פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
25/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 742
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ז בטבת התשע"ט (25 בדצמבר 2018), שעה 10:30

1. הצעת צו העבירות המנהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"ח-2018
2. הצעת תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי - תוצרת הלול), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: אורי מקלב – מ"מ \היו"ר

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

זיו דניאלי - תובע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי סירוטה - ממונה (תביעות) לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תמר לוי בונה - רפרנטית חקלאות באג"ת, משרד האוצר

שמואל לויט - מנכ"ל, המועצה לענף הלול

ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

יפעת קדם




הצעת תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי - תוצרת הלול), התשע"ח-2018

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד למלא את מקומו של היושב-ראש הקבוע ולפתוח ישיבה של ועדת חוקה, חוק ומשפט. היום י"ז בטבת התשע"ט, 25.12.2018. בפנינו הצעת תקנות עבירות מינהליות (קנס מינהלי – תוצרת הלול), התשע"ח-2018, והצעת צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"ח-2018. אנחנו עוברים ישירות לסעיפים 15(ה), 45(1), (2) ו-(3).

תחום הביצים והלול נאכף היום על ידי פקחי המועצה של ענף הלול. מבחינת הדינים הרלוונטיים שאנחנו דנים בהם היום - זה חוק המועצה לענף הלול ותקנות המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור מזון ושיווק). במסגרת הדינים האלה יש מספר עבירות שאותן אנחנו מבקשים מהוועדה להפוך לעבירות מינהליות על-מנת שנוכל להטיל קנסות מינהליים, לא ללכת בדרך של אכיפה פלילית כפי שנעשית היום. אנחנו מבקשים מהוועדה לדון רק בתקנות 15(ה), 45(1),(2) ו-(3) המנויות בתקנות המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק). את כל הסעיפים שדנו בהם בדיון הקודם החלטנו למשוך לאחר סדרת דיונים עם המועצה לענף הלול.

מה אנחנו רוצים למנוע?

דרך האכיפה שלנו היום היא דרך הגשת כתבי אישום, זאת אומרת, פקחי המועצה לענף הלול מבצעים את האכיפה, מגישים את התיקים למשרד החקלאות, ואז מחלקת התביעות של משרד החקלאות בוחנת את התיקים מבחינה ראיתית ומחליטה אם להגיש כתב אישום. נכון להיום האופציות שעומדות בפנינו זה או להגיש כתב אישום או לסגור את התיק.

במקום משפט יהיה עכשיו קנס מינהלי? איך זה יהיה? המפקח ייתן את זה מיד?

ממש לא. המדיניות של משרד החקלאות היא שכל התיקים הפליליים מגיעים למחלקת הבריאות במסגרת ישיבה מסודרת עם הפקחים. זה לא נעשה רק עם פקחי המועצה, זה נעשה גם עם יחידת הפיצו"ח שהיא יחידת האכיפה של משרד החקלאות. התיקים מגיעים אלינו ביחד עם הפקח. התובעים עוברים על התיקים ומקבלים את ההחלטה במשרד האם להגיש כתב אישום, האם להטיל קנס מינהלי, האם לסגור את התיק. אפשר גם לשלוח להשלמת חקירה. הקנסות במשרד החקלאות לא מוטלים בשטח, הם מוטלים רק לאחר שעין משפטית עוברת עליהם.

דרך האכיפה היום היא רק באמצעות הגשת כתבי אישום. אנחנו רוצים להפוך את העבירות האלו לעבירות מינהליות, זאת על מנת שדרך האכיפה תהיה פשוטה יותר. תיקים שמגיעים היום לבתי משפט מתארכים. יש מצבים שבהם לא נרצה להחתים את האדם שעבר את העבירה בכתם ההרשעה הפלילי, אנחנו רק נבקש להטיל עליו קנס מינהלי. זה הבסיס שעומד בבקשה שלנו היום.

מה היעד שלכם - אותם סוחרים, אותם משווקים? איפה הבעיה נמצאת היום? האם היא נמצאת אצל אותו מגדל שאנחנו חושבים שמנסה לשווק את זה, או אצל אנשים שיש להם לולים לא מוכרים ומשווקים ביצים?

