פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



31
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
26/12/2018


מושב חמישי


פרוטוקול מס' 354
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"ח בטבת התשע"ט (26 בדצמבר 2018), שעה 9:30

קליטתם של עולי קווקז בישראל

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
טלי פלוסקוב

רוברט טיבייב
מיכאל מלכיאלי

ולדימיר שקלאר - סמנכ"ל רשויות, ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

עמנואל טולדנו - ראש ענף תכנון ובקרה, משרד העלייה והקליטה

רויטל דותן - ממונה על ארגון תכניות לימוד אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

מאיר קיקוז - מנהל אגף א' אומנויות, משרד התרבות והספורט

אבי בנבנישתי - סגן ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

דפני מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה וכשירות תרבותית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

פבל יליזרוב - יו"ר התאחדות יוצאי קווקז

ויקטור רבאייב - חבר קהילת יוצאי קווקז

רמבום חנוכייב - חבר קהילת יוצאי קווקז

ברוך ליוייב - יו"ר פורום למורשת קווקז

אליסה אברמוב - חברת קהילת יוצאי קווקז

סופיה אירימוב - חברת קהילת יוצאי קווקז

אמיל בנימין - חבר קהילת יוצאי קווקז

דיאנה אוריה אירים - חברת קהילת יוצאי קווקז

דוד ממי - חבר קהילת יוצאי קווקז

אלחנן רזיאל - יו"ר ארגון שה-דאג

רונן קובנט - חבר קהילת יוצאי קווקז שה-דאג

רפי יעקובוב - חבר קהילת יוצאי קווקז שה-דאג

אבי צבי הדרומי - חבר קהילת יוצאי קווקז שה-דאג, מפיק ובמאי עצמאי

יצחק קובנט - חבר קהילת יוצאי קווקז שה-דאג

בני פרץ - פעיל חברתי

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים

קליטתם של עולי קווקז בישראל

בוקר טוב, שלום לכולם, ברוכים הבאים לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני מצטער על העיכוב, אנחנו נמצאים בלחץ, צריך להצביע על פיזור הכנסת ואני חבר ועדת הכנסת, עכשיו ביקשתי שמישהו יחליף אותי ובאתי. אני מתנצל על העיכוב.

אנחנו מקיימים את הדיון בעקבות הפנייה של ברוך, יושב ראש הפורום למורשת יהדות קווקז, יחד איתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חברת ועדה. אנחנו מקיימים את הדיון, לא שקבענו, לא ידענו מה הולך וזה, אבל אני שמח שבסופו של דבר אנחנו לא ויתרנו ואנחנו מקיימים את הדיון למרות הלחץ.

יהודי קווקז זו יהדות מהקהילות העתיקות ביותר, עולי קווקז הגיעו לישראל בשני גלים, כ-12,000 נפש הגיעו בשנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 וכ-60,000 נפש הגיעו במהלך שנות ה-90. עד אמצע שנות ה-90 עולי קווקז לא הוגדרו כאוכלוסייה ייחודית מבחינת המדיניות בתחום קליטת עלייה. ב-1995 הוקמה ועדה בין משרדית לנושא עולי קווקז שמטרתה הייתה לפתח מדיניות ותכניות מיוחדות שיסייעו להצלחת השתלבותם של עולים אלה בחברה הישראלית. הוועדה הוקמה בגלל הדאגה הגוברת שעולים אלה עומדים בפני אתגרים קשים בהליך קליטתם. יהדות קווקז הייתה עד למלחמת העולם השנייה קהילה גדולה של יהודים, יהודים אלה חיו בעיקר בצפון ובמזרח קווקז במדינות אזרבייג'ן, בחבר העמים לשעבר.

אנחנו מקיימים את הדיון הזה היום בהמשך גם לדיון שקיימנו לפני כשנתיים בתחום שילובם של הנוער בעיקר בחברה הישראלית ובכנסת אנחנו גם הקמנו שדולה, אבל לא הספקנו ועכשיו כנראה גם לא נספיק בקדנציה הזו לקיים אותה, אבל חשוב לנו לבחון היום איך אנחנו מתקדמים גם בתחום הנוער וגם בכלל וגם בקהילות יהודיות בחו"ל, בקווקז, באזורים האלה שגרים, מה המצב, מה המורשת שלהם, על זה גם אנחנו רוצים לשמוע.

אני רוצה לתת לחברתי, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, היא כמובן צריכה גם לרוץ לוועדת הכספים. בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. קודם כל אני יודעת שכנראה זה אחד מהדיונים האחרונים שהוועדה מקיימת ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לך על העבודה המאוד עשירה ומקצועית ונכונה שעשית בדיונים בוועדה, כשניסינו כל הזמן לגעת בקבוצה כזו או אחרת של אנשים שהגיעו ארצה.

הנושא של יוצאי קווקז מבחינתי זה אחד מהנושאים שבאמת כשלפני שנה דנו ושמענו פה גם נציגים של משרד הביטחון וגם נציגים של משרד החינוך וגם שמענו את הנציגים של משרד העלייה והקליטה הבנו שחייבת להיות כאן התייחסות קצת מיוחדת ודיברנו גם על אפשרות לתת תמיכות ממשרד החינוך לעמותות שקיימות. אני יודעת שיש הרבה אנשים שמתאגדים ביחד כדי באמת לפתור את הבעיות גם של בני הנוער וגם האזרחים הוותיקים, אז אני חושבת שגם הוועדה יכולה להמליץ בנושא הזה כן לתת מענה. אני זוכרת את הנתונים של משרד הביטחון ששם דווקא אני ראיתי שיש, אם אתה זוכר, עוד סימנו באדום שזה מה שאנחנו צריכים לטפל, הנתונים של הילדים שהולכים לצבא ומצטיינים בצבא ומה העתיד שלהם, איך הם ממשיכים, זה האיר לנו אז אור אדום.

אז אני רוצה לחזק את כל האנשים שנמצאים כאן ונלחמים על השורשים שלהם, אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב, כולנו באנו מאיפה שהוא במדינה שלנו ולשמור על השורשים ולשמור על האחדות ולשמור על איך אנחנו מגנים על האינטרסים אחד של השני זה הדבר הגדול והחזק בעם שלנו. אז נמשיך לעשות את זה ויישר כוח ואנחנו לרשותכם, כל מה שניתן לעשות כמובן נעשה.

תודה. אנחנו ניתן עכשיו ליוזם הדיון, יושב ראש הפורום למורשת יהדות קווקז, ברוך ליוייב. בבקשה.

הרבה אנשים עוד לא הגיעו, תיכף הם יגיעו. אנחנו התכוונו להיות פה איזה 50 איש, לדעתי יהיו פה היום משהו כמו 30, אבל בכל זאת אני אתחיל.

קודם כל תודה שבאתם כולם לכאן, באמת, להשתתף בפורום הזה ביחד איתנו. אדוני היושב ראש, רוב האנשים שנמצאים כאן היום הינם פעילים מובילים בולטים בקרב בני העדה הקווקזית בישראל. מטרת ההתכנסות שלנו פה היום היא לבוא ולהציג את כל הבעיות, הצרות והמצוקות שיש לנו, שהקהילה מתמודדת איתם, עם הקשיים האלה, מדי יום.

למי שמצליח לקלוט ולהבין את הממדים של העניין, בוודאי בלי ספק יכול גם להרגיש את האחריות הגדולה שעומדת מאחורי כל הדברים האלה ואני פונה קודם כל לחבר'ה של הקהילה הקווקזית שלנו כאן שנמצאים. אם הגענו לכאן למצב כזה שכל האנשים המכובדים, הקודקודים אני קורא להם, של הקהילה, הגיעו עד לכאן ודווקא ביום הזה החשוב, אנחנו יודעים, אנחנו רואים שעוד מעט בחירות, זה הזמן, זה היום לבוא ולומר את מה שיש לנו, את מה שכואב לנו, ואם הגענו למצב כזה שביום כזה אנחנו התארגנו והגענו לכאן, זאת אומרת שבעיות קיימות. יש הרבה בעיות ותיכף אתם תשמעו.

אני לא אפרט עכשיו על כל בעיה ובעיה, יש פה מספיק אנשים שכל אחד בתור שלו יבוא ויציג את הבעיה, זה ברווחה, זה בתפוצות, זה באנטישמיות, בקווקז יש המון דברים. אני אגע בדברים שקשורים לחוץ לארץ, זה כמה דברים - - -

אני מציע, כיוון שנציגת משרד הרווחה, קיבלתי פתק שהיא צריכה ללכת לעוד דיון, לכן אני רוצה שתציין את הבעיות ואחר כך מישהו יוסיף, אבל חשוב - - -

לגבי הרווחה, זה לא אני הייתי אמור להגיד את זה, זה מישהו אחר, אני דווקא באתי לומר דברים על אנטישמיות ותפוצות.

אבל אין ממשרד התפוצות.

מישהו נמצא פה עכשיו כרגע?

יש ממשרד הקליטה.

משרד החינוך?

ממשרד החינוך נמצאים, משרד התרבות, משרד הרווחה.

אז אני אגע במשהו שקשור לחינוך, בגלל שאת נמצאת כאן ואחרי זה אבי ימשיך את זה קצת בהרחבה.

אני הייתי מציע, אם אתה רוצה לנגוע בכל הבעיות העיקריות, בעיקר בקשר למשרד הרווחה, לפני שהיא הולכת אני רוצה שהיא תתייחס.

