פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



14
ועדת החוץ והביטחון
07/01/2019


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 298
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, א' בשבט התשע"ט (07 בינואר 2019), שעה 10:00

הצעת צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה), התשע"ט–2018

חברי הוועדה: אבי דיכטר – היו"ר
איל בן ראובן
עליזה לביא

ענת אסיף - יעוץ וחקיקה ייעוץ, שר המשפטים ונציגי משרדו

ערן יוסף - לשכת היועמ"ש, משרד הביטחון

נדב גולני - פצ"ר קצין ייעוץ מחלקת יעח"ק, משרד הביטחון

עדינה חסון - אכ"א רמ"ד זרועות, משרד הביטחון

רוני מר - לשכה משפטית, משרד האוצר

ספיר איפרגן - רפרנטית ביטחון באג"ת, משרד האוצר

ספיר כהן - סטודנטית לשכת הדוברות, משרד האוצר

איריס האן - מנכ"לית החברה להגנת הטבע

גיתית הרש - מנהלת קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

דב גרינבלט - דובר החברה להגנת הטבע

אבי עטר - מנהל בית ספר שדה, מדרשת שדה בוקר

ירון רוזנטל - מנהל בית ספר שדה כפר עציון

עמוס זיו - עמותת לוטם

נתן איתן - מנכ"ל נאות קדומים

מירי פרנקל-שור
עידו בן יצחק
מוטי מנדלסון - מתמחה

שמואל לטקו

רמי בן שמעון



הצעת צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה), התשע"ט–2018

שלום לכולם. סיימנו דיון אחד ויצאנו לכמה דקות לקחת אוויר וחזרנו ושמענו את הבשורה הקשה שמישה ארנס נפטר. שר הביטחון לשעבר, גם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. גם איש שלאחר שסיים את תפקידיו בכנסת, השתלב בתפקידים לאומיים מהמעלה הראשונה, בוודאי תפקידים חינוכיים באוניברסיטת אריאל.

באופן אישי, הקשר שלי איתו הוא מאוד מעניין כי הייתי לוחם במילואים בסיירת מטכ"ל במבצעים עם חבר'ה צעירים כשהוא היה שר הביטחון. הוא אף פעם לא הבין מה אני עושה שם, זה היה נראה באמת מוזר.

באמת, כאב עצום. איש שאני מניח שבימים הקרובים הציבור ייחשף לפעילות שלו ומעבר לכך – לאישיות שלו. כואב. יום עצוב.

רק נוסיף זה שתמיד הוא שם את הערכים לפני הפוליטיקה. זה מאוד בלט אצלו. הוא היה פה בפתיחת המושב האחרון. הוא בא לבקר בכנסת והוא אמר שצריך להחזיר את הכנסת למקום שהיא הייתה בו.

העבודה חייבת להימשך. אנחנו עוברים מנושא אחד לנושא אחר. אנחנו בישיבת ועדת חוץ וביטחון, ישיבה פתוחה, עוסקים באישור צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה), התשע"ט–2018. ערן יציג את הצו. בבקשה.

נשלים את המהלך המשולש של הוראות שעה בחוק שדנות בשירות חיילים במשטרה ובשב"ס שאושר בשבוע שעבר ואת צו השירות במסגרות מערכת הביטחון שאושר בשעה הקודמת. אנחנו עוברים לצו האחרון שמגדיר שירות של חיילים מחוץ לסד"כ צה"ל והוא מדבר על מסגרות של משרד החינוך, בעיקר. מסגרות שתכליתן להשיג יעד ביטחוני-לאומי.

לצערי, יש איזושהי תקלה ונציגי משרד החינוך שהיו אמורים להוביל את הדיון הזה לא הגיעו. אני אציג עד כמה שאני יודע ואני מקווה ששאר המשתתפים יוכלו להשלים.

מה זאת אומרת משרד החינוך לא הגיעו? הם לא קשורים לסיפור? איפה מוצבות המורות החיילות, לא במשרד החינוך?

בוודאי.

אני מבין שזו תקלה. דיברתי כרגע עם היועצת המשפטית שם – היא לא קיבלה זימון, לא ידעה על הדיון.

עכשיו דיברנו עם הלשכה – הם קיבלו את המיילים. מישהי שם טוענת שלא קיבלה, אחת כן קיבלה. הם קיבלו את המיילים, יש לנו אישור של מי שקיבל, שמות.

אבל יש פה גופים שמקבלים את התקנים ממשרד החינוך.

ברור.

זו אסיפת הורים, לא אסיפת נכדים. אני קצת מופתע – אם לדיון כזה לא מגיע משרד החינוך, אז אני כבר לא יודע לאן נציגיו מגיעים.

האמת, מפתיע. מפתיע, משום ששר החינוך נתן את ברכתו. מפתיע מאוד שאין פה נציגים של משרד החינוך. אפשר להעלות מישהו בטלפון?

