פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



53
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
25/12/2018


מושב חמישי


פרוטוקול מס' 353
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ז בטבת התשע"ט (25 בדצמבר 2018), שעה 12:30

א. סגירת הפרויקט 'אולפן שלי' המשמש כאולפן לעולים; ב. קידום אולפן אינטרנטי לעולים וליהודי התפוצות; ג. תכנית לימוד עברית באולפנים לעולים עם קשיי למידה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
מרדכי יוגב – מ"מ היו"ר
סופה לנדבר

אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

ולדימיר שקלאר - סמנכ"ל רשויות, ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

שרי פייר - סגנית מנהל, חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

רחל טל - ממונה מרכזים והתקשרויות, משרד העלייה והקליטה

אלונה שמיר - יועצת למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

פטריסיה חבבו - ממונה עידוד עלייה וקליטה, חטיבת רשויות, משרד העלייה והקליטה

אלה גרצן - דוברת משרד העלייה והקליטה

שרון קורל - סטודנטים, משרד העלייה והקליטה

יהודית גיגי - ממונה חינוך מבוגרים, משרד החינוך

עירית שביב שני - ממונת שאילתות, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

רינה זסלבסקי - מנהלת תחום שפה וזהות ביחידה לחמ"ע, הסוכנות היהודית

יוליה סקין - מנהלת יחידת דוברי רוסית, ההסתדרות הציונית העולמית

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קעליטה-עמותות הפועלות למען עולי צרפת

ג'ואנה דייאן - מנהלת משרד, ארגון קעליטה-עמותות הפועלות למען עולי צרפת

סם קדוש - מנהל, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

ג'סי ארבל - מנהלת שירותי קליטה, התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל

רודי חיון - מנכ"ל 'אולפן שלי'

מרינה סויפר - רכזת דוברי רוסית, היכון לימודים, 'אולפן שלי'

ניינה בקר - רכזת אזור אדום, היכון לימודים, 'אולפן שלי'

שרה עמר - רכזת לוגיסטיקה, 'אולפן שלי'

איגור זיסקין - מורה, 'אולפן שלי'

ביה דומנוביץ - מורה, 'אולפן שלי'

עדי שוחט - מורה לעברית, 'אולפן שלי'

מרטין הילדה ישראל - נציג, 'אולפן שלי'

שולמית שישקובסקי - תלמידה, 'אולפן שלי'

שרה ריישער - תלמידה, 'אולפן שלי'

שלומית קינג - תלמידה, 'אולפן שלי'

רבקה וייל - תלמידה, 'אולפן שלי'

לאה גולדשטיין - תלמידה, 'אולפן שלי'

נעמה בן חמו - תלמידה, 'אולפן שלי'

שרה אזולאי סיקורל - תלמידה, 'אולפן שלי'

לאה אזולאי - תלמידה, 'אולפן שלי'

נטליה צ'רפ - תלמידה, 'אולפן שלי'

אני כהן - תלמידה, 'אולפן שלי'

דוד ישראל - תלמיד לשעבר, 'אולפן שלי'

אנטון ארנס - תלמיד, 'אולפן שלי'

אהובה נפש - מורה בארגון היכון לימודים

אנדרי קוזומנקו - תלמיד בהיכון לימודים

אנצה אלבז - תלמידה בהיכון לימודים

נטליה פימונוב - תלמידה, היכון לימודים

סטיק בבאין - היכון לימודים

יוסף אפללו - מג'יק היברו

עוזיאל שלום - מג'יק היברו

ארי יצחק גלהר - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את היכון לימודים בע"מ

מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ)

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים



א. סגירת הפרויקט 'אולפן שלי' המשמש כאולפן לעולים; ב. קידום אולפן אינטרנטי לעולים וליהודי התפוצות; ג. תכנית לימוד עברית באולפנים לעולים עם קשיי למידה

ברוכים הבאים לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו מתחילים את הדיון. חבר הכנסת מוטי יוגב יזם את הדיון בנושא אולפני עברית באינטרנט ונדבר גם על נושאים אחרים, שבאמת צצו אחרי שהוא הגיש את הנושא. הנושאים האלה, שלושה נושאים, והכול קשור לאולפן עברית. יש את סגירת הפרויקט 'אולפן שלי', המשמש אולפן לעולים, הנושא הנוסף שאנחנו נדון עליו זה הנושא העיקרי, שחבר הכנסת מוטי יוגב העלה, קידום אולפן אינטרנטי לעולים וליהודי התפוצות, והדבר השלישי, כיוון שהכנסת מציינת את היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, אז אנחנו גם נתייחס לנושא של תכנית לימוד עברית באולפנים לעולים עם קשיי למידה.

אז אלה שלושת הנושאים שנדבר עליהם. יחד איתי נמצאים חבר הכנסת היוזם, חבר הכנסת מוטי יוגב, שרת הקליטה לשעבר, חברת הכנסת סופה לנדבר, ומנכ"ל משרד הקליטה מר אלכס קושניר.

בנושא הראשון, סגירת הפרויקט 'אולפן שלי', שעל כך שמענו בדיון בוועדה בשבוע שעבר, ב-17 בדצמבר, הוועדה קיימה דיון על העלייה של יהודי צרפת לישראל. במהלך הדיון אמרו לנו שהנושא של האולפן נסגר, הפרויקט של 'אולפן שלי' ו-150 המורים ו-30 אנשי הצוות, הם בסכנה מבחינת הבטחת עיסוקם ואנחנו רואים שהמצב לא פשוט. הייתה לי אז שיחה עם המנכ"ל וגם עם גורמים אחרים ולכן אנחנו רוצים להבין היום גם את הפרויקט, את אנשי 'אולפן שלי' וגם את המנכ"ל ואנחנו רוצים להגיע בסיכום איך הפרויקט ממשיך לתת שירותי אולפן לעולים חדשים וגם המורים והצוות ימשיכו לעסוק בעבודתם.

הנושא השני, איך אנחנו מקדמים את אולפן אינטרנטי גם בארץ וגם בחו"ל, והדבר השלישי, לאנשים עם קשיי למידה. אני קודם כל אתן לחבר הכנסת מוטי יוגב, בבקשה.

ראשית תודה רבה לכבוד היושב ראש, מנהלת הוועדה, חבריי, שרת הקליטה לשעבר, סופה, ומנכ"ל משרד הקליטה וכל מי שהגיע לוועדה.

אולפן אינטרנטי, הרבה קשיים חווים העולים לישראל מכל התפוצות, גם פה אני רואה מתפוצות שונות, והשפה היא הדלת הראשונה, שהיא או סגורה בפניהם, כי יש להם יותר קושי ללמוד שפה, או הם בשלב שיש דאגות אחרות לחייהם, כמו שחווינו עולים שעזבו אולפן כי הפרנסה הייתה – עזבו אולפן, אבל נשארו תקועים ללא שפה, ללא יכולת להסתדר. השפה היא באמת הדלת הראשונה להתחברות וליכולת קליטה טובה יותר בישראל.

מזה כארבע שנים שנחשפתי, על ידי יהודי פה ממבשרת ירושלים, ראש ישיבה וטייס בעברו, צבי שפיגל, לכך שהוא קיים שם איזה שהוא אולפן אינטרנטי, שתלמידים שלו וחברים שלהם יצרו. הוא העלה לי את הרעיון ובמסגרת אותן שנים פניתי גם והייתי פעמיים בחברת 'אופק', שנאמר עליה שהיא חברה משותפת למשרד הקליטה ולסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית ולגופים נוספים שפועלים. אני מודה שלאחרונה הייתי שם רק לפני כשנה וחצי ולא בעת האחרונה, אבל לא ראינו שם שום התקדמות לעבר אולפן אינטרנטי.

לפני שנה חוויתי במוסקבה תופעה אחרת שקשורה באולפן אינטרנטי, בארגון היהודי רוסי, שלהם כ-100,000 משתמשים באינטרנט, לחב"ד יש 200,000, והם סיפרו שהם יצאו בתכנית באינטרנט של 13-12, שזו תכנית בת מצווה-בר מצווה, ושלחו אותה באינטרנט. היינו שם שבוע אחרי הפצתה והסתבר שתוך שבוע 600 משפחות יהודיות מרחבי ברית המועצות, שלא רשומות אצלם בארגונים, אבל שחפצו להעניק לילדים שלהם משהו של יהדות, ציונות ונדבקו בתכנית שהופצה באינטרנט וביקשו להיות חברים בה.

פגשתי גם אנשים נוספים, כמו האנשים שיושבים פה, כמו יוסף אפללו, שקידמו בעצמם אולפן כזה לעולים בצרפת ובעיני רוחי אני רואה דבר פשוט, ובזה אני אסיים, המשפחה בחוץ לארץ, לוקח לה כמה שנים, או כי מעכבים אותה, או כי היא מתלבטת, או כי היא מחכה לפנסיה של ההורים, מכל סיבה שהיא, ואין סיבה שלא הילד בגיל הגן, הילדה בבית ספר יסודי, חטיבת ביניים, תיכון, מבוגרים, יהיה להם אולפן שכזה. אתה עושה אותו בשפה אחת, תתחיל באנגלית, תעבור לרוסית, תעבור לצרפתית, תעבור לספרדית, והנה לך ארבע שפות ראשונות של מרב העולים שמדברים בהם בחוץ לארץ, אז הילד כבר יכול להתקשקש באינטרנט על משהו מעניין וכך גם בגיל היותר מבוגר, וכך גם האבא. אתה יכול להוסיף לזה לינקים אינספור, כי הוא יכול להתחיל אחרי שיש לו קצת יותר שפה, מה זה בנק ואיפה זה מטולה ואיפה זה עפולה ואיפה זה חיפה. לינקים להמון דברים, איך ביטוח לאומי ואיך קופת חולים ואיפה הלימודים בנתניה. להיכנס לצורך העניין לעיריית נתניה ולקבל הכוונות לעניינים שונים שהוא מחפש בהם, עבודה, דיור, חיי קהילה.

זה היה בעיניי כלי שהוא לא היה בשנים אחורה. אמנם פה התבשרנו על עשייה גדולה, למשל פתיחת כיתות אולפן בצרפת ועוד ועוד דברים חשובים, אבל אולפן אינטרנטי הוא כלי שמתקדם והולך בכל השנים האחרונות והוא היום באפליקציה לכל אחד. הילד נוסע באוטובוס ויכול לנצל את הזמן, ומשפחה שמחליטה שבשבת או בשישי או בראשון, ביום חופשי בארץ נוצרייה, היא משחקת או מדברת במשחק שיש באינטרנט, בינה לבין עצמה, ולומדת קצת יותר עברית. אין ספק שזה מביא אותם לארץ כאשר הדלת הכי משמעותית להיפתח, השפה, שהיא ההנגשה הכי משמעותית, נמצאת להם ככלי יותר משמעותי. לכן אני יושב על הדבר הזה, אני חושב שזו ישיבה שלישית של הוועדה, ואני אשמח לשמוע שאכן כן יוקצה לדבר הזה תקציב רציני ונראה תכנית עבודה ונראה אולפן אינטרנט בשפה ראשונה ובעוד חצי שנה בשפה שנייה, מתי שתגידו וזו התחלה. זה צריך להתחיל להיבנות.

יכול להיות שאפשר להתחיל לדבר על בני הנוער. בני הנוער בארץ סודית שדיברנו עליה, היום הם לא באים הנה, הם הולכים לארצות הברית. אם הם היו יודעים בעברית יותר טובה מה מציעים להם במכינות ובאוניברסיטאות, בדרום אמריקה, אין לי ספק שהם היו באים אלינו ולא הולכים ומתבוללים כרגע בפנמה, בקמבודיה, בפרו, בארצות הברית. מהי ארץ המוצא, אני לא אומר כאן, כי היו על זה ישיבות שניסינו להביא אותם משם ולא הצלחנו בינתיים.

אז השפה היא הנגשה ראשונה, אולפן אינטרנטי זה בעיניי משימה ראשונה במעלה למשרד העלייה והקליטה, הסוכנות והגופים האחרים. תודה.

תודה רבה לך. אנחנו נשמע ממנכ"ל משרד הקליטה על שלושה הנושאים. נציג 'אופק' נמצא פה? נציג הסוכנות? ההסתדרות הציונית העולמית?

כן.

מצוין. אז קודם כל נשמע את 'אולפן שלי'.

מנכ"ל משרד החינוך גם נמצא כאן?

לא.

הרי מי שממונה על האולפנים המוניציפליים זה משרד החינוך.

כן, אבל יש נציג - - -

יכול להיות שצריכים להתחיל מהאולפנים.

אני אגיד לך, חברת הכנסת סופה לנדבר, את יודעת ש-18 חודשים כל עולה מקבל את האולפן, יש אולפן א', יש אולפן ב', הבעיה שאנחנו נדבר עליה זה יותר באולפן ב'.

לא, לא בדיוק. אנחנו מדברים עכשיו על אולפנים פרטיים, עד כמה שאני הבנתי.

כן, אלה שמשלימים דרך ואוצ'רים ודרך - - -

נכון.

לכן באיזה שהוא שלב זה יכול להיות בקשר למשרד החינוך, אבל מה שאני הבנתי, ממה שאני בדקתי בנושא הזה, היו 34 זכיינים לתת אולפן המשך.

לא רק המשך, גם אולפן ראשוני.

גם את א'? אוקיי, אבל אני הבנתי ש'אולפן שלי', מי שנתן להם הוראה לעצור את העניין ולבטל את החוזה זה משרד הקליטה.

נכון.

זה העניין.

אתה חוזר עכשיו לנושא של 'אולפן שלי'? אחר כך נחזור לעניין של אולפן אינטרנט.

כן, זה מה שאני רציתי. לכן שאלתי את 'אופק' והסוכנות וההסתדרות הציונית בעניין האינטרנט, בחו"ל בעיקר. אנחנו נשמע, מי מדבר?

יש גם תלמידים וגם מורים, יש תשעה ש - - -

לא, קודם כל מישהו יציג את הבעיה.

רודי, המנכ"ל.

בבקשה. תציג לנו את הבעיה, איפה הבעיה, לאחר מכן נשמע גם את האחרים.

כבוד יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת נגוסה, מוטי יוגב - - -

יושב ראש הוועדה, אני לא מתנגד להיות יושב ראש הכנסת, אבל עוד לא הגעתי.

יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מוטי יוגב, חברת הכנסת סופה לנדבר, שהיא השרה לשעבר, ומנכ"ל משרד הקליטה, אלכס קושניר. אני אתחיל ואגיד שאני שמח להיות פה קודם כל, כי מאז שקיבלנו את המכתב לפני חודש הנהלת המשרד לא פגשה אותי ולא רצתה לפגוש אותי, אז אני שמח לראות גם את המנכ"ל וגם את הסמנכ"ל.

