פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



36
ועדת הפנים והגנת הסביבה
20/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 777
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, י"ב בטבת התשע"ט (20 בדצמבר 2018), שעה 11:45

הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16) (מתן סמכויות פיקוח ואכיפה לעניין עיסוק בקנבוס לצרכים רפואיים ולמחקר), התשע"ט-2018, של חה"כ יואב קיש, אורי מקלב, נאוה בוקר, ענת ברקו, רועי פולקמן, אלעזר שטרן, יהודה גליק, חיים ילין, איתן ברושי, אורלי לוי אבקסיס, רוברט אילטוב, טלי פלוסקוב, אכרם חסון, יחיאל חיליק בר, מיקי לוי, דוד ביטן, מיכל בירן, נחמן שי, אילן גילאון, מיכל רוזין, דוד אמסלם

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

ד"ר יובל לנדשפט - מנהל יחידת הקנאביס, משרד הבריאות

שרונה עבר הדני - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

יואל הדר - עו"ד, היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

אתי כהנא - מנהלת לתחום בכירה, חומרים פסיכואקטיביים, המשרד לביטחון פנים

פקד ענת חן מיכאלי - ראש תחום אבטחת גופים ציבוריים, המשרד לביטחון פנים

רעות מרציאניו - עו"ד, תובעת רישוי ארצי, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק קרן לרנר - ראש חוליית מחקר סמים, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אמיר ליפשיץ - עו"ד, אג"ת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק טל ימיני - עוזר רח"ט אבטחה, המשרד לביטחון פנים

פקד אורטל בלילתי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

ליאת אליהו סבאן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק הדס פטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

ענת מססה קינן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

רס"מ אושרת זקן - חוליית אישורים מיוחדים, המשרד לביטחון פנים

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

אוסנת חיטרון - עו"ד, משרד המשפטים

עביר מטאנס - עו"ד, משרד המשפטים

שאול כהן - יועץ למנכ"ל משרד האוצר

אסתר פלדמן
אהוד אורטל
–
-
עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
ראש מדור מבצעים, מטה סמים, המכס, משרד האוצר

איתי מלכיאור - מרכז בכיר, מדיניות והסכמי סחר, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

ניר ברנגה - מנהל תחום שירותים והשקעות, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

תהילה ורון - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

אורית שרייבר - עו"ד, יחידת החקיקה, רשות לניירות ערך

אביחי אביעד - רשות לניירות ערך

דוד פפו - יו"ר הסתדרות הרוקחים

תמיר גדו - מנכ"ל שאיפה לחיים, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

מידד גיסין - יושב ראש צב"י, צרכני בריאות ישראל

אדם שוסטר - מנכ"ל חברת סינרג'י בע"מ

אלון בלק - מנהל רגולציה ופיתוח עסקי בישראל, ג'ויטק ישראל

ד"ר עמיחי תמיר - יושב ראש ארגון הנכים

דן מיכאל קדרון - נכים למען נכים

רחל יעל וידל - שדלנ/ית

איילת לוי נחום

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים


הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16) (מתן סמכויות פיקוח ואכיפה לעניין עיסוק בקנבוס לצרכים רפואיים ולמחקר), התשע"ט-2018
הצעתם של חברי הכנסת יואב קיש, אורי מקלב, נאוה בוקר, ענת ברקו, רועי פולקמן, אלעזר שטרן, יהודה גליק, חיים ילין, איתן ברושי, אורלי לוי אבקסיס, רוברט אילטוב, טלי פלוסקוב, אכרם חסון, יחיאל חיליק בר, מיקי לוי, דוד ביטן, מיכל בירן, נחמן שי, אילן גילאון, מיכל רוזין, דוד אמסלם

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בהצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16) (מתן סמכויות פיקוח ואכיפה לעניין עיסוק בקנבוס לצרכים רפואיים ולמחקר), התשע"ט-2018. אני מתנצל על האיחור מאחר והייתי בישיבה אחרת שהתארכה.

אנחנו בסיום ההקראה והתיקונים האחרונים לחוק. אני מקווה שנוכל להתקדם להנחה במליאה ולקריאה שנייה ושלישית במליאה כי בפירוש אני רואה חשיבות ללוחות הזמנים של החקיקה הזאת.

אני רוצה לדבר על תקופת הביניים, עד שהחקיקה הזו תיכנס לתוקף, כדי שיהיה ברור לכולם. אין שם כוונה לעצור משהו מההליכים שמתקיימים היום לגבי מתן אישורים או רישיונות לשוק המקומי. אחד הדברים שנשמעו היו חששות בשוק המקומי, האם החקיקה הזו עלולה להפריע או להשפיע על השוק המקומי. אני אומר בצורה הכי ברורה, שיהיה ברור לפרוטוקול, שעד שהחוק הזה נכנס לתוקף, כל הנוהל וכל החקיקה הקיימת כיום ממשיכה להתנהל. זאת אומרת, מי שנמצא בהליך כזה או אחר לאישור כזה או אחר בכל הדברים שיק"ר מובילה, כך ימשיך. גם אם ישלים, הדבר היחידי שיקרה זה, לפי החוק, אם הוא ישלים את הרישוי שלו, כאשר החוק ייכנס לתוקף, הוא אוטומטית מקבל גם רישיון לייצוא קנאביס רפואי.

לא. אין אוטומטית רישיון לייצוא.

הוא צריך לבקש.

הוא לא יצרך לעבור את הסאגה של האישורים. אולי הוא צריך לבקש אישור אבל אנחנו הגדרנו בבירור, ואני כן מתעכב על זה, ואפילו יש סעיף כזה.

של הוראת המעבר?

כן.

ההתייחסות שלי הייתה רק לסיפה.

זה לא אוטומטי. צריך לבקש.

לא אוטומטי ברור. הוא יהיה זכאי, לפי הקריטריונים, רשאי בארץ, הוא יכול לבקש ולא ייאלץ לעבור את כל הבחינה הקיימת שהגדרנו מחדש. זו כוונתי. את צודקת. לא מיד מנפיקים לו רישיון ייצוא.

רישיון לייצא בצורה מסוימת.

נכון. אבל הוא יכול לפנות לבקש והוא צריך לקבל רק בהליך מינהלי אצלכם, נקרא לו כך, ולא הליך אחר. זו הכוונה.

בתנאי שהממשלה אכן תקבל את זה.

בהנחה שהחוק יעבור והממשלה תאשר את הליך ייצוא קנאביס. ברור. נכון. את צודקת.

יש עוד משהו לפרוטוקול. הנושא של ההודעה של המשטרה. היא לא המלצה אלא היא הודעה. אמרנו שיש לה אפשרות תוך חודש לתת הודעה. היא אומרת שאין לה בעיה, היא לא רוצה להמליץ, היא מודיעה שאין לה בעיה עם אותו אחד שפונה אליה. למרות שהחוק ייכנס לתוקף בעוד שמונה חודשים, הודעה אפשר גם לתת קודם.

לא. הוא ייכנס לתוקף לפני עוד שמונה חודשים. אתם ביקשתם שמונה חודשים ואני עוד לא אמרתי מתי הוא ייכנס לתוקף. אל תשים דברים כאן לפני שהחלטנו.

בכל תקופה שתיקבע. גם לפני כן המשטרה – אני רוצה להבהיר לפרוטוקול – תוכל לתת הודעה. החוק לא יחסום את המשטרה מלתת הודעה גם קודם.

ברור. בוודאי.

זה רציתי להבהיר לפרוטוקול.

אבל זה לא כתוב במנגנונים של החוק כי אי אפשר להחיל את זה במנגנונים של החוק.

למה? אתה מדבר עד שהחוק ייכנס לתוקף?

כן. עד שהוא ייכנס לתוקף.

זה לא קשור. אני לא נכנס. כל הדבר הזה מתנהל מכניסת החוק לתוקף. אם אתה רוצה היום לתת הודעה, אני לא יודע, היום צריך להתנהל לפי הנוהל הקיים כיום. אנחנו לא משנים כלום מהנוהל הקיים כיום אלא רק מהרגע שהחוק נכנס לתוקף.

אני רוצה להדגיש שהחוק לא יחסום את האפשרות לתת הודעה גם קודם.

ברור שלא. אתה מדבר על החוק עצמו או שאתה מדבר על עד כניסת החוק לתוקף?

עד כניסת החוק לתוקף.

למה שיחסום?

מה שקיים היום, זה מה שקורה. אם המנגנון הזה של ההודעה קיים היום, ימשיך להיות.

לא קיים.

אם הוא לא קיים היום, הוא לא יהיה.

הוא לא יהיה.

אני לא יכולה לומר אמירה לפרוטוקול שאין לה משמעות בחוק.

לא את אומרת. אני אומר.

יואל, אני לא מבין אותך, אני מתנצל אבל זה נראה לי מוזר.

אני רוצה לאפשר כאן משהו, לאפשר קידום של הנושא למרות שהחוק עוד לא ייכנס לתוקף.

אני יכול להגיד שסעיף ההודעה ייכנס לתוקף החל מה-1 בינואר, רק הסעיף הזה, ושאר החוק ייכנס בתאריך יותר מאוחר.

יהיה קשה לומר את זה מכיוון שכל המנגנון של ההודעה מבוסס על תהליך של קבלת רישיון, על תהליך של עיסוק בקנאבוס, כל מיני הגדרות שלא נכנסות.

בסדר. לא ניכנס לזה. יואל, אני לא משנה. אם היום אתה יכול לתת הודעה, תן. אם אתה לא יכול, אז אתה לא יכול. אני לא נכנס לזה.

