פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



14
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
31/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 938
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), שעה 10:30

הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשע"ח 2018

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
ג'מעה אזברגה

איתן ברושי

ממונה זכויות עובדים זרים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - שירי לב-רן

עו''ד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - הילה קפלן

עוזר מנכ"ל, משרד השיכון - נתנאל לפידות

יועמ"ש, רשות האוכלוסין, משרד הפנים - אפרת לב ארי

מנהלת נושא הסכמים בילטרליים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים - שרלי רייסן

מנהל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים - פנינה בראשי

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי גלברג-סומך

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר - שקד כסלו

רפרנטית תעסוקה באג"ת, משרד האוצר - יעל לינדנברג

ראש אגף כוח אדם ויחסי עבודה, התאחדות בוני הארץ - יצחק גורביץ

סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות - יואב בכר

ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין - ח'אלד דגש

מת"ל, כנסת 19 - מאיר חלבי

עוזרו של משה בר, תנו יד לחירש נכים למען נכים - דן מיכאל קדרון

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התאחדות בוני הארץ, התאחדות המלונות בישראל - עידית שבתאי סידיס



צבי רוט



ניצן צבי כהן

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אסתר מימון
הצעת תקנות עובדים זרים(פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשע"ח 2018

היום ה-31 בדצמבר 2018, כ"ג בטבת השתע"ט, השעה 09:39 דקות. זו הצעת תקנות לעובדים זרים בתחום התיירות. אני מברך את שר האוצר שמשך את ההתנגדות שהייתה לו - - -

הוא לא משך את ההתנגדות, הוא משך את ההסכמה שלו. הוא חזר בו מהסכמתו לתקנות של העובדים הזרים בחקלאות.

מה זה אומר?

אני לא יודעת מה זה אומר, אולי הממשלה תוכל להגיד מה זה אומר.

אולי משרד האוצר יוכל להסביר.

מה זה אומר?

משרד האוצר שיסביר.

משרד האוצר אכן חזר בו מהסכמתו, ולכן בשלב זה לא ניתן להתקדם עם התיקון.

לא הבנתי. הם כן יקבלו את הפיקדון?

הוא לא נותן את הסכמתו. הוא מתנגד לתיקון שהוצע לגבי הסדרת חובת - - -

זה בסמכותו?

נדרשת הסכמתו לתיקון, ולכן הוא יכול להתנגד, ואז לא ניתן להתקדם עם התיקון.

בחקלאות בלבד או גם פה?

בחקלאות בלבד.

היחסים הבינלאומיים יתערערו במדינה הזאת, חוץ מהצדק החברתי המינימלי שנפגע ופוגע בעובדים זרים. זה אפילו לא יהודי, והאסלאם לא אוהב את זה. נכון, ג'מעה? אני חושב שזה לא הגון כלפיהם. שרים אמורים להיות עם אחריות גדולה יותר.

אנחנו עוברים לנושא עובדים זרים בעולם התיירות. מי רוצה להציג את זה?

אנחנו מבקשים היום לתקן את תקנות עובדים זרים (פיקדון), כך שהן יחולו גם על ענף המלונאות. אדוני, להסביר קצת את הרקע?

כן. כמה כאלה יש?

פרק ד' לחוק עובדים זרים קובע הוראות בדבר הפקדת כספים לטובת עובד זר בקרן או בפיקדון. התקנות המוצעות מציעות להסדיר את הנושאים שקובעים את החובה של מעסיקי עובדים זרים בענפים שונים להפקיד כספים לטובת העובדים הזרים, את סכומי הפיקדון, את הגוף שעליו יופקדו הכספים, את תנאי הזכאות של העובדים הזרים לקבל את הכספים, האפשרות לנכות מהם סכומים שונים כאשר הם לא יוצאים מישראל במועד וכן הלאה.

הראשונה, יצירת פיקדון שאליו יוכל המעסיק להפקיד את הכספים המגיעים לעובד בגין זכויותיו הסוציאליות; המטרה השנייה יצירת תמריץ ליציאה מישראל בתום תקופת השהייה שחלה עליו; והמטרה השלישית היא צמצום פערים בעלויות העסקה של עובדים זרים לעומת עובדים מקומיים.

במאי 2016 הוועדה אישרה תקנות פיקדון שהוחלו ביחס לענף הבניין וענף הטכנולוגיה הייחודית ועל חברות הסיעוד. התיקון שכרגע אנחנו מבקשים לערוך בתקנות עוסק בשני דברים עיקריים: הדבר הראשון זה החלת התקנות על עובדים זרים בענף המלונאות. אנחנו מבקשים להחיל את התקנות האלה בעקבות החלטת ממשלה מאוגוסט, שעניינה קידום והבאת עובדים זרים - - -

אוגוסט של איזה שנה?

אוגוסט 2018.

- - - שעניינה קידום והבאת עובדים זרים לתחום המלונאות. בהחלטת הממשלה הוחלט על הבאתם של עובדים זרים לענף המלונאות, ונקבע בהחלטת הממשלה ששר העבודה יגיש לוועדת העבודה תיקון לתקנות הפיקדון, כדי שהתקנות יחולו גם על עובדים זרים בענף המלונאות. נקבע עוד שתנאי למימוש מכסת העובדים הזרים במלונאות הוא פרסומן של התקנות. התקנות מבקשות לקבוע את כל הדברים שעליהם דיברנו בהתחלה.

דבר נוסף שאנחנו מבקשים לתקן במסגרת התיקון הזה זה את המנגנון של חישוב הסכומים בענף הבניין והטכנולוגיה הייחודית. בנוסח הנוכחי נקבע סכום קבוע שאותו המעסיקים צריכים להפקיד, אבל הסכום הזה צריך להתעדכן מדי שנה לפי הנוסח הנוכחי, ובנוסף הוא לא בהכרח מכסה את כל העלויות של המעסיק בעד הזכויות הסוציאליות, לכן ביקשנו לשנות את המנגנון, כך שזה יהיה מנגנון שהמעסיק יצטרך להפקיד שיעור מסוים מסך המשכורת של העובד לפיקדון, וזה ייצור מצב של ודאות, גם בקרב העובדים וגם בקרב המעסיקים. אלה שני התיקונים העיקריים.

איך אנחנו דנים עכשיו בתיירות, כשמצד שני שר האוצר מושך את הפיקדון לחקלאים? מה הנימוק?

זו בחירה של שר האוצר לא לתת את ההסכמה שלו לפיקדון בחקלאות וכן לתת את ההסכמה - -

בלי לנמק?

- - לפיקדון במלונאות. כיוון שנדרשת הסכמתו, הוא יכול לבחור אם לתת או לא לתת אותה.

זה לא אומר שהעובדים לא יקבלו את הזכויות שלהם, רק שלא באמצעות הפיקדון.

רק שלא באמצעות הפיקדון. כל דיני העבודה עדיין חלים, עדיין המעסיקים מחויבים להבנתי – יש כאן נציגת משרד העבודה – עדיין מחויבים בהפרשות סוציאלית, בפיצויי פיטורים, בפנסיה – בכל הדברים שהם מחויבים - - -

רק שבפועל זה לא קורה.

הם עדיין מחויבים.

מי הגברת?

אני ממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, זה מאוד מכעיס. נכון שפורמלית, מבחינה משפטית ומבחינת הדין שחל, יש חובה על המעסיקים בחקלאות לתת את כל הזכויות בדיני עבודה, לרבות הזכויות הסוציאליות. עם זאת, אנחנו יודעים שהלכה למעשה נוהגת שיטת" מצליח", ולכן ביקשנו לקדם את עניין הפיקדון, בדיוק בגלל זה. אני חייבת להגיד שהמשיכה של ההסכמה מאוד תמוהה בעינינו.

אדוני, הענפים לא תלויים זה בזה. אני מבינה שענף המלונאות ביקש לקיים את הדיון הזה.

אני רוצה שיהיה דיון דווקא על החקלאות. זה אומר שהחקלאים שדוחפים לא לשלם באמצעות פיקדון, הם הופכים את עצמם לעבריינים.

לא בהכרח.

אני לא אצא עם אמירה כזאת כמובן, כי אני בוודאי שלא אכליל את כל המעסיקים בחקלאות, אבל מה שאנחנו רואים בשטח זה שבסופו של דבר יש הרבה מאוד עובדים זרים בחקלאות שנפגעים, שלא משולמות להם כל הזכויות שלהם, וביקשנו למנוע את זה, בין השאר גם באמצעות הפיקדון, וזה לא קורה. זה בהמשך למה שאדוני אמר בתחילת הדברים לגבי ההתחייבויות הבין-לאומיות שלנו, כמדינת ישראל, לשמור על הזכויות, אל מול המדינות שמביאות לנו את העובדים הזרים האלה. התחייבנו וכרגע אנחנו נראים לא טוב

לצערי את צודקת. רצית, נציג החקלאים מהקיבוצים?

קודם כול, בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, החקלאים הם דווקא חברי מושבים. המרכיב העיקרי של עובדים זרים הוא במשק המשפחתי.

אבו וילן עבר מחנה?

לא. כולנו התאחדות חקלאי ישראל. לא באתי לכאן להגן על מישהו, באתי לשמוע את הדיון. זה עניין אותי, אבל אני לא רוצה, בטח לקראת סוף הכנסת, להפוך את זה למחלוקת. אני רק יכול לומר שבזמנו, כשפנינו ליושב-ראש הוועדה, הייתי בישיבה שדנה בפיקדון, והיושב ראש בצדק הואיל לדחות את ההחלטה לתקופה לא קצרה.

על פי בקשתך.

נכון. אני רוצה לשבח. כדי לאפשר את הבדיקה, והארכה הייתה ארוכה אפילו מזמן הפגרה, ממש עד לאחרונה.

אני, כמי שבא מהרצון לראות את הדברים כמו חברי אלאלוף לפחות, הזמן לא נוצל נכון למטרה שהייתה כדי לבחון, לא את הפיקדון, אלא את המרכיבים הרחבים של עלות עובדים זרים. כשאני אומר חקלאות, זה נכון גם לאחרים, כי פנו אלינו.

בטח חבר הכנסת יודע, שאחד הדברים הראשונים למשל שעשינו דרך ועדת הכספים היה ביטול של מס מעסיקים. היה מס מעסיקים של 160-150 מיליוני שקלים בשנה, והוא הכביד מאוד על החקלאים, והורדנו אותו להסכם, שנמשך כבר מספר שנים, לחמש שנים כהוראת שעה.

אני חושב – ופרופ' אבי שמחון, שלא ידוע כחקלאי גדול בהשקפות עולמו, חיזק את הטענה – שעלות העבודה של העובדים הזרים בישראל היא גדולה מדי, לא קטע זה או אחר, ונוצרת מציאות שמצבם הוא טוב מהמעסיקים שלהם.

אני לא מציע לפגוע באף אחד, ואני בא מתפיסת עולם שלא פוגעת, אבל האם החקלאים לא נפגעים? זו לא השאלה של הפיקדון, זו השאלה של התמונה הכוללת לצערי.

זה לא הדיון על החקלאות.

לכן הוויכוח על ה-500 שקלים, שהוא לא דבר פשוט, הוא לא נולד מהוויכוח עכשיו. אני מבקר את חבריי שבתקופה שחבר הכנסת אלאלוף נתן לא נוצל הזמן כדי לבחון את העלות הכוללת של העובדים הזרים. אם הייתה נבחנת העלות הכוללת, שאלת הפיקדון הייתה חלק מזה. במצב של היום זה הקש ששובר את גב הגמל, זו התמונה שהחקלאים מייצרים על עלות העסקה. וצריך לזכור שחלק משאלת העסקת העובדים הזרים נובעת ממצב הביטחון. החקלאים היום יכולים להביא עובדים מעזה, היו פעם עובדים פלסטיניים.

יש גם היום עובדים פלסטיניים.

לא מספיק.

אדוני היושב-ראש, פניתי למשרד החוץ ובודקים עובדים מירדן. מביאים לתיירות 800 עובדים מירדן, רצינו גם לחקלאות, לפחות שקרובה לגבול, זה חלק מהכללים. לכן אני מבקש לא לכנות את החקלאים בשמות גנאי. הממשלה יודעת שאין עובדים, היא לא יכולה להפוך את המשבר בעובדים למקור הכנסה לאוצר. לא התכוונתי לפיקדון, אלא לאותם המיסים שמטילים על העובדים הזרים.

אני רק מזכיר לך שכדי להעביר את הפיקדון הקלנו על הוצאות מסוימות, כולל דיור והחזקה. את זה לקחו. זה היה חלק מהאיזון, אבל לא חשוב. החקלאים הם הכי טובים בעולם, עם היושרה הכי בעולם, ולכן יש לנו ניצול של עובדים זרים בחקלאות. סופית, אף אחד לא ישכנע אותי אחרת לצערי.

בבקשה, בואו נעבור לתקנות.

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון מס'...), התשע"ט-2019


בתוקף סמכות שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיף 1יא(ז)(5) לחוק, בהסכמת שר האוצר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

תיקון תקנה 1
1.
בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 1 –



1. אחרי ההגדרה "חשבון בנק" יבוא:




""מעסיק" – חברת סיעוד, מעסיק בענף הבניין, בעבודה בטכנולוגיה יחודית או מעסיק בענף המלונאות, לפי העניין";



1. אחרי ההגדרה "מעסיק בענף הבניין בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית" יבוא:




""מעסיק בענף המלונאות" – מעסיק בענף המלונאות, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף המלונאות, ";



1. אחרי ההגדרה "עובד זר" יבוא:




""עובד זר יומי" – אזרח מדינה הגובלת בישראל, שהוא עובד זר המועסק כדין בישראל והיוצא, דרך כלל, את ישראל למקום מגוריו באותה מדינה בתום יום העבודה".



ההגדרה הזאת של "עובד זר יומי", נבקש מהמשרדים להסביר את ההחרגה ואחרי זה נתייחס.

הירדנים.

הכוונה, אדוני היושב-ראש, שיש לנו כיום שתי מכסות של עד 1,800 עובדים מירדן, יומיים, שנכנסים.

כמה מירדן?

1,500 לענף המלונאות ועוד 300 ליתר הענפים, כשבפועל מועסקים בעיקר בעסקים מתחום התעשייה, שירותים ובניין. העובדים האלה מועסקים רק באזור אילת, הם נכנסים בבוקר ויוצאים בערב, או נכנסים בצוהריים ויוצאים. בקיצור, עובדים שנכנסים ליום עבודה וחוזרים הביתה לירדן לישון או לכל מיני מגורים בעקבה שיש להם. זה לא עובדים שנכנסים לפה מחו"ל, נשארים פה וישנים פה ורק יוצאים לחופשות מולדת אחת לתקופה.

אנחנו גם רוצים כאלה לחקלאות.

תפנו לשר החקלאות, והוא יודע לקדם את זה.

נעבור לתיקון תקנה 2. התיקונים לנוסח נעשו מתוך הנחה שתקנות החקלאות כן יפורסמו, אבל כיוון שהדבר לא יקרה כרגע, אני אחזור לנוסח המקורי. במקום תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא הנוסח הזה.



"פיקדון בעד עובד זר מועסק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית.
2.
"(א) מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה יחודית ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית שהוא מעסיק, פיקדון בסכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בעד משרה מלאה לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו.";






(ב) על אף האמור בצו הרחבה, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, תשלום סכום הפיקדון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בעד חודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך.";



אדוני, כאן צריך להופיע גם סעיף קטן (ד) בתקנות עובדים זרים, הוא צריך להישאר על כנו.





(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), עבד עובד זר כאמור בה רק בחלק מימי החודש, בשל אחד מן הטעמים המפורטים להלן, יהיה סכום הפיקדון שעל המעסיק לשלם בעדו בשל אותו חודש שווה למכפלת הסכום האמור בתקנת משנה (א), במספר ימי עבודתו של העובד הזר באותו חודש, לרבות המנוחה השבועית, חופשה שנתית, ימי מחלה וימים שאין עובדים בהם לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובכלל זה ימי חג, כשהוא מחולק במספר כל הימים שבחודש האמור:





(1) תחילת עבודה שלא בתחילת חודש;




(2) סיום עבודה שלא בסוף חודש;




(3) חופשה ללא תשלום בשל מחלה וכן חופשה בלא תשלום בעת שהייה זמנית מחוץ לישראל אם העובד הזר הורשה מראש לחזור אל ישראל לפי חוק הכניסה לישראל.



זה יהיה במקום תקנה 2, כשכאן השינוי כמו שהוסבר קודם, שעובדים בענף הבניין, שעד היום היה סכום נקוב שהיו צריכים לשלם – מה שצריך להעביר לפיקדון או הפיקדון הוא מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק. כמובן, אם יש תנאים סוציאליים נוספים, חייבים בהם לפי תקנה 1יא(ו). בעיקרון זה יהיה סכום הפיקדון.

מחיקת תקנה 3
2.
בתקנה 3 לתקנות העיקריות, תקנת משנה (ג) – תימחק.

הוספת תקנה 3א
3.
אחרי תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:



"פיקדון בעד עובד זר המועסק בענף המלונאות
3א.
1. מעסיק בענף המלונאות ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף המלונאות פיקדון בסכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בעד משרה מלאה לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו.
1. על אף האמור בצו הרחבה, בהסכם קיבוצי או בחזה עבודה, תשלום סכום הפיקדון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בעד חודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך.
1. על אף האמור בתקנת משנה (א), עבד עובד זר כאמור בה רק בחלק מימי החודש, בשל אחד מן הטעמים המפורטים להלן, יהיה סכום הפיקדון שעל המעסיק לשלם בעדו בשל אותו חודש שווה למכפלת הסכום האמור בתקנת משנה (א), במספר ימי עבודתו של העובד הזר באותו חודש, לרבות המנוחה השבועית, חופשה שנתית, ימי מחלה וימים שאין עובדים בהם לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובכלל זה ימי חג, כשהוא מחולק במספר כל הימים שבחודש האמור:








1. תחילת עבודה שלא בתחילת חודש;








1. סיום עבודה שלא באותו חודש;








1. חופשה ללא תשלום בשל מחלה וכן חופשה ללא תשלום בעת שהייה זמנית מחוץ לישראל אם העובד הזר הורשה מראש לחזור אל ישראל לפי חוק הכניסה לישראל".

תיקון תקנה 4
4.
האמור בתקנה 4 לתקנות העיקריות יסומן "(א)" ואחריו יבוא:



תקנות 2, 3 ו3א עוסקות בנושא של תשלום הרכיבים של תגמולי המעביד ומרכיב הפיצויים לפיקדון.



"(ב) על אף האמור בתקנות 2, 3 ו3א, ובלי לגרוע מהוראות סעיף 1יא(ו) לחוק, סכום הפיקדון לפי התקנות האמורות לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 1יא(א) לחוק, כפי עדכונו לפי החוק."



זאת אומרת, יש לנו מגבלה שהחוק קבע לסכום מקסימלי של הפיקדון. סכום הפיקדון לא יעלה על הסכום הזה, ועדיין בכל מקרה, מרגע שנקבעה חובת הפיקדון לענפים האלה, המעסיקים צריכים להעביר את כל התנאים הסוציאליים שהם חייבים בהם לפי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה לחשבון הפיקדון.

הוספת תקנה 12א
5.
אחרי תקנה 12 לתקנות העיקריות יבוא:



"סייג לתחולה
12א.
תקנות אלה לא יחולו על מעסיק של עובד זר יומי לעניין העסקת עובד כאמור. "



כפי שהסברת לגבי העובדים היומיים, הפיקדון לא שייך להם, כי ממילא הם יוצאים מן הארץ.

רק חשוב להדגיש שכמובן המעסיקים מחויבים לשלם להם את כל מה שמגיע להם לפי דיני העבודה שחלים בישראל. כלומר, זה לא גורע מחובתם.

שאלנו על העובדים היומיים, איך הם מקבלים את התנאים הסוציאליים? איך הם משלמים את זה בפועל? הרי הם לא פותחים להם פה קופת גמל פנסיונית.

העובדים הירדנים שעובדים במלונות באילת הם עובדים חד-יומיים. קודם כול, גם כאן המשכורות משולמות ישירות לעובד, אין חברות ופטנטים אחרים.

הגיוס הוא ישיר?

הגיוס היום הוא בעיקרון גיוס ישיר. ממש מראיינים אותם, אפילו לפעמים בוידיאו קונפרנס. מגיעים לפה עובדים מירדן. המיזם הזה הציל את המלונאות באילת, הניקיון של החדרים. הם מקבלים את כל התנאים הסוציאליים על פי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה, עד רמה, אמרתי לחברות ממשרד העבודה, שלפעמים היא קצת מגוחכת, כי אפילו אם יש תוספת אילת, שזה לעובדים בשביל שירדו לעבוד באילת, הם מקבלים תוספת אילת. הם מקבלים אחרי שנתיים קרן השתלמות וכל הדברים האלה.

הדבר היחיד שאני חושב שאולי את רוצה להעיר עליו, ברגע שאין קופת פיקדון, רוב חברות הביטוח לא מבטחות, אז הכסף בעיקרון נשמר והם מקבלים אותו על פי צו ההרחבה. אם נגיד עובד פוטר, הוא מקבל את הפיצויים, הוא מקבל את החלק של הגמל שהמעסיק מפריש. כל הכספים האלה הם מקבלים בצורה ממש מסודרת.

בהתאם לפסיקה ברגע שאין קופת פיקדון ואי-אפשר לפתוח קרן פנסיה לעובד זר, צריך לעשות מה שנקרא "ביצוע בקירוב", זאת אומרת, לשלם לו בסיום ההעסקה את הזכויות שהיו מגיעות לו. כמו שיואב אמר, בסיום ההעסקה הם צריכים לשלם להם את מה שהם אמורים לשלם לעובד ישראלי או לעובד זר שיש לו פיקדון באופן שוטף, שזה כסף בעבור פנסיה ופיצויי פיטורים, ואם יש זכויות נוספות, כמו קרן השתלמות, הם צריכים לשלם גם את זה.

קרן ההשתלמות משולמת חודש בחודשו למשכורת.

אני אדייק שיש גם פסיקות שאומרות שניתן לשלם כדרך המשכורת, זאת אומרת, להוסיף תוספת שמגלמת את הזכויות הסוציאליות של עובד. זו גם אופציה. זה נקרא "ביצוע בקירוב". זאת אומרת, יש שתי אופציות, או לשלם את זה כתוספת לשכר מדי חודש או לשלם בסיום ההעסקה את כל הסכום.

ההוראה הזאת שקראנו, שהתקנות האלה לא חלות על עובד זר יומי, זו הוראה כללית, היא לא רק לענף מסוים. ככלל התקנות האלה לא מתייחסות לעובד זר יומי.

אין קשר עם השלטונות הירדנים?

יש קשר מצוין.

הם אוהבים את זה?

הם מאוד אוהבים את זה. מאוד. זה בערך פי שלושה עד ארבעה שכר מהשכר הממוצע שם. הם מרוויחים אצלנו מצוין.

גם בים המלח?

עדיין לא, אנחנו עובדים על זה. אנחנו מקווים. בים המלח יכולה להיות בעיה בדיוק אפרופו הדיון הזה, כי בים המלח המעבר יכול להיות רק מאזור אילת. אם נקבל אישור ממשלה על ירדנים לים המלח, כנראה שזה יהיה שבוע-שבוע - -

שהעובדים לא יהיו יומיים.

- - ואז נצטרך לבוא לוועדה, בשביל להוריד את העלויות המטורפות של אגרות. ברגע שעובדים זרים ישנו פה, יש היטל ועלויות מטורפות של אגרות וכל הדברים האלה. דרך אגב, אפרופו החקלאים, מה שדיבר חבר הכנסת ברושי, הוא אמר שיש להם עלויות. החקלאים משלמים אפס היטל עובדים זרים, ואנחנו משלמים 20%. אגרות 11,500 שקל לשנה. רק כדי לסבר את האוזן, 70 שקל לשעה לעובד.

אצלנו בענף הבנייה 20,000 שקל.

כמה אתם משלמים אגרה?

20,000 שקל. 12,000 שקל דמי היתר ועוד 9,000 שקל אגרות. בנוסף, 15% מס להסדר העסקה.

הם 15% אנחנו 20%.

החישוב שהצגנו בוועדת הכספים זה יוצא על כל עובד זר בשנה תוספת של 37,000-36,000 שקל.

המדינה מרוויחה על הגב שלהם.

מזל שיש רוכשי דירה - - -

בואו נתקדם.

תחילה והוראת מעבר
6.
1. תחילתן של תקנות אלה –




1. לגבי מעסיק בענף הבניין ובעבודה בטכנולוגיה ייחודית – ב-1 בחודש שלאחר פרסומן;




1. לגבי מעסיק בענף המלונאות – ב-1 לחודש שלאחר פרסומן.



1. על אף האמור בתקנה 3א לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנות אלה, יעביר מעסיק בענף המלונאות את כספי הפיקדון שבעד התקופה שעד יום כ"ד באדר ב' התשע"ט (31 במרס 2019) לחשבון הבנק כמשמעותו בתקנה 4 לתקנות העיקריות, לפי בחירתו באחת האפשרויות המפורטות להלן:



ניתנה פה בחירה לגבי התקופה הראשונה של התשלום של הפיקדון.




1. בתשלום אחד ביום כ"ח בסיוון התשע"ט (1 ביולי 2019);





1. בשלושה תשלומים שווים, ללא הצמדה, במועדים אלה: כ"ח בסיוון התשע"ט (1 ביולי 2019), כ"ט בתמוז התשע"ט (1 באוגוסט 2019) ו-א' באלול התשע"ט (1 בספטמבר 2019).



אולי אפשר לבקש מהממשלה להסביר מדוע נקבעה ההוראה המיוחדת הזאת לגבי תשלומי התקופה הראשונה.

קודם כול, זיהינו שלא תיקנו פה בתקנת משנה (ב) מ-31 במארס לסוף יוני, אבל לא חשוב. כרגע בגדול, מלכתחילה ביקשנו את הדחייה הזאת לכמה חודשים, כי חשבנו שחקלאות הולך להיכנס והוא מצריך מאיתנו היערכות ואפיון מחשובי שכרגע לא קיים. נוכח העדכון בחקלאות, אולי נוכל לחזור למועד המקורי.

תחזרו למועדים המקוריים כי אין טעם אם חקלאות לא נמצא.

אין לנו כרגע היערכות בחקלאות. אני לא רואה אופק לעבודה בחקלאות.

רק חשוב להסביר שהמשמעות היא שרק החל מה-1 באפריל אפשר יהיה להפקיד את הכספים טכנית בקופת הפיקדון, אבל החובה מתחילה לחול מרגע שעובדים זרים במלונאות יגיעו לארץ. אם זה יקרה לפני ה-1 באפריל, את הכספים שמגיעים לעובדים עד ה-1 באפריל, הם יצטרכו להפקיד בבת אחת או בשלושה תשלומים, איך שהמעסיקים יבחרו, אבל החובה חלה רק ברמה הטכנית ב-1 באפריל, בגלל ההיערכות של רשות ההגירה, הם זקוקים לזמן.

נחזור על המועדים, או תשלום אחד ב-1 באפריל 2019 או בשלושה תשלומים שהאחד ב-1 באפריל 2019, השני ב-1 במאי 2019 והשלישי ב-1 ביוני 2019.

יש פה נציג תיירות?

מלונאות.

לא. משרד התיירות.

הם לא הגיעו. דיברתי איתם, אבל מי שמטפל בזה לא יכול היה להגיע.

הם שלחו אותי...

זה סימן טוב. נציג הבנאים, רצית להגיד משהו?

קודם כול, אני מברך על התיקון של התקנות, כי זה עושה הרבה מאוד סדר בנושא ענף הבנייה לגבי הסכום שצריך להפריש לעובדים. זה ימנע בעיות בעתיד. שאלתי גם את עו"ד הילה רענן בזמנו, רק כדי לחדד, מבחינתנו הנושא של מרכיב ותגמולים צריך לכלול קרן השתלמות, כי העובדים הללו גם מקבלים קרן השתלמות בענף הבנייה - - -

נכון, מענף הבנייה, החל משנת העבודה השלישית, אם אני זוכרת נכון.

יש 2.5% ולאחר מכן 5%.

רק צריך להבהיר שהפיקדון עצמו הוא חלק מהרכיבים. הפיקדון הוא מרכיב תגמולי מעביד ומרכיב פיצויים, וחוץ מזה חובה עליכם, ברגע שנקבעה החובה הזאת, אתם צריכים להפריש גם את קרן ההשתלמות והתשלומים הסוציאליים הנוספים, אם יש, לאותו חשבון.

מה שאנחנו מבקשים לחדד פה, בעיקר לפרוטוקול, שהסכום הזה, התגמולים, יכלול גם קרן השתלמות לצורך הפרשנות, ואז יהיה קל לכולנו.

יש לכם אפשרות כזאת?

להוסיף פשוט שזה כולל קרן השתלמות.

לשם ההבהרה אין בעיה להגיד את זה לצורך הפרוטוקול, זה כולל גם הפרשות לקרן השתלמות.

לאותו חשבון צריך להפריש גם את כספי ההשתלמות.

מה שאתם רוצים שיהיה בפרוטוקול מדויק, תגידו במשפט אחד בבקשה.

אנחנו אומרים שהפיקדון, כמו שנעה אמרה, זה תגמולים גם לפנסיה, גם לפיצויי פיטורים וגם לזכויות סוציאליות נוספות, אם יש. למשל לקרן השתלמות, אם המעסיק צריך להפריש, הוא יפריש את זה לחשבון הפיקדון מהמועד שבו הוא צריך להפריש.

מצוין.

זה מספק אותך?

כן.

היום יש אווירה טובה. פה גמרנו? אני מודה לכם. תודה. תודה לכם, תודה על העבודה, תמשיכו לשמור על הזכויות של כל אדם ואדם, גם אם הוא זר. דווקא אנחנו היהודים אמורים לשמור על הזר והגר הגר בתוכנו.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת תקנות עובדים זרים(פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשע"ח 2018, בכפוף לתיקונים, אושרה.

תודה על התמיכה המוסרית שלכם והאישית. זה עבר פה אחד. ודאי שחלק מכם לא אראה יותר. תמשיכו לעשות עבודה נהדרת לטובת המדינה שלנו. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:13.