פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
19/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 918
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, י"א בטבת התשע"ט (19 בדצמבר 2018), שעה 08:45

הצעת תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים בהשמה חוץ ביתית), התשע"ט–2018.

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
מאיר כהן

קארין אלהרר
יהודה גליק
מיקי רוזנטל

סימונה שטיינמץ - נציבת תלונות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רחל איגר לוין - מפקחת אומנה ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל בן משה - מנהלת פרויקטים בכירה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חמה ישראלי - מנהל תחום חוץ ביתי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יהלי שמעוני - רכזת פניות ילדים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק - יועמ"ש, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אביטל בגין - ממונה ארצית, האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

יפעת פוליצר - ממונה מחוזית, משרד המשפטים

מצדה מצלאוי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר אתי סממה - מנהלת האגף למדיניות טכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות

רונית אדלר - מנהלת תחום אומנה, עמותת "אור שלום"

ורד וינדמן - מנכ"לית, המועצה הלאומית לשלום הילד

ירון בראון - מנכ"ל, "ילדים בסיכוי", המועצה לילד החוסה

אוריאן אושדי - תוכנית גשר לעצמאות, "ילדים בסיכוי", המועצה לילד החוסה

דוד גלבר - תוכנית גשר לעצמאות, "ילדים בסיכוי", המועצה לילד החוסה

אלונה ויחרב - פורום צעירים, "ילדים בסיכוי", המועצה לילד החוסה

הדס לוטן - תוכנית גשר לעצמאות, "ילדים בסיכוי", המועצה לילד החוסה

רוני ארדיטי - עו"ס, עמותת "מקום"

ציפורה רוזנברג - מתנדבת, עמותת "לשמה"

עדי חן - יו"ר ועדת אימוץ ופונדקאות, לשכת עורכי הדין

גד וקנין - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות בישראל)

אינה חוסיד-דיומין

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

רונית יצחק


הצעת תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים בהשמה חוץ ביתית), התשע"ט–2018.

שלום, בוקר טוב לכולם, היום 19 בדצמבר 2018, י"א בטבת תשע"ט, השעה 08:47. הנושא הוא: הצעת תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים בהשמה חוץ ביתית), התשע"ט–2018. אני חושב שעברנו על זה בהכנה, ונראה לי שזה די ברור. את רוצה לפתוח בכמה מילים, קארין?

שני משפטים. קודם כול תודה רבה על הדיון. באמת יצוין שהוא נעשה מאוד מאוד מהר. שתי הערות כלליות אם אפשר לפני ההקראה. אני מבינה שלא נכנס נושא התקינה לתוך התקנות. אני מבינה שעל-פי הייעוץ המשפטי תקינה לא נכנסת, אבל שיהיה ברור שכרגע פועל יוצא של הדבר הזה זה שיש נציבה אחת, בן אדם אחד עם עוד כוח עזר ממש מינימלי. זה לא ייתן מענה. זו ההערה הראשונה.

הערה שנייה, בדיון הקודם, גם במהלך הדיון בחוק העיקרי, עלתה הסוגיה של הייעוץ המשפטי של הנציבות ולנציבות. זה לא סוד שכשהצעתי את נושא הנציבות חלמתי וראיתי בעיני רוחי נציבות עצמאית לחלוטין. משרד הרווחה התנגד בתוקף, ואמר שהנציבות תהיה מה שיותר עצמאית. אני יכולה לעלות על דעתי מצב שבו יזדקקו לייעוץ משפטי בנציבות, אם הייעוץ המשפטי יהיה רק זה של משרד הרווחה אנחנו יכולים לומר שלום ולא להתראות לעניין החצי עצמאות שעליה דיברו. הייתי מבקשת מהמשרד לתת איזשהו מענה בדמות ייעוץ משפטי עצמאי לנציבות כדי שאפילו למראית עין נגיד שזאת נציבות עצמאית. תודה רבה, אדוני.

תודה. הייתה לי התייעצות בפגישה פורמלית, לא מקרית, עם מנכ"ל משרד הרווחה והשאר, ואחד, הוא הבטיח בפגישה הזאת שהוא יוסיף תקן מיידי; שניים, כשהוא ירגיש שיש לחץ על הנציבות הוא ימצא את הפתרונות הנוספים הנדרשים. אז החלק השני לא נמצא בצורה מסודרת במערכת המסודרת של האדמיניסטרציה, אבל הכוונות טובות. לא באתי לעשות דיון ולבקש השלמת תקנון או תיקון החוק אפילו. אם אנחנו רואים בחודשיים שלושה הקרובים שזאת שיטה כדי לבלום את העבודה של הנציבות אז אני אדע שנצטרך לפעול, אני ואת.

אני לא רואה שנציבות, שזה גוף שבמהותו צריך להיות עצמאי, הוא לא יכול להיות בשליטה ובהשפעה ובפגיעה טכנית באמצעות המערכת של המשרד הרלוונטי. לכן אני מציע שברגע שנמצא לנכון, לקיים דיון עם או בלי התייעצות. אם הנציבות מרגישה עצמאות, בבקשה, שתגיד כמה שלא טוב לה, אבל גם אם היא מסיבותיה לא מביאה את זה לדיון אנחנו בדרכים האחרות נקבל את האינפורמציה, נקיים דיון, ואפילו ננקוט בהליכים שמאפשרים את בניית העצמאות שלה.

לגבי הייעוץ המשפטי האמת שלא חשבתי לעשות את זה, אבל נבדוק את זה. אני מציע שנבדוק אם לנציבות או לייעוץ המשפטי של המשרד יש רעיונות, ולא רק חיוכים יפים, אז תגלגלו לנו את זה, בסדר?

אפשר הערה כללית בבקשה?

בבקשה.

אני רוצה רק להגיד משהו כללי כמבוא לתקנות ובהתייחס למה שאמרת, אדוני, על מה שאמר מנכ"ל משרד הרווחה. התקנות האלה ברובן נועדו לאפשר נגישות. הדוח של הנציבה שנדון פה בהרחבה, אחד הדברים הכי מעניינים שהוא הראה בקשר לכוח האדם הוא שמרבית התלונות והפניות הגיעו כתוצאה מהביקורים של הנציבה במסגרות השונות. לומר שהתקן יהיה תלוי בלחץ הוא לומר משהו - - -

לא אמרתי. אל תשימי בפי דברים שלא אמרתי, ולא התכוונתי להגיד. אני יודע להגיד מה שאני רוצה.

נאמר שככל שיהיה עומס על הנציבה – אז אני לא אגיד בהשוואה למה שהוא אמר. אני אגיד שהעומס על הנציבה – באמירה הזו אין מספיק היגיון, כי ככל שיהיה יותר כוח אדם תהיה יותר נגישות וכך יהיו גם יותר פניות. הנגישות תלויה בכוח האדם ולא להפך, וזאת אמירה שמאוד חשוב לומר. התקנות חשובות מאוד לאפשר נגישות. אבל אם לא תהיה תקינה לכוח אדם אז התקנות האלה יעשו עבודה חלקית בלבד. ולכן יש לכנסת, לוועדה החשובה הזו תפקיד מאוד משמעותי בהקשר של מימוש הזכויות שקבענו פה בחקיקה היסטורית עבור הילדים הללו.