היום כל עוסק בתחום נדרש להמלצת המשטרה ואנחנו עובדים צמוד עם המשטרה. זה קורה כולל כל תהליך רישוי.

נצטרך לפתור את זה בהחלטת הממשלה.

תודה. נשאר לנו להקריא את השינויים ולראות איך אנחנו מתקדמים.

כל מה שמסומן בצהוב, הוא שינוי.

אנחנו מקריאים רק את המסומן בצהוב.

כן.

כל השאר הוקרא.

נכון.

כל מה שאני הולכת להקריא עכשיו, זו בקשה של יושב ראש הוועדה להחליף את המושג המלצת המשטרה, הודעת המשטרה, לגורם ספציפי שימליץ.

בסעיף 25ב בעמוד 2 ייאמר: "ראש חטיבת אגף האבטחה או קצין אחר שמינה המפכ"ל בדרגת תת ניצב".

ראש חטיבת אבטחה ורישוי במשטרת ישראל.

"ראש חטיבת אבטחה ורישוי במשטרת ישראל או קצין אחר שמינה המפכ"ל בדרגת תת ניצב".

בסדר.

בסעיף (ב) באותו עמוד, סעיף 2א5ב(ב), ייאמר: "ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה או קצין בדרגת רב-פקד ומעלה שהוא הסמיך לכך (בפרק זה – הקצין המוסמך) ולחילופין הודעת הקצין המוסמך".

צריך להבין שהדרגה שנקבעה כאן היא רב-פקד ומעלה מול המנהל.

רב-פקד זה כמו רב-סרן?

משהו כזה.

זה מי שאמור לשבת עם המנהל?

לא. הוא רק מעביר. זה מה שהוא עושה גם היום.

מעביר את ההודעה.

כן.

לא מול המנהל והוא לא בדרגה של המנהל. אין שום קשר.

המלצת ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה או קצין בדרגת רב-פקד ומעלה.

המשמעות של מה שכתוב כאן היא שכל נוהל האבטחה צריך לעבור לאישור ראש החטיבה. אין לי בעיה עם זה. אני רק מציינת.

אני לא מבין, לא היה לכם מספיק זמן להגיע לנוסח מוסכם?

זה מה שאמרנו בפעם הקודמת. פעם זה ראש אגף חקירות, פעם זה ראש אגף חקירות ומודיעין.

אני אמרתי שכל תפקיד צריך שיהיה ברור. מצדי תנסחו את זה כך שיהיה סעיף שכל תפקיד שמוגדר כאן של קצין כזה או אחר, ניתן לשינוי בהחלטת מפכ"ל לאותה דרגה כפי שהייתה לו. בסוף מה שחסר לו זה שבמקום ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, צריך להיות כתוב או מי שהמפכ"ל מינה והוא בעצם ממנה קצין בדרגת רב-פקד ומעלה שהוא הסמיך. אין לו בעיה עם הרב-פקד שהוא הסמיך אלא יש לו בעיה שהוא נעול עכשיו לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה בלי שיש לו את הסיפה שהייתה לנו כאן "או קצין אחר שמינה המפכ"ל בדרגת ניצב".

מה אתם רוצים לשנות?

אני רוצה להוסיף שיהיה ברור. מצדי, תורידי. בסעיף 25ב "או קצין אחר שמינה המפכ"ל בדרגת תת-ניצב". אני רוצה שיהיה סעיף נפרד - תכתבי כאן רק ראש אגף האבטחה – שיגיד בכל מקום שבו יש תפקיד מוגדר של המשטרה, רשאי המפכ"ל להחליף בעל תפקיד זה ובלבד שיהיה בדרגה זהה לדרגה של בעל התפקיד הקודם. אז אני פותר לך ולא צריך לכתוב את זה עשר פעמים בנוסח. בסוף אני אהיה עורך דין.

בדרך כלל אנחנו קובעים את התפקיד הפורש ולא רק את עניין הדרגה.

הסיבה שאני נותן למשטרה גמישות להחליט בין התפקידים לפי ראות עיניה. אני לא קובע להם את המבנה הארגוני שבחוק ואני נותן להם את האפשרות. מה שחשוב זה שהדרגה משקפת את הבכירות ואת היחס שאני מצפה מהמשטרה לאותו אירוע.

חבל שלא העירו על זה לפני כן.

היה דיון ארוך על זה וזה מה שסיכמנו שבכל מקום יהיה. במקום לכתוב את זה בכל מקום כמו שאני רואה שלא בדיוק הצלחנו, נעשה את זה. זה אומר שבסעיף 25ב שהקראת קודם יהיה כתוב רק ראש חטיבת אבטחה ורישוי, ויורד הסיפה "או קצין אחר שמינה המפכ"ל", כי לא צריך את זה, כי זה יהיה כתוב בנפרד. ועכשיו כשאנחנו מגיעים לסעיף הזה, בעצם אין לך את הבעיה שהייתה לך.

עכשיו להבין את המהות של התפקיד. אנחנו בסעיף שמדבר על רישיון לעיסוק בקנאביס. אמרנו לפני רגע שאבטחה ומיגון קובע ראש חטיבת האבטחה. אמרנו בסעיף (א1) שתנאים יפורסמו. ב-(ב) אמרנו שלא יינתן רישיון אלא לאחר שנמסרה המלצת ראש אגף חקירות או קצין כי נסיבות העניין אינן מצריכות את המלצתו. בסדר.

כל מי שנותן המלצות מטעם המשטרה לעניין הרישיון, זה יהיה קצין בדרגת רב-פקד ומעלה.

את אומרת שאין כאן חשיבות לדרגה כי הוא רק מעביר מינהלתית את ההמלצה.

כן.

וזה נכון. כך זה עובד.

אני מסכים.

סעיף 25ב1(א), מתן המלצה לרישיון עיסוק בקנאבוס. אותו קצין, מעתה ואילך נקרא לו הקצין המוסמך.

זה הרב-פקד?

כן.

כך גם בסעיף קטן (ב), הקצין המוסמך. כך גם בסעיף (ג), הקצין המוסמך.

בסדר.

בסעיף (ג1) אתה רוצה לדון עכשיו?

כן.

סעיף (ג1) מתחבר ל-(ג) והוא מדבר על מצבים בהם מדובר בתאגיד זר כאשר למשטרה אין באמת יכולת לאמת את המידע. עכשיו השאלה מה היא עושה.

אנחנו מדברים רק על (ג) כאשר אין מספיק מידע ואז הוא מעביר את האמירה שלו להחלטת השר לביטחון פנים אשר יחליט בעניין הרישיון רק לאחר שהתייעץ עם שר הכלכלה, שר הבריאות ושר האוצר.

מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה. כבוד היושב ראש, לפני שלושה ימים הגענו כאן להסכמות לגבי ועדה, גם ביטחון פנים הסכימו ושאר היועצים המשפטיים הסכימו, וכאן הלכנו אחורה בנושא הזה ויש לנו מספר בעיות מהותיות. קודם כל, נוסף כאן עוד מקרה כמו תאגיד ישראלי שבעלי המניות שלו הם זרים.

זה לא נוסף. זה היה בנוסח מלכתחילה.

אני אתן לך מקרה של אזרח ישראלי שלמשטרה יש בעיה אתו – עולה חדש מלפני שבועיים, הוא אזרח ישראלי, המשטרה לא יכולה לאמת את המסמכים שהוא הביא כמו תעודת יושר מחוץ לארץ. לכן התפיסה שלנו הייתה – וזה ענה לזה, הסעיף הקודם ענה לזה לגמרי – שאותה ועדה שתקום באותם מקרים, המשטרה יכולה לומר לא. האיש הזה לא בסדר, ראינו ובדקנו את המסמכים והוא לא בסדר, אבל אם יש בעיה עם מסמכים שזה הנושא עליו אנחנו מדברים, הדבר הזה צריך להגיע להכרעה כלשהי. קודם כל, לא ראוי שזה יגיע לשר. אני לא חושב שהשר הוא זה שצריך לשבת על המדוכה במקרה כזה, ודאי שלא השר שממונה על המשטרה.

אני הבנתי שלא היו הסכמות בנושא הוועדה.

בין מי למי? אולי בינינו לבין הייעוץ המשפטי .

לא. זה לא עניין של ייעוץ משפטי.

רשות ניירות ערך לא הסכימה.

לשיטתנו, קודם כל, ועדה, יכולות להיות כמה אפשרויות. יכולים להיות רק ארבעת המשרדים הרלוונטיים, נקרא להם הגופים – המשטרה, ביטחון פנים, אוצר וכלכלה. אני לא בטוחה שאנחנו צריכים מעודדים מהצדדים כמו הרשות לניירות ערך, שאני לא בטוחה שבהכרעות מדיניות מה הטיקט שלהם. זה עניין של מתן רישיון. אנחנו חשבנו וסברנו, והיה כאן דיון ארוך בנושא, שגם הוועדה הזאת וגם המשטרה צריכה לקבל את הכלים המתאימים כדי להתמודד עם שאלת אימות המידע. הבנו שהתהליך הזה כרגע לא בשל בממשלה.

מאיזו בחינה?

לא בשל כי אין יכולת כרגע לדון בשאלה של העברת מידע ואיזה מידע המשטרה צריכה.

אלה סיסמאות.

לא סיסמאות. זו עבודה של הימים האחרונים.