בדיון עצמו? אני לא מכיר פרוצדורה כזו.

אנחנו בכלל יכולים לעשות דיון כזה בלי משרד החינוך? הוא הלקוח הראשי, אם אני מבין נכון.

זה נכון, אבל זה צו של שר הביטחון ולכן ניתן לקיים את הדיון. אני מציעה שנתחיל - - -

אולי הם לא רוצים את החיילות? יכול להיות שאנחנו הולכים להחליט להוציא צו בכפייה.

אדוני, כל העבודה שהייתה כאן על הצו הזה, אני לא חושבת שזה בכפייה. זה בהרבה תודה, הערכה – כפייה? בטח לא.

שלא נימצא ככנסת כופים משהו על הרשות המבצעת בניגוד לרצונה.

לא. זו לא הכוונה.

אחרי זה צריך לעשות תיקון.

אני חושבת שנפלה פה תקלה, פשוט. נפלה פה תקלה, זה לא עניין, עד כמה שאני מכירה את משרד החינוך ואת שר החינוך בהקשר הזה – לא באתי לסנגר עליו בהיבט הפוליטי, אלא בעניין של המורות החיילות. אני חושבת שתקלה נפלה כאן, אדוני.

אני יכול לציין שהצו כמובן מתואם עם הדרג המקצועי של משרד החינוך, הנוסח מסוכם איתם. הם היו חלק מהדיון בממשלה. אני אשלים ואגיד שבמקור חשבנו שאת הצו הזה כדאי לאשר לתקופה קצרה יותר על מנת לאפשר בחינה מחדש של הצורך ושל התפקידים ושל המקומות השונים שמוצבים בהם חיילים ובקשה גם של גופים נוספים. בסוף החליטה הממשלה לבקש אישור של הצו כמות שהוא לשלוש שנים.

לצד ההחלטה הזו הוחלט על הקמה של צוות בין משרדי שיעשה את הבחינה המדוברת, יגיש את המסקנות שלו תוך חצי שנה – זה כבר יהיה לממשלה ולכנסת הבאה. אבל אנחנו ננסה לנצל את תקופת פגרת הבחירות כדי לעשות עבודה בדרג המקצועי כי יש פה מה לבדוק. זה לא מובן מאליו ויש פה מקום לבדיקה.

מצד שני, כיבדנו את הבקשה שכל המסגרות האלה שמחוץ לסד"כ יוארכו כרגע לאותה תקופה של שלוש שנים.

אני מבקשת להתייחס לאמירה של ערן. בהמשך לדיון הקודם, ערן, אני לא חושבת שניתן לנתק את הצבת החיילים בימ"ל בגופים ביטחוניים מהדיון שמתקיים כאן. אני אתחיל דווקא מהצד השני. הצבת חיילים לצרכים ביטחוניים לאומיים שונה מהצבת חיילים במערכת הביטחון, אבל זו שאלה ערכית. זו שאלה שהכנסת צריכה להחליט האם לצה"ל יש מטרות נוספות, למשל, מטרות של חינוך וזה לא לממשלה להחליט. זו החלטה של הסדר ראשוני.

לעומת זאת, הצבת חיילים בגופים ביטחוניים, זו שאלה שצריכה גם להישאל על השולחן אם אתם עורכים בדיקה מכיוון שלא ברור שחייל שמתגייס או חיילת שמתגייסת לצה"ל צריכה לשרת בגוף ביטחוני. אם יש יותר מדי חיילות, אז אולי לא צריך להאריך לכל החיילות את אורך השירות הסדיר.

אם אתם עושים עבודה – אני אומרת את זה גם למשרד המשפטים כי שמעתי את זה מדרור – אם עושים עבודה, עושים עבודה על הכול כי מה שאתם הצגתם זה שאתם רוצים לעשות עבודה רק לגבי הצבת חיילות בתפקידים בגופים שאינם גופים ביטחוניים. זאת אומרת, ב-26א(2).

אם אתם פותחים את השאלה, צריך לפתוח את השאלה לגבי כל הצבת חיילים בימ"לים, גם במשטרה וגם בשב"ס, גם בגופים הביטחוניים וגם חיילים במקומות אזרחיים לתכלית של יעדים ביטחוניים לאומיים. אני לא חושבת שניתן לנתק את השאלה הזו מכלל הצבת החיילים בימ"לים.

מבחינה משפטית או מבחינה ערכית?

מבחינה משפטית. לא נפתח את הדיון העקרוני, אבל אני אומרת שמבחינה משפטית בהחלט יש שוני. אני רואה את הדברים אחרת. אני אומרת שאם יש מקום להצבת חיילים בבתי ספר שדה או במקומות אחרים לצורכי חינוך, זו לא שאלה של הממשלה, זו שאלה של הכנסת.