נקיים דיון פנימי, נתכונן, כי אני באמת לא מוכן, אין לי תשובות בינתיים, חוץ מזה שאני מסכים איתך. אבל בואי נעשה את העבודה בצורה מסודרת, לא עכשיו להתחיל אחת, שתיים, שלוש, מה, מי, מו. בואו נכין את עצמנו לדיון כזה ונקיים אותו. בבקשה.

אני רוצה להוסיף עוד איזשהו פן מקצועי לדיון הזה ולחשיבות. אני חושבת שמקצועית זה לא נכון שאדם אחד עושה את כל הדברים.

מסכימים, מסכימים.

אחד, במובן שהוא גם נמצא שם, הוא גם בודק, אין שם עוד עיניים, אין איזושהי היררכיה שגם מבקרת את עצמה בתוך הנציבות.

חשבתם להציג מבנה ארגוני של כוח אדם שנדרש לנציבות?

חד-משמעית, הוגש כבר מזמן.

למי?

למי הוא הוגש?

הוגש למנכ"ל.

למשרד. תביאו את זה לפה.

והמנכ"ל הגיש את זה למשרד האוצר על מנת שמשרד האוצר יממן.

לא מעניין אותי האוצר, האוצר תמיד רוצה לקבל נייר. אתם יודעים אחר כך מה עושים מהנייר.

טייארה.

לפה. לדעתי כל עוד שאנחנו פה, אחרים יישארו, אז תביאו לנו את זה, תנו לנו על מה להילחם.

אוקיי.

אלי, תשקול מחדש.

תביאו לנו על מה להילחם. אמרו לי שאין מספיק תקנים, אז הלכתי ואמרתי לו כמו נבך: תביא לי תקן אחד, נו, מתי תוסיף? אז הוא אמר: כן, תיקח. אבל אם היה לי מסמך הייתי בא ואומר: או זה או שיהיו דברים אחרים במדינה.

אגב, יש לך את המסמך הזה כאן?

לקיים את החקיקה.

לוחשים לי פה שאני צריכה להגיד שקיבלתי תקן, ואני מבקשת לחדד את הנושא הזה ושלא יהיה - - -

זה בעקבות הפגישה במזנון הכנסת.

סליחה, קודם כול לא התקבל תקן של בורר תלונות. התקבל תקן של צוערת - - -

אני לא יודע. please, אל תיכנסי כרגע לזה.

פשוט אתה לא יכול לבוא ולהגיד את זה.

אני מציע שלא ניכנס לנושא כי לא התכוננו אליו. אני בעד להכין את עצמנו. קצת הכנה מונעת בזבוז זמן בוועדה, ובוועדה יש לנו מעט מדיי זמן. אז, בבקשה, אם תעבירו לנו מה התקן הרצוי, מה המבנה הארגוני הרצוי אז אנחנו אתכם. לא תביאו, איך את רוצה שאני אהיה שותף? כולנו. יש לך פה מספיק חברים שרוצים להיאבק בשבילך.

אם זו הכתובת אז זה יועבר.

תנסו. שתביני, מותר לי להגיד לאור הוותק שלי במערכת שאת זה עכשיו את צריכה לבנות. כי אם יתרגלו לראות את המערכת שלך רזה כזאת ומתקיימת, את תגישי דוח כל שנה, אז בשביל מה אתה נלחם?

נכון.

עכשיו, עכשיו את מעצבת את המבנה שלך בעזרת הוועדה, זה התפקיד שלנו. את רוצה להציג את התקנות שהגשת לנו? מישהו רוצה להציג את זה או שמייד ניכנס לקריאה?

אין לך הרבה זמן, יש רק שעה.

רק אגיד מילה. מדובר פה בתקנות שנכתבו, לפחות הבסיס שלהן לפני התיקונים, בשולחן עגול שהיו שותפים לו גם המגזר השלישי, גם המדינה, גם בוגרים, אחת מהן יושבת כאן, אוריאן יושבת כאן, ותכף דוד גם יכנס. כולנו יחד ישבנו וחשבנו, וזה התוצר. מכאן יהיו עוד כל מיני תיקונים משפטיים. הוצאנו את זה גם החוצה לאנשים שיוכלו להגיב. מבחינתי אפשר להתחיל להקריא את התקנות.

בבקשה, גב'.

רק בשתי מילים. אחת, להצטרף מבחינת הסיוע המשפטי לבעיה שיש בכוח האדם, ולצורך בפתרונות. ובמעבר לתקנות, לברך ולהגיד תודה באמת על השיתוף שהיה פה בהכנת התקנות, שיתוף פעולה שמאפשר עבודה טובה ותוצאה שאני חושבת שמטיבה עם כולם. זהו. תודה לממונה ולמשרד הרווחה. רק אבהיר, יפעת היא ממחוז ירושלים בסיוע המשפטי.

אני שמח. לשמוע דברים טובים ממשרד המשפטים, הייתי קם יותר מוקדם. בבקשה.

נעים מאוד. אני חלק ממערך עורך דין משלי, ולקחנו חלק, אני באופן אישי בתחילת הדרך עם סימונה, אחר כך עם נציגים אחרים. קודם כול אני רוצה להגיד תודה רבה לסימונה שהיא לבדה מפעילה מערך שהוא לא פשוט להפעלה. יש לנו הרבה דברים להגיד, אבל מלבד להצטרף לצורך העז לעזרה לסימונה בשביל להפעיל את המערך הזה, כי ללא כוח אדם התקנות האלה לא - - -

מה שברור ברור. תודה רבה. בבקשה.

כמובן שאני מצטרף לקול שעלה פה לגבי הצורך. אני כמעט אגיד את זה בקיצוניות, אין טעם לנציבות אם אין לה משקל ואין לה יכולת, וכמובן שההתנעה היא הכי משמעותית, וכל החשיפה וכל התהליך. עכשיו יושבים פה לידי גם אוריאן וגם אלונה ודוד, בוגרי פנימיות שהיו חלק בלתי נפרד מכל התהליך.

מדריך פנימייה אין לו זכויות?

לא, בוגרי פנימייה.

אני אומר שאני מדריך פנימייה לשעבר.

הוא היה גם מדריך פנימייה לשעבר.

אבל הם ליוו את כל התהליך גם עוד בתהליך ההכנה של משרד הרווחה שישב על המדוכה. אבל אני רוצה להגיד משהו כלפי העתיד. יש היום קבוצה מאוד גדולה של אקטיביסטים, אקטיביסטיות בוגרי פנימייה שמאוד רוצים לקחת חלק בעבודה קדימה, ביכולת להיות בפנימיות, להיות הכלי בעצם שנמצא בקשר עם ילדים מתוך הבנה שהם היו בפנימיות.

כשנגיע לסעיפים הרלוונטיים בתקנון כדאי שתעלה את זה.

ויש להם רצון מאוד גדול להיות שם, לא סתם רק ברמה של בוא ננסח תקנות, אלא ממש ברמה של לעבוד, להתנדב ולהיות שם כחלק מהמקום הזה.

בסדר גמור. יופי, תודה. שלום, חברי מיקי.

בוקר אור, מה שלומך?

מה אתה בא להפריע?

אני הולך.

הוא בא לעזור. אנחנו צריכים.

אם כך, נעבור לקריאה, בבקשה.

"תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים בהשמה חוץ ביתית), התשע"ט–2018"

כשאנחנו אומרים פה במהלך התקנות "מסגרת השמה חוץ ביתית" אנחנו מתכוונים לכל סוגי המסגרות, גם אומנה וגם מסגרות השמה חוץ ביתית שאינן אומנה, כגון פנימיות. אבל צריך לשים לב כי לפעמים אנחנו מתייחסים לאלה ולפעמים מתייחסים לאלה, ננסה להדגיש במהלך הדיונים.

