פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



25
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
27/12/2018


מושב חמישי


פרוטוקול מס' 931
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום חמישי, י"ט בטבת התשע"ט (27 בדצמבר 2018), שעה 13:00

הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12) (מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים), התשע"ט-2018

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא

איל בן ראובן

מפקח עבודה ראשי, משרד הרווחה - אריה שמילוביץ

סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד הרווחה - דבורה אליעזר

רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר - אביעד משה שורץ

מרכזת אגף צמ"ה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - לאה מאושר

רכזת צמ"ה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - דנה פינחסוף

משפטנית -יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - איה דביר

מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים - ליאור פנחס שחר

רכז מחקר ומידע, מחלקת מחקר ומידע - גדעון זעירא

ראש אגף כוח אדם ויחסי עבודה, התאחדות בוני הארץ - יצחק גורביץ

מחזיק תיק הבטיחות בענף הבניין, ההסתדרות החדשה - צבי רוט

כלכלן באגף הכלכלה בהסתדרות הכללית, ההסתדרות החדשה - מתן בראל

כלכלן באגף הכלכלה בהסתדרות הכללית, ההסתדרות החדשה - גיורא וואלה

מנופאי, איגוד המנופאים - דן ורשבסקי

מנופאי - מיכאל גרוס

מנופאי - ואדים קפלין

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התאחדות בוני הארץ - עדן קנובסקי

שדלן/ית - צחי לב

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אסתר מימון

הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12) (מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים), התשע"ט-2018, פ/4263/20 כ/826, הצעת ח"כ איל בן ראובן

צוהריים טובים, היום ה-27 בדצמבר 2018, י"ט בטבת התשע"ט, השעה 13:03. זה תענוג גדול לגמור עם הצעת חוק של שלישייה מאוד מיוחדת, הלוואי שיהיו הרבה כאלה.

הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, במיוחד בהתייחסות לכוח אדם של עגורנים. זה נפלא לעבוד עם שני החברים שלי. שלושתנו ביחד – במקרה זה אפשר להגיד ששלוש האצבעות באותה רמה – עבד אל חכים חאג' יחיא, איל בן ראובן ואנוכי. במקרה זה המציע הראשון הוא חבר הכנסת איל בן ראובן.

אנחנו היום יושבים בסיטואציה, אני אומר לכל היושבים פה, שעלא באב אללה ביום שני או שלישי הצעת החוק הזאת עוברת בקריאה שנייה ושלישית. היא עוברת. אין פה בכלל שאלה. לכן אני מבקש שידבר מי שיש לו באמת על מה לדבר, ונכין את הדברים הרציניים כדי שלא נבזבז את זמננו פה בדיוני סרק.

לפי הבנתי, ממה ששמעתי, כבוד היושב-ראש, רוב הדברים סגורים. זאת אומרת, יש הבנות בין המשרד לבין ההסתדרות, לבין המנופאים. רוב הדברים סגורים. יש כמה שאלות קטנות, בואו נעשה את זה יעיל וענייני.

אני מוכרח, כבוד היושב-ראש, להגיד לך שאנחנו צוות פעולה באמת מיוחד. אני אומר את זה לכם פה בכנסת, זה לא דבר רגיל, דבר שכזה. אני היום בהרגשה, כשאני רואה את הפרצופים שיושבים איתנו פה, שזה גם הפך להיות לצוות שמבלה הרבה שעות ביחד ולשמחתי מביא תוצאות. אני השבוע, כבוד היושב-ראש, הייתי באתר בנייה, כדי ללכת ולראות טכנולוגיה, אני בתחושה שבשטח קורים דברים.

גם אני מצטרף לעמדה הזאת, כי גם אני ביקרתי.

דברים שבאו מהשולחן הזה פה. מבחינתי זו בשורה טובה, אבל חס וחלילה מלהוריד את הרגל מהגז. שלא תהיה אי-הבנה, שלושתנו, אנחנו כבר דיברנו על זה – הכנסת מתפזרת ואנחנו ממשיכים לעבוד, אנחנו לא עוצרים בעלייה בעניין הזה, עד שלא נתחיל לראות תוצאות אמיתיות בשטח. בואו נתחיל.

קודם כול, שלושתנו, ולך יש זכות גדולה כי אתה יושב-ראש הוועדה, ואתה תומך ומקדם. יכול להיות שאם היו שלושה, ולא היה אותו יושב-ראש ועדה שתומך, מקדם ולוחץ, וגם מחוץ לוועדה מפעיל לחצים שלא נראים לעין לכאורה, ועוסק בנושא בכמה מקומות – אם לא הייתה התערבות שלך, למשל הנושא של הקמת היחידה במשטרה, אני לא בטוח שהייתה קיימת עכשיו.

העקשנות והדבקות במשימה הביאה לכך שבתחילת העבודה שלנו היו אנשים בניגוד עניינים, לפעמים באנטי, לפעמים אחד נגד השני, ובסוף אנחנו מתקדמים לכיוון שאנחנו יכולים להבין האחד את השני ויכולים גם לייצר את התוצר הסופי שיהיה מקובל על כולם ויכול לתרום. זה חשוב, כי בתחילת הדרך כשהבאנו את הצעת החוק שלנו – קודם כול "לא", ואחר כך חשבו למה לא. עכשיו זה "כן, אבל". זו התקדמות לא קטנה.

ברשותכם, אנחנו נשמור לעצמנו חמש דקות בסוף כדי להגיד כמה אנחנו אוהבים את כולם. יותר לא מדברים כמה טוב, אלא נלך ישר לקריאה וההערות שלכם יהיו בהתייחסות לנקודות הספציפיות. בואו נתחיל.

אדוני, על גבי ההצעה פה מסומנים תיקונים ביחס להצעה שעברה בקריאה הראשונה.

הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' ...), התשע"ט–2018
הוספת סעיף 9א
1.
בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996‏, אחרי סעיף 9 יבוא:



"מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים
9א.
(א) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שהם עגורנאים המפעילים עגורן צריח אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ועל פי תנאי ההיתר האמור; שירותי כוח אדם כאמור יינתנו רק באמצעות הצבת עגורנאי מוסמך, שהוא עובדו של הקבלן.



יש פה שני תיקונים, אני אתחיל דווקא מהאחרון. האחרון מגדיר את שירותי הכוח אדם להצבת עגורנאי מוסמך, שהוא עובדו של הקבלן. זה בעקבות הערה שהעלתה הגב' יפה סולימני בדיון הקודם, לגבי שרשור של קבלנים, כדי שלא יהיה מצב שבו קבלן שקיבל את האישורים ויש לו עבר נקי, הוא מתקשר עם קבלן אחר שמעסיק את העובד. נוספה המגבלה הזאת.

