פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



15
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
01/01/2019


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 356
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ד בטבת התשע"ט (01 בינואר 2019), שעה 10:04

היערכות משרדי הממשלה ליישום החלטת הממשלה החדשה 4178 מיום 7/10/18
ישיבת מעקב לדיון שהתקיים ב-23/10/2018

חבר הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

עמוס ארבל - מנהל אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

הילה טל-אביטן - מנהלת תחום חברה, משרד ראש הממשלה

אפרים נגוסה - ממונה תוכניות בינמשרדיות, משרד העלייה והקליטה

ורד אחיהון - מנהלת תוכן, פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

פנטהון אספה-דויט - מנכ"ל עמותת טבקה

מנחם ולדמן - ראש המכון, מכון "שבות עם"

הדס לרנר - מטה מאבק להעלאת יהודי אתיופיה, מטה המאבק לשוויון חברתי של עולי אתיופיה

בר הררי - מטה מאבק להעלאת יהודי אתיופיה, מטה המאבק לשוויון חברתי של עולי אתיופיה

אסטנש צ'קול - מטה מאבק להעלאת יהודי אתיופיה, מטה המאבק לשוויון חברתי של עולי אתיופיה

דסאש אלפאצ'ו - נציגה

בלאי מנטגר - נציגה

מהרטה אלפאצ'ו - נציגה

היילו דהלי - נציג

גביאו ברהנו - נציג

יהודה עציון - נציג

יעלמוורק אלמן - נציג

בואייהו ביזונך - נציג

יונש צ'קול - נציג

מארו טדסה - נציג

אבקאלאייש טדסה - נציג

מרקוזה טגנה - נציג

יסראש טגנה - נציג

הבטם וונדמנך - נציג

מולייה וובט - נציג

קנו דקבאו - נציג

דמוז גלו - נציג

אזנג אבטה - נציג

מזנגיה אסדה



ברהנו אסמו



גאשאו מרא



סרנט בבשטוסילט



אימאווה אבבה



סדפיא ברהנו



זלגה ניטסו



קסה פרנוס



ליאו ביטהונאין



סימש אימאנוט



מקונן אלמז



סמנך מוגס



אלמו ביידגיה



ארגאש אלמיאהו

שלומית אבינח

א.ב., חבר תרגומים

היערכות משרדי הממשלה ליישום החלטת הממשלה החדשה 4178 מיום 7/10/18

ישיבת מעקב לדיון שהתקיים ב-23/10/2018

שלום, בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו מקיימים דיון היום, המשך לדיון שקיימנו ב-23 באוקטובר 2018 בנושא היערכות משרדי הממשלה ליישום החלטת הממשלה החדשה 4178 מיום 7/10/2018.

בדיון הקודם ציינתי כי ב-7 באוקטובר 2018 ממשלת ישראל קיבלה החלטה להעלות עד 1,000 מועמדים לעלייה שממתינים מהקהילות באדיס ובגונדר על פי הקריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה. החלטת הממשלה 4178 מתבססת על הקריטריונים של החלטת הממשלה 716 מ-15 בנובמבר 2015. על פי החלטה זו יש קריטריונים, ביניהם שיש להם בנים ובנות פה בישראל שהם שייכים לקהילה "זרע ישראל".

"הקבוצה הראשונה תגיע מ-1 בינואר 2019", דהיינו זה היום. אנחנו רוצים באמת להתעדכן מהמשרדים הרלוונטיים שהממשלה הטילה עליהם ליישם את ההחלטה הזאת, כמו משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה והסוכנות היהודית, להכין את העולים כמו בדיקות רפואיות, כרטיס טיסה והכנה לעלייה, וגם משרד הקליטה, להכין הכול לקבל אותם פה, ואנחנו רוצים לשמוע מכל משרדי הממשלה איך ההיערכות ומתי הקבוצה הראשונה תגיע. האם משרדי הממשלה האחראים עומדים בלוח הזמנים שהממשלה קבעה, האם יש בעיות. רצינו לקבל את העדכונים.

בדיון הקודם סיכמנו שלפי הדיווח, הודעה של ראש מינהל האוכלוסין, מנהל אגף מעמד אישי, עמוס ארבל שנמצא פה, כפי שהוא אמר, שמוציאים את הצוות לאתיופיה, אז אנחנו רוצים לשמוע היום התקדמות של העשייה של הצוות שם.

מאז שהחלטנו וקבענו בסדר-היום לקיים את הדיון, שני מציאויות באמת קרו: אחת, הכנסת התפזרה שבוע שעבר, הולכים לבחירות, והדבר השני, היום ב-11:00 יש מליאה להעביר חוקים בהסכמה, ולכן אנחנו גם הקדמנו בחצי שעה, נתחיל ב-10:00. אתמול התלבטנו אם לדחות את הדיון או לא, אבל בכל זאת קבענו לא לדחות. אנחנו רצינו לקבל עדכונים כמו שקבענו את זה. גם ההתפזרות של הכנסת, לא רצינו לבטל בכלל את הדיון כי קבענו את זה מראש לפני שידענו שהכנסת מתפזרת. אני אומר את הדברים האלה כי כל מי שמצפה לדבר, לא נספיק כי יש לנו רק שעה אחת ולכן הנציגים יציגו בקיצור. המטרה של הדיון זה לשמוע יותר ממשרדי הממשלה, ולכן אנחנו נותנים קודם לשמוע ממשרדי הממשלה ולאחר מכן ניתן גם לנציגות והתייחסות של משרדים רלוונטיים ושאלות שיעלו. ב-10:55 אני חייב לפי תקנון הכנסת לסגור את הדיון.