אלה לא סיסמאות. היא צודקת. לא סתם הלכנו לנוסח הזה. קודם כל, ניסינו להפריד את בקשות המידע להחלטה אחר כך שאין מידע. הבנו שאין עניין של בקשות מידע כי משרד המשפטים הבהיר שלפי החוקים הקיימים, הגופים הרלוונטיים לא יכולים להעביר מידע במקרה הזה. נכון? אני צודק?

נכון.

לכן אני לא הולך לשנות את חוק הרשות להלבנת הון או כיוצא בזה. לכן במקרה הזה המידע היחידי שקיים בידינו הוא המידע שיש במשטרה. לכן לא צריך עוד איזה גורם לאיסוף מידע. לכן בסוף המשטרה אומרת שאין מידע מספיק בידיה לענות לכאן או לכאן. הגענו לסיטואציה של החלטה. לכן אנחנו עכשיו דנים רק בנושא ההחלטה.

בנושא ההחלטה אני אומר שאני רוצה לבנות משהו מאוזן אבל עדיין להשאיר בו רוב, תקראי לזה כך, של הגופים האחראים על ביטחון הציבור. זה מה שאני רוצה כי כך החלטתי, בסדר?

מסכימים.

זה המנגנון שמוצע כאן.

שרק הוא קובע. זה המנגנון קובע.

נכון אבל הוא מתייעץ.

זה שהוא מתייעץ, זה נותן ערך.

נחזור למנגנון הוועדה. אני רוצה שתלכי בקווים המנחים שאמרתי.

אני מבינה. גם הבנתי את זה בדיון הקודם.

מה הקווים?

יש לנו את צו הייבוא והייצוא, ייצוא טובין דו שימושיים, שיש שם מנגנון שנקרא ועדת מנכ"לים. זה מנגנון שאם לדוגמה יש מחלוקת, יש כמה משרדים שמעורבים בכל רישיון של טובין דו שימושיים, שהם משרד הביטחון, משרד החוץ ומשרד הכלכלה, כל אחד מהפריזמה שלו, ביטחונית, מדיניות חוץ ומדיניות סחר חוץ. בהנחה ואין הסכמה בין הגורמים האלה, או שהיצואן קיבל מענה שלילי, או שהיצואן או שאחד מהמשרדים יכול לפנות לוועדת המנכ"לים. ועדת המנכ"לים מורכבת ממנכ"לים של שלושת המשרדים.

מי המנכ"לים שאת מציעה כאן?

אני אומר לך את מי אני מציעה כי אני גם חושבת שזה צריך להתקבל בדעת רוב כי שם יש איזשהו מנגנון. אני הייתי מציעה את ביטחון פנים, כלכלה, אוצר, בריאות ומשרד ראש הממשלה, ושהוועדה הזאת תהיה ועדה שהיא לא תהיה ועדה ממליצה אלא ועדה מחליטה וזה יתקבל בדעת רוב. ברגע שיש לך שם את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ממילא הוא הרבה פעמים מפשר בין המשרדים כשיש מחלוקות ודברים עולים לשם. במקום המנגנון שיש בצו הייבוא והייצוא דו שימושי, כאשר לא מסכימים, אז עולים למשרד ראש הממשלה, אני אומרת בואו נבנה אותו כבר בתוך הוועדה ושהוועדה הזאת תשקול את כלל השיקולים, גם ביטחוניים, גם של משקיעים, היבטי סחר חוץ והיבטי מדיניות חוץ. כל מה שצריך. אי אפשר להגיד שנציג ראש הממשלה הוא לא ביטחוניסטי ואי אפשר להגיד גם שהוא לא מבין בהשקעות.

איך את סופרת את הבריאות?

נציג.

אבל מאיזה כיוון הם באים? הם לא באים מהכיוון של העניין של המשטרה.

בוועדה הזאת הם יהיו חברים.

ברור. אין לי בעיה. אני חושב שכך ראוי, זה תחום שלהם אבל אני רואה אותם מסתכלים על התחום של הבריאות, הגידולים, הייצוא והחשיבות של הדברים האלה. אני לא רואה אותם מסתכלים בהכרח בעיניים של הפריזמה של אולי מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובוודאי מנכ"ל המשרד לביטחון פנים. אם כן, יש כאן ועדה לא מאוזנת. את לא עונה על הקריטריון שאמרתי. אני רוצה ועדה שתהיה מוטה לנושא המשטרתי. בבקשה, תציעי לי את האנשים.

אתה רוצה במקום בריאות מישהו אחר?

לא. אני חושב שהבריאות צריך להיות.

באיזה צד אתה רואה את הבריאות?

גם אנחנו לא זוללי משקיעים זרים.

אפשר ללכת אתם בכיוון הזה אבל זה אומר לשנות את האיזון אותו אנחנו רוצים לשמור, כפי שאדוני הציע. תהיה המשטרה, המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר ומשרד הכלכלה.

אבל מה עם בריאות?

אנחנו ממליצים לכם. אנחנו לא גורם קובע. אתם הגורם הקובע.

אתה חוזר למנגנון הקודם.

אבל אתם קובעים. אתם לא יכולים להיות גם בשלב הממליץ וגם בשלב המקבל את ההמלצה.

אתם הגורם הקובע.

הקושי שלי הוא טיפה ממקום אחר. בעיני רוחנו אנחנו חושבים על חברות ענק, על השקעות ענק ועל דברים גדולים שמוצדק ונכון שיבואו בפני מנכ"לים. אבל גם כאשר פוסלים אדם יחיד, תושב זר שמחזיק חמישה אחוזים במניות בחברה זרה או בחברה ישראלית, אנחנו נכנס חמישה מנכ"לים כדי לדון בעניינו?

לא אמרתי מנכ"לים.

היא מדברת על הדרג המקצועי.

לא אמרתי מנכ"ל. להצעה של היושב ראש, לא מנכ"ל.

השר או מי מטעמו.

ואז לא חייב להיות מנכ"ל.

השר או מי מטעמו.

אנחנו גורם מייעץ. אנחנו לא גורם מחליט למשרד הבריאות בנושא. אתם הגורם הקובע. אתם רוצים שיהיה משקיף של משרד הבריאות, בסדר.

למה אתם מתנגדים למנכ"לים?

כי לא צריך מנכ"לים.

אני מסכים. זאת יכולה להיות ועדה שיהיו לה עשרות החלטות על שולחנה. השר או מי מטעמו – זה מה שאני רוצה לכתוב.

משרד האוצר ישלח את המנכ"ל של. אין לנו בעיה.

משרד המשפטים, אתם רוצים להוסיף משהו לדיון?

לא. מבחינתנו מה שהיה חשוב באמת שירד הנושא של הלבנת הון.

שלא יהיה נציג הלבנת הון.

כן. זה ירד.

הוועדה הזאת תהיה קצת נכה. נציגיה ישבו, לא יהיה בידיהם כל מידע ועל בסיס מה הם יחליטו בנושא מתן רישיון ליחיד? אין מידע. לוועדה הזאת אין מנגנונים של קבלת מידע. יבואו נציגי המשרדים השונים ומה יעשו בוועדה?

אמר היושב ראש, זה שלייקעס על שלייקעס. השאלה כאן היא המהימנות של מסמכים שצריכים לקבל עליהם החלטה. המשטרה יכולה לומר, לא. אם המשטרה אמרה האיש לא, האיש הוא לא. המנגנון אך ורק במקום שבו כאמור לא ברור המידע, וזה נכון לגבי עולה חדש שלפני שבוע הגיע לארץ והביא לך תעודת יושר ממדינה אחרת.

זה לא מה שמופיע בהצעה. בהצעה מדובר על מצב שלמשטרה אין מידע והיא לא מסוגלת לגבש עמדה. לכן היועצת המשפטית צודקת לגבי שאלת המנגנון.

יש רשימה שתפורסם באופן מסודר ובה ייאמר מה צריך להגיש. אם הוא לא הגיש את המסמכים, הוא נדחה מינהלית ולא דנים בעניינו. הבעיה היא שהוא כן הגיש תעודת יושר אבל זו תעודת יושר מאיזה מקום.

שקשה להם לאמת אותה.

אי אפשר לפנות לרשויות ולאמת אותה?

אי אפשר לקבל אישור מהרשויות. אנחנו חושדים שבמדינה הזאת יש כל מיני אנשים.

כמו שציינו, לנו יש באמת את הנספחים המסחריים ולפעמים כן יש לנו דרך לעזור.

אני רוצה לשמוע את משרד הבריאות, מכיוון שזו המלצה אליכם, האם אתם חייבים להיות חברים בוועדה או שמספיק אם תרצו להיות משקיפים? כמובן אין בעיה אבל אני חושב שבסוף זה נראה לי הגיוני, מכיוון שההמלצה היא אליכם.

זה תלוי. אם זו ועדה מחליטה.

לא. היא לא מחליטה. היא ממליצה.

אם הוועדה מחליטה, משרד הבריאות צריך להיות חלק ממנה. אם הוועדה ממליצה, יש לי את הדילמה שהעלה מנהל היק"ר שבעצם הוועדה לא מקבלת את ההיבט הנוסף ואת השיקולים של משרד הבריאות בנושא הזה.

הוא יכול להגיש עמדה כתובה, הוא יכול להופיע בפני הוועדה, הוא יכול להיות משקיף.

לא. הוא לא רוצה. את עושה כאן טעות קשה כי זה לא רלוונטי מה שאמרת. הם השחקן הכי חשוב מבחינתי, חוץ מהמשטרה.

משרד הכלכלה, יש גבול לאן אתם הולכים. אתם רוצים לעצור את זה, תעצרו את זה.

נשמע את היועצת המשפטית.

