פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכספים
25/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 1197
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ז בטבת התשע"ט (25 בדצמבר 2018), שעה 12:15

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 31) (סמכות רשות מקומית לתת פטור מארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור), התשע"ט-2018, של חה"כ מיכאל מלכיאלי, דן סידה, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר, יעקב אשר, יעקב מרגי, יצחק וקנין, אורי מקלב, דב חנין, אכרם חסון, סעיד אלחרומי, יהודה גליק, עבד על חכים חאג' יחיא, עאידה תומא סלימאן

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
איתן ברושי – מ"מ היו"ר
מיקי לוי
מוסי רז

ינון אזולאי
מיכאל מלכיאלי

סיון להבי - סגן מנהל המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

שחר פרלמוטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

שרון רוברטס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ביאן ותד - אגף התקציבים, משרד האוצר

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, מרכז השלטון המקומי

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

דנה דקו מדנס - ראש מינהל כנסת ומוניציפאלי, מרכז השלטון המקומי

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות

עודד צימנד - עו"ד, ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות

עמרי גולן - עו"ד, הלשכה המשפטית, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה

דב תמיר - מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע

יעקב דור - מרכז פורום המכללות הטכנולוגיות ומשנה למנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע

אליק אלמוג - ארגון מנהיגות אזרחית

שלמה ברלינט - ארגון מנהיגות אזרחית

רפאל יעקובי



אסף מנוחין



דוד נאמי



רוני אהרון דיוה

אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים





הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 31) (סמכות רשות מקומית לתת פטור מארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור), התשע"ט-2018, של חה"כ מיכאל מלכיאלי, דן סידה, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר, יעקב אשר, יעקב מרגי, יצחק וקנין, אורי מקלב, דב חנין, אכרם חסון, סעיד אלחרומי, יהודה גליק, עבד על חכים חאג' יחיא, עאידה תומא סלימאן

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 31) (סמכות רשות מקומית לתת פטור מארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור), התשע"ט-2018.

אייל, אתה יכול לומר לאן הגעתם עם הדיונים והיכן אנחנו עומדים?

כן. בדיון הקודם, הנוסח שהוצבע עליו היה נוסח שמצד אחד מעביר את סמכות מתן ההחלטה במתן ההנחה בארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור משר הפנים כיום לרשות המקומית בה בעצם נמצא הנכס של המוסד המתנדב לשירות הציבור. בנוסף קבענו שמועצת הרשות המקומית תיתן את הפטור בהתאם לחוות דעת שלו ועדת הנחות של הרשות המקומית שגם היא בעצם נסמכת על תנאים שקבע שר הפנים ולגבי שר הפנים, הסמכנו אותו לקבוע בתקנות אישור הוועדה תנאים וכללים לאישור למוסד מתנדב לשירות הציבור לפי אותו סעיף.

זה בעצם הנוסח שהתגבש בדיון הקודם שאישר את הצעת החוק לקריאה הראשונה.

נותרו בגדול שתי סוגיות עיקריות שהוועדה רצתה לבחון לאחר קריאה ראשונה. נושא אחד שעלה בדיון היה האופן בו יהיה ערר של מוסד מתנדב לשירות הציבור, האם הוא יהיה כמו היום, כפי שהוא היום, זאת אומרת שהמוסד המתנדב, אם בעצם מועצת הרשות המקומית לא המליצה כפי שזה היום על מתן ההנחה בארנונה, יכול לפנות לממונה על המחוז שאליו שר הפנים אצל את הסמכות לתת את ההנחה בארנונה, ובעצם הממונה על המחוז בוחן האם החלטת מועצת הרשות המקומית נעשתה על פי חוזרי מנכ"ל שפורסמו בעניין הזה.

אופציה אחרת שעלתה בדיון הועלתה על ידי משרד הפנים והיא להוציא לחלוטין גם את נושא הערר מתחום משרד הפנים ולהפנות את זה למסלולים הקיימים היום, בין אם מנהל על הארנונה, ועדת ערר או בית המשפט לעניינים מינהליים שזה בעצם מסלול שהמוסדות המתנדבים העדיפו שלא כיוון שביטן היתר הוא משית עליהם - - -

מה ההגדרה של מתנדב?

ההגדרה היא הגדרה שכיום נמצאת בחוזרי המנכ"ל. בגדול זה מוסד שאינו פועל למטרת רווח, שפעילותו היא בתחומים בהם רשות מקומית פועלת, ביניהם בענייני בריאות, רווחה או חינוך. במהלך השנים, לפי משפטים כאלה ואחרים, גם הוסף שבתוך המוסד שנותן שירות לציבור, נכנס גם מוסד להשכלה גבוהה, מוסד מתוקצב.

גם מכללות טכנולוגיות. מכללה רגילה מקבלת.

זה הסעיף הבא.

אני יודע. אני שואל איפה הגבולות. אני לא סותר את זה אבל יש ועדת הנחות ולמה צריך עכשיו עוד ועדה? יש ועדת הנחות מוסמכת לקבל החלטות. דיברנו על זה לא מזמן בוועדת הפנים בנושא של גבייה. אני לא רוצה להתערב, כל רשות תשקול, אבל יש ועדת הנחות.

