ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 25/12/2018

בחינת הצעות לטיפול בבעיות חניה לנכים

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



26
ועדת הכלכלה
25/12/2018


מושב חמישי


פרוטוקול מס' 898
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ז בטבת התשע"ט (25 בדצמבר 2018), שעה 10:30
סדר היום
<< נושא >> בחינת הצעות לטיפול בבעיות חניה לנכים << נושא >>
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא
דב חנין
נורית קורן
חברי הכנסת
אילן גילאון
יהודה גליק
יעל גרמן
מיקי רוזנטל
מוזמנים:
חן כהן - מנהלת אגף א' הנדסת תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה מהלל - ראש תחום מוגבלי ניידות ופניות ציבור, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עילם שניר - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איריס גוראל - ממונה נגישות ארצית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

הדס אגמון - עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

סנ"צ משה כהן - ראש מדור תאונות דרכים, אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק נאוה בן דב - ראש חוליית תעבורה, אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

יובל וגנר - מייסד ונשיא, עמותת נגישות ישראל

מיכל רימון - עו"ד, מנכ"לית, עמותת נגישות ישראל

מיכל שיק הר-טוב - עו"ד, מנהלת המרכז המשפטי לנגישות, עמותת נגישות ישראל

עליזה רוזנס - אחראית פניות הציבור, עמותת נגישות ישראל

דב כדורי - מנהל תחום נגישות, המועצה המקומית מבשרת ציון, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

עדי אבירם - עיריית כפר סבא, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

איתן עמרם - עו"ד, יו"ר הוועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות, לשכת עורכי הדין + יו"ר עמותת מכון עמרם

טליה דוד - עו"ד, לשכת עורכי הדין

רונית רם - עו"ד, לשכת עורכי הדין

אברהם יוסף סלומה - יו"ר אנשי"ם – ארגון נכי שיתוק מוחין, ארגוני נכים ובעלי מוגבלויות

שלום קוטשר - מנכ"ל ודובר, אנשי"ם – ארגון נכי שיתוק מוחין, ארגוני נכים ובעלי מוגבלויות

יצחק שמואלי - אנשי"ם – ארגון נכי שיתוק מוחין, ארגוני נכים ובעלי מוגבלויות

אהרן דב ומוש - יועץ תיירות ונסיעות נכים, ארגון הגג של הנכים

משה בסעד - מנכ"ל, ארגון נכי ישראל, ארגוני אנשים עם מוגבלות

שמעון בן יאיר - מנהל סניף ירושלים, ארגון נכי ישראל + עמותת איל"ה, ארגוני אנשים עם מוגבלות

אבנר עורקבי - יו"ר, ארגון אהב"ה, ארגוני אנשים עם מוגבלות

יהודה דורון - מנכ"ל ארגון נכי הפוליו בישראל, ארגוני אנשים עם מוגבלות

בועז אחד העם - יו"ר, המרכז הישראלי ללימודי חרשות, ארגוני אנשים עם מוגבלות

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל, המרכז לעיוור בישראל, ארגוני אנשים עם מוגבלות

גיא אקוקה - ממונה על הטיפול בפרט, המרכז לעיוור בישראל, ארגוני אנשים עם מוגבלות

שלום דב לב - אלוין ישראל, ארגוני אנשים עם מוגבלות

שלמה נקווה - יו"ר ארגון נכי ישראל, ארגוני אנשים עם מוגבלות

שמחה בניטה - יו"ר, מזור, ארגוני אנשים עם מוגבלות

ששון עוזר - ארגון קנ"ף

עופר לידרור - מנהל פיתוח, תו חניה ביומטרי

איציק לחמני - מנכ"ל, חברת AAS לפתרונות גישה מתקדמים בחניות נכים

שמעון עמר - סמנכ"ל, חברת AAS לפתרונות גישה מתקדמים בחניות נכים

איתי רשף - תלמיד תיכון

עמית ספיר - תלמיד תיכון

חפצי שריד - מתרגמת לשפת הסימנים

אביבה משה



רחלי קבסה



יצחק אלון נוימן



עמיחי תמיר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
אירית שלהבת



<< נושא >> בחינת הצעות לטיפול בבעיות חניה לנכים << נושא >>


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בוקר טוב לכם. גברתי מנהלת הוועדה, דובר, ערוץ הכנסת, רשמת, חברי חבר הכנסת אילן גילאון, אורחים נכבדים, התכנסנו כאן היום במסגרת יום השדולה שמוביל אילן גילאון, ראש וראשון. הדיון שלנו היום הוא לא דיון ראשון, הוא גם לא דיון שני שעוסק בעניין חניות נכים – הצעות לפתרון. אני רוצה להזכיר, רק לאחרונה קיימה כאן הוועדה סידרה של דיונים וקיבלה החלטות בנושא הזה.

וגם לך, גברתי – חפצי שריד, המתרגמת לשפת הסימנים – שלום וברכה.

כמידי יום אנחנו פותחים כאן בוועדה את היום בהקראה של שיר, וגם היום נקרא שיר. היום אני קורא שיר שלאה ורון מנהלת הוועדה הניחה בפניי, שיר של יהונדב בר עוז, בן 43 מתל אביב, עורך דין פלילי ומומחה בדיני תעבורה, שמכורח הנסיבות הפך למשורר.

יהונדב חלה לפני כשש שנים במחלה אוטואימונית קשה, נדירה, יתומה וחשוכת מרפא. המחלה, הסבל מהכאבים העזים ומהטיפולים הקשים והניסיוניים שעבר, אילצה אותו להפסיק לעבוד והוא הוכר כנכה. מאז שהפסיק לעבוד לא יוצא כמעט מביתו ומתוך דיכאונו וייאושו נולדה גם שירתו הנפלאה.

הוא המשורר "המיוסר" ורבים משיריו הם עצובים ונובעים מייסוריו ודיכאונו הרב. הוא עצמו תיאר את שירתו: "שירה תל אביבית מודרנית עם נגיעות נוסטלגיה".

אביו הוא ד"ר אברהם בר עוז, משורר וצייר ישראלי, ממקימי ביטאון "אפיקים" שכונה "משורר המחתרות". משפחתם מיוחסת לשושלת המשורר שלום שבזי.

אורות רחוקים

ממרפסת ביתי/ בקומה העשרים/ אני מביט צפונה/ ואין מה לומר הנוף מרשים//
וזו העת לציין כי יושב אני בחולי/ מימיני יסמין לבן ריחני/ ומשמאלי אלמון הודי//
בימים בהירים/ כמובן עם משקפת/ אני מוכן להישבע/ רואה אני את חוות כנרת//
ומימין למרפסת/ הנהר המזרחי/ אליעזר בן יהודה/ באלף רבתי//
ומנגד מערבית/ ניצב לו הים/ והנציב הראשון/ אף הוא ניצב לו שם//
אך ליבי לגג/ הקרוב בבוגרשוב 5/ בעל הבית דקלים בחצר באהבתו לה נטע/
אז יש ויש/ שם עלמת חמד כותבת/ מחרוזת שירים מלבבת//
ערב ובוקר/ כואבת נואשת/ ולספר לבן היא זועקת//
לא יום לא לילה/ ללא כל מסגרת/ ונו אתם יודעים .../
הכל בארמון תפארת/ המתפקד לעת הזו/ כחדר לחולת השחפת//
ובלילה לעיתים רחוקות/ בין הדקל והאלמון/ עינינו נפגשות//
אורי אקרא לו/ אני לוחש/ חדל יקירי היא עונה/ כשדמעה אחת בעינה//
עלם חמד צעיר/ עדי הוא האל/ עת הבוקר יפציע/ גם אתה כבר תהא בטל//
עם אצבעה/ היא מסמנת על הנציב/ כאילו מבקשת רק פעם אחת אחרונה שלא נכזיב//
ראשי מוסט כבקשתה/ לים/ וליבי שואל/ את רחל/ אהובתי/ מה רואה את דווקא שם//
ובכלל/ מה מפריע לך מכל אלה/
היא משתיקה אותי/ וממלמלת לעצמה/ למה שוב קראתם לי חופי הפלא//
אבל תודי שהיה לנו לרגע נחמד/ כן/ היא מחייבת בעיניים טובות/ ועצובות/
נו אז היה נחמד/ אך כשהגן נעול לעולם לא נמצא את אשר אבד/ פגישתנו לדק וניפרד לעד//
רחל המתיני/ ואהיה בעלך/ ואורי יהיה לנו/ לבנך/
טיפש היא מצחקקת/ איחרת ב-80 שנה/ ובכלל מחכים לי למעלה/ אז כדאי שאלך//
בבקשה רחל רחל/ אולי תישארי עימי רק/ לכמה רגעים/
אז לא הבנת דבר היא מחייכת/ וכל/ שנותר לי ממנה/ הוא רק אורות רחוקים.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

רוחלה ואנחנו כולנו רוצים לאחל ליהונדב בריאות טובה, רפואה שלמה.
היו"ר איתן כבל
מדהים. תודה, תודה.