כן, הבנתי. אז אני אנצל את זה שהנציגה של משרד החינוך נמצאת כאן, אני בקצרה אעלה את הבעיה עצמה ואחר כך אבי הדרומי ימשיך את זה. לגבי משרד החינוך, אני לא מזמן הופעתי בערוץ 9 בשפה הרוסית, כך שהציבור הקווקזי שלנו נחשפו לבעיה הזאת. העניין הוא כזה, העדה הקווקזית היא עדה מאוד ותיקה, היא שמרנית, ציונית, הרבה היסטוריה ואת הדברים האלה מן הסתם, אני לא יודע למה, מכל מיני סיבות מוזרות, תלמידים שלנו בבתי ספר, באוניברסיטאות, לא לומדים את זה. זאת אומרת זה לא מוצג בשום מקום, בשום כלום. הילד שלי שהיום לומד בבית ספר ורוצה לדעת על ההיסטוריה, מאיפה הוא בא, אז הוא לא יודע. כשאני למדתי כאן בבית הספר, אני יודע טוב מאוד שיש ספר שנקרא 'יהדות מזרח', ומספרים שם על כולם, על יהדות תימן, על יהדות עירק, על כולם, חוץ מאיתנו. לא רק אותנו, אני מוסיף פה גם את הבוכרים, את הגרוזינים, זאת אומרת ברית המועצות המזרחית, נקרא לזה ככה, לא מדברים עלינו ולא כלום.

בהמשך גם אבי צבי הדרומי, שהיה מעורב בדברים האלה קצת לפניי, למרות שהוא לא קווקזי, אבל הוא עוזר לנו מאוד, הוא גם היה מעורב בוועדת ביטון שהייתה קודם – אני הבנתי שוועדת ביטון היא כנראה איזה שהיא פיקציה, אין לה שום כוח, לצערנו. אם את יכולה להכחיש את דבריי אני אשמח, מאוד אשמח אם זה לא נכון. זה העניין. אני מפנה את זה אלייך.

עוד דבר רלוונטי זה לגבי מלגות, אם יש פה מישהו שיכול לדבר על המלגות, היא תרחיב על הנושא הזה. זהו, אני לא אקח את התור של אנשים אחרים, גם הם רוצים לדבר ולהתבטא, אז אני אתן לאבי הדרומי.

תודה. מי יכול לדבר בנושא הרווחה? אתה מדבר בנושא רווחה?

לא, חינוך.

אבל רווחה, היא צריכה לצאת, אז אם יש מישהו, תתחיל מרווחה.

נתחיל ברווחה ואז אחרים גם ישלימו, אבל תעשו את זה בקיצור.

שלום לכולם. שמי דיאנה. אני קווקזית, מעל 30 שנה פה בארץ, גרה ברמת גן, מ-91'-92' אנחנו פה. בעצם עברתי את כל העניין של החינוך ועניין הרווחה והתנגשתי בכל מיני דברים, יש לנו ברוך ה' הרבה ילדים, כבר נכדים, וכל הזמן אנחנו נתקעים בעניין של המלגות. מי שרוצה ללמוד, מי שיש לו רצון באמת להתקדם ולהיות חלק מהמדינה הזאת, בעצם זה הרבה כסף, זה המון כסף, ואני יודעת שכן מחלקים מלגות בכל מיני קבוצות ועדות ואני לא באה להגיד ספציפית מוצא או עדה, אבל גם אנחנו בני אדם וגם אנחנו תומכים ונותנים למדינה ואנחנו רוצים להיות חלק מאוד גדול והנושא של המלגה הוא מאוד חשוב.

מלגות להשכלה גבוהה, את מתכוונת.

בדיוק.

אנחנו היחידים שלא מקבלים את זה. מכל העדות היחידים שלא מקבלים.

אחרי זה המשרד יתייחס. אני רוצה לשאול אותך, בתחום הרווחה, דפני, לפני כשנתיים, ב-2016, קיימנו דיון בנושא שילובם של הנוער, בעיקר היו בעיות שהוצגו פה, נוער, האם מאז הדיון יש התקדמות בשילובם של הנוער הקווקזי בחברה הישראלית? זה קצת להגיד שולב, אז כבר כולם השתלבו, אבל ציינתם באותו זמן, הייתה בעיה בשוליים, בשולי החברה, האם יש שינוי עכשיו?

חל שיפור במצב, באמת שחל שיפור במצב, אפשר להגיד, אבל זה לא כוח הרצון, אנחנו לא מרגישים את זה. זה כאילו נראה כזה מבחוץ שכן, אבל בתוך המשפחות, באופן ספציפי, אנחנו לא מרגישים את זה.

הבנתי.

אפשר להעיר הערה? אם אנחנו מתחילים את הנושא מהצד של הרווחה אז אנחנו מפסידים את החינוך, אנחנו צריכים להחליט מה קודם.

לא, אתם תדברו גם בחינוך וגם ברווחה.

לא, מבחינת התפיסה אני אומר.

אני אמרתי רווחה מכיוון שהיא צריכה לצאת ואנחנו רוצים את ההתייחסות שלה לפני שהיא יוצאת. בגלל זה, אבל החינוך הוא הראשון כמובן.

אז לגבי הרווחה הועלו כאן דברים, אפשר לשמוע את התשובה, אנחנו נשמח, ובהמשך זה יהיה כבר נושאים שקשורים לחינוך. לגבי המלגות.

מלגות זה משרד הקליטה, מינהל הסטודנטים, אנחנו נשאל את סמנכ"ל משרד הקליטה. אז אתה רוצה להוסיף משהו בעניין החינוך?

כן. אני יוצר קולנוע, אני בין השאר גם מביים ומפיק.

יש נציגת משרד התרבות.

תמיד חינוך ותרבות זה מתערבב. בשנת 2012, אני יוצר קולנוע, סקרן, גיליתי בפריפריה בית כנסת על שם יקותיאל אדם באור עקיבא ואמרתי וואו, בית כנסת על שם אלוף בצבא זה דבר לא רגיל, אין דבר כזה, לא קיים בכל תולדות המפעל הציוני. יש את טרומפלדור, זה קשור לצבא, אבל זה לא קשור לבית כנסת. היה נראה לי משהו מוזר והתחלתי לחפור ומצאתי את יקותיאל אדם שהוא קווקזי, אלוף בצבא, מכובד, סמל ופתאום הבנתי שהקווקזים נמצאים כאן לא בשנת 90' או בשנת 70', אלא בשנת 1903 אפילו.

איך שהיה קונגרס באזל, פתאום התברר לי שגם יצא בול של הרצל בקווקז, שהרעיון הציוני היה צריך שותפים לו, חלוצים, הראשונים הראשונים ובקווקז היה שיתוף פעולה מדהים בכל הנושא של העליות הראשונות, שרובן גם נכשלו כי העליות הראשונות, ההיאחזות בקרקע הייתה מאוד מאוד קשה כי לא היה פה שום דבר, פשוט היה שממה.

הם היו לוחמים, הם באו להילחם, לשמור על האדמה.

בקיצור עשיתי סרט, הפקנו סרט - - - ולהפיק סרט זה כמו להגיד אוקיי, עשית סרט, אז מה? המשכתי ללכת, עשיתי את כנס שדרות לחברה, פאנל על הנושא, ועדת ביטון, זה היה בסמיכות, אז הבינו פתאום שיש כאן סיפור שהוא לא נמצא בספרי הלימוד. בספרי הלימוד נמצא חומר מסוים שאנשים שנים - - - פתאום אתה מוסיף איזה חוליה חסרה וזה קצת - - -

מזעזע את הכול.

זה לא מזעזע, אבל אתה מגלה שיש פה איזה פער וצריכים להשלים את הפער, אבל איך משלימים את הפער? אם זה יבוא דרך משרד הרווחה, השלמת הפער, זה ישאיר את הנושא מאוד מאוד - - -

נמוך.

אם זה יתחיל דרך החינוך, נחליט שעושים איזה שהוא - - - נפגשתי עם המפקחת אורנה אתר, בלימודי ההיסטוריה, ד"ר אתר, או שם אחר, נפגשתי איתה אמרנו שנעשה כנס בבית התפוצות, כמובן שכשזה מגיע לנושא של תקצוב פה יש בעיה, אבל עשינו כנס בראשון עם 400 אנשים, אנחנו משפחה מאוד ותיקה בראשון, מ-1906, היו 400 צאצאים של המשפחה הזו, בכל זאת 1906 זה כבר סבא רבא וסיפור יפה, ועוד פעם, זה מושטח. לא באשמה של אף אחד, כי ככה זה בחיים, זאת אומרת יש המון חוקרים, אבל בספרי הלימוד שתי פסקאות, רבע פסקה שילמדו למבחן, אני חושב שזה נותן אנשים המון.

כל עוד זה יישאר בתחום של רווחה, אז בסדר, אבל שזה יגיע מהקטע הזה של ספר הלימוד שייצא בעוד שנה, עוד שנתיים, יבינו שצריכים להוסיף את הפסקה הזאת, התעוררות ציונית, עשינו על זה אפילו יום עיון עם ההסתדרות הציונית ויש פה פשוט – פשוט מאוד לעשות את הדברים האלה ואז זה יוצר ואז אנשים ילמדו, יהיה להם יותר חשק ללכת ללמוד היסטוריה. אני לא יודע אם יש קווקזי שלמד היסטוריה. יש את אליסה אברמוב. היא כאן, אליסה אברמוב?

כן.

אהלן. היא תשלים אותי כי היא מתעסקת בזה.

בסדר גמור.

כבודו, להוסיף משהו לרווחה, לפני שהיא תענה.

עד עכשיו לקחתי שלוש נקודות, אחת זה במערכת החינוך, בספרי הלימוד, קולנוע, היסטוריה, מורשת ומלגות. דפני, יש לך זמן לשמוע עוד שני דוברים?

בלחץ.

נשמע את הרווחה ואחר כך נשמע אותה ונשחרר אותה.

חבר'ה, זה דבר מאוד חשוב וכולם אומרים קיצור קיצור. הקיצורים האלה לא מתאימים, אז לא היינו באים.

לא, לא, לא. אין קיצור.

אנחנו רוצים לעשות דבר שהוא היסטורי, אני רוצה להגיד משהו.

