ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 30/12/2018

חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31), התשע"ט–2019

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



28
ועדת הכלכלה
30/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 909
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ב בטבת התשע"ט (30 בדצמבר 2018), שעה 15:00
סדר היום
<< הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31) (דחיית מועדי פירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה), התשע"ט–2018 << הצח >> (פ/4381/20)(כ/817) של חה"כ יעקב אשר, חה"כ משה גפני, חה"כ אורי מקלב, חה"כ איציק שמולי, חה"כ דב חנין, חה"כ חיים ילין
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
חברי הכנסת
אורי מקלב
מוזמנים:
ירון אבני - עו"ד בלשכה המשפטית-שוק ההון, משרד האוצר

רעיה שפרנט - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

רונן נסים - הלשכה המשפטית בנק ישראל

ברי רוזנברג - מנהל רגולציה - בנק לאומי, הנהלות הבנקים

אליסה מלכה דברה - מנכ"לית עוז בנקים לא מעל לחוק

מיכל שמעון - נציגת פורום קהלת

בקי קשת כהן - מנהלת קשרי הממשל- עמותת שומרי משפט רבנים למען זכויות אדם

ניר מיכשלטיין



מיקי טמיר



שלי סבאג



טיבי רבינוביץ



גלי כספרי



קרן פורת



יהודה גוטמן
ייעוץ משפטי:
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
לאה קיקיון

<< הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31) (דחיית מועדי פירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה), התשע"ט–2018 << הצח >> (פ/4381/20)(כ/817) של חה"כ יעקב אשר, חה"כ משה גפני, חה"כ אורי מקלב, חה"כ איציק שמולי, חה"כ דב חנין, חה"כ חיים ילין


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את הדיון בהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31) (דחיית מועדי פירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה), התשע"ט–2018, של חברי, חבר הכנסת יעקב אשר שאני פה בשם כולנו שולח לו תנחומים. אחיו אתמול נפטר בטרם עת וזו הזדמנות כאן, באמת, בשם כולנו, לשלוח לו תנחומים גדולים באמת. גברתי, מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, יועצות משפטיות, רשמת וערוץ הכנסת, וממלא מקום הדובר. כיוון שיש חובה שאת הצעת החוק יציג אחד החותמים או ממי מסיעתו – כי אם לא הייתי עושה את זה באהבה גדולה, אז קודם כל תודה לחבר הכנסת מקלב שבא להציג את הצעת החוק. אני, ברשותכם, רוצה כדי להכניס אותנו ישר לתוך התהליך עצמו, כי כאן בוועדה דנו בזה עד זרה, והיועצת המשפטית גם בדקה לבקשתנו את כל האופציות האפשריות.

אז כך: הצעת החוק מדברת על כך שמי שנטל משכנתא – אנחנו מדברים קודם כל על משכנתאות ללא ביטוח, כי מי שמבוטח, לא צריכה להיות בעיה. ומסיבות כאלה ואחרות אנחנו מבקשים כי – אם הוא באבל, או קרה איזה אירוע, קרה אסון – שהבנק יאפשר לו בעצם סוג של דחיית תשלום מבלי שהוא יבוא אתו חשבון בריביות או דברים מהסוג הזה. יש הסכמה על דבר אחד, ובדיוק נכנס לכאן טיבי רבינוביץ מאיגוד הבנקים שהעלה את העניין שמבחינתכם, מפה והלאה יש על מה לדבר. היתה התנגדות מלכתחילה על הכל. רטרואקטיבית ברור שאי אפשר לעשות את זה, וזה סוכם. גם היועצת המשפטית של הוועדה והמשנה ליועץ המשפטי והמציע, שהבין גם ממני שאני לא אסכים בשום פנים ואופן ללכת מול המערכות המקצועיות בשאלה הזו, לכן אנחנו לא מדברים על רטרואקטיבי. אנחנו מדברים לגבי משכנתאות חדשות אשר תינתנה. בעניין הזה יש הסכמה גדולה. זה לא מונע מהבנק, דרך אגב, וחשוב לי לומר – שרוצה לתת ללקוח למרות הכל ואף על פי כן, ללכת לקראתו - הוא רשאי, זאת אומרת, רשאי.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

זה ברור, הבנק תמיד רשאי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל יש פה חשיבות במובן הזה שלא יגידו שהחוק לא מאפשר.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

כרגיל, כשצריך לתת אישור לדבר כזה זה – זה כאילו, למה אתה נותן לו? ו - - - אישורים. החוק מאפשר בהליך ש - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שלא תהיה סיבה להתחבא מאחורי ההליך כאילו שזה לא משהו שאפשר לעשות אותו, זו הכוונה.

אני חושב שסיכמתי את הכל אבל אני מעביר את רשות הדיבור לחברי, חבר הכנסת מקלב. בבקשה.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>

רק כדי להגיד לך תודה רבה, לך ולמנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית ולכל הצוות – שהואלתם להביא את לסדר היום על אף סדר היום העמוס. אנחנו רואים גם את השעה שאנחנו דנים בה בעניין הזה, ובאמת, צר לנו יחד – משתתפים בצערו של חברנו, גם בחוק וגם חבר סיעתו. אתמול היינו בלוויה קורעת לב, לפני 24 שעות עוד היה חי אתנו, נמרץ, הכל היה רגיל. זה נפל לפתע פתאום ולא עזרו כל מאמצי ההחייאה, וללא כל סימנים מקודם. זה קרה לפני אשתו, לפני ילדיו והוריו המבוגרים שהיו אתו בשבת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בן כמה הוא היה?


<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>

56. ילד. חיכה הרבה שנים לילדים, ועכשיו ממש ציפה לנכד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

טרגדיה.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>

באמת טרגדיה, באמצע החיים, אבל אני רוצה להגיד לכם עוד מילה אחת, וזה קצת מחבר לי לפה את הדברים. שמעתי אתמול את ההספדים שהיו עליו. הוא היה איש שעבד בבנק למשכנתאות. הוא עבד בבנק ירושלים למעלה מ-10 שנה. הוא היה המפקח על הרגולציה, בין הבנקים. והוא התחיל כפקיד וככה המשיך הלאה. החלק הספציפי הזה – לא יכולתי ממש לדבר עם יעקב אשר על זה, אבל מעבר לזה שהוא היה פקיד בנק הוא לא ראה רק את הבנק, הוא ראה את הלקוחות, הוא תמיד היה קשוב. הוא היה מבקש לפעול, להגן עליהם בדברים שהוא ראה והבנק היה מנוע מלפעול כי החוק לא נתן לו. אני חושב שאין כמו להקדיש לו את החוק הזה. זה נכון לעשות, מתאים לעשות ומרגש מאוד לעשות את זה. זה היה ב-20 השנה האחרונות כל עבודתו. בזה הוא השקיע, והוא עשה את זה לא רק כדי לקבל משכורת, הוא עשה את זה - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

מה היה שמו המלא?

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

אברהם אשר. זכרונו לברכה.