אני רוצה להציג קודם כל מי אנחנו. אני הייתי חלק מהקמת החברה לפני קרוב לעשר שנים, חברה שהוקמה על ידי עולים כדי לשרת את אוכלוסיית העולים מכל הארצות והיום 'אולפן שלי' הוא בעצם האולפן הגדול ביותר בארץ, 28 סניפים ב-28 ערים, 2,500 תלמידים, כ-50% מפרויקט הוואוצ'רים, תלמידים מ-30 ארצות מוצא ועם 180 עובדים, כ-150 מורים ו-30 אנשי צוות, שחלקם פוטרו בגלל כל מה שקרה ורובם ככולם הולכים לאבד את עבודתם בעוד כמה שבועות כשיסיימו את הקורסים הנוכחיים.

אני הצגתי בשבוע שעבר את הבעיה הזאת כי קודם כל אני לא רואה את האינטרס שלי או האינטרס של החברה, אני רואה קודם כל את האינטרס של העולים. להערכתנו יש כרגע קרוב ל-500 עולים שנשארו בלי אולפן בכל הארץ בעקבות החלטה פתאומית ואני ניסיתי להבין את זה. קודם כל כדי לחזור קצת להיסטוריה, המנכ"ל עצמו ביקר אצלנו בירושלים בשנת 2017 ופגש קרוב ל-30 עולים, 30 תלמידים. הוא ביקר גם בתל אביב ב-2018 ושם גם הוא פגש קרוב ל-30 תלמידים. התגובות מהביקורים האלה היו מאוד חיוביות, אני לא שמעתי שהיו תלמידים שהתלוננו או שהביאו איזה שהם ליקויים מהביקורים האלה. גם השרה ביקרה באשדוד, ביום של גמר המונדיאל, אם את זוכרת, ביולי 2018, ופגשה תלמידים וגם דיברה איתי ואפילו עשית פוסט על זה, על שביעות הרצון של התלמידים, על הרצון שלנו לתרום לעולים, לכלל העולים.

בעצם הדבר הראשון שהגיע אליי כתלונה זה ב-2017, כשקיבלתי תלונה אחת ועוד טעות של שתי תעודות שנשלחו בטעות, ויש על זה הוכחות וגם שלחתי את כל זה. בעקבות התלונה האחת הזאת קיבלנו מכתב השעיה של עשרה ימים ואז החזירו אותנו. בהמשך, באוגוסט 2018 הייתה ביקורת בחמש ערים, אשדוד, חיפה, ירושלים, נתניה ותל אביב. בעקבות הביקורים האלה קיבלתי מאורלי נעים שממונה על האולפנים והיא ביקשה ממני את התארים של המורים. אני שלחתי את התארים של המורים ובזה זה נגמר בעצם. אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, אני לא שומע כלום מהמשרד, לא תלונה, לא מייל, לא ווטסאפ, לא שיחת טלפון, שום דבר, וב-21 בנובמבר אני מקבל מכתב שלאלתר ביום אחד, בלי שימוע לפני זה, בלי התראה, בלי שום דבר שקרה לפני המכתב, מוציאים אותנו מהמאגר.

צריך להבין את זה, להוציא בית ספר שקיים ב-28 ערים ממאגר מוסדות הלימוד ביום אחד זה אומר שיש מאות תלמידים שהיו בתהליך הרשמה ולא יכלו להירשם אצלנו ולא יכלו בעצם לממש את הזכות שלהם ולהגיע לאולפנים. יכול להיות שחלקם מצאו אולפנים במקומות אחרים, וזה מצוין, אני שמח בשבילם, אבל יש מקומות שהיינו היחידים, כמו אשדוד ואילת למשל, ששם יש תלמידים שנמצאים פה והם נתקעו בדרך והם היום ברמה א', לא יודעים לקרוא ולכתוב והם לא יכולים ללמוד באולפן כי אין להם תחלופה לזה.

אז בעקבות המכתב, למחרת היה פוסט בפייסבוק, שעשינו המון דברים לא נכונים, והיו קרוב ל-400 תגובות חיוביות בפייסבוק, אצל הרוסים, צרפתים, אנגלית, אפילו הפוסט בצרפתית היה באחת בבוקר, פרסמו אותו, למחרת. ואז בעצם המשרד, ויש לי לזה הוכחות, ביקש להיפגש, לא איתי, אלא עם בעל החברה. הייתה שיחה, הייתה פגישה, נפגשו, שלחנו את מה שביקשו, זה לא מצא חן בעיניהם. אנחנו לא יכולים להודות על דברים שלא קרו, אנחנו לא יכולים להודות על דברים שלא היו ולא נבראו, אבל אני כן יכול להגיד משהו, תלונות יכולות להיות. הגענו ל-2,500, יש פה אנשי חינוך, אתם מבינים שאם אנחנו מגיעים לעשר, עשרים תלונות, זה אפילו לא מהווה 1% מהתלמידים. אני יכול להגיד לכם, יש לי פה את המסמך, במכתב התשובה של משרד הקליטה כתבו דף שכתוב 'ריכוז התלונות' ובריכוז התלונות הזה יש דף אחד, זה ריכוז התלונות, יושב ראש הוועדה. זה ריכוז התלונות, יש פה שלוש תלונות. אז לא שלוש, עשר, לא עשר, עשרים, לא עשרים, שלושים, אנחנו ב-1% מהתלמידים, על זה פוסלים גוף ואומרים לו מיום למחרת: אתה לא יכול ללמד אולפן לעולים חדשים?

אני לא בא פה בטענות, היו כבר פגישות ובגלל זה הגעתי לכנסת, כי לא ראיתי ברירה אחרת כדי לבטל את ההחלטה מלעבור דרך רשויות הכנסת, אבל זה המצב והמצב הוא שהיום יש מאות עולים שלא מקבלים שירות.

ואני יכול להגיד דבר נוסף ואני אסכם עם זה. כמו שאמרתי, למכתב הזה לא קיבלתי שום התראה ועל זה אי אפשר להתכחש, לא קיבלתי שום התראה, שום מייל, שום טלפון, שום דבר שאמר לי שהולכים לשלוח לי מכתב או: בוא, נשמע את הטענות שלך ובעקבות זה נשלח לך את המכתב. אני הייתי שמח לבוא לשימוע לפני ושיוציאו אותנו מהמאגר, אין לי בעיה. במקרה שעשינו דברים לא נכונים אני אשמח לשמוע.

ודבר נוסף, אני רוצה להגיד לכם, מי שנמצא בשטח, שזה פקידי משרד הקליטה, שזה גם מנהלי מרחבים, שזה גם עולים, עובדים, תלמידים, הם מבינים מה שקורה בשטח ואתם יכולים לעשות סיור ואתם תראו שהם בהלם, הם לא מבינים את הפער שיש בין מה שנקבע לבין המציאות, למה שהם שומעים מהתלמידים, הפער בין שביעות הרצון של התלמידים להחלטה שנלקחה.

ואני אסכם ואגיד שאני גם עולה חדש, לקחתי על עצמי כשהגעתי לארץ לעזור לעולים שבאים אחריי ועל זה אני נלחם היום. אני לא נלחם על החברה או על הדבר העסקי, אני נלחם כי בסופו של דבר יש פה עוול לעולים ועוול למורים שעוד מעט ידברו ולא תהיה להם עבודה. עבדנו יום ולילה בשיתוף פעולה מלא עם המשרד, עם כל הגורמים שנמצאים פה כדי להקים את הפרויקט הזה, בעזרת סופה שבהחלטת ממשלה דחפה לזה שיהיו אנשים שעובדים שיוכלו ללמוד בערב, שיהיו אנשים באילת אחרי קורס מלונאות שיוכלו ללמוד. לכל המקומות האלה הגענו. המשרד ביקש להגיע לאילת, הגענו. לכרמיאל הגענו, למגדל העמק הגענו, אפילו למקומות שכמות העולים קטנה מדי, שאי אפשר שמשרד החינוך יגיע לשם.

לכן אני חושב שכן, יש פער עצום בין בסופו של דבר ההחלטה שנלקחה לבין הטיעונים שהיו. אני אשמח לשמוע את הכול, אני מכיר את כל החומר מא' עד ת' ואני מקווה שבזכות הוועדה הזאת תהיה המלצה לבטל את ההחלטה או לחזור אחורה מההחלטה, שוב, כדי שהעולים שמחכים בשטח, אם זה עולים דוברי רוסית, דוברי צרפתית, דוברי אנגלית, או דוברי 30 השפות שהיו לנו, שיוכלו לקבל אולפן. תודה רבה.

תודה לך. אני יודע שתשעה אנשים נרשמו מהפרויקט הזה להציג, אבל מקוצר הזמן לא ניתן לכולם. אני מציע שנציג אחד מהתלמידים באולפן ונציג של המורים יציגו לנו ואז נפנה למשרדי הממשלה, אנחנו צריכים לשמוע גם את המנכ"ל וגם את נציגת משרד החינוך. בבקשה, תבחרו אתם מי ידבר בשם התלמידים או בשם המורים. נתחיל במורים, מי יתחיל?

שמי איגור זיסקין, אני מורה ב'אולפן שלי', עולה חדש משנת 17'. בארץ מוצאי הייתי מורה במשך כ-30 שנה, תואר שלישי בבלשנות עברית ואני גר במודיעין עם המשפחה שלי ועובד ב'אולפן שלי' כבר שנה וחצי.

אני הכנתי את הנאום שלי ורודי אמר הרבה דברים, אבל מה שחשוב לי לציין, לי כמורה טוב ונוח לעבוד ב'אולפן שלי'. תנאי העבודה פה נוחים על אלה שבאולפנים האחרים. עבודת ההנהלה מסודרת ומאורגנת היטב, הלו"זים, הרשימות, הדוחות, יומני הנוכחויות, הכול מוכן ובזמן. טוב לי שההנהלה תמיד עונה לבקשות שלי, לדרישות שלי, גם בקשר לספרים, לציוד, כיתות מאובזרות. במילה אחת, טוב לי לעבוד באולפן הזה.

מאיפה העברית שלך?

סיפור ארוך. 30 שנה אני על יד הלוח.

אני הולך להצביע ואני חוזר, אז תחליף אותי.

(היו"ר מרדכי יוגב)

תמשיך. אתה מדבר יפה מאוד. מורה.

כן, עבדתי, למדתי ועשיתי הרבה דברים בחיים. אם את מכירה, בזמנו היה איגוד המורים לעברית, הייתי בראשו שלוש שנים מסוף שנות ה-80 עד תחילת שנות ה-90. עבדתי באוניברסיטאות, היה לי אולפן פרטי שלי, הייתי ראש האולפן, עשיתי הרבה דברים, עכשיו אני פה.

אני עולה חדש, עם כל הבעיות של העלייה, אני לא כל כך חושש שאני אפסיד את הפרנסה שלי, הרבה יותר חשוב לי שהרבה עולים שבאו לכיתות של הקולגות שלי, הם יפסידו את האפשרות ללמוד עברית, יפסידו את האפשרות להשתלב בחברה הישראלית.

מה שחשוב לציין, שבכיתות שלנו לומדים עולים מהרבה ארצות, שזה מאפשר להם לצאת מהמסגרת המצומצמת של השפה של ארצות מוצאם ועוד יותר חשוב, שאנחנו מלמדים בכיתות קטנות, זה מאפשר גישה אישית של המורה לתלמיד והמורים, הקולגות שלי, תמיד עוזרים לתלמידים, גם בפניות למשרדי ממשלה, גם בתעסוקה, בכל הדברים שקשורים לעלייה בשלבים הראשונים. אני מקווה שהאולפן ימשיך בדרך זאת או אחרת.

איגור, אל"ף, תודה. כמה תלמידים סך הכול יש בשלוחה במודיעין?

אני לא עובד במודיעין, לצערי.

איפה? אמרת שאתה גר שם.

אני גר במודיעין, אבל אני עובד בכמה מקומות, עבדתי בירושלים, בבת ים, עכשיו בתל אביב ובנתניה.

כמה תלמידים יש לך בשלוחה בתל אביב ובנתניה?

לי אישית?

באופן כללי בשלוחות האלה.

כל האינפורמציה הזו אצל רודי, אני רק יכול לומר מה שאני רואה כל יום. 20 תלמידים בכל ערב עוברים מול עיניי.

טוב. כפי שאמר יושב ראש הוועדה, נצטרך קצת לקצר, אז תבחרו מי הסטודנט או הסטודנטית, עולָה או עולֶה, שמייצגים את התלמידים.

שלום, קוראים לי אנצה אלבז.

מאיפה את באת לארץ?

עליתי מצרפת מלפני שנתיים. כשהגעתי לארץ השתתפתי בתכנית 'מסע', למדתי שם באולפן של התכנית. כשהגעתי הייתי ברמה א', לא ידעתי כמעט כלום בשפה, למדתי ממש הכול. כשהשנה נגמרה הגעתי לרמה ג' בעברית וכדי להתקבל לאוניברסיטה צריך להיות בערך ברמה ה', רמה ו', אז היה חסר לי כמה רמות בעברית. 'אולפן שלי' אפשר לי פשוט גם לשרת בשירות הלאומי בבוקר וגם ללמוד באולפן בערב ועשיתי את שניהם ביחד וזה אפשר לי גם לא לתפוס שנה שלמה נוספת רק כדי ללמוד באולפן. בסוף השנה הגעתי לרמה ה'-ו', הרמה הנדרשת כדי להתקבל לאוניברסיטה. התקבלתי לאוניברסיטה, אני עכשיו לומדת, אני מאוד מרוצה וזה ממש עזר לי. וזה לא רק לי, זה היה גם לכל - - -

את היום גם באוניברסיטה?

כן. וזה לא רק לי, זה גם - - -

בואו ניקח עוד נציג או נציגה, הגעתם מרחוק.

שלום לכולם, אני אנדרי, אני עשיתי עלייה לפני שנה, אני מצטער אם יהיו טעויות בנאום שלי.

מאיפה, אנדרי?

מאוקראינה.

איפה אתה גר?

פה, בירושלים. מה אני רוצה לומר, 'אולפן שלי' היה בשבילי, למה? כי אין פה בישראל משפחה, אין כלום, אנשים קרובים, ואחרי אולפן ראשון, אולפן עציון, כל האנשים מסביב אמרו לי שאם אני אבוא לעבודה העברית יהיה יותר טוב, אבל אני עבדתי כמעט שנה במפעל ושם יש רק אנשים שמדברים רוסית, אם לא היה בערב 'אולפן שלי' אני חושב שאני שכחתי הכול. במשך העבודה כל הזמן אני לא רק קיבלתי ידע, אני קיבלתי משהו אחר, אני קיבלתי חום מאהובה, שהיא יושבת פה, וגם היה לי קשר עם אנשים שלמדו ביחד וזה בשבילי יותר חשוב, עם החיים שלי, עם הצעדים הראשונים בישראל.

ברור.

איזה מקצוע יש לך?

אני מהנדס חשמל.

אתה כבר התחלת לעבוד?

עכשיו אני בלשכת תעסוקה, אחרי אולפן עציון התחלתי עוד אולפן בבוקר כי בערב זה לא מספיק, שאני יכול לעבוד כמו מהנדס, צריך עוד ועוד ללמוד.

איפה אתה גר?

בארמון הנציב.

תודה רבה. אנחנו נשמע עכשיו - - -

המנכ"ל, אתה רוצה להתייחס ל'אולפן שלי'?