תמתינו, תדבר על הרווחה, היא צריכה להשיב על הרווחה.

אנחנו שלשום ראינו נציג של הקהילה האתיופית, טייס, ואני הורדתי דמעות.

כן, אני בלחץ להגיע לטקס.

אני רוצה שכל ההיסטוריה של העם הקווקזי, מיקותיאל, מ-1904, שאנשים, שילד לא ילמד רק על יפי הבלורית ויפי התואר, גם על הקווקזי שהיה ונלחם, שילד לא יתבייש שהוא קווקזי: אה, אתה קווקזי? מה, אני לא מריח טוב? יש לי צבע עור שונה?

ואתה מרוקאי, אותו דבר.

מספיק עם העדות.

נכון, אני מסכים איתך.

שגם אתיופי יקבל מלגה וגם ילד שרוצה ללמוד מהקהילה הקווקזית, שלא יגידו לו: יש לך ריח לא טוב בבית. סתם אני אומר, בשיימינג של הטלפון. אני גאה, אני טייס קווקזי. זהו.

תודה. כן, בני, רווחה.

כן, חברים, אדוני היושב ראש, אני כל כך גאה בך, בוועדה הזו שאני חבר איתך בוועדה על כל המעקבים שאתה עושה מדיון לדיון, על כל נושא של עדה וגורמים ששייכים לוועדת העלייה והקליטה, ואתה חוזר כל פעם לוודא שהדברים מבוצעים. היום, אני אגיד לך משהו, בנושא הרווחה, כשאני אומר גם לנושא החינוך אין ילד טיפש, יש מערכת שמנוהלת על ידי טיפשים ועל ידי עסקנים ועל ידי גורמים שמפלים, במכוון. הגורם הזה, אנחנו נגיד את זה, עובדה שבקשה הגיעה, אבל לרווחה, אדוני היושב ראש, יש בעיה אחת רצינית - - -

בני, אתה יכול לא להסכים, אבל אתה לא יכול להגיד על ידי טיפשים.

לא, אני חייתי את זה.

אני אומר לך, זה בפרוטוקול.

זה פרוטוקול, אין מה לעשות. אני תמיד אומר, כתבתי, אמרתי כל חיי את הדברים האלה לא מהיום, אני מעל 40 שנה פה כמעט, עברתי מספיק, רואה, יודע, מכיר, יודע גם על הוועדות, כשהוא אומר ועדת ביטון, אני יכול להגיד לך שהייתה ועדת 'טרכטרך', הייתה ועדת אלאלוף, הייתה ועדת דברת בחינוך והכול הלך לזבל, הם התעשרו והלכו ל - - - בוועדות הכול יורד למטה, זה פשוט עוד מלל ועוד כתיבה. כל הפרופסורים האלה יודעים, חושבים, כותבים, לנסח טוב, אולי אנחנו לא מדברים טוב, אבל אנחנו בעלי ביצוע. זה ההבדל בינינו לבינם, היכולת הביצועית שלנו היא יותר גבוהה מכל כותב אחר.

וזו היכולת גם שלו, שהוא יודע גם לעקוב בוועדה. תאמינו לי, רבותיי, אין דיון שאחרי שבעה-שמונה חודשים, שכל הגורמים שהיו פה בוועדות הראשונות ונאמר להם מה לעשות, שבאו לפה, הם חייבים לתת דיווח מה נעשה ומה בוצע ומה לא בוצע כדי שלא יטייחו דברים. ככה הוא מנסה לקדם את כל הנושאים שאנשים יגיעו ויקבלו מה שמגיע להם.

והרווחה, רבותיי, תדע, אדוני היושב ראש, ואני אגיד לך משהו, זה הפך לתעשייה, תעשייה של מילוי תיקים וניפוח לשכות כדי להגיד 'יש לנו עומס', כדי שהם יוכלו לקבל שעות נוספות. אני תמיד אמרתי שאם הייתי רוצה פעם אחת בהפרטה הייתי מפריט את כל העובדות הסוציאליות, משלם להן רק על פי הוכחה שהן דאגו והוציאו את הבן אדם מהבעיה שלו. הם לא יוצרים, הם יוצרים את הבעיה.

בני, בוא תסכם. ברווחה, כשצריכים, מה יהדות קווקז צריכים - - -

כמו כל עדה אחרת, אני לא מתכוון רק ל - - -

לא, הנושא הזה.

הנושא של קווקז, אנחנו מדברים עליו ספציפית, אבל אם אתה לוקח את זה אתה לוקח את זה במכלול, כי זה לא רק לזה או לזה לא, זה אצל כולם, כי נמצאים גם הקווקזים, זקוקים לרווחה, גם האתיופים, גם המרוקאים, גם אלה שנפגעו מהמערכת. לכן שכבות. לכן אני אומר דבר אחד, אדוני היושב ראש, הרווחה צריכה לבצע רק דבר אחד, לקבל תקציב ולתת דין, כל משרד ברווחה לתת דין מי הוצא מאצלם ועלה והתקדם למעלה. זה מה שהם צריכים לתת. כל משרד צריך לתת את זה לשר ולתת לנו את זה פה, להוכיח לנו שאדם שהגיע לרווחה לא נמרח ולא נמעך.

תודה.

לגבי מקרה ספציפי אני יכול להוסיף, חבל שהיא לא הגיעה לכאן, הגברת הייתה אמורה לבוא לפה, הבת שלה, ככה קרה, היא חולה, ואז היא נתקלה בכל מיני קשיים וכל מיני בעיות.

אבל זה מקרה פרטני, אנחנו - - -

זה לא מקרה פרטני, כשאני מדבר עם בן אדם - - -

אנחנו לא דנים בזה בלי שהמשרד יודע.

לא, זה לא מקרה פרטני, כשבן אדם בא אליי ופונה אליי, אני גם יודע לזהות אם זה מקרה פרטני או לא, אז אני יכול להגיד לו: תשמע, זה מקרה פרטני, לך תטפל או שאני אעזור לך, נגמר הסיפור, אבל המקרה הזה כבר הופך להיות לא פרטני. ברגע שיש חבר'ה מהקהילה שלנו שהגיעו למצב כזה שהם מחליפים שמות משפחה, במקום אברמוב הם עושים אברם, דוידוב, דוד, זה כבר אומר משהו. אתה מגיע פה למשרדים ואתה לא - - -

כפרה עליך, דוידוב זה שם אשכנזי.

תודה. דפנה מושיוב, בבקשה, המשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

קודם כל אני באמת רוצה להצטרף לברכות ליושב ראש, אני חושבת שלאורך התקופה שאתה יושב ראש התקיימו כאן דיונים מקצועיים וממוקדים ואתה בן אדם שהוא מאוד מאוד עקבי, מאוד חותר למטרה ולא מוותר ולזכותך באמת ייאמר ושיהיה בהצלחה.

מעבר לזה אני חושבת שהיום מערכת הרווחה, אם קראתם את יעדי המשרד, נותנת הרבה מאוד דגש בכלל לנושא של עוני, לנושא של נוער, תכנית ית"ד, ההתייחסות היא באמת לפי סוג הקושי שקיים וכל מה שניתן לעשות ניתן באמצעות מעטפת שניתנת למשפחות ואני מקווה שאנשים באמת יצליחו להתגבר על החסם ולהמשיך הלאה. תודה.

האם יש התייחסות, אני יודע שבקרב יוצאי אתיופיה בשטח יש, זה בעקבות ועדת השרים, אבל גם לפני היו ילדי יוצאי אתיופיה, הקווקזים, על זה נשמע יותר במשרד הקליטה, אבל אצלך?

ההתייחסות היא קודם כל בהתאם לאדם ואם יש לו חסם לשוני. אם ישנו חסם לשוני אז ניתן סיוע, אם זה לדוברי ספרדית, לדוברי רוסית, כל שפה בהתאם לצורך שלה וזה קיים במחלקות לשירותים חברתיים. בגדול, המערכת היא לא סגרגטיבית, היא נותנת את השירות לאדם בצורה משלבת כמה שיותר.

עובדים סוציאליים, כמעט אין דוברי רוסית.

יש, יש. הרבה יש, דרך אגב. אני חושבת שזו אחת השפות הבולטות בקרב נותני השירות.

היום זה כבר פחות ופחות, אז בגלל זה מתחילות להתעורר בעיות.

לא, לא. אני לא מרגישה את זה, אני מסתכלת ואני רואה בשטח שישנם הרבה מאוד.

במרכז אין בכלל.

יש בתל אביב, יש בחדרה, יש בפתח תקווה. בכל מקום וחוץ מזה כשלא צריך והבן אדם יליד הארץ והנוער רובו יליד הארץ ההתייחסות היא לסוג הקושי שיש לו, אני חושבת שהגישה היום שהתפתחה בכלל בעבודה סוציאלית, של פרופ' קרימאיר, היא מסתכלת על הנרטיב, היא רואה בלקוח את מקור המידע ונותנת לו את המקום והמרחב כדי להביא גם את הכוחות שלו וגם את ההיסטוריה שלו ושל משפחתו ופשוט זה משתנה והמערכת מתאימה את עצמה בהתאם לצרכים של הלקוחות.

מה קורה בערים כאלה כמו חדרה, אור עקיבא? אני מקבל הרבה שמועות משם על הזנחה. הזנחה. חבל שאנשים לא הגיעו לכאן, יש חלק שלא באו, אחרת הם היו אומרים את זה מהלב. אני שומע את זה, יש הזנחה מוחלטת.