אז אנחנו באמת עושים את זה במלוא הרגש, אבל אנחנו יודעים שאנחנו גם עושים את זה - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מחדש את הישיבה, אני מתנצל.
דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך
בכל אופן , אתה מיצית באומנות את ליבת הצעת החוק, אבל גם כשיש ביטוח עד שהם מממשים את הביטוח זה יכול לקחת זמן. אין לנו, אנחנו לא מפעילים מנגנון - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לכן אמרתי שיתאפשר ה - - -
דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך
לא, לא רק רטרואקטיבית, אנחנו מדברים גם כיום וגם הלוואות בעתיד, עד שהביטוח מתממש, כל ביטוח מתנהל בשפה אחרת. זה לוקח חודשים. הבנק כבר התחיל בתהליך.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני חושבת שיש כאן נציג של סוכני הביטוח. הם שלחו נייר שאני לא הספקתי לקרוא, הוא הגיע ממש עכשיו.
דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך
כפי שגם משתקף בהצעת החוק פה – נאמר שיש נפקותא גם למי ש - - - למעשה, לרוב רוב רובן של ההלוואות יש ביטוח חיים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אם אני זוכר את הנתונים – יש בערך 7% - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

כן. בהתאם לנתונים – ממוצע שנתי של 7% שאינם מבוטחים, שמקבלים הלוואה לדיור ואין להם ביטוח חיים.
דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך
איך שלא יהיה – גם אם יש ביטוח, הרי לא בכל ביטוח באופן אוטומטי – יש כאלה שהתהליך הוא ארוך, הוא יכול לקחת 3/4 שנה, ובזמן הזה הבנק כבר מתחיל בהליכים שלו. מעבר לזה, יכול להיות שחברת הביטוח באמת רוצה לבדוק, יכול להיות שיש לה גם - - - היא לא מוכנה לממש את הביטוח, או שיש לה טענות, או מנסה לבדוק דיווחים. עד שהדבר הזה מתמצה ו - - אותם חודשים שדיברנו עליהם שיוכלו להתארגן, המשפחה של המנוח, של הלווה. לכן, גם אם יש ביטוח אנחנו מבקשים להחיל את הצעת החוק הזו. אני לא יודע למה אין לכם הערה. אני גם לא רואה למה זה לא רטרואקטיבית, חזקה עלי מה שאמרתם - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עזוב, לא ניכנס לזה.
דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך
הרי לא מדובר בהפסד לבנק.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

בוודאי שמדובר בהפסד לבנק.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

הם מקבלים הכל עם ריביות.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

לא. זה בא לפצות את הבנקים על האיחור, וזה מוסכם בתנאי ההלוואה. בעצם, אם מחילים את זה רטרואקטיבית, אתה משנה רטרואקטיבית של תנאי ההלוואה.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>

אני לא משנה, אני בסך הכל משהה. אני לא עושה שום דבר. כל בנק שמח לתת הלוואה ל-21 שנה מאשר ל-20 שנה. אם ההלוואה היתה ל-20 שנה נותנים 12 חודש. הריביות הללו מתמשכות. אנחנו לא מבקשים לא לקבל את הריביות, לא ריביות פיגורים, כך שאין שום הפסד לבנק, הבנק רק מרוויח מזה. כל בנק שאת נותנת לו הלוואה ל-20, יש לו יותר ריביות על הכסף הזה. לא מדובר על מקרים כמו שראינו - - - שם הוא רוצה לגמור את ההלוואה מהר. כאן מדובר באנשים שהפוך – ברוב המקרים מדובר באנשים עם ביטוח שהבנק יקבל את זה בכל מקרה, וגם מדובר באנשים שמשלמים. אז אין לו מה לחשוש, וחבל שאנחנו לא עושים את זה כי ניתן כאן לאותם יתומים, אותן אלמנות – את האפשרות, ואנחנו מדברים על עשרות או מאות אלפי הלוואות שקיימות היום השוק ולא עלינו זה קורה. הנה, אתמול קרה מקרה כזה. אני לא חושב שהיתה לו הלוואה, אבל זו אחת הדוגמאות שיכולות לקרות.

לכן אני לא יודע למה בעניין הזה, זה פשוט לטובת הבנקים, אין שום בעיה. או שזה ישולם בתשלומים חודשיים יותר גדולים, גם אין בעיה, או שזה עוד שנה אחת של הלוואה, אבל איך שלא יהיה ודאי שאנחנו מדברים על כך – גם כשיש ביטוח, עדיין צריך להחיל את החוק הזה עד שמממשים את הביטוח, כי זה יכול לקחת זמן.

<< דובר >> טיבי רבינוביץ: << דובר >>

לא הבנתי את אמירתו של חבר הכנסת מקלב שבסוף הבנקים בכל מקרה מרוויחים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עזוב עכשיו את הקטע הזה.

<< דובר >> טיבי רבינוביץ: << דובר >>

לכן אני לא אכנס לזה, זה פשוט לא נכון. מה שרציתי להגיד - - -בסופו של דבר אמרת שזה לוקח 3,000 שנה עד שחברת הביטוח מעבירה את הכסף. למיטב ידיעתנו, וקצת בדקנו את העניין, זה לוקח - - -
דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך
3,000 שנה? אמרתי 3/4 שנה.

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >>

אני מתנצל. כנראה הבנתי לא נכון.
דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך
- - -

<< דובר >> טיבי רבינוביץ: << דובר >>

זה בסך הכל לוקח - - - אנחנו יודעים על 3 חודשים.
דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך
זה לא ככה. אם הבנק יש לו הערות והוא לא רוצה לממש, ויש כאן את בקי כהן שאני כבר רואה - - -ממה נפשך? אם זה רק 3 חודשים, אז מה אכפת לך? מה הבעיה? הרי הבנק משלם את זה מיד.

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >>

אנחנו מסכימים לפתיח של חבר הכנסת כבל שהציע נוסחה שמקובלת עלינו ואנחנו מוכנים להסכים לה כדי שלא יהיה שתמיד אנחנו מתנגדים. הוצע פתרון סביר לחלוטין, ללכת בעיקר על אנשים שאין להם ביטוח חיים, זה בהחלט יכול לסייע להם. זה נראה פתרון בהחלט סביר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הוא העלה נקודה אחת שאני רוצה לקבל עליה תשובה סופית: הנקודה היא כזו – בסוף אנחנו מחוקקים חוק שבסוף גם לא יעמדו בו, כמו תמיד. דהיינו, שמי שיש לו ביטוח - - - אז מה העניין? מי שיש לו ביטוח אנחנו רוצים ללכת לקראתו עוד יותר, הבן אדם כבר עשה ביטוח, הוא בסדר. אני מנסה להבין, בתווך הזה שמתקיים בין מימוש הביטוח לבין הצרות - - - הוא גם עשה ביטוח, גם אכל דגים מסריחים וגם ייזרק מהעיר. גם מצא את עצמו בצער, גם עשה ביטוח לפני כן, וגם ימצא את עצמו - - -כל העניין שאני אומר - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני רוצה להבין – במקרה שיש ביטוח, מי משלם את ריבית הפיגורים?

<< דובר >> גלי כספרי: << דובר >>

חברת הביטוח. חברת הביטוח מיום הפטירה משלמת את הכל. לכן אני לא כל כך מבינה - - -

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

לשכת סוכני הביטוח בישראל, במכתב שהם העבירו לפני זמן מאוד קצר לוועדה מציינים שההליכים נמשכים זמן רב – גם הליך קבלת צו ירושה, וההליכים הנוספים.

<< דובר_המשך >> גלי כספרי: << דובר_המשך >>

אבל חברת הביטוח משלמת את החוב מיום הפטירה.

<< אורח >> אליסה דברה: << אורח >>

בינתיים הבנקים עושים הליכים כנגד אותם אנשים שבדיוק יקירם נפטר ועכשיו הם מצויים בבעיה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -
אורח >> אליסה דברה: << אורח
אני מבקשת שיהיה כתוב בחוק, שיהיה כתוב בחוק שלא עושים הליכים - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יש פה מישהו משוק ההון?