האם הכנסת רואה שלצה"ל יש תפקידים נוספים מעבר לתפקידי הלחימה. זאת אומרת, רק מכוח - - -

הסדר ראשוני כתוב בחוק. הוא מאפשר לממשלה, בתוך ההסדר הראשונה - - -

יש פה - - -

- - - באישור של הוועדה. את לא יכולה להגיד שאין הסדר - - -

נכון. אבל אם בודקים, אז בודקים את הכול כיוון שהדברים השתנו. בתוך הצו שאנחנו דנים בו עכשיו יש אמירה עקרונית וערכית של הכנסת שאמרה: לא, אני רואה גם תפקיד נוסף לצה"ל מעבר לתפקידי הלחימה.

היא אמרה את זה לפני הרבה מאוד זמן.

זה בדיוק מה שאני אומרת. אני אומרת שזו אמירה של הכנסת וזו לא אמירה של הרשות המבצעת להחליט האם תפקידי חינוך הם תפקידו של צה"ל או לא. זה תפקידה של הכנסת.

אני מאוד שמחה על ההערה משום שמה שקרה כאן, להזכיר לכם, זה שמצאנו את עצמנו מקבלים פקודות על סגירת המסלול שלא על ידי הכנסת. כל מה שקרה כאן וכל מה שתיארת, פגשנו בדרך כל מיני פקידים שעניינם או לא עניינם, בלי לשאול את הכנסת. לי זה נודע בדרך-לא-דרך. אני מאוד שמחה על ההבהרה הזאת. זאת אמירה של כנסת ישראל לגבי החלטות שלנו ובטח לגבי המסלול של המורות חיילות.

זה שאנחנו נמצאים כאן בדקה ה-99 וחצי, אם שנה או שלוש שנים, מצאנו את עצמנו לפני שנתיים עם איומים אחרים – פעם זה עם משרד הביטחון, אחרי זה מצאנו את זה בייעוץ המשפטי של משרד החינוך בפעם הזאת.

אני שמחה מאוד על ההבהרה של היועצת המשפטית של הוועדה. והכנסת גם אומרת את דברה ולכן אנחנו כאן.

עליזה, קודם כל וכדי לעשות סדר, אין דקה 99 וחצי. יש דקה 90 וחצי.

אני רדפתי אחריך כדי שנעשה את זה עד ה-1 בינואר.

מאז גיל 16 לא רדפו אחרי. שמחתי מאוד. לעצם העניין, וזה מתחבר למשהו שעליזה אמרה, הניסון לעשות דיפרנציאציה בין הצווים או בתוך הצווים ואחד לקבוע לשנה ואחרים לקבוע לשלוש שנים, לא עבר את הסף שלנו ואני חושב של אף אחד מאיתנו, לא של הצוות של הוועדה, לא של הייעוץ המשפטי וגם לא של חברי הכנסת.

היו אליי פניות רבות בנושא הזה וממש ערב ההחלטה בממשלה שוחחתי עם מזכיר הממשלה ואמרתי לו שלא יכול להיות שהוועדה תקבל תכתיבים של שנה או כל תקופה אחרת או לחלק את השלוש שנים בצו אחד לפרקים שונים לגבי צווים אחרים. שוחחתי גם עם שרת המשפטים והיינו תמימי דעים בנושא הזה.

לכן קודם כל אני שמח שהצווים מגיעים כמקשה אחת. זה הוגן. בדיאלוג בין הממשלה לבין הכנסת זה מהלך הוגן. עכשיו, לגבי ההמשך, מי קובע מה, שאלתי את היועצת המשפטית האם משפטית יש בעיה או ערכית.

ערכית – זו סוגיה אחרת, כמובן. משפטית – מירי, היועצת המשפטית של הוועדה, אומרת שיש. אני מבין שענת חולקת על זה שיש מגבלה משפטית או שזה נובע מסיבה משפטית?

אמרתי, ומירי לא חלקה על זה, שמדובר בשני סעיפים מסמיכים נפרדים, פסקה (1) ופסקה (2), שכל אחד מהם מנוסח אחרת.

נכון. אנחנו לא יכולים להתווכח עם ההסדר.

אני לא יודעת אם זה לדיון היום, אבל אפשר להיכנס ולדבר על ההבדלים ביניהם. אני רואה את הדברים קצת אחרת לגבי האמירה המשפטית, אם חייבים לבחון את כל הדברים כמקשה אחת או שאפשר להפריד. אבל נדמה לי שזה לא בדיוק לדיון היום.

כן. אנחנו בתוך הצו. ערן, סיימת?

כן.

יש התייחסויות אחרות, עד שנשמע קול זמיר ממשרד החינוך?

אם אפשר להוסיף על מה שענת אמרה. הסעיף המסמיך לגבי הצווים האלה נותן לשר הביטחון בצורה מפורשת את הסמכות לקבוע. הוא צריך להשתכנע שהתפקידים האלה והמטרות האלה, אם הם לא ייעשו בידי חיילים, לא יושג היעד.

