פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
31/12/2018
מושב חמישי
פרוטוקול מס' 747
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), שעה 13:17
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 31/12/2018
אי השתתפות הרשויות המקומיות במימון סייעות בחינוך המיוחד
פרוטוקול
סדר היום
אי השתתפות הרשויות המקומיות במימון סייעות בחינוך המיוחד
מוזמנים
¶
דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך
אילן שי - עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך
עילם שניר - רפרנט, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אמיתי שוחט - נציבות שוויון לזכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים
הדס אגמון - עו"ד, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים
מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי
נועה בן אריה - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי
יעל יוספסברג - יו״ר ועד מנהל, אלו"ט
הדס ארנון-שרעבי - עו"ד אגף קידום זכויות, אלו"ט
נועה בן שאול - עו"ד, אקי"ם
אביבית ברקאי אהרונוף - עו"ד, "בזכות"
ולרי זילכה - פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות, בית איזי שפירא
זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים
אייל כהן - יו"ר נחמ"ד, נציג החינוך המיוחד, לוד, ונציג פורום ועדי ההורים היישוביים
אסתר קרמר - קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים
אריקה קפלן - הורה
נועה בן אריה - שדלן/ית
היו"ר יעקב מרגי
¶
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, 31 בדצמבר 2018, כ"ג בטבת תשע"ט, סיומה של השנה האזרחית. הנושא: אי השתתפות הרשויות המקומיות במימון סייעות בחינוך המיוחד.
למי שתהה מה עשינו בין הדיון הקודם לדיון הזה, פשוט נסעתי למרכז העיר, נתנו איזו הרצאה קטנה באיזו מכללה וחזרנו לפה מייד. ראינו את החור השחור לא רק בתחום הסייעות. אני יודע שרשות מקומית מפנה אשפה בדרך כלל מתי? בלילה או שעות הבוקר המוקדמות, אבל בעיריית ירושלים, גם ברחביה, כשאנחנו לחוצים להגיע, הרכב עוצר, מרים, מוריד, לא מעניין.
רבותיי, אנחנו נוכחנו לדעת שישנן רשויות לא שאינן משתתפות, כי הן צריכות להשתתף ברגע שהן מאשרות או שאם כבר מאשרות, הן לא משתתפות בחלק שהן אמורות להשתתף במימון סייעות בחינוך המיוחד. אני חושב שכשלעצמו זו בעיה, כי אם ההסתכלות כפי בדיון הקודם – יעילות, כלכלית, אפקטיבית תפעולית, אז ועדת השמה או כל ועדה שאמורה לאשר את זה שם במשרד או בכלל אחרי שהמשרד יאשר מלווה או סייעת, לא מאשר את זה או לא משלם. יכול להיות שהוא גם לא משלם לסייעת את השכר המלא. הכול יכול להיות. ברגע שהשיקול הוא כלכלי נטו, כשאין סנקציה כזו או אחרת בסוף התלמיד נפגע.
דודי, אתה יודע לומר לנו אם אכן נכון הדבר?
דודי מזרחי
¶
אנחנו נוכחנו לדעת, אגב, זו תופעה שעלתה מעת לעת בשנים האחרונות. צריך להגיד שמדובר במקרים חריגים. לא רוצה להכתים את כל הרשויות המקומיות. מדובר על מקרים חריגים וברשויות מסוימות.
דודי מזרחי
¶
זה אתה אמרת. יש מקומות שבהם זה יותר נפוץ אבל גם כאן אני לא רוצה להכליל. צריך להגיד, המשרד יצא להליך מאוד רחב של שיתוף והיוועצות עם הציבור בנושא של האופן לשפר את השילוב והכלת ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך, וגם התופעה הזו עלתה בפניות השונות שקיבלנו. צריך להגיד, למעלה מ-10,000 אנשים השתתפו בתהליך הזה שחלקו היה מקוון וחלקו כלל קבוצות מיקוד גם עם עובדי הוראה, מטפלים, הורים, והנושא הזה עלה בין היתר ובמקביל גם קיבלנו פניות ממוקדות מהורים וגם מהוועדה. בדקנו אותן וגילינו שאכן כך הם פני הדברים.