ועדת ההנחות, ותקנו אותי אם אני טועה, בעצם פועלת לפי תקנות ההסדרים במשק המדינה מכוחן בחוק הסדרים למשק המדינה משנת 1992, שם בעצם כל נושא הארנונה וקביעתה נקבע וגם שם יש את ההסמכה מי זכאים להנחות. פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) קובעות באופן עצמאי מי המוסדות או הגופים שזכאים או לפטור מלא מארנונה או לפטור חלקי.

אני רוצה לשאול את חבריי ממשרד הפנים אם במוסד הזה יש גם חדרי מגורים.

איזה מוסד? מוסד להשכלה גבוהה? למוסד להשכלה גבוהה יש התייחסות ספציפית.

נגיד יש מוסד עם תרומה לציבור בו גרים שירות לאומי או שנת שירות. אני דיברתי אתם לגבי שנת שירות. הסבירו לי למה שנת שירות. למה חייל בצה"ל יכול לקבל פטור מארנונה וזה בסדר גמור, וחייל בצבא האזרחי של שנת שירות, שנותן שנה נוספת – ביום חמישי מסתיים קורס טיס ורוב בוגרי קורס הטיס יהיו בוגרי שנת שירות – לא. תסביר לי סיון - יושב כאן העוזר של דרעי – שככה וככה. אני בעד הגישות האלה. לא אכפת לי, עם כיפה ובלי כיפה, אני בעד עם ישראל. סיכמנו עם גפני שמצוות יישוב הארץ היא המצווה הגדולה.

אתה יכול להרחיב לעניין הכיפה?

כן.

סתם.

נמצא כאן סיון שהוא נולד בעמק יזרעאל. אני מסביר לו שמצוות יישוב הארץ היא המצווה הכי גדולה. מי שעושה אותה, אפילו בהתנדבות, הוא זכאי לפטור. אני אוסיף עכשיו להחלטה, כולל שנת שירות. אתם לא מבינים איזה נזק אתם עושים. אני תומך בעיקרון אבל למה האפליות האלה? או שזו ועדת הנחות, אז כל רשות תחליט שהיא נותנת פטור לאלה או לאלה. אני בעד. יש ראש רשות עצמאי, שייתן פטורים, אם אתה לא נותן שיפוי. אבל ההגדרה של מתנדב לא תיעצר בהגדרה הזאת.

התשובה היא כדלהלן. אתה לא יכול לתת הנחות או פטורים לכל תושבי מדינת ישראל אפילו שמצוות יישוב הארץ היא מצווה גדולה. היא לא הכי גדולה, אבל היא גדולה מאוד.

מהחשובות ביותר.

מהחשובות ביותר. לכן, כאשר אתה רשות מקומית, אתה נותן פטור או הנחה בארנונה, אתה כבול לחוק הראשי שקובע מה זה נקרא מוסד מתנדב. מוסד מתנדב זה מה שמופיע בחוק כאן אבל הוא שאוב משם. מוסד שלא פועל למטרות רווח, שפעילותו היא בתחום בו פועלת הרשות המקומית, בריאות, רווחה, חינוך וכולי.

האנשים שעובדים שם מקבלים שכר.

בסדר, יש הגדרות של החוק הזה.

אני הולך אתך.

אני אובייקטיבי.

אני רוצה לתת לך הזדמנות, תעזור לי.

לא נוכל להעביר את זה כי אז יבואו ויאמרו שאתה נותן הנחות לכולם.

לא לכולם. חייל.

יכול להיות שחייל נמצא בכל מקרה. מכיוון שאתה מוסמך בעניין הזה, אני מבקש שתתייחס למה שאמר איתן ברושי. אנחנו את איתן ברושי לוקחים ברצינות. אולי באמת לתת פטור מארנונה לכולם.

נכסים של הרשות יכולים לקבל הנחות משני דברי חקיקה, או מתקנות ההנחה בארנונה שמרביתן הנחות רשות, הרשות רשאית לתת את ההנחות ובדרך כלל הם עוסקים בתנאים שמאפיינים מי שגר בהן. לדוגמה, מבחן הכנסה וכן הלאה וכן הלאה. אנחנו עוסקים כרגע בפקודת הפיטורין שהיא עוסקת בסוג הנכס.

הפטורים. לא פיטורין. הפטורים זה היה בסעיף הקודם.

זו פקודה מנדטורית והיא עוסקת בסוג הנכס. אחד מהסוגים של הנכסים שהעירייה מחויבת לתת להם על פי הפקודה הנחה, אלה מוסדות לטובת שירות הציבור שנמצאים בשטחה. הכללים לגבי מי הוא מוסד שזכאי לאותה הנחה קבועים כרגע בחוזר מנכ"ל והשר מאשר אותם מדי שנה. השר מציע שהסמכות תעבור לידי הרשות המקומית. מדובר בהצעת חוק פרטית.

מרכז השלטון המקומי. אנחנו תומכים כמובן באמון שניתן ברשויות המקומיות, ביכולת שלהן לקבל החלטות בהתאם לנהלים שיקבע משרד הפנים, מה התנאים למתן פטור למוסד מתנדב. הרשויות המקומיות בהחלט מסוגלות, יכולות וראויות לבדוק את הדברים בעצמן ולא להעביר, כמו שנעשה היום, את תוצאות הבדיקה שלהן להחלטה של הממונה על המחוז.