התיקון השני מתייחס להפעלת העגורן. הוועדה בדיון הקודם ביקשה להגביל את ההוראות לאתרי בנייה בלבד. ראינו שעגורנים ניידים היו מספר תאונות של עגורנים ניידים, ראינו לפי מסמך הממ"מ שהסתמכנו עליו, היו מספר פעמים שעגורן נפל באתרי בנייה, אבל כנראה עגורנים ניידים שכיחים גם במקומות עבודה אחרים, לכן ההצעה פה של הנוסח היא לצמצם לעגורן צריח בלבד. ברוב המקרים הוא שפועל באתרי בנייה, אבל יש עגורני צריח גם במקומות אחרים.

אין.

יש. במחצבות.

אני לא יודעת אם במקומות עבודה אחרים יש תופעה של העסקה באמצעות עובדים של קבלן כוח אדם. אני לא יודעת עם השונות וההבאה של העגורן צריח היא כל כך תכופה כמו באתרי בנייה.

עד הסעיף הזה, יש הערות?

אנחנו בכל זאת מבקשים שיודגש שמדובר באתרי הבנייה. נעשית עבודה מאוד מאוד רחבה ואמיצה ביחד עם ההסתדרות כדי לייחד את החבר'ה האלה, שיש להם תפקיד חשוב מאוד באתרי הבנייה, כולל הסכם קיבוצי וצו הרחבה שמיועד להם.

רק לנושא. please, תתמקד.

אם אנחנו לא מגדירים בהתאם, זה יתפזר לכל מיני חברות כוח אדם - - -

אתה מסכים למה שנאמר פה?

לא. לא בדיוק. פה מוגדר רק עגורנאי צריח ולא מוגדר אופן העבודה או אתר הבנייה. אני אביא רק דוגמה אחת. ניתן צו הרחבה להפעלת מצלמה על עגורן למשל. סיכמנו עם ההסתדרות. זה רלוונטי לאתרי הבנייה וכו' - - -

האם אתה יכול להתייחס להצעת החוק של הכנסת?

זו בדיוק ההתייחסות. שזה לא יוגדר כסוג הכלי, אלא איפה הוא מופעל. ההפעלה צריכה להיות באתרי בנייה. עגורנאי צריח באתרי הבנייה.

נקשיב למשרד העבודה.

שלום לכם. אנחנו נתייחס בשני מישורים. המישור הראשון קשור להסכם הקיבוצי עצמו, והמישור השני יותר בטיחותי.

למה מתייחסים להסכם הקיבוצי? מה הקשר?

אני אסביר.

חבר'ה, זה לא הדיונים הרגילים שיש לנו זמן. קראנו משהו שקשור להסכם הקיבוצי?

אני רוצה להתייחס למה שהוא אמר, הוא אמר שהוא רוצה להתייחס לאתרי הבנייה.

הוא אמר, אבל אני לא מאשר להתייחס למה שהוא אמר. תתייחסי להצעת החוק.

בכל זאת זה חשוב לי לפרוטוקול להגיד משפט אחד. למיטב הבנתנו צו ההרחבה של נספח המנופאים חל על כלל המעסיקים שמעסיקים עגורנאים, הן אם מדובר בקבלן בנייה והן אם מדובר בקבלן כוח אדם, גם אם נוסיף את המילים "אתר בנייה" במסגרת התיקון הזה וגם אם לא נוסיף את זה.

מבחינת הבטיחות וסיכוני הבטיחות אני אתן לאריק לדבר.

לא הבנתי. את רוצה שנוסיף שזה קשור לאתרי בנייה?

השאלה האם אנחנו נייחד לקבלן שחייב לחברה רישיון ייחודי רק לעגורנאי הצריח באתר בנייה, כן או לא. למיטב הבנתי זה קשור לשאלה הבטיחותית האם יש צורך לייחד את זה לאתר בנייה, כן או לא. אני לא אשת מקצוע, ולכן אני אתן לאריק להשלים את דבריי, אבל ממה שהבנתי הסיכונים הגבוהים בקשר לעגורני צריח מופיעים באתרי בנייה ולא במפעלים, המספר הנוסף של עגורני צריח. אני אתן לאריק להשלים, אם יש צורך מבחינה מקצועית.

כ-99% מעגורני הצריח נמצאים באתרי בנייה, במספר חד-ספרתי קטן יש עגורני צריח שנמצאים במחצבות או במקומות אחרים. הפוטנציאל בסיכונים של עגורן צריח הם זהים. אני לא רואה שום סיבה לייחד דווקא לאתרי בנייה, שזה נותן מענה די רחב. יתר על כן, המפעילים באותם אתרים אחרים, הם בדרך כלל מופעלים בהעסקה ישירה, כך שזה לא נותן מענה, ואני לא רואה מקום להתייחס דווקא לשוליים של השוליים של המקרה הספציפי בצד.

כבודו, אני רק רוצה לתקן. המחצבה נשארת גם בהסכמים ובכל דבר ענף בניין. זה חלק מענף הבניין, הם עובדים וזה תעשייה. רוב עגורני הצריח במדינת ישראל, כמעט רובם – הנמל לא קשור אלינו – זה אתרי בנייה. הסיכונים הם באתרי בנייה. אם זה ייכנס יש סיכון שאנחנו ניפלט מההסכם הקיבוצי. מבחינת הבטיחות, הסיכונים במחצבה והסיכונים בעבודה באתר בנייה אינטנסיבי הם לא אותו דבר. זה לא אותו דבר, זה לא אותם סיכונים. לא שמענו כמעט תאונות עם עגורן צריח - - -

בעברית פשוטה, מה זה אומר?

אנחנו חייבים להיות תחת הגדרה של אתר בנייה.

דיברנו עם אלון שמש, כדי לקבל חוות דעת מקצועית לגבי הסיכונים - - -

מי זה אלון שמש?

מנהל ההכשרה של בתי הספר בתחום ההכשרה לגובה, כולל עגורני צריח.

הסיכונים הבטיחותיים שנמצאים באתרי בנייה, בגלל המאפיינים הייחודיים שקיימים באתרי בנייה, בגל הדינמיות הגדולה, בגלל כוח האדם שמתחלף שם, בגלל ריבוי מעסיקים וכן הלאה, הם לאין שיעור הרבה הרבה יותר גבוהים בעגורני צריח לעומת מקומות עבודה אחרים שהם לא אתרי בנייה. יש צורך ברמה של הסיכון הבטיחותי לייחד את אתרי הבנייה, את ענף הבניין, כי להבדיל, לצורך העניין, בנמל, העבודה היא הרבה פחות דינמית, הרבה יותר סטטית, קבועה.

זה לא אותו רישיון.

יש צורך בטיחותי לייחד את אתרי הבנייה סביב עגורני צריח. זה פשוט משהו אחר. זו רמת סיכון אחרת.

אדוני, המטרה הייתה להתייחס לסיכונים באתרי בנייה, ואנחנו גם מבינים שעגורני הצריח, כמו שנאמר לנו, 99% מהם הם באתרי בנייה, וכשהם לא באתרי בנייה בדרך כלל זה לא עובדים של קבלן כוח אדם, לכן אני חושבת שההצעה משיגה את מטרתה במובן הזה.

