פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
30/01/2019


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 944
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ"ד בשבט התשע"ט (30 בינואר 2019), שעה 10:00

הצעת תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2018

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
דן סידה

ראובן פינסקי - מנכ"ל, הרשות לשירות לאומי אזרחי, משרד החקלאות

משה הומינר - מנהל אגף בכיר תקציבים ופיקוח, הרשות לשירות לאומי אזרחי, משרד החקלאות

מרדכי (מוטי) אלמליח - ממונה תקציב, הרשות לשירות לאומי אזרחי, משרד החקלאות

יואב ארבל - עו"ד, יועמ"ש, הרשות לשירות לאומי אזרחי, משרד החקלאות

עינת דרמר - יועצת למנכ"ל, הרשות לשירות לאומי אזרחי, משרד החקלאות

דרור גרנית - עו"ד, רפרנט צה"ל ושירות לאומי-אזרחי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דני גור - מתמחה, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יעל פלקובסקי - מנהלת פרויקט משרד הביטחון, שילה – שירות לאומי תורני, של – עמותה לשירות לאומי

מיכל וולדיגר - יו"ר, בת עמי

אורית לברן - מנהלת שירות לאומי בתפוצות, בת עמי

ישעיהו אברהם - עו"ד, יועץ משפטי, בת עמי

ארנה קוטלר - מנכ"לית, עמותת שלומית

דן מיכאל קדרון - עוזרו של משה בר, תנו יד לחירש ונכים למען נכים

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אירית שלהבת



הצעת תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2018

בוקר טוב. אני שמח לפתוח ישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אולי זו תהיה הישיבה האחרונה בקדנציה הזאת. אני מברך את המציעים, ששכנעו את כל המערכת של ועדת ההסכמות לתת לנו לדון בהצעת תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2018. היום 30 בינואר 2019, כ"ד בשבט התשע"ט, השעה 10:11.

ברוך הבא ראובן פינסקי, שהייתה לי הזכות להכיר אותו בתפקידו הקודם כששירת בצורה מדהימה את המורשת הישראלית היהודית בישראל, וזה היה מהלך אדיר, אני באמת נהניתי. בינתיים כנראה מרוב שהוא נתן הוא גם רזה וזה עושה לו טוב, הלוואי עליי.

אני יודע לומר כמה מילים אבל אתם יודעים בוודאי הרבה יותר ממני את הצעת התקנות שלכם, אז אולי תסביר את זה, ראובן.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, תודה על הברכות.

התקנות שאנחנו מביאים היום מסדירות את השירות הלאומי אזרחי בחוץ לארץ. במשך הרבה מאוד שנים יש לנו בנות שירות שמשרתות בעולם. היום ספציפית יש 107 בנות, לאחר שחמש עזבו, אבל בדרך כלל יש כ-120 משרתות, בעיקר בצפון אמריקה, אבל זה לא מוגבל רק לשם.

הן כבר יצאו למרות שהתקנות עוד לא אושרו?

כן. לפי החוק הישן הייתה דרך. התקנות צריכות להסתיים לקראת שנת השירות הבאה. כבר הרבה שנים בנות שירות פועלות בעולם. בעצם התקנות האלה באות להסדיר את המעמד של הגופים המפעילים בחוץ לארץ, במה הם צריכים לעמוד. זה שונה מאוד ממה שקורה פה, כל מנגנון האישורים הוא אחר. בעצם בזה התקנות האלה עוסקות.

אין פה השלכות אוצריות, אין פה השלכות אחרות אלא רק הסדרה באילו תנאים הם צריכים לעמוד ומה אנחנו מחויבים לעשות ברמת הפיקוח.

למה אין השלכות על התקציב? הפיקוח שלכם נעשה על חשבונם?

אין לנו מפקחים שם.

אבל אתם מוציאים אנשים לחוץ לארץ לביקורים.

בערך פעם בשנה. אנחנו מצטרפים לסמינר השנתי שיש שם. בעצם כל הבנות של צפון אמריקה מגיעות פעם בשנה לדון.

מי מממן את הסמינר?

הסמינר הוא במימון הקהילות. השירות הוא במימון הקהילות.

וההגעה של הצוות הישראלי?

אנחנו לא נוסעים על חשבון קהילות. אנחנו עובדי מדינה, נוסעים על חשבון המשרדים בכל הנסיעות.

כל משרד מממן את חלקו?

זה משלחת לא כל כך גדולה. אנחנו נסענו שני אנשים השנה.

זה כלול בתקציב הרגיל של המערכת שלכם?

כן, הנסיעות הרגילות. כמובן עמותה שנוסעת – זה על חשבונה, אנשים שלה שנוסעים זה על חשבונם.

בחוק הזה גם אחד מן המפקחים שלנו אחראי על הדיבור איתם. זה פיקוח קצת מרחוק, נכון, זה לא כמו פה אבל אלה עיקר הדברים שעולים היום בתקנות לגבי הדרישות שהעמותות צריכות לעמוד בהן שם.

היום העמותות קשורות לשיגור השליחים?

כולם חייבים להיות דרך גופים מוכרים. זה בעיקר בת עמי היום, רוב המשרתים בחוץ לארץ הם מבת עמי, אבל גם לאגודה יש. לשלומית אין. בעיקר בת עמי, ומעט האגודה. מבחינת שרשרת החיול זה כאלה שעושים שירותים בגופים המוכרים.

מה סוג הגופים שמזמינים בנות שירות לאומי?

בדרך כלל קהילות מזמינות לבתי ספר, לחינוך. בכל מקרה זה רק חינוך ועידוד עלייה – אלה התחומים שאותם אנחנו מאשרים.

לא תנועות נוער?

אם תנועות נוער זה בתוך חינוך זה בסדר.

אנחנו מאשרים רק החל משנה ב'. כלומר אי אפשר להתחיל את השירות בחוץ לארץ אלא רק מישהי שעשתה כבר 12 חודשים של שירות לאומי בארץ יכולה לצאת לחוץ לארץ. זה נמצא בתקנות. זה לא החל משנה ראשונה.

אני יושבת-ראש בת עמי. הבנות שלנו שנמצאות בחו"ל, אחרי שסיימו בארץ את השנה הראשונה שלהן, כולן עוסקות בחינוך. כלומר הקהילות מממנות והן נמצאות שם בבתי הספר ואחרי הצוהריים הן משתלבות בפעילות של הקהילה, כאשר בין היתר זה גם תנועות נוער. רק לדייק, אין לי מה להוסיף מעבר.