אנחנו מתנגדים לתוספת שעלתה לקראת הדיון היום, לכך שמשרד הפנים ישמש כערכאת ערעור על החלטות הרשות המקומית. אנחנו סבורים שאו שנותנים לרשות המקומית לפעול, לקבל החלטות, לעשות את זה בהתאם לנהלים של משרד הפנים. היה והן לא יעשו את זה כפי שצריך, תמיד ניתן לעתור על החלטותיה של רשות מקומית בפני בית משפט לעניינים מינהליים, ולא לתת למשרד הפנים אחר כך להחליט שמה שאנחנו לא אישרנו- - -

אבל המצב היום הוא שמערערים בפני הממונה.

לא. היום לא מערערים.

לא מערערים. מעבירים.

זה מגיע למחוז והוא זה שקובע. בחרתם לתת לנו את הסמכות לקבוע וטוב שכך, אז אנחנו קובעים ועל החלטותינו ניתן לעתור. בחרתם לא לתת לנו את הסמכות, להשאיר את זה בידי המחוז - - -

לא הבנתי.

אני אסביר לאדוני.

לפני שאת מסבירה. המצב היום הוא שהרשות המקומית מחליטה כללית. במידה והיא לא מאשרת, מה עושה המבקש?

היום הרשות המקומית מאגמת את הנתונים על פי חוזר מנכ"ל משרד הפנים, הרשות המקומית מאגמת את הנתונים, בודקת את הבדיקות שלה לפי חוזר המנכ"ל, ההמלצה שלה בדבר הפטור למוסד מתנדב היא מעבירה לממונה על המחוז. הפטור ניתן על ידי הממונה על המחוז במשרד הפנים. הממונה על המחוז מחליט אם הוא מקבל את ההמלצה של הרשות המקומית או לא מקבל אותה והאחריות היא בידי הממונה על המחוז.

עוד מילה אחת בבקשה אדוני. הצעת החוק כרגע מבקשת להעביר את שיקול הדעת המכריע לרשות המקומית, זה בנוסח שהונח כהצעת חוק פרטית. בנוסח שהניחה הוועדה עכשיו מבקשים לקבוע את משרד הפנים כערכאת ערעור על החלטות הרשות המקומית אבל לא כערכאת ערעור נקודה כמו כל בית משפט אלא כערכאת ערעור רק על המוסדות שהרשות המקומית החליטה שהיא לא פוטרת. כלומר, הרשות המקומית תשב, תפטור, זה יהיה בסדר. הרשות המקומית תחליט שהיא פוטרת – הכול טוב. הרשות המקומית תחליט שהיא מסרבת - מעבירים את זה למשרד הפנים.

אנחנו מבקשים, או שיש לנו את שיקול הדעת ואז כל ההחלטות שלנו - - -

לנו, זאת הרשות המקומית.

לרשויות המקומיות. בוודאי. לא למרכז השלטון המקומי. אני מדברת בשם הרשויות המקומיות. או שתתנו לנו את שיקול הדעת ועל החלטותינו כן או לא ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים, או שתשאירו את זה בהחלטה של הממונה על המחוז.

תודה. חבר הכנסת מלכיאלי.

את יודעת מה ההבדל בין מה שאת אומרת לבין הצעת החוק? את קראת את הצעת החוק מהמשקפיים שלך כשהיא באה לחזק את הרשויות המקומיות. לא זו מטרת החוק. ממש לא. מטרת החוק באה להגן על אותן עמותות אומללות שבגלל הסחבת במשרד הפנים יש להן עיקולים מהרשויות.

אני לא ביקשתי לחזק את הרשויות המקומיות. ממש לא. אני אמרתי שהיות ועמותת אלמגור למשל לנפגעי פעולות איבה נמצאת היום בעיקולים, כי המחוז לא הספיק לטפל בניירת שלה, ניתן לרשות את הסמכות לפטור אותה בלי המחוז. לא ביקשתי להפוך את הרשות עכשיו לאיזשהו גורם בעל משמעות שאותה עמותה אחרת, ידפקו אותה בגלל כל מיני שיקולים ועניינים כאלה או אחרים, ללכת לבית משפט. הרי גם היום משרד הפנים מטפל בבקשות. אז במקום שמשרד הפנים יטפל ב-1,000 בקשות, הוא יטפל רק ב-50. אנחנו לא מחלישים מהכוח שלכם. להפך. נותנים לכם כוח ב-95 אחוזים מהתיקים, לעזור לאותם אנשים שנכנסים לעיקולים סתם, אבל לא לתת כוח. הצעת החוק לא נועדה לחזק את הרשויות המקומיות על חשבון אותן עמותות מסכנות.

מה יקרה אם הרשות החליטה לא לתת?

מה עושים היום? הולכים למחוז. בדיוק כמו היום. אני בסך הכול אומר שאותן עמותות שבכל מקרה מקבלות פטור, אל תשלח אותן לחצי שנה סחבת במשרד הפנים כי הן לא מקבלות שם את התשובה.

משהו לא ברור לי. המציאות הזאת לא ברורה לי אלא אם כן יש משהו שאני לא יודע. גם היום יש תהליך כזה. התהליך, טוען חבר הכנסת מלכיאלי, הוא ארוך מדי. אני לא מדבר אליך אלא לכולם. את כל הזמן רוצה להשיב לי ואני מתבלבל לגמרי. המציאות הזאת, אני היום פונה, הרשות המקומית מאשרת. לא מאשרת, אני יכול לפנות ולבקש דיון נוסף וזה באמת מגיע לממונה על המחוז והממונה על המחוז, שם זה אורך הרבה זמן.