עכשיו אנחנו נתחיל קודם בעיקר על יישום החלטת הממשלה. מתכלל זה משרד ראש הממשלה, אז יש לנו פה את ד"ר הילה טל-אביטן. בבקשה, תציגי לנו. לאחר מכן נלך גם הלאה, רשות האוכלוסין וההגירה. בבקשה.

ההחלטה, כרגע באמת מי שאחראי על היישום שלה זה רשות האוכלוסין וההגירה ואנחנו נקבל עדכונים אחת לרבעון, אבל עוד לא הושלם רבעון מאז החלטת הממשלה שעברה ב-7/10. מעבר לזה, האמת שאין לי מה לעדכן. מי שאחראי כרגע על הביצוע זה הרשות.

עמוס, בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב-ראש. כמובן בעקבות ההחלטה התחלנו להיערך כאן בארץ להתארגן מבחינת סדר העבודה ותוכנית העבודה שלנו. בתחילת נובמבר הוצאנו שני עובדים לאתיופיה ונכון לרגע זה הם עדיין שם באתיופיה, עושים עבודה חשובה, עבודת קודש עם כל התנאים שיש שם, השאירו משפחות כאן כמו שנדרש מעובד לעבוד שם.

נכון להיום אישרנו בסביבות 300 נפשות לסוכנות היהודית. מבחינתנו לסוכנות היהודית יש כבר 300 אישורים שהם יכולים מחר בבוקר להעלות אותם על המטוס ולהביא אותם לארץ. מה תהליך העבודה של הסוכנות, אני לא נכנס. זה החלק שלהם. מבחינתנו העברת המקל מאצלנו לסוכנות היהודית. אנחנו כאן עובדים במלוא הקצב, ממשיכים לעבוד באתיופיה.

בסוף השבוע שעבר דילגנו את שני העובדים לאדיס כדי גם לתת שם מענה. אני מניח שלקראת סוף החודש הזה-סוף ינואר נחזיר אותם לארץ לראות מה קורה, לבדוק וכמובן גם להחליף אותם בעובדים אחרים כי הם יהיו שם תקופה של בסביבות שלושה חודשים עם כל המשתמע מזה.

אנחנו עובדים במלוא הקצב. המימוש של ההחלטה הוא מאוד מאוד לא פשוט. יש בו כל מיני סוגיות ובעיות כאלה ואחרות שצריך לתת עליהן מענה, והחלטת ממשלה כמו החלטת ממשלה, היא מקרו והיא בגדול, אבל כשאתה נכנס ומממש את העניין, אז יש שם הרבה מאוד שאלות שעל זה הממשלה לא נותנת מענה, אבל אנחנו נצטרך לראות בסיכום הרבעוני או לפני זה, נצטרך לשבת עם משרד רוה"מ לראות איך נותנים מענה לאותן שאלות או לאותן בעיות. נחכה שהחבר'ה יחזרו כדי לעשות לעצמנו חיתוך מצב לראות איך אנחנו מתקדמים הלאה כדי כמובן להביא את כל מי שרק אפשר להביא מבחינת המידע והקריטריונים.

אנחנו לא רוצים להישאר יבשים בהחלטה, כך כתוב ובזה נגמר העניין, כדי לתת מענה. מצד שני, אין לנו את המנדט לחרוג מהחלטת הממשלה על הקריטריונים שנקבעו בה, כלומר יש פה איזשהו דיאלוג בינינו לבין הסוכנות היהודית לבין משרד רוה"מ ולסכם קדימה איך אפשר לעשות.

ממה שנראה, לדעתי לא צריך לפתוח את החלטת הממשלה להחלטת ממשלה חדשה אלא לתת לה איזונים כאלה ואחרים ביחד עם משרד רוה"מ כמו שעשינו בהחלטות הקודמות שקיבלנו הבנות ביחד אז עם אודי פראוור, של כיוונים נוספים או אישורים חריגים מיוחדים להחלטה. אני לא רוצה להעלות את זה כאן כי זה עדיין טרי וזה עדיין רק בהתחלה, אבל אנחנו הולכים לשם. כמו שזה נראה עכשיו, הקצב הוא בסדר גמור ובחודשיים אישרנו מעל 300 איש. לא נותן לעצמנו ציונים אבל זה בסדר והקצב הזה הוא נכון. בהנחה שנעבוד על פי הקצב הזה, אפילו הרבה לפני סוף 2019 יהיה אפשר לסכם את ה-1,000 או כל מספר אחר כשנסיים את המימוש ונסיים על פי הקריטריונים שנקבעו.

אין משהו כרגע שמעכב אותנו מלהמשיך ולבצע את החלטת הממשלה. בהנחה שהכול יתנהל כמו שעכשיו, אין שום בעיה. אין בעיות של תקציב, אין בעיות של עובדים למעט העניין של הקריטריונים שזה סיפור מקצועי שצריך לדון בו בנפרד ביחד עם משרד רוה"מ.

תודה. אנחנו נפנה עכשיו לסוכנות היהודית כי לפי מה שעכשיו שמענו, 300 כבר אושרו ואפשר להביא אותם. מתי תביאו אותם לפה?

בוקר טוב, אני ורד, נציגת הסוכנות היהודית.

