פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
06/01/2019


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 916
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ט בטבת התשע"ט (06 בינואר 2019), שעה 15:00

הצעת תקנות רשות שדות התעופה (אגרות) (תיקון), התשע"ט–2018

חברי הוועדה: דב חנין – מ"מ היו"ר

קרן טרנר-אייל - מנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין-דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סיגלית ברקאי-וקאיל - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חיים בורובסקי - רפרנט תעופה, אגף התקציבים, משרד האוצר

תמרה לב - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ענת סתיו - עו"ד בכירה, רשות שדות התעופה

ליאת איתן - מנהלת מחלקת כלכלה, חברת ישראייר תעופה ותיירות, חברות תעופה

דן קידרון - עוזר של משה בר, תנו יד לחירש ונכים למען נכים

אביגל כספי
מיכל נבו (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת


הצעת תקנות רשות שדות התעופה (אגרות) (תיקון), התשע"ט–2018

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. הנושא שעל סדר יומנו הוא הצעת תקנות רשות שדות התעופה (אגרות) (תיקון), התשע"ט-2018. מכבדת אותנו בנוכחותה מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר אייל.

אני מודה לכם על קיום הישיבה. זה לא מובן מאליו. לאה, מנהלת הוועדה, באמת אני כל כך מודה לך, וגם בערבים ובלילות ובכל הימים, זה באמת לא מובן מאליו. וגם תודה לך חבר הכנסת חנין. באמת לא מובן מאליו.

אני מצטרף לתודות ללאה. יש לי הזדמנות לחזור ולהודות לה, גם לטובת הצופים שלנו בבית. אני בסך הכול חבר בוועדת הכלכלה אז אני יכול לדבר בצורה חופשית – לאה מבצעת משימות בלתי אפשריות בכל שבוע, גם כמובן בזכות היושב-ראש, חבר הכנסת כבל, אבל בלי צוות הוועדה המדהים והמופלא, שמבצע פה נסים בכל יום חדש, בראשותה של לאה ורון, כנראה הכלכלה הייתה מזמן תקועה במקום. אז דעו לכם בזכות מה הכלכלה עדיין מתקדמת. תודה לאה, תודה לך ותודה ולצוות.

קרן טרנר, אנא, מה אתם מציעים? אני מבין שאנחנו עוסקים בפתיחה של שדה התעופה ברמון. זו הזדמנות לברך על השלמת המהלך הזה, והתיקון של תקנות האגרות הוא בעצם חלק מן המהלך. בבקשה גברתי.

יש כאן שתי תקנות: האחת לגבי חיפה והשנייה לגבי רמון. אנחנו מבקשים לקבוע פטור מן האגרות למשך שלוש שנים.

בחיפה אנחנו נערכים גם כנראה לסגירת שדה התעופה הרצליה ומעבר של חלק מן התעופה לחיפה. אנחנו לא חושבים שחיפה היא חלופית להרצליה, אבל זה כן סוג של פתרון והיינו רוצים לעודד כמה שאשר פעילות שם, וגם פעילות של טיסות. אנחנו חושבים שצ'רטרים וטיסות ליעדים קרובים אולי אחרי הפחתת האגרות יגיעו לחיפה.

רמון הוא שדה תעופה אזרחי חדש, ראשון אחרי נתב"ג. זה אירוע מרגש מאוד. הוא מרגש גם אותנו, ואנחנו נערכים לפתיחה. יש הרצה – אני כבר אומרת. שלא יגידו: כמו הקו לירושלים. יש הרצה, בהתחלה זה פנים-ארצי ואחרי זה רק בין-לאומי, אבל במהלך מדורג, עד בערך חודש מרס השדה כולו ייפתח. אנחנו רוצים להיערך עם האגרות ולעודד את הטיסה לשם. אנחנו צופים שתיבנה שם תנועה בין-לאומית ערה לרווחת העיר אילת ועסקי התיירות בעיר אילת ובסביבתה וגם לרווחת תושבי מדינת ישראל שיוכלו לטוס בזול מאילת.

אולי הנציגים פה רוצים להוסיף משהו.

מה המשמעויות של ההפחתה באגרות מבחינת העלויות? כמה זה מוזיל?