כשמדובר על פנימיות זה כל הפנימיות?

אני מניחה שכן. כל פנימייה שהילדים מגיעים לשם לפי החלטה של - - -

לא פנימיות חינוכיות, אם זאת הכוונה.

לא כפרי נוער.

אבל יש פנימיות שהן גם חינוכיות וגם רווחה, אז מה?

השאלה מאיפה בא הילד. השאלה אם ההשמה של הילד היא השמה חוץ ביתית.

לא הבנתי. באמת אני רוצה לשאול. תיכנס הנציבה לביקור פתע בפנימייה, ייגש אליה ילד ויגיד לה: יש לי בעיה. היא צריכה לשאול אותו מי הביא אותך לכאן, החינוך או הרווחה? ואם הוא יגיד לה: חינוך, היא תגיד לו: אני מצטערת, זה לא במשמרת שלי?

אבל אין את זה בפנימיות הרווחה. כל הילדים בפנימיות הרווחה - - -

יש פנימיות מעורבות.

בסדר, בן שמן, הדסים, אבל יש שם - - -

אבל היא צודקת.

- - -

אחד, אני מציע שאם אתם רוצים לדבר תבקשו רשות דיבור, אחרת אני ארגיש מיותר. שתיים, באמת תגידו מי מדבר כי אנחנו רוצים פרוטוקול שימושי בהמשך. בבקשה, גב'.

אני בוגרת השמה חוץ ביתית ואני בעמותת "ילדים בסיכוי". אני חושבת שבתחילת התהליך התחלנו לדבר על פנימיות רווחה, כי בשלב הראשוני כשאין מספיק אנשים לנהל את התהליך הזה אי-אפשר להגיע לכולם. במקומות של הרווחה יש יותר קריאה לעזרה. האידיאל הוא בסופו של דבר להגיע גם לכפרי נוער ולמקומות שהם קצת יותר קשים.

אבל מה החוק אומר היום?

החוק נתון לפרשנות.

לא כזאת היא, כי החוק קובע מה זאת מסגרת השמה חוץ ביתית. זאת חלופת בית כשנתקבלה החלטה כדין להשמתו באותה מסגרת שנועדה לספק לו את כל צרכיו בכל שעות היממה.

מה זה כדין?

החלטה כדין זה לפי החלטה - -

של בית משפט.

- - של בית משפט.

למה? - - -

לא כל הילדים.

כל הילדים של הרווחה מגיעים דרך בית המשפט?

לא.

לא, יש גם בהסכמה של הורים.

נו, אז מה?

או בהסכמת הורים.

שוב פעם, אבל זה אחרי ועדות תכנון טיפול.

אבל יש ועדות טיפול שמכניסות לפנימיות של חינוך, והשאלה מה עושים עם הילדים האלה - - -

עכשיו עובדים על ההחלטה הזאת.

נועם, אני לא משפטנית גדולה, אבל למיטב ידיעתי כשאומרים כדין, הדין כולל את הכול, הוא לא כולל רק החלטה של בית משפט.

אם אומרים על-ידי גורם מוסמך, החלטה של גורם מוסמך.

לא רק החלטה, יש גם החלטות של ועדות תכנון טיפול.

בעצם ההגדרה כמו שנועם ציטט אותה: "החלטה כדין להשמתו במסגרת", מישהו שם אותו במסגרת הזאת. חשבתי שיש פה גם התייחסות לנושא של הגורם המוסמך, אבל אין פה. בהגדרה של מסגרת השמה חוץ ביתית אין התייחסות לגורם המוסמך.

אני ממש זוכרת שקיימנו על זה דיון בחוק העיקרי.

קיימנו על זה דיון, ונשארנו עם שני צידי המתרס. הייתה אמירה שלנו, של המועצה לשלום הילד, שבוודאי שכשיש פנימייה ויש בה ילדים שהגיעו מסיבות שונות לפנימייה, לכולם צריכה להיות נגישות לנציבה.

אבל, ורד, בגלל זה ההגדרה נשארה עמומה. אני זוכרת את הוויכוח זה.

לכן אמרתי קודם כהערת ביניים שזה נתון לפרשנות. לפי הפרשנות שאני מייחסת לזה מטעמים של שוויון לכל הילדים צריכה להיות נגישות.

ההגדרה כפי שהיא בחוק לא מזכירה, היא אומרת: החלטה כדין להשמתו היא לא מחייבת שזאת החלטה של הגורם המוסמך דווקא כשזה מטופל בוועדת תכנון טיפול.

אני מציע שנרשום את זה כאחד הנקודות שנלמד, ונראה אם יש צורך לתקן ואיפה ואיך נתקן את זה. אני בעד הגדרה רחבה ביותר, כי עכשיו אני אקס בן שמן כדייר משנה.

בדיוק.

לא היה ילד אחד מהרווחה, והתחלנו עם הילדים של הרווחה, היום הם במס' שעבר את ה-100, אין שום הצדקה שאחרים לא יוכלו להתלונן. וגם כפי שאף ילד לא יודע מאיפה בא התקציב, זה לא מעניין אותו.

לא מעניין אותו.

אז המנגנון חייב להיות לפחות משולב בדבר הזה. במקומות האלה איפה שיש שילוב של ילדים שנעשה את זה, נלמד את הנושא ונחזור. בבקשה.

לגבי הנקודה הזאת. זה מחזיר לנקודה הראשונה, בגלל שאם פותחים את זה ליותר רחב על אחת כמה וכמה נציבות לא יכולה לעשות עבודה, אם מגדילים רק לכפרי נוער זה 15,000 ילדים. אז היום ברווחה שזה 6,500 ילדים פלוס אומנה, תוסיף לזה עוד את ה-15,000, אז הנציבות בכלל תקרוס.

זאת לא החלטה פזיזה. לא נקבל אותה, נחשוב על זה טוב.

ההחלטה משמעותית מאוד.

תודה.

בעיות של ילדים, לא בעיות תקינה.

ברור שהיא משמעותית, אבל זה לא הפך להיות - - -

אז אני רק אומר שחייבים להוסיף לזה תקציב.

כרגע נתמקד בילדי הרווחה. נתחיל.

"
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 56(ט) ו- 68 לחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016, (להלן – החוק) באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות
1.
בתקנות אלה –



"חובת הדיווח" – כמשמעותה בסעיף 368ד לחוק העונשין;"



אנחנו מדברים על חובת דיווח על פגיעה בילד, יש היום חובת דיווח ישירה בעצם לרשויות.


"
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977;



"ממונה על תלונות ילדים", "הממונה על התלונות" – הממונה על התלונות כמשמעותו בחוק;



"תקנות נגישות לשירות" – סימן ב' לפרק ה' לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג–2013."


אנחנו מדברים על סימן שנוגע להנגשת המידע.

"זכות הפניה לממונה על תלונות ילדים
1.
1. כל ילד המושם במסגרת השמה חוץ ביתית"


שוב אנחנו חוזרים לשאלה למה אנחנו מתייחסים.