כלומר, זו סמכות שהמחוקק נתן בהסדר הראשוני, כמו שמירי ציינה, לשר הביטחון ולשרים הרלוונטיים. כלומר, הממשלה אמורה לעשות פה את הבדיקה. זו בדיקה מקצועית, עניינית. בדיקה של מדיניות שהממשלה אמורה לעשות.

כמובן, אמרנו את זה גם בסבב הראשון כשדיברנו על הבדיקה הזאת, הבדיקה תוצג לממשלה ותוצג כמובן גם לוועדה. אבל הסמכות היא של הממשלה וזה עולה בצורה ברורה מהחוק. אין לגבי זה - - -

בתוך הסעיף הזה מגולמת – אחרת אי אפשר היה להציב שם חיילים – האמירה וההכרה שלצה"ל יש תפקידים נוספים. אחרת אתה לא יכול להציב התפקידים האלה חיילים.

אין על זה ויכוח.

אבל אני רוצה לומר לך שהצבת חיילים בגופים ביטחוניים, אפשר לבחון את הסעיף המסמיך שאם יש יותר מדי חיילים, אז לא צריך להציב אותם שם מכיוון שחוק שירות ביטחון מדבר על שירות בצה"ל, הוא לא מדבר על שירות בצה"ל ובגופים ביטחוניים.

לכן אני אומרת שנכון שהסעיפים מנוסחים בנפרד, אבל הדיון הוא הצבת חיילים מחוץ לימ"ל. לכן זה כולל את הדיון האם צריך חיילים במשטרה, בשב"ס, בגופים הביטחוניים. כאן אני חושבת שההסדר הוא אחר. כאן ההסדר הוא לא רק הצבת חיילים מחוץ לימ"ל אלא יש אמירה ערכית של הכנסת שלצה"ל יש תפקידים נוספים מלבד התפקיד הביטחוני שלו.

אבל מי שאמור לבדוק את התפקידים האלה זה שר הביטחון. שר הביטחון אמור להשתכנע וזה לגבי הצווים לגבי הארגונים האלה. זה לא המצב לגבי ההצבה שלהם, לא בשב"ס, לא במשטרה ולא בגופים הביטחוניים.

שב"ס או משטרת ישראל, זה ממילא בא מכוח הוראת שעה שצריכה לעבור בכנסת, היא שונה. אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שבסוגיה הזו, בצו הזה שאנחנו דנים בו היום, הייתה הערה – תקנו אותי אם אני טועה – של היועץ המשפטי לממשלה שלפי מה שנאמר לי על ידי מזכיר הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה הוא זה שמצביע על הבעייתיות שבהארכת הצו בכלל. שרת המשפטים אמרה לי שהפשרה הייתה שהצו יוארך בשנה עש לבדיקה. הכנסת או הוועדה מבחינתי, הבהירה עוד לפני שהדיון התקיים שאנחנו לא נעסוק בדיון בתקופות דיפרנציאליות לצווים השונים.

לכן האמירה שלך היא נכונה מהזווית של משרד הביטחון, אבל אם היועץ המשפטי לממשלה – תקני אותי, ענת, אם אני טועה – סבור שיש כאן בעיה, אז אנחנו לא יכולים להקל בזה ראש.

כל התיאור שלך נכון. בסופו של דבר, אנחנו פה היום עם צו לשלוש שנים שכמובן עבר את הממשלה בלי הערה של היועץ המשפטי לממשלה. עדיין, את הדיונים לגבי קשיים שיש, כאלה או אחרים, הממשלה תעשה גם בתוך השלוש שנים של הצו, בהנחה שהוא יאושר כפי שמתבקש וכמו שאמרת בדיון הקודם, הרבה לפני תום השלוש שנים.

אני שמח שהממשלה לא הצריכה אותנו להיכנס לדיון ואולי אפילו לעימות על הצעה שעל פניה הייתה בה בעייתיות לא פשוטה גם מבחינתנו, אני חושב, וגם מבחינתכם. העובדה שיש לנו צווים לשלוש שנים לגבי כולם, זה מאפשר לנו להסתכל בעין אחת על כלל ההצבה של חיילים וחיילות ביחידות, כמו שזה מנוסח כאן: להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים.

זה כבר עזר לנו להיות יותר ענייניים בדיון הזה מאחר וגדלנו ב-50% בכוח האדם של הכנסת פה, חברי הכנסת. חבר הכנסת איל בן ראובן, אתה רוצה לומר משהו לפתיח לפני שנמשיך?

באתי כי הצו הזה ראוי. עשינו לא מזמן מערכה לא פשוטה כדי שהארגונים יוכלו לשרת את מערכת הביטחון מתוקף היותם גם לובשי מדים ונותני דוגמה לבחורים הצעירים. נוער שמקבל חינוך מנוער בוגר קצת יותר הוא ראוי מאוד בכל הנושא של שמירת הטבע וכולי. לכן אני חושב שזה דבר בהחלט ראוי לאישור כדי להמשיך.