אני מנהלת אגף כלכלה במשרד התחבורה. ההכנסות היום באילת ובעובדה מהבין-לאומי הן כ-3 מיליון דולר, כאשר בפנים-ארצי זה 4.6 מיליון שקל; ובחיפה מדובר על 350,000 שקל בפנים-ארצי ו-125,000 דולר בבין-לאומי. אלה סדרי גודל נמוכים יחסית.

כאשר כל ההפחתה הזו של האגרה מתגלגלת לאן?

היא אמורה להתגלגל לנוסעים. זה גם יעודד חברות תעופה זרות להגיע ולפעול מן השדה. היום הסבסוד שניתן לתעופה בעובדה עודד מאוד את השימוש. זה בין היתר גם בזכות הפטור מאגרות שיש היום בעובדה. זה למעשה מעתיק את הפטור מאגרות שיש בעובדה כבר לשדה תעופה רמון וללא ספק זה מגולגל לנוסעים.

וגם לעוד פעילות של חברות, וזה כמובן עוד תחרות, עוד היצע. את רפורמת השמיים הפתוחים אנחנו מכירים – זה חלק מזה.

חברות וחברים, יש הערות? אין התנגדויות? טוב.

גברתי, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לשאול אותך ואתכם, את משרד התחבורה, על עמדתכם ביחס למהלך שמקדם ראשת עיריית חיפה, להאריך את שדה התעופה בחיפה ב-300 מטרים. אני חייב לומר שמתוך עיון בחומרים ובראיונות, זה נראה לי רעיון נכון מאוד. זה יאפשר שדרוג של השדה לטיסות לאירופה מחיפה.

בחנו את העניין כבר כמה פעמים. בעצם כל מומחי התעופה מדברים על כך שבשל המבנה הטופוגרפי של השדה וגם הרוחות, הארכת המסלול לא תאפשר להביא עדיין מטוסים גדולים ליעדים רחוקים. כלומר אם היום המטוסים מגיעים לאירופה, ואנחנו נאריך ב-316 מטרים את המסלול – אנחנו בעצם מאריכים קצת את המסלול עכשיו כדי להגביר בטיחות וגם קצת את טווח הטיסות אבל ההר מגביל את הטיסה וגם רוחות מכיוון הים לא יאפשרו בכל פעם לנחות בכיוונים שונים.

שר התחבורה ביקש, עוד הרבה לפני תקופתי, לבחון את העניין. בחנו את זה כמה פעמים. הארכת השדה לא תביא לתנועה הבין-לאומית הצפויה. זו הייתה החלופה הראשונה שלנו לפני שהלכנו לשדה תעופה רמת דוד. בהתחלה חשבנו להפוך את השדה הזה לשדה בין-לאומי משמעותי. ראינו שאי אפשר. בסוף המטוסים האלה גם צריכים לנחות, המסלול הוא בשביל המטוסים, ובשל ההר והרוחות מן הים המטוסים לא יוכלו לנחות. זה באשר לטיסות בין-לאומיות לארצות הברית. לגבי יעדים קרובים באירופה – אנחנו עכשיו מאריכים את המסלול ב-316 מטרים.

אנחנו לא עוסקים בנושא הזה היום.

דרך אגב, ברגע שהחלטנו, 316 מטרים זה ההארכה וזה התפקוד של השדה. לרמת דוד יש את המטרות שלו, כל האזור שם תוכנן אחרת, עם עורק לוגיסטי לנמל ופיתוח של הנמל וחזית ים שמנגישה את הנמל לעיר. זאת אומרת, הכול כבר תוכנן. לכן היום לשנות מרכיבים מהתוכנית המורכבת מאוד שם, שמשלבת תעופה ויבשה וים, זה בעייתי מאוד.

כפי שאמרנו בפתיחת הדיון, זה לא הנושא המרכזי. אני רק מנצל את ההזדמנות שגברתי התייחסה לנושא הזה. כפי שאת יודעת, גברתי, גם כאן בדיוני הוועדה שמענו התנגדויות מאוד מאוד עזות ומאוד מגוונות לרעיון של שדה תעופה ברמת דוד, גם מן תושבים מהאזור אבל גם אנשים שעתידו של עמק יזרעאל, שהוא אזור יפה מאוד ומיוחד של הארץ, חשוב להם נשמעו כאן. שמענו גם קולות רבים מן הנגב, ממי שאמרו שהם מעדיפים את החלופה בנגב. אני אומר את זה רק לפרוטוקול, כי כאמור זה נושא שלא נדון בו היום.