את לא רוצה, חברת הכנסת?

לא, אני אשמח.

חשוב להבין מאיפה הפרויקט הזה נולד. בשנת 2015 סופה לנדבר, שרת העלייה והקליטה, יזמה החלטת ממשלה, 2446, שכללה חטיבת הטבות לעולים מבלגיה, אוקראינה וצרפת, בגלל האירועים שקרו אז במדינות האלה. אחת התוצאות של ההחלטה הזאת הייתה להקים מאגר ספקים ללימוד השפה העברית. בשנת 2017, עוד פעם ביוזמתה של סופה לנדבר, אנחנו פתחנו את זה לכלל הארצות ובעצם כל העולים היו זכאים להשתתף באולפן הזה, אולפן פרטי, במאגר יש כרגע 34 ספקים.

עכשיו לעניין 'אולפן שלי', חשוב מאוד להבין, חברים, שלא מדובר באולפן יחיד, יש פתרונות נוספים, אבל אני שם את זה רגע בצד. עכשיו לגבי מה שרודי אמר, נכון, אני ביקרתי באולפנים האלה ומה שראיתי מצא חן בעיניי, אבל זה לא אומר שאין תקלות ואין בעיות. אנחנו שלחנו לכם את המכתב מסיבה אחת פשוטה, כי ב-2017 כבר יצאתם פעם אחת מהמאגר וקיבלתם אזהרה וביקשנו מכם לתקן את הליקויים ובמשך שנה וחצי קיבלתם מכתבים ופניות מאיתנו כדי לתקן את הליקויים. יש לנו הכול - - -

לא קיבלתי פניות כאלה.

אני לא קטעתי אותך, אל תקטע אותי.

לא, אני רק אומר שלא קיבלתי מכתבים. אני אראה לכם את המייל, לראש הוועדה, אני לא קיבלתי מ-2017 - - -

(היו"ר אברהם נגוסה)

הבנתי, יש פער בין מה שאמרתם ל - - -

לא, כי או שזה היה או - - -

אני מבין, אבל אני מבקש - - -

אני אשמח לראות.

לא להפריע. אנחנו פה בדיון שומעים את כל הצדדים ולכן כמו שהוא לא הפריע לך, אז תן לו להשלים את מה שהוא רוצה להגיד.

בעקבות התלונות שהיו ובעקבות הביקורת שנעשתה על ידי האגף המקצועי באוגוסט ספטמבר בערך, נכון? ב-2018, אחרי דיונים רציניים ומשמעותיים במשרד, לקחנו את הכול בחשבון והחלטנו להוציא את החברה מהמאגר. החברה קיבלה מכתב, במכתב הזה הוצגו כל התלונות וכל הטענות של המשרד.

הטענה של החברה שלפני שהוציאו לא היה שום - - -

אני אגיע לזה. במקום לקבל תשובה כתובה קיבלתי טלפון מהבעלים של החברה, שקוראים לו מר אלכס ללוש, שמתגורר בארצות הברית. בגלל הרצון הטוב - - -

אני מצטער, מר קושניר, אתה גם לא דייקת.

רודי, עם חלק מהדברים שאתה אמרת אני לא הסכמתי ולא הפרעתי לך.

אני שואל אותו שאלה.

אפשר, אבל קודם - - -

לא, לא, לא - - -

מה, לא קיבלתי טלפון מהבעלים של החברה?

זו פנייה של עוזרת של ולדימיר שפנתה לפגישה.

סליחה, סליחה, תן לי. אני רוצה שתבינו, אנחנו פה, חברי הכנסת, שואלים, לחברי הכנסת יש זכות לשאול ולברר, לכן אני שאלתי מה שאתם טענתם. אני שאלתי, אתה לא צריך להיכנס, אם תתחיל וזה וזה, לא יכולים לקיים דיון.

יש לנו עוד שני נושאים על הפרק, אז רוצים להתקדם.

ואני חייב, אני אשמח שנתקדם גם לאולפן האינטרנטי.

כן, אנחנו נתקדם. אז בואו נשמע את המנכ"ל וגם את נציגת משרד החינוך. בדיון הזה אנחנו לא נגמור את העניין הזה, אני מקווה שנגיע לאיזה שהיא הבנה ולאיזה שהוא סיכום, אבל לא כל אחד ידבר. בבקשה.

שוחחתי בטלפון במשך חצי שעה עם הבעלים של החברה, הסברתי לו איפה הבעיות, ביקשתי ממנו להגיב למכתב באופן ענייני ואז אנחנו כמשרד נשקול להחזיר את החברה למאגר. לא קיבלנו שום מכתב, מר אלכס ללוש הגיע לכאן, הגיע לישראל, ביקש ממני להיפגש, נעניתי לפגישה. יום לפני הפגישה עם הבעלים, אגב אני לא אמרתי לו את מי להביא, הוא החליט לבד את מי הוא מביא לפגישה, יום לפני הפגישה עם הבעלים קיבלנו מכתב מעורך דין של החברה שמעלה כל מיני טענות כנגד המשרד. למרות ההמלצה של הלשכה המשפטית שלא להיפגש איתו, בגלל שאנחנו עברנו להליך אחר שהוא האפיק המשפטי, אני בכל זאת הסכמתי להיפגש איתו מתוך רצון טוב לראות איך אני נעתר לבקשתו לחזור למאגר.

סיכמנו, אמרנו שנקבל תשובה לכל הטענות שלנו, ומעבר לזה, שהוא ישרטט לי איך הוא משפר את התהליכים שקיימים אצלו בחברה כדי לעמוד בתנאי המאגר, ונכון, יומיים אחר כך בערך קיבלנו מכתב, חלקי מאוד, שלא עונה לשום דרישות של המשרד. חזרנו אליו שוב פעם וביקשנו ממנו להשלים את הנתונים ועד עכשיו לא קיבלנו שום תשובה. מעבר לזה, אנחנו שלחנו תשובה מסודרת לעורך הדין של החברה, לפני כשלושה שבועות, ועד עכשיו לא קיבלנו שום תשובה גם מעורך הדין.

אל תגיד את שם עורך הדין.

לא אומר שום שם. חשוב להבין, ושמעתי פה את התלמידים והמורים. אתם צודקים שהתכנית של ואוצ'רים שהמשרד יזם, בהובלתה של סופה לנדבר, הוא זה שנתן לכם אפשרות ללמוד באופן גמיש בקבוצות קטנות. לא 'אולפן שלי', אלא תכנית של המשרד. חשוב שתבינו את זה. 'אולפן שלי' זה אחד הספקים.

ועכשיו אני פונה למורים, אם יש לכם טענות לגבי זה ואני מבין שאתם נמצאים בסוג של סכנה, תפנו להנהלת החברה שלכם, שיענו תשובה עניינית למשרד ואנחנו נשקול להחזיר אתכם.

השאלה שלי, העניין של לא לשבת איתו בגלל ששלחו לך מכתב מעורך הדין, כי אני הבנתי שהחברה לא הלכה לבית משפט.

לא, בסוף בוחרי ערוצי התקשרות. אנחנו מנהלים מגעים עם הרבה מאוד ספקים במשרד ויש ערוצי התקשרות. יש פגישה בדרגים המקצועיים, שזו הפגישה שקיימנו עם הבעלים של החברה, ובמקביל יש הליך משפטי. ברגע שעורך הדין מתחיל איזה שהוא מהלך אז אני פונה ללשכה המשפטית של המשרד ומתייעץ איתה איך אני אמור לפעול, ובכל זאת נפגשתי.

עוד דבר שחשוב להבין, לגבי שימוע. לא מדובר בהתקשרות של המשרד אל מול הספק, אין התקשרות כזו, יש מאגר ספקים של 34 ספקים, ההתקשרות שלנו זה סיוע לפרט, אנחנו מסייעים לעולים, זאת אומרת אנחנו מממנים להם קורס לימוד השפה העברית עד 7,500 שקל באופן מלא, 100%. מה זה אומר? זה אומר שאם העולה זכאי והוא פונה לספק שנמצא בתוך המאגר אז הוא יכול לקבל מימון. מבחינת הספקים, הם צריכים לעמוד בסטנדרטים מאוד מאוד ברורים שכתובים בתנאי המאגר. במידה שהספק אינו עומד בסטנדרטים אז יש לנו את הזכות להוציא אותו מהמאגר.

לגבי 'אולפן שלי', אני רק מזכיר, בקיץ 2017 אנחנו הוצאנו את 'אולפן שלי' מהמאגר והחזרנו אותו בשתי התניות, התניה אחת, תתקנו את הליקויים, התניה שנייה, במידה שנראה ליקויים נוספים נוציא אתכם לאלתר. ככה פעלנו לפני כחודש.

כתבתם להם ככה? יש מכתב כזה?

הכול כתוב, הכול קיים, הכול מתועד, חברים. אנחנו משרד ממשלתי.

יש מכתב כזה?

אנחנו משרד ממשלתי, מתנהלים באופן מסודר.

עכשיו, אם הם יתקנו את הליקויים האלה אתם יכולים לעבוד עוד פעם ביחד?

לחלוטין, זה גם מה שאמרנו לבעלים של החברה. ועוד פעם, חשוב לי להזכיר, רודי אומר שלא רצינו להיפגש איתו, הבעלים של החברה פנה אליי, כשהוא בא אליי לפגישה, כשהוא זימן את עצמו לפגישה איתי, אני לא אמרתי לו את מי להביא, הוא יכול היה להביא את המנכ"ל שלו, אין לי שום בעיה עם זה.

אז מה הבעיה שלכם לתקן את הליקויים האלה ולהמשיך לעבוד? מה שמשרד הקליטה דורש לתקן, לתקן אותם ולהמשיך לעבוד. מה הבעיה שלכם?

תלונות אי אפשר לתקן. אם מישהו התלונן, מה אתם רוצים שנעשה? נחזור אחורה?

לא, בוא נעשה - - -

אני אגיד לך, אני אשמח - - -

הם אמרו אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, אלה הליקויים.

לא, הם לא אמרו אלה הליקויים, הם אמרו אלה התלונות. אם יש תלונה של תלמיד שהיה ברמה שלא מתאימה לו, מה אני יכול לעשות?

לא, היו שבע טענות. מה שנכתב במכתב, כמה טענות?

ארבע.

אבל זה לא המקום פה לברר מה הטענות.

לא משנה, אני בעניין העקרוני, אני שואל, לא משנה מספר הליקויים, האם אתם מוכנים לתקן את הליקויים ולהמשיך?

ברור שכן, אבל אתה מבין שאי אפשר – זה כמו שאתה באמצע מלחמה ועושה משא ומתן. אנחנו כרגע בפשיטת רגל, איך אתה רוצה שאני אתקן את הדברים כשאני לא יכול לקבל - - -

אדוני היושב ראש, אני נפגשתי עם הבעלים של החברה לפני כחודש, אמרתי לו שיכתוב לי איך הוא מתקן את הליקויים, שיכתוב לי איך הוא מחזיר את החברה לעמידה בסטנדרטים ואנחנו נשקול מהר מאוד, ואנחנו יודעים לעבוד מהר, להחזיר אתכם למאגר. מאז עבר חודש שלם, החברה לא עשתה שום דבר ולכן הטענות לפשיטת רגל וזה שהעובדים שלך בסכנה הן רק כלפיך.

מי יודע להגדיר מה הליקויים? אמרתם ארבע, אמרת שבע.

יש מכתב כתוב, מסודר, תשובה לעורך הדין. אנחנו לא מתכוונים לדון פה בדבר הזה.

לא, מה הליקוי?

הם לא יכולים לדון כאן.

מה הליקוי? כדי שנדע מה הם צריכים לתקן.

אני רוצה לתקן ולחזור למאגר. אני לא מתנגד למשרד, אני רק אומר שאנחנו במצב שהוציאו אותנו לפני שהייתה לנו אפשרות לתקן.

אי אפשר שהסגן, אני פונה דווקא לסגן, יתלחש עם האחרים ויגיד שיש הרבה ואין עניין. אנחנו מחפשים עניין, פגעו בתלמיד? לא עשו נכון? תלמיד התלונן? אחת, שתיים, שלוש, ארבע. זה לא יכול להיות בהסתודדות. אנחנו פה ועדה שתפקידה לבקר.

מוטי, מוטי.

אלכס, אתה יודע שאני מאוד מעריך אותך, אבל אני גם קורא לפעמים פנים ואני ראיתי משהו שלא היה לי טוב. אם הסגן שממונה על זה לא יודע להגיד א', ב', ג', מסמך כתוב שיש פה בוועדה, משהו לא טוב במשרד העלייה והקליטה. אני אומר את זה ככה, לא נעים לי להאשים, אני לא נוהג להאשים, אני רוצה לראות מה לא בסדר כדי שהוא יוכל להגיד: אני מתקן את זה תוך חודש. ככה מנהלים דברים, לא מנהלים דברים בהסתודדות, אולי פסלתם אותו כי אתה מעוניין בספק אחר? אולי יש פה שחיתות? וכבר ראיתי דברים כאלה במחוז הצפון בעלייה וקליטה.

מוטי, תירגע, בבקשה.

כבר ראיתי בצפון, כאשר מנהלת מחוז הצפון מונתה לבני מנשה, פרויקטורית דוברת רוסית, כבר ראיתי את הדברים במשרד העלייה והקליטה.

עלית על הנקודה.

אם יש פה שחיתות נגבה אותם בהליך משפטי.

אני - - -

ואני את אלכס מאוד מעריך וגם את השרה, אבל חשתי שיש פה משהו לא מבורר שהוציא אותם החוצה בשחיתות. ואני אומר את זה פה לפרוטוקול.

מוטי, אז הנה אני אומר לך גם לפרוטוקול. הנה המכתב, תשובה לעורך הדין בצורה מפורטת ומפורשת. וזה שאתה מאשים אותנו בשחיתות מבלי לבדוק ואתה מגן פה - -

אני לא מאשים, אמרתי שחשתי ש - - -

- - על ספק אחד פרטי, גם אצלי זה מעלה הרבה מאוד תהיות והרבה מאוד שאלות.

אני לא מכיר את רודי, ראיתי אותו בישיבה הקודמת והוא גם עולה לי על נושא ש - - -

יש פה ספק אחד מתוך 34. ואתה בא ואומר שאני מושחת, שהמשרד מושחת? סליחה, באיזה זכות? באיזה זכות?

אני אמרתי שאני חש, כבר חוויתי שחיתות במחוז צפון וזו הייתה שחיתות פר-אקסלנס שם.

לא הייתה שם שום שחיתות.

שהעסיקו דוברת רוסית - - -

המשרד פעל מיידית כדי לתקן את הדבר הזה.

סליחה, סליחה.

יש נתונים, יודעים להתמודד איתם. אין נתונים - - -

יש נתונים, יש מכתב, וזה לא ליקויים, זה ליקויים חמורים, ויש שם דברים שלקחו כסף מאנשים, מבני מנשה, מזקנים ולא החזירו להם. וחלק מהדברים שהוא אמר זה שקר. אני אומר לך עכשיו, שקר. אמר שלא פגשו אותו, לא דיברו איתו. אתה יודע שהבעלים שלהם - - -

אותי לא פגשתם.