כפי שהוועדה ואדוני שמעו בדיון הקודם, האכיפה מתבצעת גם על מגדלים בתוך המערך המפוקח וגם על אנשים מזדמנים, על עבריינים מזדמנים שהם לא חלק מהמערך הזה. אנחנו מדברים היום רק על האנשים המזדמנים.

מאיפה מגיעות הביצים המוברחות? האם זה על פי רוב מגיע מלולים שהם לא מוכרים?

קשה לומר, קשה להניח את האצבע מאיפה מגיעות הביצים. אנחנו יודעים לומר היום שזו מכת מדינה. הביצים המוברחות והביצים שחתומות בחותמת מזויפת שמגיעות גם משטחי הרשות וגם מתוך שטחי המדינה - מכת מדינה.

מאיפה זה מגיע בתוך שטחי המדינה?

זה מגיע מהלולים בתוך המושבים.

מדובר בלולים מוכרים שאת העודף שיש להם הם לא מכניסים למכסה?

כן, אדוני, בין היתר כי הוא עבר את המכסה, הוא לא יכול להעביר את זה לקבלנים המורשים, לכן הוא מעביר את זה במחיר מופחת ללקוחות מזדמנים על מנת לעשות איזה שהוא סוג של רווח. הביצים האלו לא מפוקחות, הן מגיעות לצרכנים בלי שהן עברו את הפיקוח.

תסבירו את סעיף (ה), למה הוא לא חל על מגדל במשקו.

המחוקק בא ואומר שמי שיכול להחזיק ביצים הם רק אנשים מתוך המערך הזה - אם זה המגדל לפני שהוא מעביר את זה לקבלן, אם זה הקבלן לפני שהוא מעביר למכוני המיון, וכן הלאה וכן הלאה. אם אתה מחזיק ביצה, היא צריכה להיות מוחתמת בהתאם לסעיף (א). כל ביצה צריכה להיות ארוזה באריזה, מוחתמת בחותמת שאינה ניתנת למחיקה, הכוללת באותיות ברורות את שמו של הקבלן המורשה או את הסימן המסחרי שלו. כאשר האדם החזיק ביצה, וזה העבירות שאנחנו נתקלים בהן היום, שלא הוחתמה כמו שצריך, או הוחתמה בניסיון לזייף את החותמת של אותו קבלן, הוא עובר את העבירה.

למגדל במשקו או לקבלן מורשה יכולות להיות ביצים לא חתומות. למה קבלן מורשה במחסנו שמחזיק ביצה שאינה מוחתמת לא יכול לקבל את הקנס?

הביצה שנמצאת במשק של המגדל היא לפני שהיא הוחתמה. גם אצל הקבלן היא לפני שהיא הוחתמה.

עד שהביצה מגיעה לשלב ההחתמה אפשר להחזיק בה.

למה מי שמוביל ביצים לא חתומות לא נקנס?

הן עדיין לא הוחתמו במכון המיון. כאשר הוא מגדל את הביצים הוא עדיין לא יכול להחתים אותן. רק לאחר שהן עברו אתה הבדיקה ואת השיקוף הן מקבלות את החותמת של אותו מכון מיון.

רק את האדם שלא נמצא בתוך המערך הזה - הוא לא קבלן, הוא לא משווק, הוא לא מגדל, הוא לא מוביל עם תעודת משלוח – ויש אצלו ביצים לא חתומות או מזויפות אנחנו נקנוס. מה זה 1,500 לכל 600 ביצים?

800 שקל זה לכל 600 ביצים לא חתומות, 1,600 שקל זה לכל 600 ביצים שהוחתמו שלא בתחנת מיון או חלק מהן, שזו גם תופעה שאנחנו נתקלים בה היום. אפשר להגדיר החתמה שלא בתחנת מיון כזיוף, כי אנשים באמצעות מכונת החתמות או באמצעות חותמת ידנית מזייפים את החתימה של "תנובה", של "אביבים", על מנת ליצור איזה שהוא מצג שווא לצרכן שהוא קונה ביצה שעברה את הפיקוח ועברה את כל המבחנים כדי שניתן יהיה לשווקה.

זה זיוף. מעשה זיוף זה הרבה יותר חמור. אם אדם מחזיק 60 ביצים או 30 ביצים לא חתומות, הוא יקבל קנס של 800 שקל? אם אדם מחזיק תבנית ביצים שבה יש ביצה אחת לא חתומה, הוא יכול לקבל קנס של 800 שקל?