אם חשוב שיופיעו בהצעת החוק המילים "באתר בנייה" בהצעת החוק, מאיזו סיבה שעדיין לא הצלחתי לעמוד עליה – אמרתם "הסכם קיבוצי", כן ייפלטו בהסכם קיבוצי, לא ייפלטו – אחר כך יש הגדרה של "עגורנאי מוסמך" שמדברת על עגורנאי שיש לו הסמכה להפעלת עגורן צריח. חשבנו אולי להשאיר עגורן אחר שיקבע השר בתקנות. כמובן עוד לא הגענו לסעיף הזה, אולי אפשר להגיד "עגורן אחר שמשמש באתר בנייה", ואז תהיה התייחסות. יהיה עוד ביטוי בהצעת החוק לכך שמדובר בעגורנים שעובדים באתרי בנייה, ושההצעה הזאת מכוונת לאתרי הבנייה, אחרת לא ברור לי מה ההתעקשות, ואני רוצה גם להסביר שיש קושי. הרי אנחנו לא מדברים על העגורנים עכשיו. החלק הזה של בדיקת העגורן, איזה מפרטים יהיו, איך נראה המכשיר, זה לא הקושי שלנו; אנחנו מדברים עכשיו על כוח האדם. כוח האדם, ברגע שהוא מזוהה עם עגורן צריח, הוא בדרך כלל יפעל באתר בנייה, אבל אני לא רוצה שקבלן כוח האדם יהיה באי-בהירות – אולי אתה לא יודע למה אתה שולח אותו, אולי שלחת אותו בטעות לאתר שהוא לא אתר בנייה, אז הטלתי עליך חובה מיותרת; אולי אתה טועה ואתה חושב שאתה מפעיל עגורני צריח, ובכלל אין לך היתר, כי אתה חושב שאתה לא שולח לאתרי בנייה, ובפועל יתברר שאתה שולח לאתרי בנייה וגם אתה עובר עבירה וגם מי שהתקשר איתך עובר עבירה.

מה מפריע לך שההנחיות האלה יהיו טובות גם לעגורנים שאינם באתרי בנייה?

כל הסוגיה היא בטיחות בענף הבנייה. הצעת החוק והנושא של התקנות של חברות כוח אדם אין להן שום היבט כלכלי, זה נטו בטיחות. עצם הדיון הזה הוא בדיוק הדוגמה למה צריך להיות כתוב "אתר בנייה", כי אחר כך, נניח בעתיד, כשאנחנו נכוון את אותו מנופאי לתקנות של מנהלי עבודה, של עוזרי בטיחות וכו', מה יגידו לנו משרדי הממשלה פה? לא כולם עובדים באתרי בנייה, אז אולי נעשה משהו אחר.

אתה לא מדבר פה על הכשרה.

אם הייתי רוצה להשתכנע, אני אתן לך הרבה לדבר, כי כל דבר שאתה אומר רק פוגע בנימוק שלך.

כבודו, משהו קטן.

אני לא מבין גם אתכם. למה אתם לא מאפשרים שגם את העובדים בענף תעשייה יגדירו כעגורנים שעולים ל-30 מטר פלוס?

הם לא עובדים דרך כוח אדם.

אם זה יהיה, אתה לא רוצה לתת לו אחריות על מישהו ולהכשיר אותו בהתאם? מה המלחמה הזאת, הלוא מובנת?

זה לא נכון מה שהוא אמר. אנחנו נציגים עצמאיים אינדיבידואליים, שנותנים שירות לעגורן צריח. באתי לבטא את הנימוקים שלי נגד החוק הזה, אם אפשר.

ראשית, החוק הזה כבר עבר בקריאה הראשונה. דבר שני, בינתיים תתייחס למה שקראנו, אני לא פותח דיון כללי כרגע. עוד מישהו רוצה להתייחס?

אני רוצה להגיד מילה לגבי הצורך שזה יהיה בענף הבנייה בלבד. הרעיון בייצור החברות האלה שתהיה התמחות בענף הבנייה. אני אביא דוגמאות. ההתמחות בראש ובראשונה זה לא רק מה שדבי העירה קודם לגבי ההסכם הקיבוצי, אם כי היא גם חשובה, כי הוא המעסיק והוא אמור להיות מומחה להסכם הקיבוצי ולזכויות עובדים, אבל כשנגיע לכאן – ויפה סולימני לא נמצאת – בהמשך יגדירו תקנות שמסדירות את הרישוי, אנחנו מצפים ממנו להיות מומחה לרישוי שקשור לענף הבנייה, כשהוא מספק מנופאי. אנחנו מצפים ממנו לדעת שהאתר שאליו נשלח המנופאי הוא אתר מורשה, הוא אתר בטיחותי, הוא אתר שעגורן מותקן כמו שצריך וכן הלאה.

באתר אחר לא כדאי שזה יהיה?

לגבי ההסדרה של מינהל הבטיחות להצבה של עגורנים, אתה יכול לשאול האם זו אותה הסדרה לעגורנאי באתרי בנייה ובין עגורנאי שנמצא בחירייה או בנמל או במחצבה. ממה שאני מכיר ההסדרה שונה לגמרי, וכל הרעיון כאן היה ליצור התמחות שתבטיח בטיחות. ההתמחות היא לא בהצבת העגורנאי בלבד ככוח אדם, אלא בהצבה בטיחותית באתר בטוח, שמודעים בו לתקנות הרלוונטיות לענף הבנייה, וזאת ההבחנה. אני לא יכול להיות מומחה לכל הענפים.

זה יהיה החוק הבא.

חבר, נציג העצמאים, אתה רוצה לנמק למה אתה מתנגד לחוק?

קודם כול, יהיה מונופול של כוח אדם, שיש להם רישיון לספק מפעילי עגורן צריח, שכירים בלבד. זה מחסל עצמאים אינדיבידואליים, זה מחסל - - -

קראת את כל החוק, חבר?

יש הוראה שאומרת במפורש, שחשבנו שהיא אפילו מיותרת בגלל שהיא כל כך ברורה. החוק מדבר רק על מצב של העסקה של קבלן כוח אדם, כשהעובד לא מועסק ישירות, או שזה לא קבלן רגיל שמועסק ישירות, אלא רק מי שנותן את השירותים של העובדים שלו אצל קבלן הבנייה או אצל מבצע הבנייה.

לפי מה שהבנתי בעל אתר בנייה יכול לקבל מנופאים רק דרך חברות כוח אדם.

הבנת לא נכון.

- - - יקבל עגורן עם תעודה אמיתית, שהוא עבר הדרכה. לא פוסלים.

שותפים – קואופרטיב לא יכול להתקבל באתרי בנייה? לקחת נפח עבודה? גם הם עובדים לפי החוק. הם משלמים על זה לבד את כל המיסים.