פעם הייתי שליחון כזה. קראו לנו שליחונים בגלל הגיל וגם בגלל הכסף שנתנו לנו, לא היינו יכולים להיות שליחים.

מבחינת הכסף זה נשאר אותו דבר.

אני זוכר את זה כאחת החוויות המדהימות כי היו לנו השפעות אדירות, בעיקר על צעירים מתנועות הנוער. החזרתי לארץ גרעין שלם שהגיע לצפת עם 15 בנות ובנים. נפלא לפגוש אותם עכשיו: "אני בגללך בארץ".

איפה היית שליחון?

בפריז, והם הגיעו לצפת, אבל הם כבר מפוזרים בכל רחבי הארץ.

לפני חודשיים–שלושה הגיעה קבוצה גדולה של צעירים וצעירות מאוסטרליה – יש לנו גם בנות באוסטרליה – שמי שהדריך אותם זה בנות השירות שלנו. הם סיירו כאן, היו חודש וחצי בארץ, בשאיפה שהם גם יישארו פה. בהחלט מבורך.

בבתי ספר יהודיים זה לא חוכמה. אם הילדים כבר שם אז יש את הבטחת קיומם היהודי, אבל אלה שבאים לתנועות הנוער – זה מגיע ליהודים שלומדים במוסדות רגילים של המדינה והקשר איתם הוא דל. לכן הפעילות בקרבם חשובה מאוד, שלא ילכו בבוקר עם אותם ילדים שיפגשו אחר הצוהריים. חשוב מאוד שתכוונו לכיוון הקהילה, כשהילדים לא נמצאים במוסדות היהודיים אלא במוסדות כלליים של המדינה. מאוד חשוב – זה פוטנציאל אדיר.

אני היועץ המשפטי של הרשות לשירות לאומי אזרחי. בכמה מילים אציג את התקנות לפני ההקראה.

באופן עקרוני, שירות לאומי או התערבות קהילתית נעשים בארץ. סעיף 19 לחוק מאפשר חריג, לבצע את השירות בחוץ לארץ.

כמה הערות. קודם כול, כמו שאמרו פה, לא מדובר בהמצאה חדשה. תקנות לא ממציאות דבר שלא קיים. כבר קיים די הרבה שנים שירות לאומי בחו"ל. התקנות מסדירות את זה כפי שצריך מכאן ולהבא לאור החוק החדש והדברים החדשים שצריך להסדיר. זה מה שעושות התקנות.

1) לאור הדרישה של החוק קביעה של מכסה מקסימלית של מתנדבים ומתנדבות בחוץ לארץ; 2) פיקוח – מה חובות הפיקוח של הגופים השונים על המתנדבים בחוץ לארץ; 3) האישורים של הגופים.

יש בתקנות בעצם שלושה סוגי אישורים. קודם כול, יש אישור של הגוף המפעיל בחוץ לארץ. אם יש בית ספר בחוץ לארץ שרוצה להיות גוף מפעיל שאפשר לבצע אצלו שירות לאומי, הוא צריך לעמוד בחלק מן התנאים של כל גוף מפעיל בארץ, אך בנוסף יש פה גם כמה דברים נוספים שייחודיים לחו"ל. יש גם אישור של הגוף המוכר שרוצה להפנות מתנדבים לחוץ לארץ. הוא גם אמור לקבל אישור כללי, אחרי שהוא מוכיח לנו את דרך הפיקוח שלו ודרך העבודה שלו, שהוא בכלל יכול להפנות מתנדבים לחוץ לארץ, ואחרי כן יש אישור פרטני לגבי כל מתנדב ומתנדב שיוצא. אנחנו אמורים לקבל רשימות של מתנדבים: איפה הם אמורים להיות, מה הם אמורים לעשות. אין את זה בארץ אבל מכיוון שזה לא נמצא קרוב אלינו אנחנו רוצים לקבל רשימה של המתנדבים, לוודא שכל אחד מהם עשה כבר התנדבות של 12 חודשים בארץ, לדעת איפה בדיוק הוא הולך לעשות את השירות הלאומי.

כמה זמן לוקחות לכם כל הבדיקות האלה?

הדברים לא מורכבים מאוד. אנחנו מקבלים את המידע מן הגוף המוכר.

הם לא מקבלים הכנה מיוחדת לפני היציאה לשם? מתי אתם מתחילים לטפל, להכין, להכשיר?

אצלנו המיון של הבנות לוקח חמישה חודשים.

זאת אומרת, באמצע השנה הראשונה זיהיתם את מי שמתאים?

אני מנהלת התוכנית, מנהלת את מסלול הקבוצות בבת עמי. התחלנו את התהליך כבר לפני חודש. מתמיינות כ-500 בנות.

איך מתחילים? סליחה שאני מנסה לזכור מה היה ב-1974, לפני שנולדתם, לראות אם זה השתנה.

אגב, אם תצהיר פטור מהצהרה אולי תוכל להתמודד גם...

יש לי פטור...

פונות מאות בנות. אנחנו חושפים את התוכנית והן יודעות כבר שהיא קיימת. אנחנו פונים אל הבנות בשנה הראשונה ומציעים את התוכנית. הן פונות ומתחילים בתהליך מיונים של פסיכולוגית, סדנאות מיון והערכה, ראיונות. בודקים את הממליצים של השנה הראשונה, כי הן כבר מתנדבות שנה אז יש לנו מידע.

לא שנה אלא חצי שנה.

חצי שנה, נכון, אבל מגיעים גם להמלצות של המחנכת בתיכון. אנחנו מכינים ממש תיק על כל בת. בסוף מקבלים את הנבחרת ואז יש לשבץ אותה לקהילה המתאימה ולמצוא את בת הזוג שמתאימה לה.

מאיפה יוצאות רוב הבנות? ממרכז הארץ?

ממש לא. יש לנו הרבה בנות פריפריה. מעניין לראות את זה.

אתם יוזמים פנייה אליהן, אל אלה שלא מעיזות לפנות?

כן. אני יכולה לפנות לרכזת ולהגיד לה: הנה, יש לך בת שלא תעז לפנות בעצמה, אבל נראה לך שאפשר להעצים גם אותה תוך כדי? תגידי לי.