תראה, מוחלטת, שוב, אני חושבת שצריך להסתכל לגופו של עניין. אני מכירה את חדרה, אני גם מכירה את אור עקיבא לאורך השנים, משנות ה-90, ישנם אנשים שהם נותני שירות, היה גם בזמנו קורס הסבה שעשו לעובדים סוציאליים יוצאי קווקז והרבה מאוד אנשים נכנסו למערכת וגם הביאו את הנרטיב של ההיסטוריה המאוד ארוכה. אנחנו עשינו גם קורסי מנהיגות בזמנו יחד עם מכון מנדל, זכי חרוב, אם אתה מכיר אותו, הוא אחד המובילים בתחום העבודה הסוציאלית בתחום הזה וישנם עוד כמה וכמה אנשים. פשוט השנים עושות את השינוי והקושי שקיים הוא קושי שהוא בהתאם לכל משפחה וסוג החסם שלה. להגיד לך שמערכת הרווחה מצליחה לתת מענים לכולם? באופן כללי אני חושבת שיש הרבה מקום לשיפור, אבל ישנה התייחסות בהחלט והובלה של אנשים שהם מודעים לתחום.

אדוני היושב ראש, אני כמובן בטוח שאף אחד כאן מהמוזמנים לא יבוא ולא יגיד: אני אשם ואני מודה באשמה, אני גם מבין אותך, אבל כל דבר בחיים נמדד על פי איזה שהוא מדד, יש איזה שהיא השוואה כללית. אם אנחנו נסתכל על המפה הזאת, היום, עובדה, הנה אנחנו הגענו עכשיו לבחירות עוד מעט, עובדה שהקהילה הקווקזית היום במדרג הכי נמוך במדינת ישראל. וזו האמת.

תודה, דפני.

אפשר, היושב ראש?

לפני שהיא הולכת?

כן. ממש בקצרה. קוראים לי רפי, אני עובד באוניברסיטה העברית בירושלים בהר הצופים, בקמפוס. אני מאוד מכבד את העבודה שלך, מה שאת עושה, אבל אנחנו מדברים עכשיו על סטטיסטיקה וזה מאוד יפה, אני איש שטח, אני רואה את זה בשטח. אחד הילדים שפנה אליי באוניברסיטה, ילד לאמא חד הורית, עומד בכל הקריטריונים של מלגה ויש לנו שמועה באוניברסיטה, אנחנו לא קודקודים, אנחנו אנשי שטח, אמרו לנו שאם האוניברסיטה העברית לא יקבלו 12% מהערבים הם לא יקבלו תקציב. זה אני שמעתי אישית במשרד. ילד, לא משנה, קווקזי, לא משנה מה הוא יהיה, אמא חד הורית, בקושי סוגרים את החודש ואין לו מלגה, אז אני לא יודע איך לקרוא לזה.

אני לא אחראית למלגות.

אני לא מדבר על המלגות, אנחנו אחראים על לפתוח עיניים, אנחנו צריכים להיות ערניים עם יד על הדופק. אני לא רוצה להיות גזען או משהו כזה, אני ממש לא גזען, אני מכבד כל אחד ואחד ואני מאמין שאתה מקשיב וזה מקום מאוד רגיש גם בשבילי וגם לכל אחד שיושב פה, הילדים שלנו משלמים מחיר. אני מאוד מבקש מהיושב ראש, פשוט סטטיסטיקה זה סטטיסטיקה, בואו נצא לרחוב ונהיה אנשי שטח.

תודה. הצטרפו אלינו שני חברי כנסת, חבר הכנסת רוברט טיבייב וחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי.

רק הערה, כבודו, שהאוניברסיטה העברית מזמן הפכה להיות האוניברסיטה הערבית.

אנחנו עכשיו נשמע את משרד התרבות גם, הייתה התייחסות בנושא קולנוע, בנושא מורשת ותרבות ומה המשרד עושה כדי לתת להם את הביטוי של מורשת יהדות קווקז. בבקשה.

ראשית בוקר טוב לכולם. אני מאיר, במקרה גם יוצא קווקז, הוריי לפחות, אבל ללא קשר, אני מנהל אגף אמנויות במשרד התרבות. אני שמח על הוועדה הזאת. ידידי אבי פה ממינהל הספורט. אני קודם כל מבקש להודות ליושב ראש הוועדה ולחברי הכנסת על הוועדה המאוד מכובדת הזו, אני חושב שהיא יותר מראויה ואני שמח להיות בפעם הראשונה שאני נמצא פה ואני שמח להיות חלק ממנה, אז תודה רבה. אני גם רוצה לציין את העובדה שמשרד התרבות והספורט רואה באמת את החשיבות של המפגש הזה בעובדה ששלחו שני נציגים, גם ממינהל הספורט וגם ממינהל התרבות, זה מאוד חשוב גם לציין את זה.

אני מבקש לדבר ולציין מה אנחנו במשרד התרבות, במינהל התרבות, אני מניח שחברי אבי יוסיף על מינהל הספורט, מה אנחנו עושים לטובת כלל העדות במדינת ישראל. הנחת היסוד שלנו במשרד התרבות שבעצם כל עדה ועדה מצד אחד רוצה לשמור על המורשת שממנה היא באה, מצד שני היא רוצה להיות חלק מהחברה בישראל, כמו שציינת וזה לא סותר אחד את השני, כי זה חשוב שהעדות השונות המרכיבות את הפסיפס החברתי שמרכיב את החברה הישראלית יישמרו וישמרו על ההיסטוריה והמורשת שהם באו מבית אבא.

ברמת העיקרון לפני שהגעתי לכאן בדקתי מה אנחנו עושים באמת, במספרים, לא, איך אמר איש השטח? במספרים אנחנו עושים. לצערי קהילת יוצאי קווקז, יש לי התחושה שלא מכירים בדיוק את המוצרים שאנחנו נותנים להם כדי שייהנו וישמרו על המורשת שלהם. כוונתי היא לתקנות שיש לנו במשרד התרבות שיכולים לבוא ולהיתמך. הרבה קהילות נתמכות דרך משרד התרבות על פעילויות תרבותיות שהן עושות בקהילה שלהן. אני אתן דוגמה של מספרים, אני מדבר לצורך העניין על קונגרס יהדות בוכרה, קבוצה שנתמכת על ידי מינהל התרבות, בנוסף להרבה קבוצות עדתיות שונות, ובשנה האחרונה היא נתמכה בכ-750,000 שקל, שזה מספר מאוד מאוד יפה, לטובת הפעילות שלהם.

אני יכול להעיד על הרבה אירועים שהייתי מוזמן אליהם, לא בהכרח מקהילת יוצאי קווקז, לדוגמה יהדות קוצ'ין, שהם עושים הרבה פעילויות, אני מדבר על בני העדה האתיופית, שעכשיו אנחנו יוצאים למכרז לפתיחת אולמות קולנוע. אנחנו עושים המון המון פעילויות. איך אנחנו עושים את זה? פשוט, אנחנו שומעים את השטח וככל שהשטח לא יפנה אלינו ולא יגיש בפנינו את הצרכים שלהם אנחנו לא נדע לעשות את הפעילויות. אנחנו בהחלט מבקשים, אני בהחלט מבקש להזמין את הנוכחים פה, אתה הדובר, אני מניח, קודם כל להתעניין בתקנות שלנו, אנחנו תומכים במוזיאונים של יוצאי עדות שונות במדינת ישראל.

לקווקז אין מוזיאון, דרך אגב.

תבקש לפנות, הוא מציג את זה פה.

יש לנו תקנות, אני מבקש, כן, בואו תפנו. אנחנו שם בשבילכם, כי יש כספי ציבור שאנחנו רוצים לחלק באופן שוויוני ולא לקבוצה כזו או אחרת חלילה. אז אני בהחלט רוצה להזמין, אדוני היושב ראש, את חברי הקהילה הנכבדה הזו, תתעניינו, אנחנו זמינים לטובת העניין.

ומה עושה משרד החינוך בקשר ל - - -

אני ממשרד התרבות.

רגע, אדוני, אני עוד לא נתתי למשרד החינוך. בגלל שהוא גם צריך ללכת אני נתתי לו.

תודה רבה.

מינהל הספורט, בבקשה.

כן, זה אותו דבר. תודה רבה באמת לכולם על המפגש הזה וכפי שידידי, מאיר, אמר, מינהל הספורט, שהוא בתוך משרד התרבות והספורט, גם כן מייצר המון פעילויות. אתם יודעים, הספורט הוא ללא הבדל של דת, מין וגזע ואם אנחנו ניקח את הנושא של אור עקיבא, שהיא מאוד דומיננטית שם לבני העדה, יש שם המון המון פעילויות שמחלקת הספורט וראש העיר מייצרים שם לטובת הספורט. התקנות שלנו פתוחות לכולם, לכל דבר שאתם חפצים, לכל דבר שאתם רוצים לעשות, זה פתוח לבני העדה הקווקזית, זה פתוח לבני העדה האתיופית, זה פתוח לקהילה הערבית, לכולם במידה שוויונית.

תודה. אנחנו נשמע עכשיו את – אלא אם כן, חבריי חברי הכנסת, או שאתם רוצים לשמוע את משרדי הממשלה? אבל כיוון שאלה דיברו כבר רוצים לשמוע ממשרד החינוך - - -

שאני אגיד.

לא, אתה כבר דיברת.

על התרבות. לא, נושא נושא, אתה רוצה שנדבר, אני עוד לא דיברתי במכלול.

בני, רגע, רגע. בואו, לפני משרד הקליטה, בנושא המלגות בעיקר, ובמשרד החינוך, אתם רוצים להוסיף עוד דוברים לפני שהם יתייחסו?

כן, כדאי, יש פה שלושה דוברים. יש פה יצחק קובנט, אליסה אברמוב ואלחנן רזיאל, זה מי שביקשו לדבר.

בבקשה, אדוני.

שלום, יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת וחברים נכבדים. אני אלחנן רזיאל, יושב ראש ארגון שה דאג, יוצא אזרבייג'ן. אזרבייג'ן היא המדינה הכי גדולה באזור קווקז ורוצה להגיד, כולם יודעים, אבל רוצה עוד פעם להגיד שאזרבייג'ן היא המדינה היחידה בתוך המדינות המוסלמיות, חברה טובה ופרטנרית למדינת היהודים שלנו, למדינת ישראל.