אמרנו שכן. זה אפשרי. אדם עצמאי שמגויס על ידי קבלן ראשי, בתנאי שיש לו כל הכישורים הנדרשים והרישוי הנדרש, יכול להתקבל. הוא לא צריך לעבור אך ורק דרך חברות כוח אדם.

זה יהיה נימוק בחוק?

אם אתה בעצמך לא הולך להיות מפעיל עגורן, אבל יש לך עובד, ואתה שולח רק את העובד בלי עגורן לאתר בנייה, החוק כן יחול עליך. הצורך הזה בהיתר מיוחד יחול עליך.

אם אנחנו, כקואופרטיב, לוקחים עבודות זה בסדר? אנחנו יכולים לקחת עבודה?

קואופרטיב מתקשר. אם אתה בעצמך מתקשר ונותן את השירותים שלך, אז אתה לא - - -

יש כאילו מצב שלקואופרטיב יש - - -

מי מתקשר עם חברת הבנייה, הקואופרטיב או האדם?

בעסקים שותפים זה הקואופרטיב.

אז אתה הופך את עצמך לחברת כוח אדם בשם החברים.

הקואופרטיב צריך לקבל אישור מיוחד?

אתה צריך להתקשר עם חברת כוח אדם.

אם אתה רוצה להתקשר כקואופרטיב עם הקבלן, אז אתה כמו חברת כוח אדם.

בקואופרטיב ההנחה היא שזה תאגיד ושהאנשים עובדים שלו. אחרת, אם הם לא עובדים שלו, אם הם עצמם מתקשרים – אם האדם עצמו, עגורנאי עצמאי, מבצע בנייה, החוק הזה לא יחול עליו.

אם אדם עצמאי, אבל הוא מדבר על קואופרטיב. קואופרטיב זה כמו תאגיד, זה קבוצה. אם זה תאגיד, אתה צריך לעבוד לפי כל מה שכתוב כאן בחוק הזה.

יש שאלה איך הקואופרטיב עובד – האם הוא מעסיק את העובדים של עצמו, האם הוא רק מחלק רווחים. יכולים להיות כל מיני מודלים של הפעלה, וקשה להגיד חד חד ערכית מה יחול פה, כי אנחנו לא מבינים עד הסוף. זו תופעה שאנחנו שומעים עליה בפעם הראשונה.

אם אני מבינה נכון את התיאור של הקואופרטיב, מדובר בקבוצה של עגורנאים שמפעילים ומחלקים עבודה בעצמם, ואז השאלה מה מבנה ההתקשרות. אם העגורנאים הם הבעלים והם גם המעסיקים של עצמם בישות משפטית שמעסיקה את כל שותפיה כשכירים עובדים, אז אכן ישות כזאת הייתה אמורה לקבל רישיון קבלן, אם מדובר במודל של חלוקת רווחים, אז לא ברור לאיזה משבצת הם נכנסים מבחינה משפטית.

בחוק הזה מוגדר כמה המינימום? לפעמים עסקים קטנים לוקחים מינימום פועלים. יהיה מצב לקבל אישור לכמה פועלים ולא רק לכוח אדם, שיש להם כמה עשרות, כמה מאות עגורנאי צריח?

בחברת כוח אדם יכולים להיות גם שני אנשים.

גם עסקים קטנים יכולים לקחת עובדים ולקבל אישורים? האם מוגדר בחוק המינימום?

רוב העובדים מועסקים על ידי חברות כוח אדם, ומספר יחסית קטן הם בהתקשרות ישירה בין העובד לבין חברת הבנייה. שתי האפשרויות קיימות. אתה פה מעלה משהו שקשור לקואופרטיב, ובאמת לא דנו בזה. אני מציע שנשאיר את זה להליך אחר, וינסו לפתור את הבעיה בהמשך.

- - -

לפי החוק קואופרטיב גם יכול לטפל באישור כוח אדם להספקה.

אם הקואופרטיב הולך ומקבל אישור הפעלה, בבקשה; אישור להעסקת עובדים, בבקשה.

זה בדרך כלל עסק של שותפות.

אם אתה רוצה למצוא מסגרת משפטית מתאימה לקואופרטיב שלך, תשב אחר כך ותעשה את זה, כרגע דאגנו שאף עובד לא יהיה משועבד לחברה ויהיה מופעל על ידי חברה בלי הכישורים שלו ושל החברה להתעסק בנושא. זה מה שמעניין אותו.

מנופאי שכיר – יהיה מצב שהוא יתקבל ישר לחברת בנייה, לקבלן שמתעסק במנוף? הוא לוקח בנייה מבעלי הבנייה.

ברור. זה כתוב בחוק.

אני רוצה לשמוע פה.

אתה שומע חד-משמעית. נגיע לזה ונסביר.

זאת הצעה לדיון. לגבי קבלני שירותים בניקיון ובשמירה כתוב ככה: שהשר, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הגדול וארגוני מעסיקים, ובאישור ועדה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה – כמובן בקשר לקבלני שירות ניקיון ושמירה – לא יחולו לגבי סוגים מסוימים של קבלני שירות או לסוגים מסוימים של שירות בתחומים המפורטים בתוספת.

אני מציע לא לגעת.

דבי, בואי נתכנס. אתם לוקחים אותנו עכשיו - - -

אנחנו נשארים בהגדרה שלנו. יש אפשרות לעובד עגורן פרטי להתקשר באופן ישיר עם הקבלן ויש אפשרות באמצעות חברת כוח אדם בתנאים שאמרנו.

הערה טכנית קלה. אני רק מציע בסעיף 9א(א) בסיפה, "שהוא עובדו של הקבלן", לכתוב "עובדו של קבלן כוח האדם". בגלל שאנחנו במדיניות של קבלנים ובנייה, שלא יהיה בלבול פה.

קיבלנו.

(ב) היתר לפי סעיף קטן (א) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עובדים שהם עגורנאים מוסמכים.







(ג) על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:








(1) נוסף על כל תנאי אחר, תנאי למתן היתר הוא כי המבקש הציג אישור מאת מפקח עבודה ראשי שהוא עומד בדרישות בטיחות בעבודה הנוגעות בדבר לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970‏, וחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954‏;



זה תנאי מקדים לקבלת ההיתר.








(2) נוסף על כל תנאי שהשר רשאי לקבוע בהיתר לפי סעיף 4 רשאי הוא, בהתייעצות עם מפקח עבודה ראשי, לקבוע בהיתר תנאים לעניין דרישות בטיחות בעבודה; בדיקת התקיימותו של תנאי בהיתר לעניין דרישות בטיחות בעבודה תיעשה בידי מפקח עבודה ראשי או מי שהוסמך על ידו;



ההיתר המיוחד הוא בא במקום הרישיון, אבל צריך לבדוק לצורך ההיתר הזה גם את כל הבדיקות הרגילות שחלות לגבי רישיון, וכל ההוראות שנוגעות למתן הרישיון וביטולו – כל ההוראות האלה יחולו בשינויים המחויבים על ההיתר הזה, ויש פה דרישות נוספות. התנאי שנוגע לדרישות בטיחות בעבודה, בגלל שהוא דורש מומחיות, ביקש המשרד להכניס את התיקון הזה שהבדיקה של ההתקיימות של התנאי הזה תיעשה בידי מפקח עבודה ראשי או אדם שהוסמך על ידו.