זה חוויה אדירה. זה מחזק אישיות בצורה בלתי רגילה. חשוב מאוד. תחפשו אותן בפינות של המדינה.

ממש כך. אבל אתגר גדול הוא לצוות את הזוגות של הבנות, כי הן הולכות לגור 24/7 במשך שנה שלמה ביחד, זה לא פשוט.

איפה הן גרות בדרך כלל?

חצי מהן גרות אצל משפחות בבייסמנט וחצי שוכרים להן דירה. כל קהילה כפי שהיא מחליטה, לפי המצב שמתאים במקום.

יופי.

אני רוצה לשאול, סעיף 19(ד) מדבר על ההסמכה לתקנות שנמצאות לפנינו, וכפי שאמר יואב ארבל יש את הנושא של המכסה, של הפיקוח ושל החובות. יש פה את הנושא של התשלומים וההטבות, של כל תנאי השירות, מה ששאל אדוני עכשיו לגבי הדירה והתשלומים שניתנים. כרגע התקנות לא כוללות הוראות לגבי זה. חשוב לי להבין למה, איפה זה.

בכמה מילים: התקנות כפי שהופצו להערות הציבור וכפי שהתחילו להתגלגל כללו את כל הדברים שנדרשים פה, גם התשלומים, הכול היה בפנים. בשלב מסוים הסתבר לנו שהחלק הזה דורש את הסכמת שר האוצר, לאור סעיפים 9 ו-10 לחוק, ומכיוון שמול משרד האוצר זה קצת התעכב והייתה דחיפות גדולה מאוד לאשר את הסעיפים האלה, בעיקר בכדי שנוכל לאשר את הגופים המפעילים לקראת השנה הבאה, פיצלנו את התקנות האלה. אנחנו מביאים את התקנות לכאן כרגע כאשר הן מוכנות, וכאשר נסגור את כל העניינים מול משרד האוצר נוכל להביא גם את החלק השני, אבל זה אמור לקרות בחודשים הקרובים.

כלומר לפני ספטמבר, לפני שנת השירות הבאה הדברים אמורים להיות מותקנים.

זה התכנון שלנו.

במירכאות, מה רע בתוכנית הזאת? זה 250 מתנדבות בלבד? יש יותר ביקוש?

כרגע יש לנו 120 בנות. זה תלוי לא רק בביקוש של הבנות אלא גם בביקוש של הקהילות. הן צריכות לממן את זה ולטפל בזה. חשבנו שלא נכון לקפוץ מייד למשהו גבוה מדי. עדיף לראות שזה באמת גדל ונפרס לעוד מקומות. הדבר שהערת עכשיו: להיכנס לבתי ספר ציבוריים ולא רק למקומות הרגילים – נצטרך אולי תגבור של משרתות שירות לאומי. חשבנו שכדאי בשלב הראשון לשים את ה-cup במקום הזה של 250. בכל זאת יש עדיפות לשירות לאומי בארץ קודם כול.

בחוץ לארץ זה גם שירות לאומי. גם להבאת יהודים מחו"ל אנחנו זקוקים בדמוקרטיה היהודית שלנו. כדאי שנחזק את משיכתם. אני יודע שמשרד התפוצות, שגם מחובר לשר החינוך, משקיע הרבה כסף בחוץ לארץ. כאן אני חושב שזה משיכה לעלייה בצורה הרבה יותר אפקטיבית מאשר על ידי משרדים שיש להם כותרת כזאת.

נכון. עוד סט תקנות שרצינו להביא – אבל ביקשנו לדחות את הבחירות ולא הסכימו – נועד לאפשר לבנים ובנות מחוץ לארץ שרוצים להתנדב בישראל שנה, לתת להם מסלול ואפשרות להתנדב בשירות לאומי גם אם עדיין לא עשו עלייה, כמנוע גדול לעלייה.

אתם לא צריכים חוק או תקנות בשביל זה.

ביחד עם משרד התפוצות, ביחד עם הסוכנות היהודית, עם "מסע". אנחנו צריכים שיהיו תקנות כדי שנוכל לעשות את זה. היום רק אזרח ישראלי רשאי לפנות לשירות הלאומי. אם הוא לא אזרח אז הוא חייב לעלות לארץ כדי לעשות שירות לאומי.

הסוכנות מביאה אלפים.

אבל לא לשירות הלאומי.

לא חשוב, אבל תמצאו נוסחה טכנית, לא באמצעות החוק או התקנות, לעשות את זה. אין שום סיבה שלא. אני גומר את הקדנציה אז מותר לי להשמיץ קצת את החקיקה: לא הכול חייב להיות דרך חקיקה. עשו את זה לפני כן. אני חושב שיש פה מקום. כנראה שאתם לא יודעים להעריך את ההשפעה האדירה שיש לכם. תשאלו כמה שליחי עלייה הביאו יהודי אחד לארץ בשנה ותראו שזה הרבה פחות ממספר השליחים. חבר'ה, לכם יש השפעה אדירה. אין כמו צעיר שמדבר לצעיר. מי שמעוניין בעלייה, ואני בטוח שהשולחן הזה כולו מעוניין בעלייה – כדאי שתמשכו, תגדילו את זה. בלי לוותר על חשיבות העבודה בשירות בארץ, אני חושב שהרבה יותר חשוב היום למשוך עלייה. תארו לכם איזו הידרדרות יש בצרפת: היינו ב-8,000 לפני ארבע שנים ואילו היום 2,300, תראו מה זה, והיא כביכול מדינה שלא אוהבת יהודים על אף שזה בולשיט. אבל מצד שני יש מחסור אדיר בדמוקרטיה היהודית שלנו. אנחנו חייבים את זה, זה הכרחי. משיכה של עלייה – זה דבר שהזנחנו מאוד. חבר'ה, תתפסו את זה גם בתפיסת העולם של המדינה. לפעמים אנחנו שוכחים את זה. בלי עלייה – תתארו לכם את המדינה שלנו בלי מיליון עולים מרוסיה או 120,000 מאתיופיה – זה אסון, פשוט אסון, לא היינו מגיעים למה שאנחנו נמצאים. כולם מתגאים: תראו איזו מהפכה כלכלית. בלי אזרחים בכיוון הנכון אנחנו אבודים. קחו לתשומת לבכם את הנושא הזה.