הבעלים רשם לנו, הבעלים רשם לי מכתב - - -

אז תפתור את זה עם הבעלים של החברה, מה אתה רוצה מאיתנו?

אתה יודע שהבעלים אמר שהוא רוצה להחליף אותך.

אני התקשרתי אליך למחרת המכתב - - - אמרה לי שלא מוכנה להיפגש - - -

הוא כתב לי שהוא רוצה להחליף אותך. אני לא רציתי להגיד את זה, הבעלים אמר: אני עושה בדק בית בחברה ואני מוכן להחליף - - -

משפט לפני זה הוא אמר שהחברה היא מצוינת ושיש מורים טובים ושאנחנו מוסרים את הנפש.

תלמידים טובים, ההנהלה לא טובה, אתם לא טובים.

ב-28 ערים ו-2,500 תלמידים. את זה אתם פוסלים. אתם לא פוסלים בגלל שלושה, ארבעה, או עשרה או עשרים ליקויים.

רגע, רגע. יש פה בעיה, שהעובדים, התלמידים, יש פה בעיה, זה ברור. אנחנו עובדים פה, אנחנו התכנסנו פה למצוא פתרון.

הפתרון הוא פשוט מאוד.

אז כדי להגיע לפתרון - - -

יחזירו אותנו למאגר ואז הפתרון - - -

בכוח זה לא ייצא.

לא, נחזיר אתכם למאגר במידה שתתקנו את הליקויים.

רודי, בכוח זה לא ייצא.

תקרא את המכתב ששלחנו לעורך דין. אז למה עורך הדין שלך עד עכשיו לא ענה כלום? כי אין לו מה להגיד, נכון?

לא, כי השתמשתם בפגישה כדי לכתוב את המכתב, ואתה יודע את זה, ש-80% מהמכתב שלכם זה הפגישה שהייתה עם אלכס. אתה יודע את זה, אתה יודע ש - - -

לא נכון.

אתה רוצה לראות את המכתב?

סליחה, חברת הכנסת סופה לנדבר - - -

80% ממכתב התשובה שלכם זה הפגישה עצמה, אתם יודעים את זה.

לא נכון.

אתם אומרים שהיה הודעת בעלים, שהיא לא הייתה הודעת בעלים. מה אתם רוצים - - -

הנה המכתב של הבעלים: 'אני שוקל בימים אלה להחליף את המנכ"ל'.

לא, לא, לא, שיקרא את השורה הקודמת, בבקשה.

סליחה, סליחה.

אני מצטער, הוא אומר דברים ולא אומר את המשפט לפני.

בסדר. אתה רוצה לקרוא? תצטט את הכול.

תצטט את כל המייל, בבקשה, שנשלח אליך ביום המכתב.

סליחה, אדוני הסגן, אתה גם מאשים אותם ואתה מניח שהתלונה בבסיסה – כתוב פה, ש'בבסיס הבירור הנחת המוצא שכל הדברים נכונים, אזי הם כמובן חמורים ביותר ולא נרחיב בדברים האלה', אבל השאלה אם נעשה בירור מול המנכ"ל. אם לא נעשה בירור מול המנכ"ל אז במה אתם מתחילים? בזה שאתם מעיפים גוף? ואין לי שום עניין כלפיהם, אני לא מכיר אותם, ראיתי אותם פה פעם ראשונה בדיון הקודם.

אז יש לי ספק בזה, אדוני חבר הכנסת. בלי לבדוק נתונים, אתה רואה את המסמך הזה פעם ראשונה ואתה לא ראית את המסמך הקודם ואתה בא וטוען טענות כלפי המשרד שהן לא הגיוניות בכלל.

אני גם נגד זה שהדיון הזה יעלה פה – אני עליתי פה לאולפן אינטרנטי, לא עליתי פה לשום דבר. אני רק מתרשם מהצד.

רגע, אדוני המנכ"ל, אני רוצה להגיד לך, היוזמה שלו זה רק על האינטרנט - - -

בסדר, אין בעיה, אבל מה הוא מתערב עכשיו בנושא שהוא לא מכיר?

בגלל שהגיע אלינו לוועדה הפניות של 'אולפן שלי' אני - - -

אני דיברתי פה בוועדה הקודמת, אלכס, בנושא הקליטה – אלכס, אני אוהב אותך ואני אוהב את סופה ואכפת לי לא פחות מכם.

גם אני. אתה קראת עכשיו שתי שורות ממכתב של חמישה דפים ואתה מסיק מזה מסקנה. כנראה שזה - - -

בסדר, תשאירו לנו את העותק ו - - -

אני מבקש, בואו ניתן לשרת הקליטה לשעבר - - -

אתם יודעים את האמת, אי אפשר פה להתכחש, הכול עובדות. המייל שנשלח לעוזרת, הכול עובדות.

רודי, תתקנו את הליקויים ותחזרו למאגר, זה מאוד פשוט.

אז תגיד לי מה הליקויים.

תקרא את המכתב הראשון ששלחנו.

מה היו הליקויים? אני אשמח לשמוע מה היו הליקויים. יש פה מורים ותלמידים, תגידו מה הליקויים. תגיד אחת, שתיים, שלוש, אתה תקבל תשובה.

יש פה בסך הכול שני ליקויים, רשומים פה שני ליקויים, תלונה של עולה על התנהלות בלתי הולמת לכאורה של מרשתך ותלונה בדבר מתן תעודת סיום קורס לעולים שטרם השתתפו במבחן הסיום המהווה תנאי למתן תעודה זו. אלה הן שתי התלונות שכתובות פה שגורמות ל - - -

לא, זה לא פה, זה שגרענו אותם זמנית.

זה מה שכתוב.

לא, אתה לא קורא את המכתב. עזוב נו.

אני אעבור על כולו, אבל אני קורא מה שכתוב.

תודה. חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה.

זה קרה לפני כמה שנים, כאשר החלטתי שעולה צריך לקבל עוד הזדמנות נוספות, חוץ מאולפן מוניציפלי לקבל אולפן באופן פרטי. זה היה הרעיון כאשר כשרת העלייה והקליטה קיבלתי תלונות מעולים שהגיעו בקיץ ואיבדו חלק של אולפן הקליטה בגלל שבקיץ משרד החינוך והמורים של משרד החינוך באופן טבעי נמצאים בחופשה ואנשים מסתובבים ואין להם פתרון. חוץ מזה חשבתי שקבוצה קטנה, כיתה קטנה, חוץ מזה חשבתי שהיחס בקבוצה קטנה יכול להיות קצת יותר הולם. אני קודם כל ניסיתי לתקן את הדברים מול משרד החינוך, לא הצלחנו ואז הלכנו בדרך שלנו. אנחנו אישרנו את זה בצרפת תחילה, נתנו את זה בהתחלה רק לעולים מצרפת, בלגיה ואוקראינה. לאוקראינה גם נתנו, אם שמעת בוועדה קודמת, עוד סכום מסוים עד 15,000 שקלים בגלל שהם הגיעו ממצב של מלחמה.

אחר כך, כאשר בקדנציה הזאת חזרתי למשרד העלייה והקליטה אמרתי אם לעולה שמגיע ממדינה אחת למה זה לא מגיע לעולה שמגיע מכל העולם, ואז אנחנו נתנו דגש. אני כן ביקרתי באולפן באשדוד והייתי מאוד מרוצה. מה שאני רוצה להמליץ, היו שם ליקויים, היועצת המשפטית של המשרד המליצה מה שהמליצה והמשרד, שכבר אני לא הייתי במשרד, הוציא את ההחלטה כלפי 'אולפן שלי'. אני ממליצה, אדוני היושב ראש, שיישבו יחד ואם אתה תרצה תשב יחד איתם, אני לא חושבת שבשידור צריכים לבדוק את הדברים בגלל שאני מאמינה שגם ולדימיר שקלאר, כממונה על האולפנים במשרד העלייה והקליטה, לא צריך להוציא כאן את הדברים שהיו. ביום אחד משרד העלייה והקליטה עשה ביקורת והיו שם ליקויים, עד כמה שאני זוכרת, אתם עשיתם ביקורת ב-20 וכמה סניפים באותו יום, נכון?

בכלל, בכל האולפנים.

אבל אחר כך התחילו להגיע תלונות. אני חושבת שתשבו ביחד, אני ממליצה, בגלל שבדרך של - - -

ישבנו, כבוד חברת הכנסת.

תשבו יחד, המנכ"ל ממליץ לך, יחד עם ולדימיר, הם יציגו את הליקויים ואני לא חושבת שהליקויים האלה צריכים - - -

אבל אם במקביל שמציגים את הליקויים למה עוצרים את החברה? למה עוצרים את הפעילות? למה משאירים עולים ללא אולפן? אני מוכן לתקן את הכול, אבל למה עוצרים? למה? עכשיו לא יהיה אולפן באילת - - -

אני חושבת - - -

רודי, השרה לשעבר אמרה דבר נכון, אני מסכים איתה.

אבל אני רוצה להוסיף להצעה שלך, להקפיא את ההחלטה, לתת למורים להמשיך ללמד - - -

הם לא יכולים להקפיא את ההחלטה.

אני אגיד לך, כרגע לא צריך לשלוח אותם הביתה, להקפיא את ההחלטה ולתת להם הזדמנות לתקן את זה. אם לא יתקנו, להפסיק את זה לגמרי. לדעתי עכשיו להקפיא את ההחלטה, לתת להם את הביטחון התעסוקתי, שימשיכו, גם לעולים, ובמקביל הם מחויבים לתקן את הליקויים.

אם יקפיאו, אני מחר יושב איתך ואני מוכן לתקן הכול.

אם, אתה מבין? שמים לי תנאים.

לא, רגע. אין 'אם', אני מצטרף להצעה של חברת הכנסת סופה לנדבר ואני מוסיף - - -

זה לא משנה, המשרד - - -

בסדר, הוועדה לא יכולה להתכנס בעוד שבוע או שבועיים, אנחנו מתפזרים.

יכולה לפי בקשה של ועדת הכנסת.

אז אנחנו נקבל פה החלטה ואני מציע, אני מצטרף להצעה שלך, להקפיא את ההחלטה, לתת למורים להמשיך ללמד ובמקביל הם חייבים לתקן את הליקויים.

המשרד לא נתבע על ידי שום ספק במשך עשר השנים האחרונות, לכן כל הטענות על זה שהמשרד - - -

הם לא תבעו. אני בדקתי.

לא, לא תבעו, אבל אני אומר באופן כללי על ההתנהלות של המשרד אל מול הספקים. במשך עשר השנים האחרונות המשרד לא קיבל שום תביעה משום ספק ויש לנו התקשרויות עם מאות ספקים. לכן לבוא ולטעון שהמשרד לא יודע להתנהל או מתנהל בצורה לא נכונה או לא נאותה, כמו שטען חבר הכנסת מוטי יוגב, אני דוחה את זה בשאט נפש. זה דבר ראשון.

דבר שני, לגבי 'אולפן שלי'. אם יש להם כסף להעסיק לוביסטים שיושבים פה בחדר אז אני מאמין שעדיף שישקיעו את הכסף הזה בתיקון ליקויים - - -

איזה לוביסטים?

ודרך אגב, גם תרשמו לפרוטוקול, אז בבקשה להירשם.

תיקון ליקויים זה דבר אחד. ודבר שני, עוד פעם, לא יהיה שום תנאי, כל עוד החברה לא מתקנת את הליקויים שנשלחו לה במכתב ביום ההוצאה למאגר אף אחד לא יוחזר למאגר. ברגע שהכול יתוקן אנחנו נחזיר אותם בשמחה רבה. זאת ההחלטה.

ועוד דבר אחד - - -

רגע, איך הם יתקנו אם הם לא ממשיכים לעבוד? אני אומר, תן להם להמשיך לעבוד - - -

זה מאוד פשוט, אדוני היושב ראש - - -

אפשר דוגמה של ליקוי שאפשר לתקן?

אדוני היושב ראש, אנחנו לא במשא ומתן פה.

אני גם לא במשא ומתן, אנחנו מציעים.

תציעו, אנחנו לא מקבלים את זה.

אנחנו מציעים, לפי מה שבדקנו את העניין, להקפיא את ההחלטה. אני חושב שגם שר חדש נכנס, תנו לו לקבוע מדיניות בנושא הזה, להקפיא את ההחלטה שלכם להוציא אותם מהמאגר, להכניס אותם למאגר והם יתחילו לעבוד ובמקביל הם יתקנו.

זה לא עניין של מדיניות, אדוני, זה עניין של התנהלות לא תקינה.

בסדר, בכל זאת - - -

אז יופי, אז ברגע שהחברה תשרטט לי את מפת הדרכים איך היא מתקנת את הליקויים המשרד ישקול להחזיר אותה למאגר.

תנו פסק זמן של שבוע ימים, אני חושבת שגם המנכ"ל וגם העובדים, הם יישבו ויגיעו למה שצריכים להגיע. רודי, אנחנו נכנסים לפינה לא נכונה, אתה בדיוק יודע.

אבל זה כבר חודש. אנחנו לא ביום הראשון של ההחלטה, עבר כבר חודש, כמה אנחנו יכולים לסבול? אנחנו בסוף הדרך.

אתה יודע שהמשרד קיבל החלטה כאשר אני יצאתי מהמשרד. יכול להיות שאם הייתי במשרד הייתי נותנת המלצה - - -

אז חבל שזה נשלח יום אחרי שהתפטרת.

בסדר, נו, זה גם פרויקט שלי, אז חבל לי על הפרויקט, חבל לי על העולים וחבל לי על התנאים שהם מקבלים באולפן פרטי. אדוני היושב ראש, לחבר הכנסת אני רוצה להגיד, להאשים את משרד העלייה והקליטה אני לא אתן לאף אחד. פרויקטורים, זו הייתה מלחמה שלי, אני זוכרת שכאשר נלחמתי על הפרויקטורים ראשונים אמרתי בשפה של העולים, שיילכו יד ביד ויעשו צעדים ראשונים, שנה ראשונה, ייעזרו בשפה של העולים. עכשיו, בוועדת ההיגוי של כל עירייה אנחנו נותנים את השעות או המשרה, או חלק של משרה לפי שפות עולים שנקלטים בעיר זו או אחרת. אז להאשים את משרד העלייה והקליטה, אני לא מדברת את הדבר. אם עשינו כמה דברים חיוביים ביותר, פרויקטורים, יש היום 120 – כמה פרויקטורים עובדים היום, אלכס?

130.

130 פרויקטורים בכל השפות של עולים. אם היו טעויות, אז מי שלא עושה לא עושה טעויות, אבל אני לא רוצה לקבל את הטענה שפרויקטור התקבל במכרז של עירייה שבזה אשם משרד עלייה וקליטה. זה לא יכול להיות. אני אומרת לך, אני ממליצה, תנו פסק זמן ברצון טוב. אלכס, כמנכ"ל, והסמנכ"ל, ולודי שקלאר, והעובדים של המשרד יישבו עם החברה ויתקנו לטובת העולים. לא לטובת החברה, לטובת העולים.