מבחינה מהותית מתעוררת השאלה. כל הרעיון להעביר את זה מהמשטרה שפועלת לפי השיקולים אלה לפורום אחר, הוא לפי הראייה הרחבה יותר של הדברים. אני תוהה איך אותו פורום אחר יביא בחשבון בצורה ראויה את השיקולים של משרד הבריאות.

אני שואל שאלה. אם אנחנו נכנסים למנגנון, אחרי המנגנון של הוועדה יש המלצה שלילית, מגיע ליק"ר והם מחליטים כן לתת רישיון. אז יש לנו את המנגנון שהולך לשר לביטחון פנים או שזה לא קשור למקרה הזה?

לא. זה לא קשור.

ברגע שמדובר בגורם ממליץ, ההחלטה של המנהל במשרד הבריאות היא סופית. נקודה. הוא חייב לראות את ההחלטה מבחינת דיני המינהל הציבורי.

מכיוון שזו המלצה ואני רוצה שלמשרד הבריאות תהיה את הסמכות המלאה בסוף לקחת את ההחלטה שלו במכלול השיקולים שלו, הוא לא יהיה שותף אלא הוא יכול להיות משקיף אם הוא רוצה אבל ההחלטה נשארת בידיים של משרד הבריאות לחלוטין. זו המלצה בלבד וההחלטה היא של משרד הבריאות. אני בהחלט יכול לראות מצב שבו יהיו חילוקי דעות בוועדה ותתקבל עמדה שהיא בניגוד לעמדתכם, ואתם תחליטו אחרת.

אני עדיין חושב שנציגנו צריך להיות חבר ואני אסביר מדוע. יש הבדל גדול בין חבר לבין משקיף.

אבל אתם מחליטים. אתה ממליץ לעצמך? אמרתי עכשיו לפרוטוקול שאני משאיר לך לפעול בניגוד למה שהוועדה הזו תמליץ לך. זה הכי ברור. אתה רוצה להיות משקיף, תהיה משקיף. אין לי בעיה. משקיף, אני מאשר.

סגרתי את הדיון. אנחנו נחזור לנושא הוועדה.

השלכה המשפטית במשרד האוצר. רציתי להעיר לסעיף קטן (ג), לגבי מתן המלצה שלילית. הקצין המוסמך רשאי לתת המלצה שלילית בשל היעדר יכולת לאמת את המידע בגלל שתאגיד זר מוגדר באופן כל כך רחב.

צריך להמשיך. זה לא מספיק שהוא נותן המלצה שלילית. היא מעביר המלצה שלילית לוועדה לצורך העניין.

צודקת. זאת לא המלצה שלילית.

זאת לא המלצה שלילית. נכון. יהיה צריך לתקן את הניסוח.

בכל אופן, חשוב לנו להגיד, בגלל שהמונח תאגיד זר - - -

חכי עם זה רגע. לא עכשיו נדבר על זה. אני בונה את הוועדה. את נתת הערה נכונה לגבי הניסוח.

עוד לא אמרתי את ההערה שלי.

תאגיד זר וכל מה שהיה לנו עם משרד הכלכלה, אחר כך. לא עכשיו.

אם כן, נתקן את הנוסח. אחר כך נדבר על תאגיד זר. במידה והייתה המלצה, לצורך העניין היעדר יכולת לאמת את המידע, תועבר ההחלטה בדבר המלצה לוועדה שתהיה מורכבת מארבעה גורמים – לכל אחד מהם, השר או מי מטעמו – היושב ראש יהיה המשרד לביטחון פנים. בעצם זה לא שר. מפכ"ל המשטרה חבר או מי מטעמו. אוצר וכלכלה. משרד הבריאות רשאי להביא משקיף אם הוא רוצה. ליושב ראש קול עודף בביטחון פנים. במידה ויש תיקו, יש לו קול עודף. יש לכם גם את ביטחון פנים וגם את המשטרה בפנים. הוועדה מעבירה המלצה למשרד הבריאות שהיה משקיף בוועדה ומשרד הבריאות, ראש יק"ר, יקבל את ההחלטה כראות עיניו, כמובן בהתחשב בהמלצה אבל יש לו סמכות מלאה לפעול גם הפוך מההמלצה שקיבל.

זה לגבי המנגנון.

לגבי נציג משרד ראש הממשלה בוועדה.

לא יהיה.

תודה רבה. סיכמנו את הנושא הקשה והטעון הזה. עכשיו אני רוצה לפנות לנושא שמעלה משרד הכלכלה, ואני לא יודע למה האוצר התייחס לזה, לגבי משקיע זר. הגענו לאיזושהי הבנה אתם?

לא. אנחנו חלוקים.

זה הניסוח ב-(ג)?

כן.

עכשיו זה הזמן להמשיך את ההערה שלך.

תודה רבה. המצב הוא כזה שהיום מי שנכנס בתוך הסעיף הזה, זה תאגיד זר שמוגדר באופן מאוד רחב. כלומר, נגיד חברת טבע מעבירה את מרכז הפעילות שלה לחוץ לארץ, טבע היא תאגיד זר לפי החוק הזה, או כל תאגיד שמישהו שיש לו מחזיק מעל חמישה אחוזים בתאגיד הישראלי הזה, הופך להיות מישהו שנכנס. כלומר, חברה בורסאית שיש לה גורם שהוא לא ישראלי שמחזיק. כאלה חברות, לדעתי אלה כל החברות הבורסאיות שלנו כאשר בכולן מחזיקים גורמים שאינם גורמים ישראלים.

זה תאגיד זר לפי החוק או מאיזו הגדרה?

כן. אתם כתבתם תאגיד זר והגדרתם תאגיד זר. כתבתם או תאגיד שאחד מבעלי העניין בו הוא תושב חוץ.

יש הגדרה לתאגיד זר במקום אחר?

אנחנו מכירים גורם זר בחוק של איראן.

לא. יש הגדרה לתאגיד זר בחוק רשות ניירות ערך? מישהו יודע לומר לי?

אני לא מכירה. אנחנו נבדוק.

בנוסח כאן, תאגיד זר, תאגיד שהתאגד על פי דין זר או תאגיד שמרכז ניהול עסקיו או עיקר פעילותו מחוץ לישראל.

נכון. כלומר, תאגיד ישראלי שהתאגד בישראל ויש לו מרכז פעילות עסקים בחוץ לארץ, הוא תאגיד זר. יותר מזה, כל החברות, חברת אסם שמישהו רכש בה יותר מחמישה אחוזים או תאגיד ישראלי שאחד מבעלי העניין - - -

את מעלה בעיה נוספת, מעבר לבעיה שהייתה קודם בכלל בהתייחסות השונה לתאגיד זר. דרך אגב, תאגיד זר, ההגדרה היא טובה. כאן הבעיה היא תאגיד – שזה גם אומר ישראלי – שאחד מבעלי העניין בו הוא תושב חוץ.

נכון.

התוספת הזו היא בעייתית.

זה הלכה למעשה לדעתי מכניס את כל החברות.

צריך להיות שהשליטה בו, לא אחד מבעליו אלא השליטה בו היא בידי תושב חוץ.

אז זה מחזיר אותך חזרה לתאגיד זר.

אני מתקן את זה.

אנחנו מציעים שזה יהיה תאגיד שהתאגד על פי דין זר או בשליטת גורם זר.

היום בוחנים – שרון, תקני אותי אם אני טועה – כל בעל עניין מעל חמישה אחוזים.

שזה לדעתנו חיצוני.

אבל זה לא הגיוני.

האמירה שלך מתייחסת למשהו אחר, לא לעצם המהות של הצורך לבחון אלא באיזה מסלול בוחנים אותם ומה המשמעויות של הבחינה הזו. זה הכול חוזר ואני גם אמרתי את זה בישיבה הקודמת. בסופו של דבר הכול חוזר לבני אדם ואנחנו בוחנים את בני האדם שמאחורי התאגידים השונים. יכול להיות תאגיד ישראלי שכולו מוחזק בידי זרים שגם ייצור לכם בעיה לצורך העניין. זה לא עצם ההתאגדות או עצם הזר או לא זר אלא בסופו של דבר היכולת לבחון את בני האדם.

אבל יש כאן מסלול מחמיר שהלכה למעשה מכניס אליו את כל התאגידים הגדולים הישראלים.

בסדר. אמרתי. אני מקבל את ההערה. התיקון יהיה כך: לא אחד מבעלי העניין בו הוא תושב חוץ אלא השליטה בו היא בידי תושב זר.

אפשר להכניס את זה להגדרה.

נכון. בהגדרות יש לנו את זה?

כן.

תאגיד שהתאגד על פי דין זר או שמצוי בשליטת תושב חוץ או גורם זר.

או שמצוי בשליטת גורם זר. כן.

תושב שאינו אזרח ישראלי.

אדוני, אנחנו רוצים לבחון את זה כי תיאורטית יכולים להיות אנשים שעיקר פעילותם בישראל או מישהו אחד חבר בו ויהיו לי כמה שמחזיקים בחמישה אחוזים מהמניות והם יהיו בעייתיים מבחינתי. הם יכולים להיות חמישה ועוד חמישה ועוד חמישה ועוד חמישה.

השאלה אם זה בשליטה. אם יש להם שליטה, את צודקת. אבל אם יש לו רק חמישה אחוזים, אי אפשר כל חברה שמישהו מחזיק בה, איזה משקיע זר, חמישה אחוזים או עשרה אחוזים, להגיד שאני בודק אותו.

אבל בודקים גם את הישראלי שמשקיע מעל חמישה אחוזים.

תבדקו.

