פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



87
ועדת החוקה, חוק ומשפט
30/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 751
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ"ב בטבת התשע"ט (30 בדצמבר 2018), שעה 21:00

הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו-2016 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

נוחי פוליטיס - עו"ד, מנהלת מחלקת חנינות, משרד המשפטים

גבי פיסמן - עו"ד, משרד המשפטים

דני חורין - עו"ד, משרד המשפטים

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

יניב ואקי - עו"ד, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

כלאי לירן קליין - רת"ח חקיקה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

רב כלאי אורטל קונסטנטיני - קצינת תחקירים, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ליאורה סולטן - ראש חוליית ייעוץ וחקיקה, מידע פלילי, המשרד לביטחון פנים

ורד רודן - ראש דסק המודיעין, הרשות להגנת עדים, המשרד לביטחון פנים

אלון קינסט - מרכז בכיר כלכלה ורכש, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

צביאל גנץ
שירי
–
-
עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
משרד ראש הממשלה

גיא דוד - ראש אגף משמעת, נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה

שרונה עבר הדני - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

מזי מקונן אבבה - עו"ד, הפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון

אודיה איפרגן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מירה סלומון - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, מרכז השלטון המקומי

ורד וינדמן - עו"ד, מנכ"לית המועצה לשלום הילד

לירון אשל - עו"ד, המועצה לשלום הילד

פרופ' רות קנאי - סגל אקדמי, אוניברסיטאות

נועה ברודסקי לב

אסף פרידמן

אהובה שרון, חבר תרגומים


הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו-2016 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

ערב טוב.

באיזה עמוד אנחנו?

היינו בסעיף 27.

אם אפשר לפני שמתקדמים, כמה הערות.

אחורה? לא.

אני חייבת לכם תשובה לשאלת היושב ראש לגבי מי הגורם שצריך לקבוע את הכללים. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת אלוף משנה והוא נמצא בראש המחלקה הזו והוא זה שאחראי על החקירות. אנחנו חושבים שהוא צריך לקבוע.

אלוף משנה גם יש לנו במשטרה.

בהקשר של הוצאת מידע.

לא תת-ניצב אלא ניצב משנה. זאת כנראה פונקציה מכובדת.

לגבי סעיף 24, הרשימה של העבירות. עברנו עליהן. אכן יש שם עבירות שאולי נכון שהן לא יהיו אבל בגלל שממילא יש את ההגבלה שצריכה להיות, שלצד העבירה צריך להיות עונש של 10 שנות מאסר ומעלה, ושהוא קיבל בפועל חמש שנות מאסר ומעלה, אז אני חושבת שאפשר לקבוע את זה כך, כי כל התוספת השלישית, ושזה בעצם עושה את הסינון ממילא. באמת יש שם עבירות שלא צריכות להיות אבל בגלל הסינון שנעשה בגלל המגבלות האלה.

זאת אומרת, הנוסח שלנו הוא בסדר.

הנוסח שהם ביקשו.

כן, התוספת השלישית.

מה הם ביקשו?

הם ביקשו שלעניין העבירות שלא מתיישנות, תהיה התוספת השלישית בדבר הוראות הביטחון. כמו שאמרתי, ממילא הסינון נעשה בכך שרק העבירות בצדן יש 10 שנות מאסר ומעלה ושקיבלו בפועל חמש שנות מאסר ומעלה, רק לגביהן לא תהיה התיישנות.

התוספת השלישית לצו בדבר הוראות הביטחון.

כן. נכון.

את בדקת וזה על אחריותך.

בדקנו. כמו שאמרתי, נשארנו כאן צוות ועשינו בדיקה. העבירות שהטרידו, יש שם כמה עבירות כמו הפרעה לחייל או כל מיני דברים כאלה שהם בחומרה יותר נמוכה. אבל בגלל שממילא יש את הסינון שזה לא יחול על עבירות שהעונש בצדן הוא פחות מ-10 שנים, זה כבר עושה את הסינון מה העבירות שבאמת ברשימה.

טוב. אני סומך עליכם. אתם אומרים שזה בסדר, אני סומך עליכם. טוב שעשינו את ההפסקה.

עוד הערה אחת לגבי חוק המאבק בטרור. יש עבירות חמורות, אם אתה זוכר, דיברנו על כך ביום חמישי, שהעונש עליהן הוא שבע שנות מאסר ומעלה, חשבנו שיהיה נכון לגבי חוק המאבק בטרור להפנות את זה לעבירות שהעונש שלהן הוא שבע שנות מאסר ומעלה.

לא הבנתי. את מה להפנות? על מה את מדברת?

בסעיף 24, אחד מהחוקים שמנויים הוא חוק המאבק בטרור. באופן עקרוני כל ההוראה חלה לגבי עבירות שהעונש עליהן הוא מעל 10 שנות מאסר והעונש שניתן בפועל הוא חמש שנות מאסר ומעלה. רצינו לבקש שלגבי חוק המאבק בטרור, זה יהיה לגבי עבירות שהעונש עליהן הוא מעל שבע שנות מאסר.

במקום 10.

במקום 10. אם אתה זוכר, דיברנו בהתיישנות.

בסדר. אנחנו בעד כוחות הביטחון, לתת להם כוח וכולי, כל עוד זה לא פוגע בזכויות.

עדיין ברור שהם צריכים לקבל חמש שנות מאסר ומעלה בפועל.

כן.

מדברים רק על התקופות.

אמירה נוספת. שתי הערות לגבי שני סעיפים. הסעיף הראשון הוא סעיף 25 שקובע למעשה את סמכות נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופות התיישנות, תקופת מחיקה.

לגבי מרחבי ארצנו. כן, אנחנו מסכימים שהוא יהיה גם נשיא מרחבי ארצנו. ביהודה ושומרון. אין לכם התנגדות שהנשיא יהיה גם על יהודה ושומרון. היא רוצה להחיל את זה גם על יהודה ושומרון.

אני אשלים את המשפט שלי. הבקשה היא בסעיף 9 להצעת החוק, שם יש את ההוראה שקובעת החלה של המרשם הפלילי על הרשעות איו"שיות, ושם לגבי ההרשאות האלה, האמור ב-25 לא יחול. כלומר, הסמכויות שרשומות בסעיף 25 לא יחולו על הרשאות איו"שיות.

היום הנשיא נותן חנינה או משהו גם לתושבים?

לא. זה בסמכות המפקד הצבאי.

מה לגבי ישראלים?

ישראלים לא עומדים לדין בחוק הזה. לא לפי צו בדבר הוראות ביטחון.

הם עומדים בבתי דין צבאיים, אבל בישראל.

לא בתי משפט צבאיים. יש הבדל בין בית דין צבאי לבין בית משפט צבאי. בית משפט צבאי, זה החוק של המפקד הצבאי באזור.

מה בדיוק הייתה ההערה עכשיו?

הם מבקשים להחריג במפורש מסעיף 25, מסמכות הנשיא, את התחולה שלו על סעיף 9 לאותן עבירות שמדווחות מתוך המרשם הישראלי. זה לא כל כך פשוט כי לפי מיטב הבנתי אין סמכות באיו"ש מקבילה לזה – תקנו אותי אם אני טועה – יש לאלוף סמכות לקצר תקופות של העונש אבל לפי מיטב הבנתי אין לו סמכות לקצר את תקופת הרישום. לכן נראה לי מאוד בעייתי שאנחנו נבוא ונגיד שכן מדווחים בתוך המרשם הישראלי ולא יהיה אף אחד שיש לו את הסמכות המקבילה לקצר את תקופת הרישום.

על כל זה נדבר לקראת שעה 12:00, אם יהיה לנו זמן. אנחנו לא חוזרים אחורה.

אני מבקשת להשלים.

לא. הצלחת פעם אחת, גמרנו.

זה סעיף שהוא מאוד חשוב לנו.

למה קודם הוא לא היה חשוב?

כי היינו בשיח משולש עם היועצת המשפטית של הוועדה ועם גבי לגבי הסעיף הזה, שיח מאוד ארוך. בסופו של דבר מה שחשוב לומר זה שסמכות הנשיא, כמו שגם אני חושבת שכולנו מסכימים כאן, היא סמכות בהקשר לעבירות וההרשעות שמתקיימות בישראל ולא מחוץ לישראל, באזור. הסמכות היא סמכות של אלוף הפיקוד.

השאלה אם אתם מתכוונים להוציא צו אלוף שמאפשר לו את הסמכות הזאת.

כרגע השיח הוא על סמכות הנשיא.

אבל ככל שאין סמכות לגורם אחר לקצר להם את התקופה, ואנחנו כן מאפשרים אתך זה בתוך המרשם הישראלי, זה לא שאנחנו אומרים שסמכות הנשיא תהיה באיו"ש אלא אנחנו מדברים על סמכות על המרשם הישראלי, לא על מרשם האיו"ש. על המרשם הישראלי עצמו. להגיד שלא תהיה שום סמכות, אז לאף אחד, דווקא על העבירות האלה, גם לאפשר את הקיצור של תקופת הרישום, נראה לי שכל עוד אין סמכות מקבילה - - -

רגע. על מי אנחנו מדברים? תגידו לי ברחל בתך הקטנה.

אנחנו מדברים על מי שהורשע בבית משפט צבאי באיו"ש.

בדרך כלל זה ישראלי?

לא.

מקומי תושב האזור.

כן.

שהורשע ונשיא מדינת ישראל רוצה לחון אותו?

לא. הם רוצים להחריג.

זכות השיפוט היא של מפקד האזור.

מה הבקשה עכשיו?

מדובר לתוך המרשם הישראלי. הם מבקשים לומר במפורש שסמכות הנשיא לא תחול לגבי הרישום של אותן עבירות.

מה פירוש סמכות הנשיא? אמרת שאין לו סמכות.

נכון. אין לו סמכות.

אני אומרת משהו אחר. אני אומרת שלאלוף לפי מיטב הבנתי, ויתקנו אותי אם אני טועה - - -

אני גם לא חושבת שרוצים בסמכות הזאת.

על מה אנחנו מדברים?

מבחינתנו זה מאוד פשוט. כל מה שאנחנו מבקשים זה שהמצב הקיים כיום יעוגן גם בהצעת החוק הזאת.

מה זה המצב שקיים כיום? תגידי לי למה אנחנו מתכוונים.

שאין לנשיא המדינה סמכות לגבי כאלה שהורשעו על ידי בתי משפט צבאיים.

לא כתוב את זה.

גם לא כתוב היום בחוק.

אם אני יכולה בבקשה להשלים.

כבר הסברת. הבנתי מה שאת מתכוונת.

אדוני שאל ואני רוצה להשיב. אני רוצה להשיב לשאלתך.

בסדר, אבל זאת פעם אחרונה שאנחנו עושים את זה.

המצב הקיים היום הוא שלנשיא המדינה אין סמכות על כאלה שהורשעו בבתי המשפט הצבאיים. אם אנחנו משאירים את המצב כפי שהוא בהצעת החוק, יתפרש כך שלנשיא כן יש סמכות כזאת ואנחנו מבקשים בסך הכול להבהיר את המצב ולהחריג את ההרשעות האיו"שיות האלה מסמכות הנשיא. זה הכול.

תודה. איך שאני מבין, מכאן לא מתפרש שום דבר כי הנשיא בכלל לא רלוונטי ליהודה ושומרון. הדבר היחיד שאם הייתי עושה, הייתי כותב שיש לו כן סמכות. לכן אני אומר שאם אני אצטרך כבר לשנות, אני אשנה רק שיש לו סמכות.

לא אדוני. מרגע שהחלנו בהצעת החוק הזאת גם את ההרשעות של בתי המשפט הצבאיים ואנחנו לא אומרים מי בעל הסמכות ואנחנו קובעים רק סמכות לנשיא המדינה, אני לא רואה פרשנות אחרת מאשר תחולה של סמכות הנשיא על ההרשעות האלה. כדי לא ליצור את הבלבול הזה, וסמכות של אלוף הפיקוד בהקשר הזה ותחיקת הביטחון וכולי הן חשובות, חשוב להחריג את זה.

שמענו. לא קיבלתי את זה כי אני אומר שאין צורך וזה מיותר. אני אומר שוב שאם כבר הייתי כותב משהו במפורש, הייתי כותב רק שכן יש לו סמכות אבל מאחר ואנחנו לא הולכים לעשות את זה, אז נשאיר את זה כך וממילא אין לו סמכות ולא צריכים לכתוב ולא להעיר ולא לעורר את הדברים.

זה לא שיש לו סמכות באיו"ש. השאלה אם יש לו סמכות לגבי המרשם הישראלי.

המרשם הישראלי כולל את ההרשעות האו"שיות ומכאן הבעיה.

בסדר. לא קיבלנו.

אני חוזרת לסעיף 27. עצרנו בהערה שהייתה לגבי העניין של החלטה שלא לחקור לפי סעיף 59 ועלתה שאלה אם זה צריך להיות במרשם.

אנחנו בסעיף 27, עמוד 23. אנחנו מדברים על פרטי רישום במרשם המשטרתי שכולל את אותם תיקים תלויים ועומדים, לגבי העניין של תיקים סגורים - ועוד מעט נדבר על כל אחד מהם - אישומים שבוטלו וכן הלאה. עלתה שאלה לגבי הסיפור של תיקים שהייתה בהם החלטה אפילו שלא לחקור. עלתה השאלה אם הם בכלל צריכים להיכלל במרשם. מה שגבי הסבירה זה שיש תיקים שבהם באמת מלכתחילה לא חקרו בכלל, זה לא מעלה שום דבר, ומצד שני יש תיקים בהם חקרו והחליטו שלא להמשיך לחקור ועדיין יש בהם משהו ולכן הם כמו תיקים סגורים אחרים.

אנחנו מציעים כאן להוסיף הסמכה בתקנות שמאפשרת להחליט איזה סוג של תיקים כן ייכללו במרשם באותם תיקים שהוחלט שלא לחרוג בהם ואילו לא.

שזה יהיה בתקנות?

כן.

וזה יבוא לאישור הוועדה?

כל התקנות ביקשנו שיהיו באישור הוועדה.

אתם תדעו לעשות את ההבחנה בין מה שנקרא שראו שאין כלום לבין מה שהתקדמו? אתם יודעים לעשות את ההבחנות האלה?

אנחנו מכירים את הדברים. יש כבר היום נהלים פנימיים של המשטרה. יש שורה של תיקים שלא נכללים כבר היום, תיקים שיש בהם הוראה שלא לחקור, שלא נכללים במרשם הפלילי בהתאם להנחיות שלנו.

גם תיקים שמחוסר אשמה, גם הם לא נכנסים.

הם לא נכנסים.

לגבי חוסר אשמה, יש סעיף מפורש בחסד"פ.

ומשהו שלא התחילו או רק התחילו ועזבו, זה דומה כאילו חוסר אשמה, לא?

לא בהכרח.

כי אחרת, למה לא המשיכו?

אדוני מכיר את העילה. העילה אומרת שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין. יכול בהחלט להיות שיש ראיות ורף הראיות אפילו מספק להעמדה לדין אבל מבחינת האינטרס הציבורי אין פשוט הצדקה להמשיך לחקור באותו תיק ספציפי. מבחינת סדרי עדיפויות של המשטרה יש שיקולים אחרים.

תיקים של זיכוי, גם הם באותו סטטוס?

לא.

כי דיברנו על הזיכוי.

זה המרשם המשטרתי.

לגבי תיקים של זיכוי, קבענו את הכלל שבאופן עקרוני אף אחד לא זכאי לקבל את המידע.

זאת אותה שאלה שכל פעם עולה לנו. לו המשטרה והתביעה כן היו ממשיכים הלאה, האיש הזה היה יוצא זכאי.

או שלא.

לא.

אם לא, המשטרה הייתה ממשיכה. לא יעלה על הדעת שלא. אם היה מגיע לשופט, הוא היה יוצא זכאי. המשטרה אומרת את זה במפורש. אין לה ראיות. היא סוגרת. מאחר והיא לא הביאה את זה לשופט, אז כאילו נשאר.

אבל זה תלוי במה היא סוגרת. אם זה חוסר אשמה, אין בעיה.

לא חוסר אשמה. חוסר ראיות. במצב הזה, אם ילכו לשופט, מה השופט יגיד? זכאי. נכון?

יכול להיות.

אם אין ראיות, בטח כן. אבל בגלל שהמשטרה מחליטה שלא, אז המשטרה היא זו שגורמת. טוב, זה אבסורד אבל לא חשוב. אין לנו את הזמן אבל זה אבסורד. את לא מרגישה שזה אבסורד?

אדוני, לכן דיברנו והסברנו שפרקליט המדינה שינה, והנה יניב כאן, גם את ההנחיות. אנחנו ישבנו יחד ועשינו באמת מדרג אחר ושונה על מנת שאפשר יהיה לבחון אם זה חוסר ראיות - במדרג מסוים יישאר חוסר ראיות, ואם לא – ייסגר ויהיה חוסר אשמה ואז זה יוצא לחלוטין מהמרשם המשטרתי. שיפרנו את העניין.

שיפרתם אבל אני חושב שעדיין זה אבסורד.

לא תמיד אפשר להגיע למיצוי ראיות, לא בגלל שהמשטרה לא רוצה אלא כי אי אפשר. אבל יש שם משהו חזק מעל ספק סביר.

מי קובע את זה? שוטר.

או התובע.

אז לך לשופט, תן לו את זה. מה את חושבת שיצא? את יודעת שהוא יצא זכאי. תשימו לב מי קובע. לא שופט קובע אלא הפרקליט קובע ושם את העננה ואת כל הדברים. עזבו. די. אני לא רוצה להיכנס לזה. חבל. אין לנו זמן. עזבו. טיפלנו בזה פעם ונישאר בחילוקי דעות.

כמו שאמרנו, זה יבוא לאישור ועדת החוקה בכל מקרה לגבי הנושא הזה בתקנות.

אבל זה לא יופעל לפני שיבואו התקנות. אם הם לא יביאו תקנות, מה יקרה בינתיים?

הסברתי. קודם כל, כבר היום יש תיקים שנסגרים הם לא כלולים במרשם הפלילי כי זו המדיניות וכך הנחינו וכך זה פועל. גם אין לנו כוונה כרגע לשנות את המדרג הזה. אנחנו כן נבקש לעגן בתקנות אתך הפרקטיקה הקיימת.

אבל כל זמן שזה לא מעוגן בתקנות, הפרקטיקה לא חוקית.

הפרקטיקה נמשכת. מה זאת אומרת? אין חובה לכלול.

אין חובה? אז מה אנחנו עושים? אם אין חובה, למה אנחנו נכנסים לזה? אני מניח שאנחנו כאן יוצרים את המצב.

נכון.

אבל אם אנחנו מתלים את זה בתקנות ושם זה יהיה, ואתם לא תביאו את התקנות, מה יקרה?

אולי האמירה צריכה להיות כדי שנשווה את זה למצב המשפטי הקיים היום.

מתי זה נכנס לתוקף?

שנתיים.

אם כן, התקנות יצטרכו להיות לפני כן. שנתיים זה הרבה זמן בשביל תקנות כאלה פשוטות. את יכולה לתת לי אותן תוך שבועיים.

נראה לי שהגענו כבר ל-10 סטים של תקנות.

אתם רוצים להתלות את זה בתקנות. האלטרנטיבה הייתה שזה ייכנס בחוק. תקנות רק באות להקל כי אחרת זה היה צריך להיכנס לחוק עצמו. אנחנו באים ואומרים שנותנים לכם זמן לחשוב, שנתיים זה זמן רב. בעיקרון את יכולה תוך שבוע לסיים את התקנות האלה ואפילו פחות.

יש לי עוד כמה דברים שאני עושה.

מהיום שנסיים, יש לך עוד מה לעשות? לא חושב. התקנות יהיו עד שייכנס החוק. זה הרבה זמן.

סעיף קטן (ד) נוגע לעניין של אישום שבוטל ויש בקשה – גם בסעיף הזה וגם בסעיף קטן (ה) – לגבי אישום שבוטל בשל טענה מקדמית להתאים את הסעיפים גם בחוק השיפוט הצבאי שנוגעים לאותן סיטואציות כאשר מדובר - - -

מה פירוש אישום שבוטל? מה קורה אז?

זה תלוי אם זה לפני או אחרי הקראה. אם זה אחרי הקראה, זה כבר חשב כזיכוי. אם זה לפני הקראה, זה נחשב כביטול כתב אישום. זה מופיע ברישום כאישום שבוטל.

אם זה ביטול, מה אנחנו עושים?

יורד לסגורים כתיק סגור. ביטול כתב אישום ובאיזו עילה הוא בוטל.

ומה אנחנו עושים עם זה?

בחוק השיפוט הצבאי, כאשר מעמידים חיילים לדין בבית דין צבאי, יש בחוק השיפוט הצבאי את הסעיפים ואנחנו הרי דרשנו שהם גם ידווחו למרשם. הם ביקשו לעשות את אותן התאמות.

בית דין צבאי הוא בארץ?

כן. בית דין צבאי נוגע לחיילים. אז הם מועמדים לדין בבית דין צבאי על עבירות פליליות ובעצם זו התאמה. זה סעיף 351(ב)69 לחוק השיפוט הצבאי. בפסקה (ה) זה לפי סעיף 388(א) לחוק השיפוט הצבאי.

זה על דעתה של מזי?

זה לבקשתה של מזי.

זה לבקשתנו. הסעיפים הם סעיפים מקבילים.