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

נאמר פה משהו שהוא לא נכון, בדקנו אותו היום והוא גם עלה לדיון בוועדה הקודמת. גם בפוליסות וגם דה פקטו בדקנו את זה עם החברות – חברות הביטוח היום, בהתאם להוראה שלנו נושאות בפיגור של המבוטח בעודו בחיים 12 חודשים לפני מועד הפטירה. יש פה מטרה סוציאלית. לפני הפטירה, לא מועד המימוש. המטרה היתה סוציאלית. אדם חלה, לא יכול לשלם, וכו' וכו', ההוראה שלנו מחייבת את החברות לשאת בזה. הסוגיה כאן היא ממועד הפטירה עד מועד המימוש.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

ואז – מה?

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

וכאן חברת הביטוח לא נושאת בתשלום.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה מצחיק, את יודעת. בואי נתעלף מצחוק ביחד. הרי כל העניין הוא להקל.

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

נכון, ובגלל זה יש את הצעת החוק הזו, כבוד היושב-ראש. בגלל זה ההצעה הזו היא חשובה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

מדוע הן לא נושאות בתשלום ממועד הפטירה ועד מועד המימוש?

<< דובר_המשך >> שלי סבאג: << דובר_המשך >>

פוליסת הביטוח נועדה לכסות אירוע של פטירה. הפוליסה היא לפטירה. ולכן המועד שבו נקבע כמה תגמולי ביטוח זכאי המבוטח הוא במועד הפטירה – החוב שיש לו במועד הפטירה. מה שמצטבר לשארים שלו זה כבר לא לו, כי הוא כבר נפטר. אחרי מועד הפטירה הוא לא רלוונטי.


<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

סליחה, בהנחה שחברת הביטוח – אני רוצה להבין את זה עד הסוף - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה שהבנקים עוד לא הצליחו להפוך את חברות הביטוח להיות לפניהם במדד ה - - -

<< דובר >> טיבי רבינוביץ: << דובר >>

אני חושב שאתה יכול לזקוף את זה לזכותך.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

לכאורה, במועד הפטירה נוצרה העילה, ואז חברת הביטוח היתה צריכה לשלם מייד. זו היא שמעכבת את התשלום.

<< דובר_המשך >> שלי סבאג: << דובר_המשך >>

בואי נדבר על זה, גם זה לא מדויק. קודם כל, מה שאמר כאן טיבי רבינוביץ הוא נכון. אנחנו מדברים על עזיבה של 3 חודשים, בממוצע שזה ממוצע. ממוצע 3 חודשים. זאת אומרת, יש מקרים שהתשלום משולם אחרי 10 ימים, יש אחרי חודש ויש אחרי חצי שנה. איפה נתקע התשלום של תגמול ביטוח? כי תגמול ביטוח לפי חוק חוזה ביטוח – חברת ביטוח מחויבת לשלם תוך 30 יום. איפה זה נתקע? זה נתקע כאשר – וזו הוראה של משרד המשפטים, לא הוראה של חברות הביטוח ולא של רשות שוק ההון – זה נתקע כאשר צריך להביא צו ירושה. כשצריך להביא צו ירושה - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את יודעת מה זה להביא צו ירושה?

<< דובר_המשך >> שלי סבאג: << דובר_המשך >>

אני יודעת, מסכימה אתך. זו הבעיה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תקשיבו. תעודת פטירה וצו ירושה – אני עשיתי את זה, לצערי. זה יום לימודים ארוך. זה במצב שבו הכל תקין במשפחה – שאין ויכוחים, ברוך ה' כמו אצלנו, שהאמה והאחים מיד התייצבו – וזה גם לקח חודשים. זה תיאומים, והרב ההוא, למועצה הדתית, ללכת למקווה לפני כן.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

- - - דרך הרשם, קיימנו דיונים - - -צו ירושה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תבינו, יש פה סיפור שלם אם ככה. אנחנו כל הזמן סברנו שלא צריך להתעסק עם הביטוח כי הביטוח – ברור שהוא - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני מוכרחה לומר שאני לא מבינה משהו. כשאני מבטחת את עצמי שבמקרה של פטירה לא נצטרך יותר לשלם את המשכנתה.

<< דובר_המשך >> שלי סבאג: << דובר_המשך >>

הביטוח הוא ביטוח חיים. התגמול הוא החוב שלך במועד שבו לא עלינו פלוני אלמוני נפטר, אבל הביטוח הוא ביטוח חיים. ולכן, בביטוח חיים מה שקובע זה מועד האירוע המזכה – כמו כל ביטוח: אובדן כושר עבודה, ציוד, תאונות. המועד הרלוונטי - - -

<< קריאה >> לאה ורון: << קריאה >>

אובדן כושר עבודה משלמים למבוטח שלושה חודשים לאחר קרות אירוע הביטוח של אובדן הכושר.

<< דובר_המשך >> שלי סבאג: << דובר_המשך >>

אבל את יכולה להוסיף כסף ולקבל תגמול בתוך השלושה חודשים. מה שמשנה כאן זה – מתי האירוע מתגבש? לפי מה? לפי התנאים – באובדן כושר עבודה, במועד קרות האירוע. למשל, השכר המבוטח - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני כבר מזה רוצה למות, מההסבר שלך. מה בראש שלי? ממה אני פוחד? אני אומר – אם חס וחלילה קורה לי משהו, אשתי מפסיקה לשלם מייד את ההחזרים של המשכנתה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

מסתבר שלא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מסתבר שלא. אני כבר אגיד לה שלא תבנה על זה. שלא תפסיד פעמיים. נו, בחייכם, השתגענו? מה קורה פה? כל הצעת החוק בעצם, שהיינו אמורים לבוא לכאן ולעשות אותה פשיטא – מי בעד-מי נגד, נפתח לנו פה עולם שלם בגלל הביטוח.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

זה לא תחום שאני בקיאה בו, לא בדקתי את הנושא, אבל באינסטינקט המשפטי שלי הייתי אומרת שמשהו מקומם בניסוח של זה. אני לא בדקתי את הנושא, ויכול להיות שאם הייתי יושבת ובודקת הייתי מגיעה למסקנה שלכם, אבל משהו לא מסתדר על פניו, אני מוכרחה מאוד לומר.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

מהניסיון שלנו כדאי מאוד לסמוך על האינסטינקט המשפטי שלך.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני לא יודעת. אתם בדקתם את הטענה הזו של חברות הביטוח עד הסוף? בדקתם שאתם לא יכולים לתת הוראות בקשר לעניין הזה?


<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

אני לא מצליחה להבין. החוק, אם אני מבינה נכון – עוסק בזה שהבנקים יקפיאו את ריבית הפיגורים והתשלומים עד למועד - - - זאת אומרת, הבסיס של החוק מכיר בעובדה שלשארים יש עדיין חוב. נכון? זה הבסיס של החוק, כי אחרת לא היה צורך בחוק, כי אם לצורך העניין חברת הביטוח היתה נושאת בכל התשלומים של לאחר הפטירה – אז למה אנחנו נמצאים כאן? אבל העובדה היא שלא, כי אדם מבטח את התנאים במועד הפטירה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

בגלל ההימשכות של התהליכים.