אני רוצה רק שתי בעיות להגיד. קודם כל ממדינת רוסיה וממדינת אוקראינה סידרו תכנית פנסיה למבוגרים, אבל ממדינת אזרבייג'ן, פעם אחת רשמנו על הדבר הזה, עדיין אף אחד לא לקח איתו בעין. יש הוראה של נשיא אזרבייג'ן משנת 2008 שאזרחי אזרבייג'ן, לא חשוב איזה עם, גרים באיזה מדינה, צריכים לקיים פנסיה שלהם ולקבל פנסיה.

קצבת זקנה, זה לא פנסיה.

אלה שעבדו שם ובאו לכאן.

כן. נסדר את זה. יש הוראה של הנשיא בכיוון הזה מ-2008 גם כן. ורוצים להגיד עוד בעיה, שייך לתיירות, כי אזרחי ישראל נוסעים לאזרבייג'ן, יש בשדה התעופה בעיה, מחכים שעתיים-שלוש ואין לנו בישראל שגרירות של אזרבייג'ן בשביל מכס של הוויזות, הם מחכים בתור, בתוך מדינות, אירנים ואחרים. בשנה שעברה אני הלכתי, אני איש תקשורת, היה קצת סיפור עם תושבים אירנים והם מבקשים מכס של הוויזות לעלות על הכרטיס של הטיסה, כי הרבה ישראלים רוצים לנסוע למדינה זו כמדינה יחידה בתוך המדינות המוסלמיות, יחיד שהוא טוב ופרטנר של מדינת ישראל. זה חשוב.

אני איש תקשורת, היום עם חבר שלי נוסעים לאזרבייג'ן, לפתוח מחלקה של מרכז התקשורת שלנו באזרבייג'ן ולעשות גשר בין התקשורת של אזרבייג'ן לבין התקשורת של ישראל, אבל רשמנו כמה פעמים במשרדי הממשלה, גם במשרד התקשורת, כי בשפה דוברי טורקיה ואזרבייג'ן אין שום תכנית כי בעולם גרים במדינות חבר העמים קרוב ל-300 מיליון אנשים, שכל המדינות האלה, יש לנו יחסים דיפלומטיים, אבל אין הסברה, לעשות ביניהם, בעד מדינת ישראל. והם מבקשים גם לקחת בעין הזה, תהיה תכנית, יש לנו מאות אנשי תקשורת שמדברים בשפה הזו ו - - -

תקצר, ב-11:00 אנחנו צריכים לסיים.

תודה רבה. אלה שתי בעיות אנחנו פה בעין, בבקשה.

רשמתי את שתי הבעיות. תודה רבה.

שלום, חברים. אני בישראל 46 שנים מ-1972, ב-1973 נשיא ישראל זלמן שזר שמע שבא מישהו מקווקז, הזמין אותי ודיברנו יותר משעתיים עם פרופ' מרדכי אלטשולר ועם זלמן שזר שאמר שהקווקזים הם מהראשונים ראשונים מבוני ישראל. אני שאלתי אותי מה ישראל עושה? הכול, אנחנו עושים לקווקזים הכול, כל מה שצריך. רק שאלה אחת אני רוצה לשאול אתכם, אני בן אדם לא כל כך צעיר, שאלה, מה ההבדל בין יהודי קווקז לאתיופים?

שום הבדל.

גם יהודים וגם יהודים, אבל האתיופים מקבלים הכול, יהודי קווקז - - -

הם קיבלו יושב ראש ועדה.

יהודי קווקז ברחו מגרוזני, עד עכשיו אף אחד לא עוזר להם, גנבו אנשים, ילדים, נשים, גברים - - -

שואה, תגיד שואה.

אבל עד עכשיו.

סליחה שאני קוטע אותך. אף אחד לא יודע שמי ששמר על הצאר הרוסי היו קווקזים, לא קוזקים.

אני חבר מפלגת הליכוד 46 שנים, אני חבר מרכז, אני דיברתי עם כל החברים מה עם הקווקזים עם גרוזני, 'אה, עושים, הכול בסדר, הכול בסדר', מה בסדר? עד עכשיו.

אתה תמיד מגיע לליכודניקים לפני הפריימריז. תבוא אחרי, תראה איך הם יעזרו לך. זה העניין, שהם חושבים שאם הם בליכוד אז - - -

סיימת? תודה רבה. קודם כל האמירה שלך, זה לא בסדר גמור כי אני בעד שכולם יקבלו.

אני עוד לא גומר. הנה, בן שלי, גם ליכודניק, הוא סטודנט - - -

אני מבקש ממך, אנחנו גם ככה, אבל אנחנו לא אומרים שאנחנו זה ואנחנו שייכים לזה ולזה. אנחנו בעצמנו.

זו ועדה, זה של הכנסת.

תפריד בין העשייה לבין זה.

אני מספר מה שכואב לי.

עכשיו אתה נותן לו, לטיבייב, עכשיו זה אופוזיציה, שיתקוף אותי.

אם הם היו בש"ס הכול היה נראה אחרת.

הוא חבר טוב שלי.

בבית הספר ההיסטוריה הקווקזית, מי יודע? איזה בית ספר יודע היסטוריה קווקזית? אין. אין.

תודה רבה. אליסה, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לחינוך.

בבקשה. אני אשמח אם תתייחסי לנקודה שהוא אמר, האם באמת יש אפליה מול יוצאי אתיופיה. אני כיוצא אתיופיה לא רוצה שיהיה דבר כזה.

אני חושבת שכל קהילה היא ייחודית ויש לה את הצרכים שלה, אני רוצה להתייחס גם למה שנאמר וגם מה שדובר כאן. למי שלא מכיר, אני אליסה אברמוב, אני דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן ואני חוקרת את ההיסטוריה של יהודי קווקז בעת החדשה. העלו כאן את נושא היעדר הייצוג של ההיסטוריה של יהודי קווקז בספרי לימוד, בחינוך, בתרבות ואמרו שיש לכך סיבות מוזרות ולמה, אני חושבת שהסיבה העיקרית לזה זה המחדל הרציני והעמוק שיש באקדמיה הישראלית, במחקר הישראלי, בתחום של ההיסטוריה והתרבות של יהודי קווקז.

מאיפה זה נובע?

אני אסביר. המחקר ההיסטורי המקיף והמדעי האחרון שיצא כאן בארץ הוא של אלטשולר, לפני יותר מ-28 שנים, ומאז העלו עשרות אלפי יהודים מבני העדה כאן בארץ, הביאו סיפורים, הביאו עדויות, נפתחו ארכיונים סובייטיים, לא חסר חומרים, והיום בקושי יש חוקרים שחוקרים את תנאי העדה, בקושי יש מחקרים אקדמיים עדכניים. אני חושבת שזה שורש הבעיה כי כשמגיעים לכל אותן הוועדות המכוננות, אנשים שיושבים שם, אנשי אקדמיה, אנשי חינוך, לא מכירים חומר אקדמי, חומר היסטורי, לא באים במפגש עם זה, וזה משליך על ההדרה וחוסר הייצוג שיש.

אני חושבת שקידום ועידוד סטודנטים לכתיבת עבודות, עידוד תלמידים בבתי ספר לכתיבת עבודות, מתן מלגות ובכלל קידום פעילות אקדמית בכל התחום הזה, יש לה השלכה רצינית והיא חשובה והיא משמעותית להעצמת המורשת התרבותית של יהודי קווקז כאן בארץ.

תודה. אני רוצה באמת לציין שהתקיימה בקדנציה הזו ועדת שרים בראשות ראש הממשלה, הכותרת שילוב יוצאי אתיופיה, אבל שילוב עם מי? עם כל אזרחי ישראל ולכן לא תהיה תכנית רק ליוצאי אתיופיה, אלא שתהיה אינטגרציה. אני אומר שהתכניות האלה התחילו בשטח ופועלות בשטח, זה אומר שגם קווקזים, גם תימנים, גם ברית המועצות, צפון, דרום, מזרח, מערב, אירופה, אמריקה וכולם. זה מה שאני רוצה להגיד לכם, התכנית הזו דווקא באמת אושרה עם תקציבים, זה קרה בקדנציה הזאת, לכן זה שילוב, לא צריך להיות תכנית רק ליוצאי אתיופיה, זה צריך להיות השילוב.

תכנית כללית. אבל זה צריך לבוא מהגן, שיינקו את זה.

זה בא מהרצון לשלב את הקהילה בחברה.

שלא בכיתה י"ב יעשו להם איזה תכנית של לימוד, איזה מבחן, זה צריך לצאת מהגן, מה זה אתיופי, מה זה רוסי, מה זה – זה צריך להיות מושרש מהגן.

נכון.

אני בן 52, זה פעם ראשונה ש - - -

זה חברה אחת.

סליחה, אדוני, מתי עלית לארץ?

אני ב-85'.

אני משנת 1967 נולדתי, מלחמת יום כיפור, בגיל 7. דוד שלי קבור פה, אח של אבא שלי נהרג, הוא מהרוגי מלכות.

תודה, תודה.

אתה אומר לי תודה, רגע, סיימתי? כל פעם לקצר, לא מקצרים. אני רוצה לומר מהלב שלי, שנייה, דקה, זה לא ייקח הרבה זמן.