באמצע מלחמה, אדוני היושב ראש, אנחנו לא נעמוד בזה. תחת הלחץ - - -

תפטר את הלוביסטים ואז יהיה לך כסף.

סליחה, סליחה, הצטרף גם חבר הכנסת מוטי יוגב. אנחנו מצטרפים להצעה של - - -

אלכס - - -

עזוב נו, שנינו יודעים מה קורה באמת.

באמת, עכשיו זה ענייני - - -

רגע, אדוני, תשמע. אני אמרתי לך - - -

מפילים, מחסלים גוף, תולים אותו בכיכר העיר.

סליחה, זה לא בית משפט, זה ועדה. זה לא בית משפט, אני מצטער. אנחנו לא בודקים עכשיו עובדות, זה לא בית משפט, אנחנו מסתכלים על הצרכים. יש פה תלמידים עולים שהם צריכים ללמוד, יש פה מורים שצריכים ללמוד, אנחנו לטובת העולים כי האינטרס שלנו שהעולים יקבלו את השירות וייקלטו במדינת ישראל. זה האינטרס שמוביל אותנו ולכן אנחנו מציעים, חברי הכנסת פה מציעים, גם למנכ"ל וגם לכם, לחברה, תקנו את הליקויים, במהלך הזה שאתם מתקנים את הליקויים תכתבו איך אתם מתקנים את זה, למנכ"ל והוא מקפיא את ה - - -

אם הם יקפיאו אז אנחנו נוכל להמשיך לתפקד.

בסדר.

אדוני היושב ראש, אני חושב שכולם שוכחים פה שמדובר בכסף ציבורי והכסף הזה, יש לו תנאים ויש לו כללים, איך הכסף הזה יכול ללכת מחוץ לממשלה ואיך הכסף הזה מיועד לשפר את קליטתם של העולים החדשים. לכן אנחנו כמשרד לא יכולים להיענות לבקשה שלך לפני שאנחנו מוודאים שהחברה פועלת כמו שצריך, זה הכול.

אדוני המנכ"ל, אנחנו רצים במסגרת של המכרז שהם זכו.

זה לא מכרז. זה לא מכרז.

זה לא מכרז. עולה מגיע למשרד, מקבל את הוואוצ'ר ומתחיל ללמוד באולפן שהוא בוחר. הוא יכול לבחור ב'אולפן שלי', הוא יכול לבחור באולפן אחר, מפני שקיימים 40 וכמה ספקים.

זה מה שאנחנו מדברים. אלה שבחרו ללמוד אצלם, שלא ייפגעו. אני לא מזכיר מי - - -

קודם כל אנחנו לא עצרנו, כל מי שנרשם ולומד, הוא ממשיך ללמוד.

לא, הוצאתם אותם מהמאגר - - -

רגע, רגע. כל מי שנרשם לפני המכתב ממשיך ללמוד.

לא, רק מי ששילם. אני מצטער, אני מדגיש. כל מי שנרשם זה 500 תלמידים שהלכו הביתה ביום אחד.

כל מי ששילם. עוד פעם, אי אפשר לבוא ולטעון שבגלל שהם הכי גדולים אז הם יכולים לקבוע תנאים לממשלה, זה לא עובד ככה.

לא, זה לא תנאי. אתם קבעתם - - -

חבר הכנסת, אז אני קבעתי דבר מאוד מאוד פשוט. יש מכתב שהם קיבלו - - -

כן, הליקויים.

הליקויים. עד היום לא קיבלנו שום מכתב ענייני - - -

כבוד היושב ראש, ביום רביעי קיבלתי את המכתב, ביום שני, יש לי הוכחה במייל שנשלחה תשובה ועד היום לא נענה.

נכון, אבל התשובה היא לא עניינית, זה הכול.

אפילו לא קיבלתי תשובה שהיא לא עניינית.

לא נכון, קיבלת תשובה.

אני מבקש, אני רוצה לסכם את העניין.

ביום שני שלחתי. אתה יודע את זה, ולדימיר, שלחתי מייל עם תשובות לכל הטענות ולא קיבלתי מענה. אי אפשר להתנהל ככה, אני מצטער. אני לא רוצה בית משפט, אני לא רוצה שפה יהיה בית משפט, אני רוצה שבסופו של דבר, יש דברים? תציגו אותם, כמו שחבר הכנסת אמר, שבעה, שמונה ליקויים מתוך חברה שנמצאת בכל הארץ, על מה אנחנו מדברים?

הנקודה ברורה.

על 28 ערים, אלפי תלמידים.

תראה, אנחנו מבינים את הטענה שלכם, אתם לא קיבלתם התראה, אתם לא קיבלתם את האפשרות של שימוע.

זה נכון.

בסדר, הבנו.

זה שנשלח מכתב שנה לפני זה לא התראה - - -

הבנו, אבל הם אומרים שהם שלחו ולכן - - -

אני כן ממליץ שבמסגרת הוועדות שעוד תבקש, ויש כרגע גם ניסיון להקפיא לשבוע-שבועיים, שתהיה ישיבת מעקב לכמה נושאים שהוועדה עוסקת בהם, וזה אפשרי, ועדת הכנסת תאשר. לא ריבוי ועדות, אני ככה נוהג גם בחוץ וביטחון, תעשה ועדה אחת בעוד חודש.

לא, אני לא יכול, אני לא חושב - - -

ועדת הכנסת תאשר.

אני חושב שאפשר להגיע להסכמה.

אין בעיה, אני בעד.

כיוון ההסכמה, לדעתי - - -

הכיוון שאתה מדבר עליו, אני הצעתי לבעלים של החברה לפני חודש.

אז בואו נעשה את זה, הם מוכנים.

אני אתן דוגמה, כבוד היושב ראש.

רודי, תכתב אותנו, תכתב גם את הוועדה, בבקשה, אתה יכול לכתב גם אותי או את סופה, על מסמך תיקון הליקויים שלך ואנחנו נשתדל להיות במעקב.

רגע, משרד הקליטה - - -

אני אתן לכם דוגמה. אחד הליקויים זה שהכנסנו מישהו שהוא תייר בכל הכיתה. אנחנו שלחנו אליהם ואמרנו שמעכשיו לא מכניסים תיירים. אז תיקנו את הליקויים, כתבנו את זה, יש לו את זה במייל. שלחנו את זה. ריבונו של עולם, שלחנו תשובות במייל.

אנחנו - - -

למה הגעתי לכנסת? כי בשורה התחתונה כשאני עניתי במייל לא קיבלתי תשובות.

תכתוב שוב תוך יומיים - - -

כן, לפני שפנית לכנסת גם פנית לתקשורת.

ברור, ברור שאני אפנה.

כן, אבל אתה מסלף עובדות, רודי, וחבל.

אני לא מסלף.

אתה כן.

השיימינג שעשיתם בפייסבוק זה לא תקשורת? שאתה עונה אפילו בשבת לעולים.

נכון, אני עונה כי אכפת לי מהעולים.

סליחה, סליחה.

נכון, אתה עונה להם?

כי אכפת לי מהעולים, בטח.

סליחה, סליחה. אני אוציא אותך, באמת. אתה מגזים. הנקודה שלך ברורה, אל תעשה את ה – אנחנו בכיוון הטוב לפתרון.

תקבל, רודי, את ההמלצה שלנו. תשב איתם, בלי להרים את הקול.

שיכתבו את המכתב, אנחנו לא יכולים בלי מכתב. בלי מכתב אין שום דבר.

כן, סם קדוש, בקיצור.

אדוני היושב ראש, יש ממש פרויקט יפה של השרה לשעבר, באמת אני רואה מבחינת הצעירים, כמו בת השירות, שלא היה להם מקום כדי ללמוד כשהם עושים שירות לאומי ונותנים למדינה, זה פרויקט יפה וכשיש דברים יפים צריך להמשיך. עכשיו, יש את היצרים של משרד הקליטה ואנחנו רואים כארגון, ושל חברה, שאני מכיר, הם גם בירושלים ובסופו של דבר הם פונים לאוכלוסיות דוברי רוסית, דוברי צרפתית, אז אנחנו מכירים אותם. אם אנחנו רוצים את הפשרה, איך שאני רואה את הדברים, אם אנחנו מושיבים עוד פעם את משרד הקליטה וגם את 'אולפן שלי' לא ייצא שום דבר ולא נעשה סיפורים כי בסופו של דבר לכל אחד יש את המטען. אני ראיתי שיימינג של משרד הקליטה לחברה ואני לא האמנתי, אבל לא משנה, לכל אחד יש - - -

לא היה שום שיימינג.

לא, היה שיימינג, עוד פעם, אני ראיתי את זה - - -

לא, סליחה, אני רוצה שתדייק בדברים, אדוני.

לא משנה, אני ראיתי. ראיתי בצרפתית, ראיתי בעברית.

נכון. נכון. כתבנו - - -

אלכס, לא ניכנס לזה.

לא, אבל אתה אומר דברים לא נכונים.

אבל כן, אני שמעתי על - - -

הוא אומר שיימינג, לא היה שום שיימינג.

אלכס, אני שמעתי, אלכס, תראה - - -

- - - הודעה רגילה שצריך לכתוב.

מר קושניר, אתה – אני ידעתי על הפרשה - - -

סליחה, סליחה - - -

אבל אנחנו שמענו על זה בפייסבוק. אני שמעתי מה שקרה בפייסבוק.

אדוני היושב ראש, אם אנחנו רוצים ל - - -

סם, אני לא יכול, אני חייב לצאת.

אני מורה שם ו - - -

היית צריכה לשמוע את זה מהנהלת החברה, לא ממני. סליחה. אני כתבתי את ההודעה בפייסבוק לעולים - - -

אדוני היושב ראש, אתה צריך להיות המקשר, או חבר הכנסת מוטי, בישיבה הבאה כדי לעשות את הפגישה. זה מה שאני מבקש, אם לא, לא נצא מזה.

בסדר. אני - - -

אני סומך בעניין הזה על השרה והמנכ"ל. באמת סומך.

יש רצון טוב.

אני חושב שמשרד החינוך, אני לא רואה את התפקיד שלהם בנושא הזה לעזור לנו.

אנחנו לא קשורים לנושא, האולפנים שלנו פתוחים לרווחה בפני כל העולים, אנחנו לא חלק מהעניין.

בסדר. אז אנחנו נשמע יותר מאוחר, אני רוצה לסכם את הנקודה הזו. יש כיוון טוב ששלושתנו, חברי הכנסת, מציעים, שהחברה חייבת לתקן את הליקוי שלה, אבל באותו זמן גם משרד הקליטה צריך לתת הזדמנות להמשיך לעבוד. אתם תכתבו את הליקויים - - -

אתה לא יכול להגיד שהם ימשיכו לעבוד, הם צריכים ליישר את הקו. אף אחד לא - - -

כן, אז תשלחו את זה עם העתק לוועדה, בינתיים משרד הקליטה יקפיאו את ההחלטה שלהם, את ה - - -

לא, סליחה, אדוני. אני לא יכול להקפיא החלטה.

אתה אומר 'יקפיאו' והוא עושה לך 'לא'.

אין לי סמכות אפילו לעשות את זה.

זה הסיכום שלנו, זכותך להתנגד, אבל זה מה שאנחנו מציעים.

אוקיי, אין בעיה, אז אני מתנגד.

אני מקווה שאתה תשתכנע.

אבל אני רוצה שבוועדה גם ההתנגדות שלי תירשם. בפרוטוקול.

בסדר, אני רוצה להמשיך את זה. זה חשוב, להקפיא את זה, המורים ימשיכו לעבוד, להכניס אותם למאגר, באותו הזמן לתקן את הליקויים.

בבקשה, אנחנו עוברים לנושא הבא. הנושא הבא זה אולפן אינטרנטי. אנחנו קודם הסברנו ואני רוצה לשמוע בנושא הזה את משרד החינוך. בבקשה.

למה חינוך? משרד הקליטה.

לא, קודם משרד החינוך. במדינת ישראל מי שאחראי בעניין האולפנים זה האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך. אחר כך נשמע גם את משרד הקליטה, גם את 'אופק' והסוכנות וההסתדרות הציונית לגבי חו"ל. אני מדבר עכשיו לגבי פה במדינת ישראל.

משרד החינוך, האגף לחינוך מבוגרים, מעניק שירותי לימוד שפה לכל העולים הבאים בשעריה של מדינת ישראל. זה באמצעות האולפנים שפזורים על כל הארץ, כולל עוטף עזה, כולל יטבתה, כולל הפריפריה בגבולות המדינה. האולפנים מתחלקים לשני סוגים, כידוע, אולפן ראשוני, מכונה אולפן א', ואולפני המשך, שזה אולפני ב'. המסגרות שונות ומגוונות, מותאמות לרמות הידע של הלומד בעברית, למסגרת העלייה ולפרויקטים ייעודיים בשיתוף עם משרד הקליטה והסוכנות היהודית.

לימוד השפה נעשה במרחבי לימוד, גם בכיתות לימוד וגם במרחבי למידה מקוונים הכוללים מערכת moodle ללמידה במרחב דיגיטלי. מערכת זו היא מערכת סגורה של מורי האולפנים, היא מכילה חומרים פדגוגיים להוראת העברית, מערכת מבחנים, תכנית לימודים, מטרות הלימוד, אתרי כיתות, מערכת לתרגול לשוני ועוד. בנוסף לזה יש את ה'חדשון' לעברית קלה מטעם משרד החינוך לתלמידים, בדרך כלל מהחודש השלישי לאולפן הראשוני. זה עיתון מקוון, חדשותי, שמכיל משימות לימודיות לשימוש המורה והתלמיד, לעיבוד מידע בטקסטים, בצפייה ובהאזנה, כל המיומנויות. ממידעים שמגיעים אלינו יש שימוש ענק בעיתון הזה, כולל יהדות התפוצות. המערכת מקבלת מכתבי תודה על כך.

המורים שלנו גם מלמדים באמצעות רשתות חברתיות, ווטסאפ ועוד, הכול פרי עבודה פדגוגית של מורי האגף לחינוך מבוגרים. האגף גם נמצא באופן מתמיד בתהליך שיפור, גיוון דרכי הוראה, הערכה, יצירת סביבות לימוד עדכניות ומאתגרות שמאפשרות לימוד יעיל, מעניין ומאתגר של השפה לכלל האוכלוסיות מכל התרבויות, מכל התפוצות, עם המאפיינים הייחודיים.

מחקר הערכה שהסתיים בשנה שעברה, של ראמ"ה, הרשות הארצית למדידה והערכה, העלה כי 85% שבעי רצון מהלימוד באולפנים של משרד החינוך ו-95% מבין 1,000 הנחקרים הודיעו כי ימליצו לחבריהם ללמוד באולפנים של משרד החינוך.

בשלוש השנים האחרונות אנחנו מיישמים תכנית לימודים חדשה ומערכת מדידה חדשה, זה חלק מתהליך מובנה על פי מטרות הוראה. התהליך הוא תהליך שקובע גם את רמת הלימוד, רמת הידע של הלומד בעברית מרמה א' ועד רמה ד' ובתק"א גם ה' ו-ו', כדי להתקבל למוסדות לימוד אקדמיים. בסיום כל אולפן תלמיד נבחן ומקבל תעודת סיום.