אכן, נכון, קיבלנו 300 מרואיינים. אנחנו התחלנו שם את תהליך ההכנה. הקבוצה הראשונה כבר תגיע בינואר. היא כבר משובצת למרכזים הרלוונטיים, למרכזים שאנחנו קולטים: בית אלפא, צפת, באר שבע, ויש לנו תאריך יעד להביא את כל ה-300 עד סוף מרץ. זה כפוף בבדיקות בריאותיות שצריך לעשות שם, בטיסות, בחגים שהם נמצאים פה. אנחנו מוכנים להביא אותם ויש לנו תאריכים מוכנים והשיבוצים יעשו בהתאם לגודל האוכלוסייה ולגודל המשפחה שמגיעה ולגודל הדירות שיש, אבל אנחנו מוכנים ומחכים. השליח שלנו נמצא שם באתיופיה, בודק כל אחד ואחד באופן אינטנסיבי לראות מה ניתן לעשות, מצב בריאותי וכדומה, אבל אנחנו ערוכים וכל חודש אנחנו נביא את האנשים בהתאם.

מתוך ה-300 כמה אתם מביאים בחודש הזה?

מתוך ה-300 אנחנו מביאים משהו בסביבות ה-80 כבר בינואר. בפברואר אנחנו נביא גם משהו בסביבות ה-80 כי אנחנו מחכים לבדיקות, וככה במרץ. כבר יש לנו תאריכים, יעדים לכל חודש.

יש תאריכי טיסות?

כן. כרטיסי הטיסות נעשים מול אתיופיאן איירליינס לפי התאריכים, לפי המקומות, חגים באתיופיה, חגים פה בארץ. אנחנו כבר שריינו מקומות לעולים, אלה שקיבלנו עליהם את הראיונות.

אוקי. עמוס, יש כמה מקרים במסגרת הקריטריון של החלטת הממשלה, למשל ההורים שיכולים להביא את הילדים, רווקים ללא ילדים, אז עכשיו היה מקרה אחד שממש הגיע אלי, אז אני רוצה, גם יכול להיות שנייצג את האחרים. אני רוצה לשמוע ממך, האיש הזה הוא גרוש כי אשתו עלתה לפני כמה שנים והילד שלו עלה עם אימא שלו לפה לארץ. הוא לא נשוי, הוא גר עם ההורים שלו. הבנתי שבגלל שיש לו ילד פה בארץ, לא נתתם לו להצטרף להורים. שלחנו לך גם את המקרה.

יכול להיות, אני לא זוכר את המקרה. אם כבר אתה מעלה, אמרתי, יש סוגיות שצריך להעלות אותן חזרה למימוש החלטת הממשלה. יש דוגמאות נוספות של נשים שהן רווקות, ההורים שם ויש להם ילדה שהיא רווקה אבל יש לה ילד כרווקה. האם הוא זכאי או לא זכאי לבוא איתה?

קטין או בגיר?

קטין. זה סוגיות שהחלטת הממשלה לא נותנת עליהן מענה, אבל אני הולך לכיוון המקל בעניין הזה ואמרתי, יש כמה בודדות כאלה, אז להביא את הבת הרווקה ביחד עם הילד הקטן שלה. זה בסדר למרות שלכאורה היא כמו נשואה אבל היא לא.

אוקי, זה אני יכול להבין אבל כשהילד נמצא פה, מה קשור?

אני לא חושב שצריך לקשור בין הילד לבין זה שהאבא נמצא שם. אין כאן קשר. השאלה אם הוא גרוש, אם הוא כמו רווק או לא כמו רווק.

אני אומר שהילד כבר פה.

הילד כאן לא משפיע על העניין.

סרבול.

יכול להיות שסרבול אבל לא סרבול בגלל שהילד כאן. סרבול זה אולי בגלל משהו אחר, אני לא יודע להגיד לך.

זה מה שנאמר. בגלל שהוא אמר, יש לי ילד, הילד נמצא עם אימא שלו בארץ, אז בגלל זה אין לו ילד באתיופיה.

זו לא סיבה לסרב בקשה שיש לו ילד כאן.

אוקי, אז אני אשמח שתבחנו את זה מחדש.

אנחנו שמענו את הסוכנות היהודית שאת אותם 300, מתוכננים להביא אותם עד סוף מרץ. בינתיים גם משרד הפנים ממשיך לבדוק במסגרת הקריטריונים והחלטת הממשלה. אוקי, ברור לנו.

עכשיו משרד הקליטה, האם אתם ערוכים לקלוט אותם, לקבל אותם? בבקשה.

קודם כל בוקר טוב לכולם. המשרד שלנו ערוך ומוכן לביצוע ההחלטה עצמה, הן תקציבית, הן במקומות של מרכזי קליטה. אנשינו כבר עשו סיורים במרכזי הקליטה לראות אם יש דברים שניתן לתקן על מנת לקבל בצורה מיטבית את העולים שיגיעו, אז ככה שהמשרד מוכן ונקבל אותם בהצלחה רבה.

כלומר מבחינתכם אתם מוכנים?

אנחנו ערוכים לקבל את כל ה-1,000.

היום בבוקר אתם מוכנים.

אנחנו מוכנים לא היום בבוקר, אנחנו מוכנים אתמול בבוקר.

אוקי.

נכון לרגע אין משהו שמעכב או שיכול לעשות משהו שיכול למנוע את הקבלה של העולים. כמו שאמרתי, אנחנו ערוכים הן תקציבית בתאום מלא עם הסוכנות היהודית לראות איפה מרכזי הקליטה פנויים, מקומות פנויים ומיטות פנויות, אז ככה שאין בעיה לקלוט את העולים כמובן בקצב שניתן להעלות אותם בהתאם לטיסות של אתיופיאן איירליינס.