ההצעה עכשיו אומרת שזה יהיה יותר מהר. שיקבלו החלטה. אם ההחלטה של הרשות המקומית תהיה שמאשרים – בסדר. אם לא מאשרים – יש תהליך. התהליך הוא לא רשות ערעור. התהליך הוא כמו שפונים היום. פונים אבל זה יהיה מהר.

משרד הפנים. אני אסביר בקצרה לעניין התהליך היום על פי חוזר המנכ"ל. כפי שמרכז השלטון המקומי תיאר, סמכות האישור כיום היא של שר הפנים. שר הפנים אצל סמכות שלו לממונה על המחוז, לכל אחד מהמחוזות.

בסדר גמור. כך צריך להיות.

ככלל הסמכות היא שלו. משרד הפנים לא מחכה להמלצת הרשות המקומית. היא רשאית להעביר המלצה עד ה-1 ביוני. לא פעם היא לא מעבירה. בכל מקרה גם כאשר היא מעבירה, זה לא בא על חשבון הבדיקה המקצועית של המחוז. בחלק מהמקרים ההמלצה של הרשות מתקבלת, ובחלק מהמקרים לא. זה המצב היום.

ההצעה שלנו בנושא הערר.

זה לא ערר.

הם קוראים לזה ערר.

זה לא ערר.

זו בחינה דו שלבית.

אם זה ערר, זה צריך ללכת לבית משפט. זה לא ערר.

דיון חוזר.

דיון חוזר. דיון נוסף.

התיקון שאנחנו מציעים הוא שהשר יוכל לקבוע אחת משתיים: קודם כל הוא יוכל לקבוע סוגים שונים של מוסדות, שרשויות מקומיות יבואו לכתחילה בפניו, ושנית, הוא יוכל לבדוק סוגים שונים של נכסים שמלכתחילה יבואו בפניו. כלומר, לכתוב נוסח שהשר יהיה רשאי לקבוע סוגי מוסדות או רשויות מקומיות שעליהם לא יחולו הוראות אלה. כלומר, הם יבואו בפניו ישירות.

בלי המקורית בכלל?

כן. יכול להיות שסוג מאוד מאוד ארצי או מיוחד.

אני לא מקבל את זה.

עזבו את זה.

ברירת המחדל תהיה שמועצת הרשות המקומית מאשרת.

גפני, אתה יודע מה זה מאכער? מאכער זה עובד מדינה ש-25 שנים סיבך את הדברים כך שכאשר הוא יוצא לפנסיה, רק הוא יודע לפתור את הבעיה.

יש עובדי מדינה שהם לא מאכערים, שהם אנשים רציניים.

השר רשאי לקבוע סוגי מוסדות או סוגי רשויות שהחוק לא יחול עליהם או רשאי לקבוע סוגי מוסדות שבקשתם סורבה, תגיע אליו.

תודה רבה. רשמנו לפנינו. זה לא יהיה בחוק.

חבר הנהלת מנהיגות אזרחית וחבר מועצת העיר בית שמש. אני מדבר בשם מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של העמותות וגם כחבר מועצת העיר בית שמש. אנחנו בהחלט תומכים בהצעת החוק. צריך להיות מנגנון שהעירייה, תהיה עליה בקרה. לא צריך לאפשר את זה שרק ועדת הנחות, ואז זה תלוי ברצונו של ראש העיר. לכן אנחנו תומכים בהצעת החוק שהיא לטובת העמותות והיא לא כדי לחזק את השלטון המקומי על אף שזה דבר חשוב בפני עצמו.

אף אחד לא התנגד לזה. יש רק שאלות לגבי הנוסח. תודה רבה.

אני רוצה לומר למה אני חושב שזה נכון. החברה הישראלית לא יכולה לתפקד וגם לא השלטון המקומי בלי מרכיב ההתנדבות ובלי מרכיב הגורמים שבעצם הפכו להיות המגזר השלישי שהפך להיות עובדי מדינה. המדינה היא במידה רבה תלויה בגופים האלה. הגופים האלה מבצעים תפקידים שפעם המדינה ביצעה. לכן חבריי בשלטון המקומי, אני אומר שהשלטון המקומי צריך להודות לגופים שבהתנדבות משלימים לא מעט את התפקידים של המדינה.

עוד הערה אחת אדוני היושב ראש. אתה יודע, וחבריי באוצר, שכל תרומה, כל כסף שמתקבל כתרומה, מקבל פטור של 35 אחוזים לצורכי מס.\

לא כל עמותה. מה שמופיע בסעיף 46.

ברור. לא תוותר על כך שאנחנו מאשרים את סעיף 46?

לא רק זה. יש כללים. יש כאלה שלא מקבלים.

נכון. המדינה מחשיבה את הגופים האלה ומכירה לצורכי מס במי שנותן להם כספים. לכן אתם לא עושים טובה אם מדייקים בהגדרה למה ניתנת ההנחה. אנחנו כל שנה יוצאים מההתיישבות. למעלה מ-1,000 משרתי שנת שירות שבאים בלמעלה מ-2,000 בוגרי כיתות י"ב בכל הארץ, גם בערים. האנשים האלה משרתים שנה בהתנדבות. ביום חמישי יסתיים קורס טיס עם 40 חניכים. על מגרש המסדרים בבסיס בחצרים יעמדו 40 בוגרי קורס טיס ורובם בוגרי שנת שירות. כל מה שאנחנו רוצים להגיד זה תודה למתנדבים. ישראל זקוקה להם והם זקיקים להתנדבות אבל לתת את ההקלות, זה דבר נכון גם אם זה עולה כמה גרושים של ארנונה. הם נותנים הרבה יותר. תודה.