יש כיום לקונה, ועו"ד אילן שי היועץ המשפטי יתייחס ויסביר, כאשר נדרשנו לטפל באותה לקונה. אני מדבר כרגע על סייעות שילוב. יש הסדר שהרוב המכריע של הרשויות מתנהלות על פיו, כשמפתח התקצוב בין המדינה לבין הרשויות הוא 70%/30%, 30% מתקצבת הרשות ו-70% המדינה. במקרים המאוד חריגים שזיהינו שבהם הרשות לא מעמידה את המשאב הנדרש - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אם זה קורה, זה בטח קורה או בחרדיות או בערביות. אני יותר משוחרר ממך. אתה יכול לאשר את זה?
דודי מזרחי
¶
זה יותר קורה שם אני מניח. כאשר באים ושואלים את משרד החינוך, אז מה אתם עושים כדי לפתור את הנושא? אנחנו נתקלים בקושי. ברוב המקרים כאשר המשרד פונה לאותה רשות, הנושא נפתר, אבל יש מקומות חריגים אמנם אבל קיימים, שבהם הרשות המקומית לא מסכימה להעמיד את חלקה ומאחר ואין לנו נכון להיום הסמכה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, דודי, לפני כשבועיים יצאתי בעקבות המידע שנודע לי, ויאמר לזכותו של המשרד שהרבה תרם לידע הזה. אני כתבתי ספציפית לגבי הרשות המקומית בית"ר עילית. פשוט לתת פוקוס להודעה לתקשורת הייתי חייב למקד את זה ברשות אחת. כתבתי שאם ילד עם צרכים מיוחדים וזקוק לסייעת, אל תגורו בבית"ר עילית, וידעתי שאני מקים עלי את ראש הרשות ואת הפטרונים שלו בכנסת, אבל אמרתי, אם יש תופעה כזו חייבים לטפל בה, ואני שמח שיש כאן דיון ואני שמח שהמשרד יותר מאיתנו רוצה לתקן את זה.
דודי מזרחי
¶
באמת אנחנו רוצים לתקן את זה ויש לנו היום איזושהי לקונה, ואילן שי ירחיב. נכון להיום אין לנו הסמכה מפורשת בניגוד לנושאים אחרים בחוק, לעיגון החלק של הרשות המקומית. מדובר בעצם בנוהל של משרד החינוך שקיים הרבה שנים. רוב הרשויות פועלות על פיו אבל הוא לא מעוגן בחוק. אנחנו רוצים להסדיר אותו.
אילן, אתה רוצה לפרט?
אילן שי
¶
בהבדל מהמצב בחינוך הרגיל, ביחס לחינוך המיוחד יש הוראה בסעיף 4 שקובעת חובה של המדינה ושל השלטון המקומי לקיים מוסדות חינוך, שהיא לא רק על מוסדות החינוך הרשמיים כמו שיש בחוק חינוך חובה אלא גם על מוסדות חינוך מוכרים. אני מכיר בכך שאפשר לפרש את ההוראה הזאת יותר בצמצום או יותר באופן רחב, אבל אם לוקחים את הפרשנות היותר רחבה, זה אומר שהחובה של משרד החינוך ושל הרשות המקומית היא לתקצב גם את מוסדות החינוך המיוחד המוכרים שאינם רשמיים.
אחת ההשלכות של ההוראה הזאת היא שמשרד החינוך למשל מתקצב את מוסדות החינוך המיוחד המוכרים שאינם רשמיים בשיעור נורמטיבי של 100%, בשיעור נורמטיבי שבאופן ממוצע שווה לאופן התקצוב של מוסדות החינוך הרשמיים שכמובן שם חלק מזה נעשה באמצעות העסקת כוח אדם, מורים שהם עובדי מדינה.
ביחס להוראה שקובעת שתקצוב של סייעות בחינוך המיוחד הוא בשיעור של 70% תקצוב מדינה, 30% תקצוב של הרשות המקומית, זו הוראה שנמצאת היום בהוראת נוהל של משרד החינוך, גם לא בחוזר מנכ"ל, בהוראת נוהל של מינהל כלכלה ותקציבים, בנוהל של הרשות המנהלית. מבחינת היכולת לאכוף את ההוראה הזאת ברגע שזה נמצא בהוראת נוהל, היכולת לאכוף את זה הרבה יותר מוגבלת בהשוואה להוראה שכבר ממש בדין, ולכן אמנם רוב הרשויות פועלות ברגע שאנחנו מתקצבים, הם מתקצבים מנגד, אבל ברגע שיש רשות מקומית שלא מתקצבת, שמקבלת רק את החלק שלנו ולא נותנת את החלק שלה, היכולת שלנו לפעול כלפיה היא מאוד מוגבלת, בין היתר גם כנוכח חוות דעת משפטית שקיימת שאומרת שהיכולת שלנו לקזז למשל, שזה כלי שהרשות משתמשת בו לפעמים, שגוף לא מבצע את חלקו, אנחנו לא יכולים לעשות את זה מכיוון שהתקציבים האחרים שהרשות מקבלת מאיתנו הם תקציבים שנועדו כדי לממש את הזכות לחינוך של תלמידים אחרים.