(3) בלי לגרוע מהוראות סעיף 6, החלטת השר לסרב לתת היתר או לחדשו, לבטל היתר או להתלותו מטעמים של בטיחות בעבודה טעונה התייעצות עם מפקח עבודה ראשי, לאחר שמפקח העבודה הראשי נתן לבעל ההיתר או למבקש ההיתר, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיו; בוטל היתר או הותלה או סירב השר לחדש היתר בנסיבות כאמור, לא יורה על המשך העסקת העובדים כאמור בסעיף 7 אלא בהתייעצות עם מפקח עבודה ראשי;



שוב, המעורבות של מפקח עבודה ראשי נעשית כי זאת המומחיות שלו, ולכן נדרשת מעורבותו בנושא הזה.

חבר, הבנת הכול, גם אם קוראים מהר?

קצת. אחר כך אני אקרא לאט.

אם אתה רוצה שנסביר יותר, נסביר.

אם אפשר, תסביר יותר.

גם אני פעם הייתי עולה חדש, ולא גמרתי. אחרי 52 שנה אני עוד עולה חדש.

קבלן כוח אדם מכל סוג צריך לקבל רישיון לפעול כקבלן כוח אדם. אנחנו כאן דורשים מקבלן כוח האדם לקבל היתר מיוחד. זאת אומרת, לא את הרישיון הרגיל, אלא היתר מיוחד. הוא לא צריך לקבל גם רישיון וגם היתר מיוחד, אלא הוא מקבל את ההיתר המיוחד שכולל את כל ההוראות שנוגעות לרישיון, את כל התנאים שכרגיל דורשים לרישיון, שנבדקים על ידי אותם גורמים שבודקים את הרישיון, ובדרך הרגילה, אבל יש לו גם עוד סט של הוראות שמלווה אותו, שנועד להבטיח את הבטיחות בעבודה, כי זו הרי מטרת כל הצעת החוק הזאת, נושא הבטיחות בעבודה.

מכיוון שמי שממומחה בנושא הזה הוא מפקח העבודה הראשי ולא הגורם הרגיל שנותן את הרישיונות לקבלני כוח אדם, זו מומחיות שונה, אז הפן הזה של דרישות בטיחות בעבודה נבחן בכל שלב על ידי מפקח העבודה הראשי.

קודם כול, חברות כוח אדם בגדול זה סוכנים לשיבוץ עובדים. הם לא יכולים בפועל לתמוך בבטיחות, אלא לוקחים מנהלים ובעלי אתרי בנייה. אין בדרך כלל במקום תומכים בבטיחות. כוח אדם זה בסך הכול סוכנים שמשבצים את הפועלים, מנופאים, לאתרי בנייה.

חברות כוח אדם הן לא אחראיות על הבטיחות באתר, זה הקבלן הראשי שאחראי על הבטיחות באתר. אל תשכח את זה. חברת כוח אדם שמתעסקת בסוג העובדים האלה צריכה לקבל הכשרה מתאימה כדי לדעת לאן לשלוח, איך לשלוח ובאיזה תנאים לשלוח, זה לא רק לעשות תיווך להרוויח עליו ולקחת כסף, יש להם אחריות. הם לא סתם חברת כוח אדם שמנקה או משפצת, היא תתעסק גם בעגורנאים, בגלל המורכבות של העובדים בתחום הזה. חברת כוח אדם עשתה עד עכשיו את זה וראינו שלא הדריכו מספיק טוב ולא טיפלו בזה מספיק טוב. אנחנו דואגים באמצעות הדרישות מחברת כוח האדם לעובד עצמו. זה הכי חשוב.

גם ההדרכה וגם בדיקת הרישיונות.

אני תחת הרושם של שלושתנו, החברים שלי, כשהיינו באשדוד ואמרו לאלכסיס לרדת, וכשהוא ירד למטה קראו לו "בוריס".

אני יודע מניסיון שברוב המקרים אם המנופאי לא יסכים לא לשמור על הבטיחות מחליפים אותו במנופאי אחר.

בגלל זה רוצים בטיחות, שהוא יהיה חייב.

בשביל זה יש חוקים רבים. זה לא במקרה שבנקודה הספציפית הזאת יש חוק מיוחד לעגורנאים, וזה בזכות החברים שלך.

קודם כול הם מעיפים עגורנאי צריח מאתרי בנייה, כוח אדם נותן להם עגורנאי אחר. זה לא נחשב פיטורים לא כדין, כי הוא עובד של כוח אדם.

החוק פותר את זה עכשיו. אנחנו יושבים לפתור את זה. אני רוצה להוסיף, כבודו – זה חלק ממה שהוא אמר וחידדת את זה – שחשוב שלחברת כוח אדם עם היתר מיוחד תהיה אחריות על הפועל. למה? בגלל הדברים שהוא אמר ובגלל הדברים שאתה חידדת. היום, כשאני אומר לו: יש לי ככה וככה, במקום שיחליף אותי, הוא ידאג שיפתרו לי את הבעיות באתר עצמו. לכן חשוב שלחברת כוח אדם תהיה אחריות על הבטיחות בתוך האתר על המנופאי שעובד שם.

זה צריך להיכנס בחוק דיני עבודה, שהפיטורים לא כדין. ממש צריך להכניס את הנושא הזה בחוק דיני עבודה.

מה רצית להגיד, חבר? לא הבנו מה שאמרת כרגע.

אני עוד פעם חוזר, כמו שאמר דן ורשבסקי, הוא גם אמר לי בפגישות אישיות שהיינו בהן קודם, שאם בעלי אתרי בנייה מפטרים מנופאים, זה לא נחשב פיטורים שלא כדין, כי הוא עובד של חברת כוח אדם, הוא לא עובד של אתר הבנייה. הם בכל רגע יכולים להתקשר לחברת כוח אדם ולהחליף אותו כמו גרביים – צריך להפסיק עם הנושא הזה – ברוב המקרים בגלל שהוא לא רוצה לשבור את הבטיחות.

ההיתר למשל יכול לבדוק אולי גם מקרים של אי-התחשבות בטענות של בטיחות בעבודה, החלפת עובדים על רקע סירוב לעבוד כשאין תנאי בטיחות. זה אחד מהתנאים שאפשר לקבוע בתנאי ההיתר.

פיטורים שלא כדין לא נכנס בדיני עבודה.

אתה כבר נכנסת לנושא של העסקת עובדים בכלל ואיך מפטרים או לא מפטרים, וזה לא נכנס לפה.