תודה. אני מבקש להקריא את החוק. אנחנו לא נצביע עליו היום אלא בתחילת שבוע הבא, בהסכמה.

אני הולך לוועדה אחרת. תודה.

משרד המשפטים. יש לי שתי הערות. האחת לגבי זה שיהיה כתוב שזה בכללים ולא בתקנות. אנחנו חושבים שזה נכון שזה יהיה בתקנות. אלה כללים שחלים על כל הציבור ונכון שיפורסמו.

לגבי המנגנון של ערר. אני נוטה להסכים עם מה שנאמר כאן על ידי מרכז השלטון המקומי. יש כאן מקרה שהרשויות המקומיות מסתכלות על כללים מסוימים שייקבעו בתקנות ואחר כך השר מסתכל על אותם כללים. לכאורה לא ברור למה הוא מסתכל דווקא כשהן אומרות לא, למה הוא מבקר אותן גם כשהן אומרות כן.

מה המצב היום? הרשות המקומית מחליטה כך או אחרת, השר מתערב?

היום היא ממליצה.

היום היא רק ממליצה ומי שנותן את הפטור, זה שר הפנים.

הממונה על המחוז.

אז הממונה מחליט האם לקבל את ההמלצה או לא. החשש שעלה כאן בדיון הקודם היה שמא עכשיו ההמלצה תהפוך להחלטה ואם ההחלטה תהיה, היא לא תיבחן.

עם זה מבקש להתמודד חבר הכנסת מלכיאלי. המצב הוא שלפי המצב הקיים, גם אם אתה אומר שההמלצה היא של הרשות המקומית, בסופו של דבר עוברים חודשים ארוכים ובינתיים העמותה מתלבטת ומתמוטטת. לכן הוא מציע את הצעת החוק הזאת.

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 31) (סמכות רשות מקומית לתת פטור מארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור), התשע"ט-2018

1. תיקון סעיף 5

בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938, בסעיף 5(י):

(1) בפסקה (1), במקום "ותאשר על ידי שר הפנים" יבוא "קיבל את אישור מועצת הרשות המקומית", המלים "לא יתנה שר הפנים" – יימחקו, ואחרי "עד גיל 25" יבוא "לא יותנה".

זה בעצם הסעיף המרכזי מכוחו היום הסמכות מוקנית לשר הפנים לתת או לא לתת את ההנחה בארנונה.

(2) אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) מועצת הרשות המקומית תאשר מתן פטור לפי סעיף קטן זה לאחר שהונחה בפניה חוות דעת של ועדת ההנחות של הרשות המקומית לעניין הבקשה למתן פטור לאותו מוסד מתנדב לשירות הציבור. מועצת הרשות המקומית או ועדת ההנחות יפעלו בהתאם לכללים שקבע המנהל הכללי של משרד הפנים לעניין זה".

ביקש משרד הפנים להעביר את הכללים שקבע מנכ"ל משרד הפנים לעניין זה.

משרד הפנים אמר? לא משרד המשפטים?

זו הערה של משרד הפנים. משרד המשפטים ביקש שזה יהיה במסגרת תקנות של שר הפנים ושיהיו תקנות שמטבע הדברים גם מפורסמות ברשומות.

לגבי הכללים, אתם רוצים לומר שקבע או שיורה? אתם כתבתם קבע.

אם אפשר, שקבע. לעניין השאלה האם זה חוזר מנכ"ל או תקנות, לנו אין עמדה. אפשר כך ואפשר כך. ועדת שרים החליטה שזה יהיה בתקנות. לנו כמשרד הפנים אין מניעה שזה יהיה בכללים שקבע המנכ"ל. אנחנו כן אומרים שככל שהוועדה עניינה בחוזר מנכ"ל, הרי שזה לא יהיה פרסום ברשומות.

נאמר כללים שיור מנכ"ל משרד הפנים.

הסכימו על כך שאלה יהיו תקנות.

השאלה היא כמה אנחנו מפשטים מצד אחד ומצד שני לצורך הפישוט מותירים את המצב הקיים או קצת משנים מן המצב הקיים מעבר להעברת הסמכות.

המצב הקיים היום הוא כשפועלים לפי חוזרי מנכ"ל משרד הפנים. עם ההערה הזאת משרד הפנים חי אתה ומשרד המשפטים העלה הערה לפיה אולי נכון יותר שמי שיקבע את הכללים האלה, תהיה קביעה בתקנות של שר הפנים. זו השאלה.

אני מחכה לקביעת תקנות בכמה דברים שעברו כאן בטרומית, כבר כמעט שנה וחצי או שנתיים. אם אפשר לקבוע בחוק זמן לסיום התקנות, אין שום בעיה.

זה הדבר האחרון שתצליח לעשות. זה אצלם קודש קודשים.

אני מציע לך לפזר את הוועדה. מיקי מכלוף זוהר פיזר את ועדת הכנסת כי הוא דורש לחוקק עד 90 ימים לפני הבחירות. הוא משנה את החוקים. כנראה חוק גדעון סער על הפרק. אפילו הורביץ בא לפקח עליו.

מה יש עוד להקריא?

עוד נקודה שהעיר משרד הפנים. הכללים שקבע מנכ"ל משרד הפנים לא טעונים פרסום ברשומות ובנוסף הם ביקשו שהכללים יהיו לאחר שהוכח, יהיה בהתאם לכללים - - -

האישור של המועצה יינתן בהתאם לכללים ולאחר שהוכח.

