פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



9
ועדת הכלכלה
27/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 904
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, י"ט בטבת התשע"ט (27 בדצמבר 2018), שעה 8:50

הצעת צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן)) (תיקון), התשע"ט-2018

חברי הוועדה: יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

נתן שוברט - סגן מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת

רועי-יצחק ברית - מנהל מחלקה בכיר, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

אלעד יעקב - מרכז רישוי אלחוטי וארכיב, אגף ספקטרום, משרד התקשורת

תמס מנור - שדלן/ית

נעמה דניאל
מיכל נבו

לאה ורון

טלי רם



הצעת צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן)) (תיקון), התשע"ט-2018

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית - -

תאית – של תא.

- - (רט"ן)) (תיקון), התשע"ט-2018. מי מציג את הדברים?

רועי ברית, המחלקה המשפטית, משרד התקשורת. בוקר טוב. ראשית, תודה על כך שאנחנו מקיימים את הדיון בשעה כזאת והיום. אנחנו הבאנו לוועדה צו שמתקן צו קיים, צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן)). זה הצו שמסדיר את הרישוי ואת הסחר במכשירי טלפון סלולריים, מה שאנחנו קוראים ציוד קצה רט"ן. אלה המכשירים שלכולנו יש, וכן מכשירים דומים – טאבלטים שיש בהם כרטיס sim, מודמים וכדומה.

אנחנו מביאים כמה תיקונים שחלקם נובעים מתיקון של הפקודה שנעשה במסגרת חוק ההסדרים בתחילת השנה, תיקונים נוספים שנובעים משינויים מבניים שנעשו במשרד וכן כמה שינויים ברגולציה עצמה, כמו שאני אפרט מייד.

אני מבקשת להפנות את תשומת ליבך כי לישיבה הוזמנו נציגי שורה של חברות בתחום התקשורת. אני מניחה שהם לא מצאו לנכון להגיע משום שמדובר בפטורים, אבל מאוד חשוב לי שתראה שהוזמנו נציגים של חברת בזק, של הוט, של יס, ספקי אינטרנט, חברות לחיוג בין-לאומי, חברות טלפונים סלולריים, חברות לשיווק טלפונים סלולריים ואביזריהם, בעלי רישיונות רט"ן וירטואליים, וכיוצא בזה.

כן.

נתחיל בהקראה של הצו?

ודאי.

"צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן)) (תיקון), התשע"ט-2018


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4א(ד3), 53א(א)(3) ו-(4), ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - חוק התקשורת), וסעיף 5 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 59א לחוק התקשורת, אני מצווה לאמור:

תיקון הפתיח
1.
בצו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן)), התשע"ב-2012 (להלן - הצו העיקרי), בפתיח, במקום "וסעיף 5(א1) לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972" יבוא "וסעיף 5 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה)"."

הסבר.

בתחילת השנה בחוק ההסדרים אנחנו תיקנו את הסעיף שמסמיך את שר התקשורת לקבוע את הצו הזה, ועכשיו אנחנו מתאימים את הפתיח של הצו לתיקון בסעיף המסמיך בפקודה. זה תיקון טכני.

אוקיי.

"תיקון סעיף 1
1.
בסעיף 1 לצו העיקרי, בהגדרה "המנהל", במקום האמור בה יבוא "כהגדרתו בפקודה, או עובד בכיר במשרד שהוא אצל לו את סמכויותיו לעניין צו זה"."

אתם מוסיפים את זה. כן?

אנחנו מוסיפים את המילה "בכיר" בעקבות ההערה של הייעוץ המשפטי כאן בוועדה. אנחנו מבקשים לעשות תיקון נוסף בהגדרה אחרת, בהגדרה "ציוד קצה רט"ן".

נסיים קודם עם המנהל.

אני אסביר לעניין המנהל. המנהל זה בעצם עובד המשרד שנתונות לו הסמכויות השונות לפי הצו – רישוי, ביטול רישיונות – יש לו שורה של סמכויות שנתונות לו לפי הצו היום.