סבלתי מזה.

זה לא החוק. חבר'ה, אנחנו לא עושים חוק לכל הכיוונים. זה חוק ספציפי. זה החוק, הוא לא פותר את הבעיות שאתה מעלה. הן אמיתיות, אבל לא בחוק הזה.

פסקה (4) כאן נמחקה. היא הייתה בנוסח הכחול - - -

יש פה גם נושאים שכדאי שתביאו להסתדרות. היא עושה עבודה טובה, היא מקצועית והיא צריכה לעשות את זה. כל הסתדרות שתרצה, שלא יגידו שאני משווק הסתדרות זו או אחרת.

פסקה (4) השמטנו, היא דיברה על כך שאחת לשנה ייתנו אישור על עמידה בדרישות לעניין בטיחות בעבודה במהלך תוקפו של ההיתר, אבל מכיוון שהתברר שההיתר יכול להינתן או לשנה, או לשנתיים, או לשלוש, זה יכול להיות גם המועדים, וגם בגלל שאנחנו אומרים שכל נושא תנאי ההיתר שנוגעים לדרישות בטיחות בעבודה אמור להיבדק באופן שוטף, או כפי שנבדק על ידי מפקח עבודה ראשי, ממילא ההוראה הזאת מתייתרת.

אני מעלה פה שאלה בעניין הזה. אנחנו עכשיו מייצרים חוקים חדשים ואנחנו מתכוונים שהם יתממשו. אני קצת חושש פה בעניין הזה. הקביעה הזאת שפעם בשנה ייבדק ההיתר הזה, לפחות בנקודת היציאה לדרך אני מציע לעמוד בעניין הזה. למיטב הבנתי, אם ניתן לעניין הזה עכשיו שלוש שנים – הוא קיבל עכשיו היתר לשלוש שנים – אני אומר לכם שהדבר הזה לא ייבדק. למה? בגלל שאנשים יהיו עסוקים במיליון ואחד דברים אחרים. לכן קיבוע פעם בשנה. זה לא מיליון דברים, פעם בשנה נבדוק שההיתר הזה הוא נכון, הוא מקובל, הוא עובד. רבותיי, אנחנו פה על הקשקש בדברים האלה. הרגשתי מאוד טוב עם הפסקה הזאת שאומרת שנבדוק את זה. אני חושש מזה, שחברה שתקבל עכשיו היתר לשלוש שנים או לארבע שנים, שתהיה רדידות בדרך. אני חושב שהפסקה הזאת מחייבת את כולם לראות פעם בשנה שמישהו יסתכל שהכול בסדר.

אני קצת חולק. אני מסתכל על זה קצת אחרת. אני חושב שהפיקוח שלנו הוא פיקוח שמתבצע באתרי בנייה. אם אנחנו נזהה שיש באתר בנייה הפרה כזאת או אחרת, נלך למקור אם זה יהיה הפרה עם עגורנאים. אני לא רוצה לכבול את עצמי בצורה כזאת שאני עכשיו אהיה מחויב להיכנס להיתרים. אם נשים את זה בסדר עדיפות ראשון כרגע, שאנחנו נבדוק את זה וניתן לזה קדימויות בנושא האכיפה, זה יתבצע. אני לא רוצה עכשיו במסגרת החוק לקבע את זה בצורה כזאת, כי אנחנו נכנסים לסדרה של חוקים ובקרות שאני לא רוצה שזה יסנדל אותי.

יש לי הצעה. עכשיו בחוק הזה אנחנו כאילו מקימים, כי אנחנו מתניעים חברות שיהיו ייחודיות - - -

אנחנו מסדירים. חלק קיימות.

אנחנו מסדירים.

כמה חברות כאלה יש היום?

כרגע 14 חברות.

מה הבעיה לבדוק?

מה הבעיה לבדוק פעם בשנה ב-14 חברות?

אריק, ברגע שאתה אומר את המילה "פיקוח", אתה יודע שזה מעלה אצל כולנו פה את העניין של פיקוח. למה? כי אנחנו יודעים מה מצב המפקחים, אנחנו יודעים כמה הם עסוקים ואנחנו יודעים שכרגע עדיין רבים מהמפקחים אינם. אתה מבטיח פה משהו שאני לא בטוח - - -

אני לא מבטיח כלום, להפך. אתה עכשיו גורם לי לכך שאני אכנס - - -

היושב-ראש שאל שאלה נורא נכונה. כמה חברות כאלה יהיו? 20, 30?

אני לא יודע להגיד כמה יהיו.

הן יגישו פעם בשנה.

אתה מציע לא רק לחייב אותו בבדיקה, אלא שאתה אומר: תתנו להם בתקופה הראשונה של הפעלת החוק הזה – תתנו להם רישיונות לתקופה שלא תעלה על שנה.

שנה ושיחדשו.

אתה רוצה הוראת מעבר לכמה שנים, שייתנו להם - - -

אני רוצה להתחיל, לצאת לדרך. אם אתם רוצים, תקראו לזה "פיילוט". נתחיל עם בודקים, נראה שזה עובד, בעוד שלוש שנים ישב פה מי שישב פה, הוא יראה שהעסק עובד כמו שצריך, הכול בסדר, אני אפתח את זה. כרגע אני מציע לא ללכת לקולה, אלא לבדוק את הדברים כדי שנדע באמת שהדברים קורים. אחרת, אני ארגיש לא נוח.

התחלתי בזה שבשנה הראשונה תהיה חייבת בדיקה.

זה כתוב.

סליחה, אנחנו יכולים גם להוסיף אחרי השנה הראשונה.

זה כתוב בחוק.

תני לו לסיים.

הנושא הזה של שלוש שנים – אני לא רוצה לבדוק אחרי שלוש שנים. אני רוצה שהפיקוח יהיה בשנה הראשונה, ואחר כך בשנה הראשונה 90% מכל העבודה הזאת תגובש שם, כי הם לא יכניסו אנשים לא מוסמכים, כשלא יהיו הדרכות, כשלא תהיה אבטחה. אם העבודה תהיה כבר קיימת, היא תזרום.

אם זה לגבי השנה הראשונה, זה כבר כתוב בחוק. מה שכתוב בחוק שהרישיון בפעם הראשונה של החידוש מתחדש בתוך שנה, זאת אומרת שאחרי שנה צריך לבדוק עוד פעם. בפעם השנייה זה בכל פעם אחרי שנתיים. אחרי השנה הראשונה ייבדק האישור - - -

בחברה חדשה.

מבחינת כלל החברות.

איפה זה כתוב?

איפה? לא ראיתי את זה.

אנחנו מחילים את ההוראות הכלליות שבחוק, את זה אתם לא רואים. סעיף 2 קובע, (ב) "רשיון לפי סעיף זה יינתן לראשונה לתקופה של שנה אחת", (ג) "רשיון לפי סעיף זה ניתן לחדש לתקופות של שנתיים בכל פעם, ורשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לחדשו לתקופה הקצרה משנתיים או לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים".