אנחנו מקבלים באהבה את האתגר ששמת בפנינו.

אני חוזר עכשיו מנסיעה רשמית של נשיא המדינה בצרפת כיושב-ראש קבוצת הידידות צרפת–ישראל. ראיתי את זה. הם מסתכלים עלינו: מה פתאום אתם מעודדים עלייה? אתמול הייתה לי פגישה עם פרלמנטרים צרפתיים ששאלו. כאילו אנחנו גונבים להם אזרחים. הם לא אומרים את זה כאשר "שמנת" צרפתית נוסעת לארצות הברית, לאנגליה ולארצות אחרות בזכות היכולות שלהם, אבל שיהודי יבוא לארץ ישראל? מה פתאום.

אל תשכחו, זה תפקיד מרכזי מאוד. מסביב לזה אתם גם יכולים לגייס משאבים ללא צורך בחקיקה, חברים. לסוכנות יש מנדט לעשות הכול, חוץ מלגנוב. תעשו את זה.

מה רוצה משרד המשפטים להגיד לנו?

רציתי להזכיר לעניין ההערה של ראובן פינסקי, שסעיף 3 לחוק קובע שאחד התנאים הבסיסיים לאפשרות קיום שירות אזרחי הוא שאדם הוא אזרח ישראל או בעל רישיון לישיבת קבע. לכן מי שמגיע לארץ ועוד לא מחזיק במעמד של עולה, ולכן הוא אולי זכאי שבות אבל הוא עוד לא מימש את זכותו כדי להפוך לאזרח, אז יש איתו איזשהו קושי. סעיף קטן 3(ב) – נתנו על זה את הדעת, אדוני היושב-ראש, אם אתה זוכר, כבר בעת החקיקה – מאפשר לעשות את זה, אבל הוא מצריך את התקנות. לכן ראובן פינסקי הזכיר פה את הצורך בתקנות.

אבל בינתיים במקרה פגשתי אתמול כמה בנות מתוכנית "מסע". הן לא עולות חדשות, הן לא כלום, והן מתנדבות נהדרות.

בארצות הברית דווקא.

חשבתי שהאמריקאים לא אוהבים להגיע לארץ. פשוט מדהימות. היו שש בנות במקום אחד – איזו אהבת ישראל מדהימה, איזו אהבת עשייה יש להן, והיא דומה לפעילות שלכם.

זאת אומרת, תמצאו טכניקות. אל תלכו רק לפי החוק. החוק טוב, אל תלכו נגד החוק חס ושלום, לא אמרתי את זה, אבל יש דרכים נוספות.

רוצים לומר עוד משהו? ברשותכם, נעבור לקריאה.

תקנות שירות אזרחי ( שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2018

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 19(ב)(1) ו-(ד) ו-105 לחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 (להלן – החוק), בהתייעצות עם המועצה, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לעניין תקנות 2 ו-4 עד 6, אני מתקין תקנות אלה:

כללי

הגדרות
1.
בתקנות אלה –



"אחראי" – איש קשר בגוף המפעיל הזר שאחראי על המתנדב;



""בקשה" – בקשה לקבלת אישור גוף מפעיל זר;



"גוף מפעיל זר" – מי שקיבל אישור לפי החוק ותקנות אלה לשמש גוף מפעיל במדינת השירות;



"מדינת השירות" – המדינה מחוץ לישראל ולאזור שבה מיועד להתבצע השירות;



"הממונה" – ממונה על השירות מחוץ לישראל שמונה לפי תקנה 5;



"פרטי קשר" – כתובת, כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון;



"שירות" – שירות לאומי או התנדבות קהילתית;



"שירות מחוץ לישראל" – תקופת השירות המבוצעת מחוץ לישראל ולאזור;



"תאגיד זר" - גוף שהתאגד מחוץ לישראל ושמקום פעילותו מחוץ לישראל;



"תקנות גוף מפעיל" – תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל), התשע"ח-2018.

שירות מחוץ לישראל

מכסה מרבית לתקנים
1.
המכסה המרבית של תקנים להפעלת מתנדבים בשירות מחוץ לישראל היא 250 תקנים בשנה."



אני רוצה לשאול, איך מבוצעת החלוקה? מי מחליט למי מקצים את התקנים?

קודם כול יש את הבחירה של הבנות. הסבירו פה אנשי בת עמי איך הם בוחרים את הבנות.

אבל איך נקבעים 250 התקנים?

הם יכולים להגיד: אנחנו נגיע למקום זה או אחר?

עד היום יש כ-120 גופים. מעולם לא התקרבנו למספר הזה וכנראה זה לא יקרה בזמן הקרוב. ככל שלא נגיע עד 250 אז מי שירצה יוכל להיות גוף מפעיל, מי שיעמוד בכל הכללים. במידה ויהיו יותר גופים שירצו ויהיו 250, אנחנו כמו כל רשות מנהלית אחרת נעשה איזה הליך בשביל לבחור בין הגופים האלה.

אתם לא משתפים פעולה עם הסוכנות היהודית?

לפני שבועיים הייתה לנו ישיבה עם יושב-ראש הסוכנות היהודית, להעמיק את שיתוף הפעולה. קבענו צוותים משותפים ואנחנו הולכים לעבוד איתם.

זה מתאים לו, הוא רוצה את זה, בוודאי. אל"ף, זה שליח שלא עולה לו גרוש, אבל הוא יכול למצוא כמה גרושים כדי לדרבן בזכות זה. אל תוותרו בקלות בעניין 250. תמכרו את זה. אני אומר לכם עם האחריות המצפונית שלי לפחות, זה לא על חשבון ישראל, זה על חשבון האי-עבודה בחוץ לארץ.

אני מבת עמי. אם אפשר להוסיף: התקנים היום הם פרטיים, כלומר אלה לא תקנים של משרדי הממשלה. ניסינו כמה וכמה פעמים, אני מקווה שהפעם זה יצבור יותר תאוצה - - -

לא הבנתי את המושג "פרטי".

אלה תקנים שהם לא של משרדי הממשלה. כלומר גם היום בארץ יש תקנים שהם של משרדי הממשלה: משרד החינוך, המשרד לשוויון חברתי ויש תקנים שהם פרטיים. גם על זה הוצאנו תקנות, שעמותה פרטית שצריכה בנות שירות לאומי – אנחנו מתקשרים ישירות מול העמותה שעומדת כגוף מפעיל.

