פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



43
ועדת החוקה, חוק ומשפט
23/01/2019


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 754
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ז בשבט התשע"ט (23 בינואר 2019), שעה 10:30

הצעת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אסף נחמני - מנהל מח' ניהול סיכונים ברשות שוק ההון, הביטוח והחס, משרד האוצר

אלי אלפסי - מנהל מחלקת רישוי סוכנים ויועצים רשות שוק ההון הביט, משרד האוצר

ברוך לוברט - יועץ משפטי לרשות שוק ההון, משרד האוצר

יעל צוקרמן בלאו - עו"ד ברשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

יאירה פרנקל - עו"ד בלשכה המשפטית אגף שוק ההון, משרד האוצר

יואב גפני - עוזר לממונה לשוק ההון, משרד האוצר

תום תספאי - מחלקת ניהול סיכונים, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

ליאור זהר - חיסכון פנסיוני, אגף שוק ההון, משרד האוצר

אורית גן מור - ע' משפטי חטיבת המודיעין במשטרה, המשרד לבטחון פנים

מאיה לדרמן - יועמ"ש, הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד המשפטים

דנה רוטשילד - ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

יוסי עדס - מנהל תחום בכיר מימון , הסוכנות לעסקים ק, משרד הכלכלה

רונן ניסים - לשכה משפטית, בנק ישראל

ניר ימין - מנהל מחלקת הייעוץ המשפטי והרגולציה, חברות כרטיסי האשראי

אייל חן - מנהל מדור איסור הלבנת הון, חברת דואר ישראל

דניאל יעקוביאן - מנהל מדור איסור הלבנת הון, חברת דואר ישראל

עופר כרמל - מנכ"ל-קרדיטפלייס ישראל

גיל טוסק - סמנכ"ל כספים קרדיטפלייס ישראל

רן בייליס - יועמ"ש-בי.טי.בי מקשרים הלוואות בישראל בע"מ

בוריס פבלוב - חברת טריא, ציות

מרק פרי - בלנדר פי2פי ישראל, קצין ציות וניהול סיכונים

רן ונגרקו - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב), בע"מ), מייצג/ת את קרדיטפלייס בע"מ

ניצן בסן - שדלן/ית

גיא פוקס - שדלן/ית

ניב אידן - שדלן/ית

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

יפעת קדם

הצעת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ח-2018

הצעת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ח-2018.

הוועדה דנה בדיון הקודם עד סעיף 8, כולל סעיף 8. בעקבות הדיון בוועדה, התקיימה ישיבה פנימית של נציגי הממשלה והגופים השונים, הוחלפו טיוטות, ניסוחים, נעשו שינויים משמעותיים בעקבות הערות שנשמעו. אני מציע, אדוני, שנתחיל מסעיף 9, מהסעיף שאנחנו נמצאים בו ועכשיו צריך לקרוא אותו. אחרי שנסיים לקרוא את הצו, להסביר את כל הדברים שטעונים הסבר, נחזור חזרה, נסביר את התיקונים שנעשו. ככל שיש עוד הערות ננסה ללבן אותן.

השמועה פשטה שעשיתם הרבה ישיבות ותיאומים, שזה דבר חשוב וטוב. קודם כל, יישר כוח, אני מקווה שעכשיו נוכל לרוץ יותר מהר.

תודה על קביעת הישיבה, כולי תקווה שנוכל לסיים את זה.

הוראות 9. על אף האמור בפרק זה, רשאי הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות
הממונה המוסמכת, לפי הסיכון של הלבנת הון או מימון טרור, להורות במקרה
מסוים על דרכי זיהוי, דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.

מדובר בצו איסור הלבנת הון ומימון טרור לגבי גופים שהפעילות שלהם הוסדרה לאחרונה - מפעילים של מערכת לתיווך אשראי, האנשים שמלוים כסף למערכת והמערכת מעבירה את הכסף ללווים. המערכת אמורה להיות מערכת מקוונת, אינטרנטית, אמורה להיות אחד הגורמים שמכניסים תחרות לתוך מערכת האשראי.

אנחנו צריכים לא להיסחף, כי יש חוק שמסדיר, למשל, אם הלווה לא משלם. כל הדברים האלה מוסדרים בחוק, הם לא ענייננו כרגע. אנחנו דנים רק בהיבטים של הלבנת הון.

נכון. רשות שוק ההון מפקחת על הגופים האלה, מוודאת שאלה גופים ראויים. פה יש את צו הלבנת הון. בפעם הקודמת דיברנו על החובות הרגילות שיש בצווי הלבנת הון - שצריך לזהות את הלקוחות, לרשום את הפרטים שלהם, לאמת את הפרטים. עכשיו אנחנו בהוראות נוספות שמשלימות את החובות העיקריות.

ביטול פטורים 10. מפעיל יפעל בהתאם להערכת מידת הסיכון להלבנת הון ולמימון

(1) על אף האמור בסעיף 8, מפעיל יבצע זיהוי פנים מול פנים של מקבל
השירות לפי הוראות סעיף 7, וזאת אם הערכת הסיכון שביצע המפעיל
לגבי מקבל השירות מעידה כי יש צורך לבצע זיהוי כאמור;

(2) בפעולה שלגביה התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור, לא
יחולו פטורים והקלות, אם ניתנו לפי סעיפים 6 או 8, והמפעיל ישקול,
לפי מידת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור את ביטול ההקלות, ככל
שניתנו, לפי סעיפים 5(ו), 7(ג) או 9.

יש פה דרישה מהמפעילים, מהפלטפורמות לנהל את הסיכונים, לפעול לפי הערכות הסיכון שלהם, כשיש פה שתי דרגות: דרגה אחת זה שלפעמים הערכת הסיכון תדרוש מהמפעיל לבצע בדיקה של פנים מול פנים גם במצבים שהוא פטור מהדרישה הזאת, ובמקרים היותר חמורים, כשמתעורר חשש לביצוע של הלבנת הון או מימון טרור, לתת פטורים מסוימים שיכולים להינתן לפי הסעיפים של הצו ולתת הקלות מסוימות - חלקן יתבטלו בצורה אוטומטית, חלקן זה יהיה שיקול דעת של המפעיל לבטל אותן. הכל זה במסגרת הדרישה להערכות סיכון, לניהול הסיכונים.

מי שצריך להחליט אם יש כאן סיכון או לא זה בעל הפלטפורמה, נכון?

כן.

אם נפלה תקלה והתברר שכן עבר כסף של טרור, יבואו אל אותו בעל פלטפורמה, יגידו לו: אדוני, אתה היית שותף לטרור, לארגון פשע או משהו כזה. אנשים לא אוהבים שמתלים את זה בשיקול דעתם. איך הוא יכול לדעת אם האיש חשוד בטרור או לא? אני רואה שאף אחד פה לא העיר את העניין הזה, אז בסדר, אבל הגופים החוץ בנקאיים עמדו על הרגליים האחוריות בזמנו, הם אמרו שהם לא רוצים שזה יהיה תלוי בהם, אם הם יפספסו יבואו אליהם בטענות. אני לא פותח את זה, אני רק אומר שאם חס ושלום יקרה מקרה, תדעו שלא תמיד הפלטפורמה אשמה.

יש להניח שהוא יפעיל שיקול דעת סביר. יש חלופות שבהן ברור לו שהוא לא יכול לבטל את הפטורים וההקלות - אם זה בנסיבות שזה קשור לאיזו מדינה בעיתית.

בדיון הקודם הערתי לגבי הנושא הזה של המדרג. ביקשתי שיבוטל המדרג, כי לא ראיתי הבחנה בין מצב שיש חשד להלבנת הון לבין הערכת סיכון שביצע המפעיל. אנחנו ביקשנו לבטל את זה. מה שקרה זה שהעבירו את זה מסעיף קטן (3) לסעיף 10. זה לא בדיוק הייתה כוונת המשורר.

אנחנו לא ניכנס לזה. הערתי הערה לא בכוונה לשנות את זה, אלא שתזכרו שבמידה ויקרה מקרה, מדובר בבני אדם שיכולים לפספס, אפשר לדון אותם לכף זכות.

פרק ג' הוא פרק שמדבר על חובות בקרה ודיווח. הדיווח הוא לרשות המוסמכת, לרשות לאיסור הלבנת הון. נתחיל מסעיף 11 שמדבר על בקרה. הבקרה אחרי מקבלי השירות - במקרה הזה זה גם ללווים וגם למלווים - היא מתמשכת. הגוף צריך לעשות את זה כשהוא נותן את השירות וגם לאורך חיי ההלוואה.

בקרה 11. (א) מפעיל יקיים בקרה אחר פעולות מקבל שירות, שאינו מקבל שירות
בסכום נמוך, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי
החוק ויבדוק כי פעולות מקבל השירות תואמות את אופי הפעילות הרגילה
שלו לפי היכרותו עם מקבל השירות, וזאת לפי רמת הסיכון של מקבל השירות
להלבנת הון ולמימון טרור; מבלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים המפעיל –

(1) בקרה שוטפת על הליך של הכרת הלקוח שביצע למקבל השירות,
לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור,
ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות
או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו למפעיל, יבצע המפעיל הליך
של הכרת הלקוח פעם נוספת לפי מידת הסיכון של מקבל השירות
ויעדכן את רישומיו לפי זה;

(2) בקרה מוגברת –

(1) על פעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת
הראשונה;

(2) על פעילות של איש ציבור זר;

(3) על פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.

ב) לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק,
מפעיל יקיים בקרה מוגברת על פעילות חוזרת של מקבל שירות בסכום
נמוך, לרבות פעילות המנויה בסעיף קטן (א)(2)(א) ו-(ב), המעוררת חשש
להלבנת הון או מימון טרור.

מה זה "זיהוי"? הוא צריך להזמין את הלקוח ולעשות הכרה של פנים מול פנים? אני מבין שכל הפרינציפ הוא שאין כאן מפגש של פנים מול פנים, זה עובר דרך פלטפורמה מסוימת. איך עושים את הזיהוי?

הזיהוי ייעשה בדרך של פנים מול פנים או בדרך מקוונת.

אתם תאפשרו אפשרות של זיהוי לא של פנים מול פנים?

כן. הזיהוי של פנים מול פנים יוכל להיעשות גם באמצעים טכנולוגיים - צילום אינטרנטי, וידאו קונפרנס, דברים כאלה. זה יוסדר בחוזר שלנו.

מה זה "פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון"? מי קובע מה זה סיכון גבוה או לא גבוה? מה זה פעילות שיש בה סיכון גבוה? לפי מה קובעים אם יש בזה סיכון גבוה או לא?

הגופים עצמם נדרשים לעשות הערכות סיכונים, להבין את הסיכונים. פעילות בסיכון גבוה יכולה להיות פעילות מול מדינות מסוימות.

על זה דיברנו.

או לקוחות מסוג מסוים.

מה זה "לקוחות מסוג מסוים"? איך את יודעת שיעקב הוא סיכון גבוה?

אם זה לקוחות בסכומים גבוהים, הפעילות מול הפלטפורמה היא ברמת סיכון גבוהה. ניקח לדוגמה הלוואה שהיא מסוכנת יותר, פעילות שנראה שמקור הכספים, לאור העיסוק והפרופיל שהם קבעו ללקוח, נראה חריג, יש חשש לגבי מקור הכספים. סיכון יכול לבוא מכל מיני מקומות – מסוג העסקה, מסוג הלקוח, מאופן הפעילות של לקוח מול הפלטפורמה.

האם תגדירו את הדברים האלה? איך שזה כתוב זה לא מוגדר. אם תבואו לרן ותגידו לו: "אדוני, אתה לא רואה שכספי טרור זורמים בפלטפורמה שלך", הוא יגיד: "על מה אתם מדברים". הוא לא יודע למה יש סיכון גבוה. האם תגדירו את זה קצת יותר? אתם מומחים בנושא, זאת העבודה שלכם, יש לכם את כל המערכות. יש כאלה שמתחמקים, אבל את הרוב, אני מניח, אתם תופסים. לאדם רגיל אין את המומחיות הזאת, הוא לא יודע. אם אתם רוצים שהוא יהיה נציגכם עלי אדמות ויעשה את זה, וכבר הסכמנו שאנחנו כן חושבים שמותר לרשויות לבקש למרות שמדובר באזרחים להיות הזרוע שלכם כדי לעשות את ההבחנה, אתם צריכים להנחות אותם בצורה כזאת שאחר כך לא תגידו: "אדוני, אתה שותף בטרור, למה לא התרעת".

ברור. אנחנו מפרסמים מסמכי דגלים אדומים לגבי כל מיני נושאים שאנחנו חושבים שהם נושאים בסיכון. שנה שעברה גם עשינו הערכת סיכונים לאומית יחד עם כל הרשויות הרלוונטיות. היא פורסמה, היא פומבית. אני מקווה שנוכל לעדכן אותה השנה. זה משהו שנעשה באופן קבוע. גם מזה אפשר ללמוד מה הסיכונים שאנחנו רואים. כל הפעילות שלנו כדי להדריך ולהביא את הסיכונים שאנחנו רואים לסקטור הפרטי היא לא תחליף לכך שאותם גופים שפועלים בשוק הפרטי צריכים להבין את הסיכונים שחלים עליהם מעצם הפעילות הספציפית שלהם. חובת הכרת הלקוח היא השלב הראשון שהם צריכים לעשות לפי הוראות הצו - בעצם להבין את פרופיל הלקוח, מה הפעילות המתוכננת שלו. חריגה מפרופיל לקוח זה משהו שיכול להוות סיכון. בלי קשר, הם צריכים לעשות הערכת סיכון. חלק מהבקרה השוטפת שאנחנו דורשים פה היא כדי להבין מה הסיכונים של הלקוחות.

זה גם חלק מהתפקיד של הרגולטור שלהם, של רשות שוק ההון.