שמעתי פה בעיה שעלתה לגבי רצון של משרד החינוך לקצץ בתקנים אחרי שמערכת הביטחון מאשרת. אני חושב שאנחנו צריכים להתמודד עם זה. אם הצו יהיה כפי שאישרנו אותו בעבר, אני חושב שצריך לאשר אותו כלשונו ולתת לעסק הזה להמשיך לרוץ. אני חושב שהוא דבר נכון.

לא היית כאן בהתחלה, איל, אבל עד עכשיו אין לנו פה נציג משרד החינוך.

לא הייתי קושרת בין שני הדברים. אני חושבת שיש פה תקלה שמשרד החינוך לא נמצא ולא הייתי לוקחת את זה לכיוון של המיעוט בתקנים.

אני רוצה לברך. עברנו פה תהליך ארוך מאוד. זה סוג של דז'ה וו גם למה שהיה כאן לפני שנתיים. גילוי נאות: הייתי מורה חיילת בחלק הראשון שלי בצבא. איך שנודע לי לפני כשלוש וחצי שנים על הרצון לסגור את המסלול בעקבות הקיצוצים – משרד הביטחון הוביל את זה – הובלתי כאן בכנסת את המאבק נגד הסגירה של המסלול של המורות החיילות בכלל ומורות חיילות ירוקות בפרט.

המורות החיילות, לאורך השנים הוכיחו את החשיבות שלהן בהנגשה של ידע, בשיח שמתפתח גם במקומות שמורים לא מצליחים ובעיקר בהשבחה של המשמעות בשירות צבאי משמעותי ואיכותי הרבה מאוד פעמים.

אני יכולה לשתף אתכם, ליד הבית שלך, יושב-ראש הוועדה, הייתי מורה חיילת באשקלון ואני לא אשכח עד היום למרות ש-35 שנה חלפו, את הסיור שהובלתי בגשר "עד הלום" והמורה שם אמרה לילדים: מי עוזר לי לחפש את החתימה שלי משנה שעברה? וזה מה שהיה המסר מהמורה. אני לקחתי את זה כסוג של משהו שממנו אני פיתחתי את ההדרכה שלי גם למורים וגם לתלמידים באהבה לארץ, בלימוד שלה דרך הרגלים.

גשר "עד הלום" הוא צומת משמעותית בחיים שלנו כאן, בהיבט שלנו אחורה וקדימה, לא רק לחפש חתימות – בטח ובטח שאנחנו נגד החתימות – אבל בדור שלנו ובעולם הווירטואלי צריך להחזיר את המשמעות ומי אם לא המורות החיילות.

מילה על כל הביורוקרטיה שנעשתה כאן. היו פה מחטפים לא ראויים לאורך הדרך אני שמחה שזיהינו אותם בזמן. יש פה, מעבר לכל דבר אחר, אמירה ערכית. גם אם רוצים לשנות, צריך לשנות בשיח ובדיאלוג ולא למצוא בדר, כמו שמצאנו במקרה הזה, איזשהו פקיד במשרד החינוך, במחלקה המשפטית, שהחליט על דעת עצמו לעצור את המפעל המשובח והראוי הזה.

אני שמחה שנזעקנו בעוד מועד. גם שרת המשפטים, גם שר החינוך נתנו כמובן את ההסכמות שלהם ואת התמיכה שלהם בפרויקט הזה. אני רוצה להודות גם לארגונים הירוקים על העבודה שלכם, החברה להגנת הטבע ובכלל, על המידע שהעברתם לנו מבעוד מועד וביחד הצלחנו למנוע את הסגירה של המסלול החשוב והמשובח.

אני מודה לך, יו"ר הוועדה, על ההירתמות המידית שלך, לחבר הכנסת אל בן ראובן ולכל חברי הכנסת. במקביל אני מזכירה שיש לי הצעת חוק בעניין. היא נמצאת בוועדת שרים, היא עומדת שם. אני מקווה שלא נצטרך להשתמש בה, אבל אם נצטרך – גם לנו יש את הדרכים שלנו. אבל אני תמיד בוחרת בדרך הדיאלוג.

תודה, אדוני היושב-ראש על העזרה, על הסיוע ועל התמיכה וגם למנהל הוועדה שמהרגע הראשון שהפניתי את המידע אליך, אתה טיפלת גם מול הצבא, גם מול משרד הביטחון והבאת את הדברים לידי סיום. תודה רבה לכם.

תודה רבה. לפני שנשמע את הגופים אני רוצה לומר בגילו נאות: באשקלון לא הייתי מורה חייל, אבל הייתי תלמיד של מורה חיילת בכיתה ח'. לפני כמה שנים פגשתי אותה, מה היא אומרת לי? לא הייתי מאמינה שייצא ממך דבר כזה. מה שנקרא, ברגע של גילוי לב זה מה שהיא אמרה.