ברשותכם, נעשה את המעבר החד אל תוך הדיון שלנו. אילן גילאון, בבקשה חברי.

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

בדרך כלל היום הזה בשבילנו הוא כמו המימונה – אנחנו מסיירים בכל הוועדות.

אדוני היושב-ראש, אם צריך לתמצת את הבעיה, הבעיה היא שיש יותר מדי תגי חניה שאנשים לא מתאימים משתמשים בהם, ופחות מדי מקומות חניה במקומות הגודש ובשעות הגדושות. לכך צריך פתרון.

כפי שנראה לנו כרגע מכל הבדיקות שעשינו, את החניה צריך להצמיד לאדם המוגבל, לנכה המשתמש בחניה ולא למכוניות שהוא נוסע בהן. כך אפשר יהיה לצמצם מאוד את המספר וגם אפשר לנייד את הצורך הזה מרכב לרכב.

הנחנו הצעת חוק. זה לא פותר את כל הבעיות אבל זה חייב לפתור באיזשהו מקום את הבעיות של דוושה קלה מדי על תג החניה של הנכה ושימוש שלא לצורך או שלא בזמן על ידי אנשים נוספים. כך רצינו לעשות את הדברים האלה. כפי שאמרתי, זה לא פותר את כל הבעיות, אבל זה יכול לפתור חלק גדול מן הבעיות שלנו.

כאן באנו לשמוע עוד הצעות. אתה יודע על מה אני מדבר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

קודם כול, תודה אדוני. כן, אני יודע.

יותר מזה אומר, יש שני אנשים בחדר הזה, או שלושה, גם יהודה דורון – אותו אני מכיר עוד לפני כל מי שהכרתי כאן סביב השולחן.
שמחה בניטה
אני גם כתבתי לך.
היו"ר איתן כבל
זה בדיוק מה שאני בא לומר. כתובים לי פה שני אנשים: אבנר עורקבי אורגובי ושמחה בניטה, שני אנשים שיושבים כאן מולי וגם כתבו לי וביקשו מזה זמן לזמן דיון בוועדה על הנושא הזה, כאשר כל אחת ואחד מהם תוקף את העניין – כלומר מעניין לעניין באותו עניין. שניהם, כמו כל האנשים שיושבים כאן, עוסקים בעניין הזה.

כדי שנתקדם אל תוך התהליך שלנו, ברשותכם – ואאפשר לשניכם לדבר – אני מבקש לומר, כבר בדיון האחרון, אזכירכם שבהצעת החוק שהונחה בפנינו הכנסנו שינויים ותיקונים משמעותיים מאוד בעניינים הנוגעים לחניה. יש עדיין כמה נקודות שלמרות כל השינויים והתיקונים שעשינו אין להן מענה.

עניין אחד הוא המחסור בחניות לנכים. זה לא שבכל פינה בארץ יש מחסור, אבל יש מוקדים - - -

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

יש 170,000 תגי חניה היום.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

והקלות הכמעט בלתי נסבלת של היכולת לקבל תג חניה.

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

הבדיחה בתל אביב היא: הכי טוב שיש לך אבא נכה וסבתא חולת סרטן, כך יש לך גם קנביס וגם חניה קרובה ... סלחו לי על הציניות.

<< אורח >> אברהם יוסף סלומה: << אורח >>

הבעיה היא האכיפה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

איום ונורא, אבל אני מבין את מה שאתה אומר.
אילן גילאון (מרצ)
אני אומר את זה כדי שנבין מה הציניות שבעניין.
היו"ר איתן כבל
בואו נתחיל כך: יהודה דורון, אבנר עורקבי, שמחה בניטה ונפתח את זה לכל המכובדים. לפני כן, ברשותכם, ראשון ידבר יובל וגנר ידידנו, ואאפשר כמובן לחברי הכנסת. יובל, בבקשה, בקצרה.

<< אורח >> יובל וגנר: << אורח >>

קודם כול, תודה על זימון הישיבה החשובה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

היית בדיון הקודם שבו עסקנו בנושא ועשינו דברים טובים.

<< אורח >> יובל וגנר: << אורח >>

דברים טובים. חברי הכנסת אילן גילאון ונורית קורן וראשי הארגונים, יש פה הרבה מאוד אנשים שפועלים בעניין.

בשורה התחתונה: יש פה חוק שהוא אולי אחד החשובים לאנשים עם מוגבלות, בעיקר לאנשים עם מוגבלות קשה, והחוק הזה צועק הצילו כי חייבים לעשות בו רביזיה משמעותית כדי לוודא שבעיקר אלה שצריכים תהיה להם חניה זמינה.

לא סתם, תסתכל סביב השולחן הזה, תראה כל כך הרבה אנשים על כיסאות גלגלים. כי מה-150,000–170,000 תווי חניה שמחולקים, אני לא יודע אם כבודו יודע שבכל חודש מצטרפים עוד 5,000 תווי חניה, כי היום נורא קל לקבל תו חניה, פשוט קלי קלות. יותר מזה, יש עסקים שעושים על זה כסף ומשווקים בפרסומות – תסתכל באינטרנט – מזמינים: בואו לסדר לכם תווי חניה תמורת סכום סמלי. זה שערורייה. אז מה קורה? אתם אומרים שאין חניות נכים – אתה יודע למה אין חניות נכים? אגיד לך למה אין חניות נכים: כי מתוך ה-170,000 יש 20,000 שצריכים ויש עוד 150,000 שלא צריכים ותופסים לנו את חניות הנכים.
היו"ר איתן כבל
תגיד את המספר שוב.
יובל וגנר
יש 170,000 תווי חניה, יש כ-30,000 תווים כחולים לבעלי כיסאות נכים, שזה הזכאים.
שמעון בן יאיר
פחות.
יובל וגנר
בין 20,000–30,000, הזכאים האמיתיים.
שמעון בן יאיר
הכחולים – 6,000–7,000.

<< אורח >> יובל וגנר: << אורח >>

לא נכון. בכל מקרה, זה המיעוט לעומת התווים הרגילים המשולשים.

כאן באים לפתרונות. ריבוי התווים דורש פתרון.

הפתרון הראשון מתקשר להצעה החשובה מאוד של חבר הכנסת אילן גילאון, של מה שאנחנו קוראים לו תו אישי/ תו טכנולוגי, שרק אדם עם מוגבלות, הזכאי לתו, יוכל להשתמש בו, ויותר מזה, רק הוא יוכל להפעיל אותו. כלומר בני המשפחה – הילד, האחות, האימא, הסבתא, האישה וכולי שעכשיו נוסעים – לא יוכלו להשתמש בתו הזה אלא רק כאשר האדם עצמו נמצא באוטו. זה קריטי, קריטי, קריטי.

דבר שני, היום יש שני סוגים של חניות נכים: חניות קטנות וחניות גדולות לרכבים עם המעליות. הרכבים הקטנים מותר להם לחנות בכל החניות. כאשר אנחנו באים, ואנחנו יכולים לחנות עם הרכבים עם המעליות רק בחניות הגדולות, הן לא פנויות. הכי מעצבן כשאתה רואה איזו מיני-מיינור או אוטו ספורט חונה בחניית נכים, ואתה חוטף קריזה כי אתה לא יכול להגיע לפגישה, אתה לא יכול להגיע לרופא, אתה לא יכול להגיע לאן שאתה רוצה. זה בלתי נסבל.

ההצעה פשוטה מאוד, כבוד היושב-ראש הנכבד, זה כל כך פשוט, כי זה תקנות תמרור. נורא קל בתקנות התמרור – לא צריך פה ועדות גדולות – לקבוע: חניות קטנות לרכבים קטנים, חניות גדולות לרכבים עם המעליות, וחל איסור מוחלט לחנות בקטנות על ידי הגדולות, אבל הרכבים עם המעלונים יכולים לחנות בכל החניות. זה ייתן מענה טוב יותר.

יש עוד הרבה מאוד סוגיות. אם תבדוק – אני רואה שיש כאן נציגים מן המשטרה – ואם תבדוק אצל נציגי הרשויות המקומיות, מסתבר שיש אכיפה במיליוני שקלים. מה זה אומר? שהקנס של 1,000 שקל לא מרתיע. אנחנו קוראים להגדלת הקנס כדי להרתיע יותר. עובדה, כנראה הקנס הזה לא מרתיע.

<< דובר >> שמחה בניטה: << דובר >>

הם לא עושים בכלל, הם באים ולא עושים, זה יותר גרוע.

<< אורח >> יובל וגנר: << אורח >>

סוגיה נוספת, מידי פעם אנחנו נוסעים לחוץ לארץ. אנחנו קוראים לוועדה – פנינו למשרדי הממשלה - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

דנו כבר בעניין הזה.

<< אורח >> יובל וגנר: << אורח >>

חייבים לפתור את זה, גם לתיירים שבאים לארץ וגם לכבד אותנו.