הבנתי, אוקי. כמו שאנחנו שמענו ממשרדי הממשלה, אנחנו רואים שלפי החלטת הממשלה יש עשייה, בתקווה שבחודש הזה הראשונים יגיעו לפה. משרדי הממשלה ערוכים.

אני עכשיו פונה למכון "שבות עם", ראש מכון "שבות עם", הרב מנחם ולדמן, בבקשה.

תודה רבה. אני קודם כל רוצה לחזק את אנשי משרד הפנים שעובדים באתיופיה. יש לי שתי שאלות לאור הניסיון הזה של הבדיקות. אחד, שמענו מעמוס ארבל מקודם שאושרו 300. יש קריטריונים ברורים להחלטת הממשלה. האם לפי מה שהבדיקות מראות אכן תמולא המכסה של ה-1,000 לפי הקריטריון הזה של הורים באתיופיה, יש להם ילדים בישראל? אושרו 300. אולי יאושרו יותר. אני שואל האם בקריטריון הזה, לא קריטריונים אחרים אלא מה שהחליטה הממשלה, האם יש כדי מילוי ה-1,000? זו שאלה אחת.

דבר שני שאני רוצה לומר, במידה ויש בן אדם שלא קראו לו משום מה, יכול להיות שיש טעות כזו, טעות אחרת. האם יש מנגנון כלשהו שאפשר להגיש למשרד הפנים כדי לבדוק שמא הייתה טעות שצריך לתקן אותה והאדם כן זכאי לפי הקריטריונים של הממשלה?

אוקי, תודה. תרשמו את השאלות כי בסוף אני רוצה שתתייחסו.

עכשיו אנחנו נשמע ממטה המאבק לשוויון חברתי של עולי אתיופיה. מי מדבר? אני לא יכול לתת לכל מי שנרשם פה. אני נותן רק לאחד. יש את בר הררי, הדס לרנר, אסטנש צ'קול, יהונתן צ'קול. מי מהם מדבר? כי אני נותן רק לאחד.

(אומרת דברים בשפה האמהרית)

(מתרגם את דברי אסטנש צ'קול)

מה שהיא מציגה פה, אימא שלה ואבא שלה היו ממתינים שם בגונדר. אבא נפטר בהמתנה. לפני שנה במסגרת של החלטת הממשלה להביא 1,300, אימא שלה הוזמנה אבל כנראה שבגלל המכסה לא הביאו אותה. עכשיו על פי ההחלטה הנוכחית, משרד הפנים, טדי התקשר אליה לפני שצוות יצא לאתיופיה. לאחר מכן אמרו לה שהיא לא מופיעה ברשימה. אמרו לה להביא אישור. הביאה אישור מהקהילה שהיא נמצאת 18 שנים בקהילה שם בגונדר, נתנה את זה לאושרת במשרד הפנים. היא הלכה ובדקה, היא נמצאת ברשימה אבל היא אומרת שיכול להיות שהיא הגיעה אחרי 2010, אז אם 18, אז בזמן ההחלטה לפחות היא נמצאת בגונדר ולכן היא אומרת, למה לפני שנה לא הביאו אותה? גם עכשיו שלא יביאו אותה. זה המקרה. דרך אגב, זה מציג מקרה של הרבה פניות שאני יודע עליהן.

בר, יש לך מה להוסיף?

שני דברים קטנים. תודה כבוד היושב-ראש ולכולם. יש לי שאלה לסוכנות היהודית. אנחנו עובדים עם האנשים. אנחנו רואים שכל בן אדם שמגיע לפה, הוא מקבל פה תשתיות הרבה יותר טובות ממה שכרגע יש באתיופיה. יש אנשים שחולים. אם אתם עושים מאמץ ומוציאים עוד טיסה ועוד משהו, מה שאני אומר, אם כל ה-300 יוכלו להגיע תוך חודש אחד, זה ממש מצווה. למה זה לא אפשרי? זאת השאלה. למה זה לא אפשרי שכל ה-300?

יש מקרים קשים. השאלה אם אפשר להביא את ה-300 בבת אחת. אני גם מוסיף, האם יש אפשרות גם להקדים את אלה שנמצאים במצב קשה? אם לא ניתן לעשות את ה-300 בבת אחת, אז בכל זאת האם אתם בודקים את האנשים החלים, לתת להם את הקדימות?

אני רוצה לשמוע גם את גביהו. בבקשה.

תודה רבה. השם שלי גביאו, אני נציג של ארגון "שאר ישוב". אני רוצה לדבר על כל האנשים שנמצאים פה שההורים שלהם נמצאים בגונדר ואדיס. כדי להביא אותם ראש הממשלה ב-2015 - - -

(אומר דברים בשפה האמהרית)

(מתרגם את דברי גביאו ברהנו)

קודם כל הוא מייצג את ארגון "שאר ישוב". הוא מציג עכשיו את השאלות של הקהילה, המשפחות בעיקר שעומדים בקריטריון של החלטת הממשלה, דהיינו שבנים ובנות פה וההורים שם, והוא אחד מהם. גם ההורים שלו ממתינים בגונדר. עכשיו השאלה, נכון, שמענו ש-300 יבואו. איך ההמשך? יש עדיין בגונדר משפחות לא הוזמנו. עכשיו העובדים עברו לאדיס אבבה. גם באדיס אבבה וגם בגונדר זה אותו מצב. המצב היום בקהילה שם מאוד קשה ולכן איך אתם מזדרזים להביא את ההורים שלנו? זה מה שהוא רוצה באמת לשמוע.

המצב בקהילה מאוד קשה, כולנו יודעים. המצב הכלכלי, הבריאותי. המצב מאוד קשה למשפחות. הציג את זה בשם הקהילה, בשם כל המשפחות.