כל בעל עניין אנחנו בודקים. לא משנה אם הוא זר או לא זר, בכל מקרה בודקים אותו כשיש לו מעל חמישה אחוזים. אי אפשר לעשות הבחנה.

אפשר לפשט את העניין? בסופו של דבר אנחנו חוזרים לאותה שאלה מהותית. יש לנו כאלה שאנחנו יכולים לאשר וכאלה שאנחנו לא יכולים לאשר וכאלה שאנחנו לא יודעים לגביהם. לגבי אלה שלא יודעים לגביהם, לא משנה לנו עכשיו אם זה תאגיד ישראלי שבעל העניין שלו זר, אם זה תאגיד זר שבעל המניות שלו הוא ישראלי. כמו שאמר משרד הבריאות, זה יורד לאנשים. לכן אני חושב שצריך לומר כאן, לשים מצב כללי שבו המשטרה תבדוק כי בכל מקרה צריך להגיש את כל המסמכים לגבי כל בעלי העניין. אז אנחנו נראה שחלק מבעלי העניין הם זרים או מקומיים ולא משנה לנו איזה סוג תאגיד זה. אני אומר שצריך לפשט ולומר שהיכן שהמשטרה לא מצליחה לאמת, זה יגיע לאותו מנגנון בדיקה.

מכיוון שאולי נדרשת תוספת זמן כאשר מדובר על מסמכים של זר – לכן עשינו הבחנה בין ארבעה חודשים לשישה חודשים – אפשר לציין שהיה אחד מהמופיעים בבקשה תושב זר, אז שישה חודשים, אם לא ארבעה. זה נראה לי הרבה יותר פשוט.

התאגיד הוא רק לעניין הוועדה. בכל מקרה כשהוא בעל עניין, הוא נבדק. המשמעות של הפרשנות של התאגיד היא רק לזמן ולהעלות לוועדה או לא. אין לזה שום פרשנות אחרת. הבדיקה היא אותה בדיקה לגבי הזר ולגבי הישראלי.

זה נשמע לי הגיוני.

תגידו שהכול אותה בדיקה. תגידו. אין בעיה. למה צריך בסעיף קטן (ג) להגיד על תאגיד זר? כל אחד שהמשטרה מצאה שהיא לא יכולה לאמת את המידע, יעלה לוועדה. הדבר הזה הוא הרבה יותר נקי, הוא הרבה יותר נכון, הוא עומד בהסכמים הבין-לאומיים של מדינת ישראל. כל אדם או כל בקשה. יש מקרים בהם אתם לא יכולים לאמת את המידע ביחס למשקיע ישראלי.

זה לא יקרה.

מה זה לא אמור לקרות? ואם זה יקרה?

מבחינת המשטרה, כל אימת שלא נוכל לאמת, מבחינתנו, אני לא מתעקשת עכשיו על תאגיד זר לצורך העניין. כל אימת שאני לא אוכל לאמת את המידע, מבחינתנו יש את הפרוצדורה.

המשטרה לא מתנגדת.

יש כאן עניין של תפיסה. הסברתי לך את זה גם בשיחות הקודמות אבל אני אסביר גם לוועדה. יש כאן עניין של תפיסה. האם בחקיקה אנחנו אומרים שהמשטרה לגבי משקיע ישראלי, לגבי מבקש רישיון ישראלי, יש מצב שבו היא תאמר שהיא לא יכולה לאמת את המידע.

לא יודעת. כמו הדוגמה שניתנה כאן של עולה חדש שהגיע אתמול ואני לא יודעת לאמת את המסמכים.

אחריות המשטרה לגבי משקיע ישראלי, כשאין בעיה של תאגיד זר או כשאני כבר חוצה את גבולות המדינה ולא יכולה לאמת את המסמכים, מבחינתי אחריות המשטרה, לתפיסתנו המקצועית, היא לתת עמדה.

עמדה מקצועית מעבר לעמדת המשטרה?

מה לגבי עולה חדש? איך פותרים את זה? הגיע עכשיו עולה חדש ומבקש רישיון לקנאביס.

אני לא יודעת. תגיד המשטרה.

בא עולה חדש ורוצה לקבל רישיון לקנאביס.

הנה, יש בעיה.

הוא אזרח ישראלי. איך אפשר להתייחס אליו אחרת?

הוא עלה עכשיו לארץ במטוס והוא קיבל תעודת זהות ישראלית.

אזרח ישראלי ירד והגיש רישיון.

אם הגיע עכשיו מישהו שקיבל תושבות אתמול ועלה לישראל, בעיקרון אני באותה בעיה.

אם כן, יש לך בעיה עם סגמנט ספציפי לגבי תושבים ישראלים.

יכולה להיות לי בעיה.

עכשיו אנחנו נתחיל לייחד תושבים מתוך האזרחים הישראלים? פשוט נכתוב באופן כללי שלא עלה בידי המשטרה לאמת את הנתונים שהועברו אליה, יעבור לוועדה.

בסדר. אני מקבל את זה.

המשטרה מסכימה לזה ואנחנו מבקשים לעשות את זה.

בסדר. אז אנחנו לא מתעסקים עם תאגיד זר ותושב.

זה שוויוני, זה אובייקטיבי וזה מקצועי.

משרד המשפטים, אני רוצה לשמוע את ההתייחסות שלכם.

אין לנו בדבר הזה עמדה.

שמענו כאן התייחסויות שונות. בייעוץ המשפטי של הוועדה יש חשש שהמשטרה מול אזרח ישראלי אמורה לדעת. עלינו כאן על מקרה של עולה חדש שאין להם מידע, אז גם לגבי ישראלים יכולה להיות בעיה כזו. אני שואל אם יש לכם עמדה.

אין לנו. אני גם לא רוצה לשלוף עמדות. זה לא יהיה רציני אם אני אשלוף עמדה בלי לבדוק.

הם ידעו שזה היה נושא על הפרק בישיבה הקודמת. אמרנו שזה מהנושאים שאנחנו רוצים להסדיר. עברו שלושה-ארבעה ימים ואתם באים ואין לכם עמדה.

זה עניין משפטי?

לא. זה לא משפטי וזה לא יהיה רציני אם אני אשלוף משהו.

זה לא משפטי?

לא.

זה בהחלט לא משפטי.

אמרנו מה חשוב לנו בדבר הזה.

מכיוון שראינו מקרה שגם בנושא של אזרח ישראלי יכולה להיות בעיה וגם לאור הבעייתיות הבין-לאומית שזה יכול לייצר, אני הולך לתקן את הסעיף. אנחנו נתייחס למקרים בהם למשטרה לא יהיה מידע לאמת.

בעצם זאת הודעה. זאת לא המלצה.

זאת הודעה. מודיעים לוועדה.

כן. מודיעים לוועדה. אין המלצה שלילית. את זה כבר הורדנו. יש הודעה לוועדה, ליושב ראש הוועדה, שבמקרה כזה וכזה לא ניתן לאמת את המסמכים. מעבירים את כל המסמכים שהוגשו ליושב ראש הוועדה והוא מזמן את הוועדה כפי שהגדרנו אותה והיא צריכה לקבל את החלטתה תוך חודשיים.

את המלצתה.

את המלצתה. החלטה כאשר המשמעות של ההחלטה היא המלצה למשרד הבריאות תוך חודשיים. לא מסרה המלצה תוך חודשיים, משרד הבריאות רשאי לשלוח אזכור ליושב ראש הוועדה מטעם המשרד לביטחון פנים, שיש לו חודש לתת תשובה בעניין. לא נתן תשובה, לצורך העניין אני משאיר את ההחלטה. אפשר לקחת החלטה גם ללא המלצה של הוועדה.

החלטתם להוריד בהגדרות את הנושא של תאגיד זר.

לא. כי זה לעניין הזמנים.

צריך לומר שהיה אחד מנשואי הבקשה תושב זר, יש עוד חודשיים כי כאמור זה יכול להיות תאגיד ישראל או זר או כל אחר. ברגע שנדרשת בדיקה על משהו שהוא זר.

איזה סעיף זה?

אדוני, אנחנו יכולים לא לייחד את החודשיים רק לתאגיד זר.

לא. את רוצה להישאר בארבעה חודשים לכולם?

לא.

באיזה סעיף זה?

זה בסעיף (ד) בעמוד 4:

"המלצת הקצין המוסמך תינתן לא יאוחר מארבעה חודשים מיום שהועברו לו על ידי המנהל כל המסמכים הדרושים. לעניין תאגיד זר או תושב חוץ, רשאי קצין בדרגת ניצב משנה שהוסמך על ידי ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה להאריך את המועד הקבוע למתן המלצת הקצין המוסמך, מעת לעת, לתקופות נוספות ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על חודשיים. האריך קצין בדרגת ניצב משנה שהוסמך על ידי ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה את המועד כאמור למתן המלצת הקצין המוסמך, תועבר הודעה על כך למנהל".

הנה, זה תאגיד זר או תושב חוץ. זה בסדר.

בהגדרות יש הגדרה יותר צרה של תאגיד זר, שזה לא יהיה כל תאגיד.

מה שיש היום בהגדרה. תקרא אותה ואם יש לך בעיה, תחזור אלי. תקרא את ההגדרה של תאגיד זר. אם יש לך בעיה, תחזור אלי.

בהגדרה של תאגיד זר, אנחנו אומרים בעל שליטה.

בהגדרה. נקרא.

הגדרת תאגיד זר: "תאגיד שהתאגד על פי דין זר או בתאגיד שמרכז ניהול עסקיו או עיקר פעילותו מחוץ לישראל".

אני לא מבין מה הבעיה. ביקשתי שתקראו את ההגדרה ותאמרו לי אם יש לכם בעיה עם זה.

