פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



9
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
30/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 935
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום ראשון, כ"ב בטבת התשע"ט (30 בדצמבר 2018), שעה 10:30

הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63), התשע"ט–2018 (מ/1271)

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יועצת משפטית, מ"י, המשרד לביטחון הפנים - יפעת גרינפלד

משנה ליועמ"ש שב"ס, המשרד לביטחון הפנים - בנימין פולצ'ק

רכז בכיר לשכר וגמלאות, המשרד לביטחון הפנים - יובל מזרחי

ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון הפנים - שרון רובינשטיין

יועמ"ש פרט, משרד הביטחון וצה"ל - אליסה אקרנוביץ'-בלפור

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר - נור חאיכ

רפרנט בטחון פנים ותעשיות צבאיות באג"ת, משרד האוצר - עמיחי דוד

עו"ד, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי גלברג-סומך

יועצת משפטית, משרד ראה"מ - דניאלה

יועץ משפטי, משרד ראה"מ - ערן ד.

תנו יד לחרש ונכים למען נכים - דן מיכאל קדרון

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

ירון קוונשטוק



הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63), התשע"ט-2018 (מ/1271)

אוקיי, אז אנחנו פותחים את הישיבה, ה-30 בדצמבר 2018, כ"ב בטבת תשע"ט, והשעה 12:14 דקות. אני מתנצל על האיחור, זה נבע מהמשך דיון קודם. הצעת חוק שירות המדינה, מדובר בהקלה טובה לחלק גדול מעובדי המדינה ושירות הביטחון. זה כולל שוטרים, סוהרים, חיילים, עובדי שב"כ והמוסד. מישהו מכם רוצה להציג את זה? מי רוצה להציג?

עורך דין נור חאיכ מהלשכה המשפטית במשרד האוצר.

בבקשה. אני חייב להגיד שזה הוצג במליאה בצורה הכי מכובדת והכי יפה על ידי סגן השר ידידי יצחק כהן. בבקשה.

טוב, אז התיקון שאנחנו מביאים מתייחס לשני חלקים. בחלק הראשון של התיקון אנחנו מבקשים להרחיב את האפשרות להכיר בשירות חובה כשירות שמזכה בקצבה לפי חוק הגמלאות, הכוונה לפנסיה תקציבית. התיקון מתייחס לקבוצה ספציפית של עובדים. כפי שכבוד היושב-ראש התייחס ואמר, זה שוטרים, סוהרים, עובדי שירותי הביטחון, שזה שב"כ ומוסד.

החלק השני של תיקון החקיקה מתייחס בכלל לתחולה של חוק הגמלאות, הכוונה פנסיה תקציבית. אנחנו מרחיבים קצת את הקבוצה שחל עליה חוק הגמלאות, ובכך גם קבוצה יותר גדולה של שוטרים, סוהרים ועובדי שירותי הביטחון יוכלו ליהנות מהסדר של פנסיה תקציבית ולא מפנסיה צוברת.

אני אתחיל בהסבר לגבי החלק הראשון של התיקון. לפי המצב המשפטי הקיים היום – נתחיל בדוגמה הכי פשוטה של שוטרים – שוטר שהצטרף לשירות המשטרה לפני 31 בדצמבר שנת ,2000 ושירת בשירות המשטרה עשר שנים לפחות ופרש מהשירות כשוטר, הוא זכאי להכיר לו בתקופת שירות החובה כתקופה שמזכה אותו בפנסיה תקציבית לפי חוק הגמלאות. סעיף דומה קיים גם לסוהרים וגם לעובדי שירותי הביטחון וגם למשרתי הקבע.

אבל בהתאם לנוסח של הסעיפים היום, אם עובד כזה עובר משירות לשירות, למשל משירות המשטרה לשירות בתי הסוהר או לשירותי הביטחון, והוא עושה את המעבר הזה אחרי 31 בדצמבר שנת 2000, אז הוא פשוט מאבד את האפשרות להכיר לו בשירות חובה. זאת בהתאם לנוסח הקיים של הסעיף, העובד חייב להצטרף לשירות שממנו הוא פורש בסופו של דבר לפני 31 בדצמבר שנת 2000. ולכן אם הוא עושה את המעבר אחרי 2000, אז למעשה הוא מאבד את האפשרות להכיר לו בשירות חובה.