אתם תרשמו את זה וביחד תענו. אנחנו נשמע עכשיו את נציג ארגון טבקה, פנטהון אספה-דויט. בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני באתי באמת לשמוע את העדכון, כי מה שאני שומע על פי החלטת הממשלה, הגופים הרלוונטיים עושים את מלאכתם. אני חושב שכן ימשיכו ככה כדי לוודא שההחלטה כן תתקיים במלואה. אני מודאג ממה ששמעתי כרגע.

תודה. יש הרבה שרוצים לדבר. יש לנו כמעט 20 דקות עכשיו. היילו דהלי.

אני אנסה לדבר בעברית. יש לי שתי שאלות למשרד הפנים. נגיד יש זוגות שממתינים בגונדר ובאדיס, אחד מהזוגות יהודי, והשני, היא או הוא לא יהודי.

נישואי תערובת.

כן. היהודי נפטר או נפטרה, הנוצרי נשאר עם הילדים. האם זכאים לעלות עם הילדים?

שאלה שנייה, מתי שאנחנו מתקשרים למשרד הפנים כדי לברר מה המצב של התיק שלנו, העובדים לא עונים בצורה נכונה. הם אומרים, אני לא יודע או אני לא יודעת. אם הם לא יודעים, מי יודע? למי אני יכול להתקשר? גם אני צריך לדעת על התיק של המשפחה שלי כי אני אחראי למשפחה שלי.

שלוש, אנחנו לא יכולים לקנות בית. אני שמונה שנים במרכז הקליטה. אני לא יכול לקנות. למה? כל חודש אני שולח את המשכורת שלי. אי-אפשר להתקדם. כל העובדים של מרכז הקליטה יודעים על זה. אנחנו מבקשים מהעובדים הסוציאליים שיעזרו לנו. גם הם לא עוזרים.

מה שאתה אומר, שאתה שולח כסף למשפחה.

כל חודש, ואין לי כסף לקנות דירה. אני לא התקדמתי בחיים. זה לא רק שאלה שלי, זה שאלה של כולם.

שאלה של כולם. תודה.

אני יודע שכולם רוצים לדבר, אבל אני הסברתי בהתחלה שאי-אפשר כי אני רוצה קודם כל שמשרדי הממשלה יתנו לשאלות תגובה ולאחר מכן אנחנו ניתן לעוד שאלות.

אני אתן לך שאלה אחת להוסיף, אבל בקיצור.

שלום לכולם, בוקר טוב, מהרטה אלפאצ'ו.

אני שואל את משרד הפנים. המשפחה של אשתי, אימא ואבא שלה בגונדר. למה העובדים של משרד הפנים לא עונים בצורה נכונה? שיחה אחת עונים, "שלום, מי זה?" וסוגרים על האוזן. למה אנחנו צריכים לשמוע שההורים שלנו, קראו להם שם, החתימו או לא החתימו? צריכים לדעת או יתקשרו אלינו, יגידו לנו, יכולים להגיע או לא יכולים להגיע. באותו רגע שאתה מתקשר, כששואלים אותך מי זה, אפילו אתה לא תספיק להגיד את השם שלך, סוגרים לך על האוזן. למה עושים דבר כזה? בצורה נכונה יענו לנו ויסבירו בכמה מילים. באמת אני מבקש שתשתדלו להסביר להם או להדריך אותם ויענו לנו בצורה נכונה. תודה רבה.

חברים, תזכרו, אנחנו פחות מחודשיים מהיום שיצאנו לאתיופיה. יצאנו ב-7 בנובמבר. אישרנו 300 איש. אנחנו לא צריכים לקבל טפיחות על השכם. אנחנו עושים את כל המאמץ לעבוד בצורה המהירה, הטובה, האנושית והמקצועית ביותר על פי החלטת הממשלה.

אי-אפשר, זה לא זבנגים. הלוואי והייתי יכול לשבת היום ולהגיד, אישרנו 1,000 ובזה נגמר העניין. לא. העניין הוא מסובך, העניין הוא קשה, העניין הוא מורכב. גם ההחלטה עצמה מורכבת וגם הטיפול באתיופיה כמו באתיופיה, מורכב. זה אנשים שאמרו שהם היו לפני 20 שנה ועזבו את גונדר וחזרו, משפחות מורכבות כאלה ואחרות. יש מקרה גם של זיופים.

יש היום בישראל משפחות שעלו במרמה, עלו בזיוף והן נמצאות כאן ועכשיו לך תתעסק איתן או לבטל את האזרחות שלהם או להחזיר אותם חזרה לאתיופיה. אנחנו לא רוצים להיות שם. אנחנו רוצים להיות רגישים וזהירים, לעשות את ההחלטה בצורה הטובה והנכונה ביותר לטובת מדינת ישראל ולטובת האנשים עצמם. יש פה שני צדדים. אנחנו לא רוצים לפגוע לא באלה ולא באלה.

