פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



27
ועדת הכספים
01/01/2019


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 1219
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ד בטבת התשע"ט (01 בינואר 2019), שעה 22:25

הצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019 (מ/1090).

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
דוד ביטן
איתן ברושי
מכלוף מיקי זוהר
רחל עזריה
רועי פולקמן
מוסי רז

ינון אזולאי
ישראל אייכלר
יואל חסון
מיכאל מלכיאלי
איילת נחמיאס-ורבין
יפעת שאשא ביטון
נחמן שי

שר הפנים אריה דרעי
סגן שר האוצר יצחק כהן
אסי מסינג - היועץ המשפטי, משרד האוצר

שגית אפיק
שלומית ארליך
אביטל סומפולינסקי
אייל לב ארי

טלי רם



הצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019 (מ/1090)

רבותיי, אני מבקש לחדש את הדיון בנושא של הטבות המס.

בנושא של חוק הגמ"חים. ההסתייגות היא בחוק הגמ"חים. אתה מחדש את הדיון בחוק הגמ"חים, לפי סעיף 89 לתקנון.

בחוק הגמ"חים, לפי סעיף 89(א) לתקנון. אני מבקש להצביע כדי לחדש את הדיון. מי בעד לחדש את הדיון? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
הבקשה לחידוש הדיון בהצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019, לפי סעיף 89(א) לתקנון, נתקבלה.

הדיון חודש.

אני אחתים אותך על מכתב.

בבקשה.

יודיעו על זה במליאה ואז תוכל לחדש את הדיון. צריך להודיע במליאה.

טינה, אנחנו הצבענו עכשיו על חידוש הדיון. אני כבר מוציאה אלייך מכתב של יושב-ראש הוועדה ליושב-ראש הכנסת על חידוש הדיון. אתם צריכים להכריז על זה במליאה. אנחנו מושכים את הצעת החוק אלינו בחזרה. אתם צריכים לפתוח את המליאה, להודיע על זה שאנחנו חידשנו את הדיון בהצעת החוק. ברגע שתגידי את זה במליאה אנחנו יכולים להתחיל את הדיון כאן.

צריך פטור מחובת הנחה?

צריך פטור מחובת הנחה. אנחנו נצטרך להניח את זה מחדש.

כרגע המצב הוא שאין לך הסתייגות ואין לך על מה להצביע. אני לא מבין את זה, האמת היא שיש לי ביקורת על זה אבל זה לא הנושא עכשיו.

עכשיו צריך לחדש את ההחלטה?

אנחנו מקיימים את הדיון, אנחנו שומעים את אסי מסינג עם עמדתו, אנחנו שומעים את העמדה של היועצת המשפטית שלנו, ונצביע.

ואז זה חוזר למליאה.

אם אנחנו מחליטים שמחזירים את זה למליאה, ואז אפשר להצביע על הסתייגויות.

היא יכולה להצביע?

מי יכולה?

המליאה, על ההסתייגויות.

אני צריכה מכתב לפטור מחובת הנחה להצעת החוק המחודשת לוועדת הכנסת.

גברתי היועמ"שית, מתי אתם רוצים ועדת כנסת?

כשנסיים פה את הדיון. זה לא ארוך.

23:05, 23:10.

- - -

לילה טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתכנסים כדי לדון בנושא של החוק. איך השם המלא שלו?

הגמ"חים.

חוק הגמ"חים, שהייתה בו הסתייגות לגבי נושא הטבות המס ביישובים. היו טענות של היועץ המשפטי של משרד האוצר לגבי החוקיות של ההסתייגות הזאת, אנחנו מתכנסים כדי לברר את הדבר הזה ואנחנו נצטרך להחליט בסוף הדיון הזה מה אנחנו עושים עם זה, צריך להצביע.

אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, בבקשה, הטענות לאי חוקיות של ההסתייגות.

אני אבהיר למה נדרשתי, ועכשיו, משיהיה הדיון אני גם אבהיר את ההתייחסויות הנוספות. ההידרשות שלי לעניין הייתה מאחר שנמסר לי ששר האוצר וסגן שר האוצר הגישו הסתייגות להצעת חוק ממשלתית שדנה בנושא גמ"חים ולא דנה בכלל בנושא של הטבות מס ליישובים.

דרך הפעולה של ממשלה היא הדרך שעובדת לפי תקנון הממשלה. השר הממונה על נושא של הטבות מס הוא כמובן שר האוצר. אפשר ליזום תיקון לפקודת מס הכנסה, להפיץ אותו בתזכיר – אני מפיץ את התזכירים של משרד האוצר – לאחר מכן הנושא מובא לוועדת השרים לענייני חקיקה ולאחר שהוא מובא לוועדת שרים לענייני חקיקה, הצעת החוק הופכת להיות הצעת חוק ממשלתית בהתאם לפרוצדורה של תקנון הממשלה, ולאחר מכן החוק מוגש לכנסת ונדון בהתאם לסדר הדברים בכנסת.

המצב שמאפשר בתקנון הכנסת לשרים להגיש הסתייגויות נועד לא כדי לעקוף את תקנון עבודת הממשלה ואת הדרך המקובלת של עבודת הממשלה, אלא הוא נועד למצבים שבהם בהצעות חוק ממשלתיות או בהצעות חוק פרטיות, עמדת הממשלה לא מתקבלת ומבקשים להסתייג ולהציע את האלטרנטיבה שהממשלה דנה.

אם היה מגיש חבר כנסת, זה בסדר?

ודאי וודאי, אני לא מכיר, אני מוכרח להגיד שאני לא זוכר מצב – אני לא יודע להגיד שלא היה מצב – אני לא זוכר מצב שבו שר או סגן שר - - -

רק שאלת ביניים. האם חבר כנסת רשאי להגיש הסתייגות לחוק מסוים?

- - -

אדוני היושב-ראש, ברשותך שאלה.

תו לו להשלים.

אני באמת מרגיש מקופח בימים האחרונים. לא נותנים לי לדבר בכנסת הזאת.

רבותיי, אני לא נותן לאף אחד עכשיו שום דבר.

רק שאלת ביניים.

אני מבקש שאסי מסינג ישלים את דבריו. עם כל הכבוד, אנחנו לא באנו לפה עכשיו כדי לדון על כל מה שקורה בעולם. באנו לברר נושא ספציפי ואני מבקש, אסי, שתמשיך. דרך עבודת הממשלה, אמרת.