אני עוברת לסעיף 30, סעיף המב"דים. דיברנו בו רבות וארוכות. בסעיף קטן (ג) עשינו את התיקון שנגע לתקופות כך שלמעשה בסופו של דבר הקביעה של הוועדה הייתה שמעבירים מב"דים והגבלנו את זה בתקופה. בדיון נאמר 18 חודשים ממועד פתיחת התיק עד להגשת כתב אישום אלא אם כן. השר יקבע לעניין הזה, באישור הוועדה כמובן, עבירות או נסיבות שבהן כן תהיה תקופה ארוכה יותר.

מעל 18 חודשים עושים?

לגבי יש הערה לגבי תקופות ההתיישנות שעשיתם עכשיו. לפני התקופה עצמה, לא משנה איזו תקופה נקבע, הרעיון הוא שמגבילים את התקופה שבמהלכה אפשר להעביר מידע לגבי מב"דים. זאת אומרת, ככל שלדוגמה התיק מתנהל – לא משנה, בין אם עברה שנה וחצי, שנתיים, מה שהוועדה תקבע – לאחר המועד הזה, כל עוד לא הוגש כתב אישום, מפסיקים להעביר מידע על כך שקיים מב"ד. אם הוגש כתב אישום, אין בעיה. כל עוד לא הוגש כתב אישום. אלא אם כן תהיה הסמכה לתקנות שבנסיבות מסוימות או בעבירות מסוימות, לדוגמה יש תחום עבירות מאוד מורכבות שלוקח הרבה מאוד זמן לחקירה.

נניח בתוך ה-18 חודשים אנחנו מעבירים ואחר כך לא?

נכון. לגבי יש הערה לגבי התקופה.

אני מניחה שלא הספקת לשכוח שלפי המודל שקבענו ביום חמישי בעצם משך תקופות החקירה ומשך טיפול התביעה ייקבעו בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנהלי המשטרה. אני חושבת שלקבוע בחוק המרשם הפלילי כרגע תקופה שהמשמעות שלה היא בעצם תקופת החקירה פלוס תקופת התביעה, בעצם התקופה הנכונה לכאורה להגשת כתב אישום, זה לא סביר שבחוק אחר השארנו את זה בכפוף לנהלים ולהנחיות. אני חושבת שזה הדבר הנכון. צריכה להיות גם קוהרנטיות בתוך החקיקה ואני חושבת שנכון יהיה גם כאן לחזור למודל שבעצם הצענו בהצעת החוק הממשלתית, קרי, להשאיר את זה לקביעת השר בתקנות.

אני לא אומרת שבהכרח צריך לקבוע את התקופות של הנהלים וההנחיות. יכול להיות שיש איזשהו מקום לדיפרנציאציה. אנחנו לא חייבים להגיע הרי לפרק הזמן המקסימלי אבל אנחנו כן חייבים לשמור על איזושהי קביעות בתוך החקיקה ואנחנו כן צריכים לעשות התאמות.

כמה זה היום לפי הנחיות היועץ המשפטי או האח"מ?

יש לנו פרקי זמן של חצי שנה וחצי שנה ל-ח'.

כאן אנחנו לא מפרקים?

לא. כאן עשינו תקופה כוללת.

לקחנו את החומרה?

לא, לא לקחנו את החומרה. לקחנו 18 חודשים. בפשע חמור יש תקופות יותר ארוכות. עשינו את הקטגוריה – אני מזכירה לך – של עוון מיוחד שייחדנו לכל מיני עבירות כלכליות ועבירות מורכבות, עבירות מרמה. אין כאן את ההבחנות האלה. זה נכון לעשות את זה בתקנות בצורה מסודרת. יהיה לנו מאוד קל לעשות את זה עכשיו אחרי החקיקה של ההתיישנות אבל לקבוע עכשיו בתוך החוק הזה תקופה שהיא תקופה פיקס, סגורה, בלי לעשות את ההבחנות - - -

איך נכתוב כאן?

נמחק את זה ונכתוב אם חלפה התקופה שקבע השר ולעניין זה באישור ועדת החוקה.

מה זה שקבע השר?

התקופה שקבע השר, זה בתקנות.

שוב לא תהיה לך כאן התאמה. בחוק שאישרנו ביום חמישי מדובר על כך שהכנסת מחייבת את הפרקליטות לציית להנחיות היועץ המשפטי ואת המשטרה לציית להנחיות האח"מ, בתאריכים. נכון?

נכון.

איפה השר נכנס כאן לתמונה?

לא. השר יקבע תקופות. אמרתי, לא חייבים שתהיה התאמה מוחלטת. אנחנו לא חייבים להגיע לפרק הזמן המקסימלי. אנחנו הרי לא נכניס כאן את תקופות ההארכה של היועץ. זה לא אמור להיות פרטני פר תיק. אבל הכללים הגנריים שייקבעו כאן, כן צריכים להיות קוהרנטיים ממה שנקבע.

זאת אומרת, זה צריך להיות דומה. כשאנחנו נקבל את הכללים, אנחנו נראה ונדע שה פחות או יותר תואם להנחיות?

זה אמור להיות. תואם לתקופות המצטברות של נהלים פלוס הנחיות. זאת אומרת, תקופות החקירה פלוס תקופות התביעה. צריך ללכת על איזשהו רף סביר. לא להגיע לתקופות המקסימליות האפשריות שם. אנחנו לא רוצים להגיע כאן למתווה.

כי מי ערב לי? יכול להיות שיבוא שר ויגיד שלא מעניינות אותו הנחיות היועץ המשפטי והוא קובע דברים אחרים בתקנות. אז את מאבדת את הקשר בין לבין.

לכן חשוב לי שייאמר כאן לפרוטוקול שחשוב לשמור על קוהרנטיות בין התקופה שתיקבע כאן לבין התקופות.

אני שואל איך את עושה את זה. אם את כותבת לפי התקנות שהשר יעשה, איפה החיבור בין השר להנחיות היועץ? זה לא חייב להיות. יכול להיות שלשר יש מחשבות אחרות וכבר ראינו דברים.

אין לי בעיה לומר בכפוף להנחיות יועץ ונהלי משטרה. זה אפילו עדיף.

אם אנחנו רוצים לשמור על קוהרנטיות, כך צריך להיות. את אומרת שזה צריך להיות באישור ועדה. אם זה השר, זה אישור ועדה.

אם זה השר, זה באישור ועדה.

אם זה היועץ, זה לא באישור ועדה?

אדוני יודע שלא. דיברנו על כך.

איך זה יכול להיות? את מבינה מה שאנחנו עושים כאן?

יכול להיות שאתה צודק. נעשה את זה בהתאם לנהלי משטרה והנחיות. פשוט הקושי בהקשר הזה הוא שאנחנו מדברים על תקופות מצטברות. אנחנו הרי מדברים על התקופה שכוללת גם את החקירה וגם את הגשת כתב האישום. מישהו צריך לתכלל את כל התקופה הזאת והתכלול של התקופה הזאת, אפשר לעשות את זה.

אם כן, מה אנחנו מציעים? לכתוב תקנות של השר באישור הוועדה או לכתוב הנחיות היועץ והאח"מ?

הנחיות.

אני חייבת לומר, בגלל שהסנגוריה לצערה הרב לא יכלה להישאר, הנציג שלה לא היה יכול להישאר לשעה זו, שזה כן היה דבר שחגית לרנאו חזרה ואמרה כמה פעמים, שזה דבר חשוב בכל ההתלבטות לגבי המב"דים. זה כן היה להגביל את התקופה.

כן, אני רוצה להגביל אבל השאלה עכשיו היא איך להגביל. האם להגביל באופן טוטלי בלי קשר למה שקבענו את משך הזמן? זה יהיה אבסורד.

לא.

איך אנחנו עושים את הקשר? מצאנו כאן שתי אפשרויות, או לכתוב מה שכתבנו שם בכפוף להנחיות היועץ המשפטי והנחיות אח"מ, שזה החוק שביום חמישי מחייב, או לכתוב בתקנות השר באישור הוועדה ואז הוועדה תבדוק אם הנחיות השר חופפות או לא. אם כן, יאשרו את זה, אם לא, ינסו ללכת לקולה או למשהו. מה עדיף שנעשה?

חשבתי על תקנות שיובאו לאישור הוועדה.

נלך על תקנות שהשר יכתוב באישור הוועדה. את תזכרי שהוועדה תצטרך לבדוק את הנחיות היועץ המשפטי וללכת לקולה.

זה ברור. לא הייתי שותפה לדיונים שלכם על ההתיישנות.

אם אפשר, שאלת הבהרה. הסעיף הזה, סעיף (ג), הכוונה – אולי גם בהמשך לשאלה הקודמת של מתן זכות לביטול זכות – היא שהוא יחול גם על גופי הביטחון? כולל צה"ל?

לא. רק על גופים של מתן זכות.

אמרתם שתגדירו את זה.

כן, כי כרגע זה לא ברור מהסעיף.

זו אותה שאלה שעולה באופן עקבי. צריך להיות כל הגופים שמכוח סעיף 12 וגופים ספציפיים מכוח סעיף 11 שאנחנו צריכים לציין את שמותיהם.

אני רואה שכל פעם יש בעיות עם הנושא של איו"ש. בואו נגמור את זה פעם אחת ולתמיד. אוטומטית, כל מה שאנחנו עושים חל גם על יהודה ושומרון עד הירדן. מעבר לירדן יש לנו עוד שניים וחצי חלקים אבל זה לשלב הבא.

אני חיה בשלום עם כל אחת מהאופציות.

זה שאמרתי שזה יחול עד הירדן? עם זה את חיה בשלום?

זה לא במנדט שלי.

אני מציע שכן שנכניס את השר ואת תרשמי אצלך שיבדקו להשוות את זה למה שיותר לקולה.

אני חייבת לומר שאני כן חשבתי שצריך לקחת איזושהי תקופה בכל זאת שניתנת בתקנות לשינוי בהתאם. אני מבינה שעשיתם משהו אחר בהתיישנות.

הפשרה הייתה שאנחנו לקחנו את הנחיות היועץ המשפטי ושל האח"מ והוא יכול כן לשנות את זה מפעם לפעם. הפכנו את זה עכשיו לחוק. זה היה הוויכוח. החוק מחייב לשמוע להנחיות יועץ. זה מה שקיים. אם כאן את קובעת נניח תקופה מסוימת ואם נניח לפי הנחיות היועץ המשפטי – מה שהחוק שם מחייב – זו תקופה שונה, יש כאן פערים שלא מסתדרים כל כך טוב. צריך לעשות איזו התאמה מסוימת.

נכתוב תקנות באישור הוועדה.

צריך לומר, אפרופו ההערה של נועה, שתהיינה עבירות מסוימות ביחס לקצינים שאנחנו מלווים ילדים כאלה בתוכנית הליווי, נפגעי עבירה. 18 חודשים זו תקופה מאוד קצרה מהבחינה הזאת. מדובר בתקופה מאוד קצרה שלא מוגשים כתבי אישום בגלל המורכבות.

גם אם היינו קובעים תקופה בחקיקה הראשית ואומרים, ממילא הכוונה הייתה שבתקנות תהיה בכל מקרה סמכות לקבוע בדיוק או סוגי עבירות או נסיבות בהן בכל מקרה ימשיכו להעביר מידע גם אם טרם הוגש כתב אישום. זו בכל מקרה הייתה הכוונה.

יש חלוקה בסוגי עבירות, הנחיות וכולי. מה שכתבנו ביום חמישי זה שיש הבדלים בסוגי העבירות ולפי זה נקבעות התקופות, שזה יותר סביר.

אם כן, הוחלט על תקנות.

תקנות באישור הוועדה.

הרעיון הוא שהתקנות ייקבעו ברוח הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ונהלי המשטרה.

כן.

אני לא אכתוב את זה, אבל זה ברור.

אני אומר שאחרי שזה ייקבע, מכאן ולהבא הנחיות היועץ המשפטי ייקבעו בהתאם לתקנות שאושרו. אחר כך זה יתהפך. בפעם הראשונה ילכו לפי זה כי זה מה שקיים. אחרי שכבר יהיו קיימות התקנות של השר שאושרו בוועדה, מאז היועץ המשפטי כבר יתאם את זה עם זה, אם הוא ירצה לשנות.

זה כבר לא מה שיהיה.

סעיף 32, לגבי הנושא של מסירת מידע הנוגע לזיכוי. היה לנו דיון.

סעיף 31, לפני סעיף 32.

התוספת השישית. השאלה אם לעשות את זה עכשיו או להגיע לתוספת השישית בסוף. סעיף 31 נוגע למסירת מידע על תיקים סגורים או תיקים שהובאו בהם ההליכים. זו התוספת השישית. עוד לא עברנו עליה אפילו לא פעם אחת. אנחנו חייבים להגיע אליה. השאלה אם להגיע אליה עכשיו או בסוף. התוספת השישית היא האחרונה.

נגיע לזה שם. בסדר. נדבר על זה כי עבדנו על זה.

לגבי מידע הנוגע לזיכוי, סעיף 32. היה לנו דיון בוועדה ואחר כך המשך דיון חסוי בנושא הזה.

הוועדה השתכנעה מהגופים הביטחוניים. קל לכם לשכנע אותנו. הוועדה השתכנעה כן ללכת לזה. הבנו שיש בראייה הכוללת של הגופים שהיו בפנינו – גוף אחד, אני לא בטוח שהיה, המוסד לא היה.

אם לא היו אבל הם ביקשו שאני אייצג אותם בדיון.

בישיבה ההיא הם היו?

בישיבה שכולנו היינו, הם לא היו. הם ביקשו שאני אייצג אותם.

בכל אופן השתכנענו מהגופים שבראייה שהם מסתכלים, שיש גם משמעות לתיק של הזיכוי, ושוב, לא בגין התיק עצמו. כלומר, מהרגע שיש זיכוי, אין להם צורך כי הוא זוכה אלא יש לזה הקשרים רוחביים. ברגע שיש לך את הדבר, אתה רואה גם כל מיני דברים, איך זה היה, מי היה, ולפי זה אתה יכול לראות קצוות שלך חשובים מאוד. הסבירו לנו שהם לא צריכים את הדבר עצמו אלא מבחינתם דווקא הקצוות כל הדברים האלה, יש להם כן חשיבות ויכולות מעקב והמשך כדי לראות מי הקשרים ומה זה, מה שאותם מעניין יותר מאשר התיק עצמו כי הוא יצא זכאי מהבחינה הזאת. הוועדה השתכנעה.

רק את התוספת שביקשנו לגבי הליך ההטבה הביטחונית.

תכף נאמר את זה. לגבי הזיכוי, מאחר וזה היה בישיבה חסויה, אנחנו לא נפתח את זה כאן.

הוועדה החליטה כן למסור את המידע על זיכויים באותן עבירות והגופים שמתייחסים אליהם כאן בסעיף, הגופים של הגישה הישירה. כן עלתה שאלה – ושוב, הסנגוריה לא כאן ומעבר לכך שהיא התנגדה בכלל להעברת המידע, במיוחד לרשימה של כל הגופים בגישה הישירה – אם לא לפחות לצמצם את זה רק לאותן חקירות ביטחוניות. זאת אומרת, עבירות הביטחון.

דיברנו על זה ושללנו את זה באותה ישיבה. זה עלה כבר באותה ישיבה.

למרות שבתפיסה הראשונית שלי לפחות היה למה לעשות. אם אתם זוכרים, הסברתי לכם את ההבדל בראייה. כשאני שומע שמישהו זוכה, מבחינתי זה רק שבח. תכתוב את זה באותיות ראשיות בעיתון. מבחינת החוקרים, זה יכול להיות הפוך. לכן היה לי את הגמגום אם לתת להם כי אמרתי שאם הם היו חושבים כמוני, אז בשמחה, לא היה לי בכלל גמגום. אבל לא תמיד הם חושבים כמוני כי הם חוקרים. בכל אופן, אחרי ששמענו את הסיבות ואת ההקשרים הרחבים שמסביב שיכולים להיות, אז כן קיבלנו את הנושא הזה. מבחינה זאת, זה בסדר.

עלה שם עוד נושא שלא הספקנו לדון בישיבה ובסוף אני אמרתי שאין צורך שזאת תהיה ישיבה חסויה כי זה כבר פחות וזה הנושא השני ולצורך כך ישבתי אתכם בנפרד ואת הבאת את מי שאחראית, את הסגנית. לא נרשום את שמה בפרוטוקול. ניתחנו את זה. בואי תעלי את זה כי זה לא נושא חסוי.

ביקשנו להרחיב את זה לצורכי השב"כ במסגרת הליך התאמה ביטחונית. שתהיה אפשרות לקבל מידע על זיכויים. הסברנו ליושב ראש את הסיבות ואת הטעמים.

הישיבה החסויה לא הייתה לגבי העסקה.

לא. היא נגעה גם בעניין הזה אבל אמרנו שנדון בזה בנפרד. שוב, לאור האחריות שלנו.

אני חייבת לומר שאין לנו הרבה זמן לדון בזה ושוב, עם האילוץ שגם הסנגוריה לא כאן להביע עמדה על זה. לדעתי קצת קשה להכניס את זה.

זה לא קשור לעולם החקירות.

זה כן קשור להעסקה בסופו של דבר.

לא. זה קשור להתאמה ביטחונית, לאחריות שלנו לפי חוק כדי שנוכל לעשות את התפקיד שלנו כמו שצריך ואז אנחנו צריכים לקבל את כלל המידע הרלוונטי. הסברנו גם באריכות ליושב ראש.

אני חושבת שזה קצת בעייתי עכשיו.

אני כל הזמן מושך דווקא לכיוון, לראות את זכותו של האדם ולא להעמיס עליו, לשחרר וכולי. כאן כן שוכנעתי מהשיחה. הייתה פגישה ארוכה וכן שוכנעתי. היה קשה לשכנע אבל כן שוכנעתי. אני חושב שכן אפשר לגמור את זה אלא אם כן חברי ועדה אחרים ינסו לשכנע.

אין לנו זמן לפתוח את זה.

גם אין אפשרות לפתוח את זה יותר מדי.

אבל זה לא היה בשום דרך בוועדה.

לא משנה. עכשיו זה בוועדה. אפשר לשמוע את המקסימום שאפשר לשמוע. הוועדה שומעת את זה.

אני חושבת שזה בכל זאת שונה. שוב, אני לא אומרת שבסופו של דבר – הוועדה כמובן תחליט - זה בכל זאת שונה מצורכי החקירה עליה דיברנו בסעיף 32 לצורך מניעה וסיכול של עבירות ביטחוניות.

אני לא חושבת שלסנגוריה דווקא יש כאן – להבדיל אולי מהליך החקירה שיכול להשליך בצורה כזאת או להשפיע. שוב, צריך לבחון את זה אבל אני אומרת שמבחינת הסנגוריה זה לא צריך להשפיע, הליך ההתאמה הביטחונית שהוא בכלל לא נוגע לסוגיה.

אני מרגישה שכן צריך לתת את העמדה שלהם. אני לא יודעת מה העמדה שלהם ספציפית בסוגיה הזאת והם לא כאן לומר אותה וזה לא עלה בדיון בוועדה.

לא משנה. זה עולה עכשיו.

אני רוצה לומר שההתנגדות שלהם הייתה באופן כללי על כך שהיה להם חשש מזה שהיום לא מועברים, אין הסדרה על העברת מידע על זיכוי וככל שאנחנו מרחיבים יותר ויותר, החשש שלהם היה גם שזה היום לבקשה הזאת ומחר זה יהיה עוד גופים.

אני מדבר כאן על משהו שהוא סיווג ביטחוני ושזה גוף אחד. הפעם זה לא כמו בחלק הקודם שדיברתי על כמה זרועות ביטחון שכל אחת שמענו בנפרד וניסינו להבין מה חשוב לו במיוחד. כאן מדובר רק על גוף אחד כי הם נותנים לכולם את הסיווג. מדובר על גוף אחד ואני חושב שיש כאן חשיבות כי זו אחריות גדולה. גם בזיכוי יש הרבה דברים ששווה שידעו לפני כן. חזקה עליהם שלהפך, זיכוי לא יגרום לכך שהם ישנו את עמדתם מאשר אם לא היה כלום על האיש. לא מוסרים כלום. זה שאומרים זיכוי, זה לא יגרום להם לכך אבל זה כן ייתן להם אפשרויות להסתכל על התמונה הרחבה מאוד שיכולה להוביל הרבה דברים וזה חשוב להם. זה חשוב. אני חושב שזה כן בסדר. אם לא תהיה דעה אחרת בוועדה, אנחנו נתקדם עם זה.

אני רוצה לחדד עוד משהו שאני חושבת שצריך להיזהר מזה כאשר מדובר על בדיקת מהימנות נוכח הסעיפים שמתייחסים לכך שהבן אדם לא מחויב להעביר מידע בכל מיני סיטואציות, שלא ליצור איזשהו מצב שבן אדם לא חושב שהוא צריך ליידע על זיכוי שזה באמת יוצא דופן שבכלל מעבירים את המידע לגביו.

לא הבנתי. אני רוצה להבין מה את אומרת.

רוח החוק שאנחנו מעבירים, שאנחנו דנים בו, היא דווקא לצמצם את העברת המידע ושהבן אדם לא מחויב להעביר מידע שהגוף השני לא זכאי לקבל. בעיקרו של דבר מדובר על זיכוי, שלא תיווצר איזושהי סיטואציה בה אדם חושב שהזיכוי, הוא לא צריך להעביר מידע ואחר כך הוא ייפול בשאלת מהימנות. זה קצת מבלבל.

אין חשש כזה.

דיברנו על זה. אין חשש.

אם הוא לא מחויב למסור את זה לפי חוק, זה לא אמור לקרות.

הוא לא צריך. אבל חשוב שהם ידעו מעגל רחב של דברים.