מה שאנחנו מציעים בחלק הראשון של התיקון זה פשוט להגדיר שירות מזכה, שהוא שירות בשירות המשטרה, שב"ס ושירותי הביטחון או בשירות הקבע, ובצורה הכי פשוטה להגיד: מי שהצטרף לשירות מזכה לפני 31 בדצמבר 2000 – אחד מהגופים שמניתי עכשיו – ושירת עשר שנים לפחות בכל הגופים יחד במצטבר, או בחלקם, אם הוא מגיע לעשר שנים, ופורש מהשירות כשוטר, כסוהר או עובד שירותי הביטחון, אנחנו מכירים לו בשירות חובה כשירות שמזכה בקצבה לפי חוק הגמלאות. זה בקצרה החלק הראשון של התיקון.

מי יזם את התיקון הזה?

שירותי הביטחון. יש גם תיקים תלויים ועומדים בבתי הדין, שתבעו את ההכרה בשירות חובה.

זו הצעה עכשיו של האוצר, לא? מה הביא את האוצר להצעה כל כך נדיבה, ובעיניי נכונה?

בסופו של דבר התגבשה החלטה משותפת גם של שר האוצר, גם של הגופים שיזמו ותמכו בתיקון וביקשו את התיקון. אחרי דיונים עם אגף תקציבים הגענו לסיכום עם משרד המשפטים גם שאנחנו - - -

אנחנו יודעים כמה עולה התיקון הזה?

עמיחי דוד, אגף התקציבים, משרד האוצר. התיקון עולה במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר כמה מאות אלפי שקלים, ובשירותים המיוחדים עולה בסביבות המיליון שקלים בבסיס התקציב.

ברכות. כן, בבקשה, שי.

שי סומך, משרד המשפטים. פשוט הסכסוך בין המשרדים הגיע ליועץ המשפטי לממשלה, ואנחנו שקלנו או לפרש את החוק בצורה שתאפשר או לתקן את החקיקה, האוצר העדיף לתקן את החקיקה ולא להגיע לתוצאה הזאת באמצעות פרשנות, ולכן בסופו של דבר התקדמה הצעת החוק הזאת.

הסכסוך היה גם חסם למעבר בין השירותים?

לא.

אני רק מזכיר שהדיון הזה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, כי זו הצעת ממשלה שהייתה כבר, קיבלה אישור של קריאה ראשונה. עוד מישהו רוצה להתייחס בבקשה?

אולי לחלק השני של התיקון. הסבירו לנו את החלק הראשון, שהוא באמת תופס את הסעיפים הראשונים, אבל יש את סעיף 4 שנוגע לחלק השני.

טוב, החלק השני של הסעיף מתייחס לאפשרות להכיר בהסדר של פנסיה תקציבית בכלל לתחולה של חוק הגמלאות על קבוצה מסוימת של עובדים. אני אתן סקירה כללית למצב היום. לפי סעיף 108ב לחוק הגמלאות, יש הגדרה של "עובד ביטחון חדש", שהוא סוהר חדש, שוטר חדש ועובד שירות ביטחון חדש; והכוונה היא לשוטרים, סוהרים ועובדי שירותי הביטחון שהתחילו את השירות שלהם אחרי המועד הקובע, שזה ה-31 בדצמבר שנת 2003.

סעיף 108ג בהתאם לנוסח הקיים היום קובע שעובד ביטחון חדש שכאמור הצטרף אחרי המועד הקובע, לא יהיה זכאי להסדר של פנסיה תקציבית אלא להסדר של פנסיה צוברת, כמו שכל העובדים החדשים זכאים במדינה. זה ההסדר הפנסיוני שחל לגבי כל העובדים החדשים.

לסעיף הזה יש חריגים היום, ואחד החריגים קבוע בסעיף 108ח(5). יש כל מיני תנאים בסעיף 108ח(5), אני אתייחס לתנאי הספציפי שאנחנו מתקנים אותו, והוא לגבי עובד ביטחון חדש שבמועד הקובע היה חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע. הסעיף הזה בא ואומר: למרות שמדובר בעובד ביטחון חדש, אם במועד הקובע הוא היה חייל המשרת בשירות קבע במועד הקובע, הוא בכל זאת זכאי להסדר פנסיה תקציבית.

