פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכנסת
01/01/2019


מושב חמישי

פרוטוקול מס' 416
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ד בטבת התשע"ט (01 בינואר 2019), שעה 17:30

1. הצעה בדבר מועדי פגרת הבחירות ופעילות הכנסת בפגרה.
2. בקשת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק להצ"ח הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וכהונתם) (תיקון-מינוי סגן ראש רשות), התשע"ט-2018, לפני הקריאה השנייה והשלישית.
3. בקשת יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להקדמת הדיון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210) (הקדמת המועד לתשלום גמלה), התשע"ט-2018 (כ/823), לפני הקריאה השנייה והשלישית.
4. בקשה בדבר התפלגות סיעת המחנה הציוני, בהתאם לסעיף 10 לתקנון הכנסת.

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר
דוד ביטן
אחמד טיבי
איילת נחמיאס ורבין
רויטל סויד

אלי אלאלוף
איתן ברושי
יחיאל חיליק בר
אסנת מארק
משה מזרחי
מיכאל מלכיאלי
לאה פדידה
עודד פורר
איציק שמולי

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
טובי חכימיאן - ראש מדור חשבות הכנסת

גיא בוסי - יועץ משפטי, בא כוח המחנה הציוני

איל ינון

אתי בן יוסף

אתי בן-שמחון


הצעה בדבר מועדי פגרת הבחירות ופעילות הכנסת בפגרה.

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. על סדר היום מספר נושאים.

אפשר הצעה לסדר היום, אדוני?

אני מניח שיש לך דבר מאוד מעניין לומר...

הצעה לסדר היום. נמצא פה היועץ המשפטי של הכנסת, והייתי שמח לקבל ממנו קצת הבהרות לגבי נושא ההסכמות.

סעיף 4 לסדר היום: הצעה בדבר מועדי פגרת הבחירות ופעילות הכנסת בפגרה.

חברתי ירדנה תסביר, תנמק, בסוף נכריע לגבי המועדים באופן סופי.

יש לנו הערות לגבי הנוסח.

זו הצעה בדבר מועדי פגרת הבחירות לפעילות הכנסת בפגרה. אין כאן דברים חדשים. זה דברים שהכנסת לומדת על פיהם. אני אקריא את נוסח בקשתי ליו"ר ועדת הכנסת.

יושב ראש הכנסת, חה״כ יולי (יואל) אדלשטיין, ביקשני להעביר את הצעתו בדבר מועדי פגרת הבחירות ופעילות הכנסת בפגרה. אודה לך אם תואיל להביא את ההצעה לאישורה של ועדת הכנסת – מה שאנחנו עושים עכשיו.

פגרת הבחירות.

1. בהתאם להוראות סעיף 18 לתקנון הכנסת, היום האחרון של כנס החורף של הכנסת הוא יום שלישי, כ״ד בטבת התשע״ט - בינואר 2019. למחרת, יום רביעי, תחל פגרת הבחירות והיא תמשך עד לכינוסה של הכנסת העשרים ואחת.

ועדת ההסכמות

2. בתקופת הפגרה תפעל ״ועדת הסכמות״ שתורכב משני חברים:
יו״ר הקואליציה (שייצג בה את כל סיעות הקואליציה) וחבר מסיעתו של ראש האופוזיציה לפי קביעת ראש האופוזיציה (שייצג בה את כל סיעות האופוזיציה), או חבר כנסת אחר מטעמם.

עבודת המליאה

3. לפי הוראות סעיף 9 לחוק הכנסת, התשנ״ד-1994, הממשלה רשאית לדרוש את כינוס המליאה בתקופת הפגרה; בקשת הממשלה תימסר על ידי מזכיר הממשלה ותפרט את הנושא או הנושאים שלשמם נדרש כינוס הכנסת. לעניין חקיקה, הממשלה רשאית לבקש כי יובאו לדיון במליאה הצעות חוק בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית.

4. לפי הוראות סעיף 9 האמור וסעיף 21 לתקנון הכנסת, 25 חברי כנסת רשאים לדרוש את כינוס המליאה בתקופת הפגרה, וזאת רק לצורך דיון בהצעות לסדר היום כמפורט בסעיף 21 האמור.

