פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
25/12/2018


מושב חמישי

פרוטוקול מס' 924
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"ז בטבת התשע"ט (25 בדצמבר 2018), שעה 9:00

סיכום פעילות ועדת המשנה לקידום שירותי בריאות בדרום

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא
מאיר כהן

איתן ברושי
מסעוד גנאים
מרדכי יוגב

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן
פרופ' איתמר גרוטו - משנה למנכ"ל משרד הבריאות

רועי רייכר - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אדהם קזל - מפקד מרפ"א דרום, משרד הביטחון וצה"ל

נעמה רותם - ראש תחום בריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

פלורה קוך דוידוביץ - רכזת בכירה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אביתר ציון - תכנון, המועצה להשכלה גבוהה

מרב שביב - תכנון, המועצה להשכלה גבוהה

ד"ר שלומי קודש - מנהל המרכז הרפואי סורוקה, שירותי בריאות כללית

ד"ר יונתן ארבל - מנהל רפואי מחוז דרום, מכבי שירותי בריאות

ד"ר בלה עזריה - ראש אגף רפואה, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר מנור שפריץ - בית חולים אסותא באר שבע, אסותא מרכזים רפואיים

מנחם ביתן - מ"מ מנהל רפואי מחוז דרום, קופת חולים מאוחדת

לירון אשל - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד

ח'אלד דגש - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

נעמה הלר - עו"ד, אגף קידום זכויות, אלו"ט

עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים

עדי רודריגז ברנע - חברת ועד מנהל, עמותת 'חברים בנגב'

יוהן אטלן - מנכ"ל ארגון מועצת הנגב

עמרי ולרשטיין - רכז קואליציה, שתי"ל-שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינויים חברתיים

מרים הירשהורן - סטודנטית, האוניברסיטה העברית

אילת טאוב - סטודנטית, האוניברסיטה העברית

פנינה אלתר - מוזמנת

מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את מכבי שירותי בריאות

ענת כהן שמואל

סמדר לביא, חבר תרגומים


סיכום פעילות ועדת המשנה לקידום שירותי בריאות בדרום

בוקר טוב. אנחנו היום ה-25.12.2018, י"ז בטבת תשע"ט, השעה 9:07, אנחנו מאוד שמחים לקיים ישיבה בהשתתפות סגן שר הבריאות, הרב ליצמן, יקיר הוועדה.

עכשיו נתחיל להגיד גם דברים בגלל הבחירות הקרובות. הוועדה תעבור למתכונת אחרת לאחר הבחירות, אני בטוח. ואני גם שמח להגיד שהיום זה מיוחד, שתדע שאם אני בפוליטיקה זה בגלל החבר שלי. תדאגו שיהיו לכם תמיד חברים כאלה שמשנים לכם את החיים. מאיר כהן יום אחד החליט שאני צריך לעזור לו כשר הרווחה ואז הוא הטיל עליי משימה שנקראת דוח המלחמה בעוני, שנה וחצי עבדנו על זה. זה בוס מדהים, הוא נותן לחיות, הוא נתן חופש, הוא לא בא עם שום החלטה פוליטית מראש שאומרת אל תעשה את זה ואל תכתוב ככה. הוא קיבל והתחיל לפעול בהתאם. תדעו שדוח העוני, באמת מאיר, תלך עם זה, דוח העוני הזה - - -

היות שאנחנו מתכננים לבוא אליך הביתה ולהגיד לך שאתה לא עוזב, אז אל תגיד לי, חכה, אל תסגור דלתות.

אז באמת דוח העוני, הכת"ף של הכנסת, בדוח הראשון שהוא עשה, זו יחידה חדשה, ציין שבשלוש השנים הראשונות הושקעו בתקציב השוטף של המדינה בתחומי בריאות ורווחה וקצבאות 34 מיליארד שקל. כשהגשנו את הדוח למאיר כשר לא האמנו שנהיה מסוגלים להשיג סכום כזה, אמרנו אם נצליח חמישה, שישה מיליארד בשנה אנחנו נהיה גאונים. אז תדעו שזה השר. זה רק אומר שיש פה אפשרויות במדינה לעשות דברים נפלאים בזכות הוועדה ואני מיד מתחבר לוועדה.

מאיר בא ביוזמתו, למרות – לא למרות, שנינו דרומיים, אבל הוא לקח את היוזמה והטיל עליי להתמודד עם הנושא של בריאות בדרום, כי זה באמת אתגר, זה אתגר שצריך להתמודד איתו לאורך זמן. אז הוא לקח את היוזמה הזאת והוביל את הבדיקות שהוא יציג לכם. בנוסף, יעל גרמן ואני ירדנו לאילת וחזרנו מאוד מאוד מזועזעים מהמצב באילת, למרות הדברים שנעשים בתחום הזה של הבריאות. כשראיתי אנשים בני 70, בגיל שלי, הייתה הרגשה שאין להם עתיד בעיר הזאת מכיוון שאין שירותי בריאות ברמה הנדרשת. רואים את זה, ראינו את זה בעיניים שלנו.

אז העזנו להכין הצעת חוק מיוחדת לבריאות באילת, ותודה לשר, סגן השר עכשיו, שאפשר לנו לעשות את העבודה ואנחנו נציג קטע קטן, אבל נשאיר את זה לעתיד לעשות מזה חוק. באמת חשבנו שאילת, בגלל הריחוק ממרכז הארץ חייבים לגשת למערכת בריאות - - -

נסעת לאילת, איך השארת אותי כאן?

תשמע, אנחנו רצינו להכין לך את השטח. אתה צודק, עכשיו ניסע.

אני אשאל אותך שאלה על אילת, אם כבר העלית את זה. רק שאלה. הייתה לי מחשבה פעם לסגור את בית החולים שם, כי אין שם צנתורים, צנתור לב, לא יכול להיות שבית חולים במרחק כזה, שמישהו חלילה וחס מקבל התקף הוא צריך לטוס. עשינו איזה דבר עם הליקופטר, בסדר, אבל זה לא דרך - - -

היה ויכוח איפה ההליקופטר יעמוד.

כן, גם זה. בכל אופן זו לא דרך. אמרתי את ההערה הזאת בכדי שתדע שאני מכיר את המצב.

אני בטוח. אין מקום שאתה לא מכיר, אבל ברור שאין לך את כל המשאבים. חשבנו לשים את הדגש - - -

אני מבקש כסף, אני מקבל קיצוץ.

אבל אנחנו חשבנו שזה טוב לשים את הדגש על האזור הזה, כל הדרום בכלל זקוק להמשך פיתוח בתחום הרפואי, שסורוקה יסביר, מאיר יסביר את זה טוב יותר. ראינו שיש פיתוח, אבל זה לא מספיק, יש גם בית חולים עתידי, שלפי התהליכים שלנו זה עשר שנים, בית חולים חדש, אבל בהחלט אני רוצה להגיד, לאילת יש הרבה מאוד חוסרים והטיסות זה לא דבר קל, במיוחד אם יסגרו את שדה דב ואז זה עוד מסבך יותר.

אז תודה לכם שבאתם. אני אתן לסגן השר, אתה רוצה לפתוח במשהו או שישר ניתן למאיר?

לא, מאיר יתחיל, אחר כך גרוטו ואחרי זה אני.

שלום, חברים, בוקר טוב.

שלום לפרופ' גרוטו, פה זה לא חיסונים.

המשנה למנכ"ל.

המשנה למנכ"ל ואיש משרד הבריאות מובהק.

שוב בוקר טוב לכולם, אדוני סגן השר, אליהו, קודש, מנהל סורוקה, כל החבר'ה הטובים שהגיעו לכאן. אני רוצה לפתוח ולהגיד שאתם רואים שהכנסת שוממה הבוקר ואני מודה לאלי ולסגן השר, כי זה לא ברור מאליו, אני יודע שביטלו היום ויש תחושה של סוף קורס, אבל הנושא הזה הוא כל כך חשוב שאתם התייצבתם. סגן השר התעורר בשלוש לפנות בוקר, אני מגלה, והגיע לפה. תודה רבה לכם.

ובכלל, אפשר להתווכח על אלף ואחד דברים, אבל כשמתחברים אנשים שהנשמה שלהם במקום טוב, אז אפשר לעבוד. אלי, אני מאוד מקווה שישכילו במפלגה שלך להגיד לך לא. הוועדה הזאת חוקקה מעל ל-100 חוקים חברתיים מהטובים ביותר שנחקקו במדינת ישראל. מעל ל-100. היות שאני חבר בוועדה ורואה את התפקוד של אלי, אני לא חושב שמישהו עשה את זה לפני, מאז קום הכנסת לא היה יושב ראש ועדה שעשה את מה שאתה עשית, לא מבחינת המספרים, מבחינת האיכות של העבודה והרצינות.

ואדוני השר. קודש, אני רוצה לספר לך, כשאתה לא היית מנהל אני התקשרתי יומיים לפני לשר הבריאות ואמרתי לו שאני נוסע לסיור בסורוקה: ואני מאוד מבקש, סליחה שאני אומר לך את זה בלחץ של זמן, שתצטרף אליי. היות שהייתי שר, זה הפתיע אותי, הוא אומר לי: באיזה שעה להיות שם? אמרתי לו בעשר, הוא הגיע לשם בעשר. עזב את הכול ובא לסורוקה. תודה רבה לך, באמת, זה לא ברור מאליו, הנשמה שלך נמצאת במקום מצוין. וצר לי שכשאנחנו מדברים על תקציבים אז אתה חוטף בקיצוץ של 90 מיליון שקל.

חברים, היות שאלי מינה אותי ליושב ראש הוועדה, העבודה של הוועדה יצאה מתוך הנחה שמלווה אותי כל החיים, לא לבוא למקומות ולספר כמה הם מסכנים ולייצר שיח של מסכנים, אלא לבוא, לאתר את הצרכים, לאתר את האתגרים, לדבר עם הצוותים, לחזק את הצוותים ולהפוך את האתגרים האלה לתכנית עבודה.

אני מספר בכל מקום שבנגב יש אנשים מצוינים שמחזיקים מוסדות רפואה. בית חולים סורוקה הוא אחד מבתי החולים הטובים ביותר שיש. האתגרים שם הם אתגרים יוצאי דופן. לכן ביחד עם מנהל בית החולים, ביחד עם הצוות, אנחנו לוקחים את הפערים האלה והופכים אותם לאתגרים. אי אפשר להצליח אם אנחנו לא בונים תכניות עבודה סדורות. לכן אני גם מציע לכל החבר'ה שמטפלים, ויש כל מיני גופים, כשאתה עומד בתקשורת ואומר שכל מה שיש הוא הרוס זה ימשיך להיות הרוס, כשאתה עומד בתקשורת ואומר שיש התעוררות יוצאת דופן, יש שיח עם משרד הבריאות, יש שיח עם בית החולים, יש שיח עם מרפאות, עם רופאי משפחה, ואתה רותם את כולם מתוך התכוונות באמת טובה לשנות דברים, מצליחים לשנות דברים.

כשנבחרתי לראשות עיריית דימונה, אטלן זוכר את זה, הוא היה תלמיד שלי, הדבר הראשון שאמרתי, מעכשיו מכניסים, לא בכו לי, לא אכלו לי, לא שתו לי, האחריות היא שלנו. ולכן מי שיושב כאן, החבר'ה הטובים שבאו, מבית החולים, ממכבי, מ – איך אתם נקראים?

'מועצת הנגב'.