יש סיפור מדהים בחניונים. בלא מעט חניונים אנחנו באים, לוקחים פתק ומקבלים חניה חינם, וזה בסדר. אבל מצאו החניונים פטנט חדש: כדי שתוכל לצאת בחינם אומרים לך: לך עכשיו למשרד של מנהל החניון. מטרטרים דווקא את אלה שהכי קשה להם, אנחנו עם המוגבלות, אותנו מטרטרים כדי להביא את ההנחה על החניה.

לדעתי צריך להוסיף פה סעיף ולא לאפשר את זה. משרד התחבורה יצר מצב שמאגר מספרי הרכב פתוח לציבור. שפשוט המחסומים ייפתחו אוטומטית לכל מי שיש לו תו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יובל, אני חייב לסיים כי אני רוצה לאפשר גם לאחרים לדבר ואין לי הרבה זמן.

<< אורח >> יובל וגנר: << אורח >>

השורה התחתונה, משפט לסיכום: נושא מהותי, אבל עם כל הכבוד לדיונים ולוועדות, הגיע הזמן לעשות רפורמה, לפתוח את החוק הזה, להיות אמיצים, לצמצם את מספר הזכאים, לפתור את הנקודות שיש פה. בואו נהפוך למדינה יותר נגישה לאנשים עם מוגבלות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, יובל. אני רוצה לומר משפט: החלטתי לקיים את הדיון הזה למרות הלחץ הגדול מאוד, ויש לי 12 חוקים שאני חייב להעביר אותם לפני שהכנסת תתפזר. למרות הכול זימנתי את הדיון, אז אנא, שכל אחד ייקח לעצמו דקה כדי שיתאפשר לחברים האחרים להתייחס. בשעה 11:30 אני חייב לסיים את הישיבה הזאת, וזה בעוד 40 דקות, ברשותכם. בבקשה: יהודה דורון, אבנר עורקבי, שמחה בניטה ואתם, לפי הסדר הזה, בבקשה.

<< דובר >> יהודה דורון: << דובר >>

אני רוצה לגעת בבעיה שאנחנו נתקלים בה בחיי היום-יום. היום יש כ-170,000 תמרורים משולשים, והם ניתנים בקלי קלות לכל אדם שסובל מאיזו בעיה, שדרגת הנכות שלו מעל 60%, לאו דווקא בעיות ברגליים: אחד שיש לו בעיה בנשימה, אחד שיש לו בעיה בכליות, כל אחד כזה מקבל היום תו.

יש לנו בעיה עם המכוניות, כאשר מכונית עם מעלית רוצה למצוא חניה, מישהו יצא, אתה יכול להיכנס אבל אתה לא יכול להוציא את המעלית. אני מדבר על חניה רגילה כרגע, לא על חניות נכים. יש לנו בעיה עם המכוניות הגדולות בכלל למצוא חניה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

דרך אגב, אזכיר לכם שבדיון הקודם – יובל, אם אתה זוכר – התעסקנו בעניין הזה, וכתוצאה מכך כבר ראיתי שיש חניות גם למכוניות עם מעלונים. נדמה לי שבזכות היועצת שלי, שהעלתה בפניי שההורים שלה שניהם זקוקים למעלון, העלינו את העניין הזה כאן בוועדה במסגרת החוק.

<< דובר >> שמעון בן יאיר: << דובר >>

אבל אין לזה שום תוקף.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

למה?

<< דובר >> שמעון בן יאיר: << דובר >>

כפי שאמר יובל, יכול לחנות שם אוטו קטן ולא יאכפו את זה.

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

יש אחידות בחניות.
היו"ר איתן כבל
אני מבין את מה שאתה אומר. אבל בואו נגיד: זה טוב יותר.
קריאה
זה לא עובד. אין לזה תוקף משפטי. אף אחד לא אוכף את זה.
נורית קורן (הליכוד)
צריך לתקן את השלט, שיתאפשר שם לחנות רק למכוניות עם מעלונים.
היו"ר איתן כבל
הבנתי, יהודה דורון, אתה צודק. יש פתרון, אבל אין לו מסגרת.
שמעון בן יאיר
צריך להיות תיקון בחוק, שתהיה הבחנה.
אילן גילאון (מרצ)
יכול להיות שמישהו צריך לחשוב על המכוניות, מאיפה מורידים את העגלה, ולא הדבר הזה.

<< דובר >> יהודה דורון: << דובר >>

ניגשתי לרשויות שכתבו על התמרור: "עם מעלון".

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

למה אמרתי את זה? מכיוון שהיום – אתה צודק, אני רואה שכתוב.
נורית קורן (הליכוד)
יש כאן מישהי מעיריית כפר סבא. סליחה, יהודה דורון, שאני מפריעה לך. היא טוענת שזה לא יעבור בג"ץ.

<< דובר >> עדי אבירם: << דובר >>

זה לא עובר בג"ץ.

<< דובר >> שמעון בן יאיר: << דובר >>

למה? מה לא יעבור בג"ץ?
היו"ר איתן כבל
יהודה דורון, אתה מעלה עניין ומפתח דיון. אאפשר לך.
שמעון בן יאיר
איתן, סליחה, אין לזה שום ערך. דיברנו עם ישראל כץ, שר התחבורה, והוא אמר שבתוקף סמכותו להחליט לעשות הבחנה, להבחין בין אוטו גדול לאוטו קטן. כל עוד אין את ההבחנה הזאת אז הדברים שתגיד עכשיו נציגת כפר סבא, זה לא משנה.
היו"ר איתן כבל
תן לי לשמוע אותה, ואנחנו נחזור.

<< דובר >> עדי אבירם: << דובר >>

אני רכזת הנגישות בעיריית כפר סבא. אני רוצה לציין שאכן זה לא עובר. החלטנו, בעקבות בקשה של תושבים, לשים שלט, שהחניה מיועדת לרכב גבוה בלבד, אבל ברגע שבא מישהו אחר בעצם אי אפשר לאכוף את זה. היה על זה גם דיון בבג"ץ והאדם יצא זכאי.

<< אורח >> איתן עמרם: << אורח >>

זה גם לא שוויוני, זה יוצר אפליה בין נכים עם כיסאות גלגלים לבין נכים כמוני או אסטמתיים. אל תתחילו ליצור אפליה כזאת. יש אפליה, ונדבר על זה.
היו"ר איתן כבל
חברים, עוד לא יצרנו שום אפליה. אני בסך הכול חוזר על הדברים שהחברים שלכם אומרים, לא אני.
דובר >> שמעון בן יאיר: << דובר
זה לא אפליה. זה להבחין בין מעלון לאוטו רגיל. איך אפתח מעלון?
היו"ר איתן כבל
תודה, גברתי. יהודה דורון, בבקשה. חברים, יש פה כאילו תור על החניה. תדברו אחד, אחד.
דובר >> יהודה דורון: << דובר
מה שהרשויות ביקשו, כדי שהן יוכלו לאכוף את הנושא הזה, לדאוג לכך שחניה שכתוב עליה "מעלון" היא אך ורק לרכב עם מעלון, ואז לא יהיה מצב שיבוא מישהו שיש לו משולש ויעמוד באותה חניה ויפריע.

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

זה פשוט לא הגיוני.
שמעון בן יאיר
שכל החניות יהיו מתאימות למעלון, נקודה.
דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר
מה שיפה פה, שכל אחד חושב על החטיבה הקטנה שהוא מייצג אותה ולא על הבעיה הכללית. זו בדיוק הבעיה של כולם.
היו"ר איתן כבל
אני מבין את מה שאתה אומר.

<< דובר >> יהודה דורון: << דובר >>

דבר שני שנוצר לנו, כאשר אנחנו חונים בחניה כזו ובא מישהו ונצמד, כל היום הוא משתק אותנו כי אנחנו צריכים לחפש אותו. ואז אנחנו פונים למשטרה כדי לאתר אותו ומתקשרים אליו. לפעמים תופסים אותו ולפעמים לא, והוא תוקע לך את כל היום, שאתה לא יכול לתפקד.
אילן גילאון (מרצ)
אדם עם תג נכה או אדם שהוא לא נכה?
יהודה דורון
גם לא נכה וגם נכה.
אילן גילאון (מרצ)
אבל יש הבדל בין הדברים האלה כי גם האיש הזה זקוק למקום חניה.
יהודה דורון
גם נכה וגם לא נכה.

<< אורח >> משה בסעד: << אורח >>

לפעמים גם הנכה עצמו חוסם.

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

אז צריך לתת עונש לנכה? חבר'ה, מה שאתם מציעים הוא בלתי סביר, לא נכון ולא יכול להתנהל בצורה כזאת. צריך שיהיה נוהג שעושים חניות פחות או יותר לפי מספר הרכבים שיש, עם הנושא של מעלונים. אני בכלל הייתי מנסה ללכת לסידור מעלון שנוגע למכונית ולא למקום עצמו. ככל שתכניסו יותר מרכיבים ויותר סוגים של תגים ופחות אוניפורמיות, כך הבעיה תגבר. אני אומר לך, יהודה, אתה יודע שגם אנשים שלא משתמשים במעלון יכולים להיות הרבה יותר תקועים לפעמים, כפי שאתה אומר, שאין להם איפה לחנות. לכן זה לא סביר. אנחנו צריכים להקטין את מספר האישורים, להגדיל את מספר החניות ולחנך. זה חוק שאני לא יכול לחוקק אותו. שאנשים יידעו שאם יש לו חניה למעלון הוא לא יחנה שם, ואם אין לו כזאת הוא יחנה שם כי אולי המעלון לא יגיע בכל היום. איפה ההיגיון כאן?