כן. עוד הבנתי – ואני לא יודע אם הדברים נכונים או לא – שההסתייגות הזו הוגשה בשם השרים מאחר שהובן שיש בעיה חוקתית עם ההסתייגויות של חברי הכנסת. אני אומר, זה בוודאי לא מחליף את העניין, לא מרפא את העניין, זו לא הדרך.

איזה בעיה חוקתית יש עם ההסתייגות?

אז זה לשאלה של אופן הגשת ההסתייגויות. לדיון עצמו לגופו של עניין בהטבה ובמצב הקיים היום, המצב הנורמטיבי הקיים כעת לנוכח הוראות חוק-יסוד: הכנסת, עשינו בדיקה – בדיקה מאוד מאוד מהירה – האם בנסיבות העניין של איך הוראות הטבות המס ליישובים שפקעו ב-31 בדצמבר 2018 - - -

איפה אנחנו עומדים?

אסי מסינג מסביר את ההתנגדות שלו. בבקשה.

כשדנו בשאלה יחד עם משרד המשפטים, הגורמים האמונים על יישום סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, האם בנסיבות העניין, בנסיבות הפקיעה של הוראות הטבות המס ליישובים ב-31 בדצמבר 2018, חל סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, התשובה היא שהוא חל בנסיבות הללו.

יחד עם זאת - ותכף אני אתייחס להסתייגות, אני אתייחס קודם כול למצב הזה - בנסיבות העניין מתעוררת כאן שאלה שלא נדונה עד עתה, והיא משליכה על הדיון המהותי שיהיה בהסתייגות, האם בנסיבות העניין מתעוררות שאלות חוקתיות.

לאור קוצר הזמן ומאחר שהסוגיה עלתה רק היום אחר הצהרים, לא היה לנו מספיק ללבן את הדיון האם זה עולה כדי מניעה חוקתית או לא, ואין עמדה כרגע.

תסביר רק את הפגם החוקתי, אני עוד לא הבנתי אותו.

לפני ההסבר של הפגם החוקתי. סליחה, אסי. מה שאתה אומר, שזה חל מחצות לילה, עד שאתם תודיעו, זה יפקע אם אתם תודיעו שיש מניעה חוקתית, אבל עד שלא תודיעו באופן פוזיטיבי, זה ממשיך לחול. זאת השאלה שלי.

המשמעות היא כן, המשמעות היא שזה חל.

תגיד כן, חד-משמעית.

המשמעות היא שזה חל.

סעיף 38 חל, מחצות הלילה חל סעיף 38, ועכשיו אנחנו מדברים על העניין החוקתי, אבל הסעיף חל, עד שיש הבהרה.

חל. עד שנקבל חוות דעת שאומרת שזה לא חוקתי. אוקיי.

ואם מחר הוא יכתוב לי חוות דעת, מה נעשה עם זה?

אני אומר שוב, הדיון המלא, בסופו של דבר כשהמדינה טוענת שחקיקה היא אינה חוקתית, זה צריך אישור של היועץ המשפטי לממשלה בעצמו ולכן אני לא מודיע כרגע.

מה העמדה שלך?

אבל עוד לא הבנו איפה הבעיה החוקתית.

אבל מה הפגם החוקתי, שנוכל להתייחס אליו.

תוכל להבהיר איפה הבעיה החוקתית?

תאפשרו לו. מה לא חוקתי? מה השאלה הלא חוקתית?

השאלה הלא חוקתית אומרת ככה - אני אומר שוב, בנסיבות של סעיף 38.

כן. ברור.

לא בנסיבות של הסתייגות, תכף נדבר אם הסתייגות תעבור.

לטעמנו, לפחות מהבחינה הראשונית, הקשיים החוקתיים הם יותר קשים בהסתייגות מאשר במצב הפרשני של סעיף 38.

למה?

מהבחינה הראשונית, אני מסביר שוב.

למה?

האמירה אומרת כך. בואו נדבר קודם כול על עצם חקיקתו של החוק עכשיו מחדש. אני לא מדבר עכשיו, נניח שזה היה במתכונת הרגילה והמקובלת, הצעת חוק פרטית או הצעת חוק ממשלתית, אני לא דן כרגע בהשלכה של העובדה כקבלה של הסתייגות בדרך הזו. אני שם את זה רגע בצד ברמה הפרוצדורלית.

ברמה של קבלת הצעת החוק, כבר בזמנו כשנדון חוק הטבות מס ליישובים בהארכה האחרונה שנעשתה עד 18', בנסיבות של חלק מהיישובים הקיימים – לא יודע אם חלקם או כולם – בתוך הוראת השעה הזו, היה ברור שזה יהיה רק כהוראת מעבר, ההחלה עצמה - -

לשנתיים.

- - אחרת היא מעלה קושי של ממש. נדמה לי שגם יושב-ראש הוועדה ציין את זה בעצמו בדיונים, במיוחד לאור בחינת נסיבות המצב הכלכלי של חלק מהיישובים וכיוצא באלה.

ולכן, בנסיבות העניין, אילו הייתה נבחנת עכשיו ההצעה, אפשר היה לטעון וגם לגבש עמדה, שהחצייה של מתן ההטבות כהוראות מעבר פוגעת יתר על המידה והיא כבר אינה מידתית, בעצם הפגיעה בשוויון.

אוקיי.

זה היה ניתוח שאפשר היה להגיע אליו. אני אומר, הניתוח הזה לא הושלם מכיוון שלא נבחנה הצעת החוק ולא הוגשה הצעת החוק בהתאם למקובל. כמובן, העמדה הייתה מוגשת לממשלה.

בסדר, את זה אמרת קודם.

אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו דנים בשאלה מה ההשלכות של הארכה אוטומטית מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, של חוק שמלכתחילה אילו היו מאריכים אותו בדרך המלך, הוא הופך להיות למעשה בטל אם הוא לא היה צולח את מבחני החוקתיות.

מי אמר את זה? זאת ספקולציה.

ועכשיו השאלה, ככל שהיינו מניחים שזה היה בטל אילו היינו מניחים, האם סעיף 38 מרפא את זה. זה הכול, זו השאלה. אין לי תשובה, אני אומר כבר עכשיו. זה דיון.

הבנו.

אלה שאלות שלמיטב ידיעתי לא נבחנו עד היום.

יש לי טיעונים משפטיים מאוד מעניינים שאני רוצה להשמיע אותם.