'מועצת הנגב', אנשים נפלאים ובוודאי אלי והשר. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שאנחנו אחראים לעצמנו, אנחנו אחראים למה שקורה בנגב. יש פערים, יש פערים גדולים מאוד, כמעט בכל התחומים, אבל אני מאמין שעם שילוב ידיים של ממשלת ישראל ושל כנסת ישראל ושל אוכלוסייה מצוינת שיש בנגב אנחנו יכולים לצמצם את הפערים האלה בצורה מהירה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.

תרשה לי רק הערה. איתן ברושי הגיש שתי הצעות סדר בנושא הבריאות בנגב ובגליל ופה אתה תוכל להתייחס לחלק של הנגב. אם נעשה משהו על הגליל, אז שם תוכל. תודה לך, כי באמת אתה תמיד דואג לנושא הזה.

להלן העובדות, אדוני, ואנחנו נפתח לדיון אחרי שסגן השר יאמר את - - -

זה יהיה באתר של הוועדה.

להלן העובדות. תוחלת החיים בדרום קצרה בחמש שנים מהממוצע הארצי, הנתונים טובים ללפני שנתיים. מספר מיטות האשפוז - - -

זה הצטמצם.

כן, לכן אני מציין לפני שנתיים ואנחנו נשמע את הדיווח של משרד הבריאות, הוא חשוב לנו. מספר מיטות האשפוז במרכז הוא פי שניים מאשר בדרום, פערים גדולים הולכים ומעמיקים בתחום הרפואה היועצת. אני רוצה לשים דגש, אנחנו נדבר על זה, הרפואה היועצת בדרום נמצאת במצב קשה מאוד, קשה מאוד, הגם שפותחים באחווה והצלחנו לפתוח, ותודה לשוש ולצוות מאחווה, הצלחנו לפתוח כבר באוקטובר מסלול לקלינאות תקשורת והם קיבלו עכשיו אישור לסיעוד. צר לי על כך שלא הצלחנו לשכנע את אוניברסיטת בן גוריון שהיא המרכז, כן לפתוח קלינאות תקשורת. עם הצוות החדש שהולך ונרקם שם אנחנו לא מוותרים ונגיע לשם, כי חשוב מאוד שבבאר שבע ילמדו קלינאות תקשורת ומקצועות סיעוד.

וכשבאתי לשר ולסגן השר ואמרתי לו, הוא אומר שהאחות הראשית תאשר את מה שצריך ואנחנו גם נדאג לתקנים להתמחויות. אז יש רצון טוב וצר לי מאוד שהאוניברסיטה, זה אחד הדברים שצריך לעשות שם, שהאוניברסיטה מסרבת בנחישות לפתוח קלינאות תקשורת.

יש פה נציג האוניברסיטה?

מאיר, אנחנו יודעים שהאוניברסיטה ויתרה על ה - - -

לא, תיכף. קיים פער ניכר בין מספר המיטות לשיקום בין המרכז לדרום. ילד בדרום, לצערי הגדול, ימתין כ-13 חודשים לקלינאי תקשורת. בשבוע שעבר הייתה לנו שיחה קשה בדימונה ונדהמתי מהנתונים האלה. מצב הבריאות של האוכלוסייה הבדואית בנגב הוא בין הגרועים במדינת ישראל, רק 16% מתלמידי הדרום זוכים לחינוך לבריאות. אדוני, הזמנו גם את אנשי משרד החינוך, אני לא רואה אותם כאן, כנראה שזה פחות חשוב.

נקודות שהוועדה מבקשת לקבל. בתחום הפרא רפואי, לטווח הארוך, אלה המשימות שסימנו, חבר'ה, תסתכלו עלינו, אני משער שאם השלושה שיושבים כאן יישארו כאן, ואני אעשה הכול, אז אנחנו נעמוד ביעדים האלה. לטווח הארוך, הרחבת עתודת הסטודנטים במוסדות האקדמיים בדרום, אחרי אחווה, זירוז פתיחת מגמות הלימוד במכללת ספיר ופתיחת מגמות באוניברסיטת בן גוריון. בספיר אנחנו בחצי הדרך, יש היענות טובה מאוד בספיר.

בטווח המיידי, העלאת הגמול למטפלים במסגרת הקופות ל-170 שקלים, גובה השתתפות למבוטח בשירות הפרטי. בי"ת, תמרוץ של מטפלים שיעבירו את עבודתם מהמרכז לדרום. אנחנו בונים את הסל הזה, אנחנו בשיח עם הקופות. שאלת התעריפים היא שאלה קריטית. אני מאוד מקווה שנצליח לפצח אצל מנהלי הקופות את התעריפים ולהתקדם קדימה.

בית חולים סורוקה. מאחר שמדובר במצב בו בית החולים היחיד בנגב הינו של הכללית ולא ממשלתי סורוקה איננו נהנה מתקצוב ממשלתי באותה מידה כמו בתי החולים הציבוריים הממשלתיים ובכך נפגעת רמת הרפואה לכלל תושבי הדרום. הוועדה דורשת, אדוני יושב הראש, לשנות את היחס התקציבי לבית החולים ולהביא בחשבון כי מדובר בבית החולים היחידי בדרום. לטובת העניין קבענו פגישות, לצערי הן לא יתקיימו כי התפרקה הכנסת, מתפרקת מחר. פגישות עם שר האוצר, פגישות עם סגן השר, ביקשתי להיפגש גם עם ראש הממשלה, כי אני חושב שכולם צריכים להתייחס לבית חולים סורוקה באמת כבית חולים שהאתגרים שלו הם יוצאי דופן.

אני לא יודע מי מכם מכיר את בית החולים, אבל זכרו שהוא מטפל בכל אוכלוסיית הבדואים בנגב, שציינו כבר שמצב הבריאות שם הוא קשה מאוד. לכן אני אומר לכל מיני בתי חולים שצצו במרכז הארץ, ואני לא אגיד את שמותם, שבאו אליי ואמרו לי אתה, סורוקה, אמרתי: אם אתם תתמודדו עם נתינת בריאות, הענקת בריאות וטיפול רפואי ל-220,000 בדואים שחלקם גרים, לצערי הגדול, בפזורה הבדואית בכפרים לא מוכרים ומגיעים בהמוניהם לבית החולים, אם אתם תדעו להתמודד עם עשירית מהאוכלוסייה הזאת זכותכם לדבר. בינתיים כל העדיפות צריכה להיות לבית החולים סורוקה בנגב, ולא בגלל שאני גר בדימונה. די בסיור אחד בבית החולים בכדי לראות איזה קושי ואיזה אתגרים.

הסכם הרופאים 2020. אדוני, הוועדה מבקשת להמשיך את תעדוף הפריפריה בהסכם זה וכמובן הוועדה מבקשת לקבל בקצרה מאדוני סטטוס לגבי בית החולים השני שכל תושבי הנגב מדברים עליו, איפה אנחנו עומדים, איפה משרד הבריאות. פרופ' גרוטו, אני מקווה שתתייחס לזה.

מוקדים לרפואה דחופה בדרום. הנתונים מראים כי מספר המוקדים לרפואה דחופה בדרום הוא הנמוך בישראל, ואם יש מוקדים הם – חוץ מדימונה, אין הנחתום מעיד על עיסתו, שיש שם מוקד שאני בניתי מפילנתרופיה, עם דיוויד מיראז' והמוקד, עובד, יש בו שש מיטות מיון ושתי מיטות טראומה, יש שם רופאים, זה עובד 24/7, קופת החולים הכללית נכנסה לשם. ממשיכי הדרך פתחו עכשיו, יש שם מרכז של נפרומור שנותן שירות ל-72 חולי דיאליזה מהפזורה הבדואית ומדימונה, עכשיו פתחו שם חדר רנטגן, יש שם גבסים, יש שם מפענחים. באמת זה עובד יפה מאוד. אני לא יודע אם אתה מכיר את הנתון, מנהל בית החולים בסורוקה, אבל כ-14,000 איש מגיעים בלילות, דימונאים, וזה מוריד את העומס מחדר המיון שלך. יכול להיות שאתם מרוויחים פחות כסף, אבל זה מוריד את העומס וכן ירבו.

אז, אדוני סגן השר, אנחנו מאוד מבקשים גם כאן לערוך מיפוי ולהתחיל להקים ביחד עם ראשי הרשויות מוקדי חירום. אני חייב להגיד, גם בזה, בכדי שחלילה לא ייראה פה שום דבר פוליטי, אלא של מפגש של אנשים שליבם ופיהם שווים, כשאני טיפלתי בחדר המיון בקרית שמונה נתקלתי בשר בריאות שבא לראש העיר ואמר לו: קח כסף. על 300,000 שקלים שבצדק גם אני תמכתי, כשבאים ומקימים מרכז לרפואת חירום בשעות הלילה, רצוי שגם ראש העיר ייתן דמי רצינות, על 300,000 שקלים זה נתקע שנה, נכון? משהו כזה. פשוט, ראש העיר אמר שהוא לא רוצה לשלם: אתם רוצים תעשו, אתם לא רוצים אל תעשו. לא, אני מכניס לכאן - - -

הוא לא יכול לאשר את זה יותר עכשיו.

הוא לא יכול להגיד כי הוא לא נמצא שם. אגב, למרות שאנחנו כראשי ערים יכולים תמיד להגיד שראש עיר לא אחראי לבריאות, מסתבר שלפחות במקומות פריפריאליים, כשאין רופא באמצע הלילה נוקשים לך על הדלת כראש עיר ומבקשים אקמול. בשתיים ובשלוש לפנות בוקר. אתה אחראי על הכול. לכן הבהרתי את זה לראשי הערים וטוב יעשו אם הם ישלבו ידיים גם עם פילנתרופיה וגם עם משרד הבריאות.

חינוך לבריאות. אמרנו, רק 16% מתלמידי הדרום זוכים לחינוך לבריאות לעומת 92% בתל אביב. אנחנו פנינו למשרד החינוך, אנחנו בשיח עם משרד החינוך, הדברים הולכים לאט, אבל אני אומר לכם שבסופו של דבר כל בית ספר יצטרך להיכנס לתוך התכנית הזאת של חינוך לבריאות. השמנת ילדים, אני יכול לספר על תכנית שעשינו ביחד עם קופת חולים מכבי כשהייתי ראש עיר, תכנית של שלוש שנים ששינתה את חיים של ילדים בתוך בתי הספר והילדים ידעו להביא את ההורים שלהם. צר לי מאוד שבנגב - - -

הילדים השתלטו על המקררים שלהם.

הילדים הם מובילי שינוי בתוך הבתים. כשילד בכיתה ב' ו-ג' ו-ו' מקבל שיח שקשור לבריאותו, בדברים האלמנטריים, החל מלאתר ילדים ולטפל בהם בצנעה בתוך בית הספר, הם ילדים שיודעים להביא את ההורים שלהם.

ברפואה יועצת זמני ההמתנה, אנחנו גם נשמע את האנשים המופלאים שעוסקים בזה. לאחר שבחנו את הנושא אני מבקש - - - רק אם משרד הבריאות יפעל לקביעה בחוק שזמני ההמתנה לרפואה יועצת בדרום, בדומה לזמנים במרכז. בשבוע שעבר הקואליציה הפילה הצעת חוק שאני הגשתי, נכון שהיא מאוד דרמטית, אבל חשבתי שאין ראוי מכך. סגן השר ביקש ממני להפוך את זה להצעה לסדר והתחייב ש – הוא אמר לי שהוא הצביע, וגם אלי, בגלל קואליציה ואופוזיציה, אבל שניהם התחייבו לקחת את הצעת החוק ולהתחיל להתייחס אליה.