<< דובר >> יהודה דורון: << דובר >>

אנחנו חושבים שזה הפתרון שימנע את כל המשחק עם החניות. אנשים שיכולים ללכת ברגליהם לא יחנו בחניה של נכה, גם אם יש לסבא שלו או לאבא שלו, כפי שאמר אילן גילאון, נכות.
נתי ביאליסטוק כהן
סבא שלו ואבא שלו – אני מסכים אתך, אבל מה איתו?
יהודה דורון
אנחנו צריכים לדאוג שכאשר מעבירים את האצבע ואני באוטו לא כותבים לי דוח. אם לא העברתי את האצבע ומישהו אחר ניסה – הוא לא יצליח והוא יקבל דוח. זה המכשיר שבאמצעותו צריך לפתור את הבעיה. שמתי לך את החוברת על השולחן שלך.
היו"ר איתן כבל
תודה. אבנר עורקבי, בבקשה, ממש בקצרה. לא לחזור על דברים שנאמרו.

<< אורח >> אבנר עורקבי: << אורח >>

הבעיה שלנו היא באכיפה. כאשר נכה מגיע לחניה הפרטית שלו באמצע הלילה וחונה לו שם אדם, הוא מתקשר למשטרה. הם אומרים: רגע, נאתר את בעל הרכב. אני צריך להיות פקיד של המשטרה, להגיד לה איפה הרכב חונה, באיזה מקום, מה מספר הרכב ומה צבע הרכב. מזל שאני גם לא צריך להגיד מה המודל של הרכב, איזה שנת ייצור, שזה היום לא מופיע בחוק. אני מתפלא. מה הם עושים? הם מתקשרים לבעל הרכב והוא מגיע אחרי חצי שעה או שעה.

<< אורח >> יצחק שמואלי: << אורח >>

אם תופסים אותו.

<< אורח >> אבנר עורקבי: << אורח >>

אם תופסים אותו כמובן, ואז הוא מפנה את האוטו. בינתיים אתה נשאר באוטו. אתה רוצה לגשת לשירותים, רוצה לעשות את כל הדברים האישיים שלך בבית ואתה לא יכול כי החניה שלך נתפסה.

אני מבקש את האכיפה. הם חייבים - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תיכף נקשיב למשטרה ולרשויות המקומיות.

<< אורח >> אבנר עורקבי: << אורח >>

הם מוסרים דוחות לקוניים אבל מעשית אין אכיפה.

<< דובר >> שמחה בניטה: << דובר >>

הם לא נותנים דוח.

<< אורח >> אבנר עורקבי: << אורח >>

בישיבה הקודמת שלנו הבאתי לכאן כמה אנשים שהם נכים קשים, שכעסו מאוד על כך שחונים להם בחניות הנכים. והמשטרה לא עושה כלום. זה בעיקר בתל אביב. גם בירושלים אבל גם בתל אביב.
היו"ר איתן כבל
העניין ברור.
אבנר עורקבי
אני מבקש את האכיפה. אני דוגל בכל ההצעות של החברים שלי, אני לא חוזר עליהן פעם נוספת, יש הרבה דברים.
היו"ר איתן כבל
תודה, אבנר. שמחה בניטה, בבקשה.

<< דובר >> שמחה בניטה: << דובר >>

קודם כול, תודה רבה על זימון הישיבה. אני ממש מודה לך שהתייחסת למכתב וזימנת בדחיפות ישיבה בנושא שכאוב לנו מאוד. בעיקר לי כואב מאוד הנושא הזה של חניה בחניה האישית שלי, שאני מגיעה ב-12 או ב-1 בלילה וצריכה להתמודד עם המשטרה. אין אכיפה, הם פותרים את הבעיה בלקרוא לנהג שיבוא, הוא בא, מזיז את האוטו. זה שאני ישבתי במכונית שלי וחיכיתי חצי שעה או שלושת-רבעי שעה – זה לא מעניין את המשטרה. אין דוחות.

יש עניין של פקחי ירושלים. בירושלים זה פשוט מכה – אין מקומות חניה לנכים, ואיפה שאתה עומד תוקעים לך דוח. לא משנה שאתה נכה, לא משנה שאתה עם רכב גדול ואתה צריך מקום למעלית. לא מעניין אותם שום דבר.

אם אין מקומות חניה מסומנים למעליות לנכים שלא יכולים להיכנס גם לחניונים – הרכב שלי גדול מאוד, הוא לא יכול להיכנס לחניון. אם לא יתחשבו במרחב הציבורי במקומות נכונים לנכים כמונו, בעצם במילים אחרות אומרים לנו: אל תופיעו בשטח, אתם לא שייכים לקהילה.

אני מקווה שמפה תצא בשורה – חקיקה רצינית, שגם מגבה אותנו כלפי המשטרה, גם מגבה אותנו מול הרשויות וגם נותנת לנו אפשרות של מרחב תמרון בעיר הזאת, להסתובב ולהיות כאחד האדם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, גברתי. אני מעריך מאוד.

חברים, יש לי פה רשימה ארוכה. נשמע כעת או את איציק שמואלי או את שלום קוטשר, אחד משניכם, בבקשה תחליטו.

<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>

אני מנכ"ל עמותת אנשי"ם – ארגון נכי שיתוק מוחין, עמותה רשומה.

באתי לדבר על כמה דברים, את חלקם כבר העלו פה. אני רוצה לספר מן הניסיון האישי שלי. למשל ברשות המקומית שלי לא גוררים רכבים שחנו במקום חניה השמור לנכה, או אפילו במקום חניה השמור לי ליד הבית, לא גוררים אלא נותנים רק קנס. מה יעזור לי הקנס? אפילו שהקנס יהיה של 1,000 שקלים או של 1,500 שקלים – אני נשאר בלי מקום חניה, פשוט כך. יש רשויות, שמעתי שעיריית תל אביב כן גוררת. כל רשות מקומית קובעת לה את הכללים שלה.
היו"ר איתן כבל
למה לא ניתן – סליחה שאני מתפרץ, אני אומר את זה גם לכם – חניה שהיא חניה אישית של נכה, אני מדבר על חניה ליד הבית, הרי היום אנחנו כל כך משוכללים, שיהיה איזה סימון שהוא מעבר לעובדה שיש לך תג נכה, שכאשר מגיע יהודה דורון עם האוטו שלו הוא לוחץ.

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

אנשים לא רואים והם מחנים במקום הזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה כמו סרט סימון כזה. אם אתם שואלים אותי, להבדיל אלף אלפי הבדלות, חס וחלילה שאף אחד לא יתפוס אותי במילה, הרי צריך לייבש את הביצה במובן הזה. זה בסדר, צריך את הפיקוח נכון, ואין מספיק פיקוח, הכול בסדר, תיכף נתייחס לדברים האלה, אבל צריך למצוא מעבר לזה - - -

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

איך מצמצמים את ההיקף הגדול.
נתי ביאליסטוק כהן
צריך לקדם את הצעת החוק של אילן גילאון, שלפיה אנשים צריכים לחיות כמו בני אדם.
קריאה
מחסום חשמלי.
היו"ר איתן כבל
אח שלי, הכול בסדר. העניין הוא שזה לא מספיק.
אילן גילאון (מרצ)
הם מעלים פה בעיה של אכיפה, וזה מה שצריך.
היו"ר איתן כבל
תיכף נתייחס לזה.

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

לא רק זה, אלא אתה יודע שהנכה זכאי לתמרור ליד הבית בתנאים מסוימים. יש כאלה שהתנאים לא מתאימים להם כי יש להם חניה משלהם, ואז אין שום סימן, שום עדות לכך שזה חניית נכים, וגם את החניות הפרטיות האלה חוסמים.

<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>

בקשר לחניה אישית, ברשות המקומית שלי נתקלתי בכך שאם נכה חונה בחניה האישית שלי שאני קיבלתי מן העירייה, הם לא עושים שום דבר. על כל פנים, כך נוהגים ברשות המקומית שלי, בחולון.

על שאר הדברים כולם דיברו.

עוד משהו, לפני כמה ימים הייתי בקניון ארנה בהרצליה. יש שם בחוץ מגרש חניה גדול, לא מקורה, עם מקומות חניה לנכים, גם לנכים עם מעלית, אבל בכניסה גובים גם מנכה 15 שקל לשעה. שאלתי מי זה שגובה ואמרו שעיריית הרצליה גובה. לצערי לא נכנסתי, אין לי את הכסף הזה לשלם 15 שקל לשעה. באתי ל-4–5 שעות, אני לא יכול להוציא 100 שקל מקצבת הנכות שלי ונאלצתי לחנות במקום אחר. כך עושה עיריית הרצליה בקניון ארנה.

<< דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >>

במקומות אחרים זה חינם? אני מוכנה לטפל בזה, אבל השאלה אם במקומות אחרים גם נוהגים כך.

<< דובר >> שמעון בן יאיר: << דובר >>

שעתיים ראשונות חינם.

<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>

משפט אחרון לגבי מקומות חניה לרכבים עם מעלונים. ראיתי דבר נחמד בחניון של נמל תל אביב – בקטע המקווקו שמשאירים כהורדה למעלון, בתחילת הקטע שמו עמוד כדי שרכבים לא יוכלו להיכנס. זה לא פותר את כל הבעיה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לזה התכוונתי בין היתר, אילן – לבצע סוג של חסימה, שהנכה שמגיע עם הרכב יודע להתמודד איתה.

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

אם זה אפשרי. מה שהטכנולוגיה יכולה לאפשר – זה הכי קל. עדיין יש בעיה באכיפה.
שלום קוטשר
יש לנו טכנולוגיה נהדרת.
היו"ר איתן כבל
לא משנה, אבל לפחות חלק.

חברת הכנסת נורית קורן, חבר הכנסת חאג' יחיא ונגיע גם אליך, איתן עמרם, אבל ממש בקצרה.

<< דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הכינוס החשוב הזה. באמת אנחנו רואים כמה הנושא הזה של חניית נכים חשוב, גם לאדם עם מוגבלות עצמו וגם שהציבור צריך לדעת איך להתנהג ולא לחסום את החניה. אני רוצה להודות כאן לחבר הכנסת אילן גילאון חברי, שביחד איתי וביחד עם קארין אלהרר אנחנו יושבי-ראש השדולה לאנשים עם מוגבלות. במסגרת של היום המיוחד בכנסת שנערך היום לאנשים עם מוגבלות אני רוצה להודות לכל האנשים שנמצאים מסביב השולחן, שפועלים למען המגזרים, כל אחד לפי המוגבלות שלו פועל למען האנשים שלו.

נושא החניה הוא דבר חשוב מאוד. אני מוכנה לקחת לטיפולי את הנושא של הרצליה, אם תעביר לי את הפרטים אטפל בזה, למרות שהכנסת מחר סוגרת את השערים. זה דבר חשוב מאוד. הלוואי ולא נצטרך לפעול ושהדברים האלה יבואו בקלות. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
תודה, יקירה. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

כבוד היושב-ראש, דיברו פה על צמצום מספר תגי החניה. אני מתנגד. כל מי שמגיע לו – שיקבל. זה שיש מחסור במקומות חניה לנכים – בזה צריך לטפל, ולא בצמצום מספר התגים למי שמגיע לו. כל אחד חושב שלמי שחולה במחלה מסוימת כן מגיע ואילו למי שחולה במחלה אחרת לא. אני מקווה שכולם יהיו בריאים, אבל יש אנשים שלפי הקריטריונים יכולים לקבל תג כזה.

קיבלתי כמה פניות מאנשים שהבנתי שמשרד התחבורה ביטל את התג. הוא נתן זמנית למספר מסוים של אנשים תגים, הם ביקשו לחדש והוא ביטל אותם למרות שקיימים אותם תנאים, המצב לא היטיב איתם, לא השתפר מצב הבריאות שלהם ממה שהיה כאשר הם קיבלו את התג, והם עכשיו צריכים להתחיל לרוץ לרופאים כדי לקבל עוד דברים כי הם לא יכולים בלי.

אני בעד תג אישי, כך שאדם יוכל לקחת אותו לכל רכב שהוא נמצא בו. אנחנו רוצים שחניית הנכה תשרת את מי שאין לו אפשרות ללכת הרבה, ואז שמי שמסיע אותו יוכל לחנות באותו מקום, כי יכול להיות שיתחיל לחפש מקום אחר שהוא לא של נכה – למרות שהמלווה הוא לא נכה, אבל הוא מסיע נכה – ויכול להיות שלא ימצא מקום.

<< אורח >> אברהם יוסף סלומה: << אורח >>

זה נהג, לא מלווה.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

אני מדבר על מלווה, לא על נהג. לזה בדיוק אני מתכוון.

הנושא של מספר הרכב שרשום על אותו תג, הכוונה היא להנחה באגרת רישוי, כי נכה לא יכול לקבל כמה רכבים אלא רכב אחד שהוא מקבל עליו הנחה. אני לא יודע אם כבוד היושב-ראש יודע, מי שיש לו תג מקבל הנחה ומשלם גרושים עבור אגרת הרישוי, עשרות שקלים, לכן רושמים את הרכב הזה. אבל שיהיה לו התג, ולהעניש בחומרה מי שמשתמש בתג נכה כאשר הנכה לא נמצא איתו.

<< דובר >> שמעון בן יאיר: << דובר >>

איך תעניש אותו? מה זה "בחומרה"?
אילן גילאון (מרצ)
אם המלווה רוצה ללכת לבלות במועדון לילה הוא צריך לקחת את הנכה איתו.

<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>

הפקח מגיע לרכב עם תו נכה, רכב ריק. איך הוא יודע עם הנכה היה בו או לא?

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

התג הוא כרטיס שהוא שם בתוך הרכב. יש מי שאין להם את המשולש קבוע על הרכב. יש מי שיש להם תג נכה ועם התג הם יכולים לחנות. בזה אני מסיים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה יקירי.
יהודה דורון
אני רוצה להסביר את העניין הזה.
היו"ר איתן כבל
אני לא יכול עכשיו להתעכב על העניין הזה.
שמעון בן יאיר
זה אחד הדברים החשובים.
היו"ר איתן כבל
אם אדוני רשום, אאפשר. חברים, הכול חשוב. למדתי פה מסביב שכל אחד בא עם החשוב שלו.

<< דובר >> שמעון בן יאיר: << דובר >>

זה כללי לכולם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אומר את זה באופן עקרוני. עוד לא ראיתי שאנשים באים לדיונים וחושבים שמה שיש להם לומר לא חשוב, ובצדק.

<< אורח >> אברהם יוסף סלומה: << אורח >>

כל אחד עם היבלת שלו.
היו"ר איתן כבל
נתי ביאליסטוק כהן בשם המרכז לעיוור, בבקשה.
נתי ביאליסטוק כהן
תודה רבה. אתה רוצה שאיתן עמרם ידבר לפניי?

<< אורח >> איתן עמרם: << אורח >>

אני עו"ד איתן עמרם, יושב-ראש הוועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות בלשכת עורכי הדין. הצטרפו אליי שתי חברות הוועדה: עו"ד טליה דוד ועו"ד רונית רם.

אני רוצה לדבר הפעם על אפליה בחניונים בגביית תשלום בין תגי חניה. חברות לקחו לעצמן את ההחלטה – וזה בקניונים וב - - -
היו"ר איתן כבל
אין החלטה אחת?
איתן עמרם
אין החלטה אחת. יש כאן דיסוננס, יש כאן אי הבנה של החוק בין שני תגי חניה. אנשים עם מוגבלות שקיבלו הלוואה לרכישת רכב מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון נמצאו עם הליקויים בניידות. ברגע שהם נמצאו עם הליקויים הם מקבלים תגי חניה.

יש מספר תגים. אתייחס רק לשני תגים. תג חניה אחד הוא לוואנים, לרכבים גבוהים לאנשים המסתייעים בכיסאות גלגלים, שם יש תג עם סמל של כיסא גלגלים; ותג חניה אחר לאנשים עם מוגבלות שאינם מסתייעים בכיסאות גלגלים, לדוגמה אנשים כמוני, שם יש תג של משולש עם שלוש נקודות.

מבחינת משרד התחבורה – ונדמה לי שנגישות ישראל הגישו עתירה לבג"ץ בעניין הזה, ואישרו אותו, ומשרד התחבורה קיבל עליו, אמר: אין הבדל. אגב, לא התפקיד שלו לקבוע. הנכות נקבעה במקום אחר, היא נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי. אין הבדל בין התגים.

ואז גופים פרטיים וציבוריים, לרבות בעיריות גדולות מאוד – לדוגמה, אני מגיע לבית משפט בתל אביב, יש חניות חינם לנכים עם ואנים ואילו אני, שגם לי יש תג חניה, הוא לא מוכר אז אני נאלץ לשלם.

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

גם נסיעה בנת"צים וכן הלאה.

<< אורח >> איתן עמרם: << אורח >>

גם בנת"צים וגם בכול. משרד התחבורה צריך בסופו של דבר לעשות שינוי, להוציא קול קורא או מה שיחליט גם לנכים בלי כיסאות גלגלים. אנחנו כרגע מופלים. אז מה קורה? כותבים מכתב וזה חוזר חלילה.
היו"ר איתן כבל
העניין ברור. תודה. נתי ביאליסטוק כהן, בבקשה.