גם אדם שעובר את המהירות המותרת בקילומטר או שניים, לכאורה יכול לקבל עונש כמו אדם שעובר - -

אתה מביא דוגמה שלא תומכת בך. 600 ביצים בהשוואה ל-60 ביצים זה פי 10.

אנחנו סופרים לפי תבניות. שתי תבניות זה 30 ביצים, 600 ביצים זה 20 תבניות. זה עדיין במדרגים הנמוכים, זה עדיין מספר נמוך של תבניות.

אתה נותן קנס של 800 שקל לכל 20 תבניות. על 21 תבניות אתה תיתן 1,600.

הדבר הזה מוסדר במדיניות של התביעה. יש מדיניות שלנו שכתובה גם היום.

עשית החרגה של 60 ביצים ומעלה. בסעיף 45(1), (3) החוק ידע לעשות איזה סף מינימום. למה אין החרגה של 60 ביצים ומעלה בסעיף 15(ה)? מתי החוק הזה חוקק?

ב-68.

זה התקנות או שהחקיקה?

זה התקנות.

שנת 68 זה לפני 50 שנה. נניח שלאדם יש בבית תרנגולת או כמה תרנגולות שהוא מביא לבן שלו את הביצים שהן מטילות. אני חושב ש-60 ביצים זה נמוך מידי. זה היה נכון לפני 50 שנה, כשהיו קונים במכולת כמה ביצים. היום בתבנית אחת שמים 15 ביצים. יש אנשים שמשתמשים בבת אחת ב-30 ביצים.

העבירה שמנויה בסעיף 15(ה) היא עבירה שונה מהעבירות בסעיף 45. סעיף 45 לא אוסר כליל העברה של ביצים. הוא אומר: אפשר להעביר כמות גדולה מ-60 ביצים, רק שזה צריך להיות עם תעודת משלוח. סעיף 15 אומר שאדם לא צריך להחזיק.

זה בקל וחומר. ביצים שהן בלי תעודת משלוח או שהן חצי מזויפות זה הרבה יותר חמור מאדם שמחזיק.

אני לא נכנס למה חמור ממה.

התשובה שלך צריכה להיות פשוטה - שזה החוק.

הדבר הזה מוסדר במדיניות תביעה. המדיניות היא לא דבר שמפורסם ברבים, כי אז העבריין יידע בדיוק - -

יש היום שקיפות. את המדיניות צריך להגיד. אפילו למשטרה יש מדיניות. אם היא לא יכולה לתת מעל 10 קילומטר, היא אומרת את זה.

המדיניות מורכבת יותר. גם אדם שמחזיק כמות מסוימת מהכמות שמוגדרת אצלנו במדיניות יכול להיות רצידיביסט. גם במקרים שבהם הכמות קטנה יכולה להתבצע אכיפה.

לאדם יש כמה תרנגולות בחצר. יש לו שתי תבניות של ביצים שהוא מביא לבן שלו.

אין אכיפה על אדם שמחזיק 20,30,40,50 ביצים בחצר שלו.

אני חושב שאפשר לכתוב את זה, זה לא סותר.

אנחנו דנים היום רק בקביעה של התקנות האלו כעבירות מינהליות. הצעה כזאת תיצור מצב - החוק הוא חוק, הדין הוא דין - שדווקא בכמויות הקטנות, אם בכל זאת יש כוונה ללכת לאכיפה, הברירה היחידה תהיה כתב אישום. יכול להיות שדווקא העבירות האלו הן פחותות.

אם זו מדיניות אז לא יהיה כתב אישום.

נכון, אבל באותה מדיניות גם לא יהיה קנס מינהלי.

יש אנומליה בין סעיף 45(1) לסעיף 15(ה).

אני חושב שבהכנסה של משפט כזה לא נצליח ליצור את ההבדל בין אנשים שמתכוונים למכור את הביצים לבין אנשים, כמו שאדוני מדבר עליהם, שבסך הכל מביאים תבניות לילד שלהם. אנחנו לא נצליח ליצור את ההבחנה בין השניים בתוך הסעיף הזה שאדוני מבקש לקבוע.