יש אנשים שהם מאוד קפדניים, כל שינוי קטן מדליק אצלם נורות אדומות, ויש אנשים שהם לארג'ים, הם יותר רחבים. אני מסכים שאנחנו הופכים אותם לשליחים שלכם כדי לעזור. כולנו רוצים שלא תהיה הלבנת הון. צריכים להנחות את הגופים יותר, כדי שאל"ף, הם יוכלו לבצע את התפקיד שלהם, ובי"ת, כי הם לוקחים איזו שהיא אחריות מסוימת שאחר כך יכולים לבוא אליהם בטענות. זה לא הוגן כשאת באה לאזרח בטענות על דבר שהוא לא מחויב. כשלא מנחים אותו, הוא לא יודע מה תמרור אדום אצלכם.

המידע הזה מונגש באופן שוטף.

אחרי שהצו יוצא, כמו שקרה במקרה של הצו של נותני שירותי מטבע, ישנו גם חוזר מאוד מפורט שמדבר על אופן ניהול סיכוני הלבנת הון. אנחנו מתכננים להוציא את החוזר ולהפעיל אותו על מפעילי תיווך באשראי. שם יש הוראות הרבה יותר מפורטות לגבי אופן ניהול סיכוני אשראי, לרבות הדוגמאות שדיברתם, לרבות באיזה נושאים לגעת. זה בנוסף למסמכים שמוציאה הרשות להלבנת הון.

זה בסדר אם אתם עושים את זה.

אנחנו עוברים לסעיף 12. יש פה שתי חובות. החובה הראשונה היא דיווח רגיל - המפעיל מחויב לדווח באופן טכני לגבי העברות של נכסים פיננסיים מעבר לסכומים שקבועים, כאשר יש שלושה ספים: הוא חייב לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון כשיש העברה מעל 50 אלף שקל, לדווח על אשראי אגב רכישת נכס או שירות מעל ל-150 אלף שקל, ולדווח על נכסים שבהם מעורבת המדינה או טריטוריה מהתוספת הראשונה, שאלו העברות יותר מסוכנות, בסכום מעל 5,000 שקלים. את זה הם בכל מקרה חייבים לדווח. סעיף קטן (ב) מדבר על דיווח בלתי רגיל, שזה לגבי פעולות שנחזות כחשודות יותר, כבעייתיות יותר. הסעיף מפנה לתוספת הרביעית, שם יש רשימה של דגלים אדומים. אם הפעילות נופלת תחת אחת הפעולות שמפורטות שם, קמה חזקה שמדובר בפעילות בלתי רגילה שמחייבת דיווח בלתי רגיל לרשות לאיסור הלבנת הון. אם הוא מחליט שלא לדווח על זה כפעילות בלתי רגילה, הוא צריך לדעת להסביר למה הוא לא דיווח עליה כפעילות בלתי רגילה. הטיפול בסוג הדיווחים הרגיל והלא רגיל הוא אחר ברשות, לכן חשוב להפריד ביניהם.

ה-50 אלף צריך להיות במכה אחת, או שזה יכול להיות פריסה של ה-50 אלף ל-10 אלפים, 10 אלפים וכו'?

זה בלתי רגיל.

כשהפכנו את זה לעבירת מקור בזמנו, אמרנו שעונשו של מי שמנסה לעשות את זה חמור עוד יותר, שזה נקרא משהו מתוחכם. השאלה אם פה זה כך, וגם איך מאתרים דבר כזה.

זו האחריות של המפעיל. אם הוא רואה שנעשות פעולות במטרה להימנע מדיווח, כמו לפצל יום אחרי יום, כמו לפצל בתוך אותו יום, דברים כאלה, הוא מחויב לדווח על זה דיווח בלתי רגיל, כדי להרים את הדגלים האדומים.

הוא צריך להכיר את הלקוח. יכול להיות שמדובר בלקוח שיש לו מכולת ואת ה-10 אלפים שקל שהוא מרוויח כל יום הוא מעביר לפלטפורמה במקום לשים בבנק. זה לא שהייתה עסקה גדולה שהוא פיצל.

לא כל יום הוא שם בפלטפורמה מהמשכורת שלו בשביל להלוות אותה למישהו אחר.

אם זה הפדיון שלו, למה לא? במקום ללכת לשים בבנק ולקבל אפס ריבית, הוא שם בפלטפורמה. אם אדם שם בפלטפורמה ולא בבנק, כנראה הפיתוי גדול יותר, הוא מקבל ריבית גבוהה יותר. זה שווה לו, אחרת הוא לא היה עושה את זה.

חובת הדיווח הבלתי רגיל היא אחד התסמינים. אם יש פעולה שמטרתה להימנע מחובת הדיווח, כמו פיצול 50 אלף לפעולות קטנות יותר, צריך לדווח עליה, אלא אם יש הסבר סביר. אם יש הסבר סביר שמניח את דעתו של נותן השירות - לא צריך לדווח על זה. אם זה לא מניח את דעתו, צריך לדווח על זה. הוא יכול לשקול שיקולים של סבירות.

אנחנו מתחילים להטיל עליו יותר ויותר מטלות. אם הוא חושב שונה ממך, הוא בסוף עוד יואשם בשיתוף פעולה.

הוא יכול לתעד למה הוא חשב שזה לא חריג.

אם הוא חושב שזה לא חריג, למה הוא צריך לתעד את זה?

הוא צריך לתעד את הבדיקה.

הוא צריך לתעד דברים חריגים. דבר שהוא חושב שהוא לא חריג הוא לא מתעד. יכול להיות שאת חושבת שזה חריג אם הוא כל יום שם את הפדיון שלו שם. אם הייתי במקום רן, הייתי חושב שזה סביר מאוד שהאיש במקום לשים בבנק שם את זה שם. זה נכון שזו אולי המשכורת שלו, אבל הוא בסוף חודש אמור לקבל את זה חזרה עם רווח גדול, זה שווה לו. אני חושב שזה לא חריג, אבל את תחשבי שזה חריג. אני פתאום נכנס לתסבוכת איתכם, כי פתאום תגידו לי: מה, אתה לא רואה שזה פיצול, שזה תחמון?

בתוספת הרביעית של הצו יש רשימה של עשרים ומשהו תסמינים שמראש מקימים דגלים אדומים. אם יש משהו שהוא פוצל, אם יש משהו שנראה לך כאילו מישהו פיצל את זה בשביל לרדת מתחת לסף, אז הנטל מתהפך. יש את החזקה שאתה צריך לדווח על זה, אלא אם כן אתה יכול לתת לזה הסבר סביר. אם מתקיים אחד מהתסמינים האלה, כן מצופה מהמפוקח להסביר למה.

אתם צריכים להיות בנויים לזה שהאיש לא עובד הרשות לאיסור הלבנת הון, האיש הוא אזרח. הוא עוזר לרשות לאיסור הלבנת הון. אי אפשר להעמיס עליו שאם הוא לא פעל לפי הידע שיש לכם הוא כאילו מועל בתפקידו או שותף לדבר עבירה וכו'. צריך להיקלט אצלכם שצריכים ככה להסתכל על העניין, לא להסתכל כאילו מאיה יושבת על הפלטפורמה הזאת וכשהיא רואה אז היא יודעת להבחין. יושב שם רן. רן לא מכיר את הכל. הוא פועל כמו שאזרח רגיל פועל. אתם צריכים להפנים שאלה אזרחים.

זה נושא שעולה. יש לנו גם ועדת עיצומים. זו טענה שעולה ונשמעת. אנחנו גם עושים חושבים אצלנו.

דיווח של המפעיל 12. (א) מפעיל ידווח לרשות המוסמכת על פעולתו כמפורט להלן:

(1) העברה של נכסים פיננסיים אל מקבל שירות או ממנו, בסכום
שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות ולעניין אשראי שניתן
אגב רכישת נכס או שירות – בסכום שווה ערך ל-150,000 שקלים
חדשים לפחות; לעניין סעיף זה, "נכס פיננסי" – למעט נכס פיננסי
שנדרש הליך משפטי, לרבות הליכי הוצאה לפועל, למימושו;

(2) העברה של נכסים פיננסיים אל מקבל שירות או ממנו, שבה
מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, בסכום
שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות.

ב) מפעיל ידווח לרשות המוסמכת על פעולה הנחזית בעיניו כבלתי רגילה;
לעניין זה, "פעולה" – לרבות ניסיון לביצוע פעולה; בלי לפגוע בכלליות
האמור, יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת הרביעית
כפעולה בלתי רגילה.

ג) אין בדיווח על פעולה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לפטור מחובות
הדיווח לפי סעיף קטן (ב).

ד) מפעיל ידווח לרשות המוסמכת על פעילות של מקבל השירות שעליה
דיווח למשטרת ישראל לפי סעיף 6(א)(1) לחוק, לפי סעיף 33(א) לחוק
המאבק בטרור או לפי סעיף 6 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק
להשמדה המונית.

הסעיף הזה מתחבר לחובות בחוקים אחרים שמחייבים דיווח לרשויות אחרות על פעילויות חשודות.

האם אדם שמדווח למשטרה צריך לדווח לעוד רשויות? זו הכוונה של הסעיף הזה?

אם נעשה דיווח.

על פעולות לפי חוק המאבק בטרור, כשיש חשד למימון טרור, או על פעולות לפי החוק למניעת הפצת נשק להשמדה המונית, שזה מתייחס לאיראן ולצפון קוריאה, מעבירים את המידע למשטרה, כדי שהמשטרה תבדוק אם יש אפשרות לבצע את הפעולה או אין אפשרות, והמשטרה נותנת הנחיות חזרה לגוף המדווח. המשטרה מדווחת במקביל לרשות. כשזה עונה על הרף של פעולה בלתי רגילה במקרה של חשד לעבירת הלבנת הון או מימון טרור - הם מדווחים אלינו. למשטרה הם פונים כדי לקבל הנחיות מה לעשות. חוק המאבק בטרור אומר שאם יש חשד למימון טרור, אם יש לך הצלבה מול רשימות של משרד הביטחון של גורמים מוכרזים, אתה צריך לעצור את הפעולה, לפנות לקבלת הנחיות, אחרת אתה מבצע עבירה לפי חוק המאבק בטרור. חוק המאבק בטרור אוסר לעשות פעולה מול גורם מוכרז. הפנייה היא כפולה: אלינו הם מדווחים דיווח, למשטרה - לקבלת הנחיות.

מדובר רק על גופים מוכרזים?

יש פה כמה הפניות.

איך רן יודע? אם זה גופים מוכרזים, יכול להיות שהוא צריך לשאת איתו רשימה של כל אותם גופים.

יש רשימה. יש לו חובה של בדיקה מול רשימת מוכרזים.

נניח שאת זה הוא יודע, זה קל. יש עוד דברים שהוא צריך לדווח למשטרה?

אם הוא חושד שזה קשור למימון טרור, הוא צריך לעצור ולפעול. זה תלוי בו.

בשביל זה הוא מדווח לכם.

יכול שיהיו חשדות כשמתייחסים לעמותה מסוימת. אנחנו רואים מקרים של כל מיני עמותות שרשומות על גורמים שהם לאו דווקא גורמים מוכרזים, רק הפעילות היא פעילות חריגה. היה מקרה, הוא גם הגיע לבית משפט, של בית ספר שעשה פעולות.

איך רן יודע את כל הפעולות שבית הספר הזה עושה?

הם ראו פעילות חריגה, דיווחו אלינו, ואז זה התברר כפעילות שקשורה למימון טרור.

נניח שבא בית ספר שיש לו קצת כסף ובמקום להפקיד אותו בבנק הוא מפקיד אותו אצל רן כי רן נותן לו יותר אחוזים.

בית ספר שמקבל תמיכה מהמדינה יכול לשים את הכסף הזה בפלטפורמה?

עמותה או בית ספר.

אני מדברת על הפקדות מזומן בבנק. אם יש פעילות במזומנים שהיא לגורמים שלא קשורים לנותני שירותים של בית הספר - הבנק מדווח על זה. לא בהכרח הגורם המדווח – הבנק במקרה הזה – ידע שזה קשור למימון טרור, זה פשוט הרגיש לו משהו חריג. הוא דיווח אלינו. יכול להיות שהוא כן יחשוב שזה קשור למימון טרור. אם יש חשד למימון טרור, הוא נדרש גם לפנות למשטרה. אם הוא לא חושב שזה קשור למימון טרור או לא יודע בכלל, הוא מדווח אלינו על פעילות בלתי רגילה. לא צריך לאתר פעילות שהיא לא חשודה. הרעיון פה הוא להתחקות אחר פעילות בלתי רגילה ולדווח עליה.

נדמה לי שיש לכם קשר, שאפשרנו קשר בין המשטרה לרשות לאיסור הלבנת הון. למה הוא צריך לדווח לשניהם?

חוק המאבק בטרור אומר להקפיא את הפעולה. זה לא העניין שהוא יעביר אלינו את הדיווח, אנחנו נבדוק איתו ונעביר למשטרה. הוא צריך לעצור פעולה. הפנייה למשטרה מאפשרת לו לקבל הנחיות איך לפעול. אנחנו לא מוסמכים להנחות את הגופים המפוקחים כיצד לפעול עם הכספים, זו סמכות שקיימת רק למשטרה. זה סוג של תפיסת כספים. הם רשות האכיפה שיכולה להורות לגורם המדווח לעצור.

ברגע שהוא מדווח למשטרה, למה המשטרה לא מדווחת לכם, למה הוא צריך לדווח? למה הוא צריך לדווח לכם ולא המשטרה?

הוא עושה את זה במקביל. זה צריך להיות במקביל, כי יש חובה לדווח בסמוך לביצוע הפעולה. אנחנו לא מצפים מהמשטרה שתעביר אלינו בזמן אמת. המשטרה עושה את הבדיקות.

את לא מצפה מהמשטרה אבל מצפה מהאזרח שיעשה את זה?