עבודת הוועדות

5. בהתאם לסעיף 112(א) לתקנון הכנסת, הוועדות יהיו רשאיות לקיים דיונים, בין אם ביוזמת יושב ראש הוועדה ובין אם ביוזמת שליש מחברי הוועדה, רק באישור מראש של ועדת ההסכמות. הפניות לוועדת ההסכמות ייעשו באמצעות מזכירת הכנסת.

6. בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 112(ב) לתקנון הכנסת, יושב ראש הכנסת רשאי להתיר לוועדה לקיים ישיבה במקרים מיוחדים לפי בקשת הממשלה בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה. ההודעה תכלול פירוט של הנושא או הנושאים שלשמם נדרש כינוס הוועדה.

7. במקרה בו לא אישרה ועדת ההסכמות קיום ישיבת ועדה כאמור בסעיף 5, רשאים ארבעים חברי כנסת לפחות לפנות ליושב ראש הכנסת ולבקש את אישורו לקיים ישיבת ועדה כאמור בסעיף 6.

8. הזמנה לישיבות הוועדות בפגרה תימסר לכל חברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, ולפחות ארבעה ימים לפני יום כינוס הישיבה (במניין הימים ייכללו יום ההזמנה ויום כינוס הישיבה, ולאור שאלות שנשאלו בעבר יובהר כי ימי שישי שבת וחג נספרים במניין הימים).

יושב ראש הכנסת רשאי, במקרים מיוחדים ודחופים, לקצר תקופה זו.

יובהר כי לא ניתן לקיים ישיבות נוספות בוועדה ביום שבו נקבעה הישיבה, או להוסיף נושאים לסדר היום שנקבע אלא בהודעה מראש כאמור לעיל. ואולם, אם ביום כינוס הישיבה מתכנסת גם מליאת הכנסת, ניתן למסור את ההזמנה שלושה ימים מראש.

9. הוראות חלק זה יחולו על כל הוועדות (ובכלל זה ועדות מיוחדות, ועדות משותפות, ועדות משנה וועדות חקירה), ועל כל פעילויות הוועדות (ובכלל זה ישיבות בכנסת או מחוצה לה וסיורים).

למען הסר ספק, יובהר כי האמור חל גם לגבי ישיבות ועדה שההזמנה אליהן נשלחה לפני קבלתה של החלטה זו.

10. הוראות אלה יחולו על אף האמור בסעיף 9:

(א) ועדת הכנסת רשאית לקיים ישיבות בעניינים שבסמכותה באישור יושב ראש הכנסת. ההזמנה תימסר לחברי ועדת הכנסת מוקדם ככל האפשר. 
(ב) הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון רשאית לקיים ישיבות בהעברות תקציביות דחופות;
ועדות המשנה של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון רשאיות לקיים ישיבות בהעברות תקציביות דחופות באישור יושב-ראש הוועדה המשותפת.
(ג) ועדות המשנה הבאות של ועדת החוץ והביטחון רשאיות לקיים ישיבות ביוזמת יושב
הראש שלהן ובאישור מראש של יושב ראש ועדת החוץ והביטחון; ההזמנה תימסר לחברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, אף אם פחתה תקופה זו מארבעה ימים:
(1) ועדת המשנה לענייני מודיעין;
(2) ועדת המשנה לענייני וא״א;
(3) ועדת המשנה לנושאים מיוחדים.
(ד) הוועדה המשותפת ליושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון לפי חוק מבקר המדינה ("ועדת השניים") רשאית לקיים ישיבות בתקופת הפגרה בעניינים שבסמכותה, ובלבד שמועד הישיבה יהיה בהסכמת שני החברים. זו ההמלצה.

אני לא יודע מה אתכם, אבל אותי היא שכנעה.

תודה אדוני. אני חייב לומר בהקשר הזה לגבי סעיף 2. מה שאני קורא פה מאז שהחליטו על פיזורה, זה רחוק מלהיות ועדת הסכמות. אם אנחנו כסיעה, מעבירים את עמדתנו למי שריכז את סיעות האופוזיציה, והיא בכלל לא באה לידי ביטוי, ובסוף נעשה שם מה שרוצים, אז בוודאי שזו לא ועדת ההסכמות בעינינו. אם רוצים ועדת הסכמות, כרגע מי שיקבע ראש האופוזיציה כנציג, לפחות שלנו לא מקובל עלינו. אנחנו חושבים שנכון שבוועדת הסכמות יהיו נציגי כל הסיעות, או ראשי כל הסיעות, או לכל הפחות אנחנו לא נהיה מוכנים שתהיה ועדה כזו בלי נציגות שלנו.