את מדברת על אולפנים אינטרנטיים או על אולפני כיתות?

אני מבחינה בדבריי, גם זה וגם בזה, אני עוטפת - - -

יש לכם אולפנים אינטרנטיים?

לא שמענו עד עכשיו.

יש ערוצי לימוד אינטרנטיים. ערוצי הלימודי האינטרנטיים, סיפרתי עליהם ודיברתי עליהם - - -

עיתון הוא לא ערוץ לימוד. טענו בחיטים, ענה לו בשעורים. אני חייב לצאת, אדוני היושב ראש, אני אשאיר פה את אחד העוזרים שלי, אני אשמח לשמוע את משרד העלייה והקליטה, שהיה יותר מתכוון לעניין. גם שמעתי מאלכס שיש לו כוונות טובות בעניין, הלוואי שהיה שיתוף פעולה בין שני המשרדים.

אבל אני חושבת שזה צריך להיות על משרד החינוך ולא על משרד העלייה והקליטה.

אין לי בעיה, אבל זה כלי כל כך משמעותי.

יהודית, האגף לא נסגר?

יש פה אנשים פרטיים שמוכנים לתת את העבודה שלהם למשרדי הממשלה, אדוני היושב ראש, צריך לשמוע אותם, היו יכולים לקבל מהם תכניות מובנות.

בסדר. ממה שאת הסברת לנו עכשיו מה שאנחנו ציפינו לשמוע לא קיבלנו.

יש לנו ערוצי לימוד מקוונים.

באינטרנט יש?

כן, במערכת סגורה, יש מערכת של כיתות חכמות, יש לימודים מקוונים, יש אתר של האגף לחינוך מבוגרים, שיש בו חומרים.

זה אולפן?

כן, זה אולפן, זה חלק מלימודי אולפן, ואני גם מסבירה שאנחנו באופן מתמיד שוקדים כל הזמן לפתח את התשתיות האלה.

משרד הקליטה מאשר את זה?

לא, משרד הקליטה - - -

משרד הקליטה לא מאשר את משרד החינוך.

אנחנו רוצים לשמוע את האנשים.

אתם לא רוצים לשמוע אותנו, מה אנחנו עושים בנושא הזה?

לא, אני שאלתי - - -

לא, לא לאשר, יש לנו דברים שלנו שאנחנו עושים.

אוקיי, אז תסביר לנו מה אתם מתכננים לעשות.

אני רק אדגיש שאנחנו מאפשרים לימודי עברית לעולים שמגיעים לארץ, לא לתפוצות.

אני רוצה לעדכן את חבר הכנסת מוטי יוגב, שבאמת כל הזמן מנסה לקדם את הנושא הזה.

הוא יקרא את הפרוטוקול.

יופי, בגלל זה אני אומר את זה, בשבילו. משרד העלייה והקליטה מפעיל נכון להיום 300 כיתות פרונטליות בחו"ל, אם אתם רוצים את הפילוח, אז צרפת זה 125 כיתות, חמ"ע, זה ברית המועצות לשעבר, זה 136 כיתות ו-30 בריטניה, 30 הונגריה, 19 ברזיל, 2 אורוגוואי ו-30 כיתות בארצות הברית. אנחנו מפעילים את זה באמצעות 'אופק ישראלי', הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, באמצעותם אנחנו מפעילים את הפרויקט הזה. בנוסף לזה, במקביל, בצרפת אנחנו מפעילים בבינאריים, שזה נותן פתרון ללימודים מרחוק עבור אלה שרוצים ללמוד עברית.

היום יצרנו סוג של רצף שמתחיל מחו"ל, כאשר לאנשים יש היום מגוון אפשרויות ללמוד עברית בחו"ל באופן פרונטלי, גם 500 שעות באמצעות נתיב וגם 300 שעות אולפן באמצעות 'אופק ישראלי' או הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית ובמקביל אנחנו שוקדים כרגע על תכנית פדגוגית משמעותית שתכלול גם את הנושא של אולפן אינטרנטי ככלי תומך לתכנית לימוד העברית האחידה שאנחנו הולכים לייצר בשנת 2019. זה הכול, תודה.

תודה. כן, בבקשה, הסוכנות.

הסוכנות היהודית. אם מותר לי להוסיף, היחידה ליהדות דוברת רוסית בעולם. אנחנו מפעילים אולפנים מקוונים, אולפנים אינטרנטיים, ככה זה עבור חבר הכנסת מוטי יוגב, לדוברי רוסית. זה כיתת אולפן לכל דבר ועניין שאנחנו מקיימים אותה על בסיס פלטפורמה מאוד מפותחת בשם Adobe Connect, שמאפשרת למידה אינטראקטיבית לגמרי, עם המורה, כולל חלוקה של תלמידים לקבוצות. כרגע אנחנו שוקדים על הרחבה של הפרויקט.

מר אלכס קושניר יודע, דיברנו על זה, אנחנו עשינו פיילוט עם גישה מאוד חדשנית שנקראת בעולם flipped classroom או כיתה הפוכה, כאשר אנחנו מפתחים חומרים ברוסית שהתלמיד לומד על פיהם, כולל תרגילים אלקטרוניים לפני הכניסה לכיתה הווירטואלית. כרגע אנחנו מפתחים את זה ברוסית, פיתחנו את רמה א', כרגע אנחנו מפתחים את רמה ב'. זה ניתן לתרגום לשפות נוספות, אם יוחלט על ההרחבה של הפרויקט, וניתן לתרגם את זה לכל השפות, לצרפתית, לאנגלית, לפורטוגזית. דרך אגב, קיבלנו פנייה מברזיל עם בקשה שהם רוצים שהחומרים יתורגמו, אם יימצא לזה תקציב.

אז בהחלט, ותודה לחבר הכנסת מוטי יוגב, שהוא מקדם את הנושא, גם אנחנו סבורים שזה נושא מאוד מאוד חשוב ובהחלט בתחום של דוברי רוסית במדינות דוברות רוסית אנחנו שוקדים על העניין ותודה.

תודה. בבקשה. את השם להציג לפרוטוקול.

ברשות אדוני, יושב ראש הוועדה, וברשות מנכ"ל משרד העלייה והקליטה ושרת הקליטה לשעבר, אני רוצה להציג את עצמי. שמי יוסף אפללו, עליתי ארצה לפני מספר שנים ואני עובד היום בתחום הווידיאו וגם בתחום האינטרנט, מחשבים. בשנים האחרונות עבדתי על פרויקט שנקרא מג'יק היברו. זו תכנית לימודים של השפה העברית באינטרנט שמותאמת במיוחד לציבור הצרפתי, אבל לא רק לציבור הצרפתי, גם לציבור רוסי, ציבור אמריקאי, אבל אני מדבר בינתיים על הציבור הצרפתי שמעניין אותנו.

למה עבדתי על התכנית הזאת? כי הרגשתי בחוש, הייתי עולה חדש גם, כמה קושי לימוד השפה הפריע להתאקלמותי בארץ, במגוון תחומים, כמו בתעסוקה, כמו בחיי היום יום בכלל, מול השכנים, ברחוב, בבנק, במכולת, בכל מקום, מול משרדי ממשלה, מול מורי בתי הספר. היו גם בבית התפרצויות של חוסר תקשורת בין הורים לילדים. בקיצור זה היה מצב בלתי נסבל. אז חקרתי את העניין הזה של לימוד השפה העברית, דיברתי עם הרבה עולים מצרפת, אלה שהצליחו ללמוד באולפן וגם אלה שעברו את המסלול כמוני, של התחלת אולפן והפסקה באמצע בגלל הצורך לצאת לפרנס או כל מיני סיבות אחרות. דיברתי גם עם עולים שהחליטו מרצונם, לצערנו, לחזור לצרפת וניתחתי איתם את הסיבות שגרמו להם לחזור לצרפת, מה לא היה להם טוב וכדומה.

מתוצאות המחקר הבנתי שני דברים חשובים. האחד, חייבים ללמוד את השפה כבר בצרפת, עוד בטרם העלייה לארץ, כשהתלמיד נמצא בצרפת, או בקנדה, בלגיה או מקום אחר, הוא רגוע יותר, הוא מסודר מבחינת התעסוקה, מבחינת הדיור והוא יותר פנוי ללמוד את השפה ולהכיר אותה בצורה יפה. הדבר השני שהבנתי מהקשר עם העולים הוא שצריך למצוא אלטרנטיבה לאולפנים הקיימים הנוכחיים היום. לא לכולם יש את היכולת לשבת בכיתה עם מורה ולהתאים את עצמם לשעות האולפן, במיוחד כשעולים לארץ ורוצים לפרנס את המשפחה ולמצוא עבודה ולהתאקלם בארץ. אי אפשר לוותר על לימוד השפה, אבל אי אפשר תמיד להסתדר עם זמני לימוד האולפן.

החשיבה הזאת הובילה אותי ליצור את הפרויקט הזה שנקרא מג'יק היברו. יצרתי קשר עם מורה מוסמכת בתחום שתכננה את בניית הפרויקט, מורה ממשרד החינוך. כיום ידוע לכולם שלימוד שפה כלשהי, אנגלית, איטלקית, צרפתית, עובר דרך האינטרנט. האלטרנטיבה הזו של לימוד השפה דרך האינטרנט מתאימה יותר לחיים המודרניים והמתקדמים שלנו. אתר הלימודים מג'יק היברו כבר עובד היום, אבל עכשיו אני רוצה להעביר, אם אפשר, לתת זכות דיבור - - -

האתר הזה ידוע למשרד הקליטה או לסוכנות היהודית, להסתדרות הציונית, ל'אופק', שפועלים בחוץ לארץ בעניין אולפן אינטרנט כמו שהמנכ"ל הסביר לנו? האם החברה הזאת מוכרת? האם אתם הצעתם לארגונים האלה או למשרד הקליטה - - -

אנחנו בהתחלת הפרויקט, לא היה פרסום. עשינו ניסיון, אבל אנחנו צריכים עזרה היום. אני רוצה, אני מאוד רוצה שהחבר שלי עוזי שלום יסביר ויציג לכם, אבל בקצרה, את התכנית.

לא, אין לי זמן. יש את החברה, אנחנו רוצים איך אתם משווקים את החברה הזאת שמשרד הקליטה, 'אופק' והסוכנות וההסתדרות יכולים להתחבר אליכם לטובת היהודים שנמצאים בתפוצות וגם לטובת העולים. אם בנקודה הזו אתה רוצה להגיד לי, אז בבקשה.

יותר חשוב להסביר את העניין הטכני.

תציג את עצמך, בקצרה.

שלום, שמי עוזי שלום, אני המנהל הטכני של הפרויקט הזה, מג'יק היברו. באמת שמחתי לשמוע ממנכ"ל משרד העלייה והקליטה, מר אלכס קושניר, על כל הפעילות והעבודה בצרפת והשיעורים שנמסרים שם.

למעשה, כמו שידידי, מייסד התכנית, ציין, מאוד מאוד חשוב ללמוד את השפה הזאת כבר בצרפת, כשנמצאים שם, כשרגועים, כי כשמגיעים אחר כך לארץ, גם כשעוברים את האולפן, אני מדבר על מציאות חיים שאני נפגש איתה מדי יום, אם זה במשרד, אם זה אנשים צרפתים קרובי משפחה, הם עדיין לא הצליחו לקלוט את השפה גם אחרי שהם עברו את האולפן, הם מסתדרים בחיי היום יום, אבל הם לפעמים מתמודדים עם שירות לקוחות שהם צריכים לדבר והם לא מקבלים את שירות הלקוחות בצורה טובה בגלל שהם לא יודעים את השפה.

אני חושב שהתכנית הזאת שחברי פה ייסד, ואני אחראי על הטכניקה של התכנית, אני תיכף אסביר אותה בקצרה, היא תכנית שנועדה הרבה יותר מללמד עברית, אלא יותר ללמד ישראלית, ללמד הווי, תרבות חיים, ואני חושב שכשניגשים ללמד לעולים או אפילו לכאלה שגרים בצרפת, ללמד את השפה, אנחנו הרבה מעבר מאשר מלמדים אותם מילים ואותיות, אלא הווי ישראלי ותרבות חיים. ואני אסביר בקצרה את התכנית שלנו של מג'יק היברו.

תנסה לקצר.

אני אקצר מאוד. התכנית שלנו היא תכנית פדגוגית שנכתבה על ידי מפקחת לעברית שעבדה במשרד החינוך, התכנית כוללת שלושה חלקים. החלק הראשון הוא האולפן הווירטואלי שנמצא, הוא כבר קיים ברשת, אפשר לחפש אותו, מג'יק היברו, ובאתר יש סרטונים קצרים, רמות לימוד, מדברים על שלוש רמות לימוד שקיימות כבר באתר ומשתמשים בהן, אחר כך יש את הרמה הרביעית, שבשלבי גמר, רמה חמישית ושישית בשלבי הכנה. התלמיד מתחיל עם סרטון של שיעור, הוא רואה שיחה בעברית בין ישראלים, ממשיך עם זה שהוא לומד את המשפטים עם תרגום לצרפתית.

הרעיון ברור.

כן, אבל שני החלקים הנוספים - - -

יש לי הצעה, הרעיון טוב, הפרויקט מצוין, אני רוצה שתיצור קשר עם האנשים שמבצעים את זה ותחבר.

ישבנו בפגישה אחת עם הסוכנות היהודית, זה לא כל כך התקדם. אני מאמין שאם נצליח ל - - -

זו הכתובת הנכונה. יש לך סוכנות, יש לך את משרד החינוך, יש לך את משרד הקליטה, 'אופק ישראלי', ההסתדרות הציונית. אתה צריך לשבת איתם ולהסביר שהם, שהם ישתמשו או יקנו את השירות שלכם. זו הדרך. פה בכנסת נתתי לך להציג את העניין, מעבר לזה אי אפשר כי אין זמן.

תודה רבה.

עכשיו הנושא השלישי - - -

אפשר לומר משהו בקצרה? אני מההסתדרות הציונית.

כן, בבקשה.

שמי יוליה, אני מההסתדרות הציונית העולמית, מהמחלקה לעידוד עלייה. אנחנו עתידים כבר בחודש ינואר לפתוח עשרה אולפנים וירטואליים בצרפת, כפיילוט ראשוני, כבר יש לנו מורים, כבר יש לנו תלמידים שנרשמו. מה שחשוב ורציתי להדגיש, אנחנו הולכים לעשות את זה באמת פנים מול פנים, כשהמורה יושב בבית שלו ובזמן שנוח לו והתלמיד ולא תלמיד שיושב ורואה איזה שהוא סרטון, שאנחנו יכולים למצוא את זה ביוטיוב. זאת הדרישה שאנחנו רואים בשטח - - -

זה ההמשך של התכנית שרציתי להציג.

שגם ככה אף אחד לא יכול לדלג.

אחר כך תשבו.

לא, היא אמרה שאנחנו – זה ההמשך של התכנית שרציתי להציג.