אני מצפה שהמשטרה תיתן באופן מיידי הנחיות לגוף המפוקח.

למה אוטומטית המשטרה לא מעבירה לכם? למה רן צריך להעביר גם לכם?

אתה רוצה לקבוע חובות דיווח למשטרה על פעולות חשודות שהם מאתרים? מה הסיטואציה שאתה מתאר?

הוא צריך להעביר למשטרה, והמשטרה צריכה להעביר לכם: תדעו שיש כאן חשדות. למה הוא צריך להעביר גם לכם וגם למשטרה? מחר יהיה עוד גוף ועוד גוף. מטילים על האזרח יותר ויותר דברים במקום להטיל אותם על הגופים שזה התפקיד שלהם – המשטרה, הרשות וכו'.

הדיווח למשטרה הוא דיווח אופרטיבי. הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון הוא דיווח מודיעיני שעובר לרשויות אחרות במקרה הצורך. אנחנו לא מעבירים מידע לרשויות אחרות.

למה? אין לכם אישור להעביר לרשות לאיסור הלבנת הון?

במקרה הצורך.

מה זה "במקרה הצורך"? מצלצל אליכם רן: רבותיי, יש לי חשד לכסף של טרור, מה לעשות? באותו רגע אתם גם צריכים להנחות אותו מה לעשות ואתם גם צריכים להעביר לרשות לאיסור הלבנת הון. למה רן צריך להעביר גם לכם וגם לרשות? למה אתם לא עושים את זה ביניכם?

המידע שהרשות אוספת הוא לצרכים מודיעיניים. אנחנו לא מעבירים מידע לרשות לאיסור הלבנת הון, אנחנו מקבלים מהם את המידע.

אסור לכם להעביר? אתם רק מקבלים מהם? נעשה הפוך - הם יעבירו רק לרשות לאיסור הלבנת הון, והרשות לאיסור הלבנת הון תעביר לכם.

זה שינוי חוק.

לקחנו את האזרח, הפכנו אותו לשליח שלנו, שזה בסדר, ולאט לאט אנחנו מעמיסים עליו עוד ועוד דברים שאת חלקם רשויות המדינה היו צריכות לעשות, לא הוא. אנחנו צריכים להבין שכל עומס כזה, מעבר לעומס הרגיל, הוא גם אחריות, כי אם הוא לא יעשה הוא מסתבך.

את אותו מידע שהוא מעביר לשם הוא מעביר גם לכאן.

זה יותר הגיוני מאשר שזה יעבור בצורה של טלפון שבור – ממנו למשטרה, ומהמשטרה לרשות.

אתה פעם ניסית להיות במקום רן כדי לראות שזה אותו דבר וזה פשוט? אני לא בטוח שזה אותו דבר וזה פשוט.

זה אותו מידע, אותו דיווח. הדיווח אמור להיות אותו דיווח.

מה פירוש? מהמשטרה הוא מבקש לדעת מה לעשות, שזה כבר משהו אחר.

לכל שורה שרשומה בתקנות האלו יש עלויות כספיות בלתי מבוטלות.

אני מכיר את התופעה שאנחנו בהתחלה עושים איזה גשר צר על האזרח, לאט לאט דרך הגשר הזה מעמיסים עוד ועוד. כל זה זה עבודה בשבילו, זה כסף בשבילו. בעיקר מה שמפחיד אותי זו האחריות. תתארו לכם שהוא העביר למשטרה אבל שכח להעביר לרשות לאיסור הלבנת הון. הוא יסתבך.

יש לו חובות לפי חוק איסור הלבנת הון, יש לו חובות לפי חוק המאבק בטרור והחוק למניעת הפצת נשק להשמדה המונית. אלו חובות נפרדות. לפי חוק המאבק בטרור יש חובה למנוע פעילות טרור. אצלנו זה נדרש לצורך צרכי הרשות, שזה כמו כל דיווח בלתי רגיל שעובר לרשות.

מי שהיה צריך פעם את מד"א היה צריך לצלצל למד"א בנפרד, לכיבוי אש בנפרד, למשטרה בנפרד וכו'. אנשים התבלבלו. יום אחד קמה הממשלה ואמרה: אתה תצלצל רק למקום אחד, אנחנו כבר נפיץ את זה.

זה לא עובד ככה.

זה לא עובד ככה היום? חשבתי שכשאתה מצלצל למספר אחד, שזה בדרך כלל המשטרה, הם מפצלים את זה למד"א או לכיבוי אש. אם זה לא קיים, הגיע הזמן שזה יהיה קיים. גם פה, אם רוצים שהאזרח ידווח, לא צריך להעמיס עליו.

אם יש לך חשד לעבירה, אתה הולך למשטרה להגיש תלונה, ואם יש משהו שקשור לרשות המיסים, אתה הולך לרשות המיסים. הרשויות לא מחליפות ביניהן כל הזמן מידע. אם זה מה שאתה רוצה, ועדת חוקה יכולה לשנות את חוק הגנת הפרטיות כך שכל הגופים יעבירו ביניהם את המידע.

אישרנו לכם קשר עם רשות המיסים. אתם רוצים שננתק את זה?

להעביר להם, לא לקבל.

יכול להיות שרן יעביר רק לכם, כאשר אתם תעבירו למשטרה או לרשות המיסים. אם יש לו חשד, הוא יעביר רק לכם, אתם תפזרו את זה, לא שהוא יתחיל לפזר את זה.

יש פה משהו מאוד נקודתי.

אל תשכח גם לדווח לרשות המיסים, כי יש כאן גם נושא של מיסים. גם אליהם אל תשכח, אחרת אתה תואשם כשותף להעלמת מס, לא להלבנת הון. אולי יש עוד גופים שצריך. אנחנו נתקדם, אבל זה לא בסדר. צריכים למצוא שיטה ודרך לשחרר את האזרחים שכן רוצים להיות בסדר, שכן רוצים לעזור, שכן רוצים לשתף פעולה, לא להעמיס עליהם עוד כל מיני דברים בגלל שפתחנו איזה שהוא גשר.

לגבי העניין הזה של הדיווחים לרשויות נפרדות, אני מאוד מסכים עם האמירה שלך. הדיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון זה משהו שקורה תקופתית, אלה לא דברים ששוכחים, אבל הדיווח למשטרה זה משהו שצפוי להיות פעם בכמה שנים. זה נשמע מאוד סביר שפלטפורמה יכולה לשכוח לעשות דיווח כזה.

זו חובת דיווח לא לפי הצו הזה, זו חובת דיווח מכוח החוק. הסעיף פה מפנה לסעיפים בחוק שמכוחם יש את חובת הדיווח. פה זו רק הבהרה שאומרת שכשאתה ממלא את חובתך בלדווח למשטרה, תדווח גם לרשות לאיסור הלבנת הון. זה לא שהצו פה הוא זה שקובע את חובת הדיווח למשטרה.

זה חלק מהקושי.

תיקחו את ההערות האלו לתשומת לב, תנסו למצוא פתרון, כי זה יתפוצץ ברגע מסוים. ברגע שיש גשר אז מעמיסים עליו. בהתחלה זה לא בסדר קצת, אחר כך יותר, אחר כך אומרים: בסך הכל הוספנו עוד משהו, הוספנו עוד משהו. בסוף הגשר הזה יישבר. תנסו לחשוב איך להקל על האזרחים - אני מדבר על אזרחים טובים שהם כן שומרי חוק, שכן רוצים לעזור. תיכנסו לנעלים של רן, של בוריס או של מישהו אחר, ותחשבו איך אפשר לסייע. אם הם רוצים לעזור, בואו נעזור להם, לא נעמיס עליהם.

נעבור לסעיף 13 – פרטי דיווח. אלה פרטי דיווח שצריך להעביר לרשות לאיסור הלבנת הון.

פרטי דיווח 13. דיווח לפי סעיף 12 יכלול פרטים אלה:

(1) לגבי מפעיל –

(1) שם;

(2) מספר זהות;

(3) מען;

(4) מספרי טלפון, עד שני מספרים;

(5) מספר פקסימיליה או כתובת דואר אלקטרוני;

(6) שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים;

(7) סוג הרישיון ומספר הרישיון שקיבל מפעיל לפי חוק הפיקוח על
שירותים פיננסיים מוסדרים, והאם הרישיון כאמור הוא רישיון
בסיסי או רישיון מורחב לפי אותו חוק;

(2) לגבי הפעולה המדווחת –

(1) תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשם אצל המפעיל;

(2) סכום הפעולה במטבע ישראלי; בפעולה במטבע חוץ יחושב
סכום הפעולה לפי השער היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום
ביצוע הפעולה;

(3) סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום באותו
מטבע;

(4) פרטי האשראי – ערבים, אם קיימים, והמספר הסידורי
שהקצה המפעיל לאשראי;

(5) סוג הנכס הפיננסי שבו נעשית הפעולה;

(6) אם הפעולה נעשית באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס
בנק, וגם סוג הכרטיס, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע
ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם,
מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס, אם ידועים;
(7) אם הפעולה נעשית באמצעות שיק – גם מספר החשבון
ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל
החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על
השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק ככל שקיים;
לדוח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה
שהתמורה ניתנה בשיק, ייכללו בדיווח כל פרטי השיק
שניתן כתמורה, לרבות שם האדם שלפקודתו נמשך השיק,
אם קיים;

(8) אם הפעולה נעשית באמצעות שטר חליפין או שטר חוב –
גם פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם
מופיעים על גבי השטר; לדיווח יצורף עותק מצולם של
שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו;

(9) אם האשראי ניתן כנגד המחאת זכותו של הלווה לקבל
נכס פיננסי מאחר – גם את פרטי הזיהוי של הנמחה והממחה,

(1) פרטי הנמחה – שם, מספר זהות, מען, מספרי טלפון,
מעמד מקבל השירות (תושב/תושב חוץ/ תאגיד ישראלי/
תאגיד חוץ), מדינת הנפקת מסמך הזיהוי, ליחיד – תאריך
לידה ומין, לתאגיד – תאריך ההתאגדות;

(2) פרטי הממחה – שם, מספר זהות, מען, ליחיד – תאריך
לידה ומין, לתאגיד – תאריך ההתאגדות;

(10) בוצעה פעולה באמצעות העברה אלקטרונית – ייכללו בדיווח
שם מקבל השירות, מספר זהותו ומענו, וכן שם המעביר או הנעבר,
לפי העניין, מספר זהותו ומענו, אם אינו מקבל השירות, מספר
המוסד הפיננסי, מספר הסניף, מספר החשבון במוסד הפיננסי
שאליו מתבצעת העברה, אם קיים; ואולם בפעולה אל מול
מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה –
ייכללו בדיווח הפרטים האמורים ולגבי שם המעביר או הנעבר,
לפי העניין, מספר זהותו ומספר חשבונו במוסד הפיננסי, כפי
שנמסרו;

יא) בדיווח לפי סעיף 12(ב) – ייכלל גם סיבת הדיווח, לרבות
תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה, ויצורפו
לו אסמכתאות לביצוע פעולה; דיווח לפי סעיף 12(ב) על פעולה
שמבצעה אינו מקבל שירות יכלול את הפרטים הנדרשים
בפסקה (3) גם לגבי מבצע הפעולה, אם היו מצויים בידי המפעיל;

האם לגופים שיש להם את הפלטפורמה הדיווחים האלה זה דבר חדש או שהם כבר קיימים במערכת?

הם קיימים במערכות הדיווחים שיש להם.

הם לא מדווחים היום.

מישהו יודע להגיד לי כמה דיווחים תצטרכו לדווח ביום, בשבוע, בחודש? תנו לי רק מושג.

הם יכולים לתת מושג רק לגבי דיווחים רגילים. את הדיווחים הבלתי רגילים קשה להם להעריך.

נניח שבמשך שנתיים שהוא עובד הוא נתקל בדיווחים בלתי רגילים 10 פעמים, פעם אחת. כמה פעמים זה יצריך מכם לדווח?

אני אנסה לתת הערכת אצבע מאוד גסה לגבי הדיווחים הרגילים, לא הבלתי רגילים. בשקלול ההלוואות מעל 50 אלף שקל ומספר הלווים, אנחנו מדברים על מעל 1,000 דיווחים בחודש.

חשוב לציין שמדובר על טריא שהיא שחקנית גדולה. יכול להיות שאצל שחקנים שהיקף הפעילות שלהם נמוך יותר, גם היקף הדיווחים שלהם נמוך יותר.

כמה זמן לוקח לכם להכין דיווח כזה?

דיווח רגיל מצריך אפיון ופיתוח. אחר כך זה שולף את הנתונים לפי קריטריונים שהם סך הכל קשיחים, הם לא משתנים. הדיווח הבלתי רגיל יותר מורכב, הוא מצריך הסברים, הוא מצריך עבודה ידנית של פרט כלשהו.

בוא נדבר על הדיווח הרגיל. הנתונים שמבקשים מכם פה הם בשליפה, או שכל קליינט זה סיפור נפרד?

רוב העבודה היא באפיון ובפיתוח של אותו דוח, גם בשמירת הנתונים במסד הנתונים לפי השדות שמבקשים. גם לאחר שאתה שולף את הדוח יש תהליך של טיוב נתונים, לעבור על הדוח, לוודא שהדברים נשלפים כמו שצריך. כל דוח כזה, שזה דוח חודשי כמו שאני מבין, לוקח עוד כמעט יום עבודה שלם.

אתה אומר שאתה מוציא 1,000 דוחות כאלה בחודש.

זה דוח אחד שכולל 1,000 רשומות.

כל 1,000 הדיווחים האלה זה יום עבודה של אדם.

אחרי האפיון והפיתוח, יושב אדם בשביל לטייב את הנתונים, לראות שהנתונים נשלפו טוב. זאת עלות לא מבוטלת. עיקר המשאבים, כמו שאמרתי, הם לדיווחים הבלתי רגילים.

