לתלמידים מן הסוג הזה או לבית ספר מן הסוג הזה.

אני מבקש שני דברים. דבר אחד, אני מבקש שהמשרדים יחזרו עם תשובות. דבר שני, אני מבקש לא לעשות שום צעד בלתי הפיך כל עוד לא מתכנסת ועדת הכספים הקבועה. בסדר, שמרה? אתה בעל הבית. אני צריך את העזרה שלך.

לא בטוח שאני בעל הבית.

לא חשוב, אבל מספיק לי שאתה תגיד כן והכול בסדר.

אני לא אומר כן או לא. אצטרך לראות מי הוא בעל הבית האמיתי בעניין הזה.

בסדר. רק תגיד לי. שלא תהיה מין עשייה כזאת, שפתאום אני שומע שהעניין הזה נגמר. צודק אבי ניסנקורן, הוא אומר נכון: מה יגידו? הרי לא הייתה החלטת ממשלה על סגירה. הממשלה החליטה על הפרטה ובסוף ההפרטה הגיעה לסגירה? אסור שזה יקרה, תאמינו לי. אני לא נגדכם, אני אתכם, אבל אני בעד תדמור. ממש חבל על בית הספר הזה. יכול להיות שלא יצליח, אז בסדר, אז אנחנו מושיטים ידיים ואומרים: עשינו את כל מה שאפשר. אם אי אפשר – גמרנו, מה לעשות.

אני מחכה לקבל תשובה מן המשרדים בתוך עשרה ימים. בסדר? גם משרד האוצר. יש לכם כמה מיליארדים של עודפים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:45.