רק עוד מילה. נסיבות העניין, להבנתי, העלות הכוללת של הצעת החוק עצמה – בין אם מדובר בפרשנות לפי סעיף 38, בין אם הסתייגות – היא נאמדת בסדר גודל של 100 מיליון שקלים.

זה היה 150 מיליון בפעם הקודמת, לשנה שלמה. ההצעה מדברת על חצי שנה.

בבקשה, מיקי.

נשמע גם מה היא אומרת.

בסדר, היא תשיב.

למה מיקי צריך לענות? שהיא תענה קודם.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר דרעי וכמובן היועצים המשפטיים. הביטו, אני מבחינתי מסתכל על האירוע הזה באמת מנקודת מבט שמתחלקת לשניים. אחד, בעניין ההליך, האם אנחנו מבצעים את ההליך בצורה חוקתית תקינה. כשאנחנו רואים את ההליך הזה, שהוא נעשה באמצעות הסתייגות של חברי כנסת, זה הליך תקין חוקתי בעליל. אי אפשר לפסול את זה מבחינת עצם הגשת ההסתייגות, זאת זכותנו החוקית, החוקתית, להגיש הסתייגויות לחקיקה - -

מקסימום אומרים נושא חדש.

- - גם לחקיקה פרטית וגם לחקיקה ממשלתית. העלה טענה נכונה עכשיו גם חבר הכנסת ביטן. יכול היה לבוא אחד מחברי הכנסת, ואפילו הממשלה, יכלו לבוא ולטעון טענת נושא חדש, הנושא גם יכול להיות נדון בוועדת הכנסת. לא נטענה טענה שכזו, ומרגע שלא נטענה טענת נושא חדש ומרגע שההסתייגות עברה בסופו של דבר גם בוועדה וגם במליאה, הווי אומר שמבחינה חוקית חוקתית, את החוק הזה חוקקנו כמו שצריך.

כשאנחנו מסתכלים על השאלה השנייה, כשאתם מדברים כרגע על פגם בהליך המהותי שבעצם אתם אומרים, יש כאן תהליך שמבחינתנו, גם אם הייתם מביאים אותו בחקיקה רגילה, יכול להיות שהיו בו פגמים חוקתיים בכל מה שקשור לסיפור הזה, אני רוצה לבשר לך, אדוני היועץ המשפטי, וגם לך גברתי היועצת המשפטית. אנחנו כולנו נבחרי העם, אנחנו כולנו פוליטיקאים, ואנחנו כולנו בסופו של דבר עובדים אצל הציבור. מרגע שאנחנו עושים דבר כזה, אנחנו לא רוצים לתת לאף גורם להתערב בבחירות הקרובות.

אני רוצה להבהיר קבל עם ועדה שאם חלילה, חקיקה מן הסוג הזה תיפול בגלל שאיזשהו יועץ משפטי חושב שהיא צריכה ליפול, זו פגיעה בהליך דמוקרטי במדינת ישראל, זה יכול להטות את מערכת הבחירות הקרובה.

אני לא חושב שיש אף משפטן ואף שופט במדינת ישראל שהיה רוצה שבחקיקה בכנסת ישראל, שאנחנו חוקקנו באופן תקין וחוקי וחוקתי, יהיה מצב שתהיה התערבות במערכת בחירות כללית פה בכנסת ישראל, במדינת ישראל.

תודה.

הסיפור הוא לא פוליטי.

תודה רבה.

לא, אני רוצה להבהיר את זה.

אבל זה לא הנושא.

- - -

אני הצבעתי קודם. אמרת שאתה רוצה משהו משפטי.

אמרתי את הצד המשפטי. לא פגענו בשום דבר מבחינת התהליך. עשינו אותו נכון ותקין. וטוב שאמרתי את זה, חבר הכנסת ביטן, תאמין לי.

חבר הכנסת מיקי זוהר, אני רק רוצה להבהיר - אני אבקש ממך שתעני על הטענות הלא חוקתיות, נחליט אחרי כן מה עושים - אני רק מבקש להבהיר. מדובר על הצעת חוק, כשהצעת החוק הזאת הונחה על שולחן הכנסת, חתמנו על הצעת החוק הזאת כולנו, כל נציגי המפלגות. חתמנו על הצעת החוק, הצעת החוק הזאת בעצם הייתה יכולה להיות בתור חוק, עשינו את זה פעמים רבות בעבר.

כולם יודעים על מה מדובר, כל המפלגות חתומות על כך. גם לפי הטענה של סעיף 38, מדובר על אותו דבר, שתהיה אורכה של מספר חודשים, במקרה של סעיף 38 זה שבעה חודשים, במקרה של החקיקה הזאת זה פחות.

שישה חודשים.

שישה חודשים. שגית, אנחנו קיבלנו את העצה שלך ללכת על החקיקה הזאת. תשיבי בבקשה לטענות של אסי מסינג – או שאת מקבלת את הטענות או שאת לא מקבלת, תגידי מדוע.

אם לא היינו עושים את כל התהליך הזה, הייתה אורכה, נכון? כי זאת הוראת שעה.

אני אתייחס.

מה זה משנה מה היה בתהליך ולא היה בתהליך.

אני אתייחס לכול. אני אתחיל קצת בהיסטוריה, אני אתייחס לכל הטענות של אסי ואני אגיד גם מה עמדת הלשכה המשפטית ביחס לדברים.

מדובר פה בחוק-יסוד. נכון?

הכנסת, כן.

אז הוא לא גובר על הטענות?

אני אתייחס גם לזה.

אז מה אם יש פסק דין כזה או אחר? אבל יש סעיף שאומר - - -

אני אתייחס טיפה להיסטוריה של הטבות המס. בשנת 2012 ניתן פסק דין בעתירה לבג"ץ של יישובים ביחס לחקיקת הטבות המס. בג"ץ פסק באותה עתירה שהדרך שבה נחקקו הטבות המס נעשתה שלא על ידי קריטריונים ענייניים, שוויוניים, אובייקטיביים ואחידים, ולכן הוא סבור שכל עוד המחוקק לא ייתן את דעתו בצורה מסודרת ולא בצורה אמורפית נקודתית ביחס ליישובים ספציפיים, אי אפשר להמשיך באותה שיטת חקיקה שהייתה נקוטה קודם לפסק הדין.

בשנת 2015, אחרי שהוועדה המתינה וקיימה דיונים רבים וביקשה מהממשלה להביא חקיקת הטבות מס, שכן הוועדה סברה שמדובר במדיניות ממשלתית ושהממשלה צריכה להביא הצעת חוק שתסדיר את מפת הטבות המס ואת אותם קריטריונים עניינים, אחידים ושוויוניים שדיברו עליהם בפסק הדין אבל הממשלה לא הביאה, החליטה הוועדה לקחת על עצמה את הפרויקט הזה.