מה שקורה פה עכשיו, ביומיים האחרונים, זה שמובאת לפה חקיקה שעל חלקה אין הסכמה, רחוק מלהיות הסכמה. עולים פה חוקים, כולל חוק שנמצא היום על סדר היום, שאנחנו הגשנו עליהם ערר, גם לוועדת השרים ונעצרו כחוקים ממשלתיים. וכאילו מרגע שנוצר פה עכשיו הסנריו הזה שהכנסת מתפזרת, פתאום מעבירים חוקים באיזשהם הליכי בזק, בלי הסכמה של כל סיעות הבית. אם אנחנו התנגדנו, למשל, בנושא של חוק מינוי סגני ראשי עיר בערים מעורבות בנושאים מסוימים, פתאום אני רואה את החוק הזה על סדר היום כאילו יש עליו הסכמה, ובוועדת ההסכמות. לא זו המשמעות של ועדת הסכמות מרגע שהכנסת החליטה על פיזורה. הרי ברור לחלוטין, שרבים מהחוקים שעוברים פה, לא היו עוברים אלמלא היינו נמצאים עכשיו בזמן פציעות במובנים האלה.

לכן, אדוני, הדרישה שלנו היא כזו. אם רוצים אותנו שותפים לתהליכים האלה, בבקשה, אנחנו מוכנים להיות שותפים. אם הכנסת רוצה לנהל הליכי חקיקה, תוך שהיא מדירה סיעה או סיעות מסוימות מהליכי החקיקה, נדיר את עצמנו מהליכי החקיקה, ולא ניקח בהם חלק, כי מה שקורה פה זה פשוט פארסה.

סליחה, רק עוד התייחסות אחת. כרגע, יש מחלוקת לגבי יושב-ראש האופוזיציה, אפילו בין סיעות האופוזיציה האחרות, אני לא יודע מה המשמעות. לדעתי, מי שהיום הוא מרכז את סיעת האופוזיציה, חבר הכנסת יואל חסון, שכאילו הוא יו"ר - - -

רגע, יש עכשיו פיצול, אז נראה איך עושים. יענה לך היועץ המשפטי. אתה יודע איזה יועץ משפטי יש לנו - אחד מהטובים בעולם.

אני אתחיל דווקא מהסוף, כי יותר קל להשיב על החלק השני של השאלה. בדיוק בגלל המצב שהאופוזיציה נקלעה אליו ביחס לפילוג שעומד להתרחש בסיעה הגדולה באופוזיציה, ביחס לשאלה בדבר זהותו של ראש האופוזיציה, כנראה בעוד זמן קרוב, אז אתם תשימו לב שבניסוח של ועדת ההסכמות, בניגוד ליו"ר הקואליציה שכתוב יו"ר הקואליציה – כתוב: "חבר מסיעתו של ראש האופוזיציה, לפי קביעת ראש האופוזיציה", מי שיהיה ראש האופוזיציה בתוך זמן קצר – "שייצג בה את כל סיעות האופוזיציה או חבר כנסת אחר מטעמה". לא ננקב השם של מרכז סיעות האופוזיציה.

כן, אבל אם הוא לא מייצג את כל סיעות האופוזיציה?

זו בעיה של האופוזיציה. האופוזיציה צריכה להחליט.

אני אסביר לך, חבר הכנסת פורר. בלתי ניתן גם בוועדת ההסכמות לא קל לנהל את הכנסת בתקופה הזאת, והדברים לא פשוטים, ואתה בעצמך עמדת עליהם. ועדת הסכמות לא יכולה לפעול במבנה שבו יהיו בה נציגים של כל סיעות הבית, והצטרכו להגיע להסכמה עם כל אחד ואחד מהם, אנחנו ניכנס לשיתוק מוחלט. לכן, בכל השנים, זאת הוראת ההפעלה של הכנסת במצבים האלה והיא פעלה. אם יש בעיה פנימית בתוך האופוזיציה שבה אתה בא ואומר לי, שמי שריכז את סיעות האופוזיציה, לא הציג נכונה, לא הציג בצורה שמבטאת באמת את הסכמת סיעות האופוזיציה - - -

אני מסכים אתך שזו בעיה. אבל אתה חייב להבין. כמו שאנחנו בשוטף חיים מפיהם של ראשי סיעות, אנחנו לא יכולים לשאול את פיו של כל חבר כנסת.