תצפה שאליך לא יגיעו מקרים שתצטרך לדווח דיווחים בלתי רגילים.

הלוואי. אבל אז ישאלו אותי למה אני לא מדווח דיווחים בלתי רגילים.

(3) לגבי מקבל השירות –

(1) שם;

(2) מספר זהות;

(3) מען;

(4) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים;

(5) ליחיד – תאריך לידה; לתאגיד – תאריך ההתאגדות;

(6) ליחיד – מין;

(7) מעמד מקבל השירות (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/
תאגיד חוץ);

(8) מדינת הנפקת מסמך הזיהוי;

(4) לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים לפי סעיף 3(ב) ו-(ג).

נמשיך לסעיף 14 – איסור גילוי ועיון. בסעיפים הקודמים ראינו מקרים בהם צריך להעביר דיווח בלתי רגיל ומקרים בהם צריך לעשות פעולות משלימות. הסעיף הזה נועד להסדיר את המקרים האלה. הסעיף הראשון מגן על הדיווח הבלתי רגיל, הוא אוסר על המפעיל לגלות למישהו חוץ מגורמים מוסמכים שהוא מגבש ומדווח דיווח בלתי רגיל. סעיף (ב) מדבר על כך שאם המפעיל חושש שאם הוא יבצע את אחת הפעולות המשלימות האלו זה יחשוף אותו בפני מקבל השירות, זה יעמיד אותו בסכנה או במצב לא נעים, הוא רשאי שלא לעשות כן, ובלבד שהוא מדווח לרשות המוסמכת על החשש.

את מה הוא לא רשאי לעשות?

את הפעולות המשלימות, את הבירורים המשלימים, את הבקרות המשלימות. אם הוא נמצא מול מבצע פעילות והוא צריך לעשות בקרות נוספות, בירורים נוספים אבל הוא חושש שאם הוא יבצע אותם זה יחשוף את העובדה שהוא חושד, נתנו לו אפשרות לא לבצע את הפעולות האלו, ובלבד שהוא מדווח לרשות לאיסור הלבנת הון שתוכל לשים עין על המקרה הזה.

פעולה לא רגילה הוא מצווה לא לבצע, נכון?

הוא יכול לבצע.

אמרתם שאם יש לו חשד הוא עוצר את הפעולה.

זה בטרור. בטרור צריך לעצור.

או בפשע מאורגן?

או במימון של נשק להשמדה המונית.

רק באלה. בשאר הדברים הוא יכול לבצע את הפעולה, רק לדווח.

הוא רשאי שלא, אם הוא חושב שזה מסוכן מידי.

איסור גילוי ועיון 14. (א) מפעיל לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של
דיווח לפי סעיף 12(ב), וכן לא יגלה את עובדת קיומו של דיווח משלים
כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, את עובדת קיומה של בקשה לדיווח
כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן לא יאפשר מתן עיון במסמכים
המעידים על כל אחד מאלה; על אף האמור, מפעיל יגלה מידע או
יאפשר מתן עיון כאמור למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל
המפעיל, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי
צו בית משפט.

ב) התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי
כאמור בסעיף 11(א), התעורר חשש להלבנת הון ולמימון טרור כאמור
בסעיף 11(ב), או נעשתה פעילות הנחזית להיות בלתי רגילה כאמור
בסעיף 12(ב), ומפעיל סבור כי ביטול פטורים או הקלות לפי סעיף 10
או ביצוע בקרה להליך הכרת הלקוח לפי סעיף 11, לפי העניין, יובילו
להפרת חובתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא שלא לעשות כן, וידווח
לרשות המוסמכת על החשש כאמור.

כן מופיע פה טרור. אם הוא חושש, הוא כן מבצע את הפעולה?

יש חוק נפרד. חוק המאבק בטרור אומר שצריך לעצור את הפעולה. כאן אנחנו אומרים שיש מקרים שאנחנו נרצה לעשות בדיקה נוספת. אם יש לך חשש, אם אתה עדיין לא חושב שזה חשד למימון טרור כמו שחוק המאבק לטרור מציין אלא יש לך משהו שנראה לך חריג, תעשה בירור נוסף, תעשה בקרה, אולי תבקש מסמכי זיהוי. זה עדיין לא אותו רף של חוק המאבק בטרור, זה רף אחר.

זאת אומרת, הוא יכול לבצע את הפעולה כשיש לו חשש, רק הוא צריך לדווח.

חוק המאבק בטרור מדבר על חשד או הצלבה מול הרשימות. בשני המקרים האלה צריך לפנות למשטרה.

פה יש חשש, שם יש חשד.

נכון, הרף כאן נמוך יותר.

איפה זה באחוזים?

אין פה אחוזים. החוק קבע לנו פטור מאוד ברור.

איך רן ידע אם זה בשלב של לעצור?

במקרה של מימון טרור הוא יעצור את הפעולה ויפנה.

את רוצה לקחת עורך דין שיברר למה הוא ביצע את הפעולה?

שיעצור את הפעולה ויפנה למשטרה.

שיעצור את הפעולה גם על חשש?

אם הוא לא יודע להחליט אם זה כן חשד או לא חשד, שיעצור את הפעולה ויפנה למשטרה.

אם הוא עוצר את הפעולה, אז אותו אחד כבר יודע שחושדים בו. כאן הרעיון היה שהאיש לא ידע, כדי שאפשר יהיה לתפוס אותו או לבדוק אותו ברמה שונה. יש איסור לרמוז לו או לאפשר לו להבין שהוא תחת חשד.

אתה לא חייב לאפשר לו להבין, אתה יכול לעכב את הפעולה בלי שהוא יבין.

מי שעוסק בטרור או בפשע מאורגן מבין.

אז שכמה שיותר מהר יפנה למשטרה וידווח על הפעולה. חוק המאבק בטרור קובע שאם אין אפשרות לעכב פעולה במהלך עסקים תקין, זה יכול להיות גם בסמוך לאחר ביצוע הפעולה. הכלל הוא כן לעצור את הפעולה. חוק המאבק בטרור קובע את הדברים האלה.

השאלה אם עניין איסור וגילוי התוכן של הדיווח מתייחס גם לבנק. אם היום, במציאות שלפני הצו, הבנק שאל את כל הנתונים, האם עכשיו, יום אחרי הצו, הסעיף הזה יבוא ויגיד לי: אסור לך לגלות לבנק את אותם פרטים שדיווחת לרשות לאיסור להלבנת הון?

מה הסיטואציה?

כולנו מנהלים חשבונות נאמנות בבנקים. הבנק מידי פעם שואל שאלות. לפעמים הוא לוקח את כל רשימת הלקוחות, לפעמים הוא לוקח את כל רשימת שיתופי הפעולה שלי, לפעמים הוא לוקח פרטים מסוימים לפי שיקול הדעת שלו. יש פה סעיף שמדבר על איסור גילוי ועיון בדיווחים שאני מעביר לרשות לאיסור הלבנת הון. השאלה אם עכשיו אותו איסור יחול גם כלפי הבנקים.

הבנק לא מבקש ממך את הדיווחים. על הבנק חלה חובת הכרת הלקוח, הוא מנסה להבין מי הלקוח שלו, מה הסיכונים שחלים עליו.

הוא מבקש את התוכן.

זה לא דיווח. הבנק דורש ממך דיווחים? הבנק לא יכול לדרוש ממך דיווחים. הוא דורש ממך: תן לי להבין מי הלקוחות, מה סוג הפעילות. הוא עושה לך הכרת לקוח. אם עכשיו יבוא אליך מקבל שירות שהוא נותן שירותי אשראי, אתה לא תעשה לו הכרת לקוח, אתה לא תנסה להבין מי הוא, מי הלקוחות שלו? זה לא אומר שאתה יכול לדרוש ממנו את הדיווחים.

זה לא מידע כללי.

הבנק לא מבקש מידע כללי, הבנק מבקש מידע מאוד מפורט.

אם הוא פותח חשבון נאמנות שבו מוזכר שם לקוח, ודאי שהבנק יבקש ממנו גם לדעת מי הלקוח.

האיסור הוא על הדיווח.

נניח שיש לו חשד על הלקוח שהוא העביר אליהם.

הבנק לא מדבר פרטנית.

ודאי שכן. אם הוא פותח על שמות שונים, הבנק יבקש.

הוא מבקש לדעת מי הלקוח, מה ההסכמים שלך איתו. הוא לא יכול לבקש ממך: תן לי את כל הדיווחים שדיווחת לרשות לאיסור הלבנת הון.

התוכן של הדיווח זה גם הפרטים של הדיווח.

לא. את דוחות המידע הרלוונטיים שהבנק מבקש אתה יכול להעביר.

נניח שהוא פותח חשבון נאמנות בבנק על השם שלו ושל יעקב מוישה. הבנק אומר: אותך אני מכיר, אבל מי זה יעקב מוישה? תן לי את הפרטים, אני רוצה לדעת, הוא לקוח שלי בבנק. אם הוא חושד ביעקב מוישה שהוא עוסק בטרור, הוא מעביר לכם את הדיווח. האם הוא חייב להעביר גם לבנק את החשד שלו שיעקב מוישה עוסק בטרור?

כל פלטפורמה יכולה לפתוח חשבון נאמנות ולנהל את הכספים בחשבון הנאמנות, זה בהתאם לחוק. בוריס מדבר על העובדה שהיום הבנק בגלל שאין צו דורש מהם פעם בחודש את כל רשימת הלקוחות. זה חלק מהדרישות בשביל שהבנק יוכל לעמוד בצו שלו. את מה שיהיה אחרי חיקוק הצו הזה אנחנו צריכים לבחון.

גם הבנק עושה מידי פעם את הבקרה שלו. קורה היום שהוא מבקש נתונים ופרטים מסוימים.

הוא מבקש לדעת מה דיווחת, אם אתה מתכנן לדווח? זה לא מה שהבנק מבקש. הבנק מבקש לעשות הכרת לקוח לך וללקוחות של הבנק. אם יבוא אליך עכשיו נותן שירות פיננסי, אתה גם תצטרך לעשות לו הכרת לקוח.

אני לא עושה ללקוחות שלו.

מה תעשה אם עכשיו יבוא אליך נותן שירותי אשראי ויבקש לפתוח חשבון ולפעול דרכך? מה אתה צריך לעשות?

אני לא מכיר את המציאות הזאת.

תיאורטית, מה אתה נדרש לעשות?

ניהול סיכונים.

בדיוק מה שהבנק עושה לך.

של העסק, לא של הלקוחות של העסק.

גם של הלקוחות.

במקרה והבנק מבקש ממנו את הנתונים על יעקב מוישה שפתח חשבון נאמנות, הוא לא יוכל להגיד לבנק: תדעו לכם, יעקב מוישה חשוד בטרור. שלא יהיה מצב שאחר כך הוא ייתבע על ידי הבנק על כך שכתוצאה מזה שהוא לא אמר להם יש אצלם אדם שחשוד בטרור, כסף שחשוד בטרור. הוא מבקש כיסוי לדבר הזה. לפי מה שכתוב כאן אסור לו להעביר. הוא מבקש על זה כיסוי.

אסור לו להעביר את העובדה שהוא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון דיווח בלתי רגיל. את המידע שיש בדיווח הוא יכול להעביר.

הוא יכול להגיד לבנק: רבותיי, יעקב מוישה חשוד אצלי בטרור?

הוא לקוח בסיכון גבוה.

זה כאילו שהוא אומר שהוא דיווח לרשות. ברגע שהוא אומר להם שהאדם חשוד, הם מבינים שזה אוטומטית היה צריך לעבור דיווח.

אם הבנק אחר כך שואל אותו: "תגיד, דיווחת על זה לרשות לאיסור הלבנת הון", אז הוא יכול להגיד: "רגע, לפי סעיף 14 אני לא יכול להגיד לכם אם דיווחתי או לא דיווחתי".

למה הבנק ישאל אותו דבר כזה? אם הוא מדווח לבנק שהאיש חשוד בכספי טרור, אוטומטית הבנק מבין שהוא גם דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון.

זאת הנפקות היחידה של הסעיף לגבי הבנק.

המטרה היא שהלקוח לא ידע שמדווחים עליו, על זה אנחנו מדברים.

הוא מחויב להעביר לבנק דיווחים. אם הוא לא יזכיר בדיווח שלו שיעקב מוישה חשוד, הבנק יכול לתבוע אותו יום אחד, להגיד לו: שמע, אתה הפקדת אצלי כסף של טרור, של חשוד בטרור, ולא אמרת לי.

הבנק מבקש ממנו את רשימת הלקוחות, כדי שהבנק בעצמו, שחייב לעשות הכרת הלקוח, יבדוק את האנשים האלה.

הבנק יבקש ממנו את מה שהוא בדק.

הבנק מחויב לעשות את הבדיקות האלו. החובות שחלות עליו חלות גם על הבנק. גם אם הוא לא זיהה, יכול להיות שהבנק כן יזהה.

יעקב מוישה חשוד אצלו בטרור, הוא העביר אליכם דיווח. הוא גם פתח פלטפורמה.

אם הוא חשוד בטרור, הוא לא אמור לתת לו שירות. זה לא אמור בכלל להגיע לבנק, זה עוצר עוד קודם.

את הרגע אמרת שאם זה חשש הוא כן יכול לעשות. הוא דיווח לכם על החשש הזה. אסור לו לדווח לאף אחד חוץ מלכם. הוא עכשיו מעביר לבנק, פותח פלטפורמה עם אותו יעקב מוישה. מותר לו להגיד לבנק שהוא חושש שיעקב מוישה זה כסף של טרור?

לא.

את אומרת שאסור. אם אחר כך מתברר שהבנק מחזיק כסף של טרור, הבנק יתבע אותו?

הוא לא יתבע אותו, כי לבנק בעצמו יש את האחריות לעשות את הבדיקות האלו.