לא נתקלתי בתיקים שמתייחסים לשתי תבניות של 60 ביצים, לשתי תבניות של 30 או לשלוש תבניות של 20. אנחנו לא מקבלים תיקים מהסוג הזה, אני אומר את זה ברמת סבירות מאוד גבוהה. גם אם יגיע תיק כזה, הוא כנראה ייסגר מפאת העובדה שהנסיבות אינן מתאימות להמשך הליכים. זו המדיניות שלנו היום.

כיצד נתמודד, אדוני, עם הסיטואציה שבה אותו אדם הולך ומוכר את הביצים האלו? הוא יגיד: אני יכול כל פעם לקנות שתי תבניות ולמכור אותן.

מה אתה עושה עם אדם שמוביל כל פעם כמה תבניות?

זה בדיוק מה שעורך דין סירוטה אמר - שאנחנו לא נעשה כלום. כאשר מדובר ברצידיביסט עם כוונות מכירה, אנחנו נצבור אירועים ונגיש כתבי אישום.

המקום שיש בו בעיה הוא סעיף 45(1). אדם שיש לו תעודת משלוח בא ולוקח מהמשק, ששם המקור שלו, שם הגישה שלו, ועל הדרך הוא לוקח עוד כמה תבניות מהצד. הוא המוביל. יש לו את הדרך הקלה לעשות את זה. שם אתה כן מגביל, שם אתה אומר מעל 60 ביצים. אתה מכיר אדם שמסתובב עם שתי תבניות שזה כל העסקה שלו? מה הבעיה שלכם לעשות סעיף אחד?

בתקנות מחלות בעלי חיים ובריאות הציבור (מזון) יש עבירות דומות לגבי ייבוא של ביצים לבנות, שאלו ביצים לא מוחתמות. גם שם יש עבירה מינהלית. הקנסות שמבקשים לקבוע כאן זהים מבחינת הכמויות וגובה הקנס לתקנות שם.

הן כבר אושרו?

הן אושרו בוועדה הזאת. שם דובר על ייבוא של ביצים משטחי הרשות לתוך מדינת ישראל.

מתי זה נקרא ייבוא ומתי הברחה?

ייבוא זה משטחי הרשות, הובלה לא חוקית זה בתוך שטחי המדינה.

זו הברחה.

אנחנו מתכוונים להכנסה לתוך מדינת ישראל שלא כדין.

שלא בהתאם לרישיון ייבוא מסודר שקיבלת מאת מנהל השירותים הווטרינריים.

אנחנו מדברים על משהו דומה.

זו עבירה מקבילה. סיימנו את הדיון האחרון בסעיף 69 עם 2,500 שקל לעניין אי הצגת תעודה או מסמכים. הסברתי שהסעיף שעולה גם בחוק וגם בתקנות לעניין התעודות זה סוג של סעיף סל, סוג של עבירת סל. זה אומר שבמהלך המנגנון הזה של העברת הביצים ממקום למקום אתה צריך לעשות את זה עם תעודות. תעודת משלוח מהמגדל לקבלן, מהקבלן למכון מיון, לאחר מכן בהפצה. אתה צריך להוביל ביצים לתוך שטחי מדינת ישראל ביחד עם תעודת משלוח. כאשר אתה לא עושה את זה, אתה עובר על התקנה. כאשר אתה מוביל ללא תעודת משלוח בכלל, הקנס שאנחנו מבקשים לקבוע הוא 800 שקל לכל 600 ביצים.

מה ההבדל בין "לא יוביל" ל"לא יחזיק"? כל בן אדם שמוביל הוא גם מחזיק. למה צריך שני סעיפים?

לא כל אדם שמחזיק הוא מוביל.

קל וחומר. אם הוא מוביל אז הוא גם מחזיק. יכולה להיות הובלה בלי החזקה? אני הבנתי שגם אם הביצים חתומות, גם אם הכל בסדר, מוטל עליו קנס במידה ואין לו תעודת משלוח. אדם צריך להוביל משהו עם תעודת משלוח. זה לא כתוב בסעיף 45(1). צריך להיות סעיף שמדבר על קנס לאדם שיש לו ביצים חתומות ואין לו תעודת משלוח. אני לא רואה את ההבדל בין 15(ה) ל-45. צריך להיות קנס של 2,500 לתעודת משלוח מזויפת.