כיום קבוע בצו שהמנהל הוא סמנכ"ל ספקטרום. זה תפקיד שכבר לא קיים במשרד, הוא בוטל, ואנחנו מציעים שהמנהל יהיה אותו גורם שהוגדר לאחרונה בפקודה, הוא עובד בכיר במשרד שכפוף במישרין למנכ"ל ואחראי על תחום הספקטרום. בעצם אנחנו עושים כאן האחדה בין המנהל כפי שהוא מוגדר בפקודה למנהל כפי שהוא יוגדר כאן בצו.

אני מניחה שזה מר שוברט, שיושב איתנו פה.

היום זה אני. אחרי התיקון זה שמילה, שהוא משנה למנכ"ל ומנהל מינהל הנדסה, כשאני סגן מנהל מינהל הנדסה.

אוקיי.

ואז ישנה באמת האפשרות לאצול לו את הסמכויות לעובד בכיר אחר במשרד.

זה לפי הפקודה? יש לי שתי הערות כאן. אחת, בשיחות שלי עם משרד התקשורת התברר שלפעמים אוצלים את כל הסמכויות, לפעמים את חלקן, אז אני מציעה להוסיף, גם כדי להתאים למה שאמור בפקודה בסעיף 12א רבא: כולן או חלקן. שיהיה ברור שאפשר לאצול גם חלק מהסמכויות לעובד כזה וחלק לעובד אחר.

עלינו התיקון מקובל.

ואני מציעה להוסיף שהודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות כדי באמת לקדם את עניין השקיפות, שאזרח יוכל לדעת מי מוסמך מכוח צו.

כן.

לעניין פרסום ברשומות אני אגיד שלדעתנו ההוראה אינה נדרשת, אנחנו מפרסמים ממילא אצילות סמכויות כאלה.

אז מה אכפת לכם שזה יפורסם?

אנחנו חושבים שזה לא נדרש לציין זאת במפורש, אבל אפשר לעשות זאת.

זה עניין של שקיפות.

אם אתם ממילא עושים את הדבר, אז מה אכפת לכם. אנחנו נאשר את סעיפים 1 ו-2, בהתאם לתיקונים שהוצעו פה, כולל הפרסום ברשומות, כולל כל מה שהערתם.

כן. "כולן או חלקן" ושאר העניינים.

מי בעד? מי נגד? אני מצביע על 1 ו-2, כולל הפתיח.

הצבעה

בעד סעיפים 2-1– פה אחד
סעיפים 2-1, כולל השינויים, נתקבלו.

אנחנו מבקשים להכניס תיקון להגדרה נוספת, בעצם זה יהיה בסעיף 2. בהגדרת "ציוד קצה רט"ן", הגדרה שמונה את הסוגים השונים של ציוד קצה רט"ן, אנחנו מבקשים להכניס סוג חדש של ציוד קצה רט"ן שהוא שעון יד.

לאחרונה אנחנו גילינו שיש גם שעוני יד שהם סלולריים, זאת אומרת מתחברים לרשת הסלולר, וכדי להבטיח שיבואנים יוכלו לייבא אותם במסגרת הצו והאישור שהם מקבלים, נדרש תיקון להגדרה.

אז אתם מוסיפים את זה בסעיף 2?

כן, אנחנו מוסיפים את זה בסעיף 2.

אני מציעה שתקריא את ההגדרות כדי שיהיה ברור למה אתה מתייחס.

היום, "ציוד קצה רט"ן" מוגדר כציוד קצה כהגדרתו בחוק התקשורת, הפועל בשיטה התאית, שהוא אחד מאלה: מכשיר טלפון, מודם, נתב, מחשב לוח טאבלט. אנחנו מבקשים להוסיף לרשימה הזאת גם שעון יד.