ועדת הכספים.

ועדת הכספים, ולחוקק את חקיקת הטבות המס. בשנת 2015 יצאנו לדרך עם חקיקה ראשית חדשה, שונה לחלוטין מכל מה שהיה קודם לכן. קבענו קריטריונים חדשים, שלושה קריטריונים, ובאותו זמן גם המדדים, המדד הפריפריאלי והמדד החברתי-כלכלי, היו מדדים מאוד מיושנים, נדמה לי משנת 2003 או 2005 ומאז הם לא עודכנו, זאת אומרת גם המדדים לא היו מעודכנים וההתבססות עליהם גם הייתה קשה.

מפת הטבות המס הזאת שקבענו הייתה חתיכת היסטוריה במובן זה שהיא עשתה שינוי בשיעורי הטבות המס ליישובים רבים, היא הוסיפה יישובים רבים למפת הטבות המס, וכיוון שהיא הייתה דרמה גדולה מאוד, הוספנו שלוש הוראות שעה שהמטרה שלהן הייתה – כמו שאסי אמר – סוג של הוראת מעבר שנועדה להקל על אותו מעבר של יישובים למפה החדשה.

שלוש הוראות המעבר האלה למעשה התייחסו לשלוש קבוצות של יישובים. הסוג הראשון הוא יישובים שיצאו מהמפה. היה יישוב אחד כזה שיצא מהמפה כתוצאה משינוי הקריטריונים, כפר ורדים, ונקבעה הוראת מעבר אחת ביחס אליו על מנת למתן את הפגיעה, ששנתיים נוספות הוא יישאר במפת הטבות המס בשיעור נמוך שנמצא במפה ולא בשיעור שהיה לו קודם לכן.

הוראת מעבר שנייה נקבעה ביחס ליישובים שנמצאו בתוך מועצה אזורית, ומחצית היישובים באותה מועצה היו זכאים להטבות מס, בעוד שהמחצית השנייה יצאה ממפת ההטבות, ונוצר חשש גדול שהיישובים האלה שלא זכאים להטבות המס, למעשה יתרוקנו מתושבים כי הם יעברו למחצית השנייה של היישובים. ביחס למחצית הזאת קבענו גם כן הוראת שעה שהם יהיו זכאים לאותן הטבות מס למשך שנתיים נוספות.

הסוג השלישי של יישובים היו יישובים שהייתה להם נפילה גדולה מאוד ביחס לשיעורי הטבות המס שהיו להם קודם לכן, כדוגמת עכו ויישובים דומים, שנפלו מרמה של 14% לרמה של 7% ונתנו להם תוספת של 2%, תוספת קטנה יחסית, כדי לבלום את הנפילה הגדולה הזאת.

כעבור שנתיים פקעו הוראות השעה. אנחנו קבענו בחוק שלנו שהמדדים יעודכנו בתוך שנתיים על ידי הלמ"ס, אבל זה לא קרה. ולקראת תום אותן שנתיים, כשהוראות השעה עמדו לפקוע ועדיין לא היו לנו מדדים מעודכנים, כך שנוכל לדעת מה נכון ואיך נכון לבנות את החקיקה הזאת מחדש - -

לבדוק את המפה.

- - ולבדוק האם דרוש ואיך דרוש ואיזה שינויים דרושים, כיוון שלא היו מדדים בפנינו, החליטה הוועדה בהצעת חוק פרטית להאריך את הוראות השעה בשנה נוספת.

כשביקשנו להאריך את הוראות השעה העלו נציגי היועץ המשפטי לממשלה, הם טענו שמתקיימים שיקולים חוקתיים לעניין הארכה אבל אין מניעה חוקתית - בסופו של דבר זאת הייתה העמדה, נדמה לי - שאין מניעה חוקתית להאריך את זה בשנה נוספת.

גם היושב-ראש וגם אני, גם יתר חברי הוועדה, ציינו שאין כוונה לוועדה להאריך לנצח את הוראות השעה, לחזור למצב שהיה טרם 2012 ולחוקק את מפת הטבות המס דרך הוראות שעה ובדרך ספציפית לגעת ביישובים ספציפיים שאיתם אנחנו רוצים להיטיב. זאת לא הייתה המטרה שלנו והצהרנו את זה כשעשינו את הארכת הוראת השעה בשנה. זאת לא הייתה הכוונה ולא התוכנית.

הכוונה הייתה שנקבל בינתיים את המדדים המעודכנים ונראה איך צריך לשנות את חקיקת הטבות המס באופן קבוע.

הוועדה הזאת קיימה מספיק דיונים שכולכם פה יודעים שהתוכנית לא הייתה אף פעם להאריך את הוראות השעה עוד ועוד לנצח, אלא להיפך. קיימנו דיונים לפתור את הבעיות שיש בחוק בהתאם למדדים.

בינתיים, במהלך שנת 2018, הלמ"ס פרסם את המדדים – את המדד החברתי-כלכלי ואת המדד הפריפריאלי – ושוב נוצר מפץ לא קטן ביחס ליישובים, ושוב שיעורי המס השתנו ללא הכר כיוון שהם עדכנו עשר שנים שלא עודכנו קודם לכן המדדים האלה, שיעורי המס שונו ללא הכר. יש יישובים שעלו מאוד מאוד מאוד, יש יישובים שירדו, יש בעיות רבות שהוועדה הזאת קיימה עליהן דיונים רבים במהלך שנת 2018.

הכוונה הייתה להקים צוות ולקיים דיונים לקראת חקיקה ולקראת תיקוני חקיקה קבועים, לפתוח את החוק הזה ולעשות בו תיקונים קבועים.

אני חושבת שלאורך כל שנת 2018 כשקיימנו את כל הדיונים כאן בוועדה, מעולם – לא היושב-ראש, לא אני ולא חברי הוועדה – לא באו ואמרו, בא לנו סתם להאריך את הוראת השעה.

יחד עם זאת, התקרבנו לקראת סוף השנה, לא הספקנו לעשות את זה והבנו שאנחנו הולכים לקראת בחירות. ואז למעשה עלתה הצעה, כיוון שאנחנו הולכים לקראת בחירות, סברנו שהדבר הנכון ביותר כדי לשמר את הסטטוס קוו ולשמר את המצב הקיים, זה למעשה לקבוע בחקיקה הארכה של תקופה.