גם ב-45 מדובר על ביצים לא חתומות.

המדיניות שלנו, שהיא מדיניות ארוכת שנים, אומרת שאדם שמוביל הוא מן הסתם גם מחזיק, לכן מוטל עליו קנס פעם אחת. אנחנו לא מטילים כפל קנסות. הסכום הזה של 800 לכל 600 ביצים מוטל פעם אחת.

מה קורה במקרה שאדם מוביל ביצים חתומות ללא תעודת משלוח? 2,500 יוטל רק על ביצים לא חתומות?

2,500 זה כשהוא מוביל עם תעודת משלוח אבל הכמות לא מתאימה.

וגם כשזה בניגוד לפרטים הרשומים בתעודת המשלוח. איך זה מסתדר עם ה-1,500?

1,500 זה מכפלה. זה 1,500 על כל 600 ביצים כנסיבה מחמירה.

וכאן זה 2,500 סך הכל?

כן.

לא על ה-800?

לא. כתוב 2,500 להובלה.

למה לא עשיתם 1,500 לכל 600?

בדיוק מהסיבות האלו.

למה תייחס את השינוי בתעודת המשלוח? נניח שהוא הוציא עוד 20 תבניות.

צריכה להיות השוואה הרבה יותר מדוקדקת של תעודת המשלוח לעומת - -

נניח שיש לו חריגה של 40. אם זה זיוף, אתה אומר: 800 לכל 600 ביצים. חריגה מתעודת משלוח קשה להצמיד.

צריך להבין שלפי המציאות זה יהיה קנס מקל. בסכום הקבוע הזה של 2,500 שקל הכמויות הן בדרך כלל לא חריגות.

"לא יוביל" זה יותר חמור.

"לא יוביל" מתייחס גם למצב שהביצים הן מוחתמות אבל אין תעודת משלוח, או שהיא לא מתאימה. אז אני לא בטוח שהעבירה חמורה יותר.

זה לא כתוב.

אם הביצים לא חתומות, זה חמור. אם הן מזויפות, זה עוד יותר חמור.

זה לא כתוב. אם מישהו יוביל ללא תעודת משלוח, הוא יכול לבוא ולהגיד שלא כתוב שום דבר על זה. אם יש שינוי בתעודת משלוח, הוא יקבל קנס של הרבה מאוד כסף.

זה הסעיף.

בסעיף 15(ה)(3) כתוב שאחד מהפטורים זה בליווי תעודת משלוח. אם אתה מוביל ללא תעודת משלוח, אתה יכול ליפול בקנס של 15(ה), לפי התזה שלך שהובלה והחזקה זה אותו דבר.

כאן יש לו 60 ביצים, כאן אין לו.

זה מצוי בתקנות. המחוקק קבע את זה, לא אנחנו.

אתה צודק, אדוני היושב-ראש, בזה שלא מתאים שיש החרגה של 60 ביצים לגבי הובלה ואין את אותה החרגה לגבי החזקה. מצד שני, כמו שהם אומרים, זה מה שכתוב בתקנות. הוועדה כרגע לא מתקנת את התקנות. בתיקון שהוועדה עושה אתה אמנם יכול להגיד שאתה מאשר להם עבירת קנס רק אם זה מעל כך וכך ביצים, אבל זה ייצור אנומליה בכך שדווקא את הכמות הקטנה של הביצים ניתן יהיה לאכוף באמצעות עבירה פלילית מלאה. הפתרון הוא לתקן את התקנות.

אנחנו לא עושים את זה.

אולי הם יכולים להביא תיקון לתקנות.

אולי תצהירו לפרוטוקול שאתם מתכוונים שגם בסעיף 15(ה) זה יהיה מעל 60 ביצים.

חשוב להשאיר איזה שיקול דעת תביעתי לאותם מקרים שהכוונה היא כוונת מכירה, למקרה שבו אנחנו תופסים אותו פעם רביעית עם אותן שתי תבניות.

הוא מדבר על 60 ביצים לצריכה עצמית.

תכניס צריכה עצמית של לא יותר מ-60 ביצים. יכול להיות אדם שיש לו כמה תרנגולות בחצר שהוא מביא שתי תבניות לבן שלו.

גם שתי תבניות ביצים שמובלות ממשק למשק יכולות להפיץ מחלות.