בעצם יש שרשור. כל מה שחולש על החלטת מועצת הרשות המקומית, אלה בעצם הכללים של מנכ"ל משרד הפנים.

התנאים המהותיים.

2. לא אישרה מועצת רשות מקומית מתן פטור למוסד מתנדב לשירות הציבור, יאשר שר הפנים את מתן הפטור למוסד אם התקיימו הכללים כאמור בפסקה (4) באותו מוסד מתנדב.

זה היה הניסיון שלנו להותיר במידה מסוימת לאור ההערות שעלו בדיון הקודם, חשש של מוסדות מתנדבים במקרה, בדרך כלל הפנייה היא שההמלצה היא שלילית ואז הם יכולים במצב רגיל, כמו שהוא היום, לפנות לממונה על המחוז שהוא בעצם נותן את ההנחה בארנונה כדי לבדוק האם החלטת מועצת הרשות המקומית נעשתה בהתאם לכללים של מנכ"ל משרד הפנים או לא. אם מאשרים, המוסד לא יפנה כי אין לו סיבה לפנות.

כמו שאמרתי כאן בשיחת פרוזדור, יש את התנועה לאיכות השלטון. יש כל מיני גורמים אחרים שעשויים לפנות על אישור שלא בהתאם לכללי משרד הפנים. יש כל מיני מוסדות בעלי עניין שזה לגיטימי גם שייפנו אם לא פועלים בהתאם להחלטות והנחיות משרד הפנים,. זה לגיטימי שתהיה ערכאת ערעור אבל שיהיה גם על החלטות כן וגם על החלטות לא.

אף אחד לא יגיש ערעור על החלטות כן. מי שקיבל פטור, יגיש ערעור?

אמרתי שזכות הערעור לא נתונה רק למי שמבקש הנחה. זכות הערעור היא גם לאלה שלידו שביקשו הנחה וסורבו, או לתנועות לאיכות השלטון למיניהן שרוצות לוודא שההנחה אושרה בהתאם להנחיות משרד הפנים. זכות הערעור לא נתונה רק למי שביקש את ההנחה. לא לגיטימי שרק זה יהיה.

זה יישאר. אנחנו לא פוגעים בזה.

אנחנו אומרים שלא יכול להיות מצב שאומרים לנו שאם תאשרו את זה, זה בסדר כמסלול ירוק ורק מה שלא תאשרו, זה יבוא למשרד הפנים להכרעה. זה לא לגיטימי. זאת לא משילות.

איתן, תנהל את הוועדה. לא מצביעים היום. מצביעים בתחילת שבוע הבא.

(היו"ר איתן ברושי)

אני חלילה לא אומר כדי להתריס אלא כדי לפרוטוקול. אנחנו חוזרים על עמדתנו שנכון למחוק את הפסקה הזאת. חוזרים על עמדתנו ועל מה שהמשרד הציע לגבי סמכות שברשות של שר הפנים לקבוע עסקים ורשויות בהם יחול המצב הקיים היום או שניתן יהיה -- -

הסמכות מראש נתונה לשר הפנים. עלמה שהוא ויתר, הוא האציל את זה למישהו אחר.

לא. אלה יהיו סוגים מאוד מיוחדים כסמכות שברשות כאשר ברירת המחדל היא באמת שהאישור יינתן על ידי המועצה. אנחנו עדיין חושבים שזו הצעה ראויה.

מה הבעיה עם זה? אתם מתנגדים?

הייתה בעיה. היושב ראש סבר אחרת.

אז גמרנו.

אנחנו נמשיך לבוא אתו בדברים. אגב, אני כן אומר לפרוטוקול שעל פי החלטת ועדת שרים, היא צריכה הסכמה של המשרד. אנחנו נמשיך לבוא אתו בדין ודברים ביחס לפסקה (4).

אני רוצה לחדד עוד פעם את עניין הצעת החוק. היא בוודאי לא באה להרע את המצב של המוסדות המתנדבים לשירות הציבור כפי שהוא גם היום. זאת לא כוונת חבר הכנסת מלכיאלי.

בסדר. בואו נתקדם.

אנחנו מבקשים להגיב על ההצעה.

תנו להם לסיים. נגיב ונסכם.

6. בסעיף קטן זה ועדת הנחות –

(1) בעירייה – כמשמעותה בסעיף149ד לפקודת העיריות.

(2) במועצה מקומית – כמשמעותה בהוראות לפי סעיף 12 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשכ"ג-1992.

אנחנו עוברים עכשיו להגדרה שלא הייתה בקריאה הראשונה - מוסד מתנדב לשירות הציבור. ההגדרה הזאת נלקחה מחוזרי מנכ"ל משרד הפנים. קובעים האם הקריטריונים שמופיעים באותם חוזרים עונים על מי שמבקש הנחה בארנונה כמוסד מתנדב לשירות הציבור. בנוסף, לאור הערות שעלו בדיון הקודם ביחס למוסדות להשכלה גבוהה, ראינו לנכון גם לציין במפורש את המוסדות להשכלה גבוהה.

למה?

כיוון שהעלו מקרים בהם מתקיימים הקריטריונים והבקשה להמלצה לממונה על המחוז לתת פטור היא שלילית, למרות שהם מתקיימים ואז בעצם הממונה על המחוז דוחה את ההמלצה, למרות שמתקיימות ההוראות.