לא אמרתי שיש בעיה אבל זה היה בעל עניין. שינינו את זה עכשיו.

לבעל עניין יש הגדרה אחרת.

אנחנו הצענו שתאגיד לא יהיה מי שמרכז פעילותו מחוץ לישראל אלא או התאגד לפי דין זר או נשלט על ידי תושב חוץ.

אתה אמרת שאתה מקבל את ההערה. רציתי לוודא שהיא הוטמעה.

תאגיד זר, זה ברור שהוא התאגד על פי דין זר.

אנחנו אומרים שזה רק לעניין הזמנים. כל העניין הזה הוא אם יהיו חודשיים אורכה או לא יהיו.

אבל זה ברור שמרכז ניהול עסקיו או עיקר פעילותו מחוץ לישראל. לא. זה דווקא לא הגיוני.

יש המון חברות כמו טבע.

נכון. תאגיד זר הוא תאגיד שהתאגד על פי דין זר או תאגיד שנשלט על ידי גורמים זרים. תאגיד ישראלי שנשלט על ידי גורמים זרים.

בעל השליטה בו.

כן. בעל השליטה בו .

יש הגדרה כזו דומה. צריך לבדוק אותה.

כן. אנחנו נעביר ליועצת המשפטית.

תעבירו הגדרה, אבל זה נכון. יכולה להיות חברה ישראלית שמשקיעה בהמון דברים בחוץ לארץ והיא עדיין ישראלית לכל דבר.

כלכלה, אוצר, בריאות ומשטרה, תקשיבו. היו לנו שני נושאים מרכזיים בהם דנו וסגרנו אותם כרגע. האחד, הנושא של האם מתייחסים לזר או לא. פתרנו את זה כך שמתייחסים באופן אחיד כי ראינו שיש גם מקרים של תושבים או אזרחים ישראליים שיכולים ליפול לקטגוריה הזאת. לכן התייחסנו לזה כאחד. הגדרנו את זה כאשר למשטרה אין יכולת לאמת את המידע. זה נושא אחד שנפתר.

נושא שני הוא הנושא של מה קורה בסיטואציה הזאת. הגדרנו ועדה שמורכבת מארבעה שרים או מי מטעמם. זה יכול להיות המנכ"ל או היועצים המשפטיים שלהם. הוועדה תהיה מורכבת מארבעה כאשר משרד הבריאות יכול להיות משקיף. ההחלטה של הוועדה הזו היא המלצה שמועברת למשרד הבריאות ומשרד הבריאות בסוף קובע לפי שיקול דעתו. מתוך הארבעה האלה, אם יש תיקו, ליושב ראש יש קול כפול. השרים הם שר לביטחון פנים, מפכ"ל המשטרה, שר האוצר ושר הכלכלה.

ותיקון של תאגיד זה למי שהוא אינו נשלט על ידי מי שאינו אזרח ישראלי.

נכון. הגדרנו שהמפכ"ל יוכל להחליף בתפקידים כל עוד הוא שומר על דרגה זהה בהמשך.

אלה הדברים שעשינו. האם יש עוד דברים שלא הקראנו וצריך לעבור עליהם?

כן.

בעמוד 5, סעיף 25ג(א). בעקבות ההערה הקודמת שינינו ל"שלום הציבור וביטחונו" במקום ביטחון הציבור.

כאן צריך להיות לא הקצין המוסמך. "רשאי קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה".

קצין משטרה בכיר שהוסמך על ידי המפכ"ל.

זה סעיף קטן (ב). מה שכתוב בסעיף קטן (ב), צריך להיות כתוב בסעיף קטן (א).

אני אסביר. קצין משטרה בכיר הוא קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה. קצין משטרה בכיר שהוסמך על ידי המפכ"ל. אנחנו לא רוצים שכל קצין משטרה בכיר, יש הרבה קצינים בדרגת סגן ניצב, יוכל לפנות בביטול אלא רק קצינים שספציפית הוסמכו על ידי המפכ"ל.

מה שכתוב בסעיף קטן (ב).

אז אפשר להגדיר את זה כקצין בכיר ובכל יתר הסעיפים לא לחזור על אותה הגדרה.

הבנתי. לקרוא לו קצין בכיר. להלן – הקצין הבכיר. בסדר.

בסעיף קטן (ב) נאמר קצין בכיר במקום קצין מוסמך.

יש את הקצין המוסמך שהיה לנו קודם. קצין מוסמך נשאר מוסמך. כאן יש הגדרה לקצין בכיר.

כן. כל השאר זה גם בכיר במקום מוסמך.

גם ב-(ב).

את יכולה ב-(א) להגדיר להלן קצין מוסמך. ב-(ב) זה אותו אחד. בכיר. גם ב-(ג).

ב-(ג) זה גם הקצין הבכיר.

בעמוד 6, סעיף קטן (ה), כאן זה הופך להיות הקצין המוסמך.

לא. זה גם הקצין הבכיר. הכול זה הבכיר.

הקצין המוסמך הוא בקטע של חוות דעת.

בסדר. בסעיף קטן (ה) יהיה הקצין הבכיר.

עמוד 7. סעיף 25ד1. אני אקרא את סעיף (ג) בעמוד 8:

"צו הפסקה מינהלי לא יינתן אם הוגשו בעניין אותו עסק ובשל אותן נסיבות כתב אישום לפי פרק זה או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 25ה".

עמוד 11, סעיף 25ה2, סמכות מקומית לעניין צו הפסקה מינהלי או שיפוטי:

"בית משפט השלום לעניין סעיפים 25ד1 ו-25ה יהיה בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מצוי העיסוק".

בעמוד 13, בעבירת קנס תיקנו את הנוסח ואני אקרא את סעיף 25ז1(ב):

"על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, רשאי השר לביטחון הפנים בהסכמת שר השפטים ושר הבריאות, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה חוזרת או נוספת או לעבירה נמשכת ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על קנס הקבוע לאותה עבירה".

בעמוד 14, סעיף 4, סעיף התחילה.

"תחילתו של חוק זה בתוך שמונה חודשים מיום פרסומו".

תכף נדבר עליו.

בעצם יוצא שכל ההתייחסות לתאגיד זר היא רק לעניין הסמכות של ניצב משנה ומעלה לתת ארכה, במקום ארבעה חודשים, שישה חודשים. זה צריך להיות בזיקה למתן הארכה. אם אנחנו אומרים שהקושי לאמת או לבדוק את אותו אדם מתייחס לא רק לתאגיד זר, אז צריך להשאיר את שיקול דעת בידי הקצין שהוא בדרגה מאוד גבוהה, שזה ניצב משנה.

לא. אני לא נותן תירוץ אם זה לא תאגיד זר. לא. לא נותן. לא יהיה.

אבל זה יכול להיות גם אדם זר.

בסדר. בעל עניין. זה בסדר. כתוב תאגיד או רק אדם?

לדעתי כתוב גם תושב זר.

תושב חוץ. יש לך את זה.

חוץ מעולה חדש. עם עולה חדש יש לנו בעיה.

תתמודדו.

אתם יכולים אחרי שלושה חודשים להעביר לוועדה.

יש למישהו עוד הערות לפני שדבר על התחילה? אני חוזר לנושא התחילה.

התבקשנו לדייק את הוראת המעבר. באתר פרסמנו איזה מסמכים נדרשים כדי להגיש בקשה וכן הלאה. לא רק התנאים והדרישות אלא גם המסמכים.

תנאי מיגון ואבטחה, מגבלות, דרישות או מסמכים.

וכן מסמכים הנדרשים ממבקש הרישיון.

זה חייב להיות.

אדוני מוזמן לעיין באתר של היק"ר.

מצוין. אני שמח.

אני חוזר ואומר. עד תחילת החוק, עולם כמנהגו נוהג והכול ממשיך. אני ממש לא רוצה לייצר איזשהו עיכוב. אנחנו לא פוגעים בכלום מהדין הקיים היום לגבי קנאביס רפואי במדינת ישראל. ייצוא קנאביס רפואי מחוץ לגבולות ישראל, להבנתי תלוי בהחלטת ממשלה ולא צריך "חקיקה". הצורך שהתכנסנו כאן לחקיקה הוא בגלל אמירות מאוד ברורות מהשר לביטחון פנים שבמסגרת החוקית היום, למרות החלטות הממשלה, הוא לא רואה כלי מספק בידו לאפשר לשוק הזה לגדול משמעותית כאשר אנחנו מדברים, כך הבנתי, מ-200 מיליון אולי לארבעה מיליארד. לצורך העניין, פי 20. כולנו רוצים שזה יקרה. זוהי בשורה גדולה לחקלאים ואנחנו מאוד רוצים להיות שם.

למשטרה. אני מצטער אבל אני לא מצליח להבין את הדרישה לשמונה חודשים. נראה לי מופרך. קיבלתם כבר את כוח האדם.

לא.

מה אמרת לי שהאוצר כבר העביר?

האוצר התחייב להעביר בתקציב 2019.

זאת אומרת, מה-1 בינואר 2019 שזה עוד שבועיים. אתם מתחילים להכשיר אנשים לאירוע הזה.

לא. לא להכשיר. אני צריך לגייס אנשים.

אני חושב על שלושה חודשים. מה המשמעות שלכם אם אלה יהיו שלושה חודשים?

אנחנו פשוט לא נצליח לעמוד במשימה.

למה? אתה חושב שיום אחרי שלושת החודשים אתה תקבל פיצוץ של מאות חוות עובדות?