אתם רוצים שאני אציע איזשהו נוסח או שנעשה את זה לאחר מכן?

תציעי נוסח.

לצורך קביעת התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני לפי סעיף 7ב(3) לחוק שירות הביטחון הכללי. אם אתם רוצים לדייק את זה, כמובן שהמידע הזה יהיה גוף שמנוי בסעיף 10א(2).

אנחנו עוד נדבר על הנוסח.

זה רק לגוף אחד ורק לצורך מסוים.

עוד מילה אחת לגבי סעיף 32. אנחנו בשילוב עם הצבא מעוניינים לצרף לעבירות שישנן גם את העבירות של דיני האזור. לתוספת השנייה של הצו בדבר הוראות ביטחון.

ביקשו להוסיף לאותן עבירות שמנויות. בעצם סעיף 32 על הזיכויים מפנה לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי). הם רוצים להוסיף את התוספת השנייה.

תפרטי.

קודם כל, גם לבקשת נועה עברנו על הסעיפים ועשינו איזושהי הקבלה או ניסינו לעשות הקבלה לתוספת הראשונה לחסד"פ שמעוגנת בסעיף. בעיקרון אלה עבירות לפי תקנות ההגנה, עבירות ביטחון מובהקות שהן למעשה אותן עבירות של התוספת השלישית.

תאמרו לי מה זה התוספת השנייה והשלישית.

עבירות שיש להן הקבלה לחוק העונשין, לתוספת הראשונה לחוק סדר הדין הפלילי שמפנה לחוק העונשין. עדיין אלה עבירות גרימת מוות בכוונה, הריגה, התאחדות בלתי מותרת, בגידה, ריגול, עבירות סמים.

אמרת התאחדות בלתי מותרת?

ארגוני טרור. חברות בארגון טרור. גם עבירות פליליות כמו שוד, גניבה שיש לנו גם מקבילה בתוספת הראשונה בחסד"פ.

מה אתם רוצים לגבי זה?

עשינו השוואה בין העבירות שמנויות בצו בדבר הוראות הביטחון לבין העבירות שמנויות בתוספת הראשונה לחוק סדר הדין הפלילי. לאחר שעשינו בדיקה מול העבירות האלה, לקחנו את העבירות שיש - - -

מה שוד קשור לנושא של ביטחון?

אני אסביר. היום בתוספת הראשונה לחוק סדר הדין הפלילי - - -

סעיף 32 אומר שאפשר בהתאם לעבירות שבתוספת הראשונה לחסד"פ, אפשר יהיה לחקור, אפשר יהיה למסור מידע על זיכוי נאשם לצורך מניעת ביצוע העבירה או סיכולה וכן שמירה על ביטחון המדינה. אנחנו מבקשים להפנות לאותן עבירות מקבילות לתפיסת הביטחון.

אבל אתם מעבירים איזושהי רשימה או שאתם עושים את התוספת השנייה? התוספת השנייה כוללת. זה דומה להערה שהייתה לנו לגבי סעיף 24 אלא ששם הייתה הגבלה של התקופות.

יש סעיפים מתוכם שהורדנו.

תאמרו מה. כי כל מה שלא קשור לביטחון פרופר, אני לא רוצה להוסיף. על ההצדקה שלנו היא רק בגלל ההיבט הביטחוני. נניח, שוד או דברים כאלה – אני אומר סתם – אני לא רואה כל סיבה.

אלה בדיוק העבירות שמופיעות גם בחסד"פ . לצורך זה עשינו את ההקבלה. גם בחסד"פ היום, מה שמורה למעשה סעיף 32 לתוספת הראשונה לחסד"פ, מפנה גם לעבירות פליליות.

אתם יכולים לומר לנו איזה עבירות?

כן. הרשימה ארוכה. את רוצה שאני אומר את הסעיפים עכשיו או שיגיע אליך עם הסעיפים?

אנחנו מאשרים את החוק היום ואני צריכה לדעת מה נכנס בו.

רגע. בסעיף 32 אמרנו שאנחנו מסכימים לנושא של הזיכוי. זה רק לנושא של ביטחון. בתוך זה כלולים גם דברים שהם לא קשורים לביטחון המדינה?

כן. יש גם עבירות פליליות. זאת השאלה ששאלתי בתחילת השיח על סעיף 32.

למה להם אנחנו כן מעבירים את הזיכוי? הוועדה השתכנעה רק בהיבטים של הביטחון, של הגופים הביטחוניים שהיו והסבירו לנו וכולי. אני לא זוכר שהייתה שם המשטרה שהסבירה לנו על שוד או דברים כאלה.

הייתה שם ליאורה. זה מה ששאלתי בתחילת הדברים לגבי סעיף 32.

שכחת את מה אמרתי.

לא. את הסברת לנו על שוד ולמה צריך?

לא. לא ספציפית על שוד. היא דיברה על עבירות אחרות. היו שם גם עבירות. זו השאלה ששאלתי בתחילת הדברים על סעיף 32. האם רוצים לסייג את זה רק לעבירות ביטחון כי נכון לעכשיו, איך שהסעיף מנוסח, נכון שהרבה מהגופים שמקבלים את זה הם גופים ביטחוניים שמנהלים חקירות ביטחוניות אבל המשטרה לדוגמה שם.

אני חשבתי שמדובר רק על העבירות הביטחוניות.

לא. אמנם הגופים הדומיננטיים שדיברו בדיון היו באמת הגופים הביטחוניים אבל דובר גם על כך שבעבירות שמופיעות בחוק סדר הדין הפלילי - - -

תני לי דוגמה.

אני רוצה להעיר על הזיכוי שאת מבקשת לגבי העניין של המהימנות. הדברים האלה מבחינתנו - - -

רגע. אנחנו חוזרים לסעיף הבסיסי.

כן אבל זה יחד עם זה. כשאנחנו הסכמנו על הזיכוי, הדרך לקבל היום את הזיכוי היא ממש בדרך שהיא ידנית. אם אנחנו נעשה את זה משהו ממוחשב ולכל אחד יהיה זיכוי וזה לא רלוונטי, אז נעביר משהו שאולי אנחנו לא רוצים להעביר, כמו שאדוני אומר רק על הרלוונטיות. עכשיו, אם זאת תהיה מהימנות, צריך בעצם לעשות איזשהו ממשק בינינו לבין הגוף הדורש, שזה רק גוף אחד וזה לא נלקח מבחינתנו בחשבון.

צריך לפנות אליכם. גם לפי סעיף 32 היום, ואנחנו לא משנים.

כן, אבל אז זה כבר יהיה בכמויות אחרות. אני חוששת שזה יצטרך להיות ממוחשב אתם וזה כבר משנה את כל תוכנית העבודה.

לא. זה לא אמור לשנות.

בסדר אבל אני חייבת להגיד את זה כי אחר כך, אם זה לא יהיה ויקרה משהו שהוא לא בסדר וכן יוסכם כאן, זה לא נכנס מבחינתנו לתוכנית.

אין בעיה. אני רק אומר מילה אחת. גם כאן אנחנו שצריכים לפנות אליכם כדי לבקש וכפי שגם אמרנו ליושב ראש במסגרת הדיון החסוי שאני לא יכולה לפרט, אלה יהיו מקרים מאוד מאוד חריגים שיעלו במסגרת הבדיקה שלנו ואני לא אוסיף יותר. לכן זה לא אמור לשנות באופן דרמטי.

זה לא אוטומטי.

זה לא אוטומטי.

רק אם זה עולה בדברים של האיש - שוב, אני לא רוצה יותר מדי להיכנס לזה – וכתוצאה מזה הם מחליטים שהם רוצים - - -

אני מניחה שזה יהיה מספר מאוד קטן של מקרים.

אבל לא אוטומטי. הם יפנו. אותי מדאיג עכשיו רק הנושא של מה שלא ביטחוני.

אנחנו דיברנו על רלוונטיות. בעיקר רלוונטיות, אם הדברים עולים ורוצים להראות איזשהו דפוס התנהגות חרף הזיכוי עצמו.

אתם מדברים על ארגוני פשע או על כל אדם? אם ארגוני פשע, אולי עוד יש משהו.

שוב, זה תלוי מי חוקר.

אם אדם רגיל נניח, למה להעביר עליו את הזיכוי?

זה מה שאני אומרת. אם יש רלוונטיות, כמו שאז אמרנו, ואנחנו מוכיחים שבאמת יש כאן משהו שעובר כחוט השני, איזושהי התנהלות שהיא מעשים דומים, אנחנו רוצים להוכיח זאת.

כל חצי שנה הוא יוצא זכאי.

צריך לומר שגם מנויות כאן העבירות החמורות ביותר.

זה לא קורה כך אדוני ואוי ואבוי אם כל חצי שנה הוא עולה לדיון. זה אומר שאו שאצלו משהו לא בסדר או בית משפט וכל המערכת היא לא נכונה. אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו מדברים באמת, אם אנחנו רוצים להראות משהו בהתנהגות שלו שהוא חוזר על עצמו ואנחנו יודעים שכך זה היה וחרף הזיכוי רוצים להראות לא את הזיכוי עצמו, זה לא מה שמעניין - ההתנהלות עצמה, להוכיח את הרלוונטיות. זה מה שאמרנו אז.

אפשר לקחת לדוגמה עבירות מין. פדופיל שמבצע עבירות בקטינים. לא פעם אנחנו מעמידים לדין ואנשים מזוכים לא כי בית משפט לא מאמין שזה נעשה או כי הוא לא מאמין לחוקרת הילדים אלא כי אין תוספת ראייתית מספקת. בן אדם כזה שמזוכה וממשיך לבצע את אותן עבירות שוב, חשוב מאוד – דרך אגב, זו גם הלכה פסוקה – להשתמש בדברים שהוא עשה.

על זה אמרתי שאם הוא כל פעם מצליח לצאת זכאי, אבל זה אולי בעבירות מין.

זאת רק דוגמה.

אם מדובר על ארגוני פשע, אולי אני יכול להבין כי זה כבר שלב קצת פחות מהביטחון אבל עדיין. אבל סתם אדם, אני לא מדבר על עבירות מין, זה בסדר, אני מדבר על פשע.

אבל לרוב לא יעשו בזה שימוש., אנחנו דיברנו גם על כך שהמידע הזה, הרי הראשון שיציג אותו בפני גורמי החקירה זה החשוד עצמו. הרי מי שזוכה, הוא הראשון שיבוא ויגיד הנה, זוכיתי. זה לא איזשהו מידע שבאמת אנחנו הולכים ומגלים אותו. אנחנו כבר קיימנו את הדיון הזה ולכן אני אומר את הדברים.

מה שנקרא, כי שגגה יוצאת פי השליט. כבר אמרתי שכן, ושוב, לא שמתי לב אז שגם מדובר כאן בסוג כזה. בסדר. שגגה יוצאת, אז שיהיה אבל לא להוסיף.

בעיני זאת לא טעות.

אני לא אומר טעות. אני אומר כי שגגה יוצאת אבל לא להוסיף יותר. מה שביקשתם עכשיו, לנושא הזה, זה רק ייחודי לכם וזה מדבר על הכול? מזי, בזכותך שמתי לב שיש דברים שמלכתחילה אולי, אבל בסדר. זה נכנס.

לפחות מבחינתנו, לכל הפחות את העבירות הביטחוניות שמנויות בצו.

מה שקשור לנושא שלכם, שוכנעתי שכן.

אני אומרת, גם לגבי תפיסת הביטחון, לכל הפחות אם אפשר יהיה כן לציין את העבירות הביטחוניות.

ביטחוניות, אמרתי כן. לשירי אמרתי כן. את מזי ביקשת להוסיף משהו וכתוצאה מכך התעוררנו לעניין.

אנחנו ביקשנו להוסיף את התוספת השנייה לצו.

אל תגידי תוספת שנייה כי אני לא יודע מה זה. תגידו לי מה.

אנחנו ביקשנו להוסיף לסעיף הזה את העבירות שיש להן הקבלה לעבירות שמנויות גם כך בחוק.

התוספת השנייה היא רחבה. אין לנו כאן את הסינון של 10 השנים וה-5 שנים עליהן דיברנו בסעיף 24. צריך רשימה.

עשינו סינון במהלך ההפסקה. הורדנו הרבה מאוד מהעבירות.

אולי תגידי מה כן.

כמו סעיף 2. הורדנו את פרט 2 מהתוספת, הורדנו את מרבית העבירות בסעיף 3, בתקנות ההגנה, והשארנו רק את 58, 59, 62, 64, 85.

אלו קיימות כבר היום.

136, 137, 142 ו-143. את מרבית העבירות הורדנו. פריטים 4 ו-5 הם פריטים שהם מקבילים לעבירות בחסד"פ. פריט 1, אלה העבירות הביטחוניות.

כשאומרים לי מספרים, זה לא אומר לי כלום. ביקשתי שתפרטי. אמרת עבירות ביטחוניות – הסכמנו.

נכון, אמרתי עבירות ביטחוניות.

אבל אמרת לי עכשיו מספרי סעיפים שאני לא יודע מה מסתתר מאחוריהם.

אמרתי את העבירות הביטחוניות, אמרתי עבירות לפי תקנות ההגנה שכמו שפירטתי קודם זה ארגון טרור, עבירות נשק, עבירה של מתן מקלט, אי מניעת עבירה. גם כאן אלה עבירות שהן מובהקות כביטחוניות.

אי מניעת עבירה?

כן.

מה פירוש? במה?

מניעת עבירה לפי החוק הזה. לא כל עבירה.

מה זה לפי החוק הזה?

לפי תקנות ההגנה.

תקנות ההגנה. זה חוק שעוסק במניעת טרור. רובו עבר לחוק המאבק בטרור.

בואו נתקדם.

אנחנו צריכים רשימה מסודרת.

אנחנו נכין רשימה מסודרת.

מתי תעשו את זה?

עכשיו. גם כך היא מוכנה.

אם אפשר גם בפסקה (5), כי זה כולל כאן לפי החוק הפלילי הירדני שאני בטח לא יכולה לבדוק מה בצו.

לגבי פסקה (5), עברנו סעיף-סעיף ובדקנו שיש הקבלה.

תאמרו לנו איזה סעיף ואיזו עבירה. תעבירו לנו רשימה.

אני אעביר.

נתקדם.

לסעיף 34. הנושא של קטינים מתחת לגיל 12. זאת בעצם הבהרה. במקור היה כתוב כאן שלא יימסר מידע על עבירה שעבר קטין בהיותו מתחת לגיל 12. נאמר בוועדה שבכלל אין אפשרות אפילו לקבוע לו אחריות פלילית ולכן רצינו דווקא לחדד, שלא יישמר במרשם הפלילי או המשטרתי ולא יימסר מידע על עבירה שעבר קטין בהיותו מתחת לגיל 12.

אני רוצה להעיר. אני זוכרת שדיברנו על זה. מה שבמרשם, זה לא אמור להיות. מה זה לא יימסר מידע על עבירה? הרי כל הרעיון של חובת דיווח - - -

לא יימסר מידע, זה מהמרשם. זאת הבחנה נכונה.

לא יישמר במרשם. אין מה למסור מהמרשם.

לא יימסר מידע מהמרשם.

בסדר. אני עוברת לסעיף 36, אמות המידה לשקילת מידע פלילי. הוספנו כאן סעיף, בעקבות החלטות הוועדה הקודמות, לעניין מב"דים שיינתן להם משקל נמוך. אני אקריא את הסעיף.

סעיף קטן (ד):

"בהיעדר מידע פלילי אחר, לא תימנע או תישלל זכות מאדם רק בשל רישום משטרתי כאמור בסעיף 30, אלא אם יש לרישום המשטרתי זיקה מהותית למתן הזכות ומפאת חומרת העבירה המיוחסת לו, לא ראוי, לדעת הגורם המחליט, לתת את הזכות עד להשלמת הליכי החקירה והמשפט".

אני אסביר. זה בעקבות מה שהוחלט בוועדה שלגבי מב"דים צריכים משקל נמוך. מה שכתבנו כאן זה שכל עוד אין מידע פלילי נוסף, זאת אומרת, הבן אדם הורשע גם בעבירות נוספות, אותה זכות שהוא מבקש לקבל לא תימנע או תישלל ממנו רק בגלל המב"ד הזה אלא אם כן אותו מב"ד יש לו זיקה מהותית לאותה זכות ומפאת החומרה גם של העבירה שהוא חשוד בה לא ראוי לתת את הזכות.

את חוזרת על המילים שכתובות כאן, אבל תני לי קצת הסבר.

אני אנסה. הכוונה היא שבעיקרון כל מידע פלילי נוסף על האדם, שהוא כבר הורשע, מב"ד לא יהווה סיבה כשלעצמו לא לתת זכות שאותו אדם מבקש או לא להעסיק אותו אלא אם כן הוא חשוד בעבירה חמורה שיש לה זיקה לאותה העסקה או לאותה זכות שעליה מדברים. זה בעצם מאוד מצמצם את המקרים בהם מב"ד יהווה סיבה לא לתת זכות למישהו.

ואין הבדל אם יש כתב אישום או אין?

בעיקרון הכוונה הייתה כל עוד אין כתב אישום. אם צריך להבהיר את זה, אפשר.

כדאי להדגיש את זה.

אני כן חושב שנכון לדבר כאן על זיקה ולא על זיקה מהותית כי בכל זאת בלא מעט מקרים, בכל מה שנוגע למינויים, יש רלוונטיות למב"דים בשלב הזה. נכון גם להתייחס לא רק לחומרתה של העבירה אלא למהותה ונסיבותיה כי יכולה להיות עבירה חמורה שתהיה רלוונטית במינוי מסוג מסוים ותהיה פחות רלוונטית במינוי מסוג אחר. לכן אני חושב שנכון ללכת להתייחסות לזיקה למתן הזכות כאשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה, ראוי להתחשב בעניין.

זה משהו שגם מבחינתנו חייב יותר הרחבה כי הרבה פעמים הקשר הוא לא ישיר אחד לאחד, כזה שאפשר לומר שהעבירה עצמה קשורה לתפקיד. מספיק שהעבירה הזאת היא משליכה על התפקיד. צריך זיקה ולא זיקה מהותית מהסוג הזה.

מה שרצינו, וזה בעקבות הדיונים בוועדה כאן, ההחלטה הייתה שככל שזה נוגע למב"דים, צריך להיות הרבה יותר בזהירות, לשלול או לעכב מתן זכות.

עם זה אנחנו מסכימים אבל הניסוח כאן הוא מצמצם.

הנוסח שאנחנו יכולים להציע בהקשר הזה הוא שבהיעדר מידע פלילי אחר, לא תימנע או תישלל זכות מאדם רק בשל רישום משטרתי כאמור בסעיף 30, אלא אם לרישום המשטרתי יש זיקה למתן הזכות ומפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה המיוחסת לו לא ראוי לדעת הגורם המחליט לתת את הזכות.

מאחר שמדובר על המב"דים, אני חושב שנישאר עם הנוסח שלנו.

אם אפשר לפחות לוותר על המילה "מהותית". זיקה מהותית. זה יכול לעשות את ההבדל בלא מעט מקרים לשני הכיוונים. גם אם נוותר על העניין של מהות העבירה או נסיבותיה, לפחות על המילה "מהותית" אפשר לוותר.

בסדר. נוותר על המילה "מהותית" אבל את השאר נשאיר.

ומה עם כתב אישום?

זה צריך להיות.

אני חושבת שאפשר להוסיף.

שטרם הוגש כתב אישום.

גבי, להבהיר שטרם הוגש כתב אישום?

כן.

יש לי בכל זאת שאלה. בסעיף 36 יש רשימה של הפרטים בתוספת הראשונה עליהם חל הנושא של אמות מידה לשקילת המידע הפלילי וכמובן על כל הגופים שהוסמכו בחיקוקים אחרים. בכל זאת יש כל מיני גופים שלא נכנסו שחשבתי שאולי כן היה מקום להכניס, גם לגבי מינוי בכירים. עצם המסר של איך שוקלים מידע פלילי, אולי נכון שיחול גם שם. אני שואלת אם לא היה צריך להרחיב את הגופים עליהם זה חל.

בכל הקשר של קבלת מידע.

אני תוהה.

למסור גם להם?

לא. זה לא למסור. כאן אלה אמות מידה לשקילת מידע פלילי ואם זה לא היה נכון באמת על כל גוף שמקבל מידע פלילי.

לא. זה בוודאי לא נכון לגבי כל גוף שמקבל מידע מהמרשם הפלילי. ככל שאנחנו מדברים על תכליות שהן תכליות שקשורות להליך הפלילי - - -

ברור, אני מדברת על גופים שהם מחליטים על מתן זכות או העסקה אבל בצורה קצת יותר רחבה.

המיפוי שעשינו כאן מתייחס לגופים שאנחנו ראינו כגופים נותני זכות. עשינו מיפוי של התוספת הראשונה בראייה הזו של אילו גופים הם גופים נותני זכות כאשר המשמעות היא כמובן לא לשלול מהגופים האחרים לקבל מידע על מב"דים. זה כמובן.

אבל השאלה היא לדוגמה במינויים הבכירים שבפרט 4. שוב, הבניית שיקול דעת, איך שוקלים מידע, אולי היה נכון להכליל את זה גם שם.

תכווני אותי.

בתוספת הראשונה בפרט 4, אותם מינויים בכירים, האם זה לא צריך להיות? עצם הבניית שיקול הדעת צריכה להיות.

מה המשמעות של זה?