סעיף דומה קיים גם בחוק שירות הקבע, החוק המקביל של חוק הגמלאות, אבל הוא שונה בנקודה אחת ספציפית, שבמקום לבחון אם במועד הקובע העובד היה חייל בשירות קבע, שם בוחנים האם הייתה לו התחייבות לשירות קבע. זאת אומרת, אם במועד הקובע משרת הקבע כבר היה עם התחייבות לשירות קבע, למרות שהוא עדיין לא התחיל את השירות שלו בפועל, עדיין הוא יהיה זכאי להסדר של פנסיה תקציבית.

ולמעשה יש לנו פער או שוני בין שני החוקים במובן הזה שמי שבמועד הקובע היה עם התחייבות לשירות קבע ולא התחיל את שירות הקבע שלו, אם הוא ממשיך בשירות הקבע ופורש מהצבא ומקבל פנסיה תקציבית משם, הוא יקבל פנסיה תקציבית, אבל אם הוא עובר לשירותי הביטחון, ולסוהר, שוטר או עובד שירותי הביטחון – שזה שב"כ, מוסד – הוא פשוט לא יהיה זכאי לפנסיה תקציבית.

אז גם בחלק הזה חשבנו שנכון לתקן את החוק ולהשוות את המצב למשרתי הקבע. זאת אומרת, שמי שבמועד הקובע היה כבר עם התחייבות לשירות קבע ועומד בשאר התנאים שקבועים בסעיף 108ח(5), הוא יהיה זכאי גם להסדר פנסיה תקציבית ולא להסדר של פנסיה צוברת. זה החלק השני של תיקון החקיקה.

אתה יכול לתת דוגמה, מתי ההתחייבות היא לא רצופה לשירות עצמו? אתה יכול לתת דוגמאות למקרים כאלה, כדי שיהיה ברור יותר מה זה ההתחייבות לשירות קבע?

עתודאים, י", י"ד, בעלי התחייבות מוקדמות.

יש לנו בגופי הביטחון משרתי קבע.

שם ולמיקרופון, בבקשה, גברת.

דניאלה משירות הביטחון הכללי.

זה השירות שלא אומרים שם משפחה גם?

נכון. לא בדיון פתוח לפרוטוקול; לאדוני – בשמחה. יש לנו בשירותי הביטחון חיילים שמתגייסים אלינו ולא לצבא; וגם שמתגייסים אלינו בכל מיני מסלולים ייחודיים, יש להם התחייבות לקבע, הם מתחילים את השירות הסדיר ואחר כך עוברים למסלול של קבע. עכשיו, אותם חיילים, באים בעצם אותן קבוצות ייחוס של חיילים, כאשר חלקם הולכים לצבא וחלקם לשירותי הביטחון.

נוצר מצב שבחלוקה אקראית כזאת או אחרת, מי שהלך לצבא להמשיך בשירות קבע בצבא, ואז הוא נכנס למסלול של פנסיה תקציבית. אותם חיילים שגויסו באותו מסלול אבל הגיעו לשירותי הביטחון, וממשיכים את שירות הקבע שלהם בשירותי הביטחון, לא נכנסים למסלול הפנסיה התקציבית.

מכיוון שהאנומליה הזאת לא היה לה איזשהו היגיון סדור, גם לא בחלוקה מי הולך לאן וגם לא במסלול הפנסיה שנגזר מהדבר הזה, והדבר הזה גם תלוי ועומד באיזשהו הליך בבית הדין הארצי לעבודה, מכיוון שהבנו שיש כזאת אנומליה גם פנינו לאוצר וביקשנו להסדיר אותו.

עוד הערות? אז אפשר לעבור לקריאה?

הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63), התשע"ט–2018.

תיקון סעיף 63ג
1.
בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 63ג –



(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:




"(א) מי שפרש מהשירות כעובד שירותי הביטחון, תובא בחשבון תקופת שירותו לעניין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:





(1) הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה' בטבת התשס"א (31 בדצמבר 2000);





(2) הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.";



(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ב) בסעיף זה, "שירות ביטחוני מזכה" ו"שירות חובה" – כהגדרתם בסעיף 79א(ב)."

תיקון סעיף 79א
2.
בסעיף 79א לחוק העיקרי –



(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:




"(א) מי שפרש מהשירות כשוטר, תובא בחשבון תקופת שירותו לעניין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:





(1) הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה' בטבת התשס"א (31 בדצמבר 2000);





(2) הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.";



(2) בסעיף קטן (ב), לפני ההגדרה "שירות חובה" יבוא:




""שירות ביטחוני מזכה" – שירות בשירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 63א, שירות במשטרת ישראל, שירות בשירות בתי הסוהר או שירות בשירות קבע כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985‏;".