אותי לימדו בבית הספר שאני למדתי, הייתה לי מנהלת, קראו לה מרים לשם, ז"ל, היא נפטרה, הלכתי לבקר אותה. כשאני באתי בכיתה ב', בית ספר בראשון, בית ספר, לא רוצה להגיד שזה היה – אני בכיתה א' לא ידעתי לקרוא, באתי לבית ספר שהייתה קהילה רק של אשכנזים, סליחה שאני אומר את זה, כשאני אמרתי למורה שאני לא יודע מה זה 'רמה קמה, קמה', כי אני יודע לקרוא, היא הייתה המומה, היא אומרת לי: איזה משפחה אתה? אמרתי לה ממי. מה זה ממי? מאיפה באירופה? דיברה איתי כאילו אני – אמרתי לה שאני לא יודע, אמא שלי הודית ואבא שלי טורקי, אז היא נדהמה, שלחה אותי למנהלת. מה קרה, גברתי? אני זוכר אז את התמונה של ראש הממשלה, הכול ייצוגי, זה היה ברחוב רמז, בית ספר ידלין, היא אומרת לה באידיש, מה אמרה לה? הוא קורא, איך זה יכול להיות שהוא קורא? ואני זוכר את הספר הראשון שקראתי, הילדה הכושית מאפריקה, שלושה ספרונים, ואני קראתי לידה. היא אומרת: מה נעשה עם הילד? הוא לא מתאים לכיתה א', מכיתה א', עוד לא התחילה השנה שלחו אותי לבית ספר הירשפלד, זה אחרי מלחמת יום כיפור, שהייתי הולך ברגל, זו הייתה אפליה, שכחתי אותה.

מרים לשם, אני זוכר, היא אמרה, כולם מיוחדים. בית ספר רעות בראשון לציון, אני מחזור ראשון, אין אתיופי, אין רוסי, אחדות. היא השרישה את האחדות בבית הספר. יהודי טורקיה, יהודי מרוקו, היה במסדרון, ילדים ינקו את זה. היום מה אני רואה? רק מחלקת ציונים, כן עברת את הבחינה, לא עברת את הבחינה, כן הגעת לבגרות. הבגרות מתחילה באהבה, ואהבת לרעך כמוך. ברגע שנוריד את האפליה נהיה מאוחדים, ברגע שנהיה קווקזי, נהיה מרוקאי, נהיה אתיופי, לא יודע מה, אותו דם. זה שזרקו לאתיופים את הדם לא נפגעתי? נפגעתי. זרקו את הדם של אתיופי, דם חס וחלילה שנגוע, מה, יש לכם דם כחול? אנחנו אותו דם ונמות באותו דם. החינוך מתחיל מהגן, מהשכבה התחתונה.

ואני אגיד לך, אדוני היושב ראש, אני חייב להגיד את המילים האלה.

לא להתייפייף, אתיופי, רוסי.

במדינת ישראל ובעולם עוד לא ידעו מה זה ילדים מחוננים, ובמרוקו, כילד כשהייתי לומד, בגלל שלא היו מקפיצים כיתות הייתי שתי כיתות עם אח שלי, הקפיצו אותי עד שתי כיתות עם אח שלי, שהיה יותר גדול ממני. כשעלינו לישראל, תקשיב לי, כבודו, כשעלינו - - -

הורידו אותו כיתה.

הייתי בצרפת, בגלל הקליטה המהירה שלי בעברית, לימדו אותי א', ב', ג' ואמרו שזה גם - - -

תודה.

לא, לא, אדוני, תקשיב.

הכול בחינוך.

לא, לא, בני.

תקשיב לי, בבקשה, אני מתחנן לפניך. תקשיב, מה שאני הגעתי ואיך קרה לי.

בני, אתה דיברת.

לא, לא דיברתי, תקשיב לי, בבקשה.

זה עכשיו מהלב, זה מהלב.

זה האמת שאני רוצה לגלות לך אותה. לימדו אותי את זה, הגענו לישראל - - -

אבל אנחנו צריכים ל - - -

בסדר, זה קצר וזה דקה. הגענו לישראל כולנו, לקחו אותנו לבית הספר, שאלו אם מישהו יודע ומבין אמרתי אני. אמרו לי: באיזה כיתה למדת, איזה כיתה היית? אמרתי שסיימתי ה', כי חשבתי שחמישית זה ה', אמרו על אח שלי, אמרתי אותו דבר - - -

זה לא הנושא. בני, סליחה, סליחה.

אתה יודע איפה שמו אותנו? בכיתה ה', כשהגיע מתמטיקה חשבתי שהמדינה מפגרת, הם חשבו עלינו שאנחנו מפגרים.

זה לא הנושא.

לכן אני ברחתי מבית הספר. אני ברחתי מבתי הספר, אמרתי לאח שלי: עד שיגיעו לאותה רמה תקרא לי. תבין איך הם עושים ומעוללים.

בני, תודה.

אלה צלקות שנשארות.

אני יודע מה עברתי ולא נתתי את זה לילדים שלי, בזכות זה יש לי ילד קצין בצה"ל. שתבין את השיטה, איך עובדת פה.

אוה, השיטה. אני אגיד לך משהו.

אם אני הייתי סומך על המערכת הבן שלי לא היה מגיע להיות קצין בצה"ל. בן בכור זכר יחיד יש לי - - -

אדוני היושב ראש, בואו נחזור לנושא. הזמן קצר. יש פה את הנושא של העדה הקווקזית.

לפי תקנון הכנסת המליאה מתחילה ב-11:00 - - -

כל העדות חשובות.

כולנו, אבל יש מי יותר חשוב במדינה הזאת, שמסדרים להם את הכול על חשבון כל האחרים, מהקווקזים, הכורדים, המרוקאים, האתיופים, הכול.

בני, אתה רוצה לצאת?

יש סוג מסוים.

בני, די. אמרת הכול מהלב, כל הכבוד.

אני רוצה לדבר בשקט והוא לא נותן לי להסביר את הכול ואני חבר בוועדה.

סליחה, יש פה עוד אנשים שרוצים לדבר.

אני הבנתי מה שהוא אמר, הבן אדם, ואני עברתי את אותו דבר בעלייה.

הדיון פה על הקווקזים, לא על המרוקאים, בני.

בבקשה, נציגת משרד החינוך, רויטל דותן, בבקשה.

תודה. אני אתייחס לדברים שנאמרו ואני רוצה להתחיל - - -

התפקיד שלך, בבקשה.

אני ממונה על ארגון הלימודים באגף קליטת תלמידים עולים. אני רוצה להתחיל ולהתייחס לנקודה שעלתה לגבי ספרי לימוד. הנושא של ספרי לימוד זה במנדט של המזכירות הפדגוגית של המשרד, אבל אנחנו באגף שלנו הוצאנו ספר לימוד, 'מרקם סיפורים מהרי קווקז'. הוא כל כך יפה, גם ויזואלית, אז להגיד שלא קיימים חומרים, זה לא מדויק. הספר הזה מאגד סיפורים מהרי הקווקז כבסיס לחינוך לשוני. אז קודם כל אתם נמצאים ואני מאוד שמחה על זה.

מי המוציא לאור?

מי המוציא לאור? אפשר לראות פה, אבל זה קיים ונמצא ב - - -

זה משנה, משנה, מעניין אותי לדעת מה שם המשפחה של המוציא לאור.

המרקם הזה הוא 20 שנה. חברים, יש דברים יותר - - -

בסדר, אוקיי.

בגלל ספר לימוד אחד להגיד שאנחנו כן נמצאים זה גם לא מדויק.

תשמעו, אני מביאה, שמחה להביא את מה שיש. נאמר פה שאין כלום, אז אני מתקנת ואומרת שלא כלום, יש משהו. אולי זה לא מספיק, אולי צריך לעשות יותר, אבל קיים, קיימים חומרים והם חומרים יפהפיים, אני מזמינה אתכם להסתכל, זה נמצא פתוח באתר שלנו, אגף קליטת תלמידים עולים, כולכם יכולים להיכנס ולראות.

לגבי המענה שניתן לתלמידים שלנו במערכת. אנחנו לא צובעים תלמידים על פי מוצא, כל התלמידים שנמצאים במערכת מקבלים את המענה. אנחנו לא מאתרים מאיזה עדה או לאיזה קהילה אותו תלמיד שייך. כשיש צורך הצורך עולה בבית הספר, מטופל ומקבלים את המענה. אין לנו עולים חדשים שאנחנו יודעים עליהם מקווקז - - -

אבל העולים, הם נשארים עולים חדשים שנים.

אבל אתה מדבר על לפני כמה שנים, אנחנו מדברים על עכשיו.

אבל ההורים, אם זה לא בא מההורים, מהמשפחה, הם נשארו עולים חדשים שנים. הם מ-48' עוד עולים חדשים, ההורים.

אז עכשיו תוקן. זה מה שאנחנו שומעים. אם יש דבר שלא תוקן נמשיך להילחם לתקן את זה.

צריך לתקן מהשורש, לא מספרים. מההורים, שההורים שלהם עוד נשארו עולים חדשים.

מה שאתה אומר, שצריך לתקן מהראש, אתה צודק, אבל לא עכשיו.

בסדר, רק אמרתי משהו.

דרך אגב, רק במאמר מוסגר, מרקם כזה יש גם על יהדות אתיופיה וגם על חמ"ע.

זה היה בסיוע הג'וינט ומשרד הקליטה, חשוב לציין.

בכל מקרה אין לנו עולים חדשים, עולים ותיקים מטופלים ככל הילדים, מקבלים מענה מאגפי הגיל. יש לנו מגשרים חינוכיים דוברי רוסית שנותנים מענה גם לתלמידים יוצאי קווקז. אני רוצה לומר שבעבר, לאחר הדיון שהתקיים פה אני נפגשתי במשרד עם סטאס, על פי בקשה שלך, לדעתי - - -

נפגשת עם מי?

עם סטאס מרדכי, הוא היה יושב ראש העמותה או משהו.

'דור מדור'.

הוא העלה את הטענות האלה בדיון שהיה כאן, נפגשנו, חיברתי אותו למנהלת אגפי הגיל והוא הבין שלמעשה הם ילדים שמטופלים כמו כל הילדים במערכת. אני חושבת שאלה הדברים שחשוב לי לומר כאן. תלמידים עולים, אם יש עולים ותיקים במערכת הם זכאים להתאמות בבחינות בגרות כמו כל התלמידים העולים שזכאים לעשר שנים מיום עלייתם.