בהצעת החוק המקורית יכול להיות שבאמת לא בכוונה, בעצם קבעו כאן במפורש איזה גופים צריכים לפעול לפי אמות מידה. שאלתי האם גם במינויים נוספים כמו לדוגמה מינויים בכירים שלא מופיעים כאן, האם זה לא נכון שישקלו את המידע כמו שמוצע כאן על כך שהם מסתכלים על חומרת העבירה ועל משך הזמן שחלף. זה נכון לשקילת כל מידע פלילי שנוגע לסוג של העסקה או מינוי. לכן חשבתי שנכון להרחיב, אם יש הסכמה.

יש הסכמה.

איך עושים את זה היום?

בדיוק כך.

אבל זה לא כתוב בחוק.

זה לא כתוב בחוק אבל זה נובע מהפסיקה ומהנחיות היועץ.

זה כתוב בנהלים.

בכל מקרה יהיו גם הנחיות כמובן.

אבל פרט 3(3) לא קשור כאן.

בסדר. הוספנו את (4).

כן, אבל הרמטכ"ל, 3(3), לא קשור.

זה היה בשאלה שלי. בסדר. לא. פרט 4.

אני עוברת לסעיף 38, איסור שקילת מידע פלילי בניגוד להוראות החוק. זה הסעיף שקובע שבעל סמכות על פי דין לא יביא בחשבון מידע פלילי שהוא לא זכאי לקבל. אם הוא לא זכאי לקבל על פי החוק, הוא לא יכול לשקול את המידע.

ואיך המידע הגיע אליו?

בדרכים שונות. זה לא הגיע מהמרשם.

יש כמה דרכים.

אדם עצמו יכול למסור. הוא לא יודע שהוא לא חייב למסור את המידע.

בדיוק.

או שהוא ידע על זה קודם, עוד לפני שהמידע לדוגמה התיישן או נמחק.

זה יכול גם להגיע מהאדם עצמו. זה יכול להגיע מהתקשורת. זה יכול להגיע מגורמים זכאים אחרים שהדליפו את המידע. יש דרכים אחרות. חשוב לנו להבהיר, כדי שלא יהיה תמריץ להעברת מידע שלא כדין, אנחנו רוצים להבהיר שבכל מקרה בעל סמכות - - -

ההיגיון הוא בסדר. קצת משונה שהאיש מעצמו, בלי שלחצו אותו, סיפר. את שומעת ואת אומרת שכאילו לא שמעת וזה לא משפיע עליך.

בהקשר הזה יש פסק דין.

הרעיון צודק כי יכול להיות שבמקרה הזה באמת כן היה צריך, כל יוכל להשפיע כי האיש נידב מעצמו אבל אם נגיד שזה בסדר, יכול להיות שיהיו הרבה מקרים שיתחילו ללחוץ אותו לספר. לכן, כדי לחסום את זה, אנחנו מוותרים גם על משהו שאולי הוא הגיוני. לכן בשום מצב לא יכול להשתמש.

רצינו להעיר. סעיף 38 מדבר על מידע פלילי וסעיף 38(ב) מדבר על זה שאי אפשר לקחת בחשבון שום מידע אם אתה לא זכאי לפי חוק, ובדיונים הקודמים הבאתי הרבה דוגמאות על מידע שנמצא בעיקר אצל גורמי הטיפול שהוא אמנם מידע שמהבחינה הזאת תיק סגור, תיק שבוצעו בו הליכים, אבל במהות נמצא אצל גורמי הטיפול בגלל הצורך בטיפול סביב אותו אירוע. המקרים הקלאסיים הם באמת פגיעה בקטינים ובחסרי ישע שבסופו של דבר התיק נסגר, אז במישור של המרשם הפלילי זה תיק סגור אבל האירוע ממשיך להתנהל ואתה לא יכול שלא להשתמש במידע.

אני יכולה לתת דוגמה. היה לנו לא מזמן תיק של קטין בן 12 שפגע פגיעה מיני מאוד מאוד קשה בשלושה חברים מהכיתה. נסגר לו התיק הפלילי, וטוב שנסגר תיק פלילי, אבל בית הספר צריך להתמודד עם זה, מערכת הרווחה צריכה להתמודד עם זה אם אנחנו מדברים על בגירים, שרון תוכל להתייחס.

סעיף קטן (ג).

סעיף קטן (ג) וגם אמרתי לנועה שיש כאן משהו שדיברנו על תוך אבחון, הגנה או טיפול באותו אדם, בבן משפחתו. וגם קטין או חסר ישע, הוא לא חייב להיות תלוי בו אלא או בקטין או בחסר ישע כמו הדוגמה שאני מדברת על אותם קטינים שהם חברים לכיתה. הם לא תלויים בו אבל זה סביב אותו אירוע ולא לזה הייתה הכוונה לחסום.

אני רוצה להוסיף לדברים של אודיה. בהקשר של מערכת הבריאות, ההקשר שזה עולה, זה במיוחד בנושא של אבחון וטיפול. תחילה של הליך אבחוני, ודאי בתחום בריאות הנפש, קשור באבחון אנמנזיה שמתחילה עוד בהריון ולידה ומתייחסת להתנהגות של הפרט לאורך חייו. אם נתייחס לדוגמה לגורם שמופיע כאן בחוק, פסיכיאטר המחוז או פסיכיאטר מטעמו שנותן חוות דעת בהליך הפלילי, נאמר לו שכאשר אתה מנסה לאבחן מישהו לצורך ההליך הפלילי, אתה לא תשאל שאלות שנוגעות לכל ההיסטוריה ההתנהגותית של הפרט בגלל ש-, וכן הלאה? לכן התוספת כאן של לצורכי אבחון – ושוב, זה לא בגלל שלוחצים לקבל את זה אלא בגלל שכך מאבחנים.

הבנתי. לכן אמרתי שכאן אני מסכים ביתר קלות.

אני מקווה שאין תחומים שלא כיסינו אותם.

בחסר ישע תלוי בו, אמרתי, זה לא בהכרח תלוי בו.

אני לא רוצה לפגוע במה שיש הסכמה, אבל אני תוהה כי אני חושבת על עולמי. אם נסתכל על הקריטריונים שבסעיף 10, נדמה לי.

את הולכת לכיוון ההפוך.

אנחנו רוצים להתקדם.

שמירה על אינטרס ציבור חיוני או פגיעה. בסעיף 10, דובר על מניעת פגיעה בגופו של אדם ובבריאותו, שמירה על אינטרס ציבור חיוני והשאלה אם יש עוד משהו שלא כיסינו ויש בו צורך.

בעזרת השם. אם ייוולדו דברים כאלה, לא אלמן ישראל. תמיד יהיו עוד הרבה תיקונים ושינויים.

עוד תיקון קטן בסעיף קטן (ב). "מידע על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, על תיק סגור או על תיק שעוכבו בו ההליכים, לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שאינו זכאי לקבלו לפי חוק זה". אנחנו מבקשים להוסיף גם תיק תלוי ועומד. גם מי שלא זכאי לקבל, ויש כמה גופים שלא צריכים לקבל – כנ"ל.

למעשה הרעיון צריך להיות שכל רישום פלילי או רישום משטרתי שאין זכאות לקבל אותו, בעצם לא יובא בחשבון על ידי מי שלא זכאי לקבל.

אם כך, תכתבו גם זיכוי. לפי מה שנתנו כאן, אפשרויות לזיכוי, גם זיכוי.

לגבי זיכוי, אדם רוצה להוכיח את זכאותו, אנחנו לא נשלול ממנו את הזכות הזאת.

בסדר.

סעיף 39. האמת שיכול להיות שצריך לאחד אותו יחד עם הסעיף של הממונה על רישום פלילי. עוד נחשוב על זה בנוסח. בכל מקרה, הוא נוגע למי שהוסמך על פי חיקוק לקבל מידע. רשאי להסמיך בעל תפקיד מטעמו לקבל את המידע, ובלבד שאותו סיוע של אותו בעל תפקיד חיוני לשם מילוי התפקיד שלשמו מתקבל המידע, וביקשנו גם כאן ש"לאחר שהוא קיבל את אישור המשטרה וקיבל הכשרה לכך על ידי המשטרה או מנגנון הביקורת" בדומה למה שעשינו לגבי אותו ממונה.

מי נשאר אחראי מבחינת העניין? האיש?

על הנהלים, הממונה.

מי שהוסמך על החיקוק. לא זה שהוסמך. נניח, מי שאחראי מסמיך מישהו. אבל בסופו של דבר, על מי נשארת האחריות? אם הוא מסמיך מישהו והאחריות גם עוברת לאותו מישהו שהסמיך אותו, זה פחות טוב. אנחנו רוצים שיהיה מישהו שאפשר לסמוך עליו.

אחריות מאיזו בחינה? דרך שקילת המידע הפלילי?

כל אחריות שהיא. למה אני מאפשר לו להסמיך מישהו? הרי אנחנו רצינו שאותו אחד יהיה האיש, לא שהוא יסמיך אלא אנחנו אומרים שיכול להיות שיש כל כך הרבה דברים והוא לא מסוגל. כמו שליועץ המשפטי, אנחנו אומרים היועץ המשפטי ואנחנו אישרנו לו גם באזרחי או בפלילי ויש לנו עוד חוק לאפשר לו גם מישהו מטעמו כי הוא לא יכול לעשות את הכול. אבל יש מקרים שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים דווקא את היועץ המשפטי. רק הוא. כמו במקרה שדיברנו כאן על דחיות של המשטרה בנושא של ההתיישנות וכולי. אנחנו רוצים שאם היועץ המשפטי עושה, רק הוא יעשה. האחריות שלו. לא להעביר למישהו. כאן, נניח מי שהוסמך על חיקוק, הכוונה היא שאנחנו חושבים שהוא בעל תפקיד או מעמד שאנחנו סומכים עליו. אני מבין שהוא יכול למנות מישהו כי יכול להיות שהוא לא מסוגל לעשות את הכול, אבל השאלה אם הוא עדיין נשאר האחראי, אז הוא יפקח עליהם. אם הוא לא נשאר אחראי, הוא גם לא יפקח עליהם.

לא, הוא נשאר אחראי. הוא הגורם הזכאי. יש לנו גורמים כמו יושב ראש הכנסת, שרים, רמטכ"ל, ראש אכ"א. אנחנו מדברים על גורמים שיש להם עוד כמה דברים לעשות. לפעמים הפעולה הטכנית, הסברנו את זה בזמנו בדיונים. אנחנו מדברים על הפעולה הטכנית, ואז אנחנו קוראים לזה - - -

לא, אין לי התנגדות לזה. אני שאלתי שאלה אחרת. אם נניח החליטו שהרמטכ"ל. כלומר, אנחנו חושבים שזה משהו שזה צריך להיות בדרגה של רמטכ"ל. נניח. אני מבין שהוא לא יכול ואפשר להסמיך אבל עדיין אני רוצה שתהיה לו אחריות על זה, שהוא יפקח. הוא הסמיך מישהו, אבל אני רוצה שהוא לא יגיד, בסדר, הסמכתי מישהו ועכשיו אני לא מתעסק עם זה וזה לא מעניין אותי. לא. אם לקחנו אותו, אנחנו רוצים שכן תישאר לו אחריות מסוימת. הפיקוח עליהם או לבדוק אותם, כי אחרת מה החכמה?

יש לנו את התנאי שקיבל הכשרה על ידי המשטרה או מנגנון הביקורת. מנגנון הביקורת יכול לחייב אותו גם בהקשר הזה. אני חושבת שזה יכול להיות אחד מהתנאים של מנגנון הביקורת. אני לא יודעת אם זה קריטי להסדיר את זה בחקיקה.

לא בחקיקה. שאלתי סתם כי בדרך כלל כשאנחנו קובעים מישהו, ככל שהדבר נראה לנו יותר חשוב או מכל מיני סיבות, ככל שאנחנו קובעים דרגה יותר גבוהה, אנחנו רוצים שהוא יהיה אחראי ואם אנחנו מאפשרים לו למנות, זה רק בגלל עומס. אבל אני רוצה שהוא ימשיך לפקח על זה באיזושהי דרך.

בסדר. נמשיך.

יש לנו איזשהו קושי עם הסיפה שהוספה כאן ושמסומנת בצהוב.

ההכשרה?

כן. האישור המשטרתי, ניחא, אבל ההכשרה על ידי המשטרה או מנגנון הביקורת במשרד המשפטים. צריכים לזכור שהסעיף הזה מסדיר בגדול שני הקשרים שונים. האחד, סיוע מינהלי. מי אותו גורם מינהלי שפיזית ניגש לכספת, מוציא ומחלק לתיקים או לגורמים הספציפיים בעלי הסמכות שמחליטים. אישור משטרה נדרש היום, ממשיכים לקבל. אבל איזו הכשרה בדיוק משטרת ישראל או משרד המשפטים ייתן לכל הגורמים המינהליים בכל הגופים המוסמכים?

אני רוצה להצטרף ולומר עוד משהו.

ההקשר האחר הוא סיוע מהותי. בהרבה הקשרים לצורך העניין בעל הסמכות הוא השר. השר לא מאציל את הסמכות שלו. הוועדה, אם יש מי שמכין את הדברים עבור השר לפני שהוא מקבל את ההחלטה. הגורמים האלה – שוב, אני שואלת - מה בדיוק מהות ההכשרה שמשטרת ישראל או משרד המשפטים כי כאן כתוב משטרת ישראל ולא משרד המשפטים, ייתנו לגורמים השונים האלה שזה יכול להיות יועץ משפטי, זה יכול להיות גורם מקצועי, זה יכול להיות שלל של דברים.

לכן הסיפה שהוספה כאן בכל הנוגע להכשרה, יש לי קושי.

יכול להיות שההכשרה היא לא תמיד מדויקת.

יש מקרים שכן צריכה להיות הכשרה. יש מקרים שצריכה להיות הכשרה ויש מקרים שאולי פחות הכשרה.

אולי מקרים שדי בהנחיה. זאת אומרת, ככל שאנחנו מדברים על הגורם הטכני, צריך הנחיה לעניין שמירת המידע.\

צריך לכתוב שקיבל הכשרה שרלוונטית לעניין. אם זה משהו מינהלתי, הרלוונטיות היא רק הסבר שיסבירו לו.

אולי לדבר פחות על הכשרה ויותר על הנחיה.

שוב, משטרת ישראל ומשרד המשפטים ינחו את כל הגורמים האלה?

המשטרה מנחה. המשטרה כל פעם שהיא מאפשרת גישה למרשם הפלילי, היא מנחה את הגורם מקבל המידע. זה מה שהיא עושה.

רק את הגורם המוסמך.

רק את הגורם המינהלי.

הגורם המינהלי הוא בהקשרים של אבטחת מידע.

כדי שזה יהיה פרקטי ובאמת לא יטיל עול מיותר, אני חושבת שברגע שבאמת יש את החיבור לכספת או כיום שכולם יצטרכו להראות לנו כמובן נוהל, אולי שם, בחיבור עצמו, יצטרך הגוף להראות את הנוהל וככל שיהיו באמת איזה שהן הערות או נזקק ליבון או משהו מהצד של המשטרה, הם יעירו על הנוהל וככל שהגוף יבקש משהו ממדור מידע פלילי, הוא יקבל. כמו שעד היום עשינו.

אנחנו בשמחה מקבלים הכשרות וכן הלאה. אני רק אומרת שמה שכתוב כאן, שכל מזכירה וכל גורם ידרוש הכשרה.

לא.

קודם כל, לאחר שקיבל את אישור המשטרה, זה כן צריך.

אי אפשר להפוך את כולם לעבריינים. היום אישור משטרה לא מתקבל לכל הגורמים המינהליים, רק אם יש תוכנת כספת ואני אומרת קחו אדם שייחשף, הוא מקבל אישור משטרה. אבל אם יש מישהו שהיום זכאי - - -

מאתנו דרשו לפרט כל מי שיראה את המידע. מהכספת עד ההחלטה הסופית.

גורם מינהלי שאין לו תוכנת כספת, הוא לא מקבל אישור משטרה.

גורם מינהלי שאין לו כספת והוא לא זכאי, יש שני דברים שאת צריכה להבחין. יש גורמים שהם זכאים על פי חוק והם לא התחברו, הם לא בודקים ואז ברור שהם לא מקבלים כי אין להם שום קשר עם המשטרה.

הממונה שולח פקס, מקבל אישור והגורם המינהלי שלו מתעסק עם זה. הוא לא מקבל אישור מהמשטרה.

ככל שהוא גורם זכאי ואין לו כספת והוא רוצה את זה באופן ידני, ועדיין הוא הופך את זה לאופן ידני, הוא יקבל את זה כך ונכון שהקשר הוא פחות הדוק כי יש לו כנראה כמה בקשות ספורות.

לנו יש כספת. יש לי אדם שהוא מתפעל את הכספת. אני לא מתפעל את הכספת.

ברור שלא.

הוא קיבל את ההדרכה על איך מתפעלים כספת.

אבל הוא נבדק על ידי מישהו שהוא רשאי? כי אתה נבדקת ואומרים שאתה זכאי.

הוא אושר על ידי משטרת ישראל.

אז זה בסדר. הוא עונה על הקריטריון.

הוא מאושר לצד הטכני.

כן, אנחנו מדברים על מהות.

אני לא עובר את האישור שלהם. אני מוסמך מתוקף התפקיד שלי.

אבל מי שלא מקבל אישור?

אני לא עברתי הדרכה או משהו.

אני פשוט חושבת שהדרכה או ממשרד המשפטים או מהמשטרה, זה משהו שהוא מאוד רחב. צריך לכתוב שתועבר הנחיה. זה הכול.

ואם נכתוב שהוא קיבל הכשרה בלי לפרט על ידי המשטרה?

לא.

הרבה פעמים זה יהיה משהו הרבה יותר מינורי.

לגבי הממונה קבענו הכשרה. כן קבענו שלממונים תהיה הכשרה.

אם מינית מישהו במקומך לעשות את זה?

אני לא יכול למנות מישהו במקומי. אין לי סמכות כזאת.

לא, מישהו שיטפל.

במקרה שלנו לנציב יש את הסמכות והוא האציל סמכות ליועצים משפטיים.

כתוב רשאי להסמיך בעל תפקיד מטעמו.

הנציב הסמיך אותי למשל כבעל תפקיד מטעמו אבל אני לא עובר הכשרה. לעומת זאת, המשטרה הכשירה אחד העובדים אצלי באגף להיות זה שמתפעל. זה משהו אחר. לא לערבב בין שני הדברים.

יש הבדל בין האצלת סמכויות לבין סיוע.

לכן אני אומרת שמספיק שיהיה כתוב הנחיה, שתועבר הנחיה וזהו.

כל אחד ותם על התחייבות.

להתחייבות הזאת צריך לצרף הנחיה מפורטת.

ההתחייבות היא משהו נוסף שאנחנו הוספנו על מנת שבאמת נקבל.

הוא קיבל הנחיה על ידי המשטרה או מנגנון הביקורת. במקום הכשרה – הנחיה.

כן.

בסדר.

זה אומר שאתם צריכים להנחות את כולם.

כל הרשויות המקומיות.

הרשויות המקומיות, עדיין אין את המנגנון שם. הוא יהיה. ההנחיה הזאת תוצג יחד עם החוזה שהם חותמים.

אנחנו עכשיו בסוגיה של אישור המשטרה. ההנחיה, פתרנו. הבנו, כך אני מבינה את מה שאמר יושב ראש הוועדה. השאלה היא ביחס לאישור המשטרה. אישור המשטרה, כך אנחנו מבינים מהדיון, לא ניתן לבעל הסמכות עצמו אלא למי שמתפעל בתוכנת הכספת.

לא.

לפי זה אני צריך את אישור המשטרה?

זה בדיוק מה שקורה היום. זה לא משהו חדש. כשאתם מתחברים לכספת - - -

לא מתחברים.

לא מתחברים.

לי יש אחד שקוראים לו קובי ולו יש את אישור המשטרה.

זה כן, אבל גם אתה נבדקת וגם קובי נבדק.

תשימו לב מי דורש אישור והכשרה ומי לא. מי שבעל הסמכות לא דורש אישור והכשרה. הסעיף הזה מדבר על מי שמסייע לבעל הסמכות.

הגורם המינהלי.

זה יכול להיות גורם מינהלי.

רבותיי, די.

בסופו של דבר ההחלטה לא תהיה שלך אלא של נציג המדינה, אתה אכן מסייע ולפי הסעיף הזה אתה דורש גם אישור וגם הכשרה.

הבעיה היא שאנחנו עובדים בלי כספת, עובדים שהם עובדים עם גורמים מינהליים והם עובדים בשיטה של פקסים והם לא קיבלו אישור משטרה - אנחנו הופכים אותם לעבריינים. אנחנו לא יכולים להשאיר את זה כך. כל העו"סים לפי חוק הרשויות המקומיות שהם שלא עובדים עם תוכנות כספת - - -

אני יודעת. הם שולחים אלינו בקשה מנומקת.

אין להם אישור משטרה.

את מתבלבלת עם המונח אישור משטרה. מה שאת אומרת זה שמבחינתנו ברגע שאנחנו מעבירים את זה לעו"סים שהם לא יושבים נניח במשרד הרווחה, ואז יש להם את כל המנגנון עצמו, אז הם מקבלים את זה פרטנית על פי בקשה פרטנית. בעצם מה שאת אומרת זה שברגע שהם לא עוברים את אותה הנחיה כי הם לא מקבלים את זה, לכאורה הם לא עברו את האישור של המשטרה. בסדר. אז שלא תהיה הנחיה.

לא הנחיה. אישור משטרה.

המילה אישור משטרה היא לא נכונה כי כל עו"ס כזה שהגיע אלינו, אנחנו בדקנו אותו.

בל לא את המזכירה שלו. הסעיף הזה מדבר על המזכירה שלו ולא עליו.