"
זכאי לפנות לממונה על תלונות ילדים, ולהגיש תלונה באופן עצמאי, מוצנע ובחופשיות וללא חשש מפגיעה כתוצאה מהגשת התלונה; ילד באומנה יהיה זכאי להתלונן כאמור בכל הנוגע לחיי היום-יום שלו באומנה וילד במסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת זכאי להתלונן כאמור בכל הנוגע לשהותו באותה מסגרת."


למעשה הניסוחים שקבועים בחוק, ומהם נלקחו העקרונות על התקנים.

יש הערות עד כאן? אז נמשיך.

"
1. כל ילד המושם במסגרת השמה חוץ ביתית יקבל מהעובד הסוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים, בטרם השמתו, כרטיס הכולל את כל דרכי הפנייה לממונה על התלונות, וכן יקבל ממנו מידע על אפשרויות הפניה לממונה על התלונות ועל אופן הפנייה אליו"

"ועל דרכים נוספות להגשת תלונות".

זה מוזכר כחלק מזכותו של ילד לקבל את המידע לדרכים נוספות להגשת תלונות.

"המידע יימסר לילד בשפה שאותה הילד מבין, ובצורה המתאימה לכשריו המתפתחים ולצרכיו המיוחדים, אם ישנם; אם הילד הוא ילד עם מוגבלות יימסרו הכרטיס והמידע לילד לפי תקנות נגישות לשירות, באופן ההולם את צרכיו המיוחדים; על העובד הסוציאלי שמסר את הכרטיס ואת המידע כאמור, לתעד בתיק המשפחה המתנהל במחלקה את ביצוע הפעולה."

יש לנו פה חובה של העובד הסוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים, דבר שמניח שמישהו שולח את הילד למסגרת, שיש פה תהליך של השמה. מי ששולח את הילד למסגרת הוא עובד סוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים, שזה אומר התייחסות מצומצמת לילדי הרווחה. הם צריכים לקבל את המידע ואת הכרטיס, אבל זה עדיין לא אומר שמי שיוכל להשתמש במנגנון הוא יהיה רק הילד הזה.

יפה. פייר.

יש לנו רק הערה ניסוחית.

יש להם הערה.

בבקשה.

רשום פה גם בסוגריים "ועל דרכים נוספות להגשת תלונות". רשום ברישה שהכרטיס כולל את כל דרכי הפנייה לממונה. אני לא מכיר עוד דרכים נוספות שיש לפנות לממונה שלא היו בכרטיס, אז לא ברורה לי התוספת שהוספה.

אני מייד אמצא את ההוראה בחוק ואתייחס אליה.

הכרטיס זה בטח הקונטקט שלו.

- - - דרכי פנייה.

מעבר לקונטקט אין שום דרך אחרת לפנות?

יש מייל, יש טלפון.

יש ווטאפ ודואר. יש גם דואר.

אני רוצה להפנות לסעיף 13(א) לחוק שאומר: "זכותו של ילד לקבל, בעת ההשמה ובכל שלב של ההשמה והמגורים במשפחת אומנה, מידע על מצבו, צרכיו, הליכים שמתקיימים בעניינו, תכניות הנוגעות אליו" וכו', "וכן על מנגנון בירור תלונות שהוא יכול לפנות אליו, על דרכים נוספות לבירור תלונות ועל זכויותיו לפי חוק זה".

הכוונה גם על פיקוח? הכוונה לפיקוח, לאו דווקא לממונה.

למשל.

זה יכול להיות לפיקוח, זה יכול להיות לגורמים אחרים. כיוון שאנחנו מדברים פה על מידע אז צריך להגיד לו: יש לך מנגנון תלונות.

אבל זה לא יהיה בכרטיס. שזה יהיה ברור שזה באמירה שחוץ מלמנגנון בירור תלונות, הוא יכול לפנות גם לפיקוח, גם לעו"ס מחלקה, זו הכוונה.

נכון, זה מידע שרוצים מכיוון שאנחנו מסבירים עכשיו.

נגיע לכרטיס ונדבר. הכרטיס לדעתי הוא לא דבר מוצלח במיוחד.

זהו, זה הכרטיס, כרגע מדברים עליו.

אז אני חייב להגיד לכם, בדקנו את הכרטיס, הכרטיס נראה לי לא מושלם. הוא גם כלי, ואני לא רואה ילד מחזיק כרטיס כזה לאורך זמן. גם החומר שלו וגם הגודל שלו וגם הכבוד של הכרטיס לא נראה הכי מכובד שבעולם.

יש כבר כרטיס כזה?

כן, יש פה דוגמה. הוצאתי רק את הכרטיס של המלון שבמקרה אני מתאכסן בו, ואמרתי שאפילו את זה לא נתתם. נתתם להם כרטיס שהוא כבר לא בשימוש, הסגנון, החומר, מה שהוא כולל. מה שחשוב שהוא מודפס לא טוב. אני חושב שצריך לעשות עבודה רצינית בזה.

עולה כסף.

לעשות עבודה שלילד יהיה כבוד להיות עם הכרטיס בכיס או בארון שלו.

תעשו כזה מגנטי, פלסטיק.

מה זה מגנטי? את יודעת - - -

זה ממש כרטיס לא מוצלח. כדאי שנבדוק טוב. אני באמת אומר את זה מפני שבהתייעצות הקודמת בינינו עם היועצת המשפטית כשראינו את זה הייתי בהלם. אני אומר לכם בשיא הכנות. אני זוכר כרטיס של יתום במרוקו. זה היה סופר כבוד להסתובב עם כרטיס יתום במרוקו בגיל צעיר מאוד, היה כתוב 75% הנחה לרכבת. אה, ככה, הדפסה מדהימה. זה היה מדהים. כשהיינו שמים את זה הייתי מוציא את זה לאחרים, לחברים, הייתי בשתי דרגות זכות מעליהם, למרות התוכן. אז פה אתם נותנים כרטיס שהוא מה זה עלוב. סליחה, מי שראה את זה, זה כרטיס? יש לו סיכוי להחזיק מעמד יותר משעה? הוא אפילו לא אטום למים, לכיס.

שיעשו כזה כמו של ביטוח לאומי.

זה ממש לא חכם. אז בסדר, יש איזה חיפוש שזה ייראה קצת ילדותי, לא חייב להיות ילדותי. חייב להיות אפקטיבי. תתייחסו לילדים האלה בלי פטרנליזם מיותר. אז תנתחו בבקשה. לי הייתה זכות ללמוד את זה לפני כמה ימים ומאז אני חושב על הכרטיס, ולכן אמרתי שתעשו משהו קצת יותר מכובד מחומר חכם, שאפשר להחזיק אותו ולשמור עליו. אם זה הכרטיס אז אני מבקש שהנושא הזה ייבדק מחדש ותביאו הצעה קונקרטית.

ברשותך, הנושא של הכרטיס זה גם משהו שנדון גם עם ילדים בתוך פנימיות וגם עם ילדים בתוך אומנה. אני לא מתווכחת על העובדה שיש משהו ארכאי בכרטיס הזה. אני רוצה להזכיר שהנציבות מוציאה דברים ללא תקציב כי אין תקציב.

עשי לי טובה יש לי, יש לי בקשה.

אז שהמשרד ימצא לזה תקציב.

יש לי תקציב כחבר כנסת שאני לא משתמש כי אני לא עושה שום מסיבות פרטיות ושטויות כאלה על חשבון התקציב. אני מעמיד לך את התקציב. תעבירי לי, אני אדפיס לך מה שאת רוצה.