לא. קודם כל, צריכה לבוא החלטת ממשלה שבכלל התהליך הזה יקרה. מכיוון שהחלטת הממשלה כרוכה בחוק הזה שייתן את הסמכויות, אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שכמובן לא יהיו איזה שהן בעיות מיוחדות בהצעת המחליטים. אנחנו מניחים שהדברים כרוכים אחד בשני. הם הולכים ביחד. לכן גם בהחלטת הממשלה, גם בהתייחסות שלנו כלפיה, ביקשנו את הארכה.

אין לי בעיה. שהממשלה תחליט מה שהיא רוצה. אני לא אומר לממשלה שהיא מחויבת לאפשר ייצוא קנאביס רפואי עוד שלושה חודשים. לא. אני אומר שהחוק הזה בתוקף עוד שלושה חודשים. תחליט הממשלה שהיא רוצה שמונה חודשים, תשכנעו את החברים בממשלה ותעשו את הוויכוח שם ולא כאן.

בהחלט. אני רוצה לומר לוועדה שהצעת המחליטים שנדונה בינינו וכבר הוסכמה בהקשר הזה, דיברה על מתן תקופת התארגנות גם למשרד לביטחון פנים וגם למשרד הבריאות של שמונה חודשים על מנת שבתוך שמונת החודשים האלה יוכל להתחיל הייצוא בפועל. אני לא מבין את עמדת המשטרה מכיוון שנושא הזמנים אכן, כמו שאומר יושב ראש הוועדה, מוגדר בהחלטת הממשלה.

אל תנסו דרך החוק הזה לייצר דחייה. זאת לא הכוונה.

יש כאן דחייה על דחייה על תקופת התארגנות.

מי שיקבע את לוחות הזמנים, אני לא רוצה שאני אקבע את לוחות הזמנים בוועדה הזאת. מבחינתי קיבלתם אור ירוק. תעשו את הדיון הממשלתי. הרי אנחנו ממילא מחכים שהחלטת הממשלה תקודם ושם תעשו את הדיון. תבוא לשם ותאמר שאתה צריך שמונה חודשים, תעשה את הוויכוח ובסוף יאשרו לך מה שיאשרו. מה מפריע לך שהחוק הזה נכנס לתוקף יותר מוקדם כל עוד אין החלטת ממשלה?

כי בממשלה הם לא מצליחים לייצר לזה רוב.

לא. לא נכון.

את זה תגידו בממשלה. עם כל הכבוד, הממשלה, השרים, ראש הממשלה והשר לביטחון פנים יודע להביא 23 מיליארד שקלים לשוטרים כשצריך, ואז הוא גם יודע לעשות את זה.

אדוני, אמרתי שאין לנו כאן בעיה עם משאבים. המשאבים הוקצו ואין לנו מחלוקת עם משרד האוצר.

אתה לא עונה לשאלה שלי. למה אתה צריך את זה כאן בחוק?

אני עונה. זה חוק שהוא בתוקף והוא קיים. ממשלת ישראל לא מיישמת אותו כאשר ברור שהכוונה היא ללכת ביחד. ההפרדה המלאכותית בין החוק שמקנה לנו את הסמכויות לבין החלטת הממשלה היא באמת מלאכותית.

הבקשה שלנו לשמונה חודשים היא לא רק שאני אגייס ואכשיר אנשים במשך שמונה חודשים אלא זה ייקח לי הרבה יותר. ברור לי שלוקח לי היום לגייס שוטר ולהכשיר אותו בהכשרה כללית כדי להיות שוטר ולאחר מכן להכשיר אותו בהכשרה ספציפית כדי לבצע את הבדיקות או כדי לבצע את משימת הפיקוח, ברור לי שזה לוקח זמן. לכן אני בונה על ויסותים.

אני אומר לך שלא ביום הראשון תקבל פתאום שוק של ארבעה מיליארד שקלים. זה לא יקרה. יש כאן תהליך צמיחה.

אני גם לא אצליח לגייס את כל כוח האדם שאני צריך ולהכשיר אותו ביום הראשון.

אתה מקבל כאן רק סמכויות.

אני רוצה להתייחס לגבי הפרדה מלאכותית שאתה מדבר עליה. יש כאן אבסורד מובנה ולמה אני אומר אבסורד מובנה? כשאני באתי להוביל את החקיקה הזאת הפרטית שלי הראשונה, ישבו כאן כולם מסביב לשולחן, כולל משרד הבריאות, ואמרו שלא צריך את החוק, כי מחר, אם אנחנו רוצים, אפשר לאשר ייצוא של קנאביס רפואי. אי אפשר לבוא ולומר הפרדה מלאכותית. אתה כבר נמצא היום לצורך העניין במציאות שיכולים לעשות קנאביס רפואי לייצוא, אם הממשלה רוצה. אז מה אתה פתאום אומר לי הפרדה מלאכותית? אני באתי ונתתי לך כאן כלים עודפים כי אני מקבל את אמירתו של השר לביטחון פנים ואת עמדת המשטרה שהיום במצב החוקי יש לכם קשיים לשמור על שלום הציבור במסגרת החוקתית הקיימת. אני מתקן אותה. תעשו את הוויכוח בשולחן הממשלה מתי אתם מתחילים. זה כאילו שאתה מדבר אתי על דברים לא רלוונטיים.

אני מנכ"ל אחת החברות שמשווקת הרבה שנים בשוק המקומי. אני רק רוצה לתת איזשהו קונטקסט לכל מה שאתם אומרים כרגע כי מאוד חשוב שתבינו את הקונטקסט הזה ושתבינו מה המשמעויות של מה שאתם מבקשים כי יש לזה השלכות מאוד כבדות.

היום יש בסך הכול במדינת ישראל שני מפעלי GMP שמאושרים לפי ההסדרה החדשה ויכולים לייצא דה פקטו. אנחנו יכולים לייצא דה פקטו – עזוב לרגע את החוק, אני מתכוון מבחינה תפעולית – מחר בבוקר. אנחנו היום מפסידים שנה שלמה שכרגע אני כחברה, ואנחנו הראינו את זה לפרופסור אבי שמחון, לוועדה, אנחנו מפסידים 300 מיליון דולר בשנת 2019 כחברה אחת. חברה אחת מתוך תעשייה שלמה. אנחנו כרגע מחזיקים 158 עובדים.

אתה בטח יודע שטבע פיטרו בשנה האחרונה 1,000 עובדים. אנחנו קלטנו 47 עובדים מתוך המפוטרים של טבע רק בחמשת החודשים האחרונים. יש 950 עובדים כרגע של טבע שמחפשים עבודה. אלה אנשים שהגיל הממוצע שלהם הוא מעל 45. אלה אנשים שהוכשרו במשך 20-15 שנים לעשות דברים שהם צווארון לבן ולא מסוגלים למצוא שום דבר אחר חוץ מתעשיית פארמה.

כשאנחנו מדברים על קנאביס או קנאבוס, אתם צריכים להבין שאנחנו בעצם מייצרים כאן תעשיית פארמה לכל דבר. יש כרגע מתוך המפעל שלנו שמונה ניסויים קליניים שרצים בפאזה שתיים של תרופות שיגיעו באיזה שלב ל-FDA. יש בחוק כלים שלובים שאתם צריכים להבין את המשמעות שלו. אם אתם קובעים בהינף יד ששמונה חודשים הם תחולת החוק, ומן הסתם גם החלטת ממשלה תקבע מה שהיא תקבע, בסופו של יום שנת 2019 היא שנה אבודה. זה אומר שאני שנערכתי מתוך איזושהי תקווה שהדבר הזה יקרה, אני צריך לפטר בין 35 ל-40 עובדים מיידית. על כל עובד שאנחנו מעסיקים, יש ארבעה עובדי קבלן חיצוניים. זאת אומרת, אלה עוד 150-140 עובדים. אלה כמעט 200 עובדים וזה בחברה אחת. זה אומר הפסד היום למשק של 300 מיליון דולר מחברה אחת, שאלה 25 אחוזים מס הכנסה.

אני לא יודע איך קפצת ל-300 מיליון דולר.

יש לנו חוזים שהראינו לפרופסור אבי שמחון. אנחנו מפסידים שנה שלמה כאשר דה פקטו מה שאמרת הוא מאוד נכון. אין היום מאות חברות. יש מספר חד ספרתי בודד של שניים ואולי יהיו שלוש או ארבע חברות. זה מה שיהיה דה פקטו בשנה הקרובה. לכן אנחנו לא רואים שום אתגר משמעותי למשטרת ישראל להיערך לדבר הזה. ממילא זה ייקח מספר חודשים.

אני רוצה להתייחס לדבריך. ראשית, מה שאמרת הוא מאוד חשוב, הוא הסיבה המשמעותית שאני כאן נערך לעשות את החקיקה הזאת הכי מהר שאני יכול ואני דוחף את זה חזק בכל הכוח. מצד שני, זה לא צריך, עם כל הכבוד לכמה שאני רוצה את זה, להכניס את המשטרה לסד שהיא לא מסוגלת לעשות את תפקידה. אתה הרי מבין שאלה שיקולים מקבילים לצורך העניין. הם לא בהכרח חותכים. אתה נתת כאן אמירה מאוד חשובה ואני חושב שחשוב ששמעו אותה כד להבין את הפוטנציאל ואת המשמעויות, בין אם זה למסים, בין אם זה להעסקת עובדים וכולי. חשוב מאוד ואני מתחבר מאוד לכל מה שאמרת ואני כאן עבדתי מהר מאוד ככל שאני יכול. ראיתם שאני עושה מאמץ כן ואמיתי לקדם את זה והצלחנו לייצר, אני חושב, חוק שבאמת לקח את הדבר הבסיסי שהמשטרה הייתה צריכה תוך כדי שמירה על היכולת של יק"ר להמשיך ולנהל את האירוע בתפיסתו, ואני מאוד שמח שהגענו לתוצאה הסופית הזאת. בסך הכול אני חושב שהיא באמת טובה.