לא ביקשתי שתשאל. לפחות את ראשי הסיעות. יותר מזה, ראש הסיעה שלח בכתב את עמדתו בעניין הזה.

בסדר, אז בסוף מבחינת מי שמנהל את ועדת ההסכמות שזה יושב-ראש הכנסת, מבחינת מזכירת הכנסת, מבחינתי, כמי שמלווים כדרג מקצועי את ועדת ההסכמות, אנחנו חייבים לחיות ולהאמין לשני הגורמים האלה שמייצגים נאמנה את השולחים שלהם. אנחנו לא יכולים לעבוד בשיטה - - -

אז אנחנו כאחד השולחים – אנחנו אומר את זה פה לפרוטוקול. מה שנעשה – לא ייעשה. ומה שנעשה כרגע, זה פשוט תהליך של מחטפים שלא מקובלים עלינו. אנחנו לא שותפים להם. אנחנו לא מוכנים גם להיות שותפים להם. אני חושב שמי שנותן את ידו לתהליך שקורה פה בימים האחרונים, יודע טוב מאוד בתוך נפשו שהוא חוטא.

בסדר. אני לוקח לתשומת ליבי, אגב, את ההערה שלך. כדי לחדד את הנושא בוועדת ההסכמות, לכשהיא תתכנס בהרכבה המחודש, לכך שבאמת יש מחויבות של האישים האלה, גם ליו"ר הקואליציה, אגב. הוא לא אמור לייצג רק את הסיעה הגדולה בקואליציה כרגע, או את הממשלה, אלא את מגוון הסיעות בקואליציה, וגם שם, כידוע, בתקופת בחירות אין בהכרח אחדות דעים. לגבי החלק הראשון של השאלה - ועדת ההסכמות היא גוף וולונטרי, היא לא גוף שמעוגן סטטוטורית בחוקי הכנסת. היא גוף שהכנסת רגילה לפעול, גם בימי שגרה, אגב, יש פורום הסכמות אצל יושב ראש הכנסת בכל יום שני, לפני נשיאות הכנסת.

מי השותפים שם?

גם אותם שותפים – יו"ר הקואליציה ומרכז סיעות האופוזיציה. גם שם נסגרים דברים שמאפשרים התנהלות סבירה של הכנסת, גם במהלך העניינים השוטף והרגיל, ולא רק בפגרת בחירות. על אחת כמה וכמה, אני לא מציע, אני כמובן על תקן ממליץ, אני לא על תקן קובע. אתם יכולים להחליט פה שוועדת ההסכמות תכלול את כל סיעות הבית. אני אומר לכם מניסיון של כמה מערכות שעברנו כבר, שהדבר הזה לא יכול לפעול באופן מעשי, והמודל שפעל כל השנים הוא מודל נכון. אני מקווה שאותם אנשים ייקחו לתשומת לב את ההערה שאתה פה מעיר, וההתנהלות הזאת תשתנה. אני אסב כמובן את תשומת ליבם. אבל אני לא ממליץ לכם לקבוע ועדת הסכמות שתכלול את כל סיעות הבית, שכידוע גם גדלו במהלך הימים האחרונים, ואנחנו עוד לא יודעים איפה זה עוצר.

כי אז לא יהיו הסכמות.

אז לא יהיו הסכמות, ואז נהיה בשיתוק מוחלט.

אז מה המשמעות של ועדת ההסכמות אם בסוף ההסכמה היא בין הסיעה הגדולה באופוזיציה, לסיעה הגדולה בקואליציה. הרי מגיע לפה חוק היום – עולה חוק בקריאה ראשונה, כשהביאה אותו הממשלה, מתוך הממשלה - - - ושם הוא נעצר. ופתאום, הוא תופס תאוצה דווקא בתקופה הזו אחרי שהכנסת התפזרה, אחרי שאנחנו כבר נמצאים בישורת האחרונה, שבה מעבירים רק חוקים שהם בהסכמה מלאה, פתאום דווקא חוק כזה מגיע להליך חקיקה מהירה. אני חייב לומר, אדוני, משהו בתהליך הזה לא בריא.