זאת אומרת, פה יש לנו את ההגדרה מה זה שירות ביטחוני מזכה, שהוא כולל את השירותים שדובר עליהם – שירותי הביטחון, שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל, וגם שירות הקבע; וכמו שראינו, גם בסעיף הזה וגם בסעיף הקודם, עשר השנים שהוא צריך לשרת צריכות להיות במצטבר בשירות ביטחוני מזכה בכל אחד - - -

לוחמי אש עוד לא נכנסו למערכת הביטחון? עוד לא נכתבים במערכת הביטחון כאנשי ביטחון?

לא שמעתי.

לוחמי אש לא במסגרת כוחות הביטחון?

הם לא מוגדרים כגוף ביטחוני. הסדרים אחרים - - - שירות המדינה.

תיקון סעיף 81
3.
בסעיף 81 לחוק העיקרי, בפסקה (2), בסופה יבוא "למעט בהגדרה "שירות ביטחוני מזכה" שבסעיף 79א(ב)".



הסעיף הזה מתייחס לסוהרים, מחיל עליהם את הוראות הסעיפים הקודמים, כולל הסעיף הזה שתיקנו אותו, 79א. ולכן כיוון שהתייחסו שם במיוחד גם לשירות בתי הסוהר, ממעטים פה את ההפיכה של שירות בתי הסוהר למשטרת ישראל, את השוואת המונחים.

תיקון סעיף 108ח – זה החלק השני של הצעת החוק שדובר עליה קודם.

תיקון סעיף 108ח
4.
בסעיף 108ח(5)(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "או שלאחר המועד הקובע היה חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע ואינו חייל חדש כהגדרתו בסעיף 67א לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985."

החייל הזה אומנם התחיל לשרת אחרי המועד הקובע כחייל בצבא הגנה לישראל, אבל הוא אינו חייל חדש, זאת אומרת שההתחייבות שלו הייתה לפני המועד הקובע. והוא בעצם צריך להביא לכם אישור מהצבא שהוא לא חייל חדש.

כן.

זו כבר קבוצה סגורה הרי, האנשים שכבר גויסו לפני שנת 2000.

עכשיו, אדוני סעיף 5. יש פה שינויים, רובם אלה שינויי נוסח בלבד, אז יכול להיות שישתנו כך או אחרת, נקריא אותם עם שינויי הנוסח.

תחילה תחולה והוראות מעבר
5.
(א) תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).



(ב) סעיפים 63ג, 79א ו־81 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 1 עד 3 לחוק זה, יחולו גם לגבי מי שפרש כאמור באותם סעיפים לפני יום התחילה ומתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיפים האמורים, והכול לעניין קצבאות המשתלמות לו ביום התחילה ואילך.



זאת אומרת, אותם סעיפים שדיברו על כך שמביאים בחשבון את שירות החובה, זה יחול גם על מי שכבר פרש, אבל ההתחשבות באותן שנים של שירות חובה תבוא רק לגבי קצבאות שמשתלמות מכאן ואילך ולא רטרואקטיבית.



(ג) עובד ביטחון חדש שמתקיים בו, ביום התחילה, האמור בסיפה של סעיף 108ח(5)(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, ומתקיימים בו במועד האמור שאר התנאים שבסעיף 108ח(5)(ב) עד (ה) לחוק העיקרי, יחולו עליו הוראות סעיף 108ח רישה לחוק העיקרי ולא יראו אותו כעובד ביטחון חדש, החל במועד תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:




(1) כל הכספים שהמדינה הפקידה בעבורו לקופת גמל בעד שירותו כעובד ביטחון חדש, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד או מרכיב הפיצויים, הושבו לאוצר המדינה;




(2) הוא שילם לאוצר המדינה את הסכומים שהיה חב בהם לפי סעיף 89 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס"ג–2003‏, אילו החוק העיקרי היה חל עליו ממועד תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;



לעניין זה –



"עובד ביטחון חדש" – כהגדרתו בסעיף 108ב לחוק העיקרי;



"קופת גמל" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005‏;



"מרכיב תגמולי המעביד" ו"מרכיב הפיצויים" – למעשה בפועל –כמשמעותם לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005.