אוקיי, אם זאת אפשרות אז אני מוכנה - - -

יש לך את היועץ שלי, בבקשה, אני אעמוד בפני כל ביקורת של המדינה עליי.

אין בעיה.

אני משתתפת בעניין.

הנושא של הכרטיס – כי זה יותר חשוב כרגע מאיך שהוא מופיע – נבחן על-ידי שיחות עם ילדים בתוך פנימיות וגם עם ילדים בתוך אומנה.

בסדר.

הנושא של מגנטים, למשל, ירד מהפרק כי אין - - -

לא אכנס עכשיו לפרטים, please, סומכים עלייך.

כרטיס פלסטיק שיהיה עמיד. זה לא יהיה עמיד, רק פלסטיק.

אוקיי.

תנתחו את זה, תיקחי בחשבון את ההערות.

על זה אני לא מתווכחת, חוץ מהאפשרות שאם יהיו אמצעים אז הכול ייעשה.

אם זה אפשרי מבחינה משפטית אני מוכנה להשתתף.

אני בודקת.

אני מוכנה להשתתף עם אלי, יש לי עוד איזה 80,000 שקל.

יותר, יותר.

יותר.

את קמצנית יותר ממני.

לא, באמת, חבל, זה חוזר לאוצר בכל מקרה עוד כמה ימים, אז קחו את הכסף ותעשו בו משהו מועיל.

תחשבו טוב, זה כרטיס שילד צריך להיות גאה להחזיק בו, שיהיה שימושי בשביל המטרות שבשבילו הוצאתם אותו. תתייעצו עם הבוגרים, זה נפלא. הנה, הבוגרים פה. ואני חושב שזה בהחלט יכול להיות דבר שהילדים יהיו גאים להחזיק בו.

אני רוצה להגיד משהו.

בבקשה, גב'.

אני לא חושבת שזה כרטיס שצריך לצאת ולהתגאות ולהסתכל עליו כמו איזה רב-קו.

אני לא פותח דיון על זה, תשבו ביניכם ותחליטו, תביאו כרטיס. לדעתי כן להיות גאה בו, למה לא? למה?

כי זה אמור להיות מקום אינטימי בסופו של דבר.

אינטימי לעצמו לא יכול להיראות מכובד?

הקשר הזה אמור ליצור לילד מקום שהוא יכול להרגיש בו בטוח.

שמת לב איך אפשר לקרוא? ראית את הכרטיס?

ראיתי את הכרטיס. הוצאנו אותו בלי דרכים בתחילת שנה כדי שיהיה משהו קיים.

יש לי ביקורת גם מבחינה דידקטית וגם מבחינה פרסומית, אז תבדקו את הכרטיס.

נשפר אותו.

בבקשה.

לי לא ברור, ואשמח שיאירו את העיניים שלי, מאיזה גיל נותנים את הכרטיס הזה? כי התקנות פה מדברות על ילד, מאיזה גיל? ממתי את מתחילה לתת את הכרטיס?

כל ילד שמושם באומנה מקבל כרטיס.

זה שיקול דעת של עו"ס המחלקה.

ילד בן ארבע, בן חמש שמתעללים בו, וראיתי לא מעט דברים כאלה, איך תיתני לו כרטיס?

לא היית בהתחלה כשדיברנו על מאיפה באות התלונות, אז יש גם מהאומנה וגם ממוסדות פנימייה.

בעצם השאלה היא לא הכרטיס כל כך כמו בעצם איך באמת ילד מאוד מאוד צעיר יכול ליצור קשר ולהתלונן.

מאיזה גיל?

לתת כרטיס אפשר לתת לילד בכל גיל, אבל השאלה היא לא הכרטיס אלא מאיזה גיל הילד יכול באמת לפנות בצורה אפקטיבית. בדוח נאמר שאצל ילדי אומנה היו ארבע תלונות של ילדים מתחת לגיל שש.

נכון.

זה אומנם מיעוט, אבל הם הצליחו לפנות באמצעות ידיד קרוב, באמצעות אדם קרוב.

הנה, התנועה הזאת של בוגרי הפנימיות יכולה להימשך, זה יכול להיות אחד התפקידים הנפלאים שלכם.

בגדול צריך לחייב מגיל x.

לגמרי.

כל ילדי האומנה וכל ילדי הפנימיות רשאים לקבל כרטיס, אחר כך נדבר על השימוש. בבקשה.

באמת בהמשך לאמירה של עורכת הדין אולי צריך לשנות את הנוסח פה ולא להגיד כל ילד המושם במסגרת, אלא ילד מגיל מסוים. כי כרגע התקנה מחייבת את העו"ס לתת לכל ילד את הכרטיס.

כל ילד.

כל ילד.

מה הבעיה שייתנו לכל ילד?

מה הבעיה לתת לכל ילד?

איך יתנו לילד – לא כל – צריך להגדיר, אם תינוק או ילד בן שנתיים יוצא, את מי העו"ס - - -

זה לא מפריע.

זה מה שמפריע לכם? שיהיה כרטיס - - -

אבל אם כבר עושים אז בואו נדייק.

- - -

אני לא פותח את הנושא לדיון. גב'.

אני חושבת שכל הנושא של הכרטיס בעצם מדבר על כל הנושא של ההטמעה של הנציבות. דיברו פה על תקינה של הנציבות עצמה. בעצם צריך לדבר ולראות איך לוקחים את הנציבות עצמה ומטמיעים אותה כדי שתגיע לכל ילד וילד, ואם לא רק על-ידי כרטיס אז על-ידי רעיונות נוספים.

מסכים.

הנציבות פועלת כבר שנה, אבל חייבים לפחות לתקופה הקרובה תקינה נוספת, כוח אדם נוסף שיכנס להטמעה של הנציבות.

כמה פעמים בדקה תגידו כוח אדם נוסף?

אני מתנצלת.

אז קודם כול בואו נגדיר את התפקידים, זה גם יעזור לנו לשכנע להשיג כוח אדם. אבל ההערה שלך היא מרכזית, איך באמת הנציבות מביאה לידיעת הילד את הזכויות שלו, האם באספות המוניות או בשיחות אישיות באמצעות העובדים הסוציאליים, באמצעות המנהל של המערכת? באמצעות לא יודע מה. אז זאת בעיה שאני מסכים איתה. אחר כך תשאירו את בעיית כוח האדם לזמן אחר בינתיים. בבקשה.

חשבנו להכניס גם בתקנות חובת תדרוך של העובדים הסוציאליים בדיוק בנושא הזה איך בעצם לידע את אותם ילדים, וכמובן בהתאמת הגיל, בהמשך לדיון על הכרטיס.

יפה, צודקת. אני חושב שזה מאוד נכון. זה לא רק עובדים סוציאליים, זה כל המערכת שסובבת.

כל מי שבא במגע עם אותם ילדים צריך לעשות הדרכות.

גם משפחות האומנה צריכות לדעת שיש יחידה כזאת.

צריך להכניס את זה כהדרכות ולעשות את זה בשביל חובת היידוע.

אז לא רק עובדים סוציאליים. אם זה לא רק עובדים סוציאליים אני בעד. באמת את צודקת, צריך להדריך את כולם שידעו שיש מערכת כזאת.

השאלה, חובת התדרוך זה כמו כל תדרוך של עובדים סוציאליים. השאלה אם צריך לכתוב את זה.

כמו כל עבודה סוציאלית. זאת העבודה שלהם, אנחנו לא כותבים לכל דבר לעובד סוציאלי איך לעבוד.