נכון. היה רצוי, וכך היה גם הרבה פעמים, שברגע שמתקבל חוק להתפזרות הכנסת, מיד ועדת הכנסת מכריזה גם על פגרת בחירות, ועל סוג של הנוהל מהסוג שאנחנו מביאים אותו עכשיו. מה שקרה בפעם הזאת, שהעיתוי הספציפי, לא עצם הדיבור על בחירות, שזה כמובן היה צפוי. אבל העיתוי הספציפי שבו הכנסת התפזרה בא בהפתעה, והחוק של ההתפזרות היה כזכור לכם ביום אחד. התוצאה של זה הייתה שבאינוונטר שלנו היו הרבה מאוד חוקים בוועדות שנשארו - אגב, חלקם לא שנויים במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית כמקצועיים, אזרחיים, ואם היינו נכנסים לנוהל של פגרת בחירות מיד עם חוק ההתפזרות, הרבה מאוד מעבודת הכנסת שנעשתה בעמל רב בארבע השנים האחרונות הייתה יורדת לטמיון. לכן לא הייתה לנו ברירה אלא - - -

אני רוצה להוסיף עוד הערה אחת, הערה אחת חשובה. בסופו של דבר, הבלם האחורי בתוך הסיפור הזה, זה יושב-ראש הכנסת. הוא בסוף זה שמכריע מה עולה לסדר היום, ומה לא עולה לסדר היום, ואי אפשר לחשוד ביושב-ראש הכנסת כמישהו שלא עובד בצורה ממלכתית, מקצועית, ובאמת, הכי אובייקטיבית שיש, מבלי לערבב שיקולים פוליטיים בתוך האירוע הזה. ולכן, אני אומר לך, בסוף, כשהוא מזהה מצבים בהם אין קונצנזוס, או יש ויכוח באמת מהותי סביב חקיקה מסוימת, לא תראה אותו מאשר קידום של חוק. ולכן, אני חייב לומר, נכון, ועדת ההסכמות - כרגע מייצגים באופוזיציה אנשים שלא בטוח שהם מייצגים את האופוזיציה, בטח לאור האירועים האחרונים. יכול להיות שנצטרך לתת על זה את הדין.

גם בשבוע שעבר הם לא - - -

אבל אני אומר לך, בסוף מה שעלה, לא היה משהו שהוא יוצא מגדר הרגיל.

אין בעיה. אבל כשלא עושים שום הליך, עושים מה שרוצים.

אנחנו במצב בסדר. דבריך נשמעו, חבר הכנסת פורר ויילקחו בחשבון.

אני רק יאמר לפרוטוקול. אנחנו לא ניקח את המשך הליכי החקיקה אם עמדתנו לא תוכל לבוא בחשבון, לא נהיה חלק מהליכי החקיקה האלה, כי בעינינו אין להם שום תוקף.

בסדר גמור, ידידי.

לגבי הצבעה על המועד, אנחנו נחכה עם זה, ברשותכם, כי יש עוד כמה דברים שאנחנו צריכים לסגור לפני.









בקשת יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להקדמת הדיון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210) (הקדמת המועד לתשלום גמלה), התשע"ט-2018 (כ/823), לפני הקריאה השנייה והשלישית.

בקשת יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להקדמת הדיון בהצעת חוק הביטוח הלאומי, לפני קריאה שנייה ושלישית. אדוני היושב-ראש, תרצה לומר משהו?

בבקשה, חבר הכנסת טיבי, אתה מהמציעים.

אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת אלאלוף, יושב ראש הוועדה ואני, קדמנו הצעת חוק שלי על הקדמת המועד לתשלום גמלה לפני חגים, חגים של יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, בהסכמה עם המוסד לביטוח לאומי. זה עבר בקריאה שנייה ושלישית. לכן, אני מבקש לפטור את זה מחובת הנחה.

בסדר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשת יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להקדמת הדיון
בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210) (הקדמת המועד לתשלום גמלה),
התשע"ט-2018 (כ/823), נתקבלה.