לפי החוק הזה הם לא יגיעו למחוז. המקומית לא תפטור אותם.

המקומית היום צריכה לראות בהם כמוסד מתנדב –תכף אני אקרא את ההגדרה – את המוסד להשכלה גבוהה. אלה לא כל המוסדות להשכלה גבוהה אלא אלה המוסדות המתוקצבים בלבד כפי שזה גם היום.

מי הכניס את הנושא הזה?

זה לא כתוב.

ובלבד שהמדינה משתתפת בתקציבו.

אני לא רואה איפה זה כתוב.

הנוסח הזה מופיע בחוזר מנכ"ל?

לא.

מישהו הכניס את זה עכשיו.

נוסח שהונח בפני הוועדה. "מוסד מתנדב לשירות הציבור, מוסד שאינו פועל למטרות רווח ועוסק בתחומים בהם רשות מקומית פועלת וביניהם בענייני בריאות, רווחה או חינוך, לרבות מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח-1958".

למה לא כתוב מוסד טכנולוגי?

זה לנושא הבא.

בואו נחלק את זה לשני חלקים. נסכם עד היכן אין ויכוח כי יכול להיות שהחלק השני מיותר. אני שואל אם זה נכון לומר שעד המשפט של השכלה גבוהה, אין לכם ויכוח.

יש ויכוח.

האם הגדרה של מוסד מתנדב בשירות הציבור, יש על זה ויכוח?

כן, יש ויכוח. מוסד מתנדב הוא מוסד שעומד בכללים שקבע שר הפנים. בכל התנאים.

איך אתה מתקן את הניסוח הזה?

אפשר היה להוסיף. אני אקדים ואומר שלדעתנו ההגדרה מיותרת. היא גורעת.

אתה מציע שיהיה כתוב כפוף להגדרה של חוזר מנכ"ל?

אנחנו רוצים שההגדרה לא תהיה כי סעיף קטן (א) או פסקה (1) אומרת שכל מוסד מתנדב ובלבד שאושר על ידי השר או המועצה בהתאם לכללים שקבע השר או המנכ"ל. התוכן נקבע בחוזרי מנכ"ל. מוסד מתנדב הוא כל מי שעונה ל-13 קריטריונים שמפורטים בחוזר מנכ"ל. חוזר מנכ"ל הוא לא עמוד אחד. הוא מפרט אופן הגשת הבקשה, מועד בקשת בקשה וכולי.

למה אתם מציעים דווקא מוסד שהמדינה משתתפת בתקציבו?

המל"ג כאן?

כן.

המדינה משתתפת בתקציבו, הוא מוסד מובהק לתועלת הציבור.

המוסדות הלא מתוקצבים הוקמו מתוך הנחה שלא יזכו לתקצוב של המדינה.

אלה שלא מתוקצבים.

זה דיון שחורג.

לכם במשרד הפנים יש הגדרה של מוסד מתנדב?

כן. התנאים המפורטים בחוזרי המנכ"ל.

זה בתוקף גם היום.

כן. הצעת החוק לא משנה מהתוכן.

אני מקבל את זה. אל תקשו סתם. אם יש הגדרה שאתה חיים בשלום של מה זה מוסד מתנדב, באה ההגדרה הזאת ונשענת עליה.

נכון. משכך, אין צורך.

אבל מכללות טכנולוגיות לא נמצאות בה.

תכף נגיע למכללות הטכנולוגיות.

אבל הוא גם מוסד מתוקצב.

המכללות הטכנולוגיות הן חלק מהסעיף הבא. אני מציע לסכם. העניין כאן די ברור. ממילא גם לא מחליטים עכשיו אבל צריך להתקדם.

אני רוצה לומר הערה לגבי המעונות. יש כאן בעיה כי יש מעונות סטודנטים בתוך תחום הקמפוס ויש הרבה מאוד מעונות סטודנטים שהם מחוץ לקמפוס למטרות פרנסה של מי שמשכיר את המעונות. אתם לא תצאו מזה. לכן אני מציע להישאר בהגדרה.

אבל יש החרגה לזה.

אבל לא צריך החרגות.

ככל שמדובר במקום שבו מתנהל עסק, זה מוחרג ממילא. כאשר מדובר על נכסי המוסדות להשכלה גבוהה, ואגב, הנכסים מתפרסים על פני רשויות שונות ואנחנו יכולים להגיע למצב שנכס מסוים אושר ברשות ולא אושר ברשות אחרת.

נכון. יש גם פערי ארנונה בין הרשויות.

השאלה אם זו תוצאה רצויה של מהלך שכל מטרתו הייתה להקל את הגישה לאותם אלה שהאישור שלהם מתעכב. יש פעילות עסקית.

אני מציע להשאיר את זה עד ההחלטה, להסמיך את היועצים המשפטיים ועם גפני לסכם האם הניסוח הוא בשלמותו או בחלקו. אנחנו לא נכנסים כאן לדברים חדשים. היועץ המשפטי אומר שצריך לאשר את הניסוח בשלמותו. חברים ממשרד הפנים אומרים שאפשר לוותר ולומר כפוף לחוזר מנכ"ל. כפוף למה שתגידו. אבל מאחר ויש כאן עוד נושאים והשעה מאוחרת, אני מציע לסכם שאת הסעיף הזה נסמיך את הצוות המצומצם להביא אותו להצבעה במועד שייקבע. זה עניין של ימים בודדים.

אנחנו מבקשים להבהיר את עמדתנו גם ביחס לסעיף. אנחנו לא חלק מהצוות המסכם.