אני אומר שוב שזה לא בהכרח שנלך לשם בלי שהמשטרה תהיה מוכנה לעמוד במשימות שלה. לכן המשימות של המשטרה ייקבעו – וכאן אני אומר בצורה הכי ברורה – על ידי הממשלה בהחלטת הממשלה. אני לא הולך בחוק הזה להגביל. אני לא אוהב את ה-1 באפריל אבל אני אעשה את זה ב-2 באפריל. תרצה הממשלה בהחלטתה לדחות את זה ליוני, לאוגוסט, שתדחה.

יש פה שני אלמנטים. הייצוא, זה נכון. זה פן אחד של החוק. אבל החוק נותן יותר מזה למשטרה, מה שלא היה לה עד עכשיו, נושא הפיקוח. היא צריכה שוטרים כדי לפקח וזה לא בחוק. היא לא יכולה לעשות את זה היום כי אין לה סמכויות אותן נתת לה בחוק הזה.

לפיקוח היא צריכה לגייס אנשים. יכול להיות מצב שלא יהיו לה העובדים ואז לכאורה יש לה אחריות שהיא לא יכולה לממש כי אין לה כוח אדם. לכן צריכים את הדחייה, לא בגלל הייצוא אלא בגלל הפיקוח.

גם את הדיון הזה אתה יכול לעשות בממשלה. בעצם היום אנחנו במצב קיים ואני בעצם נותן כלים. אתה מדבר אתי על המצב הקיים. אני אומר, בסדר, אני מוכן לחיות עם זה שלמשטרה ייקח זמן להתארגן בשינוי מהמצב הקיים. מה לעשות, היום יש מצב קיים. אני לא מרע את מצב שלום הציבור. אתה לא יכול להגיד לי שבזה שאני קובע החלטה מוקדמת, הרעתי את שלום הציבור. לא, כי המצב הקיים קיים. אולי לא עשיתי מספיק טוב ומספיק מהר. אני מוכן לחיות עם זה.

היום אין לה סמכות ולכן היא לא יכולה לממש.

אני נותן לה ואני נותן לכם בקצב שלכם. אם לא תספיקו, אז לא תממשו. אם תספיקו, תממשו.

עוסקים כאן בסמכויות משטרה. יואל, איך אתה הופך את זה לדיון סמי תקציבי?

אבל מישהו צריך לעשות את זה.

אני שואל את האוצר. על מתי הממשלה מדברת? מה לוחות הזמנים שהממשלה מדברת עליהם?

לוחות הזמנים שהוגדרו בהחלטת הממשלה הם שישה חודשים או שמונה חודשים מיום קבלת המשאבים לביצוע ההחלטה.

בסדר. אני מוכן לקבוע 1 במאי.

אני רוצה להצהיר לפרוטוקול. מה שאדוני יחליט, כמובן מחייב. אני מצהיר לפרוטוקול שאנחנו נעשה את המקסימום. ברורות לנו המשמעויות וההשלכות גם ליישום החלטת הממשלה לכשתתקבל. לכן, שיהיה ברור שכל דחייה שאדוני נותן וכל דחייה שהממשלה תיתן למשטרה.

אני נתתי עד ה-1 במאי.

אני מבין. אנחנו כבר מקיימים בימים אלה והתחלנו מזמן לקיים תהליכים. זה חייב להיות לפרוטוקול. אנחנו לא תוקעים את המצב הזה ולא מעכבים ביום.

שמח לשמוע. תודה. אם כן, 1 במאי 2019 – כניסת החוק.

עוד הערות ספציפיות לחקיקה? משרד המשפטים, משטרה, משרד לביטחון פנים, כלכלה, בריאות, אוצר? אין. סיימנו.

היועצת המשפטית של הוועדה.

לגבי הוועדה, תכף יושב ראש הוועדה יחליט בעניינה אבל על פי הרעיונות שעלו כאן, אני חוזרת על ההערה שלי ואומרת שאנחנו סברנו שהוועדה הזאת היא ועדה שתוכל לתפקד אם היא תקבל את הכלים המתאימים למידע רלוונטי, גם מידע שיועבר למשטרה עוד לפני ההגעה לוועדה אבל גם כלים מתאימים לנציגים שישבו בתוך הוועדה הזאת. ככל שזה לא מוסדר, המנגנון הזה בעינינו קצת חסר.

עוד הערה אחת. יכול להיות שנכון לשקול את הוספת נציג משרד החוץ. דיברנו אתם אתמול.

שיהיו משקיפים. אם הם רוצים, שיהיו משקיפים. אני לא משנה את המבנה. אפשר להוסיף אותם כמשקיפים. רק לגבי המידע של הוועדה. צריך לזכור שיש שם ביטחון פנים, יש שם את המשטרה שלה יש את המידע שכביכול לא מספק, פרטי הבקשה יועברו ויוצגו לכולם, למשרד הכלכלה יש מידע שלו שהוא יכול לשתף במה שהוא ישתף, למשרד האוצר גם יש את המידע שהוא יכול לשתף ובסוף תיקח הוועדה החלטה לפי ראות עיניה והיא תועבר כהמלצה למשרד הבריאות.

אני סגרתי את זה. החלטתי. מבחינתי הכול סגור. אני לא רוצה להצביע היום בכוונה כי יש חברים שרוצים להצביע והם יהיו ביום שני, אז נקיים דיון ובו נצביע. אז גם נקריא את הכול מהתחלה ועד הסוף. הכול צריך להיות ברור כי אנחנו עשינו כאן טלאי על טלאי ולכן אני רוצה להקריא את הכול מהתחלה ועד הסוף ולהצביע.

לא נמצאים כאן חברי כנסת אבל למען הסר ספק אני אומר, נא להעביר היום את ההסתייגויות, אם יש למישהו, עד מחר ב-10:00 בבוקר.

נרצה לראות את הנוסח.

לא אמרתי שעובר נוסח. אני אומר לחברי הכנסת – למרות שלא נמצאים כאן - שרוצים להגיש הסתייגויות, שיגישו עד מחר ב-10:00 בבוקר. אני לא צופה לקבל עשרות הסתייגויות, אם בכלל.

ביום שני עלולים להיות עוד שינויים?

לא. מה שסיכמתי היום, זה מה שהולך להיות. אנחנו נעשה הקראה שמטרתה לוודא שלא נעשתה טעות בהבנה של מה שאני ביקשתי שיהיה ונאמר כאן לפרוטוקול מול הטקסט כי לפעמים קורים דברים, בין אם זו טעות סופר או אי הבנה. נעשה הקראה מלאה ואז נצביע. אין כוונה לקיים דיון אלא אם יתגלה בנוסח שיוגש משהו שלא תואם למה שנאמר בפרוטוקול של הישיבה.

יש אנשים שרצו לדבר.

שלום. מנכ"ל חברת סינרג'י גרופ עם פעילות בישראל ופעילות בחוץ לארץ. קודם כל אני רוצה להודות על המאמצים והמהירות שהוועדה עובדת. אני מבין את כל משיכות החבל מכל הצדדים. עם זאת, הייתי רוצה לחזק את הקולגה שלי, התעשיין תמיר משיבה לחיים. טובת הפציינט היא בראש מעייני סינרג'י גרופ. הפציינט הוא המנוע הכלכלי שלנו. כדי להגיע לתוצאות טובות עבור הפציינט הרפואי, צריך השקעות אדירות. כדי לממן את ההשקעות האדירות האלה, צריך שיהיה מסחר הוגן, חוקי, מסודר. כמו שמדינת ישראל יודעת בכל צומת שחופרים ושמים רמזור לשים שוטר, תמצאו את הפתרון. אי אפשר להתעלם מזה שהשוק רץ קדימה ודיברנו על זה.

אנחנו נהיה ערוכים ומוכנים לעשות כל מה שאתם תקבעו. אנחנו לא היחידים בעולם עם סחורה טובה ומצוינת. אנחנו רוצים להשקיע בעניין. אנחנו מברכים על ההתקדמות שקיימת כאן. גם את יובל לנדשפט ואת כל האנשים האחרים מסביב לשולחן. אנחנו מוכנים ונשתף פעולה בכל מה שצריך. תודה.

תודה. דוקטור עמיחי תמיר.

יושב ראש ארגון הנכים. אנחנו מברכים על קידום הנושא של ייצוא קנאביס אבל הרבה יותר מקווים שמה שיהיה זמין לאזרחי חוץ לארץ, יהיה זמין לכל חולה במדינת ישראל. תודה.

בהחלט.

שאלה. למה משרד החוץ צריך להיות משקיף?

אנחנו דיברנו על זה. הנושא של הקנאביס, יכול להיות שהוא מעורר שאלה של ביטחון לאומי ויש כרגע עבודות שנעשות בנושא. אנחנו חושבים שהם צריכים להיות רלוונטיים.

ביטחון לאומי, אבל לשם כך יש לנו את ביטחון פנים ואת המשטרה.

יכול להיות שאולי מל"ל.

אני יכולה לעדכן אותך אחר כך.

בסדר. תודה רבה. נודיע על שעת הישיבה הבאה ביום שני, אז נקיים הקראה והצבעה. הדיון לא יתקיים לפני 11:30.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:52.