הצעת החוק בעצם פונה לקופות, שאם אזרח מקבל בדיקות לעשות אנחנו הקצבנו תוך כמה זמן הוא צריך לעשות בדיקה דחופה, תוך כמה זמן הוא צריך לעשות בדיקה כזו או אחרת. הצעת החוק לא מושלמת, אבל היא צריכה לנער את הקופות, היא אומרת שבמידה שאתם לא עומדים בהתחייבות הזאת יילך אותו אדם לסקטור הפרטי, יעשה את הבדיקה הזאת, יעשה את הטיפול הזה ויקבל את מלוא הכסף. בקלינאות תקשורת עושים את זה, יש הגבלה שלושה חודשים, אבל לצערי - - -

אבל זה לא טוב, אנשים בורחים לפרטי.

חברים, הצעת החוק - - -

אנשים, אותו דבר כמו ב - - -

הערת ביניים כן, ליותר אתה חייב להירשם.

בדיוק, אבל אני רוצה שתבינו, לא תהיה לנו ברירה אלא לזעזע את המערכת. אני דווקא חושב שהצעת החוק הזו תגרום לכך שקופות חולים ייכנסו לתהליך של התייעלות. ברור, ויגיד את זה מנהל בית החולים, בבית חולים סורוקה יכלו לצמצם הרבה מאוד מהתורים אם מנהל בית החולים היה מקבל תקנים להפעיל את מה שיש לו 24/7. אני חושב שמנהל בית החולים יגיד את זה. זה חלק מהעניין. להתייעל, לבדוק וכמובן לקבל תקציבים מהממשלה.

מחסור ברופאים ואחיות, מעבר לתמרוץ ומתן חוזים אישיים שיעבדו בדרום מבקשת הוועדה לבחון באמצעות צוות מיוחד לוועדה, משרד הבריאות ומשרד החינוך, גיבוש תכנית להשארת בוגרי מגמת רפואה באוניברסיטת בן גוריון לעבודה בנגב ועידוד של צעירים תושבי הנגב ללימודי רפואה. חשבנו שבאמת יש את זה, כי כל פעם חשבנו ש – כשניהלתי בית ספר ורציתי שיהיו לי מורים למתמטיקה לקחתי את הבוגרים, שלחתי אותם, עזרתי להם שלוש שנים והם חזרו לבית הספר. הייתי בטוח שיש את זה ברפואה, לצערי אין את זה ברפואה. אין היום שום גוף מתכלל שבא לסטודנטים או לצעירים מוכשרים בנגב ואומר להם שתלכו ללמוד א', ב', ג', אנחנו נממן את הלימודים שלכם. אין גוף כזה, כל הזמן נסמכים על משרד האוצר ומשרד הבריאות, אבל אין תנועה שבאה ודורשת את זה, ראשי ערים, עמותות, הרשות לפיתוח הנגב, מנהלי בתי החולים.

אנחנו בדרך להקמת תנועה כזאת שהיא א-פוליטית, שחד וחלק אומרת שאנחנו צריכים לקחת אחריות וחלק מלקיחת האחריות זה לאתר את הסטודנטים המצוינים האלה דרך בתי הספר, לבנות להם סל לימודים, לבנות להם סל שגורם להם לחזור למקום, בפירוט של עשר שנים קדימה. אנחנו חייבים לעשות את זה, אנחנו בתחילת הדברים. רק לסבר לכם את האוזן, בכדי לפגוש את האנשים ולבנות את התכנית לקח לנו בערך חצי שנה, אבל לכל מקום שאנחנו מגיעים הלב פתוח, צריך רק לבוא עם תכניות ברורות.

והעיר אילת, אדוני. אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, היות שאתה התעסקת עם זה ישירות, בבקשה.

תרשה לי רק הערה לגבי הדברים שהצגת ורמזת, אולי תרשו לי להיות קצת יותר לא נעים, הוא כהן, הוא חייב להיות מנומס, היום התחרות בין הקופות הפכה להיות פשוט אכזרית, בלתי נסבלת. ציינת את זה כשדיברת על האפשרויות של שירותים של סורוקה. אני הייתי צריך קטרקט, צ'יק צ'ק, ובלי פרוטקציה. תדעו, אני לא מבקש שום פרוטקציה לעצמי, שום דבר. יש תורים, יש אפשרויות לקלוט יותר, אבל מצד אחד הקופות לא מפנות, הן מעדיפות לעשות את זה אצלן, לא להשתמש בשירותים אדירים שיש בסורוקה, באמת הם הגיעו לרמות מדהימות, והן מעדיפות, בגלל הרווח הכביכול קטן, אנחנו רואים אפילו היום באסותא אשדוד, יש חדרים נפלאים סגורים באותה רמה שיש בסורוקה ולא מפנים אותם, מעדיפים אצלם.

לכן הבעיה המרכזית, אדוני סגן השר, ואני מאחל שתהיה גם בעתיד שר בנושא הזה של הבריאות, היום יש תחרות אכזרית בין הקופות ודחפתם את התחרות הזאת לרמות, ודחפו הקופות לרמות בלתי נסבלות. לפעמים זה כבר, התחרות נעשית אוטומטית כי אנשים אומרים: בשביל מה אני אלך לאסותא או לכללית באילת? אני שייך לקופה אחרת, אז אני לא אלך, כי אף אחד לא מקבל אותי. וזה לא נכון. זאת אומרת התחרות הזאת הפכה להיות פוגעת בשירותי הבריאות במדינה. אני חושב שזה נושא שכדאי שתשים עליו את הדגש.

באילת יש בית חולים, יש לי זכות קטנה להגיד שהוא גדול יותר ממה שהוא היה לפני עשר שנים, אבל הוא לא מספיק, וציינת. לא היה חדר מיון, יש חדר מיון יחסית טוב, אבל אין שום מחלקה, לא לגריאטריה, לא לשיקום, על כל דבר צריך, בוודאי ללב ודברים מסוג זה שיש צורך בהתערבות דחופה. הוא גירעוני, לא מתוכנן לו שום גידול עתידי כדי לתת לו את האופציות שיאפשרו לו לתת תשובות גדולות יותר. הוא לא משמש כמרפאות חוץ לקופות האחרת. פשוט יש פה הרגשה שזה בית חולים שיש לו מצד אחד פוטנציאל מטורף, עכשיו שעבר החוק של תיירות מרפא, מי לא מסתכל על אילת עם המושג של תיירות, עם תשתית תיירותית אדירה שיכולה לשרת את הבריאות ולהרוויח כסף, וזו לא בושה להגיד כאן, כשמדברים על בריאות, שזה רווחי, ואנחנו מרגישים שבאילת, הרגשנו שאנשים עוזבים את העיר בגלל הפחד.

פעם בדימונה חלק מהחברים שלנו עזבו מפני שהם אמרו שאם יקרה להם חס וחלילה משהו דחוף אחד לא יספיק לטפל בהם. את זה צריך לעצור, כי אילת היא עיר אסטרטגית ובכל ראייה של המדינה היא חייבת להיות עיר חזקה, אנחנו חייבים לעשות אותה חזקה. הבריאות כמו החינוך אלה הדברים שמושכים ומשאירים אוכלוסייה במקום.

אלי, אני יכול הערה לפני שהם עונים?

כן, אני רק אגמור. אנחנו גמרנו את התכנית של אילת, אנחנו נשאיר אותה לעתיד למי שירצה להמשיך אותה, אני מקווה. לא עשינו קריאה ראשונה, זה קצת יותר בעייתי להבטיח רציפות, אבל בהחלט אנחנו השקענו הרבה מאוד בנושא הזה, יחד עם הצוות הנפלא שלי ואנשי אילת ואנשי קופת חולים. לפני שבוע, פחות אפילו, מנכ"ל הכללית, יחד עם הצוות שלו, הגיעו כדי שנקדם את הנושא הזה וקיבלנו תמיכה מקצועית וגם מוסרית מאוד חשובה לתכנית שהצגנו על אילת ואני מקווה שיום אחד היא תצא לפועל כי זה רק טוב לכולם.

אדוני היושב ראש, חבריי וסגן השר. אני רוצה להגיד כמה הערות ובאמת הנושא הזה, אני חושב שהוא חשוב, אני חושב שזה נושא מרכזי בחוסן החברה והאוכלוסייה.

מאיר, אתה רוצה לדבר על כללית? אתה סיימת?

אני סיימתי, אני מעדיף לשמוע את החברים.

אני אגיד שתי הערות. אני חושב שהדוח הזה הוא חשוב ואפשר כמעט להעתיק אותו גם לאזור הצפוני, אבל אני רוצה להגיד הערה עקרונית, שאני חושב שהיא חשובה בתחום הבריאות, שהאחריות של הממשלה היא מלאה על הבריאות. יש הרבה נושאים שאתה יכול להגיד שמתחלקים באחריות, ובצבת הקיצור אני לא אמנה את זה. עם כל הכבוד לשלטון המקומי, אמרת פה מקודם, מאיר, או אלי, אז יש משקל לראש עיר כזה או אחר, ראש מועצה, אבל הבריאות היא ברמה לאומית, היא חוצה גבולות מוניציפליים, היא אחריות מלאה של הממשלה על כל זרועותיה והיא יעד לאומי משום שבלי בריאות אין פיזור אוכלוסייה, בלי בריאות אין ישיבה לאורך הגבולות ובאזורים הקשים, וכל אחד פה מכיר את האמירות האלה. יש מעט תחומים והבריאות אולי הוא המרכזי, ולכן אני ראיתי לנכון להיות מעורב, גם בתפקידיי בעבר, הבריאות היא באחריות מלאה של הממשלה. אי אפשר להתחלק באחריות לבריאות.

אני זוכר את הוויכוח שהיה פה בדיון מאוד קשה עם סורוקה ואז סגן השר אמר: מה אתם רוצים ממני? לכו לאלי דפס, הוא כבר עבר עוד שני מקומות מאז. החלוקה הזאת, ואני בא מקופת חולים, אתמול האוצר כתב קופת חולים בהעברות התקציביות, אמרתי להם: תכתבו שירותי בריאות, אחרת לא נאשר לכם, אבל החלוקה הזאת לא מעניינת את הציבור. יש פה טענה על מחלוקת ומתיחות בין הקופות, זה מתחיל במחלוקת עם הממשלה על סדר העדיפויות. אם אתם חושבים שלבן אדם זה משנה איפה מאשפזים אותו או אם זה קופת חולים כזאת או כזאת? הוא צריך בריאות, בלי בריאות הוא לא יהיה בשום מקום.

לכן אם אני יכול להמליץ משהו, אני הייתי משחרר את הציבור מהשאלה הזאת של איזה קופת חולים, העיקר שתהיה בריאות. אני הגשתי באמת פה הצעה, אולי זה כבר לא יהיה - - -

מה שאלי התכוון, סליחה, אני אומר שאם - - -

אני מכיר את זה.

אם ישכילו הקופות לעבוד בשיתופי פעולה דווקא בפריפריה יכולים לתת מענה גדול מאוד.

ברור, אבל בכלל שיתוף פעולה זה קשה בישראל. זה מתחיל בממשלה שהתפרקה וזה עובר לכל מקום אחר. אפילו בתוך המפלגות הדתיות יש קושי בשיתוף פעולה. אז שיתוף פעולה זה קשה.

אפשר לחשוב שאצל החילוניים - - -

רגע, אני אומר שזה קשה, אבל בוא נחזור לעניין, כל איחוד, אני בעד חיבורים, אני לא מאמין בחלוקות. יש לי אמירה שאומרת שבעידן הכפר הגלובלי אין שום חשיבות לגבול המוניציפלי. רק בראש שלנו, הייתי ראש רשות, מחלקים את הארנונה.