אוקיי. אנחנו נצביע שוב על סעיפים 1 ו-2. אני אומנם הצבעתי אבל אני אצביע שוב, כולל מה שהוספת כרגע, כולל כל השינויים שהוצעו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיפים 2-1– פה אחד
סעיפים 2-1, כולל השינויים, נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

"תיקון סעיף 2
1.
בסעיף 2 לצו העיקרי, בפסקה (1), במקום ""Directive 1999/5/EC יבוא "Radio Equipment Directive (2014/53/EU)"."



סעיף 2 לצו העיקרי מונה את התנאים שעמידה בהם פוטרת מכשיר סלולרי, ציוד קצה רט"ן, מאישור סוג. אחד התנאים זה עמידה בדירקטיבה של האיחוד האירופאי, דירקטיבה שהוחלפה למעשה בדירקטיבה אחרת בשנת 2014 ונכנסה לתוקף בשנת 2017.

ב-16', וניתנה שנה שאפשר היה לפעול לפי שתיהן, מיוני 17' היא כבר היחידה, זאת אומרת שכל ציוד שמגיע לארץ כבר מלפני שנה וחצי, שהוא עומד בתנאים האלה, הוא כבר לפי הדירקטיבה הזאת גם ככה.

אנחנו מתאימים את זה לרגולציה באיחוד האירופאי. אתה רוצה להסביר?

בדיוק מה שציינתי. שכיוון שזה נכנס לתוקף מלא כבר מיוני 2016, והייתה עוד שנה עד יוני 2017 - - -

מה קורה למשל אם יש מלאים פה בארץ של חלק מהציוד?

כשזה יובא וזה היה עדיין לפי הדירקטיבה הקודמת זה בסדר כי זה עמד בתנאי הצו. מלאי שקיים נכון להיום הוא בסדר. מרגע שהצו ייכנס לתוקף, כל ציוד שיגיע לארץ - - -

יהיה חייב להיות בדירקטיבה הזאת.

כן. לטעמנו, זה לא יוצר שום בעיה ליבואנים כיוון שממילא הציוד שמלכתחילה גם קבענו בצו שהוא צריך להיות לפי מה שמותאם באיחוד האירופי, הוא כבר ממילא כזה לפחות מיוני 2017, זאת אומרת כבר שנה וחצי.

אוקיי. יש הערות? אין הערות. אני אצביע על סעיף 3. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 3 – פה אחד
סעיף 3 נתקבל.

הסעיף אושר.

"תיקון סעיף 8א
1.
בסעיף 8א לצו העיקרי, במקום "מדי רבעון" יבוא "ברבעון הראשון וברבעון השלישי בכל שנה", במקום "ברבעון שקדם" יבוא" – כאן הכנסנו תיקון - "בשני הרבעונים שקדמו" ובסופו יבוא "דיווח כאמור יהיה לא יאוחר מיום 15 בינואר או 15 ביולי, לפי העניין"."



אני אסביר למה הכוונה. היום היבואנים חבים בחובת דיווח למשרד מדי רבעון איזה סוגי מכשירים, איזה דגמים הם ייבאו במהלך הרבעון שקדם לדיווח, וזה מאפשר לנו בקרה ופיקוח במקרה שתתגלה תקלה ובאופן שוטף כדי שנוכל לוודא מי ייבא מכשירים אלחוטיים.

אנחנו סבורים שניתן להחליף את חובת הדיווח הרבעונית בחובת דיווח חצי-שנתית. זה ישיג את אותה תכלית וזה יקל על היבואנים שיצטרכו לדווח לנו רק פעמיים בשנה במקום מדי רבעון.

אוקיי. יש הערות? אין הערות. נצביע על סעיף 4.

עם התיקון.

עם התיקון. מי בעד סעיף 4? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 4 – פה אחד
סעיף 4, כולל התיקון, נתקבל.

סעיף 4 אושר.

"ביטול סעיף 8ג
5.
סעיף 8ג לצו העיקרי – בטל."