דוד, אתה נמצא בוועדת הקליטה של כנסת ישראל, יש פה יושב ראש, בוא קודם כל נכבד את יושב הראש.

אין שום בעיה. לא, לפעמים יש דברים מהלב, 32 שנה - - -

דוד, דוד. בוא נכבד אותו.

אני מכבד מאוד. מכבד את מי שמכבד.

סיימת?

כן.

תודה. אנחנו נשמע עכשיו את סמנכ"ל משרד הקליטה, בעיקר בעניין מלגות. גם פה עלה העניין של הפנסיה, האם ההסכם של הפנסיה בין מדינת ישראל, מה שנעשה עם רוסיה, האם זה נוגע גם לאזורים האלה או לא? אני אשמח שתתייחס גם לעניין הפנסיה וגם לעניין המלגות. ד"ר ולדימיר שקלאר.

קודם כל, אדוני היושב ראש, באמת אמרת שכנראה היום זו ישיבה אחרונה, ועדה אחרונה, אני מודה לך על ארבע שנים יפות, על שיתוף פעולה ומאחל לך בהצלחה בהמשך.

תודה.

באמת עשית עבודה יפה מאוד.

אני מצטרפת.

אנחנו נברך את הוועדה שהוא יהיה עוד קדנציה כיושב ראש, בעזרת ה'.

לפני המלגות כמה מילים בכלל על התמיכה של משרד הקליטה בעולי קווקז. משרד העלייה והקליטה מפרסם כל שנה מבחני תמיכה לפעילות ברשויות. בשנה שעברה מדובר על סדר גודל של כ-60 מיליון שקל לכל מיני פרויקטים ובפרויקטים האלה משולבים עולים מכל העדות, כי אנחנו מדברים על קליטה בקהילה, על אינטגרציה, על שילוב ואנחנו דורשים שבפעילויות יהיו עולים מרוסיה, מצרפת, מקווקז, מאתיופיה, כולם ביחד, בדיוק מה שאתם דיברתם כאן, אבל אנחנו מכירים גם בצורך מיוחד של עולי קווקז ואנחנו מפרסמים כבר הרבה שנים מבחן תמיכה בעולי קווקז, חשוב לציין. אם בשנת 2016 התקציב למבחן הזה היה 1,900,000 שקל אז בשנת - - -

כמה נוצל?

נוצל כמעט הכול, הניצול מאוד גבוה, 90%. מאוד גבוה. דרך אגב, בכל הפרויקטים. השנה המבחן שפורסם כבר זה 2,800,000 שקל. התקציב עלה. אם פעם היה מדובר ב-13 רשויות אז עכשיו מדובר ב-19 רשויות וברשויות שיש להם יותר מ-1,500 עולי קווקז אנחנו נותנים לא רק פעילות, אנחנו נותנים גם רכז. אז זה מאוד חשוב לדעת.

אז התקציב הוכפל, כמו שאני מבין.

הוכפל כמעט, גדל באופן משמעותי וגם מספר הרשויות. וחשוב לציין שאם בפרויקטים אחרים התקצוב הולך לפי עולים שהגיעו לישראל ב-15 השנים האחרונות כאן אנחנו סופרים עולים משנת 89', אנחנו יודעים שבשנים האחרונות לא כל כך באים עולים מקווקז ואז כאן הלכנו לקראת העדה ואז הקריטריון זה כמות העולים משנת 89' והכסף הזה הולך לפעילות ברשויות. זה דבר אחד.

אנחנו תומכים גם בעמותות. אני יודע שלפחות יש עמותה אחת שמטפלת בעולי קווקז, היא קיבלה תמיכה, תמיכה משמעותית - - -

כמה עמותות הגישו?

סך הכול 50, 60 עמותות הגישו, יש שם גם כל מיני פרויקטים - - -

50, 60 וקיבלה אחת?

לא, לא לעולי קווקז, בכלל. אני מדבר בכלל.

בכלל מדינת ישראל.

בכלל מדינת ישראל, בכל התחומים, אז יש שם גם עמותה שמטפלת בעולים מקווקז.

התאחדות יהודי קווקז בישראל קיבלה תמיכה.

כן, 112,000 שקל. חשוב לדעת גם את הדבר הזה. גם בפרויקטים אחרים, פרויקט תיאטראות של משרד העלייה והקליטה מסבסד מלא הצגות של תיאטראות מובילים בארץ, כמו הבימה, גשר ואחרים, אז גם עולי קווקז רשאים להגיע להצגות. אני לא אתייחס גם לפרויקטים אחרים כי אין הרבה זמן, עכשיו עמנואל תגיד כמה מילים על - - -

אמרת 19 רשויות, מאיזה שנה? חיפה גם נכנסה?

אני יכול להגיד - - -

אנחנו לא ניכנס לזה, אין לנו זמן. בחמישה ל-11:00 חייבים לסיים לפי התקנון, אני לא יכול להמשיך ולכן בואו נשמע על המלגות. הגב' העלתה את עניין המלגות להשכלה גבוהה, בואו נשמע.

אבל אם רצית לדעת, סליחה, חיפה גם השנה זכאית.

מינהל הסטודנטים אצלנו נותן גם תמיכה לעולי קווקז. אם עולה רגיל יכול לקבל מלגה שזה תואר ראשון מלא או תואר שני מלא, רק עד שלוש שנים, עולי קווקז זה עד 15 שנה בארץ.

פלוס שלוש שנים של שירות צבאי.

אז אין הבדל ביניהם לאתיופים.

פעם זה היה 20 שנה, לא?

יש משהו נוסף שהם מקבלים, שזה גם רק ליוצאי קווקז, זה דמי קיום, זה לא קיים לעולים - - -

בשנה ראשונה.

בשנה ראשונה, נכון, שזה גם נוסף.

אבל פעם זה היה 20 שנה, זה ירד ל-15?

פעם, זה היה לפני ארבע שנים, וזה היה - - -

עד 15 פלוס שלוש.

כן. עכשיו זה 15 - - -

תודה, סיימת?

כן.

תודה. אנחנו ניתן לחברי הכנסת.

רק שנייה להגיד משהו קטן וזהו.

חברים, אתם הגעתם באיחור, לפני שהגעתם החברים שלכם דיברו אז אני אומר שאנחנו בעזרת ה', אם נחזור עוד פעם, גם אם אני חוזר או מישהו אחר חוזר, אנחנו נמשיך בעשייה.

אדוני היושב ראש, אני בכל אופן מבקש התייחסות, דקה.

כן, בבקשה.

מאחר שהגעתי מרחוק. קודם כל שלום לך, אדוני היושב ראש, חברי רוברט טיבייב, חבר הכנסת, שלום רב. פמליה מכובדת, שמי פבל יליזרוב, יושב ראש התאחדות יהודי קווקז בישראל. אני מצטער שהגעתי באיחור, מה לעשות, ישראל כץ משקיע בדרכים, אבל כנראה לא מספיק.

זה כבר פוליטיקה.

נשקיע יותר.

כן, צריך יותר. הסוגיה של יהודי קווקז כבר הוזנחה כמה שנים טובות, אני בהחלט מודה למשרד לקליטת עלייה על העבודה שהם עושים, זאת עבודה משמעותית, חשוב להמשיך. יחד עם זאת חשוב לציין שכל הנושא הזה של התמיכה שמתקיימת זה מתקיים דרך האפיק של הרשויות ופה קיימת בעיה עיקרית. אני אמרתי את זה בכל מקום, אני גם לא מסתיר את זה, התקציב הזה הופך להיות בן ערובה בידי ראשי ערים, בידי סגני ראשי ערים, בסופו של דבר הוא לא תמיד מגיע ליעד שהיה אמור להגיע.

אבל זה לא הבעיה של השר.

סליחה, זה הבעיה של הוועדה ככלל. אם הוועדה תקבל החלטה שהמדיניות של המשרד יכולה להתנהל אחרת - - -

חבר הכנסת.

לא להפריע, בבקשה.

דבר נוסף, וחשוב לציין שיש פה הטבה מיוחדת מטעם משרד הקליטה, 15 שנה, כהגדרה, פלוס שלוש שנים, יחד עם זאת, חברים, תבינו, הקהילה הקווקזית בישראל, תמיד הייתה בעיה של מרכז ופריפריה, גם היום היא קיימת, הקהילה הקווקזית ממשיכה להתגורר בפריפריה, זה לא שנעשה פה איזה שהוא מחקר עומק והבינו שהקהילה השתלבה יותר או שאנשים התחילו – תאמינו לי, רוב ההישגים שיש בתוך העדה אלה הישגים שהעדה בכוחות עצמה השיגה. אפרופו יושב לנו פה חבר כנסת, אני לא ראיתי שמישהו דחף אותו, הוא עשה את זה בידיים שלו, הוא עשה את זה בהישגים שלו. לרוב גם סגני ראשי ערים וראשי ערים ואנשי צבא.

תבינו, אסור להזניח, כי אנחנו נמשיך לסגת אחורה. עד שנעשתה פה עבודה, צריך להמשיך לעשות עבודת שורש. אם נמשיך לעשות עבודת שורש, אני לא אומר כרגע לפלג, לאחד, בואו נזמן ועדה בין משרדית, אני לא רוצה להפיל את זה על המשרד לקליטת עלייה, לא על משרד הרווחה, לא על משרד החינוך, בואו נזמן ועדה בין משרדית, נקבע מי המשרד המוביל, כל משרד ישים חלק ואנחנו נמשיך להוביל תהליך שינוי חברתי בתוך העדה.