אני מקבל את זה.

זאת הכוונה, שאחרי השנה הראשונה זה ייבדק.

בכל שנתיים.

בשנה הראשונה זה ייבדק אחרי שנה.

ואחר כך פעם בשנתיים, ויש סמכות לשר לקצר או להאריך עד שלוש שנים.

אני רוצה להבין אם צריך לשנות. אתם מדברים גם על חברות שפועלות? אתם רוצים גם אותן לבדוק.

כן.

זה יהיה כהוראת שעה, שהיתר מיוחד שניתן לראשונה, יראו אותו כאילו שהוא רישיון ראשון.

זה צריך להיות כתוב פה. צריך לעשות לזה תיקון.

השאלה אם צריך לכתוב את זה.

את אומרת שזו פרשנות שממילא שתוכלו לתת, שזה היתר.

מדובר בהיתר ראשון מסוגו שניתן, גם אם לחברות שהעסיקו, גם עגורנאים וגם לא עגורנאים, ניתן רישיון מכוח החוק הקיים.

את אומרת שזאת הפרשנות שתתנו לזה? השאלה מה הפרשנות שתתנו לזה. אם זאת הפרשנות, אולי לא צריך לכתוב.

אני חושב שכדאי לכתוב את זה. עדיף לכתוב את זה.

פעם ראשונה יהיה כתוב בחוק "אחרי שנה", ואחרי כן אפשר לעשות את זה פעם בשנתיים. זה כתוב. זה נראה לי פשוט מאוד.

מה עוד, חברים? נמשיך, בבקשה.

זו תהיה הוראת מעבר, שההיתרים שניתנו לראשונה לפי חוק זה, יהיו לתקופה של שנה בלבד. כמובן נצטרך ניסוח.







(ד) תאגיד שהוא בעל היתר לפי סעיף זה יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 2.



אמרנו "פטור מחובת רישיון", אבל על ההיתר חלות כל ההוראות שנוגעות לרישיון, ובנוסף לזה הוראות נוספות.







(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמספק שירותי עגורנאות באמצעות עובדיו אצל זולתו ללא העמדת עגורן לשימוש הזולת.



זאת אומרת, גם אם הוא קורא לעצמו משהו אחר, אבל בפועל הוא נותן שירותי כוח אדם, יחולו עליו הוראות החוק.

סעיף קטן (ו), חשבנו שאפשר להוריד. האמירה הייתה כמובן שזה לא מונע התקשרויות שהן התקשרות ישירה, או עם מבצע הבנייה, או אפילו התקשרות ישירה עם קבלן שירות אמיתי, שמביא איתו את העגורנאי ואת העגורן, ולכן חשבנו למחוק אותו. אולי אפשר להציע, בעקבות ההערה שנאמרה פה, להוסיף לסעיף קטן (ה), שאומר ש"הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמספק שירותי עגורנאות", אבל הן לא ימנעו התקשורת עם מי שהוא לא קבלן כוח אדם והוא לא קבלן כאמור באותו סעיף קטן.

זה מסרבל.

אם זה מובן מאליו, אני חושב שאפשר - - -

לא. השאלה היא מה זה העסקה ישירה. אנחנו רוצים למנוע שרשור, וכשאנחנו מתחילים לשאול מה זאת העסקה ישירה כשיש שרשור, אנחנו נכנסים לשאלה ניסוחית, שהיא לא מתחייבת, מכיוון שאנחנו יודעים שבכל מקרה ניתן להעסיק בהעסקה ישירה, לכן עדיף לא לכתוב את זה.

זה בדיוק מה שאמרתי.

זה מובן מאליו.

אנחנו מוחקים את הסעיף כי הוא מיותר.

אני רק רוצה לשאול את אריק. כשקראתי את זה אתמול בערב, שאלתי איך אנחנו מבטיחים – אולי לא צריך להכניס את זה פה – איך אנחנו מבטיחים שגם צורות ההתקשרות האחרות ממלאות את היבטי הבטיחות? כלומר, שלא נהיה בסיטואציה שלעובדי כוח אדם חתכנו פה עניין והוא ברור מאוד, אבל השאר מדלגים מעל זה.

תן לו לחשוב על זה, אבל זה לא בחוק.

זה לא בחוק הזה.

זה לא בחוק, זה בתקנות, התנאים פה נותנים דגש, תשומת לב - - -

תרשום את זה כנקודה, אני אשאל אחר כך.

זה מרקר, לצורך העניין.

בואו נרוץ, אני אשאל את השאלה אחר כך, זה לא קשור כרגע.

צריך לבנות את זה בעיקר עם החשב הכללי של האוצר, עם מי הוא מתקשר, אם הוא נותן אפשרות להתקשר לקבלן ראשי ואין-סוף קבלני משנה, ואין לך שום שליטה על המערכת, או שאתה מחליט שיש קבלן ראשי, ואתה מדבר אך ורק דרך הקבלן הראשי.

אולי בכלל התחום של העגורנים והכשרת העגורנים צריך גם בדיקה.

אנחנו עושים רוויזיה בנושא הזה, זה חלק מהתהליך שאנחנו עושים שם, כי יש שם לקונות - - -

אני רואה איפה אתם הולכים להסתבך. פה זה מסובך מאוד. זה שינוי שיטות התקשרויות, בעיקר בין המדינה לבין הקבלנים.

סעיף קטן (ז) בסעיף זה אנחנו מוחקים את ההגדרה "מבצע הבנייה", כי היא הייתה לצורך אותו סעיף שמחקנו קודם.








"מפקח עבודה ראשי" – כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954;








"עגורן צריח" – כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג–1992‏;



""עגורנאי מוסמך" – עגורנאי שיש לו - - -". זה מה שנשאר כשאנחנו מורידים את העגורן הנייד. ויש פה תוספת אם רוצים להוסיף אותה, להגיד שתהיה אפשרות להוסיף עוד עגורנאים, כפי שיקבע השר בתקנות. אני אקרא את התוספת הזאת, ברשותכם.








"עגורנאי מוסמך" – עגורנאי שיש לו הסמכה להפעיל עגורן צריח או עגורן אחר שיקבע השר בתקנות באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת."


נוסיף גם את הצעת משרד המשפטים: "ורשאי הוא לקבוע כאמור את העגורן בהתאם למאפייני העגורן". הם הציעו "או הענף שבו הוא פועל", אבל אם אנחנו רוצים לייחד את זה רק לענף הבנייה, אפשר לייחד את זה גם לענף הבנייה, כפי שהוועדה תחליט.

לי אין בעיה.

רק לענף הבנייה?

לא. הסמכות של השר להרחיב בעתיד.

אם בעתיד ייווצר צורך במשהו אחר, אנחנו נותנים סמכות לשר לעשות את זה. זה גם נותן תשובה לשאלות קודמות.