בדיון עקרוני שהיה לנו, לא קשור לנושא של סייעות אלא לנושא של תקצוב של רשויות מקומיות, משרד המשפטים אמר שאין לנו יכולת לקזז תקציבים. בעצם היכולת של הרשות לתת את ה-30% הנוספים שלה היא מאוד מוגבלת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
שלטון מקומי, אני עומד ומתפעם שלכאורה מי שאמור להגן על רשויות, במקרה הזה הבנתי שאתם מתייצבים בהסכמה אכן לקזז לאותן רשויות, לאפשר את הקיזוז לאותן רשויות.
מיכל מנקס
¶
אני אתחיל ואומר שצר לי שקורים מקרים כאלו. אנחנו בכל הכבוד קודם כל מדברים על זכאות של ילד עם צרכים מיוחדים, ולכן ככל שלא נאהב את אחוזי ההשתתפות או את העובדה שגם אנחנו צריכים להשתתף, אין ספק שאנחנו מחויבים לתלמיד ולהחלטות סטטוטוריות שבעצם אנחנו קושרים את זה הרי לחוק של החינוך המיוחד, אז אלה הן החלטות סטטוטוריות.
כן צריך להסדיר את זה. אני לא יודעת באלו דרכים, אבל בהחלט צריך להסדיר את זה. מה שכן אני חושבת שצריך לציין וזה עולה לא אחת וזה בטח לא לרגע הזה, אבל ככל שמדובר באשכול סוציו-אקונומי נמוך מאוד ועל זה אנחנו מדברים, כן צריך לשקול תקצוב דיפרנציאלי שלא על חשבון הרשויות האחרות, זאת אומרת תוספתי. היות וזו לא העת חוץ מלציין את זה לפרוטוקול, אנחנו אגב שומעים את זה חדשות לבקרים מרשויות. אנחנו בסיורים רבים עכשיו. הקושי הוא גדול משום שההשלמה היא לא רק לסייעת, היא להרבה מאוד בעלי תפקידים ולכן הדיון הוא לא לכאן, אבל יש לציין שכך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
דודי, אם אני בודק בחתך סטטיסטי אם יש סטטיסטיקה כזו, הייתי מוצא ברשויות האלה עם פחות סייעות יחסית למספר תלמידים לעומת רשויות חזקות?
דודי מזרחי
¶
תלוי ברשות המקומית. אגב, אחת הסיבות שגם הלכנו למהלך של תיקון חוק החינוך המיוחד הוא בדיוק לשנות גם את זה מאחר וזיהינו מקרים שבהם הרשות כדי לא להשתתף במצ'ינג ולעשות דברים בצורה כזו או אחרת, זה משפיע בסופו של דבר על סוג הזכאות שניתנת לתלמידים, ורואים בצורה חד ערכית כשאתה מסתכל על רשויות, אתה יכול לראות שכיום ההתנהלות היא שונה מאוד מרשות לרשות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אחת השאלות שנשאלתי על ידי המרצים במכללה על החינוך המיוחד, במה זה משנה ועדות הזכאות והאפיון לעומת ועדת ההשמה, את המקצועיות. לא הייתי צריך את הטיעון הזה. עוד לפני כן שאלתי אותם כמה שאלות על פרקטיקה והם חייכו, כי שאלתי אותם כמה מהם חוו להיות בוועדת השמה או מצד של ההורים או מצד של אנשי מקצוע, והיו הרבה ידיים. בשאלה השנייה הם נכנעו, מה שנקרא, התמסרו.
ארגוני הורים, בבקשה.
ולרי זילכה
¶
ולרי זילכה, פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות. אני מבית איזי שפירא.