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

קודם כול, גם אנחנו נתקלים במה שאיתן עמרם מתאר, שיש אפליה בין סוגי התגים, שאין לזה אחיזה חוקית כלשהי. אני לא יודע איך לטפל בדבר הזה כי הוא רחב היקף. למשל ניקח את הנסיעה בנת"צים – אתה כבר באוטו אז מה משנה אם אתה נכה מסוג כזה או נכה מסוג כזה? אם זה פטור, אז גם זה צריך להיות פטור, להיפך.

לעניין צמצום מספר התווים – אני לא יודע, אין לי שום דבר נגד - - -

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

למה זה צריך להיות פטור ולמה זה צריך להיות פטור?

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

מצדי, או ששניהם לא פטורים או ששניהם פטורים.

<< דובר >> שמעון בן יאיר: << דובר >>

אתה מבין את ההבדל בין הנכויות?

<< דובר >> שמחה בניטה: << דובר >>

אתה יודע מה זה נכה על כיסא גלגלים שיכול רק - - -
קריאה
אתה לא מבין את סוגי הנכויות.

<< דובר >> שמעון בן יאיר: << דובר >>

אנחנו העברנו את חוק הנת"צים, שמחה בניטה ואני ומומו נקווה. אני רוצה להסביר לך את הרציונל. חוק הנת"צים קובע שנכים על כיסאות גלגלים נוסעים בנת"ץ רק בגלל שאין להם שום אפשרות להשתמש בשירותים ציבוריים, זאת הסיבה היחידה.

<< אורח >> אבנר עורקבי: << אורח >>

או לרדת באיזה מקום קרוב.
שמעון בן יאיר
בדיוק. זאת הסיבה היחידה. אתה יכול ללכת להשתין איפה שאתה רוצה ואילו נכה על כיסא גלגלים לא יכול.

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

סליחה, כשאני אהיה כלב אני אשתין איפה שאני רוצה. אף אחד לא יכול להשתין איפה שהוא רוצה.

<< דובר >> שמעון בן יאיר: << דובר >>

כאשר הייתי נכה על קביים הייתי יכול לרדת מהמכונית.
קריאה
מה אתה מבלבל את המוח? יש - - -
שמעון בן יאיר
מה אתה רוצה, עכשיו לבוא וגם לקבל גישה לנת"צים? על מה?

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

קודם כול, אתה רוצה להפוך את זה לעניין אישי?

<< דובר >> שמעון בן יאיר: << דובר >>

לגמרי. זה אישי: אם יתנו ל-120,000 איש גישה לנת"צים אף אחד לא יקבל. זה מה שאתה רוצה?

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

אני לא רוצה כלום. אני מציג בעיה שצריך לדון בה.

<< דובר >> שמעון בן יאיר: << דובר >>

אתה מציג בעיה שלא קיימת.
נתי ביאליסטוק כהן
זו בעיה שקיימת.
שמעון בן יאיר
כבר שנים אתה נכנס לקטע הזה. לא יעזור לך. תשתין במקום אחר.

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

אני אמשיך להיכנס לקטע הזה מכיוון שאני מייצג את האנשים שלי ואני נאמן להם.
שמעון בן יאיר
אתה חצוף.
היו"ר איתן כבל
אל תנהלו ביניכם ויכוח, די.
שמעון בן יאיר
גועל נפש. אתה יודע כמה עבדנו על החוק הזה?
נתי ביאליסטוק כהן
אז מה אם עבדתם על החוק הזה? קיבלתם. מה הבעיה?
שמעון בן יאיר
מגיע לך בכלל?
נתי ביאליסטוק כהן
אני יודע כמה אתם עובדים על להוציא כל אחד אחר בכלל מתגי חניה.
אילן גילאון (מרצ)
אתם מבינים שאתם רואים לנגד עיניכם - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתם הורגים את הדיון. סליחה, עכשיו כולם שותקים. נתי ביאליסטוק, אני אומר לך בכל הכבוד והחברות והאהבה, ואתה יודע שיש לי הערכה גדולה אליך, בלי קשר לסיטואציה פה, אין סרט בעולם שבו יתאפשר לנסוע בנת"צים. לא בגלל זה. תבין: נת"צים זה הקרב הגדול. אתה מדבר עם מר נת"ץ, אני האיש שמוליך את המלחמה הכי גדולה למען הנת"צים, חבר הכנסת חאג' יחיא יודע את זה. הרי אם נתחיל לתת לראשון שיוכל לנסוע על הנת"צים – הרגנו באותו רגע את הנת"צים.
אילן גילאון (מרצ)
זה אחד החוקים בלי תור. נודע לאנשים שהם נהיו בלי תור אז עכשיו יש כזה תור ...
דובר >> שלמה (מומו) נקווה: << דובר
אחד הדברים, אדוני היושב-ראש, שבו איבדנו את האסימון בחוק הנת"צים, כאשר שאול מופז היה שר התחבורה, זה כאשר אמרנו: אם תיתנו אפשרות לצמצם את מהלך הנהיגה לאנשים שמרותקים לכיסא גלגלים אתם תתרמו רבות לשילוב הנכים בחברה. אתה יודע מה, אמרנו שאנחנו לא הולכים על זה באופן גורף, אלא רק לגבי אלה שמרותקים לכיסא גלגלים.

ברשותך, אם כבר נתת לי לדבר, תן לי להמשיך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אף אחד לא מפריע עכשיו לנתי ביאליסטוק. הדברים שהוא אומר הם על דעתו בלבד.

<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>

יכולים גם לא להסכים אבל חייבים לשמוע.
היו"ר איתן כבל
נכון, מותר לא להסכים ומותר לנתי ביאליסטוק להשמיע את מה שהוא רוצה. נתי, בבקשה.

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

לעניין הצמצום של מספר תגי החניה, אני חושב שיש היגיון לדון על זה. אני לא יודע להגיד למי יש יותר גדול, לצורך העניין, והאם מישהו שסוחב איתו בלון חמצן צריך פחות או יותר ממי שהוא חולה אונקולוגי בצורה כזו או אחרת. לכן אני לא יכול להיכנס לעניינים האלה. אם רוצים לדון בזה - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
יש קריטריון.
נתי ביאליסטוק כהן
לעניין הצעת החוק של אילן גילאון – איפשהו כנראה הדבר הנכון הוא באמצע. כפי שהוזכר כאן קודם, יש זכויות שצמודות לרכב כאשר הרכב הוא שמזוהה. למשל, תסלחו לי עוד פעם שאני מעלה את עניין הנת"צים, אבל אם רכב של נכה נוסע בנת"ץ אז הרכב מזוהה, לא האדם שיושב בתוכו, ואז הוא לא צריך לרוץ אחרי זה. לכן צריך לקחת בחשבון: צריך כנראה ליצור איזשהו שיווי משקל בין הזכות שניתנת שצמודה לרכב לבין הזכות שניתנת שצמודה לנכה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה יקירי. נמצאת כאן גברת דפנה מהלל ממשרד התחבורה. ארכז לך בסוף את כל הנושאים לדיון ואבקש התייחסות בכתב שתישלח לוועדה. זה מה שאני מבקש.

<< דובר >> שלמה (מומו) נקווה: << דובר >>

כל חבריי ואני תמיד באים בטענות לממשלה או למדינה, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לדאוג לפני הכול שתו החניה שלנו לא ימומש על ידי אנשים שהם לא נכים. אם אנחנו נעמוד על זה אני מבטיח לך שיהיה צמצום, כבר בהתחלה, ממחר בבוקר.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

זה בני משפחות של הנכים.

<< דובר >> שלמה (מומו) נקווה: << דובר >>

אם אגיד לבן שלי: אתה לא מקבל את האוטו שלי עם התו, או אוציא את התו אליי והוא ייסע, הוא יקבל דוח אם הוא יחנה במקום שמיועד לחניית נכים.

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

מומו, כמה מכוניות יש לך היום עם תו חניה?

<< דובר >> שלמה (מומו) נקווה: << דובר >>

רוב הציבור היום – אני רואה מכוניות עומדות כל היום בחניה ואנשים בריאים יורדים מהן. אם לא נעשה סדר, אנחנו – לפני שבאים אליהם אנחנו צריכים לעשות סדר בבית שלנו. חובה שלנו לא לתת את תו החניה הזה שלנו. אני לא מאמין ש-170,000 נכים, לפי מספר תווי החניה, נמצאים כל יום מחוץ לבית. הרי זה החלום שלנו, שנכים יצאו מן הבית. אז איך יכול להיות שיש 170,000 אנשים עם תו חניה של נכה וכל החניות תפוסות? פה הבעיה הראשית.
היו"ר איתן כבל
אחת הבעיות המרכזיות.
שלמה (מומו) נקווה
האימא של הבעיות.