אני רוצה להגיד שהפערים הם מאוד גדולים בין המרכז לפריפריה וכשהייתה ישיבה עם שר האוצר והיה דיון על תקציב 2019, אני אז אמרתי לו, לא יודע אם אלי היה בישיבה, שהוא חייב לצאת עם תכנית לאומית להצלת הבריאות בישראל. היו פה עכשיו שתי ישיבות, אחת בכספים, מאוד סוערת, שלא העברנו כסף בימים האחרונים כי הממשלה לא עומדת בהתחייבות לאזן בתקציב של בתי החולים הממשלתיים ואחרים. כלומר הפערים לא מתחילים בוויכוח בין הקופות, אלא בנקודת המוצא של התקציבים שעוברים לכל המערכת. ואז אני קראתי, מה שהזכיר פה יושב ראש הוועדה, שגם אני מצטרף לברכות, שצריך תכנית לאומית להצלת הבריאות בישראל, לקצר את התורים ולסגור את הפערים בין הצפון, מרכז והדרום.

אמר שר האוצר, בגילוי לב, הוא אמר לי: ברושי, זה עוד לא קרה לי אף פעם, שאני מקבל את דעתך בלי להתייעץ עם הפקידוּת לנוכח השידור המוקלט. זה לא בדיוק קרה עד עכשיו.

חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא ברוך הבא.

אבל אין ספק, גם בקרב חבריי, ברור שנושא הבריאות יעלה גם בבחירות.

בוא נאפשר לסגן השר, ברשותך.

כן, אני רק רוצה להודות לסגן השר, שהוא תמיד נענה לכל פנייה בכל תחום והצוות שלו. אני חושב שזו גם נקודה חשובה, גם ברמה של הפרט וגם ברמה של מערכות ואמצעי משפט שיחולו רק על אילת, אילת זה לא עוד חלק מהנגב, המרחק בין אילת לבית חולים בבאר שבע הוא 240 קילומטר, לכן מדברים על הליקופטר, לא על ארקיע, לצערי. אילת זאת אופרה עצמאית שכוללת גם הרבה מאוד תיירות, הרבה מאוד כוחות צה"ל וגם כוחות זרים וגם היא הכתובת והמחוז ליישובי הערבה הדרומית, זה מחוז שלהם. לכן זה אילת והערבה וזה לא עוד חלק מהנגב, במובן הגיאוגרפי בוודאי, אבל במובן הבריאותי זאת חטיבה נפרדת וככה צריך להתייחס אליה. תודה.

תודה לך. בבקשה, אדוני סגן השר.

תודה. ברשותך, אדוני היושב ראש, חבר הכנסת מאיר כהן, ברשותכם אני אתחיל ואני אתן לאיתמר להגיד חלק מהדברים, אבל אני רוצה רק את הדגשים ששמנו. קודם כל בית חולים נוסף יקום. אנחנו מתקדמים בבאר שבע, פיתחו שטח, מתקדמים בזה. תהיה מלחמת עולם בין משרד הבריאות, אם אני אהיה שם, לבין משרד האוצר.

זה לא משנה מי יהיה שם.

לא, תשמע מה אני הולך להגיד, אתה מתכוון שחייבת להיות מלחמת עולם בין שר הבריאות לבין שר האוצר, אבל לא התכוונתי לזה, השאלה איזה סוג בית חולים. אני עומד על זה שהוא יהיה ממשלתי. אני לא בטוח ואני בטוח שלא, שהאוצר לא רוצה. אז זה יהיה דיון כשיגיע זמנו, בינתיים אנחנו מתקדמים בתכנון - - -

רק שתדע שזו החלטה שגורמת לחששות בסורוקה ובכללית.

זה לא אומר שום דבר לגבי בית חולים סורוקה. את בית חולים סורוקה צריך לחזק, את בית חולים סורוקה צריך לשפר וצריך להוסיף כל מיני דברים שם, יש הרבה דברים לעשות שם וזה לא סותר כהוא זה בית חולים חדש. בית חולים חדש ייקח שמונה שנים מינימום, אולי אפילו עד עשר, ולכן זה לא רלוונטי. צריך קודם כל לחזק את בית החולים הזה ולקדם את שני הדברים.

בטח הבדל גדול, ואני אתן לכם דוגמה. כל בית חולים, בממשלה הייתה שביתת אחיות, קיבלו תוספת שכר, הממשלתי, אמרתי, יקבלו את זה. להוסיף לבית החולים זה אוטומטי. לציבור, לקופת החולים, לא בטוח שזה היה, אז זה נבלע כי את התוספת הוא צריך לשלם. זה הרבה דברים, אני לא רוצה להיכנס לזה, אז זה קודם כל בית החולים יהיה.

חדרי מיון קדמיים. נכון, אתה היית, יש היום גם בירוחם, יש עוד כמה, יש דברים יפים, יש גם בערד משהו יפה. יש 16 מיטות דיאליזה בערד שבונים עכשיו. יש דברים חדשים שזה בהחלט יוריד. אגב, יש גם במגזר הערבי, יש כמה חדרי מיון קדמיים.

בנגב איפה?

ברהט.

עשינו, רק מה? אי אפשר בכל מקום. עשינו כלל של כמה זמן הדרך לבית החולים, זה 20 דקות, 25 דקות, לא יותר, זאת אומרת אם זה פחות אז לא עושים.

סליחה, סגן השר, חדרי המיון הקדמי, לוקחים בחשבון שיש כפרים שהם יותר רחוקים, אבל המצב ה - - -

קודם כל אתה צודק, אבל - - -

אבל המצב הסוציואקונומי שאנחנו יודעים שהוא נמוך, ואז ההשתתפות שלהם.

תן לי, תן לי. ידעתי שאתה מגיע. יש הבדל עצום, אני לא יכול בכל מקום, אין לי אפשרות. אל תשכח שכרגע התקציב של חדרי מיון קדמיים מחולק שליש, שליש, שליש. כן, איתמר? 500,000, נדמה לי, משהו כזה, לכל אחד, זה הרשות הקדמית וגם אנחנו וגם - - -

והקופות.

כן, זה כל אחד. אין לי לזרוק 30-20 מיליון שקל. אבל פתחתי, עשיתי. עשיתי וזה הציל את המצב, גם של בתי החולים הקרובים, זה מונע שמישהו ששבר יד ורגל, הוא לא צריך לנסוע לחדר מיון, הוא מקבל את זה בחדר מיון קדמי. זה בהחלט מוסיף, אבל שאני אגיד לך – עוד מעט נגיע לכל דבר, מאיר רמז לזה, הוויכוח איתי. אגב, הוויכוח התחדש לאחרונה עוד פעם, אז יש שני כללים, עשינו משבע בלילה עד שבע בבוקר, צריך חדר מיון קדמי, שבלילה יהיה מענה לכל אחד. ביום יש קופות חולים ואני לא רוצה שישתמשו בזה ביום. לא רוצה.

מסכים איתך.

אבל זה היה חלק מהוויכוח. בי"ת, היו מקומות שהתחילו לרמות אותנו עם השעות וזה, אז במקום להילחם ולעשות דברים, אמרתי שזה לא חדש, בואו נוריד את הכסף ובינתיים אני מוכן שתעשה משבע עד 12 בלילה. פחות שעות, אבל לפחות תן לי משהו, מענה חלקי, אני אתן לך פחות כסף. כי היו מקומות שלא יכלו לעמוד בזה, לא בכסף ולא בשעות, היה חסר רופאים, יש כל מיני בעיות. אבל אני לא אתפשר, לא אתן לצרף את זה לבית חולים, לעשות על זה כל מיני קומבינות, אני לא אתן לזה. זה היה אחד הוויכוחים שהיה וזה אחד הוויכוחים שקיים, אני עומד על דעתי. לכן אני אומר שאנחנו בודקים את זה, אנחנו נוסעים ממקום למקום, בודקים את כל המקומות האלה ואם אנחנו רואים ונראה שיש בעיה, שהם לא שומרים על הכללים של המתווה שעשינו להם, אז אנחנו נפסיק את זה.

אני אתן לכם דוגמה לאחרונה. יש התפתחות הילד, נורא חשוב, היה דיון בוועדת כספים, היה חסר כסף, באו להתלונן. אמרתי במקום, בדיון, לאוצר, על המקום: אני מוסיף לך 20 מיליון שקל ממני, להתפתחות הילד רק, כמה אתה נותן? תן לי מצ'ינג.

תוספת בכל הארץ?

כן, לתקציב שישנו. לא הייתה ברירה, הבטיחו, בסדר. אתה חושב שקיבלתי את זה?

אני יודע שלא.

אני ביקשתי דיון עוד פעם על זה, לפני פיזור הכנסת. אי אפשר לעבוד ככה, קיצוצים, לא מקיימים. אני אומר לך עוד דבר, אני לא מאשים את השר, אני אומר לכם חד משמעית, לא מאשים את השר. אנשי האגף, אין אף אחד מאגף התקציבים ואם יש אני אגיד את זה כפול ומכופל, שהוא ישמע, הם לא עומדים בדברים.

בהבטחות.

יש פה נציג האוצר? אתה יכול להתקרב?

שלחתי לכם מכתב, איפה ה-20 מיליון, לא קיבלתי תשובה.

כן, אני מכיר אותו גם.

את שמך, בבקשה, לפרוטוקול.

רועי רייכר.

אתה בסדר בדרך כלל, מה אתה עושה לנו בושות? מה קורה באמת עם ההודעה של סגן השר, בנושא של ה - - -

באיזה עניין?

התפתחות הילד.

בעניין התפתחות הילד, אני לא מכיר איזה שהוא - - -

יש לי הצעה בשבילך, אנחנו פה עוד כחצי שעה, אולי תבדוק את זה ותחזור אלינו?

בשמחה רבה.

אני מציע לך, אם אתה רוצה להיות הגון, תיכנס לוועדת הכספים, תבקש את הדיון על התפתחות הילד מלפני שבועיים או שלוש, לא זוכר, ותקרא מה שכתוב שם, גם ממני וגם ממשרד האוצר, ותחזור, תהיה שקוף. בוא נראה, בסדר?

ותחזור עם בשורה טובה, בבקשה. תודה לך.

לא רק מה שנאמר, אלא מה שייאמר.

עכשיו בוא נלך לקופת חולים כללית, נתחיל עם סורוקה. יש בעיה עם משרד הבריאות, בעיה שאני לא - - -

בתי החולים של הכללית.

כן. אני לא רואה את זה אפילו כבעיה, יש דברים שמשרד הבריאות לא מתערב. בכללית, בבתי החולים שלהם. למשל שאני אתן להם פיתוח, אני לא מתערב למי מיועד.

הפיתוח שבוצע על ידי המשרד, הוא לא מכוון מראש?

הוא מקבל תקציב פיתוח, איקס כסף לקופת חולים כללית.

אתה מדבר על הכסף למיון בסורוקה?

אני מדבר כללית - - - לא פעם בינינו, פעם המנכ"לים הקודמים, לא היום, אודי הוא מנכ"ל נהדר, אבל אני אומר שהיו לי ויכוחים הרבה פעמים, אל תשקיע כל כך בבילינסון, תשקיע בסורוקה, תשקיע בקפלן. אתה יודע שבקפלן, באחד הימים הייתי, נדהמתי, שש מיטות בפנימית בחדר אחד. צרחתי, אמרתי להם שאני אסגור את בית החולים אם לא יעשו מזה כמה חדרים. יש דברים שצריך לשנות והם משנים. בכלל קפלן, אני מניח שהם מתכוונים עכשיו לשפץ, לשדרג את זה יותר. אז יש דברים שאני לא מתערב, אני לא יכול להכניס למיון, לתת יותר כסף למיון, אני סומך על אודי, אודי עושה עבודה טובה.