ההחלטה התקבלה.














בקשת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק להצ"ח הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וכהונתם) (תיקון-מינוי סגן ראש רשות), התשע"ט-2018, לפני הקריאה השנייה והשלישית.

בקשת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק להצ"ח הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וכהונתם) (תיקון-מינוי סגן ראש רשות).

מציע חוק זה אני. אני אסביר לכם בקצרה.

החוק נועד לתקן עיוות היסטורי שבעצם העיר תל-אביב גדלה וצמחה בשנים האחרונות, וסגן אבד לה, זה הפך את העבודה היום יומית בעיריית תל-אביב לפחות אטרקטיבי ופחות נוח, בטח כשאתה רוצה גם לשמר על קואליציה מצד אחד, וגם לייצר כמה שיותר אנשי מקצוע שעושים את העבודה יום יום למען הציבור בשכר, ולכן, קיבלנו את הפנייה מעיריית תל אביב, וזה היה נראה לי נכון והגיוני.

חשבנו בסוף לנסות לצרף רשויות מקומיות נוספות, אך, לצערנו, לא הצלחנו לעשות את זה, והעיר תל אביב נותרה כמי שתוכל באמת לעשות פעילות יותר רחבה למען האזרחים שם. על כן, אני חושב שהדבר הזה באמת ראוי למתן פטור חובת הנחה, בטח שאנחנו ערב סגירת הכנסת. מי רוצה לומר משהו לפני שאנחנו מצביעים?


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין
בקשת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק להצ"ח הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וכהונתם) (תיקון-מינוי סגן ראש רשות),
התשע"ט-2018, נתקבלה.

ההחלטה התקבלה, התקבל פה אחד.
















הצעה בדבר מועדי פגרת הבחירות ופעילות הכנסת בפגרה.

סעיף 4, לסדר היום כמו שאמרתי. המועד יידון באופן מוחלט, אחרי שאני אחליף כמה מלים עם יושב-ראש הכנסת, כי כרגע, לפי הנוסח שהוצע, המליאה אמורה להיסגר היום. ייתכן שאולי הצטרכו את המליאה גם מחר, אבל אני צריך לשמוע את זה מהיושב-ראש. אני אשב אתו ואני אתאם אתו סופית לגבי המועד הזה, כל שאר הדברים אין מחלוקת.

יש מחלוקת על שאר הדברים, אמרתי את המחלוקת.

על סעיף 2, אני הצעתי הצעה אחרת, אני רוצה שתעלה את זה להצבעה. אמרתי לך, גם ככל שלא יבוא לידי ביטוי העמדות שלנו בוועדת ההסכמות, אנחנו לא נהיה שותפים להליך החקיקה.

בסדר. נדבר על זה.

מיקי, תכתוב שגם מחר אפשר להתכנס, גם ככה צריך את ההסכמה של היו"ר, אז מה זה משנה.

לא. אני צריך לסכם את זה עם היושב-ראש.

אם היו"ר לא ירצה, הוא לא יכנס.

אני רוצה להסביר לכם. ברגע שההחלטה הזאת תתקבל כפי שהיא מוצעת כרגע, אפשר יהיה לכנס את מליאת הכנסת רק בהתקיים התנאים שכתובים פה – והתנאים שכתובים פה - זה או בקשה של הממשלה.

כן, אבל אם אני קובע שיום רביעי יש אפשרות לכנס, אם אני מזיז את זה ביום?

בסדר.

כן, אני אכניס יום אחרי - - -

אני מסביר לחבר הכנסת ביטן מה המשמעויות.

תשאיר עוד יום.

זו החלטה שלכם.

תשאיר עוד שבוע, למה עוד יום? עוד שבוע.

טוב, אני הולך על זה.

אתם צריכים לדבר עם היושב-ראש.

בכל מקרה היו"ר לא יכנס - - -

אני חייב לומר שיש לי גם כמה חוקים בטרומית שכדאי לקדם אותם לראשונה, ואני בעד - - -

אז אם ברגע שאתה אומר את המשפט הזה, חבר הכנסת פורר, אתה מבין שזה הרג את הסיכוי של הוספת יום.