מפגשי וידיאו, גם מאמן אישי.

אנחנו נשמח לקבל מכם גם את ה - - -

אני מציע לכם. הם עובדים בשפה, אז הם עובדים במדינות אחרות, ההסתדרות הציונית העולמית, אז אחרי הדיון תחליפו כתובות, תקבעו ותדברו על זה. בבקשה.

כן, אמרתי שאנחנו נשמח באמת לקבל ולבחון את האפשרויות, אבל מהדרישה שאנחנו רואים מהתלמידים, ברגע שקובעים להם את השעות אז הם יודעים שהם צריכים להגיע ואנחנו גם מקדמים פרויקט נוסף שבו התלמידים מדברים עם תלמידים אחרים בעולם. הם מקיימים איזה שהוא שיח והכול וירטואלי, אם זה תלמיד מצרפת שיכול לדבר עם תלמיד מברזיל והם מתרגלים ביניהם את העברית.

אסתר בלום, את רוצה עכשיו? כי היא ביקשה לדבר.

אסתר, עכשיו או בסוף?

לא משנה.

אנחנו עכשיו רוצים לשמוע על קשיי למידה באולפן, עולים שיש להם מגבלות או קשיי למידה, האם יש התייחסות מיוחדת לנושא הזה? אם כן, אנחנו רוצים לשמוע ממשרד החינוך, בבקשה.

אולפנים לקשיי למידה. תלמידים בעלי קשייה זה בעצם קשת רחבה של קשיים והשאלה למי מכוונים, אבל אני אתייחס לכמה דברים. לתלמידים מתקשים באולפן יש מערך תומך ומחזק במסגרת האולפן, התלמיד מתקדם לפי רמתו. מערך המבחנים בנוי כך שהזמן יתאים גם לתלמידים המתקשים. תלמידים בעלי לקויות חריגות, מחלות כרוניות, בהמלצת הצוות הפדגוגי אנחנו מציעים חלופה של בחינות בעל פה, אבל זה באמת באישור חריג מיוחד של הפיקוח, בכפוף לאישורים וכו'.

לגבי תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ו/או נפגעי נפש הזכאים לסיוע במסגרת סל שיקום, אני חושבת שנה אחרי עלייתם לארץ, אנחנו פועלים באמצעות חברת מתן ובשיתוף פעולה עם העובדים הסוציאליים המחוזיים של משרד הקליטה. ההיענות נעשית לפי פנייה. תכנית הלימודים לרכישת שפה היא אותה תכנית, אבל היא עוברת התאמות לפי קבוצת הלומדים בעלי קשיי הלמידה ומשך הלימוד הוא שונה. למשל יש כיתת חירשים ב - - - יש אולפן נגיש בחיפה, יש אולפן נגיש בירושלים, שעכשיו מתפתח עם עיריית ירושלים, מחלקת הרווחה.

משרד החינוך עושה מאמצים מיוחדים על מנת לאפשר שילוב התלמידים עם קשיי הלימוד וצרכים מיוחדים באולפן. התלמידים בעלי צרכים מיוחדים זוכים ללמוד בקבוצה קטנה וביחס אישי. אציין רק כי עד לפני ארבע שנים פעלה תכנית משותפת לאגף ולג'וינט ולמרכזים לחיים עצמאיים בערים הגדולות. השותפות הזו הסתיימה וממשיכה ביוזמתנו על פי הצרכים וההפניות.

בנוסף אציין שיש גם מערך לכיתות ייעודיות, כמו למשל כיתות פנסיונרים קשישים, שיש להם צרכים מיוחדים, עולים חדשים זכאים. אלה לומדים פעמיים עד שלוש בשבוע ומבחן הסיום הוא מבחן בעל פה. מחבקים את התלמידים האלה.

תודה. בבקשה, המנכ"ל, בנושא הזה.

אני באמת רוצה לציין פה לטובה את משרד החינוך ושיתוף הפעולה שלנו בנושא הזה של עולים בעלי קשיי למידה. יש פה שיתוף פעולה מצוין. אני חושב שנכון להיום המענה הוא מענה מיטבי, זה רק צריך להמשיך ככה, זה הכול.

תודה.

משרד המשפטים, עירית שביב, את רוצה בקצרה? כי המנכ"ל צריך לצאת.

כן, אני אשמח.

לא, הוא יחכה עד לסיכום.

זה יותר לגבי הנושא של הנגשה לאנשים עם מוגבלות, עם ליקויי למידה, עם מוגבלות שמיעה, ראייה, מוגבלות פיזית, יש תקנות שמחייבות הנגשה של כל השירותים בכל המקומות. זה שאת אומרת שיש אולפן נגיש בירושלים, כל האולפנים צריכים להיות נגישים. צריך לאפשר לאנשים - - -

השם שלו הוא אולפן נגיש.

צריך לאפשר לאנשים עם מוגבלות לקבלת הנגשה ככל האפשר ביחד עם החברה ולא באופן נפרד. הגיעה אלינו פנייה בנושא של אולפן לחירשים, מישהי שהופנתה לאולפן לחירשים, שהיא ביקשה תרגום לשפת סימנים באולפן רגיל והיא הופנתה לאולפן לחירשים. האדם היה אמור להגיע לדיון היום, אבל בסוף נבצר ממנו להגיע ואם אני אוכל להקריא את מה שהוא אמר, הוא אמר: 'אנחנו זוג אנשים חירשים, בת זוגי עלתה מגרמניה. לפני חודשיים פנינו למשרד הקליטה בבקשה להנגיש אולפן לעברית על ידי מתורגמן לשפת הסימנים', הפנו אותם לאולפן לחירשים.

אולפן לחירשים הוא שעתיים כל פעם, לעומת חמישה ימים בשבוע של אולפן רגיל ולוקח לסיים אותו שנה, שנה וחצי, לעומת האולפן הרגיל, שזה בערך חמישה חודשים. אמרו להם שהם לא יכולים לקבל מתורגמן, שהם צריכים ללמוד באולפן לחירשים. בסוף היא החליטה ללמוד באולפן רגיל ולקחת מתורגמן על חשבונה. אנחנו תוהים אם זה הפתרון המתאים בגלל שבעצם בגלל שהיא עם מוגבלות אז היא מקבלת שירות פחות טוב.

אבל לפי החוק משרדי הממשלה מחויבים לעשות את האולפן בצורה של הנגשה למוגבלות. מה שאת טוענת, שלא עושים את זה. זה מה שאת טוענת?

הם נותנים לה פתרון אחר, הם אומרים שזה מותאם במיוחד לחירשים, אבל הפתרון הוא לא באותם תנאים של אדם רגיל, זאת אומרת זה לוקח לה שנה וחצי במקום - - -

עירית, תעבירי את הפנייה בבקשה למנכ"ל משרד הקליטה עם העתק לוועדה.

המנכ"ל אומר שהנושא לא ידוע לו.

אנחנו פנינו למשרד החינוך, בגלל שהבנו ש - - -

אבל היא עולה חדשה.

קודם כל ציינת שפנית למשרד הקליטה ואני לפחות לא קיבלתי פנייה כזו. בכל מקרה, הנושא חדש לי והוא נושא חשוב, אני מבקש שתעבירו אלינו את הפנייה ואנחנו נבחן אותה.

עם העתק לוועדה.

אני גם רוצה לומר שמשרד החינוך לא אחראי על התשתיות הפיזיות באולפנים, הוא אחראי על כוחות ההוראה. זאת אומרת שאם עולה חדש זכאי למתורגמן, אנחנו נקבל אותו או דרך חברת מתן או דרך משרד הקליטה או - - -

משרד הקליטה יענה.

כן, בתיאום כזה שייעשה בין הצדדים.

בסדר גמור. הנקודה ברורה, המנכ"ל אמר לך שזה המקרה, צריך להפנות והם יטפלו בזה.

תודה.

אסתר בלום, קעליטה, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש, תודה רבה, המנכ"ל. בנקודה הזאת אני אתן לג'ואנה להתייחס כי יש לה הרבה מה להגיד ואני מוכרחה להגיד שלפחות בחלק השני של הוועדה, של הדיון, אנחנו תמיד לומדים הרבה מאוד דברים אצלך ותודה רבה על כך, זה מאוד מעשיר אותנו. אני אתן לג'ואנה לדבר על כך אחר כך.

אני כן רוצה להתייחס לנושא של 'אולפן שלי'. מאוד מאוד חשוב לי לעשות את זה כי אנחנו פוגשים את העולים החדשים וזו פעם ראשונה, אני חושבת, שאנשים מגיעים אלינו עם הדים כל כך כל כך חיוביים. בהחלט, זו יוזמה של המשרד, יוזמה מאוד מאוד מבורכת, שאני חושבת שהיא מהפכנית מבחינת צורת החשיבה וצורת הנגשת השירות לעולים החדשים, כאשר המשרד יצא והשרה יצאה בנושא הזה אנחנו באמת הורדנו את הכובע ואמרנו שזה הפתרון שצריכים להביא לעולים וזה מה שהמשרד עשה. אז שוב, יישר כוח על זה.

כאן יש לנו בעצם ספק, הוא ספק, אף אחד לא מחויב אליו, אבל הוא מחויב לתלמידים שלו ויש כאן ספק שהוא טוב מאוד במיוחד. זאת אומרת זה לא רק שהוא מגיע לכל קצוות הארץ, אולפנים אין, גם הספקים האחרים לא רוצים להגיע לשם. צריך להבין, לספקים יש אינטרס כספי, פה לספק, וכשרודי אומר: אני רוצה לתרום, הם תורמים את עצמם כי הם רואים את החשיבות. יש פה ספק שהוא מאוד מאוד מיוחד בעניין הזה ואני חושבת שצריך לראות את הדבר הזה גם במשא ומתן שיימשך ביניכם ואני מקווה מאוד שתמצאו את הפתרון כי מעבר לזה ששיטת הלימוד שלהם טובה במיוחד, הגמישות בשעות, בכל רחבי הארץ, היא מאוד מאוד מיוחדת - - - מה, סליחה, המנכ"ל?

לא, הוא צריך להגיב לזה, אבל תסיימי ואז הוא יגיב.

אני חושבת שבאמת מדובר בספק שהוא נותן שירות מעל ומעבר לאנשים. אנשים מגיעים אלינו והם אומרים: אני רמה א', לא יודע לקרוא ואנחנו אומרים להם: יש ספקים, תלכו. קודם כל זה הפך להיות מותג והם עצמם, מתוך ההוכחה של העבודה של העבודה שהם עשו בשטח, כי אנשים מדברים אחד עם השני. אנחנו לא עושים פרסומת לאף אחד, אסור לנו, יש כל מיני, והעולים החדשים עושים, כאילו 'תבואו, תלכו ל'אולפן שלי''. זה עכשיו ככה נקרא, 'אולפן שלי', זה לא אולפן ב', זה לא אולפן פרה, זה לא אולפן אחר כך, כי הם עושים עבודה נהדרת ואנחנו מאוד מאוד מקווים שתמצאו את הדרך, את שביל הזהב, כדי לתת להם להמשיך לעבוד עם העולים החדשים.

חוץ מזה באמת שאני חושבת שזה ראוי למופת שהחברה הזאת נותנת שירות לעולים מכל העולם ואותי זה תמיד מאוד מאוד מרגש, אתם יודעים מאיפה אני באה, וההערכה שלי לעלייה מכל העולם וזה כל כך יפה שחברה של עולים מצרפת באה ונותנת שירות לא רק עוד פעם לברנז'ה, לצרפתים וזה, אלא לכלל, והם מתאימים את עצמם גם לחשיבה וגם לתרבות, לכולם. זה משהו מיוחד, אני חושבת, מאוד מאוד מיוחד. מבחינת התרבות, מבחינת הקליטה התרבותית, כשאני ראיתי את החברים שנמצאים בכיתות שם, הם מדברים על זה והם אומרים עד כמה זה שזה עושה להם מאוד מאוד טוב, שהם לא סגורים בתוך הגטו של עצמם.

אסתר, תצמצמי.

כן, זהו. אני מאוד מאוד מבקשת שהמשרד ייקח את זה בחשבון. זה לא רק עניין כספי, יש כאן גם עניין של שליחות. ככה אני רואה את החברים האלה, הם עושים ממש עבודת קודש.

תודה.

אני ג'ואנה, נעים מאוד. אתם דיברתם על עולם שלי ודיברנו גם על עולם שני, ואנחנו מאוד שמחים שהייתה יוזמה כזאת. חוץ מזה שאני עובדת בקעליטה, הייתי לשעבר מורה באולפן והשפה העברית מאוד קרובה ללבי, אבל הייתי רוצה לדבר על אולפן שלישי, אולי אפילו אולפן רביעי ואולי אפילו אולפן תלת ממדי ואני אסביר.

בקעליטה ארגנו לפני שבוע וחצי כנס מיוחד מסוגו, כינסנו את כל שחקני הקליטה כדי לדבר על האתגרים ועל הפתרונות האפשריים לאנשי מקצוע שמנסים לייעל את הקליטה של העולים. שני הנושאים המרכזיים שעלו זה נושא השפה ונושא שיתוף הפעולה. אני בתור עולה חדשה, בתור מורה באולפן, בתור מי שעכשיו רוצה לעזור לעולים שרוצים להיקלט, כשאני נכנסת לאינטרנט ורוצה להבין מה כדאי לי או למי שאני רוצה לעזור, איזה אולפן הכי כדאי בשבילי, אני לא מצליחה לקבל את המידע הזה. אם אני לא מצליחה כמובן שגם אנשים אחרים לא מצליחים. לכן אני אומרת ששיתוף הפעולה מהעולם העסקי, זאת אומרת שצריך לקחת את הרעיון של העולם העסקי, שקודם כל עובד עם עבודת סקר, עם מיפוי של הצרכים ושל הבעיות שקיימות בשוק ואז עם תכנית עסקית כדי להבין איזה ביטחונות אפשר לתת.

אני אומרת יותר מזה, רכישת שפה היא לא לימוד רגיל וסטנדרטי, זה כמו לימוד מוזיקה, זה לימוד של החיים. אתה לא יכול להסתפק בזה שאתה לומד אולפן שנה אחת או שנתיים, ועובדה שהעולים שלנו, גם אחרי שלוש שנים, גם אחרי חמש שנים ולפעמים גם אחרי עשר שנים, הם לא יודעים לדבר עברית בצורה רהוטה ולכן נדמה לי שאם יהיה שיתוף פעולה בין הגורמים השונים, שזה משרדי ממשלה, שזה האולפנים השניים, שזה אפילו המגזר העסקי ואפילו עם מחקר מעמיק בשאלה איך אנחנו יכולים להגיע להקניית שפה בצורה הכי מדעית שאפשר, רק אז אנחנו נוכל להגיע לתוצאות הכי טובות.