אני אומר בצורה הכי פשוטה, תנו לנו לעבוד. אנחנו עוד לא בסוף 2019. אני לא יודע להגיד לך היום, לשאלה של ולדמן, האם אנחנו נגיע ל-1,000 או לא נגיע ל-1,000. עוד לא בדקנו את כולם. יש המון תיקים, סוגיות כאלה ואחרות שחלקן עקרוניות וחלקן פחות עקרוניות, שהן בצד. התחלנו את הבדיקה. אנחנו עוד לא יודעים איך להתקדם איתם אפילו. צריך להתוות מדיניות כדי להחליט נכון האם הם זכאים או לא זכאים. אי-אפשר להגיע לכולם. כל אדם הוא אדם. כל בן משפחה, כל הורה הוא הורה, אין ספק, ואני לא רוצה להתייחס למספר הזה, 1,000. זה לא נכון גם. רוצים להתייחס לכל משפחה, לכל אדם באשר הוא אדם כ-100% ולא כ-1,000. זה לא עכשיו בואו, יאללה, תביאו 1,000, נגמור את המשימה ונגמר העניין. לא. מי שמגיע לו יהיה בפנים גם אם זה יהיה 1,100, גם אם זה יהיה 700. אני לא יודע להגיד לכם ואני לא חותר להגיע ל-1,000. אני חותר להגיע לזה שכל אדם שמגיע לו על פי ההחלטה הזו, יקבל את האישור.

לגבי התשובות, אותו כנ"ל. זה שלא עונים יפה או סוגרים את הטלפון לבן אדם זה לא תקין, זה לא בסדר. אני אאסוף את העובדים שלנו ואנחנו ננחה אותם. אני מבקר אותם, אני בודק, אני שואל כל הזמן, אבל זה לא בסדר אם למישהו טורקים את הטלפון, מצד אחד. מצד שני, גם כשעונים, אין לנו את התשובות לאנשים. יש חלק גדול מהתיקים שכן, אנחנו אומרים, לא יודעים, עדיין לא התקבלה החלטה בתיק הזה כי עוד לא הגענו אליו, כי התיק סגור, כי עוד לא ראיינו באתיופיה.

יש לנו רשימה מסודרת של ה-300?

הסוכנות היהודית, יש לה את כל האישורים.

המשפחות יודעות? כל ה-300 יודעות?

אני לא יודע מה המשפחות יודעות. אני לא מתעסק עם המשפחות, אני נותן את האישורים כמו בתהליכים עד היום של החלטת הממשלה. התהליך הוא נכון, הוא בסדר. יש לקונסול הישראלי את הרשימה, יש את האישור אצל הסוכנות היהודית. אם הוא רוצה מחר בבוקר להביא את כל ה-300, יש לו. אני לא עוסק בזה. איך מביאים את האנשים, אני לא יודע וזה גם לא ענייני וזה לא תחום אחריותי. אנחנו בקשר טוב עם הסוכנות, עובדים איתם מצוין גם שם וגם פה, מתואמים ומתקדמים קדימה, אז צריך לקבל בעניין הזה שמי שמתקשר ואומרים לו, לא יודע, יש באמת הרבה מאוד אנשים שעדיין אין החלטה, אז אומרים לו, לא יודע, עוד לא התקבלה החלטה.

אם מישהו רוצה לערער?

כשיקבל החלטה הוא יוכל לערער.

איך הוא מערער?

יש בית דין לערערים. יש מנגנונים משפטיים במדינת ישראל גם בתוך הרשות וגם בכלל, למרות שבהחלטה של הממשלה אין מנגנון של ערעור. אם תקרא אותה טוב, לא כתוב שם אם מישהו רוצה לערער על ההחלטה - - -

ואם אתם עושים נגיד בטעות, אז איך אפשר?

השאלה שולדמן שאל, האם יש ועדת ערר בתוך המערכת?

אדוני היושב-ראש, מקרים שהתשובה לא מספקת או שאתם חושבים שהיא לא נכונה וכן הלאה, מגיעה אליך, מגיעה אלי, מגיעה למנכ"ל, מגיעה לשר הפנים וכן הלאה ואנחנו נותנים תשובות. אני לא רוצה להגיד ואף פעם אני לא אומר שהחלטות שלנו הן מאה אחוז פיקס והכול בסדר. יש איזו פנייה שעניתי עליה תשובה שלילית ואתמול בדקתי אותה עוד פעם והיא היום על שולחני ואני אבדוק אותה שוב. אני לא רוצה להיכנס כאן לשמות, ויכול להיות שהיא תהיה חיובית.

אם יש מנגנון כזה? זאת השאלה.

אין מנגנון, כל אחד יכול לערער על ההחלטה שלנו וזה בסדר.

אין מנגנון אבל אפשר לפנות אליכם.

כן, אפשר לפנות ואפשר לשאול את השאלות וזה בסדר, אנחנו נותנים תשובות.

הוא הציג מקרה למשל שאחד יהודי, אחד - - -

באופן עקרוני משפחה שבן המשפחה היהודי נפטר, אז בני המשפחה לא זכאים לעלות לפי חוק השבות. זה נכון גם לגירושין. במקביל, אמרתי את זה בהרבה הזדמנויות, חוק השבות פועל באתיופיה כמו בכל יתר העולם. כל מי שזכאי שבות, מטופל רגיל, שוטף. אין בזה שום בעיה, אבל לגבי השאלה שלך אם היהודי נפטר, אז יתר בני המשפחה לא זכאים על פי חוק השבות.

אבל עלו לפני זה.

יכול להיות שענו על קריטריון של החלטת ממשלה אחרת. אני לא יודע להגיד לך.

לפי ההחלטה עכשיו הוא אומר שלפחות אחד מבני הזוג צריך להיות שייך לקהילה. זה מה שהוא אומר.

אבל מי ששייך נפטר, אז הילדים שלו נמצאים עם אימא - - -

נכון, אז השאלה שלך שאלה נכונה אבל הוא עונה שאם הצד של יהודי נפטר, אז זה לפי הקריטריון של החלטת הממשלה, אז המשפחה לא תעלה.

על פי חוק השבות, לא על פי החלטת הממשלה. אני לא יודע על פי איזה קריטריון הם עלו. הוא אומר שהם באו.