הוא יעצור לי פעילות בחשבון. הנפקות של הסעיף הזה היא משמעותית. האיסור של גילוי התוכן הזה זה חלק קטן מזה. המשמעות היותר גדולה היא שאתה צריך לדווח לבנקים. אין לי דרך לנהל את החשבון של הבנק. הבנק הוא זה שצריך לפקח עלי. הבנק צריך לשאול את הלקוחות שלי למרות שאנחנו מתחרים שלו בהרבה מקרים.

אני חושב שחלק מהרעיון הוא שאחרי שהצו הזה יחול הדרישות שהיום הבנקים דורשים מכם לא יהיו באותה רמה, אתם בעצמכם תהיו גוף פיננסי מפוקח.

זו תשובה שנשמח לקבל - שגם את הדיווחים על הלקוחות שלנו לא נצטרך להעביר.

זה מה שהוא מבקש, לדעת שהוא לא צריך לעשות את זה. שלא יהיה מצב שהבנק יתבע אותו - איך העברת לי כסף שאתה חושש שהוא כסף של טרור. הוא רוצה הגנה על זה. אם אתם אומרים שאסור לא להעביר להם, צריכה להיות לו הגנה על זה. זה מה שהוא שואל.

יש הגנה בסעיף 24 לחוק איסור הלבנת הון לכל מי שפעל בתום לב לפי החובות שחלות עליו, בין אם במעשה או במחדל – פטור מאחריות משמעתית, אזרחית ופלילית.

פה זה לא תום לב.

אז הוא פטור.

אתם נותנים לו הגנה?

החוק נותן לו הגנה, סעיף 24 לחוק.

אם מחר הבנק יתבע אותו, הוא יוכל לומר: רבותיי, ישבתי בישיבה שבה היושב ראש שאל חמש פעמים, והרשות לאיסור הלבנת הון, שהיא מומחית לחוק המאבק בטרור, אמרה שלפי סעיף 24 - -?

בסעיף 24 בחוק איסור הלבנת הון יש פטור מאחריות למי שפעל כדין לפי החובות שחלות עליו.

אז יש לך הגנה. לבנק יהיה אסור לעשות נגדך שום סנקציה, כולל העניין של סגירת חשבון. לפחות את הפרוטוקול הזה תבקש שיהיה לך.

אין לי חשש מההגנה בחוק. החשש הוא שאם הבנק יבקש ממני דיווח על הלקוחות שלי באצטלה של איסור הלבנת הון למרות שאני כבר מפוקח באיסור הלבנת הון, למרות שכבר דיווחתי, הוא יוכל לעצור לי את כל הפעילות בחשבון הנאמנות, לא תהיה לי דרך להתנהל. אם צופים שהפלטפורמות יגדלו ומתי שהוא יהפכו לגופים עצמאיים, בוודאי שאי אפשר ליצור תלות בגוף עסקי מתחרה. אם תהיה אמירה לפרוטוקול שלאחר הצו של הפלטפורמות הפיקוח על הבנקים יבוא ויקבע מדיניות לפיה הבנק לא יבקש מידע על הלקוחות גם כשהם נראים חשודים, אני חושב שאנחנו נהיה בכיוון טוב. כרגע הפרשנות היא לא הפרשנות הזאת.

רונן, מה אתה אומר?

בוריס מעלה כמה טיעונים. הטיעון של איסור גילוי ועיון זה מישור אחד, הטיעון של פגיעה בתחרות, שימוש במשטר איסור הלבנת הון שלא לשמו - טיעון במישור אחר. על הבנקים, כמו שמאיה כבר אמרה, חל כבר משטר של איסור הלבנת הון. כגופים פיננסיים הם מחויבים לעשות הכרת לקוח, הם מחויבים להכיר את הנהנים של הפלטפורמה. כמו שאלעזר אמר, אנחנו מקווים שכאשר הצו יעבור ויהיה פיקוח של רשות שוק ההון, נוכל לפטור את הבנקים מהצורך לקבל הצהרות נהנים על הנהנים של הפלטפורמה. לא הבנקים רוצים את זה, לא אנחנו רוצים את זה.

זה מה שיקרה?

אנחנו נבחן את זה. אני לא יכול להתחייב על זה בדיון, אבל אנחנו שוקלים את זה בחיוב. צריך לזכור שגם אם ניתן את הפטור מקבלת הצהרה, עדיין הבנקים מחויבים לעשות ניטור כללי של החשבון. לא מן הנמנע שיכול להיות שהם יזהו איזו שהיא פעילות חשודה שקשורה ללקוח של הפלטפורמה. אם אנחנו קושרים להם את הידיים, מכסים להם את העיניים ואת הרגליים, אומרים להם: אסור לכם לבדוק מה זו הפעילות הזאת כי אולי תפגעו בתחרות, אני חושב שזה צעד רחוק מידי, אני חושב שזה פוגע בתכלית הרחבה של משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור. אנחנו לא מדברים פה על שיתוף מידע בין גופים פיננסיים, אבל ברגע שבנק מזהה איזו שהיא פעילות חשודה או פעילות שיש לו איזה שהוא חשש לגביה והוא בא לבקש מהפלטפורמה, האם הפלטפורמה תגיד לו: לא עניינך, אתה לא מפקח עלי? הבנק עצמו גם חשוף, כמו שאדוני אמר.

הוא יהיה רשאי להעביר את מה שעכשיו אמרו שאסור לו?

לגבי מה שקשור לדיווח – לא, אבל הסבר - -

אם הבנק שואל על יעקב מוישה, הוא יכול להגיד לו: אצלי יש חשש שזה טרור?

הוא יכול להגיד לו: זיהיתי לגבי יעקב מוישה איזו שהוא פעילות שנראית לי לא רגילה, יש יותר מידי העברות.

רונן, זה בדיוק מה שעכשיו אוסרים עליו לעשות.

הוא לא אומר שהוא דיווח עליו לרשות.

מה פירוש? ברגע שיש לו חששות הוא מחויב לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון. הבנק יחשוב שהוא לא דיווח? בוודאי שהבנק ידע שהוא דיווח. מה המשמעות של האיסור הזה?

הבנק בודק את הפעילות מול הלקוח שלו, שזו הפלטפורמה. האחריות היא קודם כל של הפלטפורמה, שלא נטעה פה.

הוא חייב להגיד לבנק: יש לי חשש - -?

הבנק לא שואל אותו אם יש לו חשש.

הוא שואל אותו על יעקב מוישה, הוא מבקש שהוא יסביר לו על יעקב מוישה. אם הוא יסביר לו על יעקב מוישה בלי להגיד לו את החשש הזה, הוא משקר לבנק. השאלה אם זה מה שמותר לו לעשות.

ממה נפשך? אם הוא חושש ולא עוצר את הפעולה - -

זה מה שמותר לו לעשות. הוא לא צריך לעצור את הפעולה.

אז הוא יכול להגיד לבנק: הוא בסדר.

הוא לא בסדר, כי הוא דיווח לרשות. הוא יגיד לו שזה בסדר? הוא יטעה את הבנק?

אנחנו מדברים על כך שזה במקרה צף אצל הבנק.

אני לא יודע אם זה צף אצל הבנק או זה דיווח שוטף שהבנק רוצה.

לא דיווח שוטף. השאלה אם הבנק יעצום את עיניו. האם זו הציפייה פה?

מצד אחד, יש את החשש שיעקב מוישה זה כסף טרור, לכן מדווחים עליו לרשות לאיסור הלבנת הון. מצד שני, לא מפסיקים את הפעולה, פותחים חשבון נאמנות בבנק. האם צריך להסב את תשומת ליבו של הבנק, בפרט אם הבנק ישאל אותו: תגיד לי על יעקב מוישה פרטים? האם מותר לו להגיד: "יש לי חשש שפה זה משהו של טרור", או שאסור לו להגיד? אם הוא יגיד שהכל בסדר אבל מחר יתברר שהכסף הוא כסף טרור, יבואו אליו בטענות. הוא לא יכול להגיד "לא ידעתי", כי עובדה שהוא כן העלה חשש. השאלה מה הוא מחויב להגיד לבנק, מה הוא לא מחויב לאור האיסור הזה.

אם הבנק מיוזמתו זיהה את הפעילות החריגה - -

הוא לא זיהה. אני לא יודע למה הבנק שאל אותו.

הוא צריך לשתף פעולה עם הבנק.

כאן כתוב שאסור לו.

לא תהיה הפרה של הסעיף אם הוא מוסר שיש לו חשש שהגורם מעורב בפעילות טרור. אסור לו להתייחס בצורה מפורשת לעובדת הדיווח הבלתי רגיל, זה הדבר היחיד שהסעיף מתייחס אליו.

הוא יגיד לבנק: יש לי חשש שזה כסף טרור, רק הוא לא יגיד שהוא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. מה, אתם קוקואים, אתם חושבים שיש לו חשש שזה כסף טרור והוא לא דיווח?

הסעיף לא בא לטפל בבנק, שגם הוא מחויב בדיווח במקרה כזה, אלא בא לטפל במקבל השירות.

הוא שואל שאלה פשוטה: מה הוא צריך לעשות.

לא תהיה הפרה של הסעיף אם הוא ידווח לבנק.

את בטוחה? אם אתם אומרים לו שלא תהיה הפרה, אז בסדר, אבל לא כולם אומרים את זה.

מאיה, אי אפשר לומר שאם הוא ידווח לבנק שיש פעילות חשודה זה לא ייחשב כהפרה של סעיף 14?

בגדול, אין בעיה שגופים פיננסיים יעבירו בינם לבין עצמם חשדות.

תכתבו את זה. פה זה לא כתוב. תכתבו שבין גוף לגוף זה אפשרי. כאן אין את החריגה הזאת. מאיה, אני מבין ממך שבין גוף פיננסי אחד לגוף פיננסי שני אין את האיסור הזה.

זה לא עניין של "דיווחתי" או "לא דיווחתי". לבוא ולהגיד: "תשמע, סיווגתי אותו בסיכון גבוה", זה מידע שבעיני אפשר להעביר בין גופים פיננסים. הסעיף אוסר להעביר מידע על כל הפעילות של הלקוח שבגללה הוא חשב שזו פעילות חריגה ולכן הוא דיווח עליה.

אם הוא אומר לבנק: "יש לי חשש לפעילות", אוטומטית הוא אמר שהוא דיווח. אף אחד לא יעלה על דעתו שהוא יגיד לבנק בלי שהוא דיווח לכם. מה, זה סתם צחוק?

יכול להיות שהבנק מבין שהוא דיווח.

אני מציע לכתוב פה איזו שהיא הבהרה - אני לא יודע איך עושים את זה באופן ממשי - שבין גופים פיננסיים כן אפשר להעביר את החשש: אל תגיד שדיווחת לרשות לאיסור הלבנת הון, תגיד רק שיש לך חשש.

אני לא בטוח שצריך להוסיף משהו בצו.

מספיק הפרוטוקול הזה, מספיקה הפרשנות הזאת בשביל להגן עליו.

אמנם נמצא נוסח לפי התשובות שניתנו פה כדי לענות על הסעיף הזה, אבל עדיין תהיה מגבלה. עולה פה שאלה הרבה יותר רחבה, והיא: מה תפקידו של הבנק.

זה משהו אחר. אני מפריד את זה כרגע. זה סיפור נפרד, זה לא קשור לפה. ברגע שזה יתקבל יכול להיות שהם ישחררו.

אנחנו לא רוצים שהדיווח שלו לרשות יעבור לבנק כאילו הוא מדווח את מה שהוא דיווח לרשות. להסביר לבנק את החששות שלו לגבי הלקוח, מבחינתנו זה לא הפרה של הסעיף.

בוריס, אתה יכול לפנות לרשות שוק ההון, במידה והבנק יעשה לך בעיות, ולהגיד: תשמעו, הרגולטור שלי, זה מה שהוא אמר לי.

אבל אז אני לא יכול להרשות לעצמי לעשות שום פעילות בחשבון עד שאני אקבל תשובה.

זה לא חייב להיות לגבי אירוע ספציפי. אתה מראש יכול לפנות אליהם, להצטייד בחוות דעת, בפרה רולינג שלהם על מה קורה אם הבנק מבקש ממך ככה, ככה וככה.

אני חושב שהפרוטוקול פה יספיק. הפרוטוקול של הישיבה הזאת יספיק מהבחינה הזאת. העניין של למה אתם צריכים לדווח לבנקים לא קשור לענייננו. אמר לנו רונן שיכול להיות שאחרי שהתקנות האלו יעברו הם ישחררו מדיווחים או מרמה מסוימת של דיווחים. זה לא קשור לנושא שלנו.

פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות. הרשימות שמדובר עליהן הוגדרו בסעיף 1 - רשימה של ארגונים ואנשים שהוכרזו כפעילי טרור לפי חוק המאבק בטרור ורשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ומימון של נשק להשמדה המונית. אלו שתי הרשימות. בכל פעם שהם מקבלים מקבל שירות חדש הם צריכים לבדוק שהוא לא מופיע ברשימות האלו. באופן שוטף הם צריכים לראות אם נוספו לרשימות שמות שהם לא חלק מהלקוחות הפעילים.

חובת בדיקה אל 15. מפעיל יבדוק אל מול הרשימות -
מול רשימות

(1) אם מצויים בהן שם או מספר זהות של מקבל שירות, מיופה
כוח, נהנה או בעל שליטה שפרטיו מצויים במאגר המידע הממוחשב שהוקם לפי סעיף 17(א); בדיקה כאמור תיערך גם כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימות;

(2) אם מצויים בהן שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה
המנויים בפסקה (1); בפסקה זו –


"פעולה" – העברה של נכס פיננסי מישראל לחוץ לארץ או
לאזור, או העברה של נכס פיננסי מחוץ לארץ או מהאזור
לישראל;

"צד לפעולה" – מי שהוא אחד הצדדים לפעולה המבוצעת
באמצעות המפעיל, ואולם לעניין פעולה הנעשית באמצעות
שטר חוב או שיק – עושה השטר או מושך השיק, לפי העניין,
וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי העניין.