תודה. לפני המנכ"ל אני מגיב. אני חוזר אליך, המנכ"ל, של 'אולפן שלי'. אחרי המנכ"ל אני מסכם את הדיון, אז לפני זה אני רוצה – המנכ"ל לא יכול להחזיר אתכם למאגר מבחינה טכנית אם אתם לא כותבים מכתב מחר בבוקר, מבחינה טכנית, אתה מחר בבוקר כותב מכתב, פונה אליו, מתחייב לתקן את כל הליקויים שרשומים. אז המנכ"ל מבחינה טכנית, אחרי שהוא מקבל, יש לו אפשרות להחזיר אתכם למאגר. לכן אני מציע שאתה תסכים לזה. אני רוצה שאתה תגיד את זה לפרוטוקול ואז אני אסיים את זה בסיכום.

אני שואל - - -

אם אתה מתנגד, זכותך, אבל - - -

לא, אני רוצה להגיד שלהגיד שאני אתקן את הליקויים זה אומר שאני כן מודה שיש ליקויים.

אין ליקויים?

אתה יכול לצחוק, אני חושב שהיו טענות נקודתיות, כמו תייר בתוך כיתה, שאתה צריך ל - - -

רגע, רגע. אני שאלתי שאלה ברורה, אני לא פותח את הדיון מחדש, אני שאלתי האם אתה מוכן לכתוב מחר בבוקר מכתב למנכ"ל שאתה, לפי מה שהם הוציאו לכם, אתם מתקנים את הליקויים וממשיכים?

אני אומר שאני מוכן לכתוב מכתב, אבל אני אומר, שוב, שאם אני אכתוב שאני מוכן לתקן את הליקויים סימן שאני מקבל את הליקויים שנאמרו.

לא, אבל שלחו לך - - -

אני אשלח שוב את המכתב ששלחתי לפני שלושה שבועות.

אם הוא ישלח את המכתב הזה אז זה לא יהיה.

לא קיבלתי עליו תשובה.

רבותיי, אנחנו - - -

אני לא יודע מה לכתוב, כבוד היושב ראש. מה אני אוכל לכתוב? אני כתבתי את מה שאני חושב ועל זה לא קיבלתי תשובה. אני אשלח את אותו מכתב, שעונה על הטענות שבמכתב.

יש לך עורך דין, שימליץ לך מה לכתוב.

עורך דין, לוביסטים, הכול, כן.

מה אני אעשה? זה מה שאתה מפעיל?

מה אתה רוצה שאני אגיד?

לא משנה, מותר למשרדים שישתמשו בעורך דין.

אני רוצה שתענה עניינית, זה הכול.

אבל אני עניתי ביום שני ולא עניתם.

בסדר, אני שואל אותך - - -

ואת זה אני רוצה שתגיד גם לפרוטוקול, שלא קיבלתם את המייל ביום שני, אחרי - - -

אני אגיד לפרוטוקול, אנחנו קיבלנו את המייל והתגובה הייתה לא עניינית.

לא עניתם עליו. לא, לא הייתה תשובה.

ואז פנה אליי הבעלים של החברה, מבחינתי הוא דרג גבוה יותר והוא מוסמך לדבר איתי ואיתו דיברתי.

סליחה, סליחה, בואו - - -

לא הייתה תשובה. התשובה נשלחה אחרי השיחה עם בעל החברה ואתה יודע את זה. מבחינה כרונולוגית זה לא נכון.

תענה למכתב שנשלח לך ב-6 בדצמבר. תענה למכתב הזה.

מה המכתב שם אומר, אתה יודע?

אני יודע. תאמין לי, קראתי אותו.

משרד הקליטה אומר שהם שלחו את הליקויים, אני שואל אותך - - -

אבל זה - - -

רגע, משרד הקליטה אומר: רשמנו את הליקויים שצריך לתקן.

זה טענות, זה לא ליקויים. זה טענות.

לא משנה.

אבל זה משנה. אומרים לי: הכנסת תייר בתוך כיתה. איך אתה רוצה שאני אתקן את זה?

אבל זה ליקוי.

אז שלחתי שאנחנו לא נכניס תייר.

אז תכתוב - - -

מה עם השאר?

תכתוב: אנחנו החלטנו לא להכניס תייר.

מה עם השאר? אתה יודע מה השאר?

אני יודע.

אז אתה יודע, אתה יודע שזה טענות.

רגע, מה הבעיה? אם להכניס תייר לאולפן זה ליקוי - - -

זה לא ליקוי.

רגע, משרד הקליטה אמר שזה ליקוי ולכן אתה כותב: אנחנו לא נכנס הלאה - - -

אבל זה נכתב כבר.

בסדר, תכתוב עוד פעם.

אז מה, אני אכתוב שוב? לא עונים לי, אז אני אכתוב שוב?

תשמע, זה ועדה בכנסת, אמרתי, זה לא בית משפט. אתה באת כדי שנעזור כוועדת העלייה והקליטה.

אבל אני יודע איך זה יסתיים, זה יסתיים במכתב שיגיד לי שזה לא מספיק. אנחנו יודעים את זה, אנחנו כבר חודש בתהליך הזה.

תענה מכתב שיהיה מספיק, זה הכול.

בגלל זה אני מבקש שיקפיאו את ההחלטה - - -

זה לא יקרה.

זה מה שאני אומר, כדי שיהיה, המנכ"ל טוען: הוצאתי אותה מהמאגר, כדי להכניס אותה אני צריך שינוי טקטי, מעשי - - -

לא טקטי.

כן, זה טקטי. אתה יכול לשנות אם אתה רוצה, מה שאתה רוצה שהם יתחייבו לתקן את הליקויים.

אז אני מוכן להתחייב שאנחנו נפעל לפי תנאי המאגר. זה אני מוכן לכתוב.

הוועדה לא נתנה לך תנאים, אני לא נתתי תנאים לליקוי, אני גם לא מגדיר ליקויים או לא ליקויים, זה לא תפקידי. אני אומר לך, התפקיד שלנו הוא פתרון לעולים ולמורים. לכן אני, לא רק אני, גם חברי הכנסת שהיו פה, נתנו הצעה ואמרנו להחזיר אתכם למאגר ותמשיכו לפעול. אני מציע, כדי שהדבר הזה יתקיים אתה מחר בבוקר כותב מכתב למשרד הקליטה, לפי הליקויים שהם אמרו שאתם צריכים לתקן, אז אתה כותב את הליקויים האלה. אם תיקנת כבר אתה יכול להגיד שתיקנת ואתה מתקן את אלה שלא טופלו, ולכן 'אנחנו מבקשים שתחזירו אותנו למאגר'. תכתוב את זה.

יש אפשרות שתהיה התחייבות? אתם יכולים לצחוק, אתם משאירים עולים ברחוב. אתם יכולים לצחוק בתוך משרד הקליטה. כבוד ולדימיר, אתה יכול לצחוק, אתה משאיר עולים ואתה יכול לצחוק.

אתה חברה פרטית, מה שמעניין אותך זה כסף וזהו.

אני נראה לך חברה פרטית? אני נראה לך עושה רק בגלל הפיננסים והכסף?

סליחה, אנחנו - - -

זה קל לצחוק על חשבון העולים.

אני מבקש - - -

יש פה עוול, יש פה עוול.

אתה יודע לדבר טוב, מדבר, אבל - - -

אתה לא יודע להגיד כמה ליקויים היו. כבוד סמנכ"ל משרד הקליטה, כמה ליקויים היו? תספור ותגיד בוועדה מול המצלמות.

סליחה, סליחה.

יכול להיות שאפילו אחד, אבל חמור.

אה, כן, אחד של 2,500 תלמידים. אתה איש חינוך ואתה יודע לכמת - - -

אני לא יודע, יש לך מכתב, אתה צריך לענות, זהו.

אז עניתי, יש לך את זה במייל. תפסיקו להגיד דברים שהם לא נכונים.

רודי, סליחה, אני צריך לסכם.

קיבלת תשובה במייל.

אתה אומר דברים לא נכונים.

סליחה, תודה. אני מסכם את הדיון.

רגע, אתה אמרת לי שתיתן לי שתי מילים.

כן, אתה תגיב. הם הוציאו אותי מהריכוז. אני מבקש ממך, זה לא צורה של דיון בכנסת.

אז זה לא צריך להגיע, כדי שיהיה פתרון לבעיה הזו.

אפילו זה לא בית משפט. אז אני אומר לך, ככה לא מתנהגים.

אתה רוצה כסף - - -

אני רוצה כסף? זה מה שאת אומרת?

אל תעשה - - -

זה מה שהיא אומרת לי. אתה שומע את משרד הקליטה שהוא אומר: 'מה שהוא רוצה זה כסף'?

תדבר איתי, לא איתה.

נראה לך שמה שאני מחפש זה כסף היום? אני מחפש לפרנס את העובדים. אני יכול מחר לעזוב את העבודה וללכת למקום אחר. את לא מתביישת לומר שמה שאני מחפש זה כסף?

רודי, בכוח זה לא יילך.

תודה, תודה.

אני מבקש ממנה שתתנצל ושלא תגיד מול המצלמות שמה שאני מחפש זה כסף.

היא לא תתנצל על שום דבר.

תודה רבה לך. תמשיך, בבקשה.

אני רוצה להגיד כמה מילים. גם אנחנו יכולנו להביא לכאן עולים שהיו מתלוננים על השירות שהם קיבלו.

אני אשמח, תביאו.

אבל זה לא דרך שלנו.

אה, כן, ברור.

אנחנו לא עשינו את זה כי יש דרך להתנהל. יש שני ערוצים שאפשר להתנהל איתם, ובזה אני אסכם. ערוץ אחד זה ערוץ של הידברות מקצועית. הערוץ הזה, וגם שמעתי את המנכ"ל שאמר את זה: אז מה, אני צריך להודות בליקויים? אם אתה לא מודה בליקויים כנראה שלא נוכל להתקדם. זה אחת.

אבל אם אין?

אתה תפסיק לקטוע אותי.

הזוי.

אני מבקש.

אבל הוא אומר שאם אני לא מודה אין מה לדבר, אבל מה זאת אומרת אם אני לא מודה? ואם זה לא נכון?

אני מבקש.

ריבונו של עולם, אני לא מצליח להבין. אני צריך להודות בדברים שלא קרו?

אם יש פה מלחמת אגו זה לא טוב.

נראה לך שמה שזה זה אגו? אני באתי לחפש אגו? אני לא מנכ"ל של משרד ממשלתי, אני מנכ"ל של חברה פרטית, מחר אני יכול לעבוד במקום אחר.

אני אומר לך לכתוב מכתב. יש לך עורך דין של החברה, אתה הולך לעורך דין של החברה, הוא ינסח לך את המכתב כדי ש – תשמע, אם אתם לא עומדים בתנאים של המשרד אז קשה לחייב. מה שהמשרד אומרים זה שיש ליקויים, הם שלחו לכם מכתב ליקויים, אז מה הבעיה לכתוב מכתב מחר בבוקר למנכ"ל? מה הבעיה שלך? אני לא מבין.

זו הדרך האחת. הדרך המקצועית, אנחנו ניסינו אותה, אין לנו בעיה לחזור אליה במידה שנקבל מכתב ענייני שעונה על כל השאלות. הדרך השנייה, וזה מה שהחברה בחרה, וגם בדרך הזו הלכנו, זה הדרך של התנהלות באמצעות עורכי דין. המכתב לעורך הדין של החברה נשלח ב-6 בדצמבר, עברו כבר שלושה שבועות, לא קיבלנו שום תגובה ושום תשובה. לכן מה שאני מציע זה שהחברה קודם כל תבחר מול מי אנחנו מתנהלים, האם זה מול הבעלים, האם זה מול המנכ"ל - - -

אתם בחרתם.

סליחה, סליחה - - -

אתם בחרתם להתנהל מול בעל החברה.

אתה יכול לתת לו לדבר?

אבל אי אפשר להגיד דברים לא נכונים מול המצלמות.

אבל זה לא הדיון. אני לא מבין אותך, פעם ראשונה שלך בוועדה?

לא.

פעם שנייה, אני יודע, בשבוע שעבר היית, אבל לפני זה היית בוועדות?

גם, רציתי לעזור לעולים מצרפת.

אתה רוצה להגיד שהבעלים לא מוסמך לדבר בשם החברה? לא?

כי אני בקי בעובדות ואליי לא פניתם.

אני מבקש שהוא יסיים. בבקשה.

אז אני באמת מבולבל. אם המנכ"ל של החברה טוען שהבעלים של החברה לא מוסמך לדבר בשם החברה אז אני כבר באמת לא יודע מה לעשות. אני מציע שהחברה קודם כל תחליט מי הגורם המוסמך להציג אותה ואז תבוא למשרד ותענה באופן ענייני לשאלות ששאלנו, או שתפעל באמצעות עורך דין. אנחנו עם רצון טוב להחזיר אותה למאגר בהתקיים התנאים שפירטנו במכתב, זה הכול. תודה רבה, אדוני היושב ראש.

תודה. אני מסכם את הדיון. קודם כל אני מברך את כל הצדדים על הפעילות בנושא חיזוק העולים החדשים בשפה העברית, באולפנים, כדי שהם ייקלטו במדינת ישראל וגם פעילות בחו"ל, כדי שהעולים יידעו את השפה שלנו לפני שהם עולים לישראל.

הסיכום שלנו הוא ככה, הדבר הראשון, כמו שאמרתי, אני מברך את כולם. עושים פחות, עושים יותר, אבל עושים. הדבר השני, הוועדה קוראת להגביר ולהרחיב את תכנית אולפן אינטרנטי, הן בארץ והן בחוץ לארץ, בצורה מסודרת, שהעולים יקבלו גם בארץ וגם בתפוצות בשפה העברית. אפשר להשתמש בכל אפשרויות הטכנולוגיה, כמו שהוצג פה, ואפשר לעבוד ביחד ולהרחיב את הנושא הזה. זה חשוב מאוד, זה חיוני. כבר פועלים בשטח, אבל להרחיב את זה.

הנושא השלישי, בנושא המוגבלות וקשיי הלמידה, חשוב מאוד שלאנשים תהיה תכנית מפורטת עם הזכויות שלהם, על פי החוק, כדי שתהיה להם הנגשה, נגישות ללמוד עברית. לכן מאוד חשוב התיאום בין משרד החינוך ומשרד הקליטה.

הנושא הרביעי, אני מגיע ל'אולפן שלי', לפרויקט. אנחנו מציעים לכל הגורמים, מי שנפגע בסופו של דבר במהלך הזה של ההתקוטטות זה העולים והמורים, הצוות, אנחנו מבקשים שתיקחו אחריות, גם החברה, גם משרד הקליטה, תסתכלו על העולים ואנחנו מבקשים להסדיר את הנושא בהקדם האפשרי. אני קורא לחברה ממחר בבוקר לכתוב מכתב ולענות למשרד הקליטה שמתחייבים לתיקון הליקויים שמשרד הקליטה שרטט או כתב במכתב ששלח לכם. ואז כשהם מקבלים את המכתב, אני פונה למנכ"ל להחזיר אתכם למאגר מיד ולהמשיך בפעילות שלכם. זו ההחלטה שלנו. מי שמתנגד, זכותו, אבל זו ההחלטה של הוועדה. ברוח הזו אנחנו נכתוב גם למנכ"ל וגם לשר הקליטה, בצורה כזו, ונשלח לכם, לחברה, גם העתק של המכתב.

תודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:23.