אז תביא שינוי לתקנות. אי אפשר להתפתל ולהחזיק את החבל בשני הקצוות.

אין לי בעיה להגיד שככלל זו המדיניות שלנו, אני רק אומר שבעינינו, כמי שאוכפים את העבירות האלו, יש הבדל בין העבירות. המשקל של העבירה בסעיף 45 - -

מה אתה עושה כשאתה רואה אותו כמה פעמים מוביל פחות מ-60 ביצים לא מוחתמות? מה אתה עושה איתו? אתה לא עושה איתו שום דבר. 45(2).

45(2) מדבר על הובלה של עוף. לא יוביל אדם ולא יעביר ממקום למקום אלא בהתאמה לפרטים שבתעודת המשלוח עוף חי בכמות העולה על 5 עופות המיועדים לצריכה עצמית של יחיד ובני משפחתו. הקנס שמבוקש מהוועדה לאשר לעבירה הזאת היא 800 שקלים לכל 100 עופות המובלים ללא תעודת משלוח או חלק מהם, ו-2,500 שקלים להובלה בניגוד לפרטים הרשומים בתעודת המשלוח.

אנחנו מבקשים להטיל קנס של 1,000 ₪ על כל 100 עופות, לא 800 ₪. יש סעיף של העברת בעלי חיים בתוך שטחי מדינת ישראל. הסכום שקבוע שם לעבירה הוא 10 שקלים לכל עוף. מדובר בתקנות עבירות המינהליות (קנס מינהלי - מחלות בעלי חיים). אנחנו רוצים ליצור את ההקבלה הזאת פה.

ההבדל בין 800 ל-1,000 הוא לא קריטי.

זה על מנת שלא ייווצר פער בין הסדרת התנועה של בעלי חיים לפי פקודת בעלי חיים, ששם הקנס הוא 10 שקלים לעוף, ובין מה שמבוקש פה. שם התפיסה היא על ידי יחידת הפיצו"ח, פה התפיסה היא על ידי המועצה לענף הלול. על-מנת שלא ייווצר איזה שהוא הבדל באכיפה בין העבריין על פי הגוף שאכף כלפיו, הסנקציה תהיה אותה סנקציה.

זה לא יהיה מקביל לחלוטין, כי אדם שהוביל 10 עופות יקבל קנס הרבה יותר נמוך - 10 שקלים לכל 10 עופות. כאן הוא יקבל 1,000 שקלים על העוף הראשון שעובר את החמישה.

יש בעיה באכיפה של פקודת מחלות בעלי חיים. גם שם יש מחשבה לשנות את זה באותו אופן. כשאדם מוביל 20 או 30 עופות, הקנס של 10 שקלים שניתן לא מרתיע ולא משיג את מטרות האכיפה. כשמדובר על כמות מסוימת, צריך להיות איזה שהוא רף מינימאלי, קנס מינימאלי - אנחנו לא מדברים על אלפי שקלים - שנותן איזה שהוא ביטוי לכוונת המחוקק למנוע את ביצוע העבירה הזאת. אם על כל עוף ניתן 10 שקלים, ברור לכל יושבי החדר שזה לא ירתיע אף אחד מלבצע עבירה בהיקפים האלה.

אתם סברתם, לפחות בתקנות האלו, ש-800 שקל הוא קנס שמרתיע דיו. הטיעון של ההקבלה לתקנות השניות הוא לא מושלם.

אני לא יודע להגיד אם מושלם או לא מושלם.

אין באמת הקבלה, לפחות במספרים שהם מתחת ל-100 עופות.

העבירות הן לא בהיקפים של עוף, שניים או 10, 20 ביצים. אנחנו ניהלנו פה דיון ארוך על 60 ביצים, אבל צריך להבין שאלה לא התיקים שמגיעים לשולחננו.

אני לא סתם מקשה עליכם. באים אלי אזרחים שהובילו שלושה ארגזים או שני ארגזים של עופות עם חותמות, עם הכל, אבל אז עיכבו אותם במחנה עופר, במחסום בערב חג.

צריך להבין שהדבר יכול להפיץ מחלות.

אלה היו עופות קפואים, לא עופות חיים.

גם עופות שחוטים. אסור להקל ראש.