בינתיים זה לא מעכב את החוק שלנו. יש חוקים שמעוכבים בגלל תקנות. זה לא מעכב את החוק.

אני מציע ללכת עם זה, זה תיקון טוב.

חשבנו שאם הכוונה היא להרחיב את התחולה של התקנות האלה – התקנות האלה בסוף פוגעות בחופש העיסוק – אם הכוונה היא להרחיב את התחולה, ואנחנו סוטים מהמודל שישנו כרגע, בטח אם לא מייחדים את זה לענף הבנייה, זה נראה לנו עוד יותר נכון, ורוצים להגיד שבסיכונים גבוהים במיוחד, יכול להיות שנרצה להכניס כלי עבודה נוספים, אולי רק מענפים מסוימים ולא מענפים אחרים, כי אני מבינה מהתיאורים המקצועיים שניתנו פה שרמת הסיכון היא נגזרת של ענף במידה רבה, צריך לתת את הסמכות המפורשת למקד איפה אנחנו עושים את הסדרת העיסוק ההדוקה יותר.

מה היית מציעה לכתוב במקום זה? האם הנוסח הזה, שקוראים אותו עם כל הסיפה שלו, צריך יהיה להוסיף עוד משהו?

לא, זה בסדר. אני מבינה שכרגע לא ייחדנו את זה לענף הבנייה.

לא רק.

את האפשרות להוסיף פה - - -

לגבי עגורן צריח - - -

גם לגבי עגורן צריח זה לא יוחד לענף הבנייה. עגורן צריח מטבעו מאפיין יותר את ענף הבנייה. זה לא יוחד אליו.

נכון. אבל למשל אם תרצו להכניס עגורנאי צריח חדשים לא בענף הבנייה, אלא בענפים - - -

זה חל עליהם.

בעצם הם בפנים כבר עכשיו. לפי הנוסח הם בפנים כבר עכשיו.

זה חל עליהם. התוספת הזאת לתת לשר סמכות להוסיף.

התוספת תוכל להיות על כל המכשירים הנוספים על כל ענף או רק בחלק מהענפים. זה הנוסח שיש כרגע, הנוסח שאנחנו הצענו.

מה שאנחנו עושים בתוספת הזאת, שאנחנו פותחים את החוק הזה לאפשרות של התפתחות בעתיד דרך תקנות, לאותו תחום.

רק לגבי סוגי מפעילים של עגורנאים נוספים, כאשר לגבי צריח זה לא היה מיוחד לענף מיוחד מלכתחילה.

רישיון לעגורן ניתן באמצעות הכשרה במוסדות מסוימים?

כן. כרגע יש לצערי רק אחד, אבל נקבל רישיון ממשרד התחבורה.

יש רק מסגרת אחת?

כרגע יש מסגרת אחת מפוצלת, אנחנו פועלים להרחיב ובכלל לעשות קצת שינויים בתהליכים, כי מצאנו לקונות מסוימות בתהליך של ההכשרה.

אני רק רוצה להזהיר, יכול להיות שחברה שעוסקת בעגורנאים, בהעסקתם, יכולה בסוף להיות הגוף המכשיל. אני רק מזהיר שזה לא יעשה אותם משועבדים לגוף שהכשיר אותם. חלק מהדברים קורים. קיבלת הכשרה אצלי, הרישיון הוא שלי, לא שלך.

לא ניתן לזה לקרות.

תיזהרו. תיזהרו מזה. אני רואה את זה, זה נעשה בתמימות. במשרד העבודה כשהוא שם בית ספר במפעל מסוים, הוא מכשיר אותו, הוא נשאר במפעל, ותחשבו מה קורה לו בסוף.

במיוחד בטכנאי גז, ראינו את זה בוועדת הכלכלה. טכנאי גז – החברות מכשירות.

משרד העבודה ביקש שהתחילה תהיה שישה חודשים מיום פרסומו של החוק.

תחילה
2.
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

מקובל? אני חושב שזה הרבה זמן כדי להיערך.

שישה חודשים זה הרבה מדי.

אני מודה שאני לא אוהב את זה, אבל אני עכשיו אחרי פגישה עם החברה.

נשאיר את זה ככה.

אתם יודעים מה הכי שכנע אותי? הכי שכנע אותי שיש חגים באמצע.

חג הבחירות...

זה אחרי הבחירות.

תקופת הבחירות זה הרבה זמן, זה שלושה חודשים.

- - - לעגורני צריח?

הם מיוחדים רק לעגורני צריח, אבל לא לעגורני צריח באתר הבנייה, כי אנחנו מדברים על חברה שמספקת את כוח האדם.

אדוני, יכול להיות שיהיו גם על הנוסח הזה כמה תיקוני ניסוח - - -

נסמיך אותך, ברשותך, ואנחנו מאמינים ברוח הדברים. אני מבטיח לכם, נשבע, שהיא תעשה את זה.

ברשותכם, אני רוצה להודות לכם, נציגי משרד העבודה, על שיתוף הפעולה שהוא שונה ממה שקיבלנו פה בהתחלת הדיונים על נושא הבטיחות באתרי הבנייה; לכל העגורנאים למיניהם שבאו והסבירו את כל הכאב והסבל שלהם; למשרד המשפטים – הם תמיד פה ואנחנו תמיד לומדים מכם; להסתדרות, שחבל שהגעתם רק בסוף, היינו צריכים אתכם גם בהתחלה; לנציגים של התאחדות הקבלנים, בוני הארץ, בזכותכם יש גם טוב ואפשר לעשות עוד יותר טוב.

באופן אישי זו חוויה אדירה לעבוד אתכם, לקדם את השירות לאזרח הבודד. זה יותר חשוב מאשר למנגנון. תחשבו על זה, האזרח הבודד לבד, קשה לו להתמודד, אבל המנגנון יודע להתגונן, ויש לו מספיק כוח לעשות את זה.

תודה לממ"מ על כל העבודה שעשיתם איתנו פה ובדברים אחרים, שיהיה בהצלחה. אני בהתרגשות אישית. מי בעד החוק? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12) (מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים), התשע"ט-2018, בכפוף לשינויים, אושרה.

זה פה אחד, שלושה חברים.

בשם כולנו – אני משוכנע שאני אומר בשם כולנו פה, תודה לך, כבוד היושב-ראש .

(מחיאות כפיים באולם הוועדה.)

תודה לעמודי התווך של הוועדה. יש פה עמודי תווך מדהימים, שקשה להאמין.

לפני שסוגרים את הדיון אני מבקש זכות דיבור במליאה. זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו מודים לך ואנחנו בטוחים שאפילו בקדנציה הבאה, מתי שנצטרך אותך גם לייעוץ וגם לדחוף את העניינים קדימה, אנחנו נמצא אותך.

אני מתנדב.

אני בטוח שתהיה מוכן. מה שעשית עד היום בטוח שאין לו - - -. תודה רבה.

תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:02.