בחצי שנה.

במקור, בהצעת החוק הפרטית כתבנו ארבעה חודשים או חודש מיום כינונה של הממשלה, ובדברי ההסבר להצעת החוק הפרטית שהכנו כתבנו שאנו סבורים שסעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת חל, והוא ממילא יאריך, אבל אנחנו גם רוצים לגלות סוג של אחריות ולהגיד כמחוקק שאנחנו סבורים שבמצב הזה אנחנו לא רוצים להיות תלויים בשאלה האם סעיף 38 יקבל פרשנות כזאת או אחרת במקרים האלה, ורצינו גם לבוא ולהגיד שהכוונה היא לא שזה יוארך אוטומטית מכוח סעיף 38 אלא שבאמת אנחנו חושבים שנכון לשמר את הסטטוס קוו בעת הזאת ולעגן את האמור בסעיף 38 בחקיקה.

הצעת החוק הפרטית הוגשה, היא קיבלה פ'/, רק שיום לאחר מכן הוחלט על ההתפזרות ולא הספקנו לקדם אותה בהליך חקיקה רגיל. מרגע שהוחלט על התפזרות היה לכנסת שבוע אחד לחוקק את כל החוקים שלה. להעביר חוק בארבע קריאות לא הייתה אופציה. לא הייתה אופציה, כשדובר על זה שהולכים לכיוון של חקיקה של קריאות שניות ושלישיות, וכמעט אפילו קריאות ראשונות שלא אושרו, באותו שבוע, בשבוע הראשון.

נכון שבמהלך השבוע הזה זה השתנה והיו יותר קריאות ראשונות ואולי גם הייתה קריאה טרומית אחת או שתיים – אני לא יודעת – אבל ההצעה הזאת, לא היו לה 45 ימים ואנחנו סברנו באותה עת שאי אפשר יהיה להעביר אותה ארבע קריאות.

ואגב, גם חקיקת הטבות המס המקורית שדיברתי עליה קודם, אני לא יודעת אם אדוני היושב-ראש, אתה זוכר, אבל היא הוכנסה במסגרת חוק חובת דיווח במסגרת חוק ההסדרים.

אמרתי.

היא לא עמדה כחוק הטבות מס שחוקקנו אותו בפני עצמו.

החוק המקורי.

החוק המקורי, גם הוא הוכנס בחוק אחר.

בהסתייגות.

הוא הוכנס בהסתייגות בחוק אחר. זה לא דרך המלך, זה גם לא ההליך התקין ביותר.

- - -

אני אתייחס גם לזה.

הנקודה היא - אני אומר לאסי – נקודת המוצא פה היא של רצף שהוא לא מושפע מהתהליכים שהם לא קשורים לאזרחים ולתושבים שגרים באזורי עדיפות ועימות.

לכן, יש פה נקודה שמוכרחים להגיד אותה, שאי אפשר בלי הרצף. זה כמו שאתה סוגר למישהו ברז מים או ברז חמצן. לכן, חלק מהשאלות פה לא מספיק ברורות גם בהערות שלך.

עלו שאלות נוספות במהלך התקופה הזאת. היו יישובי גדר.

רגע, אתם נכנסים עכשיו למהות.

זה לא מהות.

לא, לא, לא.

החוק ידוע וברור. לא הייתה לנו שום ברירה. אנחנו מחוקק תחת סד זמנים מאוד מאוד מאוד צפוף - -

נכון, אמרנו את זה.

- - הוכרזו בחירות במפתיע, בבזק. אף אחד לא יכל להיערך לזה. כל מה שעשינו, עשינו איזשהו צו הארכה שגם ככה חל בהתאם לסעיף 38, אז אנחנו כמחוקק את העבודה שלנו עשינו בצורה טובה כפולה ומכופלת, אז למה עכשיו יכולים לקבוע לגבי ההליך? אני רוצה שגברתי היועצת המשפטית תסביר.

מה את ממליצה לוועדה?

לא, שתפריך את הטענה. אנחנו פועלים בהתאם להליך הכי נכון והכי תקין - -

בנסיבות העניין.

- - תחת סד זמנים בלתי אפשרי בגלל נסיבות עניין שלא יכולנו לצפות אותן מראש.

לדעתי זה בר תיקון.

אז למה אנחנו צריכים לשמוע את הטענה הזאת?

תסיימי בבקשה מה את ממליצה.

אדוני, אני יכול לשמוע התייחסות של אסי מסינג לאור הנסיבות? לא התייחסת לנסיבות.

תן לה לסיים, היא עונה לו.

לא, אבל אני רוצה שאסי מסינג יתייחס לנסיבות.

קודם כול שהיא תסיים את הטיעונים שלה לטענות שהוא אמר. בבקשה.

אבל אני רוצה התייחסות לנסיבות האירוע. זה חשוב, תאמינו לי.

ואז במסגרת הצעת חוק הגמ"חים, שבה היה תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה, החליטו מספר חברי ועדה ובראשם היושב-ראש, להגיש הסתייגות לנוסח. כמובן שמדובר בנושא חדש. זה שלא נטענה טענת נושא חדש, לצורך העניין לא מעלה ולא מוריד. אומר אסי, לא יכולנו לגבש את עמדת הממשלה ביחס לעניין הזה.

זה נכון. אנחנו לא מתכחשים לזה. בדיון נכחו גם גיא גולדמן, נציג רשות המסים; גם אלישבע, נציגת משרד המשפטים; גם לימור תוסיה-כהן ממשרד המשפטים נכחה בדיון, ואני פניתי אליהם בשם ואמרתי להם: יש לכם התייחסות, אני מבקשת שתשבו לשולחן ותתייחסו לחקיקה הזאת.

אני לא אומרת שזה הליך שהוא תקין ומושלם, ובוודאי שהוא לא דרך המלך, אבל מרגע שהוגשה ההסתייגות ניסינו לקיים את הדיון.

בעת הגשת ההסתייגות העלה נציג אגף התקציבים את הטענה, גיא גולדמן ונציגות משרד המשפטים לא ענו, לא התייחסו למעשה להסתייגות, לא באופן כזה ולא באופן אחר, לא לפן הפרוצדורלי ולא לפן המהותי. לעומת זאת, נציג אגף התקציבים איליה כץ העלה את הטענה שמדובר בהסתייגות תקציבית כיוון שלא ניתנה לה הסכמת הממשלה, ויש לה עלות תקציבית.