אל תתחיל איתי בזה, כי אני אגיד לך שאחד הדברים שגילינו בדוח העוני זה שעובדים סוציאליים לא למדו על העוני אפילו פרק אחד באף אחד מבתי הספר לעבודה סוציאלית. עכשיו אומרים: מה, באמת לא עשינו את זה? כן, לא עשו את זה.

אני יודע.

אז עדיף להגיד את זה פעמיים מאשר לא להגיד בכלל.

אבל, נועם, יש הרבה מאוד עובדים סוציאליים שנמצאים במערכת שנים רבות, יכול לקרות מצב, תסכים איתי, שהם לא שמעו על הנציבות. אז בהדרכה תעדכנו אותם שהדבר הזה קיים.

לא צריך - - - אם לא שמעו.

עוד לא.

סליחה, אבל לא צריך לרשום את זה בתקנות, כי אז זה יכול ליצור - - - גם לגבי דברים אחרים.

כמו מה?

שהנציבות תדריך.

אנחנו משאירים משימות לנציבה בלי לכתוב בתקנות. עוד מישהו רוצה הערה?

בהמשך למה שאמרתי, אנחנו דווקא כן חושבים שצריך לכתוב את זה בתקנות בהמשך לסעיף 12 לפרסום. זה משהו שהוא חובה כי אחרת זה פשוט לא ייעשה. הוא לא חייב להיות מיוחד לעובדים סוציאליים.

עוד לא הגענו לשם.

עדיין לא הגענו.

כשנגיע לשם, please, בואו לא נקפוץ, בואו נמשיך בשיטתיות מסוימת. ההערות אמורות להיות ביחס למה שקראנו. נמשיך, חבל על הזמן.

"
(ג) בנוסף לאמור בתקנת משנה (ב) –




1. מנחה אומנה יסביר לילד באומנה בסמוך להשמה ולא יאוחר משלושה חודשים מעת תחילת ההשמה על זכותו להגיש תלונה באופן עצמאי, מוצנע ובחופשיות, בכל עת לגבי כל הנוגע לחיי היום-יום שלו באומנה ואת הדרכים להגשת התלונה; המידע יימסר לילד בשפה שאותה הילד מבין, ובצורה המתאימה לכשריו המתפתחים ולצרכיו המיוחדים, אם ישנם; נוסף על כך, מנחה האומנה ימסור לילד הסבר כאמור אחת לשלושה חודשים לפחות, במהלך שהותו באומנה; מנחה האומנה יוודא בכל המועדים האמורים כי ברשות הילד יש כרטיס כאמור בתקנת משנה (ב) וכי נגישים לילד אמצעים ליצירת קשר עם הממונה על תלונות ילדים תוך שמירה על הפרטיות וכן ידאג ללמד את הילד על אופן ההפעלה של כל אמצעי כאמור;"

למה שלושה חודשים? "לא יאוחר משלושה חודשים".

לפחות.

אני חושב שזה מועד מספיק כדי שייערכו, בלי לדבר עוד פעם על כוח האדם.

חברת הכנסת אלהרר, כי זה מתקשר עם סעיף 36(ג) שרשום: "בתוך שלושה חודשים מיום הגעת הילד למשפחת האומנה, על מנחה האומנה" – "לבצע הערכה ראשונית של מצב הילד" – "בהתבסס על עיקרי תכנית הטיפול" העיקרית.

התקבלה לגבי ילד החלטה בוועדת תכנון טיפול, נכון? מישהו מעדכן אותו שהוא הולך או שפשוט מזיזים אותו כמו גרביים?

זה במחלקה.

יפה.

זה בסעיף (ב).

כשמעדכנים אותו כשהוא הולך לפנימייה סלש אומנה אי-אפשר להגיד לו כבר בעת הזאת?

שם אומרים לו.

זה נמצא ב-(ב): "כל ילד המושם" – "יקבל מהעובד הסוציאלי" – "בטרם השמתו". ועכשיו אנחנו אומרים בנוסף.

ובמועד, בסמוך לכניסה.

אה, זה על מנחה האומנה. בסדר.

זה בנוסף.

עוד הערות? בבקשה, גב'. מה שלום "אור שלום"? מזמן לא שמענו, זה סימן טוב, לא?

הכול טוב, תודה. אני מוטרדת מהחלק הזה של הארכה של שלושה חודשים שמנחה האומנה צריך לדבר עם הילד על הנושא של המנגנון. למנחה האומנה יש כל כך הרבה נושאים שבהם הוא צריך להתעסק עם הילד, הנושא של הסדרי ראייה והשתלבות.

מה הכוונה שלך? לא לדבר איתו על זה?

בוודאי שכן. אני רק חושבת שאי-אפשר לשים את כל הנושא של הטמעת המנגנון - - -

זה א-ב של התפקיד של המנחה.

לא הבנתי. מה יעשה מנחה האומנה?

לא הבנתי את ההערה שלך.

אני מרגישה שמושמים פה המון המון דברים על מנחה האומנה.

אז שלא יהיה מנחה אומנה.

סליחה?

אמיתי אני אומרת לך, אז שלא יהיה מנחה אומנה אם הוא לא מסוגל לעמוד בדבר הקטן הזה במסגרת שיחה. אני הייתי מחייבת שכל שיחה הוא יגיד את זה. ואני מאוד מקווה שהוא לא רואה את הילד רק אחת לשלושה חודשים.

הוא רואה את הילד לפחות אחת לחודש, והלוואי שהוא היה יכול לראות את הילד הרבה יותר.

לא מקבלים את ההערה שלך, גב', עם כל הכבוד.

בסדר, אני רק אומרת את זה בשביל - - -

אל תנסו להקטין את התפקיד של המנחה.

אני לא מנסה להקטין, להפך, אני רק - - -

אני לא מאמינה שזה נאמר.

אז שהראש שלו יגדל בהתאם למה שיהיה לו למסור.

אני חושבת שלא הובנתי נכון.

לא הובנת, אז בואו נעבור הלאה. לא נורא, לא נתווכח על זה הרבה.

אני יכולה לנסות מזווית אחרת בבקשה?

בבקשה.

אני מצטרפת לנושא של הפרסום. ילדים באומנה מוקפים בעוד המון המון שגרירים, יש את מסגרות החינוך, יש אנשים בקהילה. אני חושבת שיש עוד דרכים לפרסם את הנושא של המנגנון. המנגנון מאוד משמעותי בעיני. אני לא מזלזלת בתפקיד מנחה האומנה, ההפך, מנחה האומנה עושים עבודה מאוד מאוד משמעותית בתנאים מאוד מורכבים וקשים. בנינו את המנגנון הזה סביב חוק האומנה, ובסופו של דבר הרבה יותר ילדים בפנימיות מנצלים אותו. צריך להבין שהנושא של בכלל להחזיק מערך אומנה הוא מאוד סבוך ומורכב.

זה קצת מדאיג.

זה קצת מדאיג.

זה מדאיג מאוד.

אז מה את רוצה? את רוצה לפתוח דיון על האומנה, שכדאי לעשות את זה?

אני לא מאמינה שאני שומעת את הדבר הזה.

מנחה האומנה הוא - - - האישי של הילד.

אני רוצה ש – טוב, חבל.

עדיף שהילד יישאר בבית, אני אומר לך.

עדיף היה שהדברים לא היו נאמרים.

אני חושבת שלא הובנתי נכון. חבל.