יש פה תסבוכת מסוימת, שאם אתם לא מקבלים את ההמלצה של היו"ר לראשונה, אנחנו צריכים לקיים – ואני אסביר למה. אם לא יוצאים לפגרת בחירות, לפי תקנון הכנסת בימי רביעי, הכנסת צריכה להתכנס ב-11:00, לשמוע שאילתות דחופות, להעלות הצעות חוק פרטיות שכרגע בכלל לא נמצאות על סדר היום של הכנסת. בסוף סדר היום, לשמוע הצעות דחופות והצעות רגילות לסדר היום.

נשיאות הכנסת, כידוע לכם, לא אישרה בכלל סדר יום ליום רביעי. אם אנחנו לא בנוהל של פגרת בחירות, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסדרים את יום רביעי. כרגע, גם אם תחליטו שאין פגרת בחירות וממשיכים, אז לא ברור במה ממשיכים, מה מביאים למליאת הכנסת.

חוק המתמחים, למשל.

לכן, אני אומר, הדברים האלה הם לא לשולחן הזה, הם זקוקים להתייעצות.

טוב, אז אני לא אצביע על סעיף 4.





בקשה בדבר התפלגות סיעת המחנה הציוני,
בהתאם לסעיף 10 לתקנון הכנסת.

סעיף 1 לסדר היום: בקשה בדבר התפלגות סיעת המחנה הציוני, בהתאם לסעיף 10 לתקנון הכנסת.

אני אסביר למה חבר הכנסת איציק שמולי מציג את ההצעה. חבר הכנסת יוסי יונה, הוא ממלא מקום יושב-ראש סיעת המחנה הציוני מטעם סיעת העבודה, נבצר ממנו להגיע לדיון. הוא הסמיך לצורך ישיבה זו את חבר הכנסת איציק שמולי להיות ממלא מקומו.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה היועץ המשפטי. אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, אני מתכבד להציג את הבקשה שלנו שהונחה על שולחן הוועדה. הודעה בדבר התפלגות סיעת המחנה הציוני.

"בהתאם לסעיף 59(ב) לחוק הכנסת התשנ"ו-1994. וסעיף 10(1) לתקנון הכנסת. הריני מתכבד לפנות אליך בבקשה לקבל את אישור ועדת הכנסת להתפלגות סיעת המחנה הציוני, בהתאם להסכם צירוף המפלגות שהוגש ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, לסיעת העבודה, המייצגת את מפלגת העבודה הישראלית, ולסיעת התנועה המייצגת את מפלגת התנועה. נוכח הנסיבות הקיימות, אני אודה לוועדה על אישור הבקשה באופן מידי".

אדוני, היועץ המשפטי, האם הבקשה הוגשה כדין בהתאם לכל הדרישות?

אני אסביר, וחשוב שהדברים ייאמרו לפרוטוקול בצורה מסודרת. היינו השבוע בבקשת התפלגות אחת, אבל היא בקשת התפלגות מסוג אחר. היא בקשת התפלגות לא של סיעות מקוריות, אלא אני מדבר על בקשת ההתפלגות שהייתה השבוע, אלא של שלושה חברי כנסת, מתוך סיעה, ולא של החלוקה ההיסטורית שלהם. אנחנו פה בבקשה מסוג אחר – בבקשה שהיא קשורה להסכם שנחתם בין שתי מפלגות ערב הבחירות האחרונות ב-2015.

מדובר בהסכם בין מפלגת העבודה הישראלית, לבין מפלגת התנועה להתמודד ביחד בבחירות לכנסת ה-20, ברשימה אחת שתיקרא המחנה הציוני. ההסכם הזה שמר לאורך כל התקופה על עצמאות שתי המפלגות, כך, שלמשל, המימון השוטף שניתן לפי חוק מימון מפלגות גם לפני הפילוג של היום, ניתן בנפרד למפלגת העבודה ולמפלגת התנועה. מראש הופקד ההסכם בידי יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, כך שאירוע מהסוג הזה, האפשרות שלו נצפתה מראש, ויש לנו הסכמים דומים, לא רק של המחנה הציוני, אלא של סיעות נוספות בכנסת, אם זה הרשימה המשותפת, אם זה הבית היהודי ואם זה המחנה הציוני.