<< דובר_המשך >> שלי סבאג: << דובר_המשך >>

לא. ההימשכות של התהליכים, עוד הפעם - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גברתי, עזבי. סליחה. אני רוצה להבין את הדבר הבא. אני פה מדבר עם הנציג של בנק ישראל. לא נכנס עכשיו לדין ודברים. ברגע שקרה אחד מהאירועים שמתקיימים לא עלינו פה, בתהליך הזה, יינתן לחייבים - - -כמה? 12 חודש למי שיש לו ביטוח או אין לו ביטוח. מה זה משנה? לפי השיטה הזו שהגברת משוק ההון מתארת, לעובדה שיש לך ביטוח אין בכלל רבותא, זה בכלל לא משנה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

ומקל וחומר גם – אם בן אדם - - - אחד שיש לו ביטוח, ודאי שצריך לתת לו את זה. אתה יותר בטוח בכסף שלך, אין לך בכלל ממה לחשוש. אני רק אקרא לך סעיף 7 מתוך המכתב, סעיף קצר ממכתב של לשכת סוכני הביטוח. הוא אומר: "הליך קבלת צו ירושה הינו הליך לא פשוט ולא קצר שלעתים מתמשך מספר חודשים. בתקופה זו הבנק ממשיך לדרוש את פירעון תשלומי המשכנתה המתווספים, והיעדר תשלום מוביל לריביות, וכן לאיומים על פינוי..." - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה מה שהיא אמרה . זה בעצם מה שהיא אמרה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

אלא אם כן סוכני הביטוח מגיעים יחד עם בני המשפחה - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אל תבנה על זה. ברוב המקרים – לא.
אורח >> רונן ניסים: << אורח
אני מהלשכה המשפטית בבנק ישראל. הערנו על זה בדיון הקודם. אנחנו לא רוצים שייווצר פה איזשהו תמריץ שלילי לחברת הביטוח לפעול ביעילות לטפל, לא עלינו, במקרים כאלה. ברגע שהם יידעו שהבנק לא יגבה את ריבית הפיגורים לאחר הפטירה אז הם ייקחו את הזמן שלהם. זה מצב שאנחנו לא רוצים שיקרה, זה לא טוב לאף אחד.
דובר >> שלי סבאג: << דובר
חוק חוזי ביטוח קובע 30 יום.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:20 ונתחדשה בשעה 15:26.) << הפסקה >>

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מחדש את הדיון. שתדעו לכם כאן – אני אומר לכם, לחבורה משוק ההון – עוד עניין למדתי עליכם. לא עליכם באופן אישי, חס וחלילה: אין לציבור מושג אפילו, אני אומר לכם. אני לא רוצה להשתמש במושג "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יאמרו אזובי הקיר" כי כולם בעניין הזה שווים, כולם צריכים לשלם, אבל באמת. אני כבר אומר לכם – אני אוציא מכתב לממונה על שוק ההון שיוציא הנחיות ברורות לציבור שאינו מודע אפילו להנחיות האלה. בשבילי היה שאם חס וחלילה, הרי כל הביטוח – שדרך אגב, בזמן האחרון הסתבר לי ששילמתי ב-5 מקומות ביטוח, כל פעם שאתה ממחזר עושים לך ביטוח, ופתאום מצאתי את עצמי – ייאמר לזכותו של מעודי שהכריח אותי להיכנס ל "הר הביטוח", אני מודה שזאת אחת הפעולות הטובות. הסתבר שיש לי שם קטסטרופה אמיתית, שבמשך השנים שילמתי אלפי שקלים – אתה אפילו לא מודע לזה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

שילמת על פוליסות מיותרות, בקיצור.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בכלל שלא צריכות להיות לי. ודרך אגב, אין לי ספק שכולם יודעים וכל אחד מדליק נצנץ שיכול להאיר לקילומטרים, אף אחד לא יודע בדיוק מה קורה. אף אחד לא פונה אליך ואומר לך תחליט איפה אתה רוצה להיות.

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

יכול להיות שלא הובנתי נכון. חברת הביטוח נושאת בכל התשלומים גם אחרי, כי היא מכסה את החוב נכון למועד הפטירה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עכשיו אני אשאל כדי להבין. אני שואל את השאלה הבאה – ברגע שיש נפטר או נפטרת, חלילה, אחד מבני הזוג הלך לעולמו ויש לזוג משכנתה. יש להם ביטוח. אני אגיד לך מה אני מבין ותגידי לי איפה אני טועה. לתומי סברתי שהביטוח בעצם התפקיד שלו לקחת את החוב, והוא בעצם פוטר את בן או בת הזוג מחובת פירעון ההלוואה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

אפילו כשיש שני לווים, בעל ואישה – הביטוח משלם את כל - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון. נכון. עכשיו, מה קרה? עד שיש מימוש של צו הירושה יש תהליך - - - או צו קיום צוואה. ההלוואה נושאת ריבית והצמדה – כל אחד והמשכנתה שלו, תנאי ההלוואה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

- - -הלוואה, פלוס ריבית פיגורים.

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

חברת הביטוח משלמת הכל חוץ מריבית הפיגורים של הבית. זהו. את כל החוב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל אני שואל: למה?


<< דובר_המשך >> שלי סבאג: << דובר_המשך >>

כי ריבית הפיגורים נצברה אחרי מועד הפטירה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתם אלופים.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

אבל היא חייבת לשלם את זה מיד. היא לא חייבת לשלם את זה מיד? למה חברת הביטוח לא משלמת את זה מיד, ואז – מי שמפגר זה היא, לא הלקוח.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בדיוק. מה הקשר בין חובת התשלום, פירעון המשכנתה לבין הוויכוחים שיש – או אם המועצה הדתית בפתח תקווה שצריך להגיע אליה, או הרבנות - - -

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>

- - - בדרך כלל באים, הרבה באים דווקא לבתי הדין ששם ההליך הרבה יותר קצר. רשם הירושות הוא הרבה יותר זמן. בתל אביב בכלל זה קטסטרופה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אנחנו הלכנו לרבנות בפתח תקווה. לא היתה לנו בעיה, אבל זה תהליך, זאת אומרת – זה תהליך, לתאם, מתי, יש ימים שהם בסוף מסכת ואין להם זמן – דברים כאלה.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>

זה מתפרסם ברשומות, פגרת בתי הדין, פגרת בתי המשפט – אף אחד לא - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אז מה אדוני אומר לי? יש הבדל כזה. חובת התשלום צריכה להיות לאלתר. שחרור המשכנתה צריך להיות פועל יוצא, כי בסופו של דבר גם הבנק לא יכול להגיד למי הוא נותן את הנכס אלא אם כן מישהו מביא לו את הצו – צו ירושה או צו קיום צוואה. צו ירושה וצו קיום צוואה – יש בזה חפיפה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

זה שני דברים שונים. ירושה זה ירושה על פי חוק, צו ירושה. אם יש צוואה אז מה שצריך לבקש זה צו קיום צוואה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את צודקת.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>

אבל אני חושב שהוויכוח מיותר. הרי הריביות משתלמות – לא ריבית פיגורים אלא הריבית הרגילה, הריבית העסקית, שקבעו אותה. אני לא חושב שאנחנו צריכים בעניין הזה הרבה - - - בגלל שאני לא חושב שיש כאן נפקות אמיתית. אנחנו מבינים, עוד לפני שאנחנו מחילים את זה רטרואקטיבית או לא – שהחוק הזה חל על כל מי שנפטר ולכן זה לא משנה אם יש לו ביטוח או אין לו ביטוח – ממשיכים לשלם. אבל אני רוצה להרוויח עוד משהו במיוחד כשאמרנו שזה חוק לזכרו של אברהם אשר, זכרו לברכה. אני מבין שאין לנו הרבה בעיה ויש הסכמה או כמעט הסכמה – אם נצמצם, במקום 12 חודש – 9 חודשים, שנחיל את זה גם רטרואקטיבית.