השבתי לו בדיון שאני לא רואה איך יש לה עלות תקציבית, שהרי סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת ממילא יחול לגביה, ואם הוא יחול לגביה לשבעה חודשים והבקשה שלנו היא לשישה חודשים בלבד בחקיקה, הרי שעלות תקציבית אין לה. יכול להיות שהממשלה אכן לא נתנה את הסכמתה – לא יכול להיות; הממשלה כנראה לא נותנת את הסכמתה בדיון כזה – אבל עלות תקציבית אין.

פניתי גם אליך היום בבוקר לשאול אותך האם אתה עומד מאחורי העמדה של אגף תקציבים לעניין סעיף 38, שכן אני סברתי שאי אפשר להעלות את הטענה הזאת.

בין לבין, הגיעו לכאן נציג אגף תקציבים וסגן השר הרב יצחק כהן, הגיעו לדיון בוועדה. אמר נציג אגף תקציבים, יוגב גרדוס, שהוא מקבל את הטענה שככל שסעיף 38 חל - וככל הנראה הוא חל, כך הוא אמר, לעמדת הממשלה, לעמדת משרד המשפטים ולעמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר - ככל שהוא חל, הוא ציין שבאמת אין עלות תקציבית להצעת החוק. סגן השר איציק כהן אמר שהוא מסכים לדברים.

שאין עלות תקציבית.

אם יורשה לי לחדד בעניין הזה, למצות את הנקודה. לא חושב שהיא נקודה כרגע, אבל בכל זאת. יש עלות תקציבית אבל בגלל שהמצב הנורמטיבי הוא שאתמול – או לצורך העניין, היום בבוקר – הוארכה ההוראה מכוח סעיף 38, אם היא הוארכה מכוח סעיף 38, אז כבר אין משמעות לאותה הסתייגות ברמה התקציבית.

כן, זה מה שהיא אמרה.

זה מה שהיא טוענת. זה מה שהיא אמרה.

ולמעשה, אז הפכנו את ההסתייגות להסתייגות שתעלה למליאה והגענו למסקנה שהיא לא הסתייגות תקציבית ולכן לא דרושים לה 50 חברי כנסת במליאה.

לאחר שהסתיים הדיון הזה, התקשרת אליי ואני חושבת שאתה ציינת כאן שנדרשת לעניין משום שסגן השר הגיש הסתייגות, אבל נדרשת לעניין הרבה קודם, נדרשת לעניין עוד היום בבוקר כי אני פניתי אליך, ונדרשת לעניין בשנית כי התקשרת אליי. כשהתקשרת אליי אמרת לי שיש בעיניך בעיות חוקתיות שסעיף 38 לא יכול לרפא אותן.

זה לא מה שאמרתי.

אז מה אמרת?

מה שאמרתי עכשיו. יש קטעים משפטיים, אני לא יודע להגיד אם הם עולים כדי מניעה משפטית.

אבל אמרת ש-38 חל.

לא, הוא לא אמר ש-38 חל.

הוא אמר ש-38 חל.

בשיחת הטלפון איתי הוא לא אמר ש-38 חל.

- - -

בסדר. עכשיו הוא אומר.

אין בעיה, עכשיו הוא אומר על 38.

עכשיו הוא מאשר.

אני אמרתי שאני מתארת את ההיסטוריה.

אז מה זה אומר?

שאלה אם צריך הסתייגות או שאפשר להסתפק באמירה שסעיף 38 חל.

עכשיו בשאלה מה עדיף, האם עדיף 38 עם אותו ספק שבו הם יבדקו, או עדיף הדיון הזה שבו הוועדה תעלה את זה כהסתייגות למליאה.

מה יותר בריא?

מבחינה משפטית, נכון יותר שיחול סעיף 38, גם אם יש בו קושי חוקתי, כי מרגע שאומר היועץ המשפטי למשרד האוצר שסעיף 38 חל מבחינתו מהיום בבוקר, המשמעות היא שנכנסת הארכה אוטומטית של שבעה חודשים.

אבל ההסתייגות לא מפריעה לאף אחד.

ככל שהיועץ המשפטי לממשלה ביחד עם היועץ המשפטי למשרד האוצר ימצאו שמתקיימים קשיים חוקתיים ויחליטו שכתוצאה מזה צריך לעצור את הארכת הוראות השעה, מה תעשו אז?

נצטרך לחזור בשבוע הבא למליאה.

אני רוצה להבין רק מה הם יעשו.

יכולה להיות התראה. אם כן, נכנס אז את המליאה.

- - -

מאחר שעוד לא קרה אירוע כזה עד היום, אני לא יודע להגיד מה בדיוק יהיה המצב. יכולה להיות כמובן אפשרות אחרת שתוגש עתירה, והעמדה תצטרך להיות מוגשת – גם עמדת הכנסת וגם עמדת היועץ המשפטי לממשלה – השאלה מה תהיה עמדת היועץ המשפטי של הכנסת ומה תהיה עמדת היועץ המשפטי של הממשלה.

מי יגיש עתירה?

יישוב שלא נכלל בזה.

יישוב שלא נכלל.

אין יישוב שלא נכלל.

אז הוא ימצא הזדמנות עכשיו לעתור לבג"ץ.

- - -

אני אומר את עמדת הלשכה המשפטית כמו שאני רואה אותה לעניין ההליך.

מה את מציעה לוועדה?

הוא אמר שאולי תוגש עתירה ושאלה מה תהיה עמדת היועץ המשפטי לממשלה. אני אומר מה אני סבורה שתהיה עמדת הלשכה המשפטית של הכנסת.

אני חושבת שאנחנו מכירים בכך שההליך שקיימנו כאן הוא לא הליך של דרך המלך והוא לא ההליך עם השקיפות הראויה ביותר. כפי שציין אסי, זה לא עבר את ועדת שרים, הממשלה לא גיבשה את עמדתה, לא הוגשה הצעת חוק ממשלתית בנושא, נציגי הממשלה לא התייחסו לזה בהליך. הדברים ברורים.

יחד עם זאת, צוק העתים והקשיים שעמדו לנגד עיניכם והצורך בהארכה מיידית, לאור זה שידענו שככל הנראה סעיף 38 חל, אמור לחול, לכל הפחות.

אני רוצה להתייחס.

ביחס לשאלה המהותית מה נכון יותר מבחינה משפטית, נכון יותר מבחינה משפטית לעשות את ההארכה לפי סעיף 38.