הרחבה מסוימת של השדה בחיפה, כולל העתקה של מבנה השדה, לדעתי הייתה מאפשרת שימוש יותר משמעותי בפתרון הזה, אולי ויתור על רמת דוד ובעתיד פיתוח שדה נוסף בנגב, במרכזה של מדינת ישראל.

כשאנחנו מסתכלים על הנתונים, יש עלייה אדירה בביקוש לטיסות מישראל לחו"ל. אנחנו רואים שנצטרך גם את רמת דוד וגם את הנגב. כלומר באיזשהו שלב נצטרך גם את הנגב, או אי מלאכותי בים, שגם את זה אנחנו בוחנים. אבל ההיקפים – נתב"ג הוא אחד השדות הכי פקוקים כבר היום, וכל מה שכולנו חווים על הכביש, אנחנו בעוד שנייה חווים אותו גם באוויר. פשוט לא נוכל לגדול בנתב"ג. נתב"ג היום כבר במצב מאוד מאוד מאוד מתוח. אנחנו חייבים להתחיל לבנות מאוד מאוד בקרוב את רמת דוד.

הנגב כרגע הוא לא חלופה. גם הוא רחוק מדי מן הביקושים וגם עוד אין שם את המרחב האווירי למעלה. אם נראה לנו שפקוק כאן, אז למעלה במפות של קווי התעופה עוד יותר פקוק. יש שטחי אימונים של צה"ל, יש אזורים שאפשר לטוס בהם. אני מרגישה שאנחנו בעוד שנייה נכנסים בטיטניק בזה שרמת דוד עוד לא מתחיל, בזה שעוד לא יצאנו במכרז וההקמה מתעכבת, כי אנחנו רואים את הנתונים. נתב"ג עוד מעט לא יוכל להכיל את מה שהוא מכיל היום בדוחק.

טוב, נרשמו העמדות השונות, כפי שמקובל להגיד.

מכיוון שאין התנגדות, אני רוצה לברך על המהלך שלכם. אני חושב שהמהלך שלכם הוא אכן השלמה של הקמת השדה ברמון, והפחתת האגרות היא מהלך דרוש ונכון.

מי יקרא את התקנות?

תקנות רשות שדות התעופה (אגרות) (תיקון), התשע"ט–2018

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 29 לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם רשות שדות התעופה, באישור הממשלה, באישור שר האוצר לפי סעיף 30 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 3
1.
בתקנה 3 לתקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשנ"א–1991 (להלן – התקנות העיקריות) בטבלה, בכותרת טור ב', במקום "ירושלים" יבוא "רמון".

תיקון תקנה 16
1.

1. בכותרת השוליים, במקום "בירושלים" יבוא "ברמון";




1. במקום תקנת משנה (א) יבוא:




"ניתנו שירותים על פי תקנה 8 בשדות התעופה רמון, אילת או עובדה, ישלם בעל כלי הטיס בעד השירותים 60% מסכומי האגרות הנקובים בתקנה האמורה לגבי טרמינל 3 בנמל תעופה בן גוריון."




1. בתקנת משנה (ב), במקום "ירושלים" יבוא "רמון";




1. במקום תקנת משנה (ג) יבוא:




"ניתנו שירותים על פי תקנות 9 ו-12 בשדות התעופה רמון, אילת או עובדה, ישלם בעל כלי הטיס בעד השירותים 60% מסכומי האגרות הנקובים בתקנות האמורות."

החלפת תקנה 16א
1.
במקום תקנה 16א לתקנות העיקריות יבוא:



"בעד שירותים לפי תקנות 4, 5 או 7, ישלם בעל כלי טיס אגרה מוקטנת מן הנקוב בהן, בשיעור של 25%, אם השירותים ניתנו בשדות התעופה חיפה או ראש פינה.""

אדוני, תודיע מה ההחלטה שלך ביחס לתקנות האלה ואז תיסגר הישיבה ונפתח ישיבה שנייה.

אמרתי לכם שיש פה מנהלת שיודעת לנהל.

אבל היית צריכה לקרוא את הוראת השעה, כי דיברנו על הוראת השעה.

היא התאימה את עצמה לסדר היום שפרסמה הוועדה, וטוב שכך.

אם כן, אני מעמיד להצבעה את התקנות שהוקראו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנות רשות שדות התעופה (אגרות) (תיקון), התשע"ט-2018 נתקבלו.

אין מתנגדים ואין נמנעים. התקנות אושרו.

אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:15.