עכשיו, חשוב לציין, שלמרות שאנחנו עברנו כבר את המועד לנושא המימון, אני מחזיר אתכם לבקשה של בנט, שקד, ושולי מועלם-רפאלי מיום ראשון, פה זה שונה, בגלל ההסכם אין בעיה של מועד, ולכן, הם יקבלו גם את המימון השוטף, וגם את מקדמת מימון הבחירות לפי החלוקה המקורית. אשר לחלוקה המקורית, אני קורא את שמות חברי הכנסת ששייכים לסיעת העבודה, מהרגע שאתם מאשרים את ההתפלגות.

יחימוביץ שלי, שפיר סתיו, שמולי יצחק איציק, בר-לב עמר, בר יחיאל חיליק, מיכאלי מירב, כבל איתן, רוזנטל מיקי, סויד רויטל, ברושי איתן, בירן מיכל, שי נחמן, נחמיאס ורבין איילת, יונה יוסי, סעד סאלח, פדידה לאה, טיבייב רוברט ומזרחי משה.

חברי הכנסת שיהיו שייכים לסיעת התנועה הם – ציפי לבני, פרץ עמיר, חסון יואל, סבטלובה קסניה, בן ראובן אייל, כהן פארן יעל.

אשר לחבר הכנסת עמיר פרץ, מבחינה פורמלית משפטית. כפי שאמרתי, כשיש לנו התפלגות מהסוג הזה, אנחנו חוזרים להסכם המקורי ולחלוקת הכוח ההיסטורי. היות וחבר הכנסת עמיר פרץ, היה שייך למפלגת התנועה, ונבחר במסגרת השיבוץ של מפלגת התנועה ברשימה שמיוצגת בכנסת הנוכחית, פורמלית משפטית הוא שייך לסיעת התנועה, ויש לו את הזכות, כמו חברי כנסת אחרים, ואנחנו נשמע על זה בימים הקרובים, להתמודד במסגרת מפלגות אחרות בבחירות הבאות. הוא לא צריך להתפטר, זה לא יפגע בו, אנחנו כרגע נמצאים בזמן פציעות, בחלון העברות - לא יקרה שום דבר.

הוא פקוד מפלגת העבודה, ואפילו התמודד לרשות מפלגת העבודה, אז אין בעיה עם זה, הוא יכול להתמודד גם בפריימריז. אבל במימון הוא לא יכול לעזור לכם.

המימון בגינו יישאר במפלגת התנועה, כפי שהיה במקור, אבל הוא יכריז, כפי שהוא יכריז, אם הוא רוצה להתמודד במפלגת העבודה או בכל מקום אחר, הוא לא מחויב בגלל זה להתמודד - - -

לגבי השמות של הסיעות אם אפשר להבהיר.

השמות של הסיעות, לפי הבקשה. סיעה אחת - תיקרא סיעת העבודה, או סיעת העבודה הישראלית.

הם אמרו הם רוצים את סיעת המחנה הציוני.

לא, הם לא ביקשו את סיעת המחנה הציוני.

סיעה אחת, סיעה שבה יש את 18 חברי הכנסת המקוריים של מפלגת העבודה, תיקרא סיעת העבודה הישראלית, והסיעה השנייה שיש בה 6 חברים, היא תהיה סיעת התנועה. השם, המותג, המחנה הציוני, ברגע שאתם תכריזו על ההתפלגות, פג ולא קיים יותר.

הלכה הציונות נשאר המחנה...

איציק, בבקשה, תכריז לפרוטוקול שלא חל שינוי בבאי כוח העבודה. באי כוח העבודה היום זה אבי גבאי וגיא בוסי.

לבקשתו של היועץ המשפטי, אני מכריז לפרוטוקול שלא חל שום שינוי בבאי כוח סיעת העבודה, שהם אבי גבאי והיועץ המשפטי, עו"ד גיא בוסי.

אני מצהיר לפרוטוקול שהתנאים להתפלגות התקיימו.

מי בעד הפיצול – ירים את ידו, רק להצביע בבקשה מי שהוא חבר בוועדה או מחליף.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?




הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההחלטה בקשה בדבר התפלגות סיעת המחנה הציוני,
בהתאם לסעיף 10 לתקנון הכנסת, נתקבלה.

ההחלטה התקבלה.

תודה רבה, הישיבה בשלב זה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 18:05.