יכול להיות על פי חוק השבות. לפי חוק השבות הם יעלו בגלל שאלמנה של יהודי או אלמן של יהודייה, לכן זה חוק השבות נותן, אבל הבעיה שהחלטת הממשלה עכשיו אומרת שהם צריכים להיות "זרע ישראל", הם צריכים להיות יהודיים, לפחות אחד מבני הזוג.

כדאי לבדוק את המקרה פרטנית וניתן לו תשובה.

אם יש לך מקרה כזה, תשיג את זה.

יש לך את הפרטים?

כן, יש לי.

אחרי הישיבה.

בסדר. הייתה שאלה של בר וגם אני הוספתי בעניין של ה-300. מה הבעיה של הסוכנות היהודית להביא בחודש אחד 300? מביאים ממדינות אחרות אלפים בבת אחת. מה הבעיה עכשיו? אושרו 300. למה צריך לחכות עד סוף מרץ? תעלו אותם על אתיופיאן איירליינס. כל יום יש פעמיים טיסות, אז מה הסיבה?

אני אענה. כשאנחנו מקבלים אישורים ממשרד הפנים, המשפחה נכנסת לתהליך הקליטה והכנה לעלייה. זה קורה כל הנושא של הבדיקות שצריך לעשות שם. אנחנו לא מחכים לקובץ של 300, אנחנו מטפלים במשפחה ברגע שקיבלנו את התיק שלה ממשרד הפנים שהיא נכנסת לתהליך הקליטה, היא נכנסת אלינו לתהליך הקליטה עם הבדיקות, עם כל מה שצריך לעשות הכנה וברגע שהיא סיימה, אנחנו מכרטסים.

מה הבעיה, כוח אדם חסר?

לא אמרתי שחסר כוח אדם. אנחנו לא מקבלים את כל התיק במבצע אחד. אנחנו לא קיבלנו את כל ה-300. לא חיכינו. קיבלנו את ה-80, הכנסנו אותם לתהליך הקליטה, כרטסנו להם. הם סיימו את תהליך הבדיקות שלהם, סיימו את כל מה שצריך, כרטסנו להם כרטיס טיסה. קיבלנו אחר כך עוד 50, אז טיפלנו ב-50, נכנסנו לתהליך הקליטה. אנחנו לא ממתינים לקבוצה גדולה ואז מכניסים את התהליך, כי זה לא פייר שאחד שקיבל אישור לפני שלושה שבועות, יחכה לעוד שלושה חודשים. אנחנו מכניסים אותו אוטומטית לתהליך הקליטה של בדיקות רפואיות שהם עושים שם, שמגיע למשרד הפנים פה וכדומה.

אני רוצה להבין. מבחינת משרד הפנים יש 300 שאושרו. נגיד לא נתנו להם בבת אחת את ה-300. 100 נתנו.

נכון. ברגע שהתחילו את ה-100, התחלנו את התהליך.

אז למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? מה התהליך שצריך לעשות? מה כל כך מסובך?

הם עוברים שם תהליך בדיקות רפואיות. בהתאם לבדיקות שלהם שמאפשרים להעלות אותם לארץ, אנחנו מתחילים איתם את התהליך. זה יכול לקחת שלושה שבועות כי זה בדיקות אינדיבידואליות של כל אחד, המצב הבריאותי שלו, ואיך שאנחנו מקבלים שהוא יכול לעלות, מכניסים אותו כבר לטיסה.

ה-80 עכשיו מוכנים?

ה-80 כרגע מוכנים.

אז למה בסוף החודש לא?

אנחנו תלויים גם בטיסות.

למה? אין מקום באתיופיאן איירליינס?

תתפלא, אין מקום לטיסות באתיופיאן איירליינס. אנחנו קונים מקומות בודדים שיש מראש כדי לשריין. אנחנו משריינים ממש טיסות. אם יש לנו טיסה בעוד שבועיים, אנחנו קונים מספר טיסות בשביל העולים כדי שיוכלו לעלות. אין באתיופיאן איירליינס טיסות פנויות למרות שזה נראה כאילו שהם פנויים והם באים ארבע או חמש פעמים ביום לכאן, הטיסות שלהם מכורות ואנחנו נכנסים עם שאר העולים. אין טיסה כשאנחנו קונים אותה רק לעלייה.

למה שלא תחשבו על חכירת מטוס שלם? תקבלו הנחה.

כשהיה ניתן לעשות את זה, עשינו את זה. כרגע אנחנו לא רוצים שהעולים יחכו לעוד שלושה חודשים כי אנחנו רוצים לעשות טיסה מרוכזת של 200 איש. אנחנו רוצים לטפל בהם איך שהם מגיעים, איך שהם מקבלים כרטיסים, להכניס אותם לתהליך טיפול.

לא בשביל לעכב אלא בשביל לזרז כמובן.

זה הזירוז. זה הכי זריז שאפשר. אני שוב פעם אומרת, אנחנו מקבלים כל תיק של עולה שאושרה, היא נכנסת לתהליך טיפול אצלנו. זה תלוי בבדיקות שלהם, הכנה שצריך לעשות להם שם, להוציא להם את הדרכונים, את כרטיסי הטיסה. זה תהליך שלוקח זמן וברגע שהגענו לזה אנחנו כבר מזמינים טיסה בטיסה הקיימת והקרובה ביותר שיש לעולה ומשריינים לה את הטיסה.

הבנתי.

בלאי מנטגר.