אם אדם קנה ב"רמי לוי" זה בסדר ואם הוא קנה במקום אחר זה לא בסדר?

הדברים נכונים גם כשמדובר בצריכה עצמית.

הבעיה שיש פער גדול מאוד בין התקנות שלכם לבין מה שקורה בשטח. אתמול ישבנו על העניין של המזומנים. אנשים מספרים לי מה קורה היום בבנק כאשר אדם בא עם מזומן, שכולם מכסים את עצמם באופן הכי רחב שיש.

לפעמים יש תלונות על חוסר אכיפה. דווקא פה הם מנסים לתת מענה.

אם אדם מוביל 10 עופות שלא בהתאם לתעודת משלוח, הוא יקבל 2,500 שקל קנס, ואם הוא יוביל 10 עופות בלי תעודת משלוח, הוא יקבל 1,000 שקל קנס.

שוב אנחנו חוזרים, אדוני, למדיניות, לבחינה של תביעה.

יש הבדל בין הביצה שהיא חתומה - -

בכל העבירות שלנו, וזו גם הסיבה שאנחנו לא נותנים את הפריבילגיה לפקח להטיל את הקנסות בשטח, אנחנו רוצים שתובע שעתיד להופיע עם התיקים בבית משפט יבחן את התיקים האלה. גם ברמת המדיניות, אם אנחנו נראה שיש איזה שהוא אירוע שלא סביר להטיל בו את הקנס או להגיש בו כתב אישום, אנחנו לא נעשה כך.

כשכותבים 800 לכל 600 ביצים או חלק מהן, הכוונה היא לא לעבור את הסכום הקבוע בחוק העונשין, כך הבנתי את הדברים.

כך הם נאמרו בפעם הקודמת.

הצהרתי את זה לפרוטוקול בפעם הקודמת.

"לא יחזיק אדם ביצה שאינה מוחתמת כאמור בסעיף קטן (א)" אומר שהחותמת צריכה להיות לפי כל מיני תנאים. אם הגיעה לידי ביצה עם חותמת מזויפת, כמובן שחלק מהעבירה היא המודעות שלי לזה שהביצה מוחתמת באופן מזויף.

כמובן, זו עבירה פלילית לכל דבר ועניין, כולל המחשבה הפלילית.

אני חושב שבצו שהקראנו בישיבה הקודמת יש טעות טכנית כתוצאה מזה שהוא הוגש לפני כמה שנים. הוא מנוסח בתוספת לחוק כך: "אחרי פקודת האיתור - (א) פקודת היערות..". פקודת היערות היא מ-2012. היום יש תקנות מאוחרות יותר. חוק התכנון והבנייה זה החוק האחרון שנמצא בתוספת. אני מניחה שאין לכם התנגדות לכך שנתקן את זה כך שזה יהיה לאחר חוק התכנון והבנייה.

אני לא שלם עם התקנות. אני לא פעם ראשונה דן בעבירות מינהליות. העברנו תחת ידינו הרבה תקנות. זה גם לא מגיע בצורה מושלמת וגם לא בצורה תקינה. אני לא מאשים אתכם, הבעיה נמצאת בתקנות עצמן. הצפנו את האבסורד בדבר הזה. יכול להיות שלפני 50 שנה הדברים התאימו, היום זה אחרת. אני חושב שכדאי להוציא תקנות חדשות, ליצור משהו מתאים, מודרני יותר, עכשווי יותר. בחוק עזר עירוני היו דברים כמו עגלות וסוסים, ממכר תירס, דברים שעברו מהעולם. צריך לעשות משהו חדש, לפחות ככה אני חושב. אני לא יודע מי יהיה יושב ראש ועדת חוקה בקדנציה הבאה, אבל אני מציע שבעוד שנה, בעוד שנה וחצי נראה מה הם עשו עם זה, נראה מה היו העבירות, אולי גם שימסרו דוח לוועדה.

את זה בדיון הקודם ביקשת.

הדיון הקודם היה על החלב.

ניסן ביקש את זה על החלב. אתה מאשר כרגע את הצו ואת התקנות. בתקנה 45(2) יש את השינוי שהם ביקשו - 1,000 שקל במקום 800 שקל.

מי בעד הצעת תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – תוצרת הלול), התשע"ח-2018 והצעת צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"ח-2018?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.