בסדר. דעתכם נשמעה כאן.

לא, לא נשמעה.

יעשו התייעצות טלפונית. אנחנו טוחנים כאן מים. יש כאן עמדה ברורה ומוצקה. אתה יכול לקבל סיכום כזה? זה לא הדבר הכי גורלי עכשיו.

לא. זה לא הדבר הכי גורלי. זה דבר מהותי.

יש לזה משמעות.

לכאורה זה אומר שהמוסדות המנויים כאן בהכרח הם מוסד מתנדב וזה לא המצב.

יש כאן תכונה שחוזרים אחד על דברי השני. הוא לא מקבל את ההצעה שלכם. סיכמנו שאתם תסכמו את העניין הזה מחר-מחרתיים. בשבוע הבא צריך להביא את הדברים לגמר.

אני רוצה להשלים.

"לרבות מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח-1958, הוא מוסד הפועל בהית ובאישור המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 21א לחוק האמור שהמדינה משתתפת בתקציבו לעניין נכסים המשמשים את המוסד להשכלה גבוהה לצורכי לימוד, לצורכי מעונות סטודנטים הלומדים באותו מוסד ובלבד שלא נעשית בהם פעילות עסקית".

הנוסח הזה מרחיב את מה שיש בחוזר מנכ"ל?

לא. הנוסח הזה לא מרחיב. הנוסח הזה בעצם מאמת אחת לאחת.

אני מקבל את דברי היועץ המשפטי.

היועץ המשפטי, אנחנו סיימנו את ההקראה?

יש עוד הערה.

אנחנו חושבים שצריך להוסיף סעיף שמדבר על תחולה, שההסדר החדש יחול על כל הבקשות שיוגשו לשנה הבאה.

שנה הבאה זאת שנת 2019.

כן. זה תלוי בשאלה של הכללים ואני מבין שהוועדה החליטה על כללים. ככל שכך, על פניו אין מניעה שזה יחול מהשנה הקרובה, שנת 2019. המועד להגשה הוא ה-1 באפריל. אפשר יהיה בנסיבות אלה, אבל בכל מקרה לקבוע איזשהו גג.

עד 31 במרס?

לא צריך לקבוע את המועד. המועד עצמו להגשת בקשות קבוע בחוזרים.

עד אפריל.

אנחנו הצענו נוסח, משהו שאומר שזה יחול על בקשות לשנת המס הבאה או לשנת המס 2019 ואילך.

אתה מתכוון שאתה לא רוצה שזה יחול על 2018.

נכון.

נאמר כאן שההסדר הוא מכאן והלאה.

אנחנו מסיימים את הנושא. הסתיימה ההקראה. יש כאן נקודה שדורשת הבהרה. אם היו עושים את זה לפני הישיבה, לא היינו מגיעים לקיום דיון כזה אבל כך אתם מתנהלים כל הזמן. עושים דיוני מטה בתוך הוועדה בנוכחות כולם ואז מקיימים אין סוף ישיבות. אם מגיעים מתואמים, זה לא היה קורה אלא זה היה נגמר. אין כאן ערך לשעות עבודה. אם הייתם משלמים על כל השעות שלנו, זה היה נראה אחרת. היו חוסכים.

סיכמנו את העניין וגפני יוביל אותו מכאן והלאה. אתם צריכים עכשיו להשלים את הניסוח ולהביא את זה להחלטה. אני מבין שרוצים שזה יהיה לפני פיזור הכנסת.

ודאי.

זה אומר שצריך להביא את זה בשבוע הבא. תשלימו את זה מחר. יש למישהו הערה שלא נאמרה?

אני רוצה לציין לפרוטוקול, ולא רק לפרוטוקול, ששחר הוא היום היחיד באגף שלו שלא הלך ליום כיף של המשרד כי היה חשוב לו לבוא לכאן ולהביע את הדברים בצורה טובה.

אנחנו מאוד מעריכים את זה.

חבר הכנסת ברושי, ההקראה בוצעה. אנחנו מבקשים להעביר את התייחסותנו לנוסח שיפורסם לקראת הדיון הבא, להעלות את ההתייחסויות.

תהיו בקשר גם אם זה יקרה מחר. יש טלפונים. אני בטוח שהם לא מתנגדים שאת תצטרפי להתייעצויות. יעשו שיחת ועידה ויסכמו את זה.

לא, זאת לא שיחת ועידה.

אם אתם רוצים לבוא עוד פעם לירושלים, בבקשה.

אנחנו מפרסמים בצורה הנהוגה.

בצרה מסודרת, לפני כל דיון אנחנו מפרסמים את החומר.

את הנוסח.

האם עמדת העמותות תישמע?

זה לא דיון בפורום המלא. זה דיון בפורום מצומצם שנועד לסכם את הניסוח.

אנחנו נבהיר עכשיו את התנגדותנו עכשיו לפרוטוקול. אנחנו מתנגדים.

רגע. אומר טמיר שבכל מקרה בסיכום של ההצבעה, אף אחד לא יסתום את הפה למישהו אבל כל המטרה של מה שעשיתי היא לאפשר המשך הדיונים. אתם תדונו בסעיף הבא אבל בינתיים עד מחר אפשר להשלים את הניסוח של שלוש שורות. אפשר לגמור את זה בשיחת ועידה, אפשר להיפגש, החברים כאן, זה התפקיד שלהם, ישלימו את המהלך.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:46.