למה זה לא יכול להיות המתנדבים של משרד התפוצות?

פנינו למשרד התפוצות בבקשה שיהיו איתנו ביחד. הם טענו שהם לא עובדים מול קהילות. המטרה שלהם היום היא לעבוד מול פרטים, מול בודדים. יש שם החלטה. זה מה שהם אמרו לנו.

בולשיט. סליחה על הביטוי. אני יודע שיש להם הסכם עם רשת בתי הספר היהודיים בצרפת. מה זה הסיפור?

כך הם אמרו לנו, שהמטרה שלהם כרגע להתמקד יותר בבודדים.

אל תסתפקו בשליפה כזאת לא אחראית. בצרפת הם קשרו קשר עם בתי ספר של Alliance Israelite universelle ("כל ישראל חברים") והם תומכים ב-2 מיליון שקל שם. זה מהכיס הפרטי של מישהו? מה הסיפור הזה? אם כך, בואו נחסל את המשרד, הוא מיותר.

חס ושלום. הם עושים עבודת קודש אדירה.

נו, אז שיעבדו גם בזה. חבר'ה, יש לכם נכס אדיר, אני אומר לכם. אני כל כך גאה כשאני מגיע לשירות כלשהו במדינה שלנו, בתי חולים או כל דבר, ואני מזהה מייד את ההתלהבות, את המסירות של הבנות שבשירות הלאומי. אז אני גאה להגיד להם: וואו, יש חוק ואני עזרתי. חבר'ה, אתם לא יודעים כמה נפלא לראות את זה. הצעירות האלה מגיעות לחוץ לארץ, ועכשיו כל הקהילות בתרדמת חורף, לא רק בחורף. זה פשוט לא יאומן. צריך לעודד את זה. היום שליחים זה חיפוש ג'וב, לא חיפוש שליחות, ואני יודע שאני אומר דברים קשים ולא נעימים. אני אגיד גם לחברי בוז'י הרצוג. חבר'ה, אתם שולחים התלהבות – הציונות הכי יפה שיכולה להיות.

ביחס לשאלה של היועצת המשפטית של הוועדה על חלוקת התקנים, 250 התקנים, אמר יואב ארבל שאכן היום אין צורך.

החלוקה של התקנים היא בשני רבדים: גם 250 המתנדבים, מה יקרה כשיהיו לנו 500 או 700 מתנדבים שירצו, איך נבחר את ה-250 מתוכם. נכון להיום בת עמי אומרת: אנחנו עושים איזשהו תהליך פנימי אצלנו, וזה בגלל שבת עמי היא הגורם המרכזי שעושה את זה היום, אבל אם גופים מוכרים אחרים ייכנסו אל תוך תחום הפעילות הזה ובת עמי תביא את 250 האנשים שהיא רוצה לשלוח והגופים האחרים כל אחד יביא את ה-250 שלו אז באמת הרשות תצטרך לחשוב על מנגנון בחירה והקצאה. ייתכן שגם את זה יהיה מקום להסדיר בתקנות בבוא היום. אנחנו עוד לא שם כי עוד לא הגענו לרף הזה. זה הצד של בחירת המתנדבים.

יש גם את הצד של בחירת הגופים, שאליו יואב ארבל התייחס. נכון להיום אנחנו מתחת למספר כי יש רק סדר גודל של 110–120 גופים בחוץ לארץ שמבקשים למשוך מתנדבים, אבל אם יהיה פתאום שינוי בביקוש שיגדל מאוד ופתאום יהיו 700 גופים שיבקשו מתנדבים, הרשות באמת תצטרך לעשות איזשהו הליך, ושוב, יכול להיות שנצטרך לעגן את זה בתקנות.

אני לא מכיר גוף שמתקדם שלא עונה על הגדלת המספר. אבל זה טכני, זה לא חשוב. בראייה הכוללת זה לגדול, זה לגדול ולגדול. אני אומר בלי בושה: לגדול בחוץ לארץ כי בלי זה אין עלייה, והמדינה הזאת בלי עלייה היא לא המדינה שאבות המדינה תכננו. כדאי שנמשיך לעשות את זה.

יכול להיות שבבוא העת נצטרך לעגן מנגנוני הקצאה כאלה בתקנות, גם ברובד הראשון וגם ברובד השני.

אני סומך על מי שיבוא.

לא בטוח שצריך מנגנוני הקצאה בתקנות. בשביל זה יש רשות שאמורה לנהל. אבל אנחנו מקבלים את האתגר. אנחנו חושבים שכרגע 250 זה מספר ראוי.

הלוואי ותעברו אותו מהר.

אם הוועדה חושבת שצריך להגדיל – אל"ף, יכולים היום; ובי"ת, אנחנו יכולים להגיע לוועדה בעתיד.

גם כשאני לא אהיה פה.

"בקשה לאישור גוף מפעיל זר
1.
1. פרק ג לתקנות גוף מפעיל יחול על תאגיד זר המבקש לקבל אישור לשמש גוף מפעיל זר; בקשה יכול שתוגש באמצעות התאגיד הזר או באמצעות גוף מוכר שעימו התקשר התאגיד הזר בהסכם.



1. על אף האמור בסעיף 63(א)(2) לחוק, התאגיד הזר לא יידרש לעמוד בתנאי שבסעיף האמור, ובלבד שהוא פועל שלא למטרות רווח; לבקשה תצורף חוות דעת מאת עורך דין שלפיה התאגיד הזר פועל שלא למטרות רווח לפי הדין החל במדינה שבה הוא פועל; עורך הדין החתום על חוות הדעת יצרף לחוות דעתו הצהרה שלפיה הוא בקיא בדין של אותה מדינה."



סעיף 63(א)(2) לחוק דורש שזו תהיה עמותה או חברה לתועלת הציבור.

זה עורך דין ישראלי שמוציא את ההצהרה הזאת?

אם הוא בקיא בדין באותה מדינה, אבל יכול להיות גם שזה יהיה עורך דין זר.

למה שלא יהיה של המדינה?

הם לא רוצים להגביל, לדעתי.

לא הגבלנו.

זה יכול להיות גם וגם.