סעיף 16 עוסק בחובה של מפעיל, כמו כל נותן שירות פיננסי, לקבוע מדיניות לגבי כל מילוי חובותיו לפי הצו. אלה סעיפים רוחביים יותר.

קביעת מדיניות 16. מפעיל יקבע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בעניין איסור הלבנת הון
ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו לעניין צו זה, לרבות בנושאים אלה:

(1) הליך של הכרת הלקוח, זיהוי, דיווח וניהול רישומים;

(2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים,
בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות
ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.

סעיף 17 – ניהול רישומים ושמירתם, זה כל הרישומים שראינו, כל החובות שראינו בסעיפים הראשונים. המפעיל צריך לקיים מאגר מידע ממוחשב, לשמור את כל הדברים האלה בצורה נגישה. בעקבות הערת הוועדה החובה היא חמש שנים לפחות ממועד סיום החזר האשראי.

ניהול רישומים 17. (א) מפעיל יקיים מאגר מידע ממוחשב של כל הפעולות ופרטי הזיהוי
ושמירתם והדיווח הנדרשים לפי צו זה של מקבלי שירות, מיופי כוח, נהנים
ובעלי שליטה.

ב) מפעיל ישמור באורח נגיש פרטי כל פעולה כספית שבוצעה, שיכללו
בין היתר את תאריך ביצוע הפעולה, סוג הפעולה, סכום הפעולה
והמטבע שבו בוצעה הפעולה, וכן את מסמך ההוראה לביצוע פעולה
והתכתבות עסקית הנלווית לה בין המפעיל לבין מקבל השירות,
והכל למשך חמש שנים לפחות ממועד סיום החזר האשראי; שמירת
המסמכים תיעשה באופן שיאפשר גם שחזור של עסקה בודדת; לעניין
סעיף זה, "התכתבות עסקית" – מסמכי פעולה, הוראות שניתנו
בקשר לפעולה במהלך ההתקשרות העסקית, הוראות בקשר לתנאי
ההתקשרות ובירור בקשר לפעילות מקבל השירות.

ג) מפעיל ישמור על כל מסמך הוראה בקשר לביצוע פעולה שעליה
דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו, לתקופה כאמור בסעיף
קטן (ב).

ד) שמירת מסמכים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), יכול שתיעשה
באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות
העדות; בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה כאמור באותם סעיפים
קטנים, ישמור מפעיל את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה
לביצוע הפעולה.

ה) מפעיל ישמור תיעוד בכתב של הליך הבקרה כאמור בסעיף 11 ושל
ממצאיה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב).

ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), מפעיל ישמור את המסמכים
האמורים שם אף מעבר לתקופה של חמש שנים אם הממונה דרש ממנו
לעשות כן, וזאת במקרים מסוימים שבהם המסמכים האמורים נדרשים
לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק או חוק המאבק
בטרור.

רק אם יש בקשה ספציפית זה מעבר לחמש שנים?

בדיוק.

מסירת מסמכים 18. מפעיל ימסור, לפי דרישה, לממונה או למי שהממונה הסמיך לכך,
ידיעות והסברים מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה; הסמיך
הממונה אדם שאינו עובד מדינה – תחול על אותו אדם חובת סודיות
לגבי מסמכים, ידיעות והסברים שנמסרו לו.

זה נועד לתת כלים למפקח לוודא שהוראות הצו נשמרות.

תחילה והוראות 19. (א) תחילתו של צו זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן -
מעבר יום התחילה).

ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1) הדרישה לחתימת מקור בהצהרה לפי סעיף 5
וסעיף 7 לצו יחלו שמונה עשר חודשים מיום פרסומו;

(2) ניתן אשראי ללווה לפני יום התחילה, יבצע המפעיל
פעולות לפי סעיפים 2 עד 5 לגבי הלווה במועד מתן
אשראי חדש מכוח הסכם שנחתם לאחר יום התחילה;

(3) נתן מלווה אשראי לפני יום התחילה, יבצע המפעיל
פעולות לפי סעיפים 2 עד 5 לגבי המלווה במועד העברת
כספים נוספים למפעיל, ובכל מקרה לא יאוחר משנים
עשר חודשים מיום התחילה; לא ביצע המפעיל פעולות
כאמור תוך שנים עשר חודשים מיום התחילה, לא
יאפשר המפעיל למלווה לבצע כל פעולה מלבד משיכת
יתרה קיימת או פירעון אשראי או חוב.

התוספת הראשונה כוללת רשימה של מדינות וטריטוריות שהוגדרו כמדינות וטריטוריות בסיכון. ראינו במהלך הצו הוראות שונות מחמירות יותר, כמו שחובת הדיווח היא לא מסף של 50 אלף שקלים אלא מסף של 5,000 שקלים. כל ההוראות המחמירות האלו מתייחסות לביצוע פעולות שמעורבת בהן אחת המדינות או הטריטוריות שמנויות בתוספת הראשונה.

אתם צריכים להדגיש למה כתוב מדינות וגם טריטוריות. אני מבין שזה בגלל רצועת עזה.

זו התוספת הראשונה. מה שיש פה זו רשימה מקובלת שיש גם בצווים אחרים. זה כולל רשימה קונקרטית של מדינות וכולל גם מדינות שארגונים בינלאומיים פרסמו לגביהן הסתייגויות. הרשימה לפי סעיף 1 זו רשימה שהרשות לאיסור הלבנת הון מפרסמת באתר שלה, היא ידועה, היא גלויה.

התוספת השנייה מדברת על טופס של איש ציבור זר. זה גם טופס שמופיע בכמה צווים נוספים. זה טופס שמאפשר לפלטפורמות לשאול בן אדם, לברר לגביו האם הוא מוגדר כאיש ציבור זר. זה טופס שעוזר להם.

בתוספת השלישית יש טופס שמדבר על הצהרת מקבל שירות, הצהרה לגבי נהנים ובעלי שליטה. כשבא מקבל שירות לבקש פעולה הוא צריך להצהיר אם יש נהנים. יש פה טופס מה הוא צריך לסמן. כנ"ל לגבי בעל השליטה. אם מקבל השירות הוא תאגיד, הפלטפורמה צריכה לשאול אותו מי הם בעלי השליטה בתאגיד. הפלטפורמה לא צריכה לחקור או לבלוש בעצמה, היא כותבת לפי מה שהוא מוסר בהצהרה הזאת, בטופס הזה שיש בתוספת השלישית.

התוספת הרביעית, שאותה כן כדאי לקרוא, היא על פעולות בלתי רגילות, על פעולת הדיווח שיש לפי סעיף 12(ב). יש פה רשימה של תסמינים שחלק לא מבוטל ממנה מופיע גם בצווים אחרים, כל מיני תסריטים, תסמינים שכשהם מתקיימים המפעיל חייב לדווח עליהם, אלא אם יש לו הסבר ואז הוא לא יידרש לדווח.

תוספת רביעית
(סעיף 12(ב))

רשימת פעולתו שיכול שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי הצו

1. פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 12(א);

2. פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי;

3. פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים, בלא הסבר סביר;

4. ביצוע פעולה בידי מי שאינו מקבל שירות, בלא הסבר סביר;

5. נראה כי מקבל השירות פועל בעבור נהנה, בלי שהצהיר על כך;

6. נראה כי הפעולה המבוקשת אינה אופיינית למקבל השירות;

7. נראה כי הפעולה המבוקשת חסרת היגיון עסקי או כלכלי למקבל השירות;

8. מספר בקשות אשראי לאותו יעד או החזר אשראי מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין;

9. מקבל השירות מגלה אדישות בנוגע לתנאי האשראי;

10. אם ניתן אשראי למי שנחזה בעיני המפעיל כעוסק במתן אשראי ולא הצהיר על כך;

11. נראה כי קיימת זיקה בין בקשות אשראי שונות, בלא הסביר סביר;

12. פעולה שמעורב בה ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, או ארגון שהוכרז כארגון טרור לפי סעיף 3 לחוק המאבק בטרור, וכן פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור;

13. פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעולה של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 3 לחוק המאבק בטרור;

14. העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לצו, או אל גופים כאמור;

15. הצהרה שניתנה לפי הצו שנחזית להיות בלתי נכונה;

16. פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח שלפי ידיעת המפעיל נמצא בקשר עם יחיד או גוף במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;

17. פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות המוצהרת של הארגון, אם הפעילות המוצהרת של הארגון ידועה למפעיל;

18. החזר אשראי בסכום מהותי סמוך למועד קבלתו בלא סיבה נראית לעין;

19. קבלה או החזר אשראי בסכום מהותי במזומן, בלא סיבה נראית לעין;

20. פעולה של מקבל שירות שהצהיר כי הנהנה אינו ידוע ולא עדכן את ההצהרה תוך 60 ימים מיום הפעולה.

הסוגיה הראשונה היא סעיף התחילה. בנוסח המקורי של הצו דובר על שישה חודשים מיום הפרסום. חלק מהפלטפורמות אמרו שכדי להיערך כמו שצריך ליישום של הצו הן צריכות לדעת איזה חלופות הרגולטור שלהן, שזה רשות שוק ההון, לא מאפשר להן - לדוגמה, האם בדיקת תעודת זהות כשמבקשים תעודת זהות לזיהוי בן אדם חייבת להיות ידנית או יכולה להיעשות בטכנולוגיה כזאת או אחרת, האם זיהוי פנים אל פנים יכול להיעשות בוידאו קונפרנס וכו'. דא עקא, למרות שיש טיוטה ראשונית מאוד של חוזר כזה שגם הופצה לגופים, הטיוטה היא לא שלמה, היא צריכה לעבור עוד גיבוש ועוד מעבר בתוך משרדי הממשלה וגופי הממשלה הרלוונטיים. נכון לעכשיו אין משהו קונקרטי, מגובש ניסוחי שאפשר לשים אותו על השולחן ולומר: הנה זה הדבר שאליו אתם צריכים להיערך. במצב שהתחילה של הצו תהיה רק אחרי פרסום ההבהרות האלו, עלולה להיווצר בעיה משני כיוונים, כי גם המדינה רוצה שתהיה רגולציה, גם הגופים עצמם רוצים שיחול עליהם הצו כדי שהבנקים יוכלו לעבוד איתם בצורה טובה יותר.

רשות שוק ההון, כמה זמן לוקח לכם להכין את כל מה שצריך?

מהתגובות שקיבלתי עלה שגם בתוך הפלטפורמות עצמן אין דעה אחידה. אני לא יודע כמה פלטפורמות יש היום, אבל לפחות שלוש מהפלטפורמות פנו ואמרו שהן מעדיפות להחיל את זה כמה שיותר מוקדם לפי הנוסח שיש בצו הנוכחי, מתוך הבנה והנחה שזה יקל את הפעילות שלהן אל מול הבנקים משעה שהצו יחול.

כמה זמן זה לוקח?

כפי שאלעזר ציין, פרסמנו כבר איזו שהיא טיוטה ראשונית שמבוססת ברובה על הוראות של הפיקוח על הבנקים. פרסמנו אותה לכל הגופים ולגורמים בתוך הממשלה. התברר לנו שיש שם איזה שהם היבטים, כמו חתימת מקור, נושא של קבלת החתימה כראיה וכו', שעדיין המדינה לא קיבלה איזו שהיא עמדה, לא גיבשה עמדה לגביהם.

מי זו "המדינה" שאתה מדבר עליה? אני מניח שבקבינט זה לא יעלה.

המשטרה ומשרד המשפטים בעיקר. גם אם היינו רוצים להוציא את החוזר הזה מחר בבוקר - היינו יכולים לעשות את זה בתקופת זמן די קצרה, להציג איזו שהיא טיוטה - אנחנו לא יכולים.

המשטרה ומשרד המשפטים, מתי תהיה תשובה על השאלות שהוא מעלה?

ההתאמה לעולם הטכנולוגי עולה גם בהקשרים אחרים, גם בסקטורים פיננסיים נוספים. עיינו בחוזר, בעיקר בצורך בהתאמות, כמו להבטיח שימוש ראייתי בחומרים האלה, כמו נושא של פרטיות. זה דורש איזה שהוא ליבון נוסף. קיבלנו לאחרונה את החוזר. צריך לעשות תיאום עם כל הגורמים הרלוונטיים על ההיבטים האלה.

נשמע שזה יכול לקחת שנה, שנתיים או יום.

אני מתקשה להעריך תקופת זמן מדויקת, אבל התקופה שקבועה בצו תספיק כדי לאפשר היערכות מוקדמת של כל החברות. הכוונה היא לציין בחוזר את הדרישות הרלוונטיות, כדי שגם החברות יוכלו להיערך.

הרשות להלבנת הון רוצה את זה מידית, כמה שיותר מהר. כמה זמן לוקח לכם לגבש עמדה בנושא הזה? שישה חודשים?

אני מתקשה לומר זמן ספציפי.

אי אפשר לגמור את זה בשבוע?

נדרשת עבודה של יותר משבוע. אני מעריכה שזה לא צריך לקחת יותר מכמה חודשים.

זה עניין של כמה חודשים?

יכול להיות שגם הרבה לפני.

יש פה שני תאריכי תחילה. יש תאריך תחילה כללי של הצו, שזה חצי שנה, ויש תאריך תחילה ספציפי להוראות מסוימות, שזה לעניין של חתימת מקור בהצהרה על בעלי שליטה וזיהוי פנים אל פנים. שתי ההוראות האלו ייכנסו לתוקף רק בעוד שנה וחצי.

אני יכול להחיל את הכל מידית, רק את הקטע הזה לעשות חצי שנה במקום שנה וחצי?

תיאורטית אפשר.