<< דובר >> טיבי רבינוביץ: << דובר >>

ממש לא. זו לא הסכמה. אנחנו לא הסכמנו לרטרואקטיבית בשום פנים ואופן. הסכמנו לקצר את התקופה - - -

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

תמורת מה?

<< דובר >> טיבי רבינוביץ: << דובר >>

תמורת זה שאתה רוצה להחיל למצבים של ביטוח חיים.
דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר
מה זה? רוב המקרים יש ביטוח - - -

<< דובר >> טיבי רבינוביץ: << דובר >>

אבל חבר הכנסת מקלב, אתה לא יכול להפוך את החוק הזה לרטרואקטיבי.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

אני מוכן לא להוריד את החבות של חברת הביטוח לשלם מידית.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה להציע את ההצעה שלי. רטרואקטיביות לא תהיה בשום פנים ואופן. עד שאני אסיים את כל השיח שלי עם משרד המשפטים בחוק זה ובחוק זה – אין רטרואקטיביות. אני רוצה להודיע שאני בכל מקרה נותן שנה, שנה תחול בין אם יש לו ביטוח ובין אם אין לו ביטוח – לכל משכנתה חדשה.

<< דובר >> גלי כספרי: << דובר >>

כלומר, אתה מעביר את הכסף ששוכב בחברת הביטוח ואתה נותן עכשיו לחברת הביטוח שנה לחכות עם הכסף עד שהיא מעבירה - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברת הביטוח סוחבת את זה על הגב?

<< דובר_המשך >> גלי כספרי: << דובר_המשך >>

חברת הביטוח נהנית מהכסף עד שהיא מעבירה אותו לבנק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בואי נסכם את זה, כי באמת זו הטרלה כבר. אם אין בעיה, מה טובו אוהליך. אנחנו מתרסקים לבעיה של הבעיה – במשפחות שלא מצליחות להגיע, מסיבות כאלה ואחרות - --

<< דובר_המשך >> גלי כספרי: << דובר_המשך >>

אם אין ביטוח זה באמת סיפור אחר, זה משהו אחר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון, אבל מה את רוצה – הכסף שלך מכוסה בכל מקרה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

אבל אפשר להוסיף, אדוני, ש "אין בהוראות חוק זה..." – מה שמציע לי העוזר שלי - "...לקצר או לצמצם את הוראות חוק הביטוח..." - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

ברור שאין, אני לא צריכה לכתוב דבר כזה.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>

אז מה הבעיה שלכם? חברת הביטוח חייבת. זה רק לגבי האזרח.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

הרחבה לפי חוק חוזי ביטוח חלה. זה לא פוגע בחובה הזו.

<< דובר >> טיבי רבינוביץ: << דובר >>

למרות שאנחנו באווירת סוף קורס, אפשר משהו? על פי החוק, אם אני מבין נכון, חברות הביטוח מחויבות להעביר את הכסף תוך 30 יום היום, בהנחה שכל המסמכים - - - אז אתה רוצה עכשיו לקחת את מה שנקבע – 30 יום ולא להאריך את זה לחודשיים-שלושה אלא להאריך את זה לשנה שלמה. מה ההיגיון?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אסביר. חובת התשלום מתקיימת לאלתר גם היום. אני מדבר רק על הליכי הגבייה של הריבית, ההצמדה.

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >>

אז בוא נזקק את מה שאתה רוצה – אתה רוצה לגרום לכך שהבנק לא יפעל בהליכי גבייה כלפי הלקוח. זה בעצם מה שמעניין אותך, נכון? הבנתי. אז בוא נמצא פתרון אולי באמצעות חוזר של בנק ישראל. אתה, בסופו של דבר – אתה פותר בעיה אחרת אבל - - -אתה, בסופו של דבר, מה שמעניין אותך לטובת הלקוח זה לא להפעיל כלפיו הליכי גבייה כדי שלא להגיע למצב שהלקוח בעצם מגיע להוצאה לפועל כי הבנק מפעיל כלפיו הליכי גבייה. לדעתי אפשר לפתור את זה בדרך אחרת, באמצעות חוזר של בנק ישראל שיאסור על הבנק, שימנע ממנו להפעיל הליכי גבייה. לדעתי אנחנו נפתור את הבעיה הזו בדרך אחרת ולא לעכב את התשלום של חברת הביטוח - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא ביקשתי לעכב.

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >>

אבל זה מה שאתה עושה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא, לא. יש כאן שני חלקים – השנה הזאת, למי שאין לו ביטוח – שים את זה בצד. אנחנו מדברים על אלה שכבר שילמו את הביטוח. אני בא ואומר את הדבר הבא – חברת הביטוח חייבת להעביר את הכסף כמתחייב, לאלתר, לבנק, על פי הפוליסה. הוויכוח, עכשיו אני מזקק אותו – הוא רק על ההוצאות שמעבר.
דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר
תרשה לי - החוק בא להגיד דבר אחד: אחד שלקח משכנתה ונפטר, לא מחילים עליו הליכי גבייה 12 חודש. מה זה משנה לי עכשיו אם יש ביטוח או אין ביטוח?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הבנתי, תאמין לי. אתה עכשיו חסמת שור בדישו. אני כבר הבנתי מה אתה - - - אני כבר מנסה לתת את הפתרון לבעיה כמתקיימת - - - זאת אומרת, אין ויכוח לגבי השנה. אני אומר את הדבר הבא: אני שם את כל אלה שאין להם ביטוח בצד, פשיטא. זה ברור. אלה – בראש ובראשונה, שביקשנו לסייע להם, אני שם אותם בצד. אנחנו מדברים עכשיו על מי שיש לו ביטוח. הבעיה מתחלקת לשניים – האחד, החובה של חברת הביטוח להעביר את הכסף לבנק ובזמן שיש לו בפוליסה. בזה אין ויכוח. יש מדרגה נוספת. מה קורה? כיוון שלא כולם מצליחים להגיע להבנות – להביא את הצו ירושה והמסמכים, נוצר gap שיוצר ריבית והצמדה. אומרת נציגת שוק ההון שהריבית וההצמדה צריכות ליפול על הלקוח – יורשיו - - -
קריאה >> קריאות: << קריאה
לא, לא.

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

לא, לא. אומרת נציגת רשות שוק ההון שהיא מסכימה מאוד עם ההצעה, שהיא מבורכת וחשובה, ואנחנו חושבים שריבית הפיגורים שגובה הבנק אחרי מועד הפטירה - גובה לא מהמבוטח אלא מהשאירים שלו – צריך להיות משולם על ידי הבנק, כמו שמוצע בהצעת החוק. רשות שוק ההון מברכת על הצעת החוק הזו וחושבת שהיא מאוד מאוד חשובה.
דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר
והריבית הזו, של הפיגורים – מי ישלם?

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

רק על ריבית פיגורים. כל היתר – חברת הביטוח מכסה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

מי ישלם?

<< דובר_המשך >> שלי סבאג: << דובר_המשך >>

הבנק.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>

יספוג. יספוג.

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

מה שהצעת החוק אומרת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בגלל זה לא גילינו אותם עד היום – אנחנו מהבנקים חוטפים כל שבוע. אצלם – פעם אחת בשנה בשביל כל החיים.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

היא אומרת – מה ההבדל אם יש לו ביטוח או אין לו ביטוח.