תודה. חברי הכנסת. רוברט טיבייב, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, תודה רבה על הדיון, תודה לחברים. כנראה שלא תאהבו את מה שאני הולך להגיד, אבל צריך לקחת בחשבון דבר הכי פשוט, חשבתי שהארגונים שזימנו את הפגישה יבואו עם איזה שהיא תכנית סדורה, ישימו על השולחן ויגידו: אדוני היושב ראש, אנחנו רוצים את זה - - -

יש תכנית סדורה.

איפה?

יש תכנית סדורה אצל - - -

טוב.

לא, זה חשוב, הוא אומר שאין ואני אומר שיש. יש תכנית שלוש שנים של הפרויקט אצל - - -

תן לי לסיים.

אני חושב שברגע שיהיה חג גם לקווקז, כמו שיש לאתיופים והמימונה, אז הקהילה תפרח. שיוציאו את ההיסטוריה שלהם עם חגיגה, עם אוכל.

דוד, אתה מפריע לי.

לא נהוג להפריע באמצע לחברי הכנסת.

אתה מכיר את התכנית? יכול להיות שיש איזה שהיא תכנית, לא מכיר אותה, באמת לא מכיר. אתם שאלתם מה ההבדל בין אתיופים לקווקזים, אתם יודעים מהי התכנית? יש באמת תכנית סדורה, כמה דיברנו עליה?

על מה?

על התכנית בקהילה האתיופית.

זה מה שאמרתי, השילוב.

תכנית סדורה, בכל משרדי הממשלה, כולל משרד ראש הממשלה, היו פה ודיברו ונלחמו על זה, איפה הבעיה אצלנו? אצלנו אנחנו – רבותיי, זה כך, אין מה לעשות, אני מהנדס במקצוע, בשביל לפתור את הבעיה קודם כל צריך לאתר אותה. אפשר לבוא בטענות בכל משרד ומשרד בנפרד ואפשר, אפשר לבקש כסף והכסף קיים, צריך לדעת איך להוציא אותו ואת זה עדיין אנחנו לא למדנו. זו האמת.

אנחנו מדברים על דוגמה הכי פשוטה. סתם ספרתי אנשים, כמה הוזמנו, 36, כמה אנחנו נמצאים פה? בדרך כלל כשמזמינים אנשים לאיזה שהיא ועדה עומדים פה בתור בשביל להיכנס. זה היחס, סליחה לארגונים, של הקהילה לוועדה. דרך אגב, זה כלי מאוד מאוד חשוב בשביל לפתור את הבעיה. צריך לאתר אותה ולפתור. ועדה זה כלי, כלי ענק.

עוד דבר אחד, סליחה למארגנים, כן? לא הזמינו את כל הארגונים ויש המון, יש הרבה. אין לנו שיתוף פעולה בינינו? אם יושב ראש התאחדות יוצאי קווקז לא מכיר את התכנית זה אומר הרבה. זאת אומרת יש ארגון אחד שמכין את התכנית ושאר הארגונים לא יודעים על התכנית.

רבותיי, אני בן הקהילה, מה שאתם אומרים לי גם כואב וניסינו לעשות כמה דברים, לצערנו הרב לא תמיד מצליחים, למה? כי יש, לא תחרות, בין ה - - -

רוברט, אני מבקש לא להעלות את זה, אנחנו מוציאים עכשיו דברים שלא צריכים לעלות בוועדה.

לא, לא, אתם - - -

זה משהו פנימי בתוך העדה.

פבל, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה או להסתיר אותה?

בינינו נפתור.

אבל לא פותרים. אני יודע בדיוק מה תהיה ההחלטה של הוועדה, יהיה מלל כללי ויגידו אחר כך שדיברנו על זה. אם נבוא עם תכנית סדורה יגידו: כבר דיברנו, כמה אפשר לדבר? כי אנחנו מקלקלים לעצמנו, חד משמעית. אם לא נתחיל לדבר ביחד, בשפה אחת, לא נצליח שום דבר. הנציגים של משרדי הממשלה, סליחה, אני מתנצל, הבנת מה יעשו איתנו?

המסקנה, אנחנו צריכים להוביל. חבר'ה, אנחנו צריכים להוביל.

תן לי, בבקשה. אתם יורדים לסוף דעתי, אם לא נתחיל לדבר ביחד ונוביל ביחד את התכנית לא יקרה שום דבר. יש כסף, אי אפשר לנצל אותו. יש אפשרות, אי אפשר לנצל אותה. אני לא מאשים אותם, הם עושים את העבודה שלהם, יש להם מימון ודיברנו פה, קיבלנו דיווח גם לגבי המלגות, התקציב הוכפל, מה אנחנו רוצים מהם? אנחנו לא יודעים להשתמש באפשרות, בכלים האלה, זו בדיוק הבעיה שלנו.

יש לנו בעיה ענקית באמת, עם התדמית. זו בעיה ענקית, אנחנו יודעים את זה. אתם יודעים שלפני כמה שנים גם אי אפשר לבוא למשרדי ממשלה עם טענה כזו, נתנו לי להוביל תכנית ברדיו רק"ע שנתיים, התכנית, תכירו את הקהילה, דיברנו רק על הקהילה, ניסינו לשנות ואני חושב שהצלחנו, זה הכיוון שאנחנו צריכים לעשות. לדעתי התאחדות יוצאי קווקז, צריך לאחד את כל הארגונים, להכין תכנית סדורה ולהגיש אותה. תודה רבה.

תודה. תודה.

דוד, אני לא צודק?

אתה, חבל על הזמן, כל כך הרבה דברים יש לי להגיד, מעולה.

חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה.

קודם כל הזמין אותי חברי ובאתי בעיקר להקשיב, כי היה לי חשוב לשמוע וללמוד. אני רק אוסיף שאני זוכר כילד שהייתי מתפלל בבית הכנסת של היהודים עולי קווקז בירושלים ואני שמעתי מהזקנים שם, כבר רובם אינם איתנו היום, על הרבנים הגדולים שהיו בקווקז.

הרב יצחקי.

לא, הרבה אנשים גדולים, הם הוציאו ספרים חשובים. עכשיו גם תוך כדי חיפשתי בגוגל ומצאתי את השמות ואת השמות של הספרים שלהם. אני חושב שמשרד החינוך לא מקנה אף אחד מהרבנים האלה, אני לא מכיר את השמות של אף אחד מהם ואין לי ספק שאם אני לא יודע אז הרבה הרבה שאינם בני העדה לא מודעים. כולם אומרים, עם שאין לו עבר אין לו עתיד, אני חושב שהעבר של יהודי קווקז, עזבו את מה שהם עברו מבחינה אנטישמית, התרבות, העושר הרוחני שיש להם לא נמצא היום, אף אחד לא מכיר בזה, אולי הבודדים שיושבים כאן יודעים. על האתיופים אנחנו כבר יודעים הרבה יותר, כי אתם יש לכם, עשיתם הרבה - - -

כי כבר למדנו.

אבל הם, לא יודעים. אני חושב שמשרד החינוך צריך לקחת את זה כפרויקט, לקחת את כל האנשים היקרים האלה שיש פה, לדלות מהם את המידע הרוחני, שמות הרבנים, את שמות הספרים, ההיסטוריה הרוחנית בעיקר, להנחיל את זה לא רק לנכדים שלהם, לנכדים של כולנו.

תודה. אני צריך לסכם את הדיון. קודם כל אני מודה לכם שהגעתם, זה דיון חשוב. הנושא של הרב תרבותיות וההתייחסות לכל העדות והצרכים המיוחדים שלהם, לתרבות שלהם, למורשת של העדות השונות, זה הכוח של מדינת ישראל, זו הייחודיות של מדינת ישראל, שיש לה תרבויות שונות, צבעים שונים, שפות שונות ממדינות שונות וזה הכוח שלנו ולכן את המורשת צריך לחזק. אני פונה לכל משרדי הממשלה לעזור ולעשות הכול כדי שכל העדות במדינת ישראל ירגישו שכבודם, מסורתם, הם הגאווה של העדות, לכן להכניס את המורשת של יהדות קווקז לתכנית הלימודים בבית הספר.

שתיים, יהדות קווקז, הארגונים, לפנות בנושא בתחום התרבות, הספורט, במלגות, עלו הנושאים האלה והמשרדים אמרו: תפנו אלינו, יש תקציב, אנחנו נעזור. לכן הוועדה קוראת לכל הארגונים לפנות עם הצרכים למשרדים הרלוונטיים, כמו משרד התרבות והספורט, כמו משרד העלייה והקליטה בנושאים ששייכים להם, כמו מלגות ותמיכות. זה מה שנאמר לנו, אתם תפנו.

הדבר השלישי, עלה פה העניין של הפנסיות. אני חייב לבדוק את הנושא הזה. וגם בעיית התקשורת, שאמרת, אני צריך לבדוק את הנושא הזה כי אני יודע שראש הממשלה הוביל להסכם עם רוסיה לשמור את הזכויות שלהם, אלה שעבדו שם, את הפנסיות שלהם. אני צריך לבדוק אם זה גם כולל את הקווקזים.

אזרבייג'ן.

אזרבייג'ן, אוקיי. אנחנו, הוועדה, לוקחים את האחריות לבדוק מול משרד החוץ בנושא הזה. והדבר הרביעי, קידום הנוער בהשכלה גבוהה. המפתח לשילוב של כל העדות הוא חינוך, השכלה היא המפתח, לכן אני שמח לשמוע שליהדות קווקז, כמו יהדות אתיופיה, יהדות תימן, יהדות הודו, שהרחבנו את העניין הזה ואני שמח לשמוע שגם יהדות קווקז מקבלים את הזכויות והסיוע בהשכלה גבוהים ובמלגות 15 שנים. לכן תפנו, זה מה שנאמר, תפנו ותעשו את הדברים האלה.

אני מאוד מודה לכם, לחבריי חברי הכנסת, לנציגי משרדי הממשלה וכמובן לנציגי הארגונים, אני מודה לכם שהגעתם, אנחנו סיימנו וסגרנו את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:02.