יחד עם זאת, אם אתם סבורים ומעוניינים להעלות הסתייגות למליאה שתהווה סוג של עיגון של סעיף 38, ובהינתן שזאת לא הסתייגות תקציבית, וההסתייגות הזאת תוגש גם על ידי חברי הכנסת וגם על ידי נציג הממשלה, שהמטרה שלה תהיה בעצם לבוא ולומר – גם הממשלה וגם הכנסת רואות חשיבות בעיגון סעיף 38 - - -

אני מודיע - אם צריך, אני אגיש בשם הממשלה.

אתה לא יכול.

אז אני אומרת, אם תחליטו שזה מה שאתם רוצים לעשות - - -

בסדר, אני אגיש. אתה תגיד שלא, אני אגיד שכן. יש לי חוות דעת שאני יכול להגיש, נקודה.

אני מתקשה להבין דבר. אני אחכה לרשות הדיבור שלי, אין בעיה.

רק לא הסברת למה יש צורך בהסתייגות אם היועץ המשפטי של משרד האוצר אומר שיש - - -

אם הוא יגיד שיש ספק חוקתי.

לעגן את זה שיהיה בטוח.

הוא אמר קודם. אם הוא יגיד שיש ספק חוקתי לגבי 38, הוא אמר: אני לא יודע איך אני אנהג.

לא לגבי הלילה.

לא לגבי הלילה. לגבי עוד שבועיים, לגבי עוד חודשיים.

עוד שבועיים, בסדר. אנחנו יכולים לבקש ממנו – ואני חושב שאין לו שום בעיה להתחייב בזה – שאם יראו שמתגבשת חוות דעת חלילה שזה לא חוקתי, שיודיעו לנו שבוע, כמה ימים מראש.

שאלנו אותו מה הוא יעשה, הוא אמר שהוא לא יודע.

לא, אבל שתהיה התראה של שבועיים.

- - -

אסי, אתה מוכן להגיד לנו? תגבש דעה, מה שאתה רוצה, אתה ורז נזרי.

שוב, זה לא דעה שלי, זה של היועץ.

הבנתי, בסדר, אבל לתת לנו התראה אתם יכולים לתת לנו או לא?

כן, בוודאי.

בבקשה, זה מה שאני רוצה.

אפשר לתת התראה של שבועיים.

התראה שאומרת מה? אפשר להגיד שזו העמדה, מה זה התראה?

אני רוצה לשאול שאלה.

בבקשה, תשאל.

אני רוצה הסבר קצר ממך מה מהות סעיף 38, מה מהות הסעיף ולמה הוא נועד. מה הוא נועד למנוע? למה יש את הסעיף הזה, למה הוא קיים?

להאריך הוראות שעה כאלה.

מה אתה אומר?

אני לא חושב שכדאי לעשות כרגע דיון בסעיף 38.

אני מבקש תשובה.

אני אענה. עכשיו זו דעתי.

בבקשה.

לא דעת הממשלה, זו דעתי. סעיף 38 במתכונת הנוכחית, ההחלה שלו לאו דווקא על ההוראה הספציפית הזאת, בכלל על כל ההוראות, בנסיבות העניין, כשההחלטה על פיזור הכנסת התקבלה ב-26 בדצמבר, ואנחנו מדברים בשורה של הוראות שפקעו ב-31 בדצמבר - -

אוטומטית.

- - וכמו שהיועצת המשפטית של הוועדה ציינה בצדק, כמעט כל הוראות השעה שפקעו, לא היו לגביהן יוזמות חקיקה בשלות שהיו בכלל מגיעות למצב של הליך חקיקה, אין בעצם העובדה שהיה פיזור של הכנסת באותו מועד כדי לענות על התכלית של סעיף 38 - -

אני מבקש לדעת מה התכלית שלו. לא קיבלתי תשובה.

- - כי סעיף 38, התכלית של החקיקה כפי שהובעה על ידי המדינה בבג"ץ פומרנץ, אמר, המהות היא לאפשר למעשה מצב של רצף חקיקתי.

בנסיבות הללו שבן נופל הפור ב-26 בדצמבר, ולא היה קורה דבר - -

לא היה סיפק בידינו.

- - ב-1 בינואר, אין שום משמעות לעניין הרצף החקיקתי, וזה לטעמי לפחות פגם בהוראת החוק הזו, אבל היא קיימת. היא הוראה מאוד ברורה, היא פשוטה, אין בה שיקול דעת, אבל לטעמי לפחות התכלית לא מתקיימת בנסיבות כאלה.

למה? אבל הצעת החוק פה הוגשה. הצעת חוק הוגשה לפני שפיזרו את הכנסת.

זה חוק-יסוד. מה זה לטעמך.

לטעמי, התכלית שעמדה על הרצף החקיקתי לא מתקיימת בנסיבות כאלה, שיחסית הן מאוד קיצוניות. זה מקרה מאוד קיצוני, הוא לא היה בעבר.

תודה.

רק תבין עוד נקודה ומבחינתי הכול ברור. אתה זרקת באמצע משפט שאם תוגש עתירה, יצטרכו להגיב. התכוונת עתירה על ההסתייגות או עתירה על סעיף 38?

אם תוגש עתירה בשני עניינים. על המהות של מתן הטבות המס, אני אומר, שאלה מה עמדת היועץ המשפטי לממשלה שתוגש.

לגבי 38?

לגבי ההחלה של 38 - - -

לגבי שניהם.

עזוב. אין הסתייגות. אנחנו מקבלים את חוות הדעת.

אמרתי את זה בתחילת דבריי, אני אחזור עליהם. אני אומר שבנסיבות הללו, סעיף 38 חל. עם זאת, אני מבהיר שכרגע אין לנו עדיין את העמדה הברורה מה המשמעות החוקתית של העניין הזה.

מה הכוונה? שמה? תסביר לי מה.

זה חוק-יסוד. איזה משמעות? כל פעם אתה חוזר על זה.

אני רוצה לחדד.

לפי דעתי מיצינו את ההסברים. לא חייבים לקבל אותם אבל מיצינו אותם.

- - -

- - - משום ששלוש שנים החוק בתוקף. אף אחד לא הלך לבג"ץ שלוש שנים.

איילת, בבקשה.

אני חושבת שצריך ללכת על המהלך שהמליצה עליו היועצת המשפטית, ללכת על סעיף 38. פשוט מה שאומר לנו עורך דין מסינג, הוא אומר לנו, זה חצי כוח כי יכול להיות שאם תהיה עתירה אז תהיה חוות דעת שלכאורה הופכת את העמדה שלנו.