<< דובר_המשך >> שלי סבאג: << דובר_המשך >>

זה מה שאני אומרת, נכון.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>

זה שיש לו ביטוח – זה אירוע אחר ממה שאנחנו - - - בחוק. יש כאלה שיש להם, יש כאלה שאין להם. מה זה משנה לבנקים?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתה אומר שבמקרה שיש ביטוח הבנק כבר יקבל את הכסף שלו.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>

הוא יקבל את הכסף, הרי הביטוח משלם את הכל מיד. הבנק לא הולך להפסיד מהעניין הזה. זה לא רלוונטי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אומר את הדבר הבא – השנה תינתן לביטוח ולביטוח ללא - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

זה מה שכתוב בהצעת החוק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ואני לא נכנס לכל השאלה – הבנק במילא נותן את הגרייס הזה, של השנה הזאת, לא משנה אם יש לו ביטוח או אין.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

צריך לקרוא את החוק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני קורא:

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31) (דחיית מועדי פירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה), התשע"ט–2018
הוספת סעיף 9ח1
1.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, אחרי סעיף 9ח יבוא:



"דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה
9ח1.
(א) על אף האמור בכל דין או הסכם, נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מתאגיד בנקאי,



למה רק מתאגיד בנקאי?

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

זה אחד הדברים שנשלים אחר כך. זה תיקון לחוק הבנקאות שחל על תאגידים בנקאיים. בנוסף לזה יש עוד 3 חוקים לגבי הלוואות, ואנחנו - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון. אוקיי.



"דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה
9ח1.
(א) על אף האמור בכל דין או הסכם, נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מתאגיד בנקאי, ידחה התאגיד הבנקאי, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה עקב הפטירה, את מועדי פירעון ההלוואה, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהמבקש הציג בפני התאגיד הבנקאי תעודת פטירה.




<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

מי שחייב לפרוע את ההלוואה - בין אם זה היורשים, השאירים, או חברת הביטוח.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

כאן ביקשנו להכניס "רשאי": תאגיד בנקאי רשאי ל - - - הלוואה שניתנה טרם - - -. לגבי רטרואקטיבי – שהבנק רשאי, תאגיד בנקאי רשאי לדחות פירעון הלוואה - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

"רשאי לדחות" זה יותר גרוע, כי זה אומר שהוא רשאי גם לא לדחות.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

זה על הרטרו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הכוונה היא כזו – בוודאות החוק הוא קודם כל קדימה. אין ויכוח על זה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

כאן זה הסעיף האופרטיבי. כשנגיע לסעיף התחילה והתחולה, אז אני מציעה שתעלה את הצעתך. בסדר?

יש עוד הערות: "ידחה התאגיד הבנקאי לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה עקב הפטירה" האם ברור שהשאירים או היורשים תמיד יודעים שהם צריכים לבקש את זה? האם לא להטיל חובה על הבנק להודיע על כך או להציע את זה ליורשים?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גברתי צודקת. זו תהיה חובה על ה - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

גברתי צודקת, וזו תהיה חובה על ה - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

זאת אומרת, זה צריך להיות: "...לאחר שהתאגיד הבנקאי הביא לידיעת..." אותו אחד – "... את זכותו לפי סעיף זה".

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני שואלת, מה הפרקטיקה?

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

העובר ושב יודעים – עובדה שמי שנפטר, מייד סוגרים לו את החשבון.

<< דובר >> גלי כספרי: << דובר >>

אבל זה לאו דווקא הבנק של העובר ושב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

קודם כל – יש פה בעיה.
קריאה >> קריאות: << קריאה
- - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

מגיע מי שצריך לפרוע את ההלוואה ואומר – זה לא שולם עד עכשיו כי האדם נפטר. אז צריך להודיע לו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הרי בסוף – הבנק שולח הודעות ב SMSכמו שהוא יודע שלא שילמתי כשזה עוד לא קרה לי.

<< דובר >> טיבי רבינוביץ: << דובר >>

כי לקחת את המשכנתה באותו בנק, אולי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

דווקא לא לקחתי בסניף שלי. באמת.

<< דובר >> טיבי רבינוביץ: << דובר >>

בסניף שלך או בבנק שלך?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא בסניף ולא בבנק.
קריאה >> קריאות: << קריאה
- - -

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

אבל היועצת המשפטית הציעה נוסחה הרבה יותר מוחלשת, הרבה יותר עדינה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נקודת המוצא היא שאתה לא יכול להטיל על הבנק לקרוא מודעות אבל.

<< דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>

אפשר להציע נוסח? "נודע לבנק על הפטירה, יודיע ....." - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בואי לא נעשה את זה יותר מסובך. סיכמנו את זה. הרי גם אם זה לא קרה בחודש הראשון - - - הרי ממה נפשך? הרי זה שנה. הם לא יגיעו לבנק אחרי שנה. זה עדיין בתהליך – הרטרואקטיביות כאן היא לא בעניין הזה. דהיינו, כשהוא מגיע לסניף - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מישהו צריך לבוא לסניף.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מישהו צריך להגיע לטפל בעניינים. ברגע שמי מקרוביך נפטר אז אתה צריך להביא לסגירת החשבון, ביטוחים – כל אותן פעולות כאלה, בסיסיות שנעשות בשוטף, לצערנו, בנסיבות שכאלה. אין ספק שהוא יגיע, זה ברור. זה פשיטא.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני לא מציעה לכתוב בדיוק באיזה שלב. באופן כללי: "על אף האמור בכל דין או הסכם, נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מתאגיד בנקאי, ידחה התאגיד הבנקאי לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה עקב הפטירה..." – אני לא מדברת כרגע איך זה ינוסח – "...לאחר שנודע לתאגיד הבנקאי על פטירת הלקוח והוא הביא לידיעת החייב בתשלום את זכותו לפי סעיף זה – הוא ידחה את מועד פירעון ההלוואה לתקופה..." – וכאן היתה הערה, ואני מציעה לשנות כבר – "...לתקופה שיבקש החייב בתשלום ושלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהמבקש הציג בפני התאגיד הבנקאי תעודת פטירה".

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בכל מקרה זה עד 12. אבל אם יבוא ויגיד - - -

<< אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>

לא כל כך הבנתי למה צריך את הרישא של "על אף האמור בכל דין או הסכם". בעיקרון, אם החובה הזו קבועה אז היא קבועה, ההסכם ודאי לא יכול לגבור על זה וזה גם יכול להשתמע שגם אם רוצים לקבוע לטובת הלקוח תקופה ארוכה יותר אז הם לא יוכלו.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני מוכנה להוריד את זה, אין שום בעיה, בעיקר מאחר ואני מתכוונת להציע סעיף ש "אין להתנות על הוראות סעיף זה", אלא לטובת הלקוח, כמובן.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

אה יכולה להסביר שוב את המנגנון של ההודעה? כי מהנוסח שקראת לא ברור לנו.
<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

המנגנון של ההודעה יהיה שלאחר שנודע לתאגיד הבנקאי - - -

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

אבל איך הוא יידע?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הרי יגיע לסניף, לא כל אחד יכול לבוא ולהורות על סגירת חשבון, הרי יש כללים איך לסגור חשבון. הוא בא ואומר- אני בעל הסמכות לבצע את כל הפעולות הנדרשות. זה לא כל אחד מהאחים, גם. זה ברור לנו.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

אז החידוד שלי היה שה "נודע" צריך לחול גם על מי הוא החייב עכשיו, העדכני.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

זאת אומרת הבנק צריך לדעת שני דברים – אל"ף, שהלקוח נפטר, ובי"ת – מי הוא החייב בתשלום, ואז הוא יצטרך להביא לידיעתו את זכותו לפי הדין, לדחות.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

אז הוא יכול להיתפס בזה ולהגיד – לא ידעתי מי החייב, ולכן לא שלחתי. אם הבנק שולח מכתב לפני התרעה - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

הוא שולח, אבל נניח שהוא לא יודע כרגע על הפטירה. הוא שולח בדרך כלל ללקוח עצמו.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< קריאה >> בקי כהן קשת: << קריאה >>

הדיוק הוא שאם הוא יודע שאדם נפטר – הוא עדיין לא בטוח מי היורש.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני לא מבין עכשיו מה הסיפור.

<< אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>

אני חושבת קודם כל שצריך להפריד בין הזכות המהותית לבין החובה לגלות, פשוט שיהיה מסודר. אני לא חושבת שזו הצעה כזו גרועה. שיהיה ברור שההודעה - - - כי לדעת מי החייב יכול לפעול גם לרעת הלקוח, כי זה מכניס כל מיני מודעות לדברים שלא בהכרח הבנק יידע. אז אחרי שיש מקרה של פטירה הרי הוא מוציא מכתבים – בין אם זה לעיזבון ובין אם זה לנושה משותף יחד עם הלווה שנפטר. שיכתוב את זה במכתב - - -
יור >> היו"ר איתן כבל: << יור
יש כללים, אין לי ספק, לבנק. חברים יקרים, הנפטר הראשון – המשפחה שלו לא מתחילה מהחוק. זה לא חוק שהחיה את כל אלה רטרואקטיבית. התהליך הזה מתקיים לצערנו יום יום. באים אנשים, רוצים לסגור חשבון, רוצים לשלם חובות, רוצים לטפל בעניין הזה – זאת לא המצאה. אני מניח שיש כללים לבנק שכשבא אדם לבצע כל פעולה אחרי שיש הודעה על פטירה, הוא לא יכול לבצע פעולות אם הוא לא מביא את האסמכתא שיש לו סמכות לבצע את הפעולות האלה. אפילו אמא שלי כשבאה לסגור בכל מקום ומקום – לא היינו יכולים לבצע את זה סתם ככה. היינו צריכים להוציא – יש אישור, לסניף, לבוא לבנק, חברת הביטוח "הראל", שהמשיכה לגבות כמובן – תמיד ממשיכה לגבות גם כשאתה מודיע לה, עד שהבינו שבאמת האיש מת. זהו, שלום כבל ז"ל, והם ממשיכים לגבות.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

אבל גם במידה שהוא לא בא, הנפטר או מישהו מבני משפחתו לא הגיעו, אבל הבנק כן ידע והוא שולח התרעות בעקבות פטירה, אז הוא יכתוב שיש לך את הזכות, אם תביאו תעודת פטירה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

בקיצור, מה שאכתוב הוא די כללי: נודע לבנק על הפטירה והוא שולח מכתב בקשר לחוב, הודעה או מכתב, הוא יודיע על הזכות. זה בקשר לסעיף (א).

<< אורח >> רונן ניסים: << אורח >>

הערה קטנה – לגבי מי שחייב לפרוע את ההלוואה עקב הפטירה. האם לא ייתכנו מצבים שהחייב הוא חייב בלי קשר לפטירה? זאת אומרת, בני זוג שחייבים ביחד ולחוד לפרוע את ההלוואה. לכן השאלה היא האם התוספת של "עקב הפטירה" לא מצמצמת את הזכות לבקש לדחות את ה - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אז מה אתה מציע?

<< אורח >> רונן ניסים: << אורח >>

להוריד את "עקב הפטירה".

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל כל החוק הוא הפטירה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

בסדר, נמחק את המילים "עקב הפטירה".

יש עוד הערות לסעיף קטן (א)?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מי בעד סעיף (א)?
הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים –אין
סעיף קטן (א) אושר.


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

סעיף קטן (א) אושר עם השינויים.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

חבר הכנסת מקלב הצביע במקום חבר הכנסת יעקב אשר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>
ממשיכים בקריאה:
(ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי לא יגבה ריבית פיגורים או ריבית אחרת מלבד הריבית שנקבעה בהסכם ההלוואה.










<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

קודם כל אני חושבת שכדאי לכתוב את זה באופן יותר כללי, ואני מבקשת את ההתייחסות של איגוד הבנקים – איזה תשלומים יכולים עוד להוסיף, האם זה רק ריבית פיגורים או משהו אחר? אני מציעה שיהיה כתוב: לא יגבה תשלום כלשהו מלבד התשלומים, כולל ריבית, שנקבעו בהסכם ההלוואה. או – מלבד התשלומים שהוא היה גובה לולא הפיגורים, עבור תשלום שוטף.
אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח
אבל כדאי להתייחס במפורש לריבית פיגורים כי ריבית פיגורים היא חלק מהסכם הלוואה ש - - -

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

"לא ייגבה תשלום כלשהו, לרבות ובכלל זה ריבית פיגורים". ב-(ב). מלבד התשלומים, כולל ריבית שהוא היה גובה לפי הסכם ההלוואה, לולא הפיגור – משהו כזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תמצאי נוסח.


<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

"שלא יגבה תשלום כלשהו ובכלל זה ריבית פיגורים או ריבית אחרת, מלבד התשלומים, כולל הריבית, שנקבעו בהסכם לתשלום שוטף ללא פיגורים".

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

שהתשלום יהיה רק ההחזר.


<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

תשלום שוטף ללא פיגורים.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

אפשר להציע נוסח חילופי? מה שכתוב ב-(ב), את הסיפה – אחרי "לא יגבה ריבית פיגורים...." - "...או תשלום אחר שלא היה חייב לשלם לולא הפטירה". בעצם אנחנו רוצים להשאיר את המצב כמו שהוא היה אם זה היה כסדרו.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לולא הפיגור.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מי בעד סעיף (ב) עם התיקונים?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף (ב) אושר.
יור >> היו"ר איתן כבל: << יור
סעיף (ב) אושר.

אני ממשיך בקריאה:














(ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים חודשיים כמספר המועדים שנדחו."


<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

שתי שאלות: אל"ף, האם ברור תמיד שמדובר רק בתשלומים חודשיים? האם אין אפשרויות אחרות בהסכם?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לפי ההסכם.

<< אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>

תקופתיים, אולי?

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

עתיים. אז במקום "חודשיים" נכתוב "עתיים".

עכשיו אני רוצה לשאול – האם לתת אופציה לחייב בתשלום את הסכום שבתוספת להוסיף לתשלומים הקבועים ולא לדחות את המועד?

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

בפריסה. אז להגדיר את התשלום החודשי.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

זאת אומרת – "או יחולקו ויתווספו לתשלומים שעל החייב בפירעון ההלוואה לשלם עד לתום תקופת הפירעון בהתאם להחלטתו" משהו כזה.

<< דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>

בהתאם לבחירת המשלם.

<< דובר >> טיבי רבינוביץ: << דובר >>

את יכולה לקרוא שוב?

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

"נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו או יחולקו ויתווספו לתשלומים שעל החייב בפירעון ההלוואה לשלם עד לתום תקופת הפירעון לפי בחירתו", או – "בהתאם לבחירתו".