גם וגם. הסעיף יכול לדבר גם וגם.

אני לא מעבירה את זה למזכירה אלא מעבירה לעו"ס.

זה לא מה שקורה בפועל.

כל אדם שזכאי לקבל מידע מן המרשם הפלילי, או שהוא מחובר לכספת או הפרטני, אנחנו בדקנו אותו מבחינת יחב"ם.

זאת אומרת, אם גיא מונה על ידי הנציב, והסמכות של הנציב היא עכשיו של גיא, גיא היה צריך לקבל אישור.

בדקנו.

בדקתם אותו. לו יצויר שעכשיו גיא לוקח את אחד מהעובדים שלו ונותן לו, אז אותו אחד צריך לקבל את האישור.

זה אומר שכל התובעים, כל הפרקליטים, כל הסניגורים שגם רואים, כל אלה נבדקו?

הסניגורים, בוודאי שלא. מה פתאום?

זה סעיף מיותר וכדי שההנחיה תהיה הנחיה פרקטית, אני מציעה להוריד את המשפט הזה מכאן ולהכניס לגוף הביקורת שדיברנו עליו את התפקיד של הנחיית מסייעים.

גם המסייע צריך לקבל את אישור המשטרה.

צריך לקבל אישור.

אישור המשטרה. אישור המשטרה ניתן וזה משהו שהמשטרה עושה.

אם את כותבת כאן שקיבל הנחיה, אז מבחינת כולם זה בסדר. מה שמפריע להם זאת ההכשרה. אם יהיה כתוב הנחיה, מבחינתם זה בסדר. הבעיה שלהם זה קיבל אישור משטרה.

אבל דיברנו המון בוועדה על כך שמי שמקבל את המידע, יקבל את אישור המשטרה וגם יבין את הרגישות של המידע הזה ולכן הגיוני שיקבל איזשהו דף שמסביר.

לאחר שקיבל את אישור המשטרה וקיבל הנחיה לכך על ידי המשטרה או מנגנון הביקורת.

ונחליט אחר כך אם לכתוב את זה בסעיף של המנגנון או כאן. בסדר.

קיבל הנחיה.

כן.

לסעיף העונשין, סעיף 40. קודם כל, עלה בוועדה הנושא של תצהירים שהטריד אותנו במהלך הדיונים בגלל החשש מזה שאנשים בעצם מוסרים מידע בהיקף יותר מכפי שהם חושבים.

שהם לא יודעים מה, אז מה שבטוח.

חשבנו, ואולי לא צריך להכניס את זה באופן מפורש בחוק, אבל כן אני חושבת שצריכה לצאת שיהיה ברור מהוועדה שככל שלוקחים מישהו לחתום על תצהיר, שיבהירו לו בדיוק לאיזו תקופה ולכן סביר להניח שזאת תהיה התקופה המינימלית שאפשר לדרוש ממנו את המידע כי אי אפשר לצפות מבן אדם שיבין את החלוקה לתקופות שאנחנו עשינו.\

מה אנחנו רוצים במקום זה?

אני לא משנה את הסעיף עצמו. אני רק אומרת שאני חושבת, זה עלה הרבה פעמים כאן בוועדה והיינו מוטרדים מהנושא של תצהירים.

אמת. איך פותרים את זה?

אני חושבת שצריך להבהיר את זה לגופים, אם זה בהנחיות אחר כך או בנהלים, שהתצהירים חייבים להיות מאוד מאוד ברורים ולבקש לכל היותר לדווח על התקופה עד התקופה הקצרה ביותר שתיקבע כאן.

התקופה הקצרה ביותר שנקבעת היא לעבירה שבה אין מאסר.

אם היה אפשר לשלול לגמרי את השימוש בתצהירים, אני חושבת שזה מה שהוועדה הייתה רוצה לעשות.

התצהירים מונעים את הצורך להוציא רישום פלילי על כל המועמדים. הם ממעיטים.

הוועדה כאן הביעה את אי שביעות רצונה כבר הרבה פעמים מהעניין הזה.

אבל זה חסכון. במקרה של הנציבות, אחרי שעוברים, מגיעים לוועדה והם ממלאים תצהיר. אם הם לא ימלאו תצהיר, אנחנו נצטרך לבדוק רישום פלילי של כולם. זה מפחית את הצורך בבדיקה.

עלו כאן כמה דברים. ראשית, השימוש בתצהירים גם לכיוון הזה של החשש כשזה מידע שהוא מאוד מאוד רלוונטי ובונים רק על תצהירים ומהצד השני העניין הזה שזה בעצם מטעה את האנשים כי אחר כך גם באים ואומרים שבעצם הם לא דיווחו על מה שהם כן היו צריכים לדווח או דיווחו יותר מדי ואז זה פוגע בהם בגלל שהם לא תמיד יודעים מה התקופות.

אני חושבת שזאת אחריותו של כל גוף שמקבל את המידע להבהיר בתצהיר ככל שדורש את היקף המידע שאדם אמור לקבל. ככל שיש לו חשש, הוא יעשה את זה לקולה אבל זאת אחריותו של הגוף מקבל המידע כיוון שמי שיעמוד לדין אחר כך בגין דרישת עודף מידע, זה אמור להיות הגוף עצמו ולכן האחריות היא שלו. בעיני אין כאן שאלה.

הבעיה היא שככל שזה מנוסח בצורה לא ברורה ואנשים מדווחים יותר ממה שהם צריכים או אחר כך יאמרו שהם לא דיווחו מספיק כי הם לא הבינו את התקופות ולא דיווחו מספיק, ואז אומרים שיש להם בעיית מהימנות. התצהירים מעוררים הרבה שאלות.

נכון ולכן התצהיר לא אמור להיות דרך המלך לקבלת המידע.

אם כן, מה אנחנו עושים עם התצהיר?

אנחנו מצטרפים למה שנאמר כאן בשם הנציבות. הפרקטיקה של תצהירים מצמצמת באופן משמעותי את הצורך שלנו לפנות למרשם ולקבל כמות אדירה של מידע פלילי.

לא, אנחנו מסכימים. השאלה מה אנחנו עושים שאדם, בגלל שהוא צריך לכתוב תצהיר והוא לא יודע מה מותר לו ומה אסור לו, אז מה הוא עושה? הוא כותב את הכול ואז הוא נותן מידע שהוא לא צריך לתת. השאלה איך אנחנו פותרים את זה.

הצעת החוק שמה חרב מאוד מאוד חדה על צוואר מי שדורש מידע פלילי. אם הוא מנסח את הדברים באופן שבו הוא מבקש יותר מידע, הוא חשוף לסנקציה פלילית מאוד כבדה. מקריאת החוק הזה וחשיבה על הוראות שאנחנו הולכים להוציא, הנטייה תהיה בדיוק לכיוון ההפוך. יש כאן סנקציה פלילית על דרישת יתר. החוק יוצר תמריץ מאוד ברור בכיוון הזה. הוא יוצר תמריץ יתר לא לבקש.

לא לבקש תצהיר?

לא. לא לבקש רישום מידע פלילי שאולי באיזושהי צורה עלול להתפרש בתור משהו שהוא מיותר כי אז הוא חשוף לסנקציה פלילית.

זה אני יודע, אבל מה עושים עם האיש? לא הבנתי. מה עושים עם האיש כדי שלא יכתוב יותר אינפורמציה ממה שהוא צריך?

זה קיים כאן היום.

זו בדיוק המטרה. אנחנו רוצים שיהיו פחות.

אני אומר. היושב ראש שאל איך עושים את זה. אני אומר שעשו את זה. זה מה שהנוסח הזה עושה.

מה שצבי מצביע עליו זה שנוכח סעיף העונשין שקובע בעצם גם סנקציה פלילית על גוף שמבקש יותר מידע ממה שהוא אמור לקבל, יהיה להם תמריץ מאוד גדול לנסח את הדברים כך שאנשים לא בטעות ייתנו להם מידע שהם לא אמורים לתת.

איך הם יעשו את זה?

לא. הפוך. הסעיף הזה, חלק ממנו מנוסח בצורה – סליחה שאני אומרת - מופרכת לחלוטין כי אתם הופכים כאן אזרחים תמימים לעבריינים. אם נכנסת לנבו או נכנסת לגוגל לפני שאתה מעסיק מטפלת, ומצאת את המידע, אתם רוצים להפוך את ההורים האלה לעבריינים? מה זה מי שהשיג מידע? מידע גלוי ופתוח לציבור בגלל זכות הציבור לדעת? פסקי דין שמפורסמים. אתם רוצים להפוך את כל האנשים האלה לעבריינים? מרוב דאגה לתקנת השבים, אנחנו הופכים אזרחים תמימים לעבריינים.

כן.

כתוב בפירוש לפי דרישת התצהיר. לא סתם.

כתוב לרבות בדרך של דרישת תצהיר. לא כתוב רק בדרך של דרישת התצהיר.

השגת המידע בפני עצמה, אין אתה קושי. השגת המידע היא בעייתית ברגע שהיא משמשת לשם העסקה או לשם קבלת החלטה.

סליחה, זה לא מה שכתוב בנוסח של הסעיף. זה לא סעיף איסור על שימוש במידע. זה איסור על השגת מידע.

אבל אנחנו מדברות על מידע פלילי.

מהמרשם הפלילי.

למידע פלילי, יש הגדרה של מה זה מידע פלילי.

מהמרשם הפלילי. כמו שאמרתם קודם.

מידע פלילי בהגדרה זה מידע מהמרשם הפלילי.

מהמידע הפלילי, מהמרשם המשטרתי – על זה מדובר.

בסדר. לגבי התצהיר, אני עוד לא מודע.

הנושא הזה של מי שהשיג או דרש, זה עדיין בעייתי מבחינתנו. בפרקטיקה של מכרזים ורכש מאוד מקובל להעביר מידע על מתחרים שלך בכל תחום.

מעין מלשינון?

הפרקטיקה של מתחרים עסקיים זה שמעבירים מידע אחד על השני. אם אנחנו הגדרנו שעבר פלילי במכרז יכול להיות רלוונטי, הם מעבירים גם עבר פלילי. ברגע שמתחרה העביר עבר פלילי על מתחרה שלו, על פי החוק, ועדת המכרזים עברה על עבירה בגינה יש שנתיים מאסר, בין אם הם רצו או לא רצו. הם הציגו מידע פלילי מהמרשם. אלה שנתיים מאסר על מנכ"ל המשרד הממשלתי.

אבל אותו אחד, המתחרה שלו לא עשה את זה מהמרשם הפלילי.

מאוד יכול להיות.

לא חשוב. אתם לא קיבלתם מהמרשם. כאן מדובר על מידע פלילי על האדם, הכוונה מהמרשם הפלילי שלהם או של המשטרה. לא סתם קראת בעיתון או בגוגל או שמעת ממישהו שסיפר לך. זה לא נקרא מידע פלילי.

מתחרים עסקיים בהחלט יכולים להביא מידע מהמרשם הפלילי.

מה זה משנה? זה לא עניין שלך. אתה לא יודע מאיפה הוא הביא את זה. זה לא עניין שלך. אתה לא יכול לקחת מהמרשם.

אבל אני השגתי מידע מהמרשם הפלילי.

מי זה אתה?

ועדת המכרזים.

אתה קיבלת ממתחרה.

ממתחרה.

אז זאת לא בעיה שלך. אתה השגת מיעקב. אם יעקב השיג את זה בדרך לא כשרה, זו הבעיה של יעקב ולא שלך.

עבירות פליליות, לא מנסחים אותן באופן שניתן להשתמע מהן. השיג, זה גם באופן פסיבי.

כתוב במישרין או בעקיפין.

אני השגתי במישרין או בעקיפין מידע פלילי.

מהמרשם. אתה השגת מהמרשם ולא מגוגל. נניח הלכת וראית בגוגל, מאיפה גוגל לקח את זה? אולי לקח מהמרשם הפלילי ואולי לא. לא יודע מאיפה הוא לקח. מהעיתון. אתה לא הגעת למרשם הפלילי וניצלת אותו לדברים האלה.

עכשיו זה בפרוטוקול וזה ברור מה הפרשנות.

יכול להיות שצריך קצת לשחק עם הניסוח. אולי המילה "לרבות" קשה לנו. אולי מילים אחרות. אבל בואו נסכים קודם על הרעיון ונראה אם באמת זה הרעיון שאנחנו רוצים. אנחנו לא רוצים שכולם יבקשו תצהירים מפני שבתצהירים האלה האדם לא יודע בדיוק מה מותר.

הרבה פעמים הוא נותן יותר ממה שהוא צריך לתת. נכון.

יכול להיות שצריך לנסח את זה קצת יותר טוב.

אנחנו לא אוהבים את המילה "השיג". אנחנו רוצים דרישה בעקיפין או במישרין. זה מקיף כל פעולה אקטיבית.

זה בדיוק רוצה להילחם בזה.

אם אתה נותן לו למלא תצהיר והוא ממלא והוא מפחד שאם הוא לא יכתוב נניח שהוא זוכה, מחר תאמרו שהוא נתן תצהיר שקר. האיש יכתוב את הכול כדי שמחר לא יאמרו שהוא נתן תצהיר שקר והוא ייפסל. בגין זה הוא נתן לכם כל מיני אינפורמציות שהוא לא צריך לתת ולא רוצים לקבל.

לא נשקול את זה כי אסור לנו לשקול את זה. גם אם אני אנסח את התצהיר הכי הרמטי שאני בטוח שכולם יסמכו את ידיהם על התצהיר הזה שכתב ברחל בתך הקטנה, אלך תגיד לי שום דבר שלא כתוב לי כאן בשנים האלה, והוא עדיין יפחד ויכתוב לי – לא הגיוני שאני עברתי עבירה של שנתיים מאסר. לא יכול להיות שבוועדת מכרזים יועץ משפטי, חשב ומנכ"ל של משרד ממשלתי יהיו בעבירה פלילית של שנתיים מאסר בגלל שהוא פחד במקרה שאני ניסחתי את התצהיר. צריך לתקן את הניסוח הזה כי כרגע זאת עבירה פלילית. זה נכון שאני משער שזה לא נמצא בראש רשימת האכיפה של משטרת ישראל אבל זאת לא צריכה להיות עבירה פלילית.

זה גם נתון לפרשנות מאוד רזה. מה זה לשם קבלת החלטה? כל דבר כמעט הוא לשם קבלת החלטה. העסקה זה דבר מאוד ספציפי. אני יכולה לראות את אותו פסיכיאטר שמראיין. אמנם הגנו עליו בסעיף 38 אבל הוא שואל אותו והבן אדם עונה לו. אפשר להגיש על זה תלונה.

מה שהבן אדם עונה לו זה מהמרשם הפלילי או לא מהמרשם הפלילי?

גם כתוב שזה שהוא ענה לו, שהוא הסכים למסירתו.

אולי כדאי לצמצם את זה למי שביקש.

אני לא חושבת. בעיני השיג זו פעולה אקטיבית, זו פעולה שיש בה כוונה, זו לא פעולה פסיבית של קבלה. אני חושבת שהנוסח כפי שהוא הוא נכון.

היושב ראש נתן את הדוגמה שהיא דוגמה טובה מאוד ל"השיג". הרי בדיוק המקרה עליו דיברנו. המצב שבו, גם אם ניסחתי את התצהיר טוב והוא כתב לי פרטים נוספים, אני השגתי את זה.

אנחנו מדברים על עבירה פלילית. עבירה פלילית נבחנת בהתאם לאמות מידה של עבירה פלילית, אם יש כוונה פלילית.

אם כן, מה עושים? אנחנו לא מתקדמים. מה עושים עם התצהיר? צריך למצוא נוסח.

זה תצהיר של מי שלא יכול לקבל את המידע.

בדיוק. יכול להיות שצריך להבחין בין גופים שרשאים לקבל מידע מהמידע הפלילי ואז אם הם קיבלו בתצהיר יותר ממה שהם ביקשו, אין מה לעשות בקשר לזה, אבל זה בין גופים שמלכתחילה לא היו צריכים להגיע למרשם הפלילי. להם ממש צריך לקבוע איסור פלילי על דרישה בתצהיר משהו. זאת אומרת, יכול להיות שזה מה שצריך לעשות בשלב הזה. גוף שהוא לא מנוי בתוספת הראשונה או השנייה.

יניב, אתם עובדים על זה?

כן.

יש לכם איזה רעיון? תראו את השעון. אנחנו תקועים בסעיפים שבכלל לא חשבנו שניתקע בהם.

אולי נאמר מי שהשיג על פי בקשתו.

בואו נעצור את זה. תראו מה השעה. נמשיך הלאה.

אני מבקש עוד הערה לסעיף 40. חשוב לי להעיר אותה למרות שאני מרגיש שזאת לא רוח הוועדה ולא לשם הולכים אבל בכל זאת גם כדי שייאמר וגם כדי שכבודו ישמע ויבין את הסוגיה הזאת מהזווית של המשרדים, מפרסמי המכרזים, של ועדות המכרזים.

ברור לי שלב החוק הוא הסיפור של בקשת מידע או בקשת תצהיר וכל דבר אחר עם סנקציה פלילית. בעולם של המכרזים, הפרקטיקה הזאת לדעתנו היא פחות חשובה עד כדי כך שהיא גם אולי מיותרת ביחס למקרים אחרים של בקשת מידע ומאידך הנזק שהיא עלולה לגרום עולה בצורה משמעותית על התועלת, ואני אסביר.

להגיד שאי אפשר לבקש תצהירים במכרזים, זה לא ריאלי מהסיבה הפשוטה שבקשת תצהיר על היעדר הרשאות במכרזים היא חובה בחוק. הרשימה המנויה של עבירות במהלך מכרז לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, אתה מחויב לבקש תצהיר ממציע במכרז כי אתה לא יכול להתקשר אתו אם הוא עבר את העבירות שמנויות בחוק עסקאות גופים ציבוריים. ועדות המכרזים, מי אלה ועדות המכרזים? יושבים בהן ובוועדות הפטור כל מנכ"לי משרדי הממשלה, כל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, החשבים. אלה ועדות המכרזים. יושבים בהן גורמים נוספים במשרד. מפרסמים עשרות ומאות מכרזים בשנה. כל אחד מהם עובר וכל מי שיצא לו לעבוד במכרזים מכיר גם את הספר שהוא נע בין 50 ל-100, 200 וגם יכול להגיע ל-300 עמודים.

אנחנו לא מכירים תקדים שבו כל חברי ועדת המכרזים, לרבות מנכ"ל המשרד הממשלתי, לרבות החשב ולרבות היועץ המשפטי, חשופים לביצוע עבירה פלילית על בסיס סעיף, שורה אחת שמופיעה מתוך 100 עמודים במסמכי המכרז. זה בעצם אומר שמעכשיו כל מכרז שהם יחתמו עליו, צריכה לרעוד להם היד לפני שהם חותמים עליו כי אם הם לא עברו עליו ברחל בתך הקטנה והייתה שם איזושהי בקשה במסגרת הבקשה של התצהירים, בקשת תצהיר שהם אינם מורשים על פי החוק הזה לבקש את המידע, הם בעצם עברו עבירה פלילית.

את כל זה אני אומר לא כי אני לא חושב שהמהלך הוא ראוי ונכון ושבעצם צריך למנוע כאן בקשת מידע גם בצורה של תצהיר במקומות שזה רלוונטי. אני רק אומר שבמקרים האלה שיש את הפרקטיקה של המכרזים שגם כך זה לא שאני פונה לאדם ומבקש ממנו מידע, אני מפרסם מסמכי מכרז באינטרנט, גלויים ופתוחים לכל ובין היתר אני אומר שהדרישה שלי לקבלת הצעות היא תצהיר כזה או אחר. אפשר לערער על הפרסום הזה, אפשר לפנות אלי, יש ערכאות מינהלתיות שאפשר לפנות אליהן כדי לערער על המסמכים של המכרז ולדעתנו יכול להיות שבמקרה הספציפי הזה ניתן להסתפק בסנקציה רכה יותר – נקרא לזה כך – מאשר עבירה פלילית שדינה מאסר כלפי העושים במלאכה שהם בעצם אחראים, שאלה כל חברי ועדות המכרזים.

בסדר. בואו נסגור את הסיפור.

אני רוצה לומר משהו. יש לנו רעיון. שוחחנו עכשיו בינינו. אנחנו כן רוצים לכסות סיטואציה שלמשל אדם לא דרש, הוא רק ביקש מליאורה שתיתן לו הרשאה למערכת והוא מסודר. הוא לא צריך לבקש או לדרוש שום דבר. יש לו את ההרשאה. הוא משיג את כל המידע. מה שהעיר יניב, בצדק, זה שהמוקד צריך להיות הגדרת היסוד הנפשי. מה שחשבנו בהקשר הזה שניתן לומר זה שבעצם זה יהיה במקום "השיג או דרש מידע שהוא לא זכאי לקבלו", יהיה "לשם קבלת מידע פלילי שהוא לא זכאי לקבלו, השיג או דרש מידע פלילי , השיג או דרש מידע פלילי שאינו זכאי לקבלו".

הרציונל יהיה לשם קבלת מידע שאינו זכאי לקבלו. הפעולה.

תקריאי לי את הסעיף.

לשם קבלת מידע שאינו זכאי לקבלו.

מי שפעל?

מי שפעל לשם קבלת מידע שאינו זכאי לקבלו, פעל במישרין או בעקיפין.

בוא נעשה את זה כהגדרה פלילית. הפועל במזיד כדי.

לא צריך במזיד.

אני יכולה להתייעץ עם לילך ולנסח את זה סופית.

השאלה היא מה זה פעל. אם הוא הסתכל בגוגל.