דבר שני, אם מי שהוא לא נכה לקח את תו החניה וניצל אותו צריך לקחת קודם כול את תו החניה הזה לשלושה חודשים, לתת לאותו אדם מוגבל שירגיש מה זה כשאין את תו החניה.
היו"ר איתן כבל
תודה, מומו, הבהרת את העניין. אמרת נקודה חשובה, תודה.

<< אורח >> חן כהן: << אורח >>

אני ממשרד התחבורה. אני רוצה לענות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אל תענו עכשיו. גם אתה, לא אתן לך, אני לא יכול לתת. יש לנו רק עוד שתי דקות.

משטרת ישראל, בבקשה. לפני שאני מסכם ונותן לאילן גילאון לומר כמה מילים, אני רוצה לומר: עניין האכיפה, לצערי, הוא לא המצאה של הדור. בכל מקום אנחנו מגיעים ומגלים שאכיפה היא שֵם המשחק. לדעתי צריכה לצאת הוראה ארצית. זה לא שבזמן אחד כל משטרת ישראל עסוקה בכל הארץ בפינוי של רכבים שמפריעים לנכים, אבל צריך שיובהר שזה טיפול שהוא יותר מאשר בחניה כפולה ויותר מכל זה. מי שחונה בחניית נכים יידע שהוא צריך לחטוף.

<< אורח >> אברהם יוסף סלומה: << אורח >>

הוא צריך לחטוף בגדול.
שמחה בניטה
מרחמים עליהם.

<< אורח >> משה כהן: << אורח >>

אני ראש מדור תאונות דרכים במשטרת ישראל. בהחלט אדוני אני מקבל את מה שאתה אומר. המשטרה מתייחסת לעבירה הזאת ברצינות רבה מאוד כחלק מכל מארג האכיפה. נרשמו השנה כ-20% יותר דוחות בנושא הזה ביחס לשנת 2017 וכמעט 40% יותר ביחס לשנת 2016.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מה ההנחיה? מתקשר אחד האנשים שנמצא כאן שחנו לו בחניה. מה ההנחיות שיש ליומנאי או למי שמקבל את השיחה? תגיד לי את סדר הפעולות שלפיו אתה יודע שהוא אמור לפעול.

<< אורח >> משה כהן: << אורח >>

אני יודע בדיוק מה קורה. קורים שני תהליכים במקביל: אחד, נשלחת ניידת למקום, גם לבצע אכיפה. אני בטוח שהחברים פה מכירים ויודעים את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מגיעות ניידות?
אברהם יוסף סלומה
אני לא מכיר את זה. אני מכיר ההיפך.
קריאה
מגיעות.
שמחה בניטה
ברוב המקרים הם סוגרים זאת בשיחה עם בעל הרכב העבריין.

<< אורח >> משה כהן: << אורח >>

במקביל המוקדן מבצע איתור של הרכב שחונה בחניה.

אני חייב להזכיר שהאכיפה היא לא בלעדית של משטרת ישראל אלא גם הפקחים הם גוף מבצע.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני יודע, אנחנו הסמכנו אותם.

<< אורח >> משה כהן: << אורח >>

אם משטרת ישראל רשמה השנה 20% דוחות יותר, הגענו ל-13,500 דוחות השנה, שזה כ-2% מסך האכיפה של משטרת ישראל, ואתם יודעים כמה אכיפה משטרת ישראל עושה – אני חושב שאנחנו מבצעים המון המון אכיפה.

<< אורח >> אברהם יוסף סלומה: << אורח >>

אנחנו יודעים גם כמה היא לא עושה.

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

אנחנו בדרך כלל נתקלים היכן שאתם לא עושים את האכיפה, גם בחניית נכים, גם בחניה על מדרכות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תמיד אנחנו שואלים את עצמנו: למה פה המשטרה לא נמצאת?
משה כהן
ועדיין לא על כל חניה אפשר לשים שוטר.

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

כמה אכיפה כזאת ביצעתם ב-2017 וב-2018?

<< אורח >> משה כהן: << אורח >>

אמרתי: עלינו כמעט ב-20% ביחס לשנת 2017, מ-11,000 דוחות ל-13,000 דוחות, זה היחס, אכיפה בנוגע לחניה בחניית נכה. זה 2% מסך האכיפה, שזה המון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה לא מעט. נותנים עבודה. לפי הכמות הזו אי אפשר להגיד שלא.

שי << דובר >> שלמה (מומו) נקווה: << דובר >>


אולי אפשר לתת לנכים לצלם.
שמעון בן יאיר
צריך להיות נוהל.

<< אורח >> משה כהן: << אורח >>

לא צריך נוהל. זה חלק מסל האכיפה.
שמעון בן יאיר
אבל לא רושמים דוחות.

<< דובר >> שלמה (מומו) נקווה: << דובר >>

אולי שיאפשרו לנכים לצלם את הרכב ולהעביר לכם את התמונה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אומר לך משפט אחד ואדוני ישיב לי אחר כך בכתב על זה. ההבדל האחד והיחיד בין איתן כבל, שאולי חנו לו בחניה ליד ביתו, וזה קורה, והוא מתקשר ומגיעה המשטרה, וכבר יש חוק חדש שמסמיך אתכם לטפל גם בזאת, אבל עם כל הכבוד לי, ואני בקריזה: איך הוא לא ראה שזו חניה פרטית?

א << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

תצטרך להראות להם נסח טאבו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עזוב את זה. אני לא רוצה להיכנס לתהליך הזה. עדיין אדם עם מוגבלות לא יכול לצאת.
טליה דוד
הוא תקוע, אדוני.
היו"ר איתן כבל
נכון. הוא לא יכול לצאת לרחוב כפי שלפעמים, מה לעשות, אני עושה כאשר אני מגיע לביתי ומוצא שמישהו חנה בחניה שלי. אז מה, אני מתחיל לצפור כמו כל המשוגעים? אני מחפש לי חניה גם אם אצטרך אחר כך ללכת 200–300 מטרים ברגל. לו אין את הפריבילגיה הזאת, לו או לה או לכל אחד מן האנשים שיושב כאן ואלה שלא נמצאים כאן. לכן בעניין הזה נדרשת אכיפת-יתר, על פי הכללים. לא אמרתי עכשיו שאתה צריך להמציא חוק מחדש, אלא דבקות במשימה במובן הזה צריכה להיות שאתה על זה, לא אומר: כן, כן, אחי, אנחנו נחפש אותו, תודה רבה. וגם לתת לו בראש.

עם << אורח >> אברהם יוסף סלומה: << אורח >>

שיניים.
שמעון בן יאיר
מגיעה ניידת ונותנת דוח. הם באים בקריזה לחפש את הנהג במקום לרשום דוח.

ל << אורח >> איתן עמרם: << אורח >>


מה עם חניות נכים בתוך תחנות המשטרה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברים, תודה. משה כהן, תודה. קודם כול גברתי בקצרה, עו"ד טליה דוד, בבקשה.

<< אורח >> טליה דוד: << אורח >>

אדוני, אנסה לקצר, אבל הבעיה של חניות נכים אפשר להגיד, ולא בפרפרזה, ממש עקובה מדם. לי הייתה חניית נכים ברחוב טשרניחובסקי 4 בירושלים במשך 11 שנים. אני פונה פה לנציג המשטרה, שאני לא יודעת על סמך מה אמר את שאמר. אדוני היושב-ראש, התהליך של המשטרה הוא לא כפי שנמסר. אני חוויתי אותו במשך 11 שנים כמעט על גופי. ב-80% מן המקרים בטשרניחובסקי 4 על כביש ראשי – ויש מלא מכתבים שלי למשטרה – המשטרה לא מגיעה. אם היא כבר מגיעה, לוקח לה בין 40–60 דקות והתירוצים הם אלה: 1. אחרי 11 בלילה אנחנו לא קוראים בכריזה "בעל רכב זה וזה", אז אני נענשת. 2. הם מגיעים עם ניידת שאין לה כריזה. 3. מגיע שוטר שהוא לא מאגף התנועה, הוא לא מוסמך לתת דוח. 4. אחת לארבעה מקרים מגיע שוטר עם מוטיבציה לעזור לי, הוא קורא בכריזה, הוא מנסה לברר, חולפות הדקות ואנחנו מגיעים למצב שעם השוטר אני ממתינה בין חצי שעה לשעה. מגיע אדם – אם הוא מבוגר מאוד, בן 70 ומעלה, השוטר חס עליו; אם זו בחורה צעירה – ואני מוכנה להעיד על זה – הוא חס עליה גם. הם חסים על 80% מן העבריינים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מעמד הביניים אוכל אותה ...
טליה דוד
את זה אתה אמרת, אדוני. אני אומרת את זה בכאב רב.

לצערי בעבֵרה הזו, למעט זה שהיא מוגדרת אצלם בספר החוקים כעברת בריונות, לא נוקטים בבריונות באכיפת-יתר.
היו"ר איתן כבל
קבענו חקיקה. יש היום חקיקה מסודרת. העברנו אותה פה בוועדה הזו. אחת הסיבות, כי נתנו שיניים למשטרה ולפקחים.