העיסוק המרכזי שלנו, של הפורום, זה דווקא הפעוטות. אני רוצה להגיד שהבעיה הזאת שאנחנו פוגשים כאן מצויה באותו אופן ואולי באופן חמור יותר בסייעות שילוב שנותנים לפעוטות עם עיכוב התפתחותי שאמורים להשתלב במעונות היום הכלליים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני כולי תקווה שבקדנציה הבאה מעונות היום יהיו במשרד החינוך, והשולחן הזה, לא יודע מי ישב סביבו, אבל השולחן הזה ידון ויגע וישנה ויטפל וישפר גם את מעונות היום השיקומיים ומעונות היום הרגילים.
ולרי זילכה
¶
השיקומיים באופן יחסי מסודרים בעניין הזה.
אני רק רוצה להגיד באמת לשלטון המקומי ממקום שהם מכירים את הבעייתיות. אם שואפים למצוא פתרון, אז באמת לכאורה עם החינוך אתם יכולים להגיד, זה קצת יותר קל כי יש חוק חינוך חובה וכו'. אצל הפעוטות אין חוק חינוך חובה ולכן פעוט שהולך נגיד למעון יום- - -
ולרי זילכה
¶
אז אני אומרת, זה עוד יותר מורכב אצלנו כי בעצם כשאני פונה למשרד הרווחה ואומרת, אתם ועדת השילוב אישרתם ארבע שעות ביום לפעוט, ואתה מקבל שעה ועשרים ביום בגלל שהרשות המקומית לא אישרה את החלק שלה, אז אומר לי משרד הרווחה, מה אני יכול לעשות? זה המצ'ינג ואין לי שום סמכות לגבי זה. השלטון המקומי, אם אתם נותנים על זה את הדעת, אנא בבקשה גם אצל הפעוטות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אין כלי. הם נדרשים לא להתנגד או להסכים. כשמשרד העבודה לצורך העניין יבוא בסגנון כזה כמו שמשרד החינוך הביא לפתחנו, אין ספק שבאותו קו ערכי הם יסכימו. הם לא יכולים להוביל את זה. בבקשה.
אביבית ברקאי אהרונוף
¶
אביבית ברקאי אהרונוף, ארגון "בזכות".
אדוני, אני חושבת שהעניין הזה של אכיפה, אנחנו יוצאים עכשיו מהישיבה על התקנות, זה משהו שחוזר על עצמו ואולי שווה לשקול שמשרד החינוך יעמוד על הצעת חוק שמתייחסת כפי שנעשה בחוק של אכיפת דיני העבודה, חוק שמתייחס לאכיפה של דיני החינוך כי זה נמצא כאן בסייעות וזה עובר להסעות וזה עובר בעוד הרבה תחומים שונים בדיני החינוך שלמעשה משרד החינוך מוצא את עצמו בלי כלים לאכוף.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אין ספק שיש ביקורת קשה על המשרד בנושא האכיפה, פיקוח ובקרה בקטע הזה של דיני עבודה. כלפי צוות ההוראה נעשתה עבודה חשובה בשנים האחרונות ובמיוחד לגבי עמותות והחינוך המוכר שאינו רשמי והפטור. שם נעשו ביקורות אגרסיביות וטוב שכך. אני לא אומר אגרסיבי במובן השלילי של המילה, כולל עצירת תקצוב ודרישה להשבה עד כדי סגירת מוסדות והחלפת הנהלה. הלוואי וישכללו את הפיקוח והבקרה בכל התחומים, גם במחוז החרדי.
בבקשה.
אייל כהן
¶
כהן אייל, יושב ראש נחמ"ד, נציג החינוך המיוחד בעיר לוד ונציג פורום ועדי ההורים היישובי, אבא לילד עם צרכים מיוחדים.
בנושא הזה אפשר באמת לבוא ולהודות למשרד החינוך בכל המידע שהוא גם מעביר להורים מבחינת סייעות השילוב, דברים שאנחנו לא ידענו, והיו הרבה דברים שהעיריות עשו כמו סייעות בחופשים ודברים כאלה שבאמת משרד החינוך דרש להוריד את זה להורים, שהורים ידעו את הזכויות שלהם, ועל זה באמת שאפו ותודה רבה.