(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על מי שמתקיים בו האמור באותו סעיף קטן ופרש לפני יום התחילה, לעניין קצבאות המשתלמות לו ביום התחילה ואילך.



זאת אומרת, סעיף קטן (ג) אמר שהתנאי לכך שמי שעדיין לא פרש אבל הוא עובד ביטחון, שביום התחילה הוא עונה לתנאים, בזמנו הוא היה חייל חדש אבל הוא התחייב עוד לפני המועד הקובע, אז יחולו עליו ההוראות החדשות. אבל הוא צריך לשם כך לעשות שני דברים. נור, אתה רוצה בבקשה להסביר - - -

כן, בהתאם למצב היום, כפי שאמרנו, בגלל שמדובר בעובדי ביטחון חדשים, אז הם מן הסתם להסדר של פנסיה צוברת ולא תקציבית. והמשמעות שהמדינה הפרישה בגינם לקופות גמל כהגדרתם בחוק. והמשמעות השנייה של הסדר של פנסיה צוברת, שהם פשוט לא הפרישו מה שהם חייבים להפריש אילו הם היו זכאים להסדר של פנסיה תקציבית, שזו השתתפות של עובדי מדינה שזכאים לפנסיה תקציבית בהסדר של פנסיה תקציבית לפי חוק התוכנית הכלכלית.

מה שכתוב פה למעשה בסעיף הזה, שאנחנו מוכנים לתת פנסיה תקציבית, אנחנו רוצים לתת פנסיה תקציבית לקבוצה הזאת, בתנאי שנחזיר את המצב לקדמותו כאילו מלכתחילה הוא זקוק לפנסיה תקציבית. ואז לתקן את שני הדברים, הכספים שהופקדו לקופות גמל יושבו למדינה, וגם שהם יפרישו את ה-2% שהם היו צריכים להפריש לפי חוק - - -

זה אופציה? חייל שלא רוצה - - -

למעשה לא כתבנו שזו אופציה, אבל מי שלא רוצה, פשוט יכול לא לשלם, ואז הוא לא יהיה זכאי להסדר של פנסיה תקציבית, ואז הוא ימשיך לקבל פנסיה צוברת.

הוא צריך לשלם את הסכומים שהופקדו, גם אם בינתיים היו ניכויים או תשואות. ואפשרי לעשות את זה מבחינת שוק ההון? מותר להחזיר את הכספים, לבטל את קופת הגמל?

אז זהו, מבחינת שוק ההון, כל עוד הוא לא התחיל לקבל קצבה, לא משך את הכספים, זה אפשרי לעשות את הפעולה הזאת. כמובן הוא יצטרך לעמוד בכל התנאים של שוק ההון, להשיב את הכספים על פי הכללים והנחיות שוק ההון.

הוא צריך לעמוד בכללים של שוק ההון בשביל למשוך, השאלה אם יש לו אפשרות למשוך לפי החוק הקיים - - - משיכה בלי חיוב במס זה ביטול.

זה קנס אפילו.

לא, יהיה חיוב במס. אנחנו בדקנו עם רשות המיסים מה אפשר לעשות עם חיוב המס, כנראה שרשות המיסים לא תחייב במס על החלק של המעסיק שהוא מושך. הכוונה של שוק ההון, וזה כל מיני מקרים חריגים שאנשים כבר משכו את הכספים או שהתחילו לקבל קצבה, שלהבנתי זה כמעט ולא קיים מבדיקה שעשינו.

אף אחד עוד לא - - -

תהיה בעיה, פשוט הקופות לא מוכנות להחזיר את המצב לקדמותו במצב כזה, אבל כנראה שמצבים כאלה לא קיימים.

בכל מקרה זה אופציונלי.

כן, מי שלא מעביר את הכספים או לא מושך - - -

וסעיף קטן (ג) מחיל את אותן הוראות על מי שכבר פרש לכאורה, אבל דרך החישוב היא – ואתם אומרים שאין כאלה.

אין כאלה.

כן, עוד הערות?

אתם מרשים לי להצביע פה אחד? אז מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63), התשע"ט–2018 נתקבלה.

תודה רבה, החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית. תצליחו.

זה יעלה מחר, אדוני?

אי אפשר לדעת. או מחר או מחרתיים או לא.

זה הכול בונוס. כל מה שיעלה זה בונוס. אנחנו נעשה הכול כדי שזה יעלה.

תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:35.