קודם אמרנו שמותר לשאול. בסעיף 36 אמרנו שמותר לשאול.

רבותיי, אני מצטער, בואו נתקדם הלאה.

מידע פלילי זה התצהיר או המידע הכתוב.

תקריאי לנו מה יהיה כתוב.

אין לי את הנוסח הסופי.

אנחנו בעצם רוצים להוסיף מטרה, יסוד נפשי שהתכלית של העבירה נעשתה לצורך השגת מידע שלא כדין.

תנסחו את זה.

הדוגמה שעלתה כאן קודם, אותו הורה שלוקח עכשיו מטפלת לתינוק בבית שלו. האם מותר לו לעשות גוגל על הבן אדם הזה?

ברור.

דובר רק על המרשם הפלילי.

אתם מערבבים. המציאות היא כזאת שהמידע שנמצא היום על גבי האינטרנט הוא מידע גלוי, זה לא קשור לחוק המרשם הפלילי. זאת תופעה שאם יכולנו כרגע לעקר אותה, היינו עושים זאת.

מה זאת אומרת? דיסקטים גלויים לציבור. זה לא לעקר או לא לעקר.

את רוצה שלא יהיה חוק? בואו נקבל החלטה אבל אני לא יכול להמשיך. השעה 11:00 בלילה ואנחנו לא מתקדמים. אי אפשר להתעכב. הישיבה נועדה לסגור דברים ולא להתחיל לדון בכל זה.

אולי נגיד מה הכוונה, על מה זה כן יחול ואחר כך ננסח את הדברים, בין אם יהיה צריך תיקון או לא. נשב, נתייעץ ונחשוב על זה.

הרעיון הוא שמי שהשיג - בתפיסה שלי כן הפעולה של השגת מידע, גם אם היא לא דרישה אקטיבית אלא איזושהי פעולה שהביאה לזה שאדם מקבל מידע שהוא לא זכאי לקבל אותו כי הוא התכוון לקבל מידע שהוא לא זכאי לקבל אותו – הפעולה הזאת היא חלק מהאיסורים שאמורים להיות.

הבנתי. נותנים תצהיר, זו עבירה פלילית בסוף או לא?

אם אדם שהוא לא זכאי לקבל מידע.

מה זה לא זכאי? כמו שהם אומרים, נותנים תצהיר.

אם האיש בסופר מבקש תצהיר מעובד, זו עבירה פלילית.

אם מבקשים מידע שהם לא אמורים לקבל. נניח יבקשו עכשיו גם אחרי תקופת ההתיישנות.

על פי חוק הם צריכים לבקש תצהיר על כך שלאיש נניח אין את שלושת העבירות שהם קבעו מראש שזה פוסל אותו. אז האיש צריך לכתוב תצהיר. האיש כותב שם את הכול כי הוא מפחד.

אז לא תהיה בעיה כי האיסור יחול רק אם יבקשו משהו שאסור להם לבקש. לא מה שהם יקבלו. רק אם יבקשו משהו מעבר למה שמותר להם. אם זו הכוונה, אם זו התכלית, ולכן הם יוצאים מגדר זה.

העניין הוא שצריך לנסח, אם בכלל יהיה תצהיר, צריך לנסח אותו ברמה כזאת שהם יבינו בדיוק מה הם נשאלים. כי אחרת לא כולם עם עורך דין צמוד שמבין מרשם פלילי.

זו ההערה שהייתה קודם.

חשוב שיהיה ברור שמי ששואל, מה שאמרנו, אותו שאלון - - -

אחר כך לא נאשים סתם אנשים.

אם מישהו עכשיו מראיין מישהו. שיהיה ברור.

תוסיפי יסוד נפשי ונגמר העניין.

ניסיתי להכניס אותו אבל הוא לא נכנס.

יש סעיף בדבר עברו הפלילי של אדם.

תנסחו את זה אחר כך. אני ממשיך הלאה.

סעיף 40א. הוספנו כאן לשם הבהרה – יכול להיות שאין צורך אבל ליתר ביטחון – ש"אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין וחוק למניעת העסקת עברייני מין", בגלל כל מיני חששות שעלו כאן לגבי התקופות. אנחנו נבדוק אם יש צורך לומר את זה במפורש.

בסדר.

סעיף 41, לעניין ביצוע ותקנות. אנחנו כן רוצים להבהיר שהתקנות מכוח חוק המרשם היום כן יישארו בתוקף כל עוד לא קובעים תקנות חדשות כדי שלא יהיה ואקום.

על 2(א) דיברנו והוספנו במהלך היום עוד כמה סעיפי הסמכה לתקנות שנוסיף אותן גם כאן או שנשאיר אותם בסעיפים עצמם.

הוספנו כאן את פסקה (7)- הוראות לעניין דרכי העברת מידע פלילי ושמירתו – שגם כאן יהיה אפשר להוציא תקנות.

אני עוברת לסעיף נוסף. משרד הרווחה ביקש לתקן את חוק הפיקוח על מעונות אבל רציתי כן לשאול לפני כן. אם זה נועד אך ורק להעסקה לא ישירה, יכול להיות שאפשר להוסיף את זה בתוספת הראשונה.

זה לא בתוספת הראשונה. זה בדומה לפקודת העיריות שדיברו גם על נושא של העסקה לא ישירה. הבעיה שלי היום היא שבתוספת הראשונה יש לי את המפקחים לפי חוק הפיקוח על המעונות אבל הם לא המעסיקים. משרד הרווחה, רוב המסגרות שלו הן בהתקשרות ולכן המפקח שלי יבדוק מרשם פלילי של עובד שלו.

השאלה אם אנחנו לא יכולים לכתוב את זה. באותם פרטים שנוגעים בדבר, לכתוב את זה כבר בתוספת הראשונה או שבאמת נדרש כאן תיקון לחוק הפיקוח על המעונות

אני לא רואה איך זה אפשרי. התוספת הראשונה רק קובעת לי זכאות לקבל מידע מהמרשם. אם היו מוכנים שכל מנהלי המסגרות הפרטיות יקבלו, זה היה מאוד מקל על כל המערכת. אבל אני לא מעריכה שהוועדה תאשר את זה. אם היה אפשר לאשר לכל אותם מנהלים של המסגרות עצמן לקבל ולבדוק, אותם מנהלים שעד היום ביקשו את התצהירים, זה היה פותר לי את הבעיה.

אני לא מדברת על זה. אני מדברת על זה שאותו פרט שמדבר על כך שזכאי המפקח על המעונות לקבל את המידע, הוא יהיה זכאי לקבל גם עבור מי שמועסק לא באופן ישיר.

כן, הוא זכאי לקבל עבורו, כמובן, אבל מה אני עושה עם זה? אין לי היום סמכות להורות לו, לומר לו לא להעסיק. לכן אני מעלה את זה.

אני אקריא את הסעיף.

תיקון חוק הפיקוח על מעונות

בחוק הפיקוח על המעונות, לאחר סעיף 7 יבוא:

"7א. מפקח אשר קיבל מידע מהמרשם הפלילי לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים וחוסים אחרים במסגרות הנתונות לפיקוחו, רשאי להורות, כי לא יועסק במעון אדם הבא במגע ישיר ומתמשך עם דיירי בית הדיור המוגן, באם מצא כי:

(1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כעובד במעון.

(2) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בפסקת משנה (א).

(3) מתנהלת לגביו חקירה בעבירה כאמור בפסקת משנה (א).

על מסירת מידע בדבר הגשת כתב אישום או קיום חקירה בעבירה כאמור בפסקה.... יחולו ההוראות לפי סעיף קטן ...

צריך להשלים את הנוסח. זה כמוט הנוסח של הרשויות המקומיות.

את יכולה להסביר למה בדיוק התכוונתם? שילבנו את מה שביקשתם.

על מסירת מידע בדבר הגשת כתב אישום וקיום חקירה, הוראות סעיף קטן (א). בואו נראה מה אומר סעיף קטן (א). לפי זה אין הוא ראוי, לפי חוות דעתו של כך וכך לשמש כעובד המעון. נמשיך הלאה. אני אחזור ואומר לכם מה השלמת המילים החסרות.

אנחנו עוברים לסעיף שלנו?

כן.

כמה הערות בבקשה. אנחנו העברנו התייחסות לסעיף 170 לפקודת העיריות. יש סיבה שזה לא ממוקם בסעיף 170 לפקודת העיריות? זה היה אמור להיות סעיף (ב2) לסעיף 170, שזה מיד אחרי סעיף (ב1). בלי לגרוע מהוראות סעיף (ב1).

אחר כך נראה איפה המיקום.

יש לזה משמעות אדוני, מאחר שאם זה יהיה בסעיף נפרד, צריך לקבוע תיקון עקיף גם לפקודת המועצות המקומיות לסעיף 34 כיוון שצריך להחיל על מועצות מקומיות בכלל וגם מועצות אזוריות את ההוראות של סעיף פקודת העיריות. לכן יש משמעות באיזה סעיף אנחנו ממקמים את זה.

הבנתי. נעבור ואחר כך נראה איפה שמים בהנחה שנקבל את מה שאת אומרת. קודם כל נראה מה כתוב כאן. עברנו על זה?

לדעתי גבי או מירה הקריאו את זה בעל פה. אני מציעה שכן נקריא את זה.

(1) בפקודת העיריות, אחרי סעיף.... יבוא:

"בלי לגרוע מהוראות סעיף (ב1), רשאית העירייה שלא למנות אדם לעובד עירייה, במשרה מסוג שהיועץ המשפטי לעירייה קבע לגביה כי נדרשת בדיקת עברו הפלילי של המועמד כתנאי להתמנות לה, אם מתקיים לגבי אותו אדם אחד מאלה:

(1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לפי חוות דעתו של היועץ המשפטי של העירייה, לשמש עובד עירייה.

(2) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בפסקת משנה (א).

(3) מתנהלת לגביו חקירה בעבירה כאמור בפסקת משנה (א).

גם כאן צריך מאוד להיזהר משקילת המידע וצריך להיות ברור שחל על זה סעיף 36 של אמות המידה.

כאן את לא מדברת על תפקיד ספציפי אלא בכלל שהוא לא יהיה עובד עירייה.

לגבי תפקידים.

חוות דעת שהיועץ המשפטי לעירייה קבע לגביה כי נדרשת בדיקת עברו הפלילי של מועמד כתנאי להתמנות לה. גם המשרה הזו, ראשית היועץ המשפטי של העירייה חייב לקבוע שצריך בכלל לשקול לגביה מידע מהמרשם הפלילי ואיזה סוג של מידע. נכון, צריך להכפיף כמובן את הסעיף הזה להוראות הכלליות של הצעת החוק.

העליתי קודם בדיון וגם שוחחתי על כך עם מירה. יש קושי עם זה שאנחנו מאפשרים לכל יועץ משפטי לקבוע את התפקידים בלי שיש לנו אמות מידה אחידות. אנחנו לא רוצים שבעירייה אחת העסקה של גנן תהיה כפופה לכללים מסוימים ובעירייה אחרת העסקה של אותו גנן שדורש בדיוק את אותם כישורים, היא תהיה כפופה לכללים אחרים.

איך עושים את זה? יש אפשרות אחת שמשרד מסוים יעשה הנחיה כוללת. אם לא, אז כל עירייה קובעת. אם את חושבת לעשות את זה, בואי נתחיל קודם כל עם הארנונה. נקבע איך מתייחסים למרתפים ואיך מתייחסים למדידות, ברוטו-ברוטו, נטו-ברוטו, כאשר כל עיר עושה דין לעצמה ויש הבדלים של שמים וארץ. לפעמים אנשים עוברים לגור בעיר מסוימת כי שם יותר זול.

אפשר לפנות למשרד הפנים כדי שיוציאו חוזר מנכ"ל בעניין הזה. לא צריך במסגרת של החוק.

גם משרד הפנים לא יכול לקבוע את זה. אם הם לא קבעו חוזר מנכ"ל? אם לא נקבע בתקנות? לכשייקבע, צריך לעשות בהתאם לקביעה. עד שלא נקבע, כל ייעוץ משפטי יפעל בהתאם למה שהוא מסוגל.

אני מכיר את הרשויות המקומיות. הם בעלי בית, וזה עוד במילה עדינה.

הם ביצועיים.

נחשפתי והכרתי אותן בזמנו של גדעון סער כשר הפנים.

(2) הוראות לפי פסקאות 1(א) ו-(ב) יחולו גם לעניין התקשרות של העירייה עם אדם שאינו עובד עירייה לשם מילוי לתפקיד, ביצוע עבודה או מתן שירות בעבור העירייה, שהם מסוג שנקבע לגביו כאמור ברישה של אותה פסקה.

(3) מידע לפי פסקה (1)(א) יימסר ליועץ המשפטי של העירייה לצורך ניהול הליך בבית הדין הארצי למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות המתקיים בעקבות הרשעת עובד העירייה בעבירה פלילית.

(4) מידע לפי פסקות (1)(ב) ו-(ג) יימסר ליועץ המשפטי לשל העירייה לצורך קיום הוראות סעיף 20(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978.

על זה פחות דיברנו בדיונים הקודמים.

ציינו את זה במייל. נכון, דיברנו על זה בהקשר. אם אתם זוכרים, בוועדה דיבר נציג המדינה. הנציבות אם אני זוכרת נכון. הוא הסביר שחוק המשמעת ממילא מאפשר לו לקבל מידע מהמרשם הפלילי ואז נאמר בוועדה שלכאורה החוק שמסדיר את המשמעת הוא רק מסדיר את הסמכות לעשות שימוש במרשם אם הוא הגיע לידיו, אבל לא מאפשר לו את הזכות לקבל מידע מהמרשם הפלילי.

לא הסכמנו על הנושא.

לא הוסכם. אנחנו ביקשנו, כדי למנוע כל ספק, שזה יהיה כתוב בצורה מפורשת ברחל בתך הקטנה כיוון שגם לנו יש חוק שעוסק במשמעת, יש לנו בית דין למשמעת, ולכן הבהרנו בצורה הכי ברורה שיש, שמידע מהמרשם הפלילי צריך להגיע גם לאספקטים של משמעת כנגד עובדי רשויות מקומיות. שוב, זה בהמשך לדיון שעלה כאן.

אני חושב שיותר נכון לקבוע שאין בזה להשפיע על - - -

במהלך הדיונים דיברנו על הסמכות לקבל מידע כשהיועץ המשפטי חושב שזה רלוונטי לתפקיד. נראה לי שזה קצת מרחיק לכת שעכשיו נעשה גם דין משמעתי.

הדין המשמעתי קיים.

הדין המשמעתי קיים וקובע סמכויות במקרה הזה של רשויות מקומיות וגם של נציב שירות המדינה. כאשר יש הליך פלילי. צריך להתאים בין הדברים. אי אפשר לתת את הסמכות לנציב ולא לפתוח לו את המרשם הפלילי בהקשר הזה.

ובאותו אופן אי אפשר לתת סמכות לראש רשות מקומית או לבית הדין למשמעת ולא לאפשר את הקבלה של המידע מהמרשם. הנושא הזה כן נדון.

אני רק מסתכלת מה כתבנו בסעיף 12 כי שם התייחסנו גם להליך משמעתי.

בוודאי, בעקבות דיון שנערך.

דיון שנערך כאן שהנציב בעצמו בא כדי להבהיר את עמדתו בנושא.

בסעיף 12(ז) – "ניתנה הסכמה של מבקש זכות או בעל זכות למסירת מידע מהמרשם הפלילי על אודותיו, לא תידרש הסכמה נוספת וכולי. או לצורך קבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים משמעתיים עקב עבירה פלילית". זה סעיף אחד שהתייחסנו אליו.ף

אבל זה מותנה בהסכמה.

בסעיף 12(ב)(2) אנחנו אומרים שבעצם כל שקילה של זכאות לקבלת מידע פלילי, היא גם לצורך חידוש זכות, בחינה תקופתית חוזרת וקבלת החלטה בדבר נקיטה בהליכים משמעתיים עקב עבירה פלילית. זו הגישה הכללית לגבי כל הגופים שזכאים לקבל מידע מכוח סעיף 12.

לא הבנתי.

אני אומרת שבאופן עקרוני הגישה של החוק היא שקבלת מידע מהמרשם הפלילי תשמש גם לצורך הליכים משמעתיים לגבי גוף שזכאי לקבל מידע מהמרשם הפלילי.

את אמרת את המילה הסכמה.

לא. הקראתי סעיפים.

זה היה סעיף נפרד, ההסכמה.

כן.

ההסכמה הייתה סעיף נפרד.

מבחינתך זה בסדר מה שכתוב כאן?

כן.

השאלה רק איפה זה צריך להיות, כאן או במקום שהיא הציעה?

לא. זה תיקון עקיף לפקודת העיריות.

אני חושבת שזה לא נדרש. ברגע שיש לנו את זה בסעיף 12, בחיקוק ספציפי, כתבנו את זה.

כל זה לא נדרש?

לא, לא הכול. הכוונה ש-(3) ו-(4) לא נדרשים.

נכון.

בסדר, אבל אני חוזר ל-(1) ו-(2).

אותם צריך.

והם צריכים להיות כאן או במקום שהיא הציעה?

אנחנו עושים כאן תיקון עקיף לפקודת העיריות במקום שמירה דיברה עליו.

סעיף 170.

סעיף 170.

בסדר.

פסקה (5). מירה, לא הבנתי מה בדיוק התכוונת בה.

סעיף 170(ב1) פסקה (3) קובע: "השר לביטחון פנים, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע דרכי מסירת מידע בדבר קיום הרשעה של מועמד כאמור בסעיף זה".

זה קיים ביחס לעובדים הסטטוטוריים שלנו וזה נמצא סעיף 170(ב2) פסקה (3). למעשה אומרים שאותן תקנות שחלות ביחס לעובדים הסטטוטוריים מכוח סעיף (ב1), צריך לחול גם על כאן מכוח סעיף (ב2).

על דרך העברת המידע?

כן. "כמסירת מידע בדבר קיום הרשעה של מועמד". זאת אומרת, לשר יש סמכות להתקין תקנות באישור ועדת הפנים. השר לביטחון פנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים.

בסדר.

אני מבקשת לומר לייעוץ המשפטי שאני מחפשת ומחפשת את התחולה הישירה. יכול להיות שבכל זאת יהיה צריך לקבוע בסעיף 34. אני בודקת ואני עוד אחזור לוועדה עם תשובה. יכול להיות שכן צריך תיקון עקיף בסעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות. אני מוודאת את הנקודה הזאת וחוזרת אליכם.

בסדר. נמשיך. תיקון חוק השיפוט הצבאי.

כן, בקשה של הפרקליטות הצבאית.

סעיף 404 הוא הרישום המופחת שמפנה לחוק המרשם הפלילי בנוסחו כיום ואנחנו עושים פשוט תיקון טכני ומפנים לסעיפים הרלוונטיים בהצעת החוק.

44א. תיקון חוק השיפוט הצבאי.

בסעיף 404 לחוק השיפוט הצבאי.

(1) בסעיף 404א(א) במקום "חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"ע-1981" יבוא "חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו-2016", ובמקום "חוק המרשם הפלילי" יבוא "חוק המידע הפלילי".

(2) בסעיף 404א(ב), במקום "בסעיף 13 רישא לחוק המרשם הפלילי או לגופים המפורטים בפריטים (כו) ו-(כז) שבתוספת הראשונה לחוק האמור" יבוא "בסעיף 17(א) לחוק המידע הפלילי או לגופים המפורטים בפרטים 3(3) ו-5(10) שבתוספת הראשונה לחוק האמור".

(3) בסעיף 303א(ד), במקום "בסעיף 16(א) לחוק המרשם הפלילי" יבוא "בסעיף 21 לחוק המדע הפלילי".

(4) בסעיף 541א, במקום "בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981" יבוא "חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו-2016".

תיקון תקנות שעת חירום, לדעתי הקראנו באחד הדיונים.

בהקשר הזה יש כל מיני תיקונים עקיפים נוספים שהעברנו לכם בהערות.

כן, אבל העברתם בהקשר מתוך תיקונים שביקשתם שלא כולם לדעתי אושרו על ידי הוועדה.

אנחנו צריכים לחזור לסעיף 21.

נסיים את הכול ואם יהיה לנו זמן – טוב, ואם לא, אז לא.

זו הערה מאוד חשובה לגבי סעיף 21.

אני יודע, אני מסכים אתך.

חשוב לי להשמיע אותה.

מה לגבי החלק שמסומן בצהוב לפני התוספת? הערות לדיון.

את מדברת על התוספת הראשונה. ההערות שכתבתי לגבי התוספת הראשונה.

לפני שעוברים לתוספת, אולי רק מילה לגבי סעיף 21.

לא.

אדוני, כשזה הוקרא, לא הייתי כאן וחשוב לי לציין את הדברים. זו אמירה מאוד קצרה.

אחרי שנסיים ויהיה זמן, אני אאפשר לך. אם לא, אז לא. אין לנו דרך אחרת.

זו הערה קצרה.

אני לא רוצה את הוויכוח. אם יהיה זמן, טוב. אם לא, אז לא. את רוצה שנעשה את זה ובסוף לא יהיה חוק? אם יהיה זמן, נחזור לזה.

אדוני, שיישאר לנו זמן לסיפור של התקופות.

בדיוק. לפני ההפסקה ביקשנו לדבר על ההתיישנות והמחיקה.

אתם מדברים על 4 ו-5? בסדר. אני זוכר את זה.

אנחנו נגיע לזה.

אם היינו מסיימים לפני שעתיים, זה היה אפשרי.

יש כאן כמה דברים שאנחנו חייבים להקריא בזריזות כי לא הקראנו אותם בתוספת הראשונה. בעצם שני הדברים החשובים שעוד נותרו לנו – התוספת השישית לגבי תיקים סגורים והסיפור של תקופות התיישנות ומחיקה שחייבים לסגור את זה.

אני מקריאה את אותם פרטים שלא הקראנו בדיון לגבי התוספת הראשונה כי לא הספקנו. הגענו לפרט 5. על חלק מהגופים הספקנו לדבר ועל חלק מהגופים לא הספקנו. אני מקריאה כדי שנכסה גם את זה.

1. הנציב - נציב שירות המדינה או מי שהוא הסמיך לכך לגבי עובדי המדינה.

המנהל – לשכת נשיא המדינה לגבי עובדי הלשכה.

יושב ראש הכנסת - או מי שהוא הסמיך לכך לגבי עובדי הכנסת.

מבקר המדינה – או מי שהוא הסמיך לכך לגבי עובדי משרד מבקר המדינה.

נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך לגבי עובדי וסוהרי שירות בתי הסוהר

לכל עניין מינוי או ביטול מינוי לעניין עבודות של עובדים כאמור וכן לעניין עבודה, תפקיד או שירות למען גוף מהגופים האמורים בפרט זה בידי אדם אחר.

ברישה, ב-1, אנחנו צריכים להוסיף גם מועמד לשירות המדינה.

2. היועץ המשפטי של רשות מקומית שהוא עובד הרשות לעניין מינוי במכרז למשרדות המנויות בסעיף 170ב1(1) לפקודת העיריות – הסעיף שדיברנו עליו עכשיו - ובעלי תפקידים נוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף 170(ב1)(2) לפקודה האמורה והיועץ המשפטי של משרד הפנים לעניין מינוי למשרת יועץ משפטי של רשות מקומית. בפרט זה, רשות מקומית – כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, למעט איגוד ערים. לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 12 לחוק זה יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום.

אני אציין שמה שתיקנו עכשיו נוגע דווקא לתקופת התיישנות ולא לסעיף הזה אבל ציינו שזה בא אחריו.

3. מנהל רשות החברות הממשלתיות וכן מנהל כללי של חברה ממשלתית לגבי מינוי של פקיד בכיר כמשמעותו בסעיף 32(א)(4) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"א-1975, להלן – חוק החברות הממשלתיות. לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 12 לחוק זה יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום.

4. מנהל רשות החברות הממשלתיות לגבי מינוי רואה חשבון לחברה ממשלתית לפי סעיפים 44 ו-46 לחוק החברות הממשלתיות ומינוי של יועץ משפטי לחברה ממשלתית לפי סעיף 47 לחוק האמור. לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 12 לחוק זה יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום.

5. שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך לעניין חוק השבות, תש"י-1950, חוק האזרחות תשי"ב-1952, חוק הכניסה, תשי"ב-1952.

6. מפקד צבאי או מי שהוא הסמיך לכך לעניין סמכויות לפי סעיפים 109, 110 ו-119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

7. עורך דין אשר קיבל ייפוי כוח מיוחד לכך מאדם שהמידע על אודותיו לשם ייצוגו בבית משפט או לפני גוף מינהלי הזכאים לקבל מידע פלילי לפי הוראות החוק. סעיף קטן זה – עורך דין, לרבות מתמחה המועסק על ידו.

8. פוקד כהגדרתו בחוק שירות הביטחון התשמ"א-1986 או מי שהוא הסמיך לכך כפי שייקבע בפקודת הצבא.

9. חוקר מדעי בסוגי מחקר במקרים ובתיאום שנקבע בתקנות באישור עדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

10. ראש שירותי בריאות הנפש לעניין חוק לעירייה, התש"ט-1948.

11. מפקח עבודה אזורי, מפקח עבודה ראשי, לעניין מינוי מתן הסמכה או היתר לפי חוק חומרי נפץ, מי שהשר מינה לצורך מתן היתר לייבוא חומר נפץ לפי סעיף 9 לאותו חוק. לעניין זה, חוק חומרי נפץ, חוק חומרי נפץ התשי"ד-1954. מפקח עבודה אזורי ומפקח עבודה ראשי כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 שמונו למפקחים לפי חוק חומרי נפץ.

12. הקראנו את הסעיף בפעם הקודמת, עו"סים לפי חוק. בסעיף 12(א) הוספנו את ממונה על אומנה. לדעתי דיברנו על זה.

13. בנק ישראל. דיברנו על זה.

14. המנהל הכללי של משרד החינוך, להלן – המשרד. מנהל אגף בכיר לביטחון או קצין הביטחון הארצי של המשרד. היועץ המשפטי של המשרד או עוזרו ומנהל אגף בכיר לכוח אדם להוראה במשרד או מנהל אגף הכפוף לו לעניין מתן אישור העסקה לעובד חינוך לפי סעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר התשכ"ט-1969. הגנה ושמירה על ביטחונם של קטינים.

15. דיברנו על שוק ההון.

15(א) זה מפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים. על זה דיברנו בדיון הקודם.

16. ממונה על ענייני התמחות בלשכת עורכי הדין לצורך קבלת החלטה בדבר רישום מתמחה ובדבר חברות בלשכת עורכי הדין בישראל לפי סעיפים 27, 44, 51 ו-52 לחוק לשכת עורכי הדין. לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 12 לחוק זה יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום.

17. דיברנו על זה. מפקח שמונה לפי חוק הפיקוח על מעונות.

צריך להוסיף לידו את הממונה על המעונות.

נכון. לדעתי דיברנו על זה בדיון הקודם. זה אושר.

18. הוועדה למינוי קונסול כבוד במשרד החוץ לעניין אישור מינוי קונסול כבוד של מדינה זרה.

19. יושב ראש רשות ניירות ערך, חברי הרשות שמונו לפי סעיף 3 לחוק ניירות ערך ועובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי. לעניין רישוי – יועץ, משווק או מנהל תיקים שהוא תאגיד לפי סעיפים 7(ד), 8(ג) ו-10(א1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ, השקעות ושיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות. לעניין רישיון זירה לפי סעיפים 44(יג), 44(כג), 44(כד), 44(כו) לחוק ניירות ערך. מידע על בעל שליטה בנושאי משרה בתאגיד המבקש, הוא בעל שליטה והכול לפי נהלים שייקבעו.

20. יושב ראש הרשות לניירות ערך, עובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי וחברי רישיון שמונו לפי סעיף 12 לחוק השקעות משותפות בנאמנות. לעניין אישור נאמן לקרן – אישור מנהל קרן, מתן היתר שליטה במנהל קרן לפי סעיפים 9, 10(א), 13, 15 ו-23(ד) לחוק האמור. מידע על בעל שליטה בנושא משרה בתאגיד המבקש, בעל השליטה בכל אחד מהם ואדם שנאשם בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהול מנהל הקרן והכול לפי נהלים שייקבעו.

21. הסמיך בעל תפקיד המנוי בתוספת זו אדם אחר, קבלת מידע מכוח סמכותו לפי תוספות, תפורסם הודעה על כך ברשומות.

איפה הממונה על האומנה?

ב-12(א) אחרי העובד הסוציאלי.

אם יש צורך להבהיר גם לגבי משרד החינוך והמפקח על מעונות וגופים כאלה, גם שזאת לא העסקה ישירה, יש להם סמכות לקבל את המידע. נשארה לנו השאלה לגבי נציבות שירות המדינה ולשכת עורכי הדין שאמרת שאם נספיק, נדון בזה.

הייתה בקשה של חברת הכנסת פלוסקוב להוסיף בדיקת מידע פלילי לעניין מטפלים באנשים סיעודיים. התשובה שקיבלנו ממשרד המשפטים, בדקנו את זה לפני הדיון, הייתה שזה ייבחן. חלק מזה מכוסה כבר היום אבל מה שלא, תיבחן האפשרות להביא לנו את זה במסגרת התוספות שדיברנו שיובאו לאישור הוועדה, גם אם זה לא בחיקוק. אפשר יהיה להביא לאישור הוועדה גופים נוספים. בהחלט אני חושבת שראוי לבחון את הנושא הזה.

זה עתידי. הנושא של מטפלים הסיעודיים הוא נושא עתידי. הוא לא כרגע עומד להיכנס לתוקף.

זה משהו שעלה על ידי חברת הכנסת פלוסקוב כבקשה.

ההבהרה שהבהרת לגבי מי שמועסק לא באופן ישיר.

יש צורך להבהיר את זה או זאת פרשנות שלכם.

לא. במהות, לפחות אצלנו, זאת לא אמורה להיות העסקה ישירה. אם עשית תיקון עקיף, אני מסודרת.

את כן, אבל השאלה אם משרד החינוך או מישהו צריך את זה בנוסף.

כן. את משרד הרווחה אבל מה עם החינוך? הם נחשבים לעובדי הוראה.

לא כולם נחשבים לעובדי הוראה. יש להם בעלויות.

תכניסו את זה כפי שעשיתם לרווחה. אין שום סיבה שלא להכניס את זה.

אני כרגע לא יודעת מה ההשלכות של זה.

אני מניחה שהחשש הוא שאם נכתוב את זה במקום אחד, שלא ישתמע.

עשינו את זה לגבי הרווחה.

אבל נתנו להם סמכות להחליט שמישהו לא מועסק.

נכניס את זה ל-14.

לגבי רווחה הייתה דרישה מפורשת. לגבי בריאות, גם יש לכם דברים שהם לא העסקות.

מקום שיש לנו סמכות, אנחנו בודקים, אבל מקום שאין - צריך ליצור את הסמכות לבדוק.

השאלה היא האם אתם מפרשים את הסמכות שלכם ככזאת שגם אם זאת לא העסקה ישירה, יש לכם סמכות לבדוק. זאת השאלה. או אם יש לכם מצבים כאלה.

באותם מקרים שיש לנו סמכות לבדוק, גם אם זו לא העסקה ישירה. אבל אם אין לנו סמכות לבדוק, צרך לייצר אותה.

השאלה הייתה שאם יש לכם סמכות, האם אתם מפרשים אותה ככזאת שחלה גם כאשר ההעסקה היא לא העסקה ישירה.

ניקח את זה ממקום אחר. האם זה חל במסגרות ללא שום קשר לבעלות.

כן, אבל זה בגלל הנוסח.

נכון. אין לי מסגרת אחרת בה אנחנו מבקשים את כל העוסקים בה.

לצורך העניין, משרד הבריאות כשהוא מקבל פסיכולוגים, זה לא רלוונטי לשאלה.

יש את הרישוי של בעלי מקצועות שזה לא תלוי במקום ההעסקה. זה רישוי של בעלי המקצועות. רופאים, פסיכולוגים, אחיות וכן הלאה וכן הלאה. אבל כל צוות מסגרת מסוימת, לא מכירה חוק שמאפשר לנו לבדוק את כל הצוות ולא משנה אם זה שלנו או לא שלנו.

תוסיפו בין אם העסקה ישירה או עקיפה בסעיף של עובדי חינוך. כך אתם מכסים.

ומה עם עובדים במקומות אחרים?

אני לא יודעת. אני לא יודעת למה הנציג של משרד החינוך לא כאן. אני דואגת לילדים בבתי הספר.

צריך להעביר החלטה שנוגעת למשרד החינוך.

לעובדי חינוך, להבדיל מעובדי מקצוע בריאות, אין רישוי.

אבל בתחום הבריאות יש רישוי למקצועות מאוד מסוימים. להיות סניטר בבית חולים אין רישוי.

זה מה שאני אומרת. בעלי מקצוע הבריאות שאנחנו מרשים אותם, אנחנו בודקים אותם ללא שום קשר למקום ההעסקה. אבל אם אני לוקחת מוסד בריאות כלשהו, אם אין לי סמכות לבדוק את כל עובדי המוסד, זה באמת לא משנה אם זה בבעלות המדינה או לא בבעלות המדינה.

יש מישהו שיודע לענות על זה?

צריך את משרד החינוך.

הוא לא כאן ולכן אנחנו לא מתייחסים לזה.

אבל הילדים באים למשרד החינוך ולא משרד החינוך בא לבתי הספר. צריך להסדיר את זה ולכסות את זה. אם משרד החינוך יחשוב מחר בבוקר שזה לא טוב, הוא יודיע לוועדה. יש עובדי חינוך של בעלויות. תסדירו את ההעסקה, בין אם זו העסקה ישירה ובין אם העסקה.

יש מישהו שמבין ויודע לומר את זה בשתי דקות? כי אם לא, אני לא מכניס את זה וממשיך הלאה.

אדוני היושב ראש, הקושי שהמועצה לשלום הילד מעלה קיים. אנחנו מכירים את הקושי של ההעסקה של בעלויות. כרגע יש לי איזו תחושת אי נוחות לקבל את ההחלטה הזאת כאשר משרד החינוך לא כאן למרות שאני יודעת שהקושי קיים.

נניח שהקושי קיים. את יודעת איך לפתור אותו?

המשמעות היא שאנחנו לא מייצרים רק סמכות. אנחנו מייצרים גם חובה לבדוק אותם ולכן מאחר שאנחנו מייצרים חובה לבדוק אותם, ויש כאן אחריות, אני חושבת שזה צריך להיות - - -

אחריות, תחשבו אחריות על התלמידים.

אני חושבת שאת צודקת אבל אני חושבת שיש קושי כרגע לקבל את ההחלטה הזאת.

אז מה עושים?

משאירים את המצב כפי שהוא.

אבל זה לא הגיוני שבגלל שנציג משרד החינוך לא נמצא כאן בדיון ואת מבינה שההערה שלי נכונה וצודקת. שיבוא משרד החינוך ויגיד.

אני חושבת שאם אני לא הייתי בדיון מסוים והיו מקבלים החלטה שנוגעת למשרד המשפטים, לתחום העיסוק שלי, היה לי קושי.

יש לך הזדמנות שלא תחזור.

נעצור כאן.

הייתה לנו הערה. הערה לתוספת הראשונה.

בכל מקרה נצטרך לעשות רביזיה.

אין לי רביזיה על זה. גבי, אתם מעדיפים להכניס ואחר כך להוציא או הפוך?

משפטית אני חושבת ש-ורד צודקת.

מעשית. אין עכשיו משפטית.

מעשית יש כאן גורם שהוא רלוונטי והוא לא כאן.

הבנתי. מה אני עושה עכשיו?

אם ההחלטה עדיין יכולה להיות הפיכה ככל שיש התנגדות של משרד החינוך.

מתי היא תהיה הפיכה? אין מחר ומחרתיים. אין רביזיה ואין מחר ומחרתיים. אני יכול להכניס ואני יכול לא להכניס. אני רק לא מספיק בתמונה ואני שואל אתכם. אם אתם יודעים לתת לי תשובה – טוב. אם לא – נמשיך.

הכוונה היא שגם משרד החינוך שיש לו סמכות לקבל את המידע, יהיה לו גם כשזאת שלא העסקה ישירה על ידו. זו הכוונה. נכון, זה לא נוח לקבל את ההחלטה כאשר משרד החינוך לא נמצא כאן, אבל מצד שני המשמעות היא שזה לא נכנס.

אני מסמסת לשאול.

יש את ההערה בעניין כתב אישום שצריך לטפל בה כי זה בתוספת הראשונה. אם את לא יכולה להציג כי את מסמסת, אני אציג.

לא כרגע.

זו הערה לתוספת הראשונה. זו הערה שמוסכמת על משרד המשפטים.

אני אאפשר לך אחר כך, אם יהיה לנו את הזמן.

התוספת הראשונה הוקראה במלואה. זו הערה.

לא כרגע.

אני עוברת לתוספת השישית. התוספת השישית מתייחסת לעניין של הרשימה של הגופים שמקבלים מידע גם על תיקים סגורים. הגופים הם אותם גופים שמקבלים גם היום אבל יש כמה תיקונים.

1. היועץ המשפטי לממשלה, מי שהיועץ לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים, תובע כמשמעותו סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי, בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כאשר הגילוי על אודות פרט רישום משטרתי מהותי לצורך ניהול ההליך המשפטי המנוהל על ידו, לצורך מילוי תפקידיהם.

2. קצין מבחן, לצורך מילוי תפקידו.

3. חוקר מדעי – בסוגי מחקר, במקרים ובתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

4. מנהל הרשות להגנה על עדים (בפרט זה – הרשות) כמשמעותו בחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008, עובד בכיר ברשות שהוא הסמיכו לכך, עובד מבצעי של הרשות אשר המידע דרוש לו במסגרת תכנית ההגנה, כהגדרתה בחוק האמור, או גורם מוסמך במדינה או\חרת אשר מנהל הרשות החליט כי העברת מידע אליו דרושה במסגרת תכנית ההגנה.

5. קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפינים בצו, מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל ייעודי בקהילה למעט במרכז מורשה, וכן מטפל ייעודי בבית סוהר, כהגדרתם בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, לצורך מילוי תפקידיהם לפי הוראות החוק האמור.

6. פרקליט צבאי ותובע צבאי, לצורך מילוי תפקידו, אם הגילוי על אודות פרט רישום משטרתי מהותי לצורך ניהול הליך משפטי על ידו.

7. ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא ההגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך בהתאם לפקודות הצבא, לעניין תפקידים בעלי רגישות מיוחדת, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

8. מפקח עבודה ראשי לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי חוק חומרי נפץ. לעניין זה -

"חוק חומרי נפץ" – חוק חומרי ינפץ, התשי"ד-1954.

"מפקח עבודה ראשי" – כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954, שמונה למפקח לפי חוק חומרי נפץ.

9. נציב בתי הסוהר או קצין בשירות בתי הסוהר שהוסמך על ידו, לגבי סוהרים בשירות בתי הסוהר, לעניין מינוי או ביטול מינוי וכן לעניין עבודה.

10. נציב בתי הסוהר או מי מטעמו לעניין החזקה במשמורת חוקית של אסירים וכן צוות מקצועי לפי סעיפים 11 ו-12 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, לעניין שחרור על תנאי של אסירים הנושאים עונש מאסר בשל עבירה מן העבירות המנויות בתוספת לאותו חוק.

11. בית משפט או בית דין כאשר גילוי המידע מהמרשם המשטרתי מהותי לנושא הדיון וזאת בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, וכן בהליך של מעצר לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

12. הגורמים המנויים בפרט 4(3) ו-(4) לתוספת הראשונה, לעניין מינויים כאמור באותו פרט.

עניין העיקר כאן הוא התוספת שכבר קיימת בהצעה לעומת החוק כיום זה הסיפור של פסקה (11) לעניין בית משפט או בית דין כאשר הגילוי נדרש להליך משפטי שאינו הליך פלילי ולהליכי מעצר. זה משהו שהסנגוריה מאוד התנגדה לו.

מה הכוונה? תסבירי מה זה אומר.

הכוונה כאן שגם מידע על תיקים סגורים יועבר לבית משפט או לבין דין בשני מצבים. קודם כל, הליך שאינו פלילי. לדוגמה. נתקפת החלטה כלשהי – העמדה לדין, לא העמדה לדין או כל מיני החלטות כאלה – ובעצם צריכים את המידע הזה על התיק הסגור. לדוגמה, אם נתקפת החלטה על סגירת תיק, נגיד נפגע עבירה מגיש עתירה נגד סגירת התיק. אז חייבים להתייחס כי צריך לדעת מה התיק. מצד שני עניין של הליכים של מעצר ימים שגם לצורך זה, מה שלא קיים היום בחוק, המשטרה מבקשת לאפשר להם להגיש לבית המשפט גם תיקים סגורים על האדם.

לצורך מה?

לצורך הליכי המעצר.

תהליכי מעצר. אחת מעילות המעצר היא מסוכנתו של אדם ולכן, כדי לבסס מסוכנות, הרבה פעמים המשטרה מסתייעת במידע שיש לה על תיקים סגורים של אדם.

יכולים מתיק סגור להוציא את האינפורמציה?

ככל שזה רלוונטי. לצורך מסוכנות של האיש. ככל שזה לא רלוונטי, זה בוודאי לא יעלה.

למה הסנגוריה התנגדה לזה?

הסנגוריה התנגדה כי זו הרחבה משמעותית ממה שקיים היום בתיקים סגורים. היא חשבה שזה לא ראוי שזה יוגש.

לחלק הראשון, אם דנים על זה, ודאי שצריך.

הם חששו גם מכך שזה לא מספיק מהודק לגבי הרישה, שזה לא מספיק ברור שזה רק למקרים האלה. והדבר השני, לגבי הליכי המעצר.

גבי, איך קובעים אם זה נצרך או לא?

זה השיקול.

קודם נותנים ואז הוא מפעיל את השיקול?

כאשר מאריכים מעצר בבית משפט או כאשר מביאים בפעם הראשונה את העצור, נניח רוצים להראות שיש כבר תיקים סגורים באותו עניין. נניח אלימות במשפחה לצורך הדוגמה בלבד. מראים שכבר יש מספר תיקים סגורים באלימות במשפחה.

סגורים, הכוונה שהוא ריצה כבר את עונשו?

לא.

זה תיק שנסגר.

חוסר ראיות בדוגמה שנתתי. אז בעצם מציגים בפני בית המשפט את העובדה שכבר יש תיקים סגורים באותו נושא ולכן אנחנו מבקשים נניח להאריך את תקופת המעצר במספר ימים.

אם התיק סגור, יכול להיות שלא הייתה אלימות. למה אנחנו צריכים את זה כדי להאריך מעצר.

אדוני, כמי שהיה פעם ראש צוות מעצרים במשטרה, זה אחד המקרים הקלאסיים של אלימות במשפחה שתיקים נסגרים. מוגשת תלונה, יש ראיות והכול, והנפגעת פשוט חוזרת בה כי היא רוצה לחזור הביתה, היא רוצה שהוא יחזור הביתה והיא חוזרת בה מהתלונה. העובדה שנסגרו ארבעה תיקים כאלה בחצי השנה האחרונה, מאוד רלוונטית בשביל להציג את המסוכנות של המקרה ולמה יש צורך לפעמים כן לייצר הפרדה בין אותו גבר תוקף.

אפשר לומר שזה רק במקרי אלימות במשפחה.

לא.

גם בדברים אחרים יש לזה משמעות?

זה יכול להיות באלימות בין שכנים. זה יכול להיות באלימות כלפי ילדים.

רק באלימות.

לא.

לא רק באלימות.

גם בדברים אחרים זה יכול להיות?

קשה לכמת ולייצר איזושהי רשימה סגורה. זה צריך להיות רלוונטי ולכן יש בית משפט. התפקיד שלו והמקצוע שלו זה להחליט בשאלות האלה, אם זה רלוונטי או לא.

חייבים לומר שהרבה פעמים כשהמשטרה מעכבת לחקירה אדם שנקרא בדוקאי, כלומר, אדם שמוכר למשטרה, נפתחים לו תיקים והוא נחקר ולפעמים גם התיקים נסגרים וגם אותם תיקים סגורים שנפתחו כי מדובר בבדוקאי, אדם שכבר היה מעורב בעבר בפלילי- גם מידע כזה יוכל לשמש לצורך ביסוס הטענה.

בסדר. נשאיר את זה כי אני סומך על שיקול הדעת שלכם.

באותו סעיף ביקשנו – וזה גם רשום בהערות – להפנות לסמכות בתי הדין הצבאיים. זאת אומרת, לסעיף מקביל בחוק השיפוט הצבאי ולסעיף מקביל בחקיקה באיו"ש.

גבי, יש לכם התנגדות?

אין לנו התנגדות.

כן חשוב להבין שעצם ההוספה של זה היא משמעותית. גם בבית המשפט העליון נחלקו הדעות בנושא הזה לגבי תיקים סגורים שמוגשים.

לגבי ההוספה, חשוב לצרף גם את הממונה על האומנה. גם עו"סים לפי חוק.

משרד הרווחה ביקש להוסיף גם את העו"סים לפי חוק וגם את הממונה על האומנה. לא כולל...

גבי, יש למישהו התנגדות לנושא של איו"ש?

לא.

זה גם באיו"ש ואם בבתי הדין הצבאיים. על אותו רציונל גם ההערה שלנו נכונה לגבי סעיף 21 שגם שם מדברים על הליכים שהם - - -

עוד מעט נגיע לסעיף 21.

לגבי האישור גם של הרווחה, הבקשה של הרווחה, עו"סים לפי חוק והממונה על אומנה.

יש כאן עוד שתי בקשות. האחת לגבי סמכות הנשיא שהוא בוחן בקשות למתן חנינה, שיוכל גם לראות תיקים סגורים. והוספת סניגורים.

בהמשך לסמכות הנשיא, גם ביקשנו סמכות מהמפקד הצבאי.

הבקשה שלהם בפסקה (11) להוסיף את המפקד הצבאי ובתי המשפט הצבאיים וגם לפי סעיף 240 לחוק השיפוט הצבאי בבתי הדיון הצבאי.

יש לנו שלושה נושאים שהשארנו פתוחים. נושא אחד, את רצית להתייחס. את סעיף 21 כבר סגרנו.

רק להוסיף לו.

ההערה שרצית קודם להעיר, באה על פתרונה.

כן. סעיף 21, ביקשנו להוסיף את ה-...

בסדר. עזבי. חבל.

מירה, את רצית לומר משהו.

כן. שני דברים. האחד הוא תיקון עקיף. בסעיף 24א לפקודת המועצות המקומיות. צריך להוסיף גם את סעיף 170(ב1) כך שזה יחול על המועצות המקומיות בשינויים. התיקון שהוצע ביחס לפקודת העיריות, תיקון לסעיף 170 לפקודת העיריות. צריך להוסיף עוד תיקון נוסף לפקודת המועצות המקומיות ולומר ברשימת הסעיפים – סעיף 24א לפקודת המועצות המקומיות הוא סעיף שכותרתו תחולת הוראות. אלה סעיפים כאלה ואחרים מפקודת העיריות שיחולו על מועצות מקומיות.

צריך להפנות גם את סעיף 170.

להוסיף גם את סעיף 170 (ב)(2).

בעניין התוספת הראשונה, גבי, את רוצה להציג את הנקודה?

כן. בעניין התוספת הראשונה, יש מספר פרטים שמנויים בתוספת הראשונה שלגביהם יש אפשרות לקבל מידע ביחס למב"ד, רק למב"ד שהוגש בו כתב אישום. חשבנו שנוכח ההוראה הספציפית שיש לגבי מב"דים, אין צורך בהגבלת שיקול הדעת לגבי אותם פריטים. זה צריך להיות בהנחיה הכללית.

יש מספר פרטים בתוספת הראשונה שבהם כבר היה בהצעת החוק, כפי שקיים גם בחוק היום, שמקבלים מידע רק אחרי הגשת כתב אישום. עכשיו מבקשים לפתוח את זה לגבי העיריות שזה לא יהיה כתוב.

לפי מה שאני מבינה מגבי, היא מבקשת לפתוח את זה בכל מקום שיש בו כתב אישום. אנחנו, מרכז השלטון המקומי, מבקשים לפתוח את זה ביחס לפרט שקשור אלינו.

אני חייבת לומר. מבחינתנו, בכל מקרה, הכוונה הייתה שכאשר נתקין תקנות לגבי מב"דים, בכל מקרה נבקש למחוק את התוספת הזו של הגבלת המידע לגבי כתב אישום בתוספת הראשונה. אין בזה הגיון. זה שרירותי לגמרי, שזה נקבע שם. זה לשיקול דעתה של הוועדה כמובן.

עכשיו לוועדה כבר אין שיקול דעת. אמרת לבקש את זה כשתגישו תקנות?

היועצת המשפטית של הוועדה חושבת שזה לא נכון לעשות את זה עכשיו.

זה שלא נכון כרגע בלי שאנחנו יכולים לחשוב על זה.

זה אני אומר. אתם בין כה וכה מתכננים לעשות את זה כשתגישו תקנות. אז תעשו את זה אז.

היא לא יכולה בתקנות לתקן חקיקה ראשית. הם יצטרכו לבוא עם תיקון חקיקה.

זה תיקון של התוספת.

נכון.

אם כן, אנחנו מבקשים רק ביחס לפרט 5(2), ביחס לפרט שלנו.

גבי ונועה, מה שהיא מבקשת לגבי הרשויות המקומיות.

אני הייתי משאירה. יבואו תקנות, נחשוב על זה.

סליחה, בכל הכבוד, אנחנו מדברים כאן על משרות סטטוטוריות ולא רק שאנחנו מדברים על משרות סטטוטוריות אלא מכוח התיקון העקיף אנחנו יכולים לקבל אפילו יותר מזה.

לגבי התקופות. כל הנושא של הקטינים וחסרי ישע שהתקופות קוצצו.

זה לוקח חצי דקה הדיון הזה. למה אתם ממשיכים?

ההצעה הייתה להעביר אותם לשלב השני, לסעיף (ב) שמדבר על שבע פלוס.

לא זה היה הדיון. הדיון היה אם זה 4(4), 5(4), 5(5).

הם גם העלו את העניין של 7(7).

חוץ מזה, מה עוד?

מה שנוגע לתקופות ההתיישנות והמחיקה.

באופן כללי מוצע להחיל את החוק, להכניס אותו עוד שנתיים. מה שמעלה כאן נוחי וגם העלתה קודם פרופ' קנאי, האם לא להחיל חלק מהסעיפים בשלב מוקדם יותר.

יש דבר כזה שעושים הפרדה?

אני חייבת לומר. המשרד לביטחון פנים כרגע לא נמצא כאן אבל הבקשה לדחיית תחילה נבעה מקשיים תקציביים שלו ובקשה להיערכות עם המערכת הממוחשבת. לכן אני חושבת שאי אפשר מבחינתם להיערך.

זאת אומרת, אי אפשר להיענות לבקשה של נוחי.

אולי אפשר לא מיד אבל גם לא בתוך שנתיים.

הבקשה שלהם הייתה דחיית דחייה נוכח המהלך שנדרש במערכת.

גבי, קיבלת תשובה מהחינוך?

לא.

הערה אחרונה בעקבות השיח שלנו קודם לגבי סמכות הנשיא אל מול ההרשעות באיו"ש. מה שהפריע לנועה זה סמכות מקבילה או היעדרה של סמכות כזאת באיו"ש. אנחנו גם אחרי התייעצות מאוד ארוכה, אנחנו נבחן תיקון כזה בתחיקת הביטחון בהמשך. ההחרגה כרגע והקביעה שסמכות הנשיא לא תחול על ההרשעות באיו"ש היא מאוד חשובה לנו. אני אשמח אם תיעשה בחינה נוספת בהקשר הזה.

אמרתי שאני משאיר את זה כך כרגע. נשאיר את זה כך. לא השתכנעתי.

משהו טכני. גם הממונה על האומנה. זה אותו רציונל.

מופיע אימוץ ואין אומנה.

אימוץ ואומנה.

זה הסעיף שחורג מטעמים מיוחדים שיירשמו מהעניין של תקופות המחיקה. אמרנו שיש רשימת גופים מצומצמת שתקבל גם אחרי תקופת מחיקה. גם אז מטעמים מיוחדים שיירשמו. מה שמבקשת אודיה זה להוסיף את הממונה על האומנה. הוספנו גם כך את בעלי התפקידים המנויים לעניין עו"סים לחוק נוער ואומנה.

אבל הדבר המשמעותי הוא קיצור של התקופה.

התוספת הראשונה, פריט 5(2), אני עוד לא הבנתי. זה דבר שהוא חשוב.

נכון, הרבה דברים חשובים. אין כאן משהו שיכולים לתת עכשיו פתרון. אין יכולת לתת עכשיו פתרון.

איך שזה היה, וכאשר יובאו תקנות, זה יישקל.

אנחנו נלך על חמש וחמש.

אדוני, אנחנון מבקשים ששבע ושבע - - -

לא. אז אני חוזר לארבע וארבע. בואי נשאיר את זה על ארבע וארבע ונגמור את הסיפור. אנחנו לא פותחים עכשיו דיון.

היום זה גם יכול להיות 17.

אמרנו ארבע וארבע.

עוד מילה אחת בקשר לזה. יש כאן עוד מתווה שאפשר היה ללכת עליו והוא לבוא ולהגיד שגופים שיש בהם - - -

שנדרש המידע לתכלית של הגנה על קטינים.

כן. ממש לבוא ולומר בצורה יותר מדויקת שאם נדרש המידע לתכלית של הגנה על קטינים או חסרי ישע, ואז אפשר לעשות רשימה של מי הגופים האלה, שאלה גופים הרבה יותר מצומצמים ממשהו רחב שאומר עבירות מין ואלימות או משהו כזה. לומר שאותם גופים באמת ילכו על פסקה (2) שזה ה-שבע-שבע.

עזבי. די. יש גבול למה שאני יכול לעשות. אני אחזור לארבע-ארבע. אי אפשר כך. אי אפשר ברגע האחרון ללחוץ וללחוץ. חמש וחמש, ותאמיני לי שאני חושב שזה בסדר גמור. לפני כן כולכם שמחתם על כך.

החוק הזה עושה כל כך הרבה טוב ואנחנו חוששים שהוא יעשה בנקודות האלה נזק גדול מאוד. היום משפחות מאמצות נבדקו 17 שנים.

גמרנו. קבענו ארבע-ארבע. שיניתי את זה היום לחמש-ארבע. עכשיו אני כבר הולך לחמש-חמש. די. עזבו את זה.

רק שיובן. אנחנו מדברים על עבירות מין ואלימות ועבירות ביטחוניות. זה החמש-חמש?

לא. אמרנו עו"סים לפי חוק.

כל חמש-חמש.

מה זה הכול?

כל העבירות זה חמש-חמש.

לא. רגע. מה זה הכול? חבר'ה, עשו לי טובה. אנחנו קבענו על ארבע-ארבע. הייתה כאן בקשה בנושא הספציפי שאתם דיברתם עליו והסכמתי להחריג את זה לחמש-חמש. אל תכניסו לי עכשיו את הכול עוד פעם.

לא מדובר רק על אלימות. הכוונה היא לאותם עו"סים לפי חוק. אנחנו מבחינתנו משפחות מאמצות ומשפחות אומנה שזה גם רלוונטי.

ומורים זה לא רלוונטי?

השירותים הספציפיים האלה, הייחודיים האלה.

אם אתם רוצים להכניס את הכול לשם, זה לא.

מה שאודיה מתכוונת זה שיש שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא ללכת על זה שבעבירות מין, אלימות וביטחון או מה שתקבע, יהיה חמש-חמש. או אפשרות אחרת היא ללכת על לפי הגופים שמקבלים.

גם וגם.

מה ההבדל בין הגופים האלה לגופים אחרים?

היה שבע ושבע ועכשיו זה חמש וחמש.

תודה רבה לכולם. אנחנו קבענו כבר שזה ארבע וארבע. נקודה. הייתה בקשה ספציפית בנושא שלכם, הנושא של קטינים, אני מסכים לחמש-חמש ורק לנושא הזה ואחרים יישארו ארבע-ארבע, כי גם קבענו.

באיזה מתווה? שאני אדע מה לכתוב.

לא יודע איזה מתווה.

המתווה של עבירות מין ואלימות, זה או שאנחנו מדברים על מתווה לפי גופים - - -

לא יודע.

קטינים מטופלים לא רק במשרד הרווחה. אני מדבר על הקטינים, אבל בית חולים לחולי נפש שמטפל בקטינים או בחולי נפש? או בית ספר? סליחה שאני חוזר למורים כל פעם. יש 180,000 מורים.

נכון. זו בדיוק השאלה. האם אנחנו הולכים על מתווה של הגופים או לפי עבירות.

אני אשאיר את זה ארבע. אני לא יודע לומר לך עכשיו כי אני לא יכול עכשיו להתחיל להבין מה. הייתה בקשה מיוחדת כאן בנושא. הסכמנו. מה שאמרתי קודם - חמש וארבע, ועכשיו זה יהיה חמש וחמש. נקודה.

לפי הגופים או העבירות?

אודיה, מבחינתכם אם זה לפי עבירות מין ואלימות?

לפי מה שגיא אומר, עבירות.

יש תקופת התיישנות שונה, תלוי איפה אתה עובד.

אלה רק עבירות אלימות חמורות. זה מצומצם מדי.

יש הגדרה של מין ואלימות בחוק נפגעי עבירה.

שלא יהיה חמורה. זה לא הגיוני.

מין, אלימות וסמים? זה יהיה בחמש-חמש?

גם עבירות טרור.

טרור זה לא אלימות?

עבירות בהתאחדות בלתי מותרת, זאת לא אלימות.

רבותיי, תמו הדיונים.

למה לא להוסיף גם עבירות טרור?

אפשר. אפשר להוסיף הכול. סיימנו.

אדוני, חמש-חמש יותר קרוב לעמדתך מהעמדה של כולנו כאן. זה מייצר האחדה. לדעתי באמת יש כאן קושי אחר כך להסביר למה העבירה הזאת ולא אחרת. זה חמש-חמש. כולם חושבים שבע-שבע ואדוני חושב ארבע-ארבע. חמש-חמש הרבה יותר קרובה לעמדתך אבל זה מייצר גם איזושהי האחדה, כי אחרת למה ביטחון כן וזה לא? למה מורה כן וזה לא?

אתה מציע להישאר על ארבע-ארבע?

אני לא מייצג כאן עמדה. אני רק חושב שאם מנסים להגיע - - -

הבסיס שלנו היה ארבע-ארבע. נקודה. הסכמתי להחריג את זה. זאת הייתה החלטת ועדה. זה כבר רץ. זה כבר עבד וקבענו את זה כבר לפני כמה ישיבות. הייתה בקשה מיוחדת כאן להחריג והחרגנו את המקרים האלה לחמש-חמש. די. עזבו. גמרנו. עכשיו כולם עם הפנים נפולים במקום להיות שמחים.

לשתי עבירות ברשימה שקבענו?

חמש-חמש בעבירות מין ואלימות לפי ההגדרה בחוק נפגעי עבירה וסמים.

להגדרה הזאת נצטרך להוסיף סעיף מסוים בחש"צ שמתייחס לעבירת מין חמורה.

לא חמורה. עבירות מין.

למה לא להוסיף טרור?

טרור היה קודם בארבע? הוא נשאר בארבע.

משפט ואני מסיימת. נכון שאין כמעט אירועים כאלה אבל היה ויהיה אירוע כזה, עדיף שכן יהיה להאריך.

הלכנו היום מספיק לקראת הטרור והוא יכול להישאר כך.

בדיון הקודם ביקשנו שלרשויות המקומיות יהיה מידע גם בתקופת המחיקה ולא רק בתקופת ההתיישנות. והוועדה לא הכריעה בסוגיה.

לא יודע על מה את מדברת.

ביקשנו שלרשויות המקומיות יהיה מידע גם ביחס לתקופת המחיקה ולא רק ביחס לתקופת ההתיישנות. הוועדה עוד לא הכריעה בבקשתנו.

לא חושב שדיברנו על זה. למה לרשויות צריך להיות גם בתקופת המחיקה?

ביקשנו לפני ההפסקה. מאחר שיש נושאים בדיוק כמו הרווחה, כמו הבריאות וכמו החינוך. אלה נושאים שבהם יש לזה משמעות.

נשאר רק על ההתיישנות. אני לא יכול לפתוח עכשיו.

רק נבהיר. בתוספת השנייה, כמו שהיא כרגע, כן תישאר איזושהי אפשרות של תוספת שנייה ריקה כדי שיהיה אפשר להוסיף לה בעתיד גופים, אבל בעיקרון אנחנו מפצלים את התוספת השנייה.

מי בעד הפיצול כפי שהוסבר על ידי היועצת המשפטית? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – פה אחד
הפיצול נתקבל.

הפיצול אושר פה אחד.

עכשיו אנחנו מצביעים על החוק.

על תנאי שיאושר הפיצול במליאה.

החוק עליו נצביע הוא הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2018 עם כל התוספות שעשינו ועם כל השינויים שעשינו ועם אותם סעיפים שיש צורך עוד קצת לנסח את הדברים ביניכם באותה רוח שדיברנו. אם כן, מי בעד?

הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2018 נתקבלה.

הצעת החוק אושרה פה אחד.

אני רוצה להודות לכולם. קודם כל, לנועה. לגבי, לליאורה, לרות שישבה אתנו. ושוב, אני לא מפרט את שמות כולם אבל תודה לכולם, גם שאלה שכעסנו עליהם קצת ובטח כעסו גם עלי. מירה, תחייכי, בסוף עשית הרבה היום בשביל השלטון המקומי. גם נשאר משהו אחד לא כך, בסדר.

יש מקצה שיפורים, אדוני. בתקנות.

באמת תודה רבה לכולכם. אני מתנצל גם על קוצר הרוח אבל אתם שרואים שאם לא זה, לא היינו מספיקים והכול היה נופל לטמיון. תודה רבה לכולם. סליחה מכולם. באמת מגיע לכולכם יישר כוח גדול.

אחרי שהצבענו, רות רוצה לומר משהו?

לגבי ולליאורה הרבה יישר כוח.

תודה לפרופסור קנאי שעמדה בראש הוועדה שהוקמה ב-2008 והיום, עשר שנים אחרי, אנחנו רואים את התוצאות. כמובן תודה ליושב ראש הוועדה וליועצת המשפטית ולשותפתי לדרך ושותפיי כאן סביב השולחן שהתמידו. תודה לכולם. מבחינתי זה רגע מאוד משמח.

יישר כוח גדול. אם עוד מישהו רוצה לומר משהו, בבקשה.

תודה לגבי. היינו יחד. כמובן צר לי שלא הייתי בוועדה כי אני בטוחה שהייתי מאוד נהנית. כך קיבלתי חלקים. לכולם תודה רבה ובעיקר לך היושב ראש. בסופו של יום הצלחנו לעבור את הדרך הארוכה אבל הנה, הגענו לזה ב-12:06 בלילה. נועה, את מדהימה. אנחנו יושבות ונפעמות ממך, מהיכולת שלך, אחרי שגם אתמול בילינו בלילה בשעה הזאת, גם לא ישנת ואת ממשיכה באותו קצב. זה משהו יוצא דופן. כל הכבוד.

אסף, תודה גם לך. כמובן תודה לכולם.

מי שלא הזכרנו את שמו, התכוונו כן לומר לו תודה. לשירי, למירה ולכולם. באמת לכולם מתכוונים. גם לאוצר תודה, למרות שהייתה תקופה ששתקתם ועסקתם בדברים אחרים אבל בסוף פתאום התעוררתם. בסדר, עשיתם את שלכם. תודה לגיא ולאן שמלווה אותנו. תודה לאודיה, לשרונה, ל-ורד, ללירון. כל אחד נאבק על משמרתו באופן לא רגיל ובצדק, ותשעים אחוזים כל אחד קיבל.

אני רוצה להודות לכולם על כל השותפות וההתמדה בדיונים הרבים שהיו לנו. אני לא רוצה לומר שמות כי אני מודה לכולם. במיוחד לגבי ולליאורה על שעות רבות מאוד של עבודה משותפת.

יישר כוח גדול.

תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 00:06.