עתירה על מה?

עתירה בנושא הטבות המס.

של סעיף 38.

חוסר שוויון.

הטבות המס זה - - -

בנושא ההליך או בנושא המהות?

או התהליך או שמישהו יישען על ההארכה שלנו ויעתור כנגד ההטבות. אני חושבת שזה לא משנה, אני חושבת שמה שאמר קודם השר דרעי זה מה שצריך ללכת. צריך להתמיד בעניין הזה, וכמו שאמר רועי פולקמן, אם באמת תהיה בעיה וחוות הדעת שוללת - - -

אבל איך תעשי חוק בשבועיים באמצע הבחירות, תגידי לי. לא יכול להיות דבר כזה.

לא תהיה שום עתירה.

הייתה הוראת שעה שלוש שנים ואף אחד לא הגיש עתירה.

נכון.

נכון. זה מה שאמרתי. שלא השתנתה המציאות משנה שעברה, לפני שנתיים ולפני חמש.

- - -

רבותיי, אני מבקש לסכם את הדיון בעניין הזה. אנחנו מיצינו אותו, עכשיו אנחנו כבר מתחילים לחזור.

קודם כול, הצגת הדברים שהממשלה עושה וכל הדברים האלה, היא פשוט הצגת דברים לא נכונה באופן דרמטי. אני ביקשתי מהממשלה כבר לפני כמה שנים, הטבות המס הולכות להתבטל – כולם מכירים את זה, זה היה בדיון בוועדה. הייתי אצל ראש הממשלה ואמרתי לו, הממשלה צריכה להכין את החוק הזה, זה לא אנחנו.

הממשלה לא הכינה את זה. אמר לי ראש הממשלה, הוא לא מכין את זה, תכינו אתם. זאת אומרת, הכדור עבר לידיים שלנו. אנחנו ישבנו על העניין עם כל הפרטים, ויש בזה גם תקלות. העלה איתן ברושי נושאים, ואחרים העלו טענות.

ואמרנו, התוכנית הייתה שלקראת 2019 אנחנו משנים את כל החוק, וזו הייתה אמורה להיות עבודה מאוד קשה. אמרנו שנקים צוות שיבדוק את כל הדברים האלה.

אני לא אחזור על כל מה שנאמר. אנחנו, מתוך אחריות לנושא של הטבות המס ביישובים, אנחנו עשינו את הוראת השעה הזאת. פתאום נפל עלינו – אנחנו חשבנו שהבחירות יהיו איכשהו קרוב לזמן אז היינו יכולים להעביר את החוק, שאנחנו הכנו אותו, כולנו חתמנו עליו, לא בהסתייגות, חוק שהיינו דנים עליו, מדברים עליו. זה לא קרה.

אנחנו את החוק עצמו - שהוא מהפכה דרמטית כמו שאמרה היועצת המשפטית - עשינו בהסתייגות, אף אחד לא דיבר מילה, בהסתייגות על החוק של חוק יסודות התקציב. קיימנו דיון על זה והעברנו אותו, ומאז לא היה בג"ץ.

שלוש שנים.

שלוש שנים. זה לא שקרה משהו. אנחנו נושאים באחריות. אני אומר לכם – יבוא מישהו, בנושא קריטי – יש פה אנשים ליד השולחן הזה ובבניין הזה שיודעים שאם הטבות המס ייפלו פתאום, הם מאבדים מנדטים, ואני לא אומר את זה לריק.

נכון.

זאת תמונת מצב, אנחנו עוסקים פה לא באיזה חוק - - -

אל תדבר על מנדטים.

סליחה. את חושבת שבית משפט ירשה לעצמו להתערב בחקיקה שיכולה לשנות את המצב של הבחירות?

- - -

איזה בית משפט יכול לעשות דבר כזה?

רבותיי, תנו לי לסיים. ולכן, הקטע האחרון, אני מוחק אותו מהפרוטוקול, הוא לא קיים, הכול בסדר.

תודה רבה.

אנחנו לא יכולים, אנחנו נושאים באחריות. הוועדה כאן נושאת באחריות. אני מאוד מכבד את מה שאמר אסי מסינג, מאוד מכבד את הדברים האלה, אני מעריך את זה. הוא אמר דברים מחוכמים ומלומדים, ואם הכול מתנהל בסדר אז אין בעיה. אני בעד סעיף 38.

לא הכול מתנהל בסדר. אחרי הלילה הזה אנחנו הופכים להיות גורם שאין לו שום משמעות מכיוון שהמשמעות של העניין שאם יש עתירה לבג"ץ או סתם החלטה של יועץ משפטי, שסעיף 38 לא חל, לא קורה כלום. ולכן אני מציע להעביר את ההסתייגות.

נכון.

שכנעת אותנו. קדימה.

גפני, אתה יודע מה, בסדר.

- - -

אבל זה צריך הסתייגות של הממשלה והסתייגות של חברי הוועדה.

את כל החוק בהסתייגות, שכנעת אותי.

בבקשה.

השר וסגן השר אינם יכולים להגיש הסתייגות. הממשלה אינה יכולה לפעול בדרך הזו. יש דרך לפעול בעצם הגשת הצעות חוק. הממשלה יודעת לעבוד על זה, לעשות את זה.

אבל היו הסתייגויות שר בעבר.

הסתייגויות השרים, הסברתי אותן קודם לכן.

כן, בסדר.

הן בנסיבות שבהן עמדת הממשלה אינה מתקבלת ומתקנים אותה. לא עושים בעניין חדש.

מה הבעיה שתהיה הסתייגות פרטית?

נכון. נגיש הסתייגות בשם חברי הכנסת.

הסתייגות של חבר כנסת אין בעיה, נכון? תגיש.

מי בעד להגיש את ההסתייגות לאחר הדיון שהתקיים כאן למליאת הכנסת? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה להגשת ההסתייגות נתקבלה.

למעשה, אתה מגיש את ההסתייגות המקורית שהוגשה במקור לכל אותם סעיפים קטנים כך שהוראות השעה למעשה יוארכו עד 30 ביוני 2019.

כן.

וזה יעלה ישירות למליאה.

כן. אומרת היועצת המשפטית שצריך להצביע מחדש על חוק הגמ"חים כדי שגם אותו נוכל להעלות. מי בעד חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019? מי בעד, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019, נתקבלה.

הצעת החוק עברה. אני מבקש להעלות את הכול למליאה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 23:35.