יש דברים שנוצרים, כמו שיש להרבה ילדים זכות לקבל סייעת, עברו ועדת סייעות, קיבלו את כל השעות. אין כוח אדם. לא מוצאים כוח אדם. יש לי סיפור אמיתי, ילד כבר חצי שנה מחכה לשילוב. קיבל אישור, עבר ועדה, עבר הכול. יום שישי, השילוב שלו ארבע שעות, אין סייעת שילוב. מצאו מסגרת לשלב אותו, מצאו הכול, ילד בתפקוד גבוה שמדברים שכביכול באמת הוא יכול להשתלב גם שנה הבאה בחינוך הרגיל.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אגלה לך סוד, אנחנו שואפים גם למסד את מקצוע הסייעת, וככל שנמסד אותו עם הדרכה והשתלמות, יהיה קושי יותר גדול, אבל לא אכפת לי. קודם כל שנתחיל. אנחנו רואים בסייעת חלק מהצוות החינוכי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לצערי הרב אנחנו נמשיך. לאט לאט עם הזמן אנחנו נשמע על עוד תחומים ועוד ענפים שהישראלים לא אוהבים לעבוד בהם. שמעתם על נהגים.
אייל כהן
¶
עכשיו השאלה איך אפשר לעודד את העירייה לקלוט או ליצור כוח אדם.
אני כרשות הגשתי למשרד החינוך, שעבר הילד ועדת סייעות, קיבל סל שעות. משרד החינוך מעביר את התקציב הזה לרשות. בעצם התקציב לא מנוצל.
אייל כהן
¶
ברווחה אני יודע שיש כוח אדם שקולט סייעות, מחפש כל מיני סייעות סמך לילדים על הרצף האוטיסטי, דברים כאלה ואחרים. האם בחינוך אפשר לעשות אותו דבר, להיעזר?
דודי מזרחי
¶
נקודה לגבי הנושא הזה. אחד הדברים שאפשרנו בתיקון חוק החינוך המיוחד בתוספת השנייה זה בעצם להמיר משאבים ולהגמיש אותם, זאת אומרת שילד שיש לו זכאות לשעות סייעת ושעות שילוב, הוועדה הבית-ספרית בשיתוף עם ההורים יכולה לקבל החלטה להמיר מסל לסל. דרך אגב, מה שלא נעשה, תמיד יהיו מקרי קצה שלא ימצאו סייעת, ובמקרים כאלה לפחות אתה דאגת לאותו תקציב שכרגע לא מנוצל. ניתן יהיה להמיר את המשאבים האלה לטובת שעות סיוע ולעשות דברים נוספים, אבל יש עוד הרבע עבודה.
דודי מזרחי
¶
הצגנו כאן את הלקונה. אנחנו בוחנים ממש בימים אלה יחד עם משרד המשפטים את הדרך החוקית והנכונה בשיתוף עם השלטון המקומי להסדיר את זה בדין.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בפרקטיקה אני יכול לומר לך, אמרתי לך את זה בדיון מקדים. אני יכול לומר לך כמי שהיה שר לשירותי דת, הקיזוז לרשויות שלא מעבירות תקציבים לזה, אני שמתי את זה כשר יחד עם השלטון המקומי, יחד עם משרד האוצר. יש נוהל באישור משרד הפנים, שזה עובר. בדרך כלל הרשויות האלה, יש להן תקציבים מכל הבא ליד, אם בשיטת הדיפרנציאלי, אם בשיטת המענקים.
בקשה, נועה.
נועה בן אריה
¶
רק משפט אחד. כשאנחנו מדברים על מצב של קיזוז ברשויות בסוציו 1-3, ואנחנו מכירים את התופעה הזאת גם בתקציבי רווחה שהתקציב הורחב וה-75% ביחס למחיר הכללי, ביחס לגובה התקציב הכללי הוא גבוה אבל הרשות לא יכולה לשים את המצ'ינג של ה-25% ואז כל התקציב הולך לאיבוד. במקרה של הרשויות החלשות האלה שלא מעמידות את התקציב, נניח שנברור את אלה שבאמת לא מעמידות את התקציב, לא כאלה שאנחנו מצאנו וראינו שהעדפות שלהן היו אחרות. מצב של קיזוז הוא מצב שבו אני חושבת שהילד - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני לא עושה הכללות. תמצאי את אותן רשויות האלה, עם כל הכבוד, המצ'ינגים הקטנים לילד שלא מועברים לדברים כאלה, ותמצאי אותם משקיעים בתחום שהכול חשוב.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אבל אני לא רוצה להצביע על דוגמא. הכול חשוב. המטרה היא כדי לממש את הזכאות לילד, לא ענישה. לעזור לה להכניס את היד לכיס.
תודה רבה. אנחנו נראה את זה בהקדם? אתם תודיעו לנו?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני מודה גם למשרד החינוך, גם למרכז שלטון מקומי על ההיענות והנכונות. נקווה שנוכל לטפל בצורה הטובה ביותר. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:41.