הכפרים במגזר הבדואי. במגזר הבדואי חסר כמה דברים. כמה דברים עשינו וכמה דברים לא משתפרים. אל"ף, חסר שם חינוך, שלא יתחתנו בני דודים, זה עושה לנו המון בעיות. לצערי, אני לא יכול להגיד לכם שיש לי בשורה, שאנחנו משתלטים על זה. תן לי רגע להגיד את הכול. מצד שני, עשינו דברים שאני חושב שהמשרד יכול להיות גאה בזה. למשל חיסונים, הייתה תקופה לא טובה שם, היום זה באחוזים מאוד גבוהים. כמה זה? 90 ומשהו אחוזי - - -

במגזר הבדואי.

בבתי הספר 95%.

זה גבוה מאוד.

זה אפילו מעל הממוצע הארצי.

זה טוב, פעם זה היה נמוך מאוד, זה היה קטסטרופה. אז עשינו את זה. אגב, אנחנו עושים חיסונים לשפעת בבתי ספר, עד כיתה ד' כבר, עושים את זה בתוך בתי הספר. אז יש דברים שעשינו שם. יש לחצבת. הייתה בעיה. קודם כל חצבת עבר מן העולם, אצלנו, אני מקווה, זה הכול היה יבוא, מסוג היבוא שאנחנו לא אוהבים, יבוא מחוץ לארץ.

זה הברחות, לא יבוא מסודר.

כן. אגב, שאלתי במשרד לפני כמה ימים, למה לא עשינו כמו שעשינו בשפעת החזירים, בשדה התעופה. אפשר לעשות היום, לראות יש לו חום, אין לו חום, יש היום דברים, עשינו את זה פעם. חבל שלא עשינו את זה הפעם, אבל צריך ללמוד מכל דבר. לא חשבנו שחצבת תתפתח. אנחנו מחוסנים, מי שקיבל חצבת כאן בעיקר זה היה אנשים שלא חוסנו, בגלל השקפה או כל מיני דברים אחרים, בדרך כלל, או שמישהו קיבל חיסון אחד, לא את החיסון השני. כאן בארץ זה די מסודר, אנחנו בין הגבוהים בעולם בחיסון.

אלה הדברים הגדולים. אילת, אני אומר שוב פעם. אני מוכן, אם אתם רוצים, לעשות סדר באילת. סדר זה - - -

אנחנו עובדים עם הצוות שלך, מוריס וקומפני, כל החבר'ה מאוחדים.

מוריס מצוין, אני זכיתי בברכה עם מוריס, אני אומר לך את האמת, אבל יש דברים שאני יותר קיצוני ממנו.

בכל מקרה נציג.

בגמרא כתוב, כל עיר שאין בה רופא, אסור לגור בה. אם אין צנתורים, אסור לגור בה. חבר'ה, שיהיה ברור, צריך להציל נפשות, לא יכול להיות שיעבירו – המינימום שעשינו, דרך הטיסות זה בסדר, לא הייתה לנו ברירה, כי רופאים לא רוצים לבוא לשם, אבל בהחלט צריך לחפש פתרון. אגב, אני לא מאשים בזה את קופת החולים, בית חולים יוספטל, כי אני חושב שהמצב הוא שרופאים לא רוצים לבוא, עובדה שלא רוצים לבוא. אולי אם היו נותנים להם שבוע חופש באילת, אולי - - -

תודה. איתמר, בבקשה, עשר דקות.

אדוני, אחרי זה, ב-20 דקות, הגיעו אנשים מהדרום והגיע מנהל בית החולים והגיעו חבר'ה שעוזרים כל השנה ועובדים אפילו יותר מאיתנו ואני רוצה, אדוני, שאנחנו נאפשר להם לדבר, לכן נקצר בדברים שלנו.

אוקיי. אנחנו פה עד עשר וחצי.

אני אקפוץ על חלק מהדברים שהכנו ו - - -

שוב, אני מזכיר ששתי המצגות הן באתר של הוועדה.

אז באופן כללי אני רוצה לומר שבכלל במשרד הבריאות יש עיקרון של - - -

אנחנו חילקנו את זה לחברי הכנסת?

כן, חילקתם.

בכל אופן מה שאנחנו עושים, אנחנו קוראים לזה שוויון בבריאות בכל מה שהמשרד משקיע ומחלק.

שלום, חבר הכנסת מסעוד גנאים.

בכל מה שהמשרד משקיע ומחלק, אם זה מיטות, אם זה מכשירים לבדיקות, אם זה מבחני תמיכה שאנחנו נותנים בקופות החולים, בכול יש תמיד תעדוף לפריפריה, זאת אומרת אדם בפריפריה מקבל בין פי אחד וחצי לפי שניים לעומת מקום אחר ותיכף אני אראה את זה גם בנתונים.

אז אנחנו מדברים על נושא של פערים בתוחלת החיים, אנחנו רואים שזה משהו שנמשך 20 שנה, בממוצע הארצי יש בין שנה לשנה וחצי, אנחנו רואים גם בצפון וגם בדרום. פה רואים בצבע אדום את הדרום, בערך שנה וחצי פער בתוחלת החיים בין מרכז לפריפריה. אפשר לראות פה לפי מחוזות, זה מחולק, עוד פעם, מחוז דרום נמצא כאן, תוחלת החיים הממוצעת, זה האדום, זה 80 שנה, לעומת 82 שנה באזור המרכז. זה אחד הפערים שאנחנו רוצים לטפל.

גם בתמותת תינוקות אנחנו רואים את ההבדל. אפשר לראות את המצב בדרום, גם ביהודים, אבל במיוחד בערבים, שזה האוכלוסייה הבדואית. הזכיר את זה סגן השר, זה היה בעבר 17, הצלחנו להוריד ל-11, אבל שם די נתקענו וצריך לראות מה אנחנו יכולים לעשות הלאה כדי להוריד תמותת תינוקות.

אתם חייבים לשלב את איכות הסביבה עם העבודה שלכם, כי חלק מהבדואים שגרים באזור רמת בקע סובלים מאיכות סביבה איומה. אתם יודעים בכיוון מסוים, לכן יש גם לידות לא רצויות. הדברים אלה דורשים היערכות לא רק של משרד הבריאות, אלא של איכות הסביבה ומשרד הפנים מפני שהזיהום שם פוגע מאוד קשה בלידות החדשות.

פרופ' גרוטו, את הנתונים האלה אנחנו מכירים כולם, כל אחד שיושב כאן. אנא תתמקד במה - - -

אוקיי. אחד הדברים שנעשו, בשנת 2010 נחתם הסכם הרופאים שנותן תעדוף לפריפריה בצורה בולטת, השכר יותר גבוה, ואפשר לראות שמאז, אם מספר הרופאים ל-1,000 נפש היה 2.2 בדרום ב-2008 היום זה 3.1. עדיין פחות ממה שקורה במקומות אחרים ומתל אביב, אבל בהחלט אנחנו רואים שיש דברים שאפשר לשפר באמצעות מנגנונים של תמריצים, למשל בשכר.

אבל לצערנו ראינו שהתמריצים ירדו בשנה האחרונה.

ב-18' ו-19' יש עדיין תמריצים ואנחנו עכשיו רוצים שימשיכו את זה גם ל-20'.

יש תמריצים, אבל מי שהתחיל בספטמבר, יש שם - - -

מתחילת השנה עד אוגוסט.

בדיוק, עד אוגוסט, אנחנו נתייחס לזה. בבקשה.

גם בתחום של מקצועות פרא רפואיים, יש בהחלט עלייה במספר המועסקים, אבל אנחנו יודעים שיש קושי בגלל הנושא של הפרטי, ודיברנו על התפתחות הילד, אני לא רוצה להרחיב בנושא הזה, אבל באמת אחד הדברים שאנחנו צריכים לדבר עליו זה אחד התנאים של האוצר לתת את הכסף, זה לבטל את החוזר שיש בו החזר, ולכן אנחנו באמת במחלוקת איך להתקדם בנקודה הזאת, זו שאלה לדיון נפרד, אני לא רוצה לעכב פה את ה - - -

האם יש שיח של משרד הבריאות לגבי התעריפים?

כן, יש בהחלט. האוצר מתנגד לקבוע מחיר מינימום, אנחנו במשא ומתן איתו על הדברים הללו.

יופי, בסדר גמור.

מענקי רופאים. אני ארוץ על זה, רק בתור כותרת, אז אמרנו שיש את הנושא של המענקים. תגבור הכשרת אחיות, נפתחו הרבה מאוד תכניות גם בצפון וגם בדרום, כולל תכנית ייעודית בחברה הבדואית בדרום כדי להביא אחיות. תחום התפתחות הילד, הזכרנו. בשנת 2018 לפחות 40 מיליון יש לנו, אנחנו עכשיו במשא ומתן עם האוצר על תוספת מעבר לסכום הזה, כשהמטרה שלנו באמת ל - - -

ה-40, זה הסעיף האחרון שיש בעיה.

כן, המטרה היא לתמוך כבר ב - - -

יש לך תשובה בשבילנו?

אני עכשיו עובר על פרוטוקולים.

עובדים על המחשב, מחממים אותו?

בדקת את הפרוטוקול?

אני עכשיו מסתכל.

המטרה שלנו בתוספת זה גם לתמוך ביחידות, לא רק דרך מבחני תמיכה לקופות החולים, גם ישירות ביחידות, שהרבה פעמים מופעלות גם על ידי הרשויות המקומיות.

למה באמת אין החלטה לתמוך ישירות ביחידות? תעשו את זה.

לא, זה מותנה ב – זה התוספת ש - - -

אם הכסף הזה יגיע, אתם יודעים לשלוח אותו ישירות?

אנחנו נמצא את הדרך לעשות את זה, או באמצעות מבחני תמיכה.

מבחני תמיכה? שיגיע אליהם ישירות.

כל עירייה, שתעשה מה שהיא רוצה. אתה מדבר על התפתחות הילד?

רק התפתחות הילד.

רק התפתחות הילד, אבל בלי התוספת הזו היא לא יכולה להתקיים.

תכנית לקיצור תורים, תכנית לצמצום זמני המתנה. כמו שכמו ניתן, מקדם של 10% ואמרתי שניתן תוספת במקרה הזה, במקרה של 10% למשקל בבתי החולים בפריפריה. זו תכנית של קיצור תורים בכל האזורים. ב-2017, עוד לא סיכמנו את 2018, בתי חולים בדרום קיבלו 16 מיליון שקל במסגרת התכנית לקיצור תורים.

בפריפריה פה אתה מתכוון רק לדרום או גם לצפון?

בדרום 16, בצפון 25. בגלל הזמן אני לא רוצה להתעכב, אלא בעיקר אני מתמקד על הדרום כי זה הנושא של הדיון.

פרויקטים של פיתוח בדרום. סגן השר דיבר על הנושא של בית חולים ציבורי נוסף בבאר שבע, לפי החלטת הממשלה 2025, שזה יהיה בית חולים של 500 מיטות אשפוז בשלב ראשון.

רק שימו לב, המועצה בנגב, זה כבר נמצא בשלב של הקמת ועדת מכרזים באוצר. כלומר בית החולים מתקדם מאוד.

זה רץ אפילו.