אני אבהיר מה הכוונה. סעיף 8ג רבא נוסף לצו במהלך הדיון שהתקיים כאן בוועדה בקיץ 2017. הסעיף עניינו חובת סימון לציוד קצה שאינו חדש. עד אוגוסט 2017 הדרישה הייתה שמכשירים יהיו חדשים. כשפתחנו את האפשרות גם לייבא מכשירים שאינם חדשים, נוספה כאן באישור הוועדה הוראה שהיבואנים צריכים לסמן את המכשיר שאינו חדש, וזה מתוך תכלית צרכנית כדי שהלקוח יוכל לדעת בחנות כשהוא ירכוש את המכשיר האם מדובר במכשיר חדש או במכשיר שאינו חדש.

בנוסף, קיימת הוראה מכוח צו הגנת הצרכן (סימון טובין), שקובעת שמצרך מוחדש יש לסמנו. "מצרך מוחדש" זה מוצר שהיה בשימוש הצרכן, הוחזר ליצרן או ליבואן ונארז בידו לשם מכירתו.

מאז שתיקון הצו נכנס לתוקף, גילינו והיו גם פניות שהגיעו אלינו מהמכס וגם מצד יבואנים, שבעצם יש בלבול מצד היבואנים. הם לא בטוחים איזה משתי ההוראות חלה במקרה הזה, האם הם צריכים לסמן מכשיר שאינו חדש לפי צו התקשורת או לסמן מכשיר שהוא מוחדש לפי צו הגנת הצרכן. זה גם עורר שאלות במכס כי לפי צו הגנת הצרכן חייבים לסמן את זה עוד לפני הייבוא. אנחנו לא הכנסנו דרישה לסמן לפני או אחרי הייבוא אלא לפני שיווק ללקוח.

אחרי שהקדשנו לזה מחשבה אנחנו סבורים שבעצם מדובר בכפילות שהיא מיותרת. כאשר אדם קונה מכשיר טלפון שהוא מוחדש, לצורך העניין שהוא לא חדש, לפי צו הגנת הצרכן ממילא העוסק או היבואן צריך לסמן אותו כמכשיר שהוא מוחדש, ואם המכשיר אינו ארוז, אנחנו מניחים שאדם יודע שכשהוא קונה מכשיר שהוא לא באריזה המקורית, המכשיר אינו חדש, ולכן בעצם לא נדרשת חובת הסימון שקבועה אצלנו.

כדי לחסוך את הכפילות, הבלבול האפשרי והקושי שהציפו בפנינו היבואנים, אנחנו מבקשים למחוק את זה מהצו שלנו ולהשאיר את ההוראה שקיימת.

זאת אומרת, יש חיוב היום על ידי צו הגנת הצרכן. נכון?

כן. צו הגנת צרכן.

זה מחייב את הסימון. לא צריך לעשות שני סימונים.

נכון.

אוקיי. מי בעד סעיף 5? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 5 – פה אחד
סעיף 5 נתקבל.

הסעיף אושר.

"תיקון התוספת
6.
בתוספת לצו העיקרי, בכותרת, במקום "רבעוני" יבוא "חצי-שנתי" ובמקום "דיווח לגבי הרבעון (I/II/III/IV) לשנת" יבוא "דיווח לגבי הרבעונים (I + II / III + IV) לשנת"."



התוספת היא בעצם מתכונת הדיווח שהיבואנים נדרשים בו. בתוספת או בטופס בעצם מוגדר בכותרת שזה דיווח רבעוני. אנחנו החלפנו את זה עכשיו לדיווח חצי-שנתי, אז יש התאמות בנוסח שצריך לעשות שמבהירות שהדיווח הוא חצי-שנתי לשני הרבעונים שקדמו לדיווח ולא רק לרבעון שקדם לו.

יש הערות? אין הערות. אנחנו נצביע על סעיף 6. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 6 – פה אחד
סעיף 6 נתקבל.

הסעיף אושר.

סיימנו. חג שמח.

אנחנו מודים לוועדה, ליושב-ראש הוועדה.

תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:15.