אני חושב שכדאי שעורך דין מקומי ייתן את זה, ויאושר או יהיה מקובל על עורך דין מקומי שלנו. אני חושב שכך קל להם יותר להשיג את האישורים בחו"ל.

אין מניעה. יכול להיות עורך דין זר.

זה עורך דין משם. בגלל זה נאמר שזה יכול להיות בעברית או באנגלית. נוכל לקרוא גם באנגלית. אין לנו בעיה שזה יהיה עורך דין משם כי עורך הדין של הגוף עצמו נמצא שם, אנחנו לא רוצים לסרבל אותו.

למה זה בשפה מוגדרת, רק באנגלית? מה עם הצרפתים שלא יודעים אנגלית?

ידברו עברית.

הלוואי. וגם ספרדית. בשפת המקום.

עוד מעט נגיע לעניין השפה.


"
1. לבקשה יצורף כתב התחייבות, חתום בידי מורשי החתימה של הגוף המפעיל הזר, לפיו התאגיד הזר מתחייב לעמוד בדרישות לפי החוק ובהסכם עם הגוף המוכר; בכתב ההתחייבות תיכלל הסכמת הגוף המפעיל הזר כי כל התדיינות משפטית בקשר למתנדב בשירות מחוץ לישראל תתברר בישראל, לפי הדין הישראלי; כתב התחייבות לדוגמה יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.



1. מסמכים לפי תקנה זו יוגשו בשפות העברית או האנגלית בלבד."

אני חושב שזה צריך להיות לפי שפת המדינה.

הבעיה הייתה שהיועץ המשפטי שלנו צריך לעבור על הכול.

יש בארץ מספיק מתרגמים. אני לא מסכים. פרט לכך, האירופאים הוציאו את האנגלים מן המערכת שלהם בעקבות הברקזיט.

אדוני היושב-ראש, הסיפור הוא שבאופן פוטנציאלי המדינות האפשריות הן לא מוגבלות, כלומר זה יכול להיות גם בסינית, באופן עקרוני. המחשבה בתקנת משנה (ד) הייתה להקל על הרשות ולהגיד: תגישו או בעברית, זה כמובן הכי נוח לנו, או באנגלית, שהיא ה"לינגואה פרנקה" שכולם מדברים בה ומתקשרים איתה בעולם.

זה לא נכון.

אתה אומר את זה לצרפתי?

אמנם למרוקאי במקרה הזה. אפשר להגיד: בעדיפות לשפה זו או זו, אבל גם בשפה המקומית.

אפשר לכתוב שאם זה בשפה המקומית יצרפו לזה תרגום נוטריוני, כדי שלפחות כאשר נבוא לבדוק את הגוף הזה יהיה בפנינו תרגום.

איזה קמצנים אתם. גם את זה אתם רוצים להלביש עליהם? באמת, תהיו ג'נטלמנים. זה לא יזיק לנו.

מה אנחנו מוסיפים?

"או בשפת המקום."

אז אפשר להוריד את הסעיף ואז אין הגבלה על השפה.

למה לברוח? בואו ניקח אחריות. נגיד: עדיף בשפה זו וזו, וכל שפה שמייצגת את המקום.

כלומר: "יוגשו בשפות העברית או האנגלית או בשפת המקום".

"ככל הניתן, או בשפה של המדינה בה פועל".

חבר'ה, תחשבו בגדול. תגיעו לברזיל – עכשיו הם חברים שלנו. תחשבו שזה יקדם.

זה יגולגל עלינו?

ישעיהו מכיר את כל השפות, זה בסדר.

אם היו חברים שלכם בוונצואלה, האמינו לי שהיו עושים עבודה נהדרת.

אם יורשה לי, אשאל שאלה פרקטית, כי אם בסופו של דבר זה יגולגל לעמותות - - -

זה יעלה פעם בשנה שני תרגומים.

אבל זה לא שניים. רק היום כמה גופים מפעילים יש לנו? אם כל קהילה תשלח – יש לי שניים בספרדית עכשיו.

נו, מה הבעיה? באמת. תנו להם הרגשה טובה. פחות בירוקרטיה זה יותר טוב.

תיקנו כפי שהקראתי.

"מתן אישור לגוף מוכר להפנות מתנדבים לשירות בגוף מפעיל זר
1.
1. המנהל רשאי לאשר לגוף מוכר להפנות מתנדבים לשירות בגוף מפעיל זר, אם הגוף המוכר ביקש זאת ובלבד שבקשתו עומדת בתנאים לפי סעיף 19(א) ו-(ב) לחוק;"



בסעיף 19(א) ו-(ב) לחוק מדובר גם על התחומים שבהם פועל אותו גוף.



"בבקשתו יפרט הגוף המוכר, בין השאר, את מערך הפיקוח שבכוונתו להפעיל לשם פיקוח על הגוף המפעיל הזר כאמור בתקנה 6.



1. אישר המנהל לגוף מוכר להפנות מתנדבים לשירות בגוף מפעיל זר כאמור בתקנת משנה (א), יגיש הגוף המוכר למנהל בקשה לאישור פרטני להפעלת מתנדב בשירות מחוץ לישראל, לפני תחילת השירות של אותו מתנדב; בקשה כאמור תכלול את הפרטים האלה בנוגע למתנדב הכלול בבקשה:



1. פירוט הגוף המפעיל בישראל שבו השלים המתנדב או צפוי להשלים 12 חודשי שירות לפחות, והתחייבות הגוף המוכר לפיה המתנדב לא יחל בשירות מחוץ לישראל בטרם ישלים את 12 החודשים האמורים;
1. שם הגוף המפעיל הזר ופרטי הקשר שלו;



1. כתובת מלאה של מקום השירות במדינת השירות;



1. האחראי ופרטי הקשר שלו;



1. פרטי הקשר של המתנדב מחוץ לישראל ושל איש קשר מטעמו של המתנדב המתגורר בישראל;



1. העתק של פוליסת ביטוח רפואי;
1. העתקים של אשרות כניסה ושהייה במדינת השירות, אם הדבר דרוש לפי הדין החל באותה מדינה;
1. איש קשר בגוף המוכר, שיקיים קשר שוטף עם המתנדב במדינת השירות, ופרטי הקשר שלו."



אני רוצה לשאול לגבי פסקה (4): "האחראי ופרטי הקשר שלו" – הכוונה לאחראי בגוף המוכר?