מי לא יכול?

הפלטפורמות.

כמה זמן הפלטפורמות רוצות?

הן צריכות זמן להיערך.

קודם צריך שגופי המדינה יגבשו מדיניות, שזה עניין של כמה חודשים, ואחר כך הם דורשים שברגע שהם יחליטו איזה טכנולוגיות הן בסדר רשות שוק ההון תאשר את הטכנולוגיות.

כמה זמן כל הסיפור הזה?

לכן קבענו שנה וחצי. יכול להיות שזו הערכה אופטימית. אם נראה שזה לא יהיה ריאלי מבחינת הגופים להיערך בתקופת הזמן הזאת, אנחנו נגיע לוועדה לבקש ארכה.

אל תתלי את זה בהם. זה קודם אתם, משרדי הממשלה.

אם הנושא הזה לא יוסדר תוך שלגופים ניתן מספיק זמן התארגנות, אנחנו לא נרצה שהחובות האלו יחולו עליהם.

ברגע שזה לא חל עליהם, מה הם כן עושים, איזה זיהוי הם עושים?

הם עושים רישום.

זיהוי הם לא צריכים לעשות?

הם יכולים לפעול במערכת סגורה. הנושא השני שאנחנו אמורים לחזור אליו זה פעולה במערכת סגורה. שם יש פטורים מזיהוי פנים אל פנים והצהרת נהנה כשמדובר בכסף שמגיע מלקוח חוזר.

מה אם זו מערכת לא סגורה?

במערכת לא סגורה מזהים, עושים את מה שצריך.

אני מבין שהם לא יצטרכו לעשות שום דבר עד שלא תגבשו עמדה.

הם לא יצטרכו לפגוש את הלקוח ולא לקבל חתימת מקור.

אני מדבר על שני הדברים האלה.

הם יוכלו לפעול בצורה מקוונת.

תמשיכו את זה מבחינתם שלוש שנים, ארבע שנים, מה איכפת להם.

אני חושבת שגם להם יש אינטרס שהצו יחול.

השנה וחצי זה בסדר. השאלה מתי להחיל את זה. אתה אומר שיש כאלה שרוצים מידית וכאלה שרוצים חצי שנה, או שכולם רוצים חצי שנה?

כשאני אמרתי "מיידית", התכוונתי למה שיש פה בצו, שזה החצי שנה.

זה לא תלוי בהם. אני מבין שפרט לשני הסעיפים האלה יש לכם מידית את כל הדברים האחרים, נכון?

פרט לשני הסעיפים האלה אפשר להחיל את יתר החובות של הצו תוך חצי שנה על המפעילים.

אפשר לעשות את זה בזריזות.

החוזר הזה רלוונטי רק לגבי אותם שני סעיפים שנתנו להם שנה וחצי.

פרט לסעיפים האלה אתם יכולים בחצי שנה לעמוד בשאר הדברים, אפילו פחות.

כן.

אני מבין את הצורך להפעיל את הצו מידית.

מידית זה חצי שנה.

כן, חצי שנה. מבחינתנו זה מידית, כי מחר מישהו מתחיל לאפיין את זה, לתכנן את כל תהליך הפיתוח. מבחינתנו העבודה היא מיידית, בשביל להתכונן שזה יחול בעוד חצי שנה. אנחנו מקבלים את הרצון להפעיל את הצו מידית. לגבי הסעיפים שהם לא מערכת סגורה, ולא הכל יכול להיכנס למערכת סגורה, הצו היום, הנוסח שלו לא מאפשר פתרון אחר פרט לפגישה של פנים מול פנים. אלו פלטפורמות אינטרנטיות, לכן אין תהליך כזה, אין דרך ליישם את זה, בגלל זה אנחנו תלויים בממשלה.

אני לא הבנתי שזה ככה.

לכן דוחים לכם את זה לשנה וחצי.

לפחות בשביל הפשרה, אל תתנו לנו להיות תלויים בהחלטה פנימית של הממשלה כדי להיערך לאותם סעיפים, תנו לנו את יום התחילה, תתחילו לספור את הזמן לסעיפים 5 ו-7 כך שייכנסו לתוקף אחרי שתפורסם ההוראה הסופית של שוק ההון. אז נראה מה אנחנו צריכים.

לא הבנתי. אתה רוצה שהכל ילך אחרי שני הסעיפים האלה?

לא. הוא אומר שהצו כולו ייכנס לתוקף בעוד חצי שנה, אבל אותם שני סעיפים ייכנסו לתוקף רק אחרי שהם יפרסמו את החוזר שלהם. אם הם יפורסמו בעוד חצי שנה, זה יהיה בעוד שנה, ואם הם יפרסמו את זה בעוד שנתיים, זה יהיה בעוד שנתיים וחצי.

אם לא יפורסם החוזר לעולם, אז לעולם הסעיפים האלה לא יהיו בתוקף, זה מה שזה אומר.

זה גם מה שאתם אומרים.

אנחנו לא מוכנים להצעה הזאת. קבענו שתוך שנה וחצי בכל מקרה הסעיפים האלה ייכנסו לתוקף.

ואם לא תהיה לכם תשובה בשנה וחצי?

הסעיפים האלה ייכנסו לתוקף.

איזה סעיפים?

הסעיף שמחייב זיהוי פנים אל פנים והסעיף של חתימת מקור.

פה אנחנו טיפה חלוקים על רשל"ה. אנחנו אמרנו שאנחנו מעריכים שתוך שנה וחצי נצליח לגבש את החוזר, הכל בכפוף לקבלת עמדת המדינה לגבי הדברים שדיברנו עליהם. ככל שלא יהיה חוזר עד אז נבוא לפה ונבקש ארכה. העמדה של רשל"ה היא קצת אחרת.

הפלטפורמות פה הן בן ערובה להחלטה פנימית של הממשלה בתהליך הזה - אם לא קורה משהו תוך שנה וחצי, הפלטפורמות יצטרכו להיערך ולקיים משהו שהן לא יודעות מה, שאין כרגע פתרון כזה, ואז תהיה לי חובת זיהוי של פנים מול פנים בלי שאני יודע לעשות את זה.

או לעבוד במערכת סגורה.

לא הכל יכול להיכנס למערכת סגורה. אם אתם רוצים שהפלטפורמות יפעלו במערכת סגורה, תחוקקו את זה בחוק, תגידו שזאת הדרך היחידה שמותן להן לפעול. אנחנו יודעים שזאת לא הדרך היחידה שמותר לפעול. אל תיקחו אותנו כבן ערובה לסעיפים האלה.

אני לא מעלה על דעתי שהמדינה על שני סעיפים כאלה לא מסוגלת לקבל החלטה במשך שנה וחצי, לכאן או לכאן. אתם יכולים לקבל החלטה שלא, אתם יכולים לקבל החלטה שכן. אני מאוד מקווה שתאפשרו להם לעשות את זה לא דרך פנים אל פנים, כי הבסיס של העבודה בפלטפורמה היא לא שיש פנים אל פנים, יש משרד שמגיעים אליו וכו'. שנה וחצי זה די והותר כדי שתקבלו את זה. הדבר הכי הגיוני היה שלמחרת ההחלטה של הממשלה זה ייכנס לתוקף. כמה זמן אתם צריכים אחרי שהם יחליטו לגבי הנושא הזה? חצי שנה?

יש המון תהליכים שלא תלויים בי.

אני מדבר רק על שני הסעיפים.

זה תלוי כמה זמן ייקח להם לאשר.

מהרגע שהם החליטו שאפשר לעשות כך, כך וכך בשני הסעיפים האלה, כמה זמן אתם צריכים להכין את עצמכם?

זה נורא קשה להגיד, כי יש חברות בודדות שמספקות את הטכנולוגיה הזאת.

סדר גודל. יום, שבוע, חודש?

צריך לפחות כמה חודשים לאישור הטכנולוגיות האלו. יש גם את הצד המסחרי שצריך לסכם עם החברות. אחרי זה יש עוד היערכות של משהו כמו חצי שנה. אנחנו מדברים על שנה מיום פרסום החוזר.

ומה כתוב פה?

שנה וחצי מהרגע שהצו מתפרסם.

החלק הארי של הפעולות שכרגע הפלטפורמות עושות נכנס במסגרת ההקלות, במסגרת סעיף 8, כלומר, אנחנו מדברים כאן על מקצת הפעולות, לא על כולן.

זה לגמרי נכון. אם המדיניות של הממשלה באמצעות איסור הלבנת הון היא להגביל את הפעילות של הפלטפורמות, אז בסדר, הוועדה יכולה לעשות את זה, אבל אם הכוונה היא להתאים את פעילות איסור הלבנת גם לדרך הפעולה באינטרנט, לפחות צריך לחכות שיהיו את ההוראות.

אנחנו נטיל את האחריות בשני הסעיפים האלה על המדינה, כי המדינה היא זו שמעכבת. נעשה כך ששני הסעיפים האלה ייכנסו לתוקף חצי שנה אחרי שהמדינה תפרסם את ההחלטה שלה. יכול להיות שזה יהיה פחות משנה וחצי, יכול להיות יותר, הכל תלוי במדינה.

יש פה שני דברים: פרסום חוזר ודרישה מצד משרד המשפטים שנאשר את הטכנולוגיות.

כמה זמן אתם צריכים בשביל לאשר את הטכנולוגיות?

אני חושבת שממועד פרסום החוזר צריך יותר מחצי שנה.

יש לכם חצי שנה לקבל החלטה בעניין, חצי שנה לתת להם לבדוק, וחצי שנה לתת להם להתארגן. סך הכל זה שנה וחצי.

הכוונה שיינתנו 12 חודשים לאחר פרסום החוזר.

כן. אני מחלק את ה-12 חודשים. איך אנחנו בונים את זה? אנחנו מקווים שתוך חצי שנה המדינה תעבוד על זה. אם תעשו את זה בזמן סביר של חצי שנה, תהיה חצי שנה למכובדים האלה לעשות את אישור הטכנולוגיה, להתארגן לקראת זה. אנחנו נכתוב שמפרסום החוזר תהיה שנה.

שנה מפרסום החוזר לפי סעיפים 5(ו) ו-7(ג).

חצי שנה מיום הפרסום ברשומות, כאשר שני הסעיפים, כמו שאמרת, יהיו שנה מיום פרסום ההוראות.

אני חושב שכדאי שיהיה איזה שהוא פרסום רשמי של רשות שוק ההון, כדי שכלל הפלטפורמות ידעו שפורסם הדבר הזה.

יהיה פרסום ברשומות לגבי מועד פרסום החוזר.

אנחנו רוצים, אם זה המתווה שהיושב-ראש מבקש, שבכל מקרה תיקבע תקופה מקסימאלית. מדובר בחוזר שלא אנחנו מוציאים, מי שמוציא אותו זו רשות שוק ההון.

מאיה, תביני מה את אומרת - את הפעולות שאנחנו רוצים לברך ולעודד את מתלה בכל מיני תהליכים פנימיים בתוך הממשלה. זה כאילו את אומרת לכל מיני משרדים אחרים: חבר'ה, אם לא תתקדמו, הם ישלמו את המחיר. זה לא הולך כך. תעשו פגישה או שתיים, תסגרו את העניין. אם אתם צריכים סיוע, אנחנו מוכנים להעמיד סיוע.

כבר הוצאה טיוטה על ידי רשות שוק ההון. הטיוטה הועברה לחברות, הועברה להערות של המשרדים. יש צורך לעשות תיאום בהקשרים האלה, יש צורך ללבן. אנחנו בעיצומו של תהליך. כמו שאמרתי, הדבר הזה רלוונטי גם לסקטורים פיננסיים נוספים, לכן יש חשיבות להעברת ההערות. בעיני, לפחות מהכיוון שלנו, הזמנים צפויים להספיק בהקשר הזה.

שחקן אחד במשחק מספיק. מאיה ודאי שרוצה זריזות.

גם המשטרה.

אנחנו נקדם את החוזר במהירות האפשרית.

יש לנו תאריך סופי, שזה עוד שנה וחצי. זה יהיה שנה מיום הפרסום. מאיה והמשטרה, יש לכם כוח, תעבדו על זה שהפרסום יהיה תוך חצי שנה. תדאגי שהם יעשו את הבדיקה שלהם פחות מחצי שנה.

זה האינטרס שלנו להפיץ את החוזר הזה במהירות. יש לנו את נותני האשראי שמחכים לו. אלה גופים שאנחנו רוצים לתת להם את האפשרויות האלו. חזקה עלינו שנעשה את זה במהירות.

שנה מהיום שהממונה יפרסם הוראות לפי סעיפים 5(ו) ו-7(ג). הפרסום הזה ילווה בפרסום ברשומות, כדי שיהיה ברור מתי מתחילה השנה. זו סוגיה אחת.

בדיון הקודם עלו מספר הערות ושאלות שבעקבותיהן נעשתה ישיבה ונעשו שינויים ותיקונים שונים, רובם נקודתיים. הסוגיה הכי משמעותית שנעשו בה שינויים היא הנושא של מערכת סגורה. הפלטפורמות עובדות מול שתי חזיתות: המלווים והלווים. כלפי הלווים נעשו תיקונים שמאפשרים הקלות מסוימות בסוגי עסקאות מסוימים, שזה מוסכם, אין עם זה בעיה. הנושא השני זה העבודה של הפלטפורמות אל מול המלווים. עלו טענות לגבי עד כמה הפעילות של הפלטפורמות אל מול המלווים דומה במהותה למערכת סגורה, מה הנגזרת של הדבר הזה. גם אם אנחנו מניחים שמדובר בסוג כזה או אחר, ברמה כזאת או אחרת של מערכת סגורה, מה הנגזרת של זה.

אני מבין מדבריך שלמערכת סגורה יש הקלות מסוימות, לכן כל אחד שואף שיגדירו אותו כמערכת סגורה. מה ההגדרה של מערכת סגורה?