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> קרן פורת: << דובר >>

אפשר לקבוע ברירת מחדל ואם יש מבקש – לתת לו לשנות.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

לא כל כך הבנתי את הבעיה, הרי יש לכם עם מי לדבר, כי זה שחייב בתשלום הוא זה שחייב לבקש את הדחייה, נכון? אז באותה הזדמנות הוא יגיד – נניח, היה פיגור של 10 חודשים? תוסיפו 10 תשלומים בסוף, או שיגיד לכם - - -

<< קריאה >> יהודה גוטמן: << קריאה >>

יכול להיות שמתי שהוא דוחה הוא לא יודע מה יהיה בעוד 10 חודשים. רק בתום הדחייה הוא יידע אם הוא רוצה לפרוס או אם הוא רוצה - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

זה תמיד בסוף. בוודאי.

<< קריאה >> יהודה גוטמן: << קריאה >>

הוא מגיע, מבקש לדחות היום. בעוד שנה, כשהוא יתחיל את התשלומים, רק אז הוא יחליט האם הוא רוצה לפרוס - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני לא יודעת, זה מאוד מסובך. לחלק להם עכשיו - - -

<< דובר >> יהודה גוטמן: << דובר >>

אז הם רוצים ברירת מחדל. שברירת המחדל תהיה פריסה של עוד שנה - - -

<< דובר >> קרן פורת: << דובר >>

מי שירצה – יבקש אחרת, כי ל - - -לא תמיד קל לאתר את מי שרוצה לבקש.
דובר >> אתי בנדלר: << דובר
אתם לא צריכים לחפש, הוא זה שבא לבקש את הדחייה. הרי אם אין לכם בקשה אתם לא דוחים. אתם רוצים ברירת מחדל? לי אין בעיה, אני פשוט לא רואה מה ההבדל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני לא מבין מה הבעיה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הניסוח שהבאת מקובל עלי. מי בעד סעיף קטן (ג) עם התוספת?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף (ג) אושר.


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, הסעיף אושר.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני מבקשת להוסיף סעיף שאין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח, טובת המבקש.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הערות? מישהו מתנגד? מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף אושר.


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אושר.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

לפני שנעבור לתיקונים העקיפים לשלושת החוקים של הגופים הפיננסיים האחרים צריכים צריכים לקבוע תחילה ותחולה. האם זה יחול מיידי? ממועד פרסום החוק?

<< דובר >> טיבי רבינוביץ: << דובר >>

לא, אנחנו לא יכולים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי, שלושה חודשים.

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >>

חצי שנה לדעתי סביר לגמרי. זה תיקון טפסים, וכו'.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בסדר.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

תחילה – שישה חודשים ממועד הפרסום. זה יחול על הסכמים שנכרתו ממועד התחילה ואילך. לא לפחות כאן – המצב המשפטי כבר ידוע. אני מציעה שזה יחול על חוזים שייכרתו נניח – שלושה חודשים ממועד הפרסום, והדחייה תהיה - - -

<< דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >>

למה לסבך את העניין?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בסדר.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

טוב, שישה חודשים ועל חוזי הלוואה שנכרתו ממועד התחילה ואילך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף התחילה והתחולה אושר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, אושר.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

עכשיו אני רוצה להבין האם יש צורך לכתוב בחוק שאין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מבנק להחיל את הוראות החוק גם על חוזים שנכרתו לפני התחילה? אני חושבת שהם תמיד יכולים לעשות את זה.

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>

גם הסעיף שהצעת להוסיף עוזר, לגבי התנייה רק לטובת לקוח. להבהיר שאפשר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה שהסעיף הזה יתקיים. גם הברור מאליו מוטב שייאמר. אז פה אני אומר – גם שייכתב, לא רק ייאמר. אף אחד לא מכריח את הבנק, אבל הטיעון יהיה – אין לי אפשרות בחוק.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

"אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מבנק להחיל את הוראות סעיף 9ח(2) על חוזי הלוואה שנכרתו ערב התחילה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
התוספת אושרה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, אושר.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

עכשיו – הוראות זהות ומקבילות מוצע לחוקק בשלושה חוקים נוספים: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים).

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

למה גמל? אין בגמל, אין דבר כזה הלוואות - - -

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

קופות גמל לא יכולות לתת הלוואה לדיור?


<< דובר_המשך >> שלי סבאג: << דובר_המשך >>

יש הלוואה, לא לדיור. אין דבר כזה. אין אפשרות כזו בכלל להתנות כספים של גמל. לשעבד לצורך העניין לצד שלישי – אין אפשרות. זה לשעבד את כספי הפנסיה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אז אני מוחקת. אז שירותים פיננסיים – ביטוח, יש?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מה עם חברה מנהלת כספים?

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

אין לה כסף משלה, היא מנהלת כספי פנסיה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

פשוט התאמנו את החוקים האלה בהסכמת הרשות במסגרת ה - - -

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

אם נוכל להעלות את שני החוקים – את הביטוח ואת שירותים פיננסיים מוסדרים, אנחנו נחזור אליכם עם נוסח מוסכם לשניהם.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אין נוסח מוסכם. הנוסח יהיה מקביל לנוסח שיהיה - - -. מוזר ביותר.

אני רק רוצה להביא לתשומת לבכם שהכנסת כבר קיבלה את חוק הבנקאות (שירות ללקוח) שיזם חבר הכנסת פולקמן שעניינו דחיית מועד פירעון החודשי של ההלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות, ושם תוקן גם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים – קופות גמל, בהסכמתכם. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור.

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

בקופות גמל אני לא מכירה את זה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אנחנו שלחנו את התיקון, היו כאן גם נציגים שלכם בוועדה - - -

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

אין פה ויכוח עקרוני יש פה רק שאלה אם יש דבר כזה כן או לא. אני יודעת מהניסיון, ואני מוכנה לבדוק את זה, אין דבר כזה הלוואה לדיור כי אי אפשר לשעבד כספי קופות גמל. זה סעיף 25 – את יכולה לבדוק אותי בחוק, סעיף 25 לחוק קופות גמל, את לא יכולה לשעבד.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

היו נציגים אחרים מרשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון כשדנו בהצעת החוק הזו שהתקבלה, ויש תיקון לחוק האמור בקשר להלוואה לדיור. לכן זה מוזר שבחוק הזה זה יהיה ובחוק הזה זה לא יהיה.

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

אני לא מתווכחת. אם יש – אין בעיה. אני לא מכירה את החוק הזה. אשמח אם נוכל לבדוק ולדבר על זה אחרי זה. עקרונית, אם יש הלוואה לדיור מכספי קופות גמל, אנחנו מבינים את הצורך להרחיב.
<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נסכם ככה – אני מיפה את כוחה של עורכת הדין בנדלר לדבר. אם יסתבר שכן – אז כן. אם לא, אז לא, לא קרה כלום.

<< דובר >> שלי סבאג: << דובר >>

גם בחוק הפיקוח על הביטוח אני רוצה אני מסייגת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מי בעד התיקון הנוסף? מי נגד?
הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
התיקון הנוסף התקבל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אושר.

לגבי קופות גמל וביטוח ביקשתי שנבדוק שזה אכן יכול לחול עליהם כי הם יכולים לתת משכנתאות.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>

פטור מחובת הנחה?

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

פטור מחובת הנחה זה אם לא נצליח להניח מחר, וקרוב לוודאי לאור השינויים המפליגים שלא נצליח, כי יש עוד כמה חוקים שאנחנו צריכים להניח, אז ביום שלישי נגיש בקשה לפטור מחובת הנחה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה לכולם, הוועדה אישרה את החוק. ישיבה זו נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:20 << סיום >>

קוד המקור של הנתונים