"אחראי" מוגדר.

איש הקשר בגוף המפעיל הזר, האדם שנמצא שם בשטח.

דבר נוסף, פוליסת ביטוח רפואי של המתנדב – מי אמור להוציא אותה? או שזה יהיה כלול גם בהסדרים של התשלומים?

זה גם בהסדרים של התשלומים. הביטוח הרפואי מוסדר על ידי הגוף המוכר, נכון להיום, וממומן במסגרת כל הסל שממומן על ידי הקהילה.

אולי צריך לחדד פה שזה ביטוח רפואי שיחול שם, במקום השירות.

לא צריך לכתוב את זה.

ביטוח רפואי על ידי חברה ישראלית או על ידי חברה שהיא אמריקאית או קנדית וכולי?

על ידי חברה ישראלית. כמו כשאתה יוצא לחו"ל, אתה עושה ביטוח רפואי.

לחברת הראל יש שלוחה שם, אבל אנחנו עובדים מול החברה בישראל.

החברה היא בישראל. מנפיקים את הפוליסה פה.

כדאי להוסיף "של המתנדב" כדי שיהיה ברור.

"הפיקוח על השירות מחוץ לישראל
1.
1. המנהל ימנה, מקרב המפקחים שמונו לפי סעיף 29 לחוק, ממונה על השירות מחוץ לישראל; הממונה יפקח על גופים מוכרים, על גופים מפעילים זרים ועל מתנדבים, בכל הנוגע לשירות מחוץ לישראל, במטרה להבטיח כי השירות מחוץ לישראל יתבצע לפי החוק.



1. גוף מפעיל זר יגיש לממונה, אחת לשישה חודשים, דיווח בדבר כל אלה:




1. עמידה של המתנדב בחובותיו;




1. הבטחת זכויותיו של המתנדב לפי החוק;




1. פרטי הפעילות שביצע המתנדב בחצי השנה שקדמה לדוח;

הדיווח לפי תקנת משנה זו ייחתם ביד האחראי בגוף המפעיל הזר ויוגש לממונה באמצעות הגוף המוכר; טופס דיווח לדוגמה יפורסם באתר האינטרנט של הרשות."

מה ההבדל בין "פרטי הפעילות שביצע המתנדב" לבין "עמידה של המתנדב בחובותיו"? זה לא אותו דבר? עמידה של המתנדב בחובותיו זה הפעילות שהוא ביצע.

אולי "החובות" זה יותר טכני.

כן, "החובות" זה יותר טכני. "הפעילות שהוא ביצע" זה הפעילות המקצועית, תיאור של מה שהוא עשה בפועל.

החובות הן שהוא הגיע, התייצב.

שהוא התייצב מספיק ימים, בהתאם לחוק, וכולי.

אני רוצה לשאול: כל חצי שנה זה אומר שאם מתנדב נמצא שנה אז רק פעם אחת במהלך השנה מוגש דיווח? בסוף השירות שלו זה כבר פחות רלוונטי.

לנו הם מוסרים בכל חודש.

זה רלוונטי למי שבא בשנה הבאה.

אמנם השיחה חברית ומשפחתית, אבל נשמור על סדר כדי שהפרוטוקול יעקוב אחר הדברים.

אני רוצה לשאול אם פעם בחצי שנה זה לא מעט מדי.

לנו המתנדב מדווח בכל חודש ונותן עדכון והמנהל חותם לו שהוא היה בכל הימים, כמו כל מתנדב בארץ. הם שולחים לי מחו"ל את הדיווח דרך אפליקציה. פה השאלה אולי היא מתי אני מעבירה את זה לרשות, אבל אני מקבלת את זה בכל חודש.

זה בעצם עוד רובד. בדרך כלל הדברים האלה נשארים אצל הגופים המוכרים. אנחנו מפקחים עליהם. פה בגלל שזה חוץ לארץ אמרנו: נעשה עוד רובד, מעבר לדיווח לגוף המוכר יהיה עוד דיווח נוסף גם אלינו.

רוצים שיהיה דיווח בכל שלושה חודשים?

אני לא אוהב בירוקרטיה אז פעמיים בשנה נראה לי מספיק.

אני רוצה אולי לשנות את הנוסח, שזה לא "יתבצע לפי החוק" אלא "לפי הדין" כדי שיהיה ברור שזה כולל את החוק, את התקנות, את ההסכם וכדומה.

בפסקה (2)?

גם ב-5(א), גם ב-5(ב)(2).

בכל מקום שהנוסח הזה מופיע הוא יתוקן.

"חובות גוף מוכר להבטחת זכויות של מתנדבים בשירות מחוץ לישראל
1.
1. נוסף על האמור בסימן ב' בפרק ו' לחוק, גוף מוכר יפעל להבטחת השמירה על זכויותיהם של מתנדבים שהפנה לשירות מחוץ לישראל, ולצורך זה יבצע, בין השאר, את הפעולות האלה:



1. יקיים שיחות עם האחראי בגוף המפעיל הזר, אחת לחודש לפחות;



1. יאשר מראש את מקום המגורים שהוקצה למתנדב, אם נוכח כי המקום ראוי ומתאים לשיכון מתנדבים, וכן את ההסדר לעניין נסיעת המתנדב ממקום המגורים כאמור למקום השירות, ובחזרה;



1. יוודא העברה של תשלומים ומתן הטבות ותנאי שירות, שהמתנדב זכאי לקבלם לפי החוק;



1. יתקשר בהסכם, בכתב, עם הגוף המפעיל הזר, לעניין הפעלת המתנדב מחוץ לישראל והבטחת זכויותיו לפי החוק;



1. יקיים שיחת וידאו עם המתנדב, בתדירות של אחת לשבועיים לפחות;



1. יעביר למתנדב, מדי חודש בחודשו, טופס משוב הנוגע לשירות ולתנאיו; הרשות תפרסם טופס משוב לדוגמה באתר האינטרנט שלה; המתנדב ימלא את המשוב ויחתום עליו, והגוף המוכר ישמור על המשוב החתום עד תום שנה מיום סיום השירות מחוץ לישראל;



1. ימסור לממונה דיווח על תנאי השירות של המתנדב ועל נוכחות המתנדב, אחת לשישה חודשים.