מיטות בסורוקה. הייתה לנו בעיה עם ההקצאה הקודמת של סורוקה, אבל הבנתי מדיווחים שזה נפתר, תוספת של קרוב ל-90 מיטות מהפעם הקודמת וב-2017-18 שצריכה להיות תוספת נוספת של, אפשר לראות לפי הפירוט, סך הכול 50 מיטות, 15 ביולדות, 16 באורתופדיה, אני לא אכנס לכל הפרטים, זה ייצא גם עכשיו.

שמשרד האוצר צריך גם לתת את הדעת על המיטות, חלוקת המיטות, למה אנחנו לא זוכים לקבל את האישורים על חלוקת המיטות? לא משייכים לנו את המיטות.

עם המיטות באה גם תוספת כוח אדם.

אני רוצה להבין. ב-2018-19 אמורות להיכנס עוד 50 מיטות לסורוקה? זה מה שאמרת?

כן. שוב, אני אומר שיש תכנית אחרי זה להמשיך ל-2021-22.

אתה יודע את החלוקה של ה-50 מיטות? מחלקה אחת, מספר מחלקות?

הנה, יש פה, 15 ביולדות, 16 באורתופדיה, שתיים בטיפול נמרץ, יש ממש פירוט.

תציין את זה, איתמר, היו מיטות - - -

תציין. אני חייב להגיד, למרות שהנהלת בית החולים תגיד שאף פעם לא מספיק, ובצדק, אבל זה היה מאבק, אנחנו הלכנו לחפש את המיטות ב - - -

היה 95 מיטות ושחררו 80 ומשהו מיטות?

נכון, 89 מיטות מתוך ה-95. זה היה מהסבב הקודם שלא - - -

כן, אני זוכר. מצוין.

אז זה עכשיו הוסדר, כל זה בנוסף. מבחינת סורוקה אנחנו גם השקענו ומשקיעים בנושא של שיקום, ב'עלי נגב' וגם בברזילי. פתחנו שתי מחלקות ב'עלי נגב', נושא של השיקום, ו-30 מיטות בבריאות הנפש.

בסורוקה יש 20 מיטות, נכון, אדוני מנהל בית החולים?

בשיקום, כן.

וזקוקים בדחיפות לעוד.

אנחנו מניחים אבן פינה בחודשים הקרובים לבניין השיקום, סיימנו לגייס את התרומות עבורו, שם תהיה מחלקה לטובת הנושא של שיקום.

תציג את עצמך לפרוטוקול.

ד"ר שלומי קודש, מנהל סורוקה. בחודשים הקרובים אני שמח לומר שאנחנו מניחים אבן פינה לבניין שיקום שגייסנו הרבה מאוד כסף בתרומות עבורו. יהיו שם 36 מיטות נוספות למבוגרים ועוד 12 לילדים.

בתכנון, הוא יהיה מוכן מתי?

תלוי בקצב הבנייה שלנו, אבל שנתיים-שלוש.

בשורה מצוינת.

יש לנו את הנושא של גם בניין השיקום החדש בבית חולים ברזילי, שגם הוא שייך לדרום בסך הכול, וכמו שאמרתי, ציינתי את התוספת של המיטות ב'עלי נגב', גם בנושא של השיקום. בפריפריהתמיד הייתה בעייתיות - - -

אני מציע, איתמר, בוא נשמע אותם, לשמוע, אם יש לנו שאלות מהם.

בדיוק. השקף הזה עושה לי טוב.

איזה?

של מיטות השיקום, שתדעו לכם. אני חי בנגב ועד לפני ארבע שנים אי אפשר היה לעשות שיקום בנגב. אני זוכר שבאו אליי אזרחים מדימונה, אטלן, אמרו שיקום והיינו צריכים להביא אותם למרכז הארץ.

גם כשהחוק אומר היום סיעוד, זה גם עושה לך טוב?

כן. בטח, מה? בהחלט.

טוב, אז אני אשאיר את השקף הזה.

טוב, את מי? אתה מכיר את האנשים.

כמובן מנהל בית החולים והמועצה והחבר'ה ש - - - בבקשה, מנהל בית החולים.

טוב, קודם כל אני מודה מאוד על הדיון החשוב בתקופה מעניינת, קידום של בריאות בנגב, בוודאי בנפשנו, כל מי שגר בנגב ועובד בנגב. סורוקה הוא במקום מיוחד בדיון הזה כי אנחנו מרכז-על, אנחנו מרכז שהחשיבות האסטרטגית שלו, גם בשגרה וגם בחירום, מוכרת ואנחנו לא בית חולים פריפריה, אנחנו בית חולים בפריפריה, עם האתגרים שזה מייצר, כמו שמאיר אמר.

ואני רוצה להתחיל לא מהכסף, אלא מכוח האדם. המספרים שאיתמר הציג ושבאמת מוכרים לכולנו, מראים על חוסר בכוח אדם, לא רק ברופאים. באחיות, במקצועות הבריאות, טכנאי רנטגן, נושא שעלה לכותרות בשבוע שעבר ואנחנו מתמודדים איתו עכשיו ואלה כולם נושאים שבהם אנחנו בתחרות על כוח אדם. כוח האדם שכבר קיים במדינה, צריך לבחור אם הוא רוצה לעבוד במדינת גדרה חדרה או צפונה או דרומה והאתגר שלנו לשכנע אותם לבוא לעבוד אצלנו.

יש לנו יתרון שאנחנו מרכז-על, אנחנו מעניינים, אנחנו טובים, יש מגוון גדול של מקצועות. יש לנו חיסרון, לפחות אצל הרופאים, שאמצעי הפרנסה החלופיים שלהם בנגב הם מופחתים מאשר במדינת גדרה חדרה ואנחנו צריכים לראות איך מתמודדים עם זה. ציין איתמר נכון, המענקים מאוד עזרו ויצאו איזה שהיא תוספת. הסכום הזה הלך ופחת לאורך השנים. אמנם הוא קיים כל שנה, אבל המענקים, כשהם קיימים, עזרו לנו להביא רופאים מצוינים, לגייס גם ממרכז הארץ וגם לפתח אצלנו.

אני רוצה לטעון, וזה נאמר בדברי תת הוועדה, בסיכום, הפתרון לנגב הוא מהנגב, הוא לא ביבוא אנשים מבחוץ במענקים וכן הלאה. שוב, אני לא מקל ראש בזה ואני רוצה לתת שני נתונים נוספים לדבר הזה. כשמסתכלים על מספר הסטודנטים שלומדים רפואה, ואין לי נתונים לגבי בתי ספר אחרים, אבל אני משוכנע שמה שאני אומר נכון גם לגביהם, מתוך 5,194 סטודנטים לרפואה שלומדים בארץ 800 מהם לומדים בבאר שבע. אלה נתונים מלפני שנתיים של הלמ"ס. מה-800 10% לערך, להערכתנו, הם דרומיים. זאת אומרת גם את מעט עמדות הלימוד שיש לי להציע בדרום אני מכשיר בהם סטודנטים לרפואה שחלקם הגדול חוזר למקומו. במקביל, סטודנטים מהדרום שלא הצליחו להתקבל בגלל נתוני הקבלה המאתגרים, לומדים בכל הארץ. לצערי, אני אומר את זה בתור תושב הדרום מגיל חמש, אני אומר את זה בכאב מסוים, תושב הדרום שהלך ללמוד במרכז יש לו סיכוי מסוים להישאר במרכז, בשעה שתושב המרכז שבא לעבור דרומה, הסיכוי שלו להישאר בדרום קצת קטן יותר וגם הוא חוזר למרכז. אנחנו מאוד מברכים על התחבורה הטובה יותר, אבל אותה רכבת שמביאה אנשים דרומה גם לוקחת אנשים צפונה.

זו הרכבת שנתקעת כל פעם.

דווקא לדרום היא טובה מאוד. כשלא מחשמלים את הקו לירושלים יש לנו שירות נפלא.

נציגת המל"ג פה, אני אשמח מאוד שתתייחסו להערה של מנהל סורוקה.

מי מייצגת את המל"ג?

אני. מרב שביב.

גם תסבירי למה ביטלתם את אריאל?

בואו נישאר בדרום.

הנתון הראשון שרציתי לומר הוא 830 מתוך 5,200, אלה הסטודנטים שלומדים בדרום ומהם 10% דרומיים. ואז הלכתי להסתכל מהם נתוני הפסיכומטרי, שזה המדד העיקרי לגבי קבלה או לא, אמרתי שבטח נמצא פערים מאוד גדולים. אז למדתי מהלמ"ס ש-29% מהנרשמים ללימודי רפואה מתקבלים ואלה שמתקבלים, הממוצע שלהם הוא 735 ואלה שנדחים, הם 711. אני מוכן לקבל דרומיים עם 711 בשמחה לעבוד בסורוקה, בהינתן שהם גומרים את הלימודים ומוכשרים.

שלום, חבר הכנסת מוטי יוגב.

שמח לחזור לוועדה בראשותך.

וזה נתון חשוב. אני משוכנע שזה נכון גם בסיעוד וגם במקצועות אחרים. אם ניתן לחבר'ה מהדרום ללמוד בדרום הסיכוי שלהם להישאר אצלנו הוא - - -

יש מדיניות במל"ג להערה המאוד חשובה של מנהל בית החולים? איך אפשר למשוך יותר דרומיים לדרום כדי שיישארו בדרום? כי יש להם יותר סיכויים להישאר בדרום. שם ותפקיד לפרוטוקול.

אני מרב שביב, סמנכ"ל לתכנון ומדיניות, מועצה להשכלה גבוהה. אם תרצה, אני יכולה גם להתייחס לכלל הנושא של ההכשרה האקדמית בדרום.

אז בסוף. אם את רוצה התייחסות כוללת, אז ניתן למנהל בית החולים לסיים ואז נגיע אלייך.

אוקיי.

אז זו הייתה הנקודה של כוח אדם. נקודה שנייה שאני רוצה לדבר עליה היא שבהינתן כוח האדם החסר שמוכר לנו פיתוח השירותים בנגב הוא הרבה פחות בניינים והרבה פחות תשתיות והרבה יותר כוח אדם. זה צריך להיות הדגש שלנו. התשתיות שלנו עומדות פנויות, בהינתן תקציב מתאים אני יודע להציע להפעיל את המשאבים שלי. 24/7 זה קצת יותר מאתגר, כי להזמין אנשים לבדיקות בשלוש לפנות בוקר אומר שהבן אדם שהפעיל את המכשירים לא זמין למחרת, אבל לפחות עד חצות אני אוכל להפעיל את בית החולים.

הנקודה הזאת מאוד חשובה. אתה אומר שבהינתן תקנים אתה תוכל לפחות להוסיף עוד 25% זמן עבודה במחלקות בתוך התשתית הקיימת.

לא במחלקות, אלא בשירותי חדרי הניתוח ושירותים נלווים.

כן, אני מדבר לא במחלקות.

התשובה היא כן. זה תלוי תקציב, מכיוון שלשלם לצוות - - -

שזה מדהים, שזה משנה - - -

לא, התשובה היא חלקית כי אתה תלוי גם במיטות. מיטות ותקנים זה שני - - -

כל מכשירי ה-MRI שיש לך והמכשירים לפענוח, האם הם עובדים כל יום בפול קפסיטי?

לא. אני אומר לא, כי הוא לא עושה - - -

התשובה היא לא.

אני מעלה את זה בבתי חולים, לעשות משמרת נוספת. אי אפשר להגיע רק עד שלוש-ארבע אחרי הצהריים, צריך לעבוד עד 11-10 בלילה. יש מקומות, אם אני לא טועה, בהדסה, אולי עוד מקומות, זה 24 שעות, 24/7, לא אכפת לי, לצערי זו אחת הבעיות שיש לי עם סורוקה, שהמשמרת השנייה לא עובדת ב-MRI.