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

עזוב, את הפקחים זה לא מעניין בכלל.
היו"ר איתן כבל
לא נכון, אתה טועה. הם מכניסים כסף לקופת הרשות המקומית.
נתי ביאליסטוק כהן
הפקחים בשכונות המגורים, המדיניות של העיריות היא בכלל לא לאכוף חניה מלכתחילה. אין להם בכלל כיסוי של המקומות הללו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה לומר לך שהעיריות עד לפני מערכות בחירות, אם יש משהו שעובד אצלן כפי שצריך זה האכיפה כי זה מכניס כסף.
<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

לא בשכונות המגורים.
היו"ר איתן כבל
יקירי, בכל מקום.
נתי ביאליסטוק כהן
אני אומר לך, לא בשכונות המגורים. אני מנהל על זה עתירה לבג"ץ נגד עיריית ירושלים. תשובה אחת לא קיבלתי מן העירייה.
שמחה בניטה
בעיריית ירושלים זה קטסטרופה.

<< אורח >> טליה דוד: << אורח >>

אני רוצה להציע שבמקרים של חניית נכה עם מספר ליד ביתו יהיה צעד אחר לטיפול, צעד אכיפתי וכן תהיה גרירה, וזה לא יהיה נתון להחלטה או לשיקול דעת של הרשות. אני מבקשת להציג, ברשותך, דוגמה נוספת. באחת מן הפעמים שבאה המשטרה ולא מצאה את בעל הרכב נאלצתי לחנות בבניין ליד, בטשרניחובסקי 6, בתחנת אוטובוס, במקום שיש בו קצת שיפוע וכאשר ירדתי עם כיסא הגלגלים הביתה נפלתי שם במדרכה כי זה בשיפוע. אנחנו לא מקבלים פתרון לא מהמשטרה ולא מהמציאות. צריך לטפל בזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, יקירה. אחרון הדוברים לפני שאתן לאילן גילאון לסכם במשפט, אחד הנציגים של חברת AAS.

<< אורח >> איציק לחמני: << אורח >>

אני מחברת AAS – פתרונות נגישות מתקדמים. אני בעל פטנט בנושא של שלט חניה אקטיבי, שבעצם נותן פתרון לכל בעיות החניה, גם מבחינת תג חניה. תג חניה הוא תג אלקטרוני.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הצגת אותו בפני משרד התחבורה?

<< אורח >> איציק לחמני: << אורח >>

הצגתי בפני משרד הרישוי.
היו"ר איתן כבל
נגישות ישראל, אתם מכירים את זה?
איציק לחמני
גם בפני נגישות ישראל.

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

זו חברה פרטית.
איציק לחמני
זה נותן מענה לכלל האוכלוסייה.
אילן גילאון (מרצ)
אני לא נכנס לזה. כל הכבוד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אנחנו פה בוועדה, בכל הכבוד – הלוואי ותצליחו, אני מאחל לכם, לכן גם לא אפשרתי לאדון עופר לידרור לדבר – אני לא עוסק בפרסום, אין זה תפקידי וגם אסור לי, כי אחרת נצטרך להנחות את מנהלת הוועדה להוציא מודעה ולהזמין גם אנשים נוספים שעוסקים בתחום. אני מאחל לכם בהצלחה. אל תטעו, זה לא ברמה האישית. ייתכן שהפטנט שלכם יכול לתת מענה לחלק ניכר מן הבעיות שעולות כאן, אבל זה לא תפקידי. בהצלחה שיהיה לכם, תבואו בדברים ואני מאחל לכם הצלחה.

אילן גילאון, משפט אחרון לסיכום, וגם אני רוצה לסכם.

<< דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >>

הדבר הכי חשוב שאני יכול להגיד, שמתי לב שכמעט מתפתחת פה מלחמה בין הנכים הכחולים לנכים של שלוש הנקודות. אני מזהיר את כולכם מפני העניין הזה. זה בדיוק המגמה של הפרד ומשול בצרכים.

דבר שני, זה לא ילך בלי התחשבות של אלה באלה. אני קורא לזה סולידריות. חייבים להבין מי צריך מה, וכל אחד צריך לעזור לשני.

אם הנת"ץ נועד לאנשים האלה שצריכים את הדבר הזה ולא לאחרים – לי יש תג נכה באוטו אבל אם אמצא מקום לחנות בלי תג נכה אשאיר את המקום המסומן למישהו שאולי יותר קשה לו. אם הדבר הזה לא יקרה – אנחנו לא נתקדם לשום מקום, ויש מי שמעוניין שזה מה שיקרה, שאלה עם ה-CP יריבו עם אלה עם הפוליו, והפוליו הם האצולה כי יש להם נציגות טובה. פשוט אסור שזה יקרה כך. כל האנשים על הספקטרום.

לגבי הצעת החוק עצמה, היא לא עוסקת בענייני אכיפה ולא קובעת למי מגיע. היא באה לעשות באופן אובייקטיבי שני דברים: 1. לצמצם את השימוש, זה הדבר המרכזי. 2. לאפשר רק למי שרשאי להשתמש. מי שיחליט החלטות אחרת – אל תערבו אותם כאן, זה לא העניין. זה מקובל בכל מיני מקומות. אני בכוונה לא אמרתי בדיוק איזה אופן של מענה ביומטרי כי אני לא רוצה להתערב בטכנולוגיה ולהגיד: כזה ראה וקדש. אבל זה מה שצריך להיות. זה קיים באוסטרליה כיום ועובד שם יפה, ואני חושב שגם לנו זה יכול לתרום.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה.

לסיכום, אני מחלק את הדיון הזה לשני חלקים.

יש חלק אחד שהוא אתם, וזה קשור לדברים שאמר אילן גילאון, לדברים שאמר מומו נקווה ולדברים אחרים שנאמרו. אל תטעו, הבעיה יכולה להצטמצם באופן משמעותי והיא תלויה בכם. אני מכיר את זה. אין מי מאיתנו שלא מכיר את העניין הזה של חבר, קרוב, בן משפחה, בן של בן משפחה ואת השימוש הבלתי נגמר בתו החניה לנכה כאשר זה שימוש של בני משפחה שהם בריאים, ברוך השם, ושיישארו בריאים. צריך שהדברים האלה ייאמרו. זה לא נתון לאף אחד אחר אלא לכם.

<< אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >>

חד-משמעית אני איתך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

קודם כול לכם. אני כבר לא מדבר על בן משפחה שמוביל מישהו אחר, אני לא מדבר על הדברים האלה. הנכה שלשמו התו ניתן הוא בבית או נסע בכלל לחו"ל ואתה מקבל את הרכב ומשתמש בהטבות הניתנות לנכה או לרכב של נכה, לא לאדם שאינו נכה. זו נקודה אחת.
אילן גילאון (מרצ)
לא לרכב. אין יותר הטבות לרכב. גם אם אתה תיסע במונית – אתה תקבל.
היו"ר איתן כבל
אתה צודק.

ונקודה נוספת שמתחברת להצעת החוק שהניח חבר הכנסת אילן גילאון – אני לא נכנס, אין לי כלים, אין לי סמכות לקבוע מי, מה ואיך. אני מזהיר אתכם, ראיתי את זה גם פה בחדר, הקשבתי וראיתי – ההפרד ומשול שמבקשים לעשות בכם הוא האויב הכי גדול שמונח כאן לפתחכם. אני מתחבר לגמרי עם אילן. גם כך לצערנו החלוקה ביניכם גדולה באופן טבעי: זה נכה מסוג זה, זה נכה כזה, וגם שם יש דרגות, גם בתוך סוגי נכויות: בפוליו יש רמה א', רמה ב', רמה ג', כל אחד עם הצרות שלו. הכי קל לעשות הפרד ומשול בתוך הקבוצות עצמן ובוודאי בין הקבוצות. לכן אני אומר: אל תיפלו לבור הזה. ממשלה, מדינה – זה הדבר הראשון שהיא מנסה לעשות, כי בכך היא פותרת לעצמה 80% מן הבעיה. הם עסוקים בלריב עם עצמם, ואז לא צריך לטפל בבעיה.

נקודה אחרונה: נוציא על פי הדברים שעלו כאן מכתב למשרד התחבורה. נמאס לי לשמוע דבר שהוא כל כך טריוויאלי. אני אומר לעצמי: למען השם, איך עד לרגע זה לא נקבעה אמת מידה לאומית מסודרת? רק בתקופה שאני פה כבר שמעתי את זה מכל הכיוונים. אני רוצה להזכיר, זה לא דיון על הנגשה, שזה עולם תוכן של מיליארדי שקלים וסיפורים וכל המשתמע מכך. פה זה העניין הכי הכי בסיסי, הכי שלא מצריך יום לימודים ארוך אלא שילוב של חינוך, פעולות בתוככם והחלטה על אכיפה של המערכות, כאשר הן באמת מחליטות לראות בזה נושא שצריך לגדוע אותו מן השורש.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.

קוד המקור של הנתונים