(אומרת דברים בשפה האמהרית)

(מתרגם את דברי בלאי מנטגר)

עוד מקרה כמו שהיא אמרה, ב-2017 הוזמנה וצילמו אותה ואמרו לה שתעלה. היא לא עלתה לפני שנה. עכשיו לא הוזמנה. מה שאתה אומר לנו, שאחרי שיעשו באדיס, גם יחזרו לגונדר או יש צוות שיעבוד בגונדר וגם באדיס?

אני מניח שבסוף ינואר יחזרו לארץ אחרי אדיס, נשב עם עצמנו, נחשוב איך ממשיכים לעבוד ונכין את המשך העבודה של החומר ונשלח עובדים חזרה לגונדר. לא סיימנו את ההחלטה. יש לנו את כל 2019. עד שלא נסיים אנחנו ממשיכים לעבוד בגונדר ובאדיס. דילגנו אותם לאדיס רק כדי לתת מענה לאדיס, מקומי, זמני. חוזרים חזרה לגונדר.

טוב. דסאש אלפאצ'ו, בקיצור.

בוקר טוב, כבוד יושב-ראש, ד"ר אברהם נגוסה, כמו שהצגת, שמי דסאש. עליתי לארץ לפני 11 שנה. עליתי לפני ההורים שלי וכל המשפחה שלי. למזלי ההורים שלי עלו שנה אחריי וחלק מהאחים שלי והאחיות שלי פה. רוב המשפחה פה וחלק מהאחים והאחיות שלי ממתינים שם. שניהם ממתינים שם. לכל אחד יש ילדים. אחותי הגדולה, כבר יש לה נכדים. האחיינים שלי שהשארתי אותם כשהיו בני שמונה, תשע, כבר התחתנו, הביאו ילדים והם עדיין ממתינים.

צר לי, ההורים שלי מבוגרים והם לא יכולים לעבוד ולפרנס את עצמם. הם מקבלים בקושי 3,000 שקל מהביטוח הלאומי והם צריכים לשלוח לפרנס את האחיות שלי שממתינות בגונדר. רוב המשפחה פה. סבתא שלי פה, בת 90 פלוס ברוך השם. מה הסיבה שלא יעלו? אני פונה למשרד הפנים. כרגע יש לי שבעה אחים ואחיות שמשרתים בצה"ל, קרביים, לוחמים, נותנים את עצמם למדינה.

כמו שכולם הציגו, א, אין מענה נכון במשרד הפנים. אנחנו מכבדים, יש לכם המון אנשים מעל הראש. תכבדו. יש אנשים שרוצים לשמוע מילה אחת טובה. לפי מספר התיק שלהם יכנסו למחשב ויגידו להם כן זכאי או לא זכאי, לא בהחלטה כזאת ולא בהחלטה שנייה. זה אחד.

שניים, למה שואלים כמה זמן הם ממתינים? אם ההורים זכאים לעלות, שיעלו אותם. למה הם צריכים לשאול כמה זמן? זה לא שייך.

לא, בהחלטת הממשלה כתוב שמי שהגיע מ-1.1.2010, אז בגלל זה הם שואלים. זה כתוב בהחלטת הממשלה, אבל אנחנו לא ניכנס עכשיו. אני אסביר להם אולי אחר כך. אני צריך לסגור כי עכשיו 11:00.

אני רוצה לסכם. אנחנו קיבלנו עדכונים ממשרדי הממשלה. משרד הפנים, הצוות עובד באתיופיה. עד עכשיו אושרו 300. הרשימה עברה לסוכנות היהודית. בסוכנות היהודית יש לוח זמנים. עד סוף מרץ 300 יגיעו. בינתיים משרד הפנים ממשיך לעבוד ולשלוח אישורים לסוכנות היהודית. משרד הקליטה ערוך.

אני סוגר את הדיון בזה שקודם כל אני מברך את משרדי הממשלה שעושים. אנחנו, גם המשפחות, כולנו דורשים, תעשו בזירוז נכון. אנחנו מבינים את הקריטריונים אבל לפחות את אלה שאושרו, לא צריך לחכות עד מרץ. אני פשוט מבקש מהסוכנות, תעשו הכול. אתם יודעים איך לזרז, אתם יודעים איך להביא, לכן האנשים האלה נמצאים במצב קשה. לפחות אלה שכבר אושרו, תביאו אותם בחודש אחד. למה צריך לחכות 100 בחודש לשלושה חודשים?

הוועדה תפנה להנהלת הסוכנות היהודית. באמת הסוכנות לא צריכה להיות הפקק לעכב את העניין.

אני שוב פעם חוזרת, חלילה וחס אנחנו לא פקק. היינו רוצים להביא אותם בבת אחת. זה כרוך בהכנה - - -

משרד הפנים גם יכול להגדיל את הצוות, חלק יעבדו באדיס, חלק יעבדו בגונדר. אפשר לעשות את זה. אין בעיה של תקציב.

אין בעיה.

אוקי, אז תעשו.

אפשר לפנות בסיכום לנציבות שירות המדינה ולאוצר.

אנחנו נפנה להגדיל את מספר העובדים במשרד הפנים, להגדיל את מספר העובדים בסוכנות היהודית, לזרז את הבדיקות, להעלות אותם. מי שזכאי על פי החלטת הממשלה לא צריך לחכות שם.

אני מודה לכולם. זה הסיכום. אחרי זה אני אודיע, יש כמה משפחות שאתם רוצים לשאול אותי. מבחינה פורמלית סיכמתי את הדיון. מי שהגיע ורוצה להשמיע, אני מוכן לשמוע עוד חצי שעה, אבל מבחינת הפרוטוקול אנחנו סיכמנו את זה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:07.