1. במקרה שבו מתנדב פועל במסגרת שני גופים מפעילים זרים או יותר, הגוף המוכר יהיה אחראי לכך שזכויות המתנדב יישמרו וידאג לכך שהגופים המפעילים האמורים יסכמו את חלוקת האחריות ביניהם לפי החוק."

יש הערות?

"תחילה
1.
תחילתן של תקנות אלה ביום א' באלול התשע"ט (1 בספטמבר 2019)."



בעצם כל תהליך האישור של הגופים המוכרים ייעשה עד ספטמבר?

הם זקוקים לכך כך הרבה זמן? אי אפשר להקדים?

הגופים המפעילים. לא הגופים המוכרים.

והגופים המוכרים? כלומר, לא צריך איזו הוראת מעבר על מי שהיה עד כה?

אני חושב שלא. זה ייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר אבל אנחנו נערכים לזה כבר עכשיו.

אז למה לא להקדים?

כי לתחילה יש עוד משמעויות מעבר לכך שאנחנו רוצים שיתחילו בתחילת שנת השירות כדי שלא יהיה בלבול עם אלה שמשרתים השנה, שזה לא יחול עליהם. כל ההוראות – התחילה שלהן היא ב-1 בספטמבר ואנחנו נערכים לקראת זה כבר עכשיו. כבר התחלנו באישור כל הגופים המפעילים לפי החוק בארץ ואנחנו רוצים עכשיו גם לגמור את תהליך אישור הגופים בחוץ לארץ.

עוד משהו, חברים, לפני ההצבעה?

רציתי להגיד את מה שיואב ארבל כבר אמר. אני מזכיר שהתחילה של החוק לכל פרק הגופים המפעילים חלה מכוח הוראות המעבר שקבועות בחוק עצמו ל-1 בספטמבר, שזה תחילת שנת הפעילות. כשחוקקו פה את החוק אמרנו שצריך זמן להיערכות לכל המנגנון החדש של אישור הגופים המפעילים ולכן קבענו שזה יחול לשנת הפעילות שתחילתה ב-1 בספטמבר 2019. אז גם את התקנות האלה אנחנו מחילים משנת הפעילות שמתחילה ב-1 בספטמבר.

לפני ההצבעה, משהו שלא קשור בדיוק לתקנות אבל זאת הזדמנות. אמרת שזאת הישיבה האחרונה שלך בכנסת ישראל.

אולי. זה תלוי בוועדת ההסכמות, אם יתנו לנו עוד נושא אחד או שניים לדיון.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אלי אלאלוף היקר: שנים ארוכות של עשייה ושובל ענק של השפעה על המרחב הציבורי בישראל, עשייה למען הפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית. עשייתך בכנסת והעברת החוק שלנו מהווה אבן דרך בעשייתך החברתית בישראל. לאחר אישור החוק עתיד השירות הלאומי מובטח ויצמח, בעזרת השם. בשמי ובשם 18,000 מתנדבי השירות הלאומי אזרחי, בשם מדינת ישראל ואזרחיה אני מבקש להודות לך מעומק הלב על העשייה שלך. אני מאחל לך המשך עשייה ברוכה למען המדינה ואזרחיה. "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך." תודה לך.

תודה. העשייה לא תוכננה כדי להשיג נאום כזה ממך... אבל נישאר חברים, מותר לנו.

אני רוצה להודות ברשותכם לשר אורי אריאל. הוא עמד על כך ודחף ומצא פתרונות, כולל בכותרת של התוכנית הזאת, בצורה הכי אצילית שיכולה להיות. אני רוצה להודות לו על האמון שנתן בנו כדי לקדם את החוק. אני רוצה גם, ברמה אחרת, בצורה אחרת, להזכיר את הפעילות של המנכ"ל הקודם, שר שלום ג'רבי על עבודתו ואת הצוות שליווה אותו, כל הצוות. באמת יש לך פה צוות מדהים שמכיר את הנושא על כל יו"ד ות"ו שיש בחוק הזה. הלוואי וירבו גופים כמוכם בישראל. באמת תודה רבה.

אני מ-תנו יד לחירש ונכים למען נכים. הייתי בהרבה דיונים. כפי שכבוד היושב-ראש אמר, זו הישיבה האחרונה שלך. גם בציבור הנכים ובציבור כולו, אני חושב שכבוד היושב-ראש מנהל את הוועדה, ביחד עם כל צוות הוועדה הזאת – ואני פה הרבה שנים – זו באמת ועדה למופת, עם כל הצוות, עם היושב-ראש ועם מנהלת הוועדה. אני בטוח שגם אתה בחיים האזרחיים תצליח, אלי, כי מגיע לך כל דבר. אתה בן אדם שלא נתקלתי בשכמותו. ביחד עם צוות הוועדה, מנהלת הוועדה וכולם באמת עשיתם עבודה נפלאה. תצליחו בכל מה שתעשו.

תודה לכולם. זה הכול מגיע לצוות, כולל היועצים המשפטיים והעוזרים האישיים. זו חוויה אדירה. כל מי שיגיד לכם שהכנסת היא לא מקום טוב לא יודע כמה הכנסת יכולה להיות טובה. זה מקום מדהים עם צוות מדהים, עם אנשי מקצוע בתחום המשפטי, בתחום הארגוני. איזה יכולות יש פה. הלוואי ובכל פינה בישראל יהיה כך.

תודה לחברים שלי, לחברי הכנסת, באמת תודה שבאת.

אני מנצל כל הזדמנות שאפשר – אני אמנם רק שנה אחת פה – להיות בחברתך ובמחיצת הוועדה הזאת. כל מה שהם אמרו – אמרנו את זה בפורומים קצת יותר גדולים. הכול אמיתי, אי אפשר אפילו במילים גבוהות יותר להגביה את זה. אני מצטרף לכל הברכות, אלי, אתה יודע את זה. אנחנו לא נפרדים, אין סיכוי בעולם. אני נצמד אליך. אני שואב את כל מה שאני יכול.

תודה. נעשה רק טוב למדינה שלנו.

היינו שמחים שתמשיך.

מי בעד התקנות כפי שהוקראו ותוקנו? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 2 פה אחד
הצעת תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2018 נתקבלה.

התקנות נתקבלו פה אחד על ידי שניים.

תודה לכם.

תודה לפרוטוקול שהוא תמיד נפלא ומדויק. ברבו לכם, באמת.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.