במידה שהם יעבדו במשמרת שנייה ומשמרת שלישית זה פותר, בלי שום פילוסופיות מיותרות - - -

שנייה מספיק לי.

זה פותר את שאלת התורים, חברים.

האתגר הוא תקציבי. אני צריך את התקציב לשלם לצוות שצריך להישאר. האתגר הוא נטו כסף.

אמת, מסכים איתך.

אתם שומעים, החבר'ה מהמועצה? יש הכול, צריך כסף להפעיל את זה.

אני מאוד מעוניין שחדרי הניתוח שלי יעבדו, כי יש לי את מיטות האשפוז במחלקות הכירורגיה להגביר את הפעילות.

אתה יודע מה? אני אתן לכם אבסורד - - -

בעצם זה לא בעיית כוח אדם ולא תשתית, זה רק בעיה תקציבית.

אני אתן לכם אבסורד, מה שיקרה בבית חולים סורוקה. יש קופות חולים אחרות, בלי להגיד את השמות, אני מגלה את זה - - -

אבל תנחשו, יש רק שלוש.

אתה מגרה אותי קצת.

כן, והאות הראשונה היא?

אם בן אדם מהקופה שלו צריך MRI, הוא לא ישלח אותו לסורוקה, על אף שהוא גר בבאר שבע. או שהוא ישלח אותו למקום איקס, או שהוא ישלח אותו לקרוון, קרווילה, לא יודע מה - - -

כן, התחנה הניידת הזו.

כן. נו, זה נורמלי?

אבל זה התפקיד שלך, אדוני סגן השר, זו התחרות האכזרית שיש היום בין - - -

אני שלחתי מכתב, אדוני, בכדי שתהיה רגוע, אם זה התפקיד שלי, שלחתי מכתב לכולם, לחברת מור, לכולם, שאני לא מרשה יותר ניידים. לא רוצה. יש היום בכל בית חולים, יש. אם ניידים שאני צריך לבצע MRI שם, יש לי דברים ספציפיים - - -

והם מכבדים את זה?

לא.

אני בעצמי עשיתי צילום מול סורוקה ברכב, כמו שאתה אומר, ורק בשלוש וחצי בבוקר. שתבינו שאני לא משתמש בפרוטקציה.

אבל למה ההתנגדות ל-MRI נייד? הוא מקצר תורים, יש המתנה של שלושה חודשים.

לא צריך לקצר, שיעבדו עוד משמרת.

אבל הוא לא עובד עוד משמרת.

יאלצו אותו לעבוד. אני לא רוצה את כל הניידים.

אוקיי, תסיים, בבקשה.

אנחנו רוצים לתת לציבור.

הנקודה היחידה הנוספת, בתי החולים, מכיוון שהתחייבו בשמי בשקופית אני אתייחס לנקודה של התקצוב - - -

לא, אבל אין לי זמן, אני חייב לצמצם.

אז אני אגיד משפט אחרון. התקצוב של בתי החולים הממשלתיים שנסמכים על שולחנו של משרד הבריאות מאפשר יותר גמישות מאשר בתי החולים הציבוריים שאינם ממשלתיים. הפער המוכר הוא כשלושה מיליארד שקלים. סגן השר פועל, והייתי בדיון כאן לפני כמה חודשים שבו היה רעיון לקצר את הפער הזה במיליארד שקלים, שאנחנו מאוד מקווים שיש לזה תוחלת.

עד שהגעתי לא היה תקציב לציבורי, היה רק לממשלתיים. אני חידשתי את זה, קיבלתי 200, 200 ומשהו מיליון שקל, אבל אני צריך מיליארד שקל לזה.

הפער הזה משפיע בדרום הרבה יותר. במקומות אחרים יש בתי חולים ממשלתיים ובתי חולים ציבוריים שאינם ממשלתיים, אז לפחות הפער בתקציב מתקזז אחד עם השני. בדרום זה לא קיים, למעט ברזילי במערב, וזה פער שמוסיף בתקצוב הכולל של המערכת, פער מאוד גדול לרעת תושבי הדרום.

תודה. דעתך, בקיצור רב, כי אנחנו חייבים באמת לכבד את המתנדבים.

ד"ר יונתן ארבל, סגן רופא מחוזי, מכבי שירותי בריאות בדרום. אני רוצה לציין שלמכבי, כמו הקופות האחרות, אבל במכבי במיוחד האתגר הוא גדול, אנחנו פרוסים על 50% משטח מדינת ישראל, עם כ-200 ערים.

בוא תעזוב אותנו ממי זה מכבי, אנחנו יודעים.

אוקיי. אני רוצה לברך את הוועדה והנושאים הם חשובים ביותר, מבחינת פערים לא הוזכר פה נושא של פסיכיאטריה. יש חוסרים מאוד גדולים בתחום של פסיכיאטריה.

צריך דיון מיוחד רק על זה.

הפסיכיאטרית המחוזית שלנו עושה לא רק עבודת ניהול, אלא עובדת גם בדימונה וערד בגלל שאי אפשר להשיג אנשים. אגב, גם אשתי פסיכיאטרית בבית חולים סורוקה, אני יכול להגיד שגם שם יש לעמיתי, ד"ר קודש, בעיה בפסיכיאטריה.

לצערנו, לנושא הפסיכיאטריה אנחנו תכננו דיון בעוד שבועיים, אבל עכשיו הכול משתנה.

לעניין התפתחות הילד, ואני אגיד רק בקצרה, אכן יש חוק שמחייב החזרים למי שלא מצליח להגיע. מה שזה גרם זה בריחה של קלינאי תקשורת ושל ריפוי בעיסוק מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי. תור ההמתנה בדרום לפרטי הוא בדיוק כמו התור לציבורי, אותו דבר, אנשים נוסעים רחוק על מנת לקבל את אותם השירותים - - -

זה לא מדויק, אני בדקתי את זה. אני חייב להגיד שבוודאי שקלינאי תקשורת יעזבו לסקטור הפרטי כי הכסף שהם מקבלים הוא – הם לומדים, הם מבינים מהר מאוד שהשוק הפרטי הוא שוק שהרבה יותר מתגמל ומול 60 שקלים לשעה ברוטו, כשהן מקבלות 180 ו-200 שקלים, אז חבר'ה, מה לעשות? אתם צריכים לשנות את התעריף.

זה ברור, זה בגלל ההמתנה. הבריחה היא בגלל ההמתנה. הורה מודאג עם ילד ישלם הכול כדי לתת לילד מה שמגיע לו.

נכון. יש כאן מומחים לזה.

כן, בבקשה.

יוהן אטלן, מנכ"ל 'מועצת הנגב'. קודם כל תודה למאיר כהן וחבר הכנסת אלי אלאלוף על הוועדה הזאת, אנחנו מקווים מאוד שהוועדה הזאת תמשיך גם בקדנציה הבאה, כי זאת ועדה מאוד מאוד חשובה.

קודם כל אתה צריך לראות שהם ייבחרו.

אנחנו דואגים שכמה שיותר חברי כנסת מהנגב ייבחרו, אנחנו חושבים שזו הדרך היחידה לקדם דברים כאלה בנגב. אנחנו הוכחנו את זה - - -

צריך לשכנע את אלי שיהיה מועמד לקדנציה הבאה.

רק דבר קטן. המושג דרום והמושג נגב הם לא מושגים חופפים. הרבה פעמים כשאנחנו מציגים נתונים על הדרום אנחנו רואים שם את אשקלון ואנחנו רואים שם את אשדוד, וכשאנחנו מסתכלים על כוח אדם ועל מיטות אנחנו לא לוקחים בחשבון שסורוקה זה בית החולים היחיד שנותן שירות רק לנגב. אשקלון ואשדוד, מרכז החיים שלהם הוא לא באר שבע והוא לא הנגב ולכן אנחנו צריכים לשים לב לדבר הזה כי הנתונים הם עוד יותר גרועים.

מתי היית באשקלון בפעם האחרונה?

באשקלון? אני לא נוטה להגיע, אני גר בדימונה.

לא, אני מניח שיש לך סטיגמה על אשקלון כי אתה לא ראית את בית החולים.

לא, חס ושלום, אני אומר - - -

תן לי. לא היית באשקלון הרבה זמן, תיסע לאשקלון, תסתכל על בית החולים, זה הבדל שמים וארץ ממה שהכרת לפני שלוש שנים.

אדוני סגן השר, חשוב לי להגיד שאשקלון הוא בית חולים, אין לנו שום מילה רעה להגיד על ברזילי, פשוט לדימונה אשקלון לא רלוונטית. כמו גם למצפה רמון, כמו גם לירוחם, כמו גם לרהט וכמו גם להרבה מאוד יישובים שנמצאים באזור באר שבע, ולכן סורוקה הוא בית החולים היחיד, ולכן סוגיית בית החולים השני וסורוקה הן סוגיות חשובות.

אז רק כמה שאלות לגבי סורוקה. אנחנו מבינים שמתוך החלטת הממשלה 2025 שבה היו אמורים לחזק את סורוקה ב-118 מיטות אשפוז, 20 שיקום, 98 כלליות, אתם אומרים שמתוך ההחלטה הזאת 89 מיטות כלליות יושמו ו-20 מיטות שיקום, ובנוסף אליהן עוד 50 מיטות?

כן.

אוקיי, זה חדשות מצוינות וטובות ואנחנו נעביר את המסר הזה הלאה. לגבי בית החולים החדש, אנחנו מבינים שהתכנסה ועדת היגוי והתחילה את העבודה שלה. היא לא סיימה את העבודה שלה, יצא לא מזמן RFI שפונה לציבור שיגידו איזה סוג של תפעול בית החולים הזה יקבל. אנחנו רוצים לדעת כמה זמן אתם מתכוונים להמשיך עם התהליך הזה של ה-RFI והאם יש איזה שהוא דד ליין?

יש סדר היום. איך זה עובד? זה עובד מסודר כי אנחנו דוחפים וצריכים גם בדרום וגם בצפון, בקרית אתא, בקרית אתא אנחנו רחוקים עדיין, אבל בדרום, בבאר שבע, אנחנו קרובים מאוד מאוד ומתקדמים - - -

אז אני ארשה לעצמי לחזק את הדיבור של החבר. הנושא הזה של בית החולים בבאר שבע, הוא במקרה קו אווירי 1,000 מטר מהבית שלי, אז אני חייב להגיד, אף אחד ברחוב, גם אני ברחוב, אני אוהב את המושג הזה, לא יודע על ההתפתחות ועל התכנון.

הוא לא צריך לדעת.

לא, למה? כדאי שיידעו, כדאי שנדע. לדעתי יש מספר - - -

אלי, יש דרך גם מתי, יש דרך - - -

אנחנו רצינו, אבל יש לנו תירוץ, יש בחירות. אבל שנבין, דבר כזה, בית החולים, כדאי ללוות אותו כי זה לא בניין פשוט, זה בניין עם השלכות חברתיות מאוד גדולות לאור סוג האוכלוסייה שנמצאת בדרום.

ראש העיר הקציב את השטח, ראש העיר - - -

זה מאוד חשוב לעשות את זה - - -

בבקשה, אטלן, רק תקצר.

אין בעיה, אנחנו רק רוצים לוח זמנים לדבר הזה, כי חשוב שזה יקום כמה שיותר מהר. זה כבר היה אמור להתקדם יותר מהר מזה.

אנחנו רוצים לוודא שהקיצוץ התקציבי שהושת על המשרד לא יפגע בדרום, בגלל הנתונים ובגלל הפערים אנחנו רוצים - - -

הקיצוץ פוגע בדרום, אבל בסדר, יש דין ודברים שהכסף יחזור וכנראה שהוא יחזור.

בוא אני אגיד לך יותר בוטה ממה שמאיר כהן אומר את זה, בכל זאת הוא מהדרום. הקיצוץ הזה, אנחנו נקצץ בדיוק איפה שמשרד האוצר לא רוצה שנקצץ. זה עונה לך על כל השאלות.

תודה, אטלן. אנחנו חייבים לשמוע, אדוני היושב ראש ואדוני השר, על המצוקה של הפרא רפואיים, היא תציג את עצמה. היא לימדה אותי הרבה מאז שאני - - -

גם אותי. אני רואה שיש לי רק בעיה. יש שלושה דוברים בארבע דקות. תגידו לי איך עושים את זה.

אני יכולה לדבר די מהר, אם תעמדו בקצב אני אשתדל לנצל את היכולת הזאת שלי. שמי עדי רודריגז ברנע, אני אמא לשני ילדים עם אוטיזם, אני גרה בדרום, ביישוב ליד באר שבע, מאוד מתחברת למה שאמר יוהן על הנושא של באר שבע והסביבה ומה שקורה באשדוד ואשקלון, זה גם רלוונטי למה שאני אגיד.

אני רוצה להודות בראשית דבריי, ממש בקצרה, לחבר הכנסת מאיר כהן, בכלל כל הוועדה הזאת, לחבר הכנסת מוטי יוגב, על כל מה שהם עושים בתחום הזה.

אני רוצה לזרוק כמה מספרים, רק בשביל לסבר את האוזן. 120 אנשי מקצוע פרא רפואיים, זה המספר של אנשי המקצוע הפרא רפואיים בדרום נכון ליוני שמציעה קופת חולים כללית בהסדר שרוב תושבי הדרום מבוטחים שלה, לעומת 727 בצפון.

פרא רפואיים באיזה תחום?

פרא רפואי בתחום של ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, ספורט טיפולי, רכיבה טיפולית, כל הפרא רפואיים. אם מסתכלים רק על קלינאות תקשורת יש רק תשעה ויש חמישה מרפאים בעיסוק, חמישה ספקים בהסדר. אם נסתכל טיפה צפונה, שם המספרים אחרים, גם פריפריה, 727 לעומת 120, במרכז 1,302.

אני לא רוצה לבוא לפה כדי לקטר, כבר זעקנו במשך שנתיים, אנחנו ההורים, ועוד עמותות אחרות על המצב הקשה ועל הפערים המטורפים האלה. אני הייתי שמחה לשמוע קצת יותר שיח על תשובות ועל פתרונות ויש לי פה פנייה לשני גורמים. גורם אחד זה משרד הבריאות, שלפי תפיסתי כתושבת הנגב אמור לדאוג לי ולילדה שלי כדי שאני לא ארגיש שאני אזרחית סוג ב' בגלל שאני גרה בדרום.

אני הרגשתי את האפליה, בוא נגיד שהבת שלי הרגישה את האפליה עוד מהרחם, אני הייתי צריכה לנסוע לאשקלון בשביל בדיקה של סקירת מערכות, אני בכלל לא גרה קרוב לאשקלון. אחר כך כשהיא גדלה ולימים אובחנה עם אוטיזם נאלצנו להרחיק עד לרעננה כל שבוע, כשהיא הייתה רק בת שלוש, כדי לקבל טיפול. פשוט אין מענה, אין מענה בדרום. הילדים האלה, יש להם חלון הזדמנויות נורא נורא קצר וצר והם נפגעים מאוד מהמצב הזה.

אז קודם כל משרד הבריאות היה אמור להיות שם, לקרוא את המפה ולראות שאין הכשרה בדרום, אין הכשרה לאנשי מקצוע במקצועות הפרא רפואיים. רק לאחרונה המל"ג אישרו פתיחת חוג של ריפוי בעיסוק במכללת ספיר ונפתחה גם תכנית של הפרעות תקשורת במכללת אחווה. שוב, מכללת אחווה זה נחמד, אבל זה לא דרום. הם יושבים במרכז, הם גם לא מגיעים בכלל, הבוגרים שם גם לא יגיעו לדרום.

יש לי בעיית זמן.

אני אשתדל מאוד לקצר.

מתוך ה-50 שנרשמו עשרות, כמעט 30, הם תושבי הדרום וזה טוב. ואני בעצמי הלכתי לשכנע בדימונה, בירוחם, בבאר שבע ופגשתי בוגרים שלי מבית הספר ושלחתי אותם ללמוד והם התקבלו ואני שמח על כך.

אגב, התכנית שם, אין שם אפילו קלינאי תקשורת אחד בכל הסגל האקדמי של אחווה. אני חושבת שזה אומר הכול. חוג כזה שאין לו קלינאי תקשורת - - -

מה את רוצה, להרוס?

לא להרוס, חלילה.

יש פה את המל"ג, הם יגידו לך שהם בדקו את הכול.

אני מבקשת תשובות, קודם כל מהמל"ג, שיותר לחוץ לו ללחוץ על בן גוריון, אני עובדת אגב באוניברסיטה - - -

ומה את עושה אם אוניברסיטת בן גוריון לא רוצה?

זהו, קודם כל - - -

אה, אז בבקשה. אז אל תהרסי את הקיים.

אני לא הורסת, אני רוצה לתת דוגמה. כשמדינת ישראל החליטה שסייבר זה בעדיפות לאומית כרגע, לימודי סייבר, אז המל"ג הנחית על אוניברסיטת בן גוריון ואני ראיתי במו עיניי את ההקפצה ואת כל הרחש בחש ואת כל הפעילות כדי לאפשר - - -

עדי, אנחנו בדרך לשם, אנחנו בדרך לחייב את בן גוריון. בהמשך למה שאלי אמר, המל"ג אישר את הסילבוס של מכללת אחווה, יש שם חבר'ה מהטובים ביותר.

אלי, הייתי מהראשונים שיזמו איתך. דקה ברשותך.

הזמן הוא זמן, אני מתנצל.

אלי, תרשה לי דקה, באתי לכאן במיוחד.

חבר'ה, מעכשיו זה חוקים ש - --

עזבתי כספים ותקציבים, חצי דקה, תרשה לי.

נתחיל בחאג' יחיא ואחר כך.

ממש בשני משפטים. הנושא של המיון הקדמי ביישובים הבדואים. אני לא אדבר על המצב הקשה של הפזורה והיישובים הלא מוכרים, אבל הנושא של המצ'ינג פשוט לא יאפשר. אם אני בא לכסייפה, ערוער, תל שבע, חורה, כל היישובים האלה, המצב הסוציואקונומי שלהם הוא 2 ואפילו פחות והם לא יוכלו והם מספיק רחוקים מבאר שבע.

הבעיה ידועה. כן, בבקשה, מוטקה.

אדוני היושב ראש, אדוני סגן השר והסמנכ"ל וחברי מאיר כהן, שבאמת הוא איש הדרום. אני עסקתי בצפון בפערי הבריאות, אבל יזמו החברים שנמצאים פה ולבי איתם לגמרי ואני מקווה שגם בעזרתך נצליח גם בכנסת הבאה, ובעזרת כולם, להמשיך. ואני חושב שגם בבין הזמנים, זו חובתנו, אנחנו יחד במשימה.

בשורה אחת, שורה תחתונה, כולנו מבינים וגם רואים, ופרופ' גרוטו, שעשה את הדוח שממנו גם למדנו, שיש פערים ותושבי הדרום או הצפון שמשלמים אותו דבר מסבסדים בעצם שירותים של המרכז והם חסרים. לכן, אני רוצה להגיע לתכלס, אני חושב שנצטרך להבקיע, בעזרתך ובעזרת אחרים, הייתי בעניין הזה עם יושב ראש ועדת החינוך מרגי ועם המל"ג פה, אוניברסיטת בן גוריון צריכה להבין שזו שליחות לאומית בנגב, להכניס את ההכשרות הפרא רפואיות. אלה שבאחווה, ואני שמח שחברי משכנע את אנשי הדרום, הם כבר קרובים למרכז והם כבר מוצאים את עצמם קרובים יותר לתל אביב, כפי שדיברו פה על אשדוד ואשקלון, הציר שלהם הוא כבר קרוב לתל אביב, הם כבר פחות יורדים חזרה לדרום. ואילו אם הם לומדים בדרום, ליבם בדרום, בסטז' הם בדרום ואחר כך הם גם נשארים יותר בדרום ומשרתים את תושבי הדרום ואת בתי החולים של הדרום ואת כל המקצועות האחרים. זאת אומרת זה לא מתחיל בסורוקה, זה מתחיל עוד בהכשרה, כך ראינו, מצאנו, שאלנו, תשאלנו, כולל אנשים שתשאלתי אישית.

דבר נוסף, ברשותך, עניין התקציב. אז יש את סגן השר הבריאות שראה את עצמו כשר הפריפריה, ואני איתו לגמרי, אבל אני חושב שצריך לשים שם יותר ואנחנו צריכים להבקיע את האוצר. אינני יודע אם יש פה נציגים של הבריאות באוצר - - -

יש, יש.

יש, אז הם צריכים לדעת את זה והם צריכים לבקר שם. שירה גרינברג הייתה איתי בצפון וחיה את הדברים וכתוצאה מזה נתנה יותר. אני חושב שצריך להביא אותם גם לדרום ולחוש ולדבר עם האנשים הללו. הדברים הללו מלב אל לב והם משפיעים על רפרנטים באוצר. ובעידוד רופאים ובעידוד פרא רפואיים, צריך לנסות, יצרנו מחשבה של לצאת מהקיבעון של רק חצי מיליון למתמחה, ואם יש מתמחה קליבר שמוכן לעלות לצפון ולרדת לדרום, בוודאי רופאים עולים. אני משתדל אישית להמשיך לפעול גם בנושא הזה, גם בוועדת העלייה והקליטה, רופאים עולים, לנסות להפנות אותם לנגב ולצפון. כך גם במקצועות הפרא רפואיים.

ואני אשמח יחד איתך, אלי, אנחנו לא נדלג עליך, להמשיך ולעזור בנושא הזה. מבחינתי ומבחינת מאיר, גם כשרים וכסגני שרים או כחברים בוועדה, הנושא מאוד נגע לליבנו ואנחנו נרצה להמשיך ולעסוק בו.

אוקיי, אני מודה. אני ממש מתנצל, חשבנו שדיון של שעה וחצי יספיק, זה ברור שזה לא מספיק, אבל אני רוצה להודות באמת לך, אדוני סגן השר, על הידע שלך ועל הבקיאות בצורך לשפר את המצב בדרום, גם אם הוא טוב יותר מאשר לפני מספר שנים. מאיר, בראבו לך, כאיש הדרום הנושא הזה מאוד קרוב אליך, אחרי החינוך. אני מתנצל שלא קיבלנו מהמל"ג את הדיווח שלו, אני אשמח לקבל אותו בכתב אם תוכלו להעביר לנו בכתב ונפיץ את זה באמצעות הוועדה לכולם.

לנציגי התושבים, שזה בעיניי הנציגים האותנטיים האמיתיים, גם אם יש טיפה מרירות, האתגר עוד לפנינו וגם כמתנדב אני מוכן להמשיך בעתיד להיות איתכם ומאיר יודע את הכתובת, היא לא מוסתרת, עדיין לא, ובהצלחה לכולם ותודה לכם.

תודה לך.


הישיבה ננעלה בשעה 10:36.