לי אומרים: לא מאמינים שהיית מורה חיילת והדרכת טיולים. יש לי עוד פלדיום.

בבקשה איריס. לאחר מכן – ירון.

תודה. גילוי נאות: גם אני הייתי מורה חיילת, גם לי יש עוד פלדיום והיינו שכנות, מתברר, כי אני הייתי מורה חיילת בבית ספר שדה שקמים. הנה, אנחנו באותו אזור. וגם אני הדרכתי ב"עד הלום" לפני שעשו את כל העבודות שם. זו תקופה מעצבת בחיים, לא רק של מורות חיילות אלא בכלל.

אני רוצה להתחיל גם בתודה גדולה לכל צוות הוועדה. לאדוני היושב-ראש שגם רדפתי אחריך קצת, השתדלתי לא יותר מדי; למנהל הוועדה, לכל הצוות של הייעוץ המשפטי ולעידית. באמת בדקה – אני לא יודעת אם ה-99 וחצי – אבל ה-59 וחצי אולי כי אנחנו באמת בנקודה קריטית של רגע לפני הגיוס של המחזור החיילות הבא.

כמו שאמרה חברת הכנסת לביא שמובילה את העניין הזה מהרגע הראשון בשליחות כל כך עמוקה וכל כך מחויבת ובלעדייך לא היינו פה, תודה גדולה וענקית. אנחנו באמת ברגע האחרון ומחזור הגיוס הבא נמצא למעשה בסימן שאלה ותלוי בהחלטה שלנו כאן.

אנחנו מדברים, כמו שנאמר כאן קודם, על מסלול – זה מפעל, למעשה – מאוד ערכי ומשמעותי וראוי. הדברים האלה נאמרו, ובידנו ההחלטה אם לאפשר להמשיך אותו או לעצור אותו. מפעל שהתחיל מימי בן גוריון. האמת שאני לא יכולה לדמיין את החברה הישראלית בלעדיו. חלק כל כך משמעותי בחינוך לאהבת הארץ, לידיעת הארץ. החיבור שלנו לארץ הזו.

עם השנים, מאז שהיינו אנחנו מורות חיילות ויחידת מורות חיילות והמורות החיילות הירוקות היו אימפריה, היינו 150 מורות חיילות בשנה, זה הלך והצטמצם. אנחנו מדברים היום על מספר זעום של מורות חיילות.

כמה יש היום?

כרגע מדובר על 40. משרתות בפועל 26. הובטח, ואני אתייחס לזה תכף - - -

- - -

מה שדובר עליו בזמנו וחשוב שייאמר ברור בעניין הזה הוא שיהיו לפחות 53 מורות חיילות בשנתיים. זה מעט מאוד. נמצאים פה נציגים של כל הגופים שעוסקים בנושא הזה, זה מעט מאוד מורות חיילות. הן גם לא יכולות להיות בקבוצות קטנות מדי - - -

את אומרת שזה לא קורה.

אני אומרת שבפועל אנחנו נלחמים על מספר המורות החיילות שאנחנו יכולים לגייס כל שנה. חשוב שתצא מפה באמת קריאה שיהיו לפחות 53 מורות חיילות כפי שדובר כשיצאנו בראשית הדרך למאבק הקודם לפני שנתיים, כשעלתה שוב החרב על המסלול הערכי כל כך הזה.

חשוב לנו להבין למה זה לא קורה. הבעיה היא שצה"ל לא נותן תקנים?

כן. העניין התחיל עם הקיצוצים. בפעם הקודמת, משרד הביטחון הוביל את העניין.

צה"ל נמצא פה, הוא ידבר עוד רגע. בבקשה, איריס.

חשוב באמת כי אחרת כל המהלך הגדול הזה שכולנו נרתמנו אליו וכולנו מחויבים לו, בסופו של דבר יתנפץ למשהו שאין לו משמעות בשטח.

בהקשר של הדיון שעלה כאן על הסמכויות של הממשלה, כנסת וכולי, הצו עבר בממשלה ברוב מוחלט בלי הסתייגויות. מכיוון שהתכתבנו גם עם השרים ערב קבלת הצו וגם אחריו, אני יודעת בוודאות ששר החינוך תמך באופן נמרץ ומלא בהארכת הצו לשלוש שנים.

אנחנו יודעים שיש גיבוי מלא ותמיכה מלאה מתוך אותו מקום ערכי של משרד החינוך, של שר החינוך ושל הממשלה כולה.

מאז קרו כמה דברים ויכול להיות שהוא התחרט. אנחנו לא יודעים.

מאז, זה היה לפני פחות משבועיים, אנחנו יודעים ויש לי תיעוד של זה.

את רצינית? שבועיים זה - - -

הוא רוצה עכשיו יותר.

בדיוק. בעוד יומיים אנחנו מקיימים כנס, כנס ירושלים לטיילות חינוכית. השר בנט אמור היה להשתתף בו. הוא לא ישתתף, אבל הוא שלח לנו ברכה מצולמת. בברכה המצולמת הוא חוזר ופותח בזה ומדבר על החשיבות של שירותן של המורות החיילות הירוקות.

מי שזה כל כך חשוב לו, דואג שיהיה נציג שלו בדיון כזה.

כנראה שזו תקלה טכנית. זה נאמר כאן על ידי חברת הכנסת לביא.

זה דיון שנקבע אד הוק, זה דיון שנקבע מאוד מהר, אז יכול להיות שבגלל זה.

מה זה מהר? זה נקבע מהר?

שהיה אישור ועדת הסכמות.

אני רוצה להודות לכולם, לכל מי שהגיע והתגייס, לחברת הכנסת עליזה לביא על ההובלה המשמעותית של זה, לכל צוות הוועדה. אני מקווה שנצא מכאן עם ברכת הדרך לפחות לעוד שלוש שנים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שמדינת ישראל תתקיים בלי המסלול הכול כך ערכי ומשמעותי הזה.

תודה. ירון רוזנטל, בבקשה.

לא אחזור על דברים שאיריס אמרה. אני רק אומר מספר דברים עקרוניים. אנחנו 13 שנה במאבק הזה. באמת, חברת הכנסת עליזה לביא מובילה אותו כמו לביאה בשלוש וחצי שנים האחרונות, אבל היו גם סיבובים קודמים ועוד סיבובים קודמים ועוד סיבובים קודמים.

המכנה המשותף של כל הסיבובים האלה הוא שתמיד הדרג של הפקידות במשרדי הממשלה שונים, בחלקם לפחות, מעלה סימני שאלה לגבי המסלול הזה, והדרג הנבחר, חברי הכנסת, קואליציה רחבה מאוד מחברי הכנסת מהימין וחברי כנסת מהשמאל, כולם במשך שנים ארוכות, 13 שנה, באים פה ותומכים.

המסר שצריך לעבור לדרג הפקידותי הוא שמי שנבחר על ידי העם תומך במסלול הזה תמיכה רחבה מקיר לקיר. אי אפשר להתעלם מהתמיכה הזאת ואי אפשר כל פעם, שנה אחרי שנה, להקים ועדה ושוב לערער על הסמכות.

בן גוריון תיקן את הצו הזה לפני יותר מ-60 שנה ופתאום יש ליועצים המשפטיים בעיה עם זה. זה קיים 60 שנה. זה לא משהו חדש. אז אם באמת פתאום גילו בעיה, יתכבדו הפקידים ויתנו לנו כמה שנים ונעביר את זה בחוק של חברת הכנסת עליזה לביא ונפתור את הבעיה חוקית.

הרי הבעיה החוקית, אם יש בעיה כזו, היא תולדה של נוסח התקנה. אז שכשיהיה חוק, הוא כבר יגבר על התקנה והכול יהיה בסדר ואז נפטור פעם אחת ולתמיד את עצמנו מהדיון הזה. אני לא מצליח להבין איך שנה אחרי שנה מטריחים חברי כנסת, נבחרי ציבור, לבוא ולהגן על משהו שהם הגנו עליו לפני שנתיים ולפני שלוש ולפני ארבע שנים. מה השתנה? לא השתנה שום דבר. הגיע הזמן שהפקידות מכל המשרדים תבין את זה. אם לא הייתה לזה תמיכה רחבה, הייתי מבין – יש לפעמים יחסי כוחות. אבל כולם תומכים בזה, כל חברי הכנסת.

מעבר לתודות גם יושב-ראש וגם לחבר הכנסת איל בן ראובן וכמובן לחברת הכנסת עליזה לביא, אני קורא לוועדה לקבל את בקשתה של איריס, מנכ"לית החברה להגנת הטבע, שמספר התקנים שיוקצה לירוקים יהיה 53, כמו שדובר בוועדה בסבב הקודם וכמו שדובר אין-ספור פעמים בסבבים קודמים, שמספר המפתח יהיה המספר שלפני הקיצוץ, דהיינו 53 מורות חיילות ולא נצטרך להגיע לפה עוד פעם ועוד פעם וגם אתם תהיו עסוקים בלהגן על ביטחון ישראל ולא לנהל מלחמת מאסף מול הפקידות.

אתה מודע לזה שבצו אין התייחסות למספר.

נכון. אבל אם הוועדה תכניס את זה לפרוטוקול, אז משרד החינוך אמר לנו שמבחינתו זה קייס טוב וככה הוא יוכל להתקדם עם זה.

זה מה שנאמר.

צה"ל, בבקשה.

אני אתייחס למספרים שעלו. כמובן הייתה תוכנית התכנסות בשנים האחרונות לצמצום כל הימ"לים. ימ"ל מורות חיילות בסך הכול הצטמצם מ-600 ל-400. אנחנו לא רואים פנימה את המסלולים. דיברו על זה שאין נציג משרד החינוך, אבל משרד החינוך הוא זה שמקבל את כמות החיילים והוא זה שמשבץ פנימה למסלולים השונים ולכן אנחנו לא ידעים להתייחס למספרים בתוך המסלולים השונים אלא לסך הכול שעומד על 400.

יש עוד התייחסויות?

אנחנו צריכים לעמוד על כך – אם אנחנו מוציאים מפה את התקנה הזאת – שהתקנה הזאת אכן מתממשת, ומתממשת כמו שאנחנו מתכוונים. לכן זה נכון גם לגבי משרד החינוך, למרות שיש פה תקלה שהנציג שלהם לא הגיע, אני חושב שכדאי שנגיד את זה. אני אומר את זה פה בוודאי לפרוטוקול. אני מציע גם שאתה תגיד את זה שאכן זה יתממש כי אנחנו כולנו מסכימים.

היינו פה הרי בדיונים לפני שנתיים כשעליזה הובילה בסדר גמור. אני חושב שזה היה אחד מהדיונים שהייתה בו הסכמה מכל קצוות - - -

כולם גם חתומים על החוק. כולנו חתומים - - -

- - - ולכן צריך - - -

העניין, איל, הוא שבעוד שלוש שנים זה יחזור לפה. הצו הוא לשלוש שנים, גם בעמל רב שנעשה כאן. אני תמיד אומרת שארגוני החברה האזרחית חייבים לשבת על המדוכה. לא תמיד אנחנו כאן - - -

אבל עצם הדיון עכשיו צריך לאשר את זה וללכת קדימה ולהמשיך לטפל ואולי לחזק את זה, אבל כרגע צריך, קודם כל, לתת לזה להמשיך לרוץ ולוודא שזה קורה.

עוד הערות לפני שאנחנו עוברים לקריאת הצו ולהצבעה עליו? עידו, אפשר לקרוא את הצו.

ערן, אתה רוצה להתייחס?

בטיוטת הצו כפי שהונחה, אחד הגופים שרשומים הוא "מרכז מעין החינוך התורני בארץ ישראל". זה גוף שבדיון הקודם ב-2015 סוכם שהוא יורד מהצו. הוא היה עדיין בצו כי היו שם עדיין חיילים מוצבים ולכן הוא נקבע לתקופת ביניים. באמצע 2017 כבר הצו פקע לגביו. הוא מופיע פה בעצם בטעות, אפשר להוריד אותו. אין חיילים, לפי מה שאני מבין, בגוף הזה. אין ולא אמורים להיות, לכן הוא מופיע בטעות.

זאת אומרת שאנחנו קוראים את הצו בלי הסעיף הזה? זה מעורר בעיה למישהו? בבקשה, עידו.

"שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים

1. הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי סעיף 26א(א)(2) לחוק:

(1) בתחום החינוך - שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך לרבות בהצבה על ידי משרד החינוך במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: החברה למתנ״סים מרכזים קהילתיים בישראל בע״מ; קרן קיימת לישראל; רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם - לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון; בית ספר שדה שער הגיא, המכון למורשת דוד בן-גוריון; מדרשת שדה בוקר;

(2) בתחום העלייה והקליטה - שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר "נתיב" ובפיקוח משרד ראש הממשלה.

תוקף

2. תוקפו של צו זה עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021).

הוראת מעבר

3. יוצא צבא שביום תחילתו של צו זה משרת מעבר במסגרת או בפעילות שמנויה בצו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים)(הוראת שעה), התשע״ו-2016, טרם פקיעתו, יראו אותו כמי שמשרת לפי צו זה, אף אם המסגרת או הפעילות אינה מנויה בצו זה.".

עד כאן. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד הצעת החוק? ירים את ידו – שלושה. מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד הצו – פה אחד
הצעת צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה), התשע"ט–2018, נתקבלה.

הצו אושר פה אחד.

הצו טעון קיום חובת התייעצות עם שלושה שרים: שרי המשפטים, החינוך והקליטה. נכון לעכשיו הועברו אלינו רק אישורים של משרד החינוך, יצטרכו גם - - -

את משרד המשפטים אנחנו כמובן נצרף. לגבי שר הקליטה, כיוון שראש הממשלה הוא עדיין שר הקליטה, אנחנו לא נוהגים לכתוב בצו שהשר מתייעץ עם עצמו.

כן. ביום רביעי ימונה - - -

אנחנו התרגלנו לזה, לצערי הרב.

עדיין לא מונה.

יריב לוין לא ממלא מקום - - -

לא אושר על ידי הכנסת.

מירי, הערה לפני שאנחנו סוגרים את הישיבה?

שוחחתי עם עורכת הדין שנית הראל מהלשכה המשפטית של משרד החינוך והם תומכים בצו.

תודה.

אוקיי. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40.