כשמסתכלים במבט רוחבי על צווי איסור הלבנת הון השונים, אין זהות בהוראות שנוגעות למערכת סגורה בין הצווים השונים. הצו של הבנקים נותן פטורים מאוד מאוד גורפים, מאוד רחבים. בצווים כמו חברי בורסה וזירות סוחר הפטורים הם לא באופן גורף כמו שיש אצל הבנקים.

אתה רוצה להגיד שהרשות לאיסור הלבנת הון עושה איפה ואיפה ולכן היא צריכה להתכנס ולעשות משהו מסודר על כולם? זה מה שהיה בהערת אגב?

זה מה שהיושב ראש אמר, לא מה שאני אמרתי.

אנחנו בדיוק מחר מקיימים ישיבה ראשונה של כל הרגולטורים, כשהמטרה היא ליצור צו אחיד.

בנוסח הנוכחי נעשו שינויים משמעותיים וניכרים שמרחיבים חלק מהפטורים שניתנו בנוסחים המקוריים, כמו פטור מהכרת הלקוח בהקשרים מסוימים, שזה פטור מאוד משמעותי.

הם יודעים להעריך את זה?

את זה תשאל אותם. אני מניח שלמרות כל התיקונים והשינויים שנעשו יש עדיין טענות מטענות שונות. כמו שאדוני אמר לפני כן, גם פה אין אחידות בין הפלטפורמות השונות.

איפה הבעיה? הבעיה להגדיר מה זו מערכת סגורה?

אני חושב שעיקר הבעיה היא לא בהגדרה כמו בשאלה מה הנגזרת מההגדרה, מה המשמעויות האופרטיביות.

אין מחלוקת על מה הכוונה במערכת כזאת?

כן. השאלה היא הנגזרות האופרטיביות.

איזה הקלות יש לגבי מערכת סגורה במקומות אחרים שאנחנו לא נותנים פה? אם היינו נותנים כל מה שאנחנו נותנים לבנקים, אני מניח שגם פה לא הייתה טענה, היינו יכולים להמשיך הלאה.

זו הטענה. הבקשה היא להשוות את זה לבנקים.

כנראה שיש דברים שנותנים לבנקים ולא נותנים להם.

בדיון שהוועדה קיימה הגיעו להקלות משמעותיות בהרבה דברים. עדיין נשארו דברים באותה מערכת סגורה שהבנקים לא עושים. האחידות היא הדבר הכי חשוב. אנחנו חושבים שתהליך קבלת הכספים, לפחות במגרש תחרותי פיננסי, צריך להיות תהליך זהה. אנחנו מאוד מאוד שמחים שיש כוונה לייצר מגרש משחקים אחיד מבחינת איסור הלבנת הון. מה הדברים שנשארו שהם לא במסגרת ההקלות? אנחנו, למשל, צריכים לרשום פרטי זהות לפי העתק של מסמכי זיהוי. הבנק, לעומת זאת, יכול לרשום אותם לפי מה שהלקוח מוסר לו, שזה הרבה יותר פשוט. לבנקים, למשל, יש פטור מהצהרת מקבל שירות, לנו יש רק פטור מחתימת מקור.

לפלטפורמות האחרות יש תוספת על מה שנאמר?

אנחנו עובדים, למעט חריגים כאלה ואחרים, רק במערכות סגורות, לכן השאלה הזאת לא רלוונטית. אני אנצל את ההזדמנות להגיד תודה על הצו הזה, הוא צו באמת מקל. תודה על ההיערכות וההכנסה של החצי שנה, אני חושב שזה מאוד עוזר. אנחנו, וזה בניגוד לאיך שהציגו אותנו קודם, ילדים מאוד גדולים, אנחנו יודעים לקחת אחריות, אין לנו בעיה לנהל מערכות כאלו. אנחנו מנהלים כספים של משקיעים, אנחנו מנהלים מערכות אשראי. אנחנו בשמחה נטיל על עצמנו את כל האחריות שיש בצווים האלה. אני יכול להגיד לך שלפחות בשתי המערכות שניהלתי זה כבר מתבצע, אנחנו לא מחכים לתחולת הצו. אם יש חריגים, אם יש פינות, אנחנו לוקחים אחריות ומקבלים החלטות. כל הסוגיות שעלו פה קודם מהמשטרה, חשש, חשד, אצלנו זה clear-cut. אם אנחנו מאמינים שהלקוח הזה הוא לא בסדר, אנחנו לא נעבוד איתו, לא חשוב מה הרשות תגיד או לא תגיד, לא חשוב אם הבנק ירצה או לא ירצה.

הצו הזה חשוב מאוד מזווית שאני מבין שלא רוצים לדון בה פה וחשוב שתיאמר לפרוטוקול. כשישבנו בוועדה של רחל עזריה בחקיקת החוק, אחת הבעיות הכי גדולות שהייתה לנו ועדיין יש לנו אותה, אנחנו רואים אותה כל יום – היה לנו כזה מקרה לפני שבוע – היא שאנחנו נשענים על המערכת הבנקאית. אחת הסיבות שרצינו גם את החוק וגם את הצו הזה היא כדי לייצר מצב שנוכל להתנהל בפעילות מסחרית ללא עצירה של הפעילות. מאוד חשוב לנו שהצו הזה יוחל עלינו כמה שיותר מהר ותוציאו אותנו מהצו של הבנקים, כדי שלא יהיה מצב שבנק עוצר פעילות תחת הכסות שזה הלבנת הון, מעכב את הכספים או מכניס את זה לאיזה חשבון מעבר. הצו הזה מבורך, וזה בתנאי שלא נעשה את הצו הזה ואחרי זה גם את הצו הבנקאי.

רונן שמע את זה גם קודם, אני מקווה שיבין.

אני מצטרף למה שעופר אמר. היום הבנק לא רק שדורש מאיתנו את רשימת הלקוחות, הוא גם אוסר עלינו לקבל – אני נותן דוגמה חריגה מאוד - כספים מאזרח ישראלי שאינו תושב ישראל. אם אזרח ישראלי עבר עכשיו לארצות הברית או לאירופה, הוא לא מאפשר לנו לקבל כספים מחשבון הבנק של אותו אזרח שמתנהל פה. יש לו כספים פה, הוא השאיר כספים באיזה חשבון בנק ישראלי, אבל זה לא מתאפשר לנו. כל הצו הזה הוא נפלא, אבל הוא לא יעזור לנו במהומה אם הבנקים לא ירדו מאיתנו. אם הבנקים יפעילו את כל המדיניות שלהם, שהיא דרסטית ודרקונית, לצערי, בכל מה שקשור להעברת כספים, בכל מה שקשור לאיזה סוגי לקוחות אנחנו יכולים לקבל - לא יקרה כלום. זה המצב היום.

רונן, אתה שומע את הדברים. התשובה שלך תהיה בפועל. כמו שאמרת קודם, אתם בודקים את זה. יכול להיות שאם הצו הזה יעבור אתם תשחררו את הבנקים, אתם תרדו מהם, אתם לא תדרשו את אותם דברים שהיום הם דורשים. הם גוף מפוקח. בשביל זה יש את הרשות, את הרגולטורים וכו'.

הדוגמה שניתנה פה היא לא מעולם הלבנת הון, היא מעולם המס לתושבים זרים.

אני לא נכנס לזה. הם אמרו את הדברים רק כדי שיישמעו. זה באמת לא קשור לעניין.

הפעילות של הפלטפורמות היא לא כמו הפעילות בבנקים. למערכת הסגורה בבנקים יש כל מיני מגבלות – זה יכול להיות רק עבור יחיד, הכסף יושב שם, זה כסף שהוא לפיקדון גם אם הבנק מלווה אותו. המטרה של האדם ששם את הכסף בבנק היא שזה ישב כפיקדון, כאשר הכסף בוודאות חוזר אליו בסוף תקופה. אצל הפלטפורמות אתה יכול להלוות ולא לקבל את הכסף חזרה. לפלטפורמות אתה נותן את הכסף במטרה שהוא יועבר הלאה. מבחינת הלבנת הון זו דרך להעביר כסף בין שני צדדים. מערכת סגורה היא לא ברת השוואה לבנקים.

זה מאחר והבנקים חייבים לשמר אחוז מסוים או סכום מסוים אצלם למצב שבו הם הלוו כסף שלא החזירו להם?

לא רק בגלל זה. האדם ששם את הכסף במערכת סגורה בבנקים תמיד יקבל את הכסף חזרה.

לא תמיד.

זה פיקדון.

יכול להיות מצב שהבנק עשה עסקאות, הלווה לכל הטייקונים.

הבן אדם שם את הכסף הזה לצורך השקעה, הוא שם פיקדון.

הבנק לא שומר את הכסף הזה, הוא יכול להשתמש בו, רק הוא מחויב לשמור סכום מסוים שאמור לכסות אם הייתה תקלה והטייקונים שקיבלו מאות מיליוני שקלים לא החזירו את הכסף. עדיין יהיה כסף להחזיר את הפיקדונות של כל אותם אלה. זה דבר שלא קיים בפלטפורמות.

נכון, האדם לוקח את הסיכון שהוא לא יקבל את הכסף.

הפיקדון בבנק הוא אמיתי, תמיד אמור להיות כסף, אלא אם קרתה קטסטרופה אדירה, שאז, אני מניח, בנק ישראל לא ייתן לזה לקרות.

אנחנו הסכמנו לסעיף - הוא נכלל בצו - שמנסה להשוות את הסיטואציה שקיימת בבנקים למה שהם עושים כשמדובר ביחיד או כשהבן אדם המלווה והבן אדם הלווה לא יכולים לעשות בשום דרך תיאומים ביניהם. כן ביקשנו שלרגולטור תהיה סמכות לקבוע הגבלות מסוימות או תנאים מסוימים להלוואות כאלו, כמו הגבלת סכום. אני מניחה שהלוואה בסכום של 5 מיליון שקלים קשה יותר לבזר, קל יותר לצדדים לתאם ביניהם, לכן יש איזו שהיא נפקות בקביעת מגבלות בסוגי ההלוואות האלו. לרגולטור צריכה להיות האפשרות הזאת. באותה הוראה הקלנו מבחינת הכרת הלקוח. אם אתה שואל אותי באמת, אני חושבת שאין לזה הצדקה אמיתית, כי בסוגי הלוואות מסכומים מסוימים ובתנאים מסוימים כן הייתי מצפה מהפלטפורמה לשאול כמה שאלות למרות הפטור מהכרת הלקוח שהוא נתן אותה.

זאת אומרת, לפנים משורת הדין את אומרת.

יש הקלה שקיימת לבנקים. אם אנחנו מסכימים או לא, התשובה היא לא. אני לא חושבת שבבנקים צריך פטור מחובת הכרת הלקוח. אני חושבת שגם במערכת סגורה בבנקים יש טעם לשאול את הלקוח כמה שאלות לגבי התנאים, לגבי אופן הפעילות שלו. זה קיים, אנחנו צריכים להתמודד עם זה, לכן קבענו איזה שהוא מנגנון שמספק את ההקלות הנוספות, לפחות את העניין של הכרת הלקוח. לגבי ההקלות האחרות שבוריס ציין, אין חתימת מקור, לא צריכים לזהות את הלקוח. לקבל את פרטי הלקוח רק על סמך הצהרתו, בעיני זה לא נחשב זיהוי, בטח לא אימות. חשוב לזכור שעל הבנקים חלות עוד הוראות שלא קיימות עליהם. יש נוהל בנקאי 411 שקובע עוד המון הוראות שחלות גם על מערכת סגורה של בקרה וניטור פעילות. הפעילות במערכת סגורה בבנקים היא שולית. מערכת סגורה, עד כמה שידוע לי, בנק אחד נותן, ואז הוא גם קובע לעצמו מגבלות. הפעילות במערכת סגורה בפלטפורמות תהיה רוב הפעילות. אם אנחנו פוטרים מזיהוי וקבלת מסמכים, זה אומר שרוב השוק שלהם, רוב הלקוחות שלהם לא זוהו, לא קיבלו מסמכים. זאת הפעילות שלהם. כמעט כל הלקוחות יהיו שם, לכן מה שמוצע כרגע בצו הוא מספק.

ההסדר עדיין לא שוויוני. עדיין הגופים הקטנים חייבים לעשות יותר בשביל להיות באותו שוק פיננסי.

אני אעבור עכשיו על התיקונים המשמעותיים שנעשו. תיקון אחד נוגע למערכות חברתיות. שם, בעקבות ההערה של היושב-ראש, קבענו שעל המערכות האלו תחול החובה לכתוב את הפרטים, כאשר תהיה להן הקלה מאוד משמעותית לגבי מה נחשב מספר הזיהוי. זה אומר שאם מישהו משלם בכרטיס אשראי לא יהיה צריך את מספר תעודת הזהות שלו, אפשר להשתמש במספר כרטיס האשראי וכו'. זה תיקון אחד שנוגע להגדרה של מספר זהות.

תיקון נוסף היה בסעיף 3, לגבי רישום פרטי הזיהוי. כמו שאמרנו, הפלטפורמות עובדות בשתי חזיתות: מול המלווה ומול הלווה. גם פה יש סוגים שונים של עסקאות אל מול לווים שבהן הפלטפורמות מעניקות אשראי דרך תיווך. סעיף 3 קובע הקלות שונות לתרחיש הזה, הוא מאפשר לעשות את זה בצורה קלה יותר, לקבל חלק מהמסמכים בדיעבד, אחרי שני ימי עסקים.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ט-2019. מי בעד לאשר את הצו, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

מאושר פה אחד. תודה לכולם. תודה לוועדה, לאלעזר וכל הגופים ששיתפו פעולה, ישבו והביאונו עד הלום. שיהיה לכם, אנשי הפלטפורמות, בהצלחה. לכם, הרשות לאיסור הלבנת הון, שתהיה כמה שפחות עבודה, את זה כולנו רוצים.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.