אל תשפטו אחד את השני, בבקשה. בבקשה, גב', נציגת "ילדים בסיכוי".

אני אגיד שזה כל כך חשוב שמנחה האומנה יגיד לילד את זה. כדי ליצור לו סביבה חיובית להגיד: גם אם משהו לא בסדר אנחנו מקבלים אותך ורוצים להיות פה בשבילך, והמטרה שלי לדאוג לך שיהיה לך מקום לדבר, ולא רק לשמוע שהדבר הזה קיים.

פחות משלושה חודשים.

תזמינו אותה לשיחה ב"אור שלום", היא תגיד לכם מה זה. בבקשה. נעה, את רוצה?

את אומרת שבעצם חלק מתפקידי מנחה אומנה להגיד לילד: אם רע לך ואתה לא יכול - - -

הרי לא המטרה היא שיבוא ויפקח שהתהליך שהוא עובר עם משפחת האומנה הוא סביר ובסדר ויש לו כרית ויש לו אוכל, אלא גם לדאוג למצב הנפשי שלו ולמקום הניטרלי. להגיד שאם יש משהו לא בסדר - -

ברור. מה התפקיד שלהם? לבוא לסמן "וי"?

- - עדיין הוא ימשיך להיות אצל המשפחה הזאת, אבל יש דרך נכונה לגשר על התהליך הזה, ומנחה האומנה צריך להיות שם עבור הילד ולראות את מה שנמצא מחוץ לעיניים שלו.

אני רק רוצה לשאול, יש אפשרות שהגשת התלונה היא או על-ידי הילד או על-ידי - -

ידיד קרוב.

- - ידיד קרוב או אפוטרופוס לדין או מה שאמרו. אבל למי בעצם מתייחס הידיד הקרוב? מנחה האומנה, אני מניחה שהוא ייחשב כידיד קרוב. הוא לא ייחשב? אני לא יודעת איך אתם מתייחסים אליו.

כן, למה לא?

זה פתוח.

זה פתוח, זה נשאר פתוח גם בחוק.

- - -

אבל אם מותר לי להגיד דבר שלא כלול בחוק. ידיד זה מישהו שלא שייך למנגנון. אני שומע פעם ראשונה על הקבוצה של נוער בסיכוי, והבוגרים של הפנימיות, אלה ידידים אמיתיים בעיני. לאלה צריך למצוא איזה מעמד יום אפילו אחד. אז אם יש התארגנות בהתאם – למה אני יכול להיכנס לאפליקציה של משרד התחבורה ולהיות ידיד המשטרה ולהתחיל להלשין? אני לא ממליץ על זה, אני שונא הלשנה. הייתי שלוש שנים בשוויץ ראיתי מה זה להיות מלשין בטבע של האדם, זה נורא לראות את זה. אז מציע שלא. אבל אם יש ארגון כזה, והוא יקבל מעמד של ארגון מועדף, ונגדיר אותו בחוק מי זה הידיד. בעיני הוא לא צריך להיות איש המנגנון, אלא מישהו מבחוץ שיכול לבוא לראות. כי אם זה המנגנון אז לא עשינו כלום.

הידיד קרוב זה פתוח. העמימות משרתת אותו.

- - -

צריך להשאיר את זה.

אני לא מדבר על קרוב, אני מדבר על ידיד שיכול להיות. אני מציע שהיות שכרגע זה לא הנושא של התקנות, ובחוק יש - - -

זה כתוב בחוק. בחוק כתוב ידיד קרוב, ובאמת השארנו את זה גם עמום אם זה מישהו שהילד סומך עליו.

אבל בלי מעמד. למה לא בשיטתיות?

שיש לו סמכות להגיש בשם הילד.

צריך לעשות את זה בשיטתיות מסוימת, כי המקרה הגרוע ייפול על היוצא דופן. הילד שחס וחלילה יסבול זה הילד שאין לו לא ידיד ולא סבתא.

אדוני, בתוך התהליך כשהסתבר החוסר התקציבי והיכולת של סימונה להעמיד, וקבוצת הבוגרים שלנו – אני כעמותה הצעתי שאנחנו מוכנים לקחת חלק בתוך התהליך הזה, כולל מימוני, כולל לרתום צעירים.

נפלא.

ואמרו לנו שמבחינה משפטית זה לא ניתן בגלל שאנחנו עמותה חיצונית וזה תהליך וזה מורכב.

יש פה יועצים משפטיים. תשאיר למשפטנים.

אני עדיין מעמיד את ההצעה הזאת שלנו בתוקף.

אבל אתה קצת בניגוד עניינים כי אתה גם מתוקצב מפנימיות ואנחנו אמורים להיות - - -

בסדר. הבוגרים הם דברים נפרדים.

מה הבעיה בידיד קרוב? זו הגדרה נורא רחבה.

אתם יודעים מי העיתון המשפיע ביותר בצרפת? לעיתון שמשפיע הכי הרבה בצרפת יש ארבעה עמודים, "לוקנאר אנשאנה", העיתון עם הבדיחות הכי טובות, אבל הוא המלשין והמביא למדינה את הידע הכי רציני בנושא שחיתות. אז אנשים מבחוץ יכולים להביא ולהתמודד באופן אמיתי עם בעיות קיימות אצל הילד, וזה דבר שאמור – שלום, חברי.

בוקר טוב. יש פה קואליציה מהנגב.

בוקר טוב.

זה נכון. ברוכים הבאים, בכל מקרה.

כל אדם, שכן, כל אדם, גם עובר אורח.

בגלל זה עדיף להשאיר את זה עמום.

בשביל זה עדיף להשאיר.

כן, לטובת הילד.

אבל ידיד קרוב זאת הגדרה רחבה שאנחנו מכירים מהקשרים חוקיים אחרים, והכוונה הייתה להשאיר את זה פתוח ככל הניתן.

זה לא סותר את מנחה האומנה. מנחה האומנה יכול להיות לצורך העניין גם ידיד קרוב.

נכון.

כן, אבל גם השכן וגם מישהו אחר, חבר של הילד.

תדעו שזה נושא שניתן ללבן בהזדמנות זו או אחרת בהנחיית הנציבה.

אגיד שמנחי אומנה כבר הגישו תלונות וזה היה בהחלט לעזר עבור הילדים שהיו באומנה.

טוב מאוד, אני בטוח.

מהמם.

לא ראינו באף מנחה ובאף פקיד ובאף עובד מדינה אויב הילד. לא ראינו את זה. בבקשה.

ראשית, אנחנו מצטרפים, הוועדה לזכויות הילד והלשכה מצטרפת, למה שחברת הכנסת קארין אלהרר אמרה עכשיו, שעדיף כמו במשטרה כשאומרים את הזכויות של הבן אדם, שמנחה אומנה יגיד בכל שיחה: תדע שיש לך אופציה כך וכך. ממש בכל שיחה, להפוך את זה לרוטינה.

אבל מה שמטריד אותי בסעיף הקטן שקראנו עכשיו זה שהתקנה יוצאת מתוך הנחה שילד האומנה, כל ילדי האומנה מסודרים ויחזיקו את הכרטיס בצורה נאותה ולא יהיו מפוזרים ולא ישכחו אותו. יש ילדים שסובלים מבעיות של קשב וריכוז, יש ילדים לא מאורגנים, יש ילדים שמאבדים את הכרטיסים. אלו ילדים. צריך לנהוג בחמלה.

אבל יש התייחסות לזה, פשוט שהוא יוודא שיש לו את הכרטיס.

אבל ההתייחסות היא כאילו שאנחנו במשטר צבאי, יש לו כרטיס, לוודא שהכרטיס איתו.

קיבלנו את ההערה, ויש התייחסות. בואו נמשיך. עוד מישהו?

הרעיון הוא שאם אין לו אז שייתנו לו חדש. אמרנו שאם אין לו שיקנו לו אחד חדש.

אם כל נקודה – אני מבין שהנושא קרוב ללבכם, אבל בואו לא נעשה מכל נקודה - - -

אבל בחוק זה פעם בשלושה חודשים בפרק הזה.

אלו הרי דרישות מינימום. הרי את לא אומרת למנחה האומנה פה בדיוק איך להתייחס. אומרים שלפחות לאחת לשלושה חודשים תזכיר את הדבר הזה.

כן, אבל מאוד מטרידה ההערה של נציגת "אור שלום", אני אומרת לך את האמת.

בסדר, אז אמרנו שלא אימצנו אותה.

אסביר אותה אחר כך, אני לא הובנתי נכון. אני רק רוצה להגיד שלא הובנתי נכון.

לא הובנת נכון אז אין הערה, לא הלכנו עם זה לרבנות. בואו נמשיך.

"

1. לילד המושם במסגרת השמה חוץ ביתית שאינה אומנה"



אנחנו מדברים על כל המסגרות האחרות.


"

ידאג העובד הסוציאלי של המסגרת להראות, בעת קליטתו למסגרת - - "


להראות לילד בעת קליטתו למסגרת.


"
- -
היכן נמצאים האמצעים ליצירת קשר עם הממונה על תלונות ילדים וכן ידאג ללמד את הילד על אופן ההפעלה של כל אמצעי כאמור; כמו כן יסביר עובד סוציאלי של המסגרת לילד, בסמוך להשמה ולא יאוחר משלושה חודשים מעת תחילת ההשמה, על זכותו להגיש תלונה באופן עצמאי, מוצנע ובחופשיות, בכל עת ולגבי כל דבר הנוגע לשהותו באותה מסגרת ואת הדרכים להגשת התלונה; המידע יימסר לילד בשפה שאותה הילד מבין, ובצורה המתאימה לכשריו המתפתחים ולצרכיו המיוחדים, אם ישנם; נוסף על כך, העובד הסוציאלי של המסגרת ימסור לילד הסבר כאמור אחת לחצי שנה לפחות, במהלך שהותו במסגרת; העובד הסוציאלי יוודא בכל המועדים האמורים כי ברשות הילד יש כרטיס כאמור בתקנת משנה (ב) וכי נגישים לילד אמצעים ליצירת קשר עם הממונה על תלונות ילדים;"

אני מבקשת שיהיה במקום ניכר לעין, על איזשהו לוח - - -

זה מופיע בהמשך.

איפה זה מופיע?

בהמשך.

בהמשך? אוקיי. מעולה.

צריך להזכיר שלילד בפנימייה מראים את הדברים גם בעת הקליטה עצמה, לא רק בתוך שלושה חודשים מיום שהוא נקלט במסגרת.

"חובת התקנת מכשיר טלפון ופרסום פרטי הממונה על התלונות
1.
0. מנהל מסגרת השמה חוץ ביתית שאינה אומנה, אחראי לכך שבמקום ציבורי ומוצנע במסגרת יותקן מכשיר טלפון הנגיש לילדים הנמצאים במסגרת, שממנו ניתן יהיה לבצע שיחות יוצאות למספר הטלפון של הממונה על תלונות ילדים, ללא צורך באישור מראש לשימוש במכשיר לצורך כך; נוסף על האמור בכל דין חל איסור על המסגרת" - - -

הטלפון הזה יהיה רק לממונה על התלונות או שיהיה טלפון פתוח?

אחד הדברים שהמנהלים העלו זה שהם לא תמיד מאפשרים קו פתוח.

לא, את לא הבנת.

קו פתוח לנציבות.

רק לנציבות.

רק לנציבות.

חשוב להדגיש את זה.

יש פנימיות שמאפשרות קו פתוח והן לא דואגות מזה שילדים מתקשרים. אבל ברור שצריך להיות קו שילדים יכולים להתקשר ללא טלכרט, ללא שום דבר, אלא בלחיצת כפתור להגיע לנציבות.

יש עוד טלכרט?

מתברר שיש.

פנימיית "אהבה" עשתה את זה כבר.

אל תכתבו טלכרט, הם לא יבינו את זה.

ומה שקורה, לרוב בדרך כלל זה שילד מבקש קו חוץ ואז מביאים לו.

זה ליד האסימון בטח.

אני מבינה שהסיפה פה נכתבה בשביל - - -

להדגיש.

זה חשוב.

להדגשה, למרות שקצת קשה לי לקרוא את זה כי יש איסורים כאלה חמורים על האזנות סתר וכו', אבל בכל מקרה.

נכון.

"
נוסף על האמור בכל דין חל איסור על המסגרת להאזין או להקליט את השיחות לממונה על התלונות כאמור; אין באמור בתקנת משנה זו לגרוע מילד מזכותו של ילד לעשות שימוש במכשיר טלפון השייך לו או מכשיר טלפון אחר ומאיסור האזנה או הקלטה לפי כל דין."

זה כולל גם עיון בווטסאפים שלו? כולל גם עיון באס-אם-אסים שלו?

מבחינת עיון של המסגרת?

כן.

אסור.

אני חושבת שבוודאי שזה אסור.

זאת השאלה, כי היום לדעתי זה הרבה יותר משמעותי, ולכן יכול להיות שצריך להוסיף דבר כזה חוץ מאיסור האזנה גם איסור כניסה - - -

האזנה כולל גם לווטסאפ, לא?

זה מה שאני שואל.

האזנה, אני לא יודעת אם זה כולל גם ווטסאפ, אבל אולי אפשר לשאול את משרד המשפטים, אולי הוא יודע.

ווטסאפ היום זה הכלי.

חייבים, ווטסאפ היום זה השגרה.

אבל זה לא קשור לקשר עם הנציבות, זה בכלל קשור לפרטיות של הילד.

- - -

לכן ההתלבטות האם להיכנס לסוגיה הזאת כאן לצורך הנושא של קו הטלפון.

יכול להיות שמושג ההאזנה כולל הכול אז מאה אחוז. אבל לדעתי היום אם רוצים האזנה לילדים חייבים לכלול גם את האיסור על פרטיות הווטסאפ שלו.

אבל מצד שני אתם יודעים מי יכול לסכן ילדים ולהשתמש באיסור הזה כדי לפגוע בילד.

יש הבדל בין האזנה שבחוק האזנות סתר לבין הפנימייה.

- - -

אני רוצה לומר עוד נקודה. למיטב הבנתי, אולי לא קראתי עד הסוף, השיחות המדוברות הן בעיקר למסגרות, זאת אומרת למוסדות. אני מנסה לחשוב על ילד באומנה שבתור עונש, וזה קורה במשפחות, כעונש לוקחים לו את הפלאפון: לא תקבל פלאפון שבוע, ואז איך אנחנו עדיין דואגים שהוא יוכל להתלונן אם בא לו?

אינטרנט. יש דרכים חלופיות לטלפון.

בסדר. Just saying שזה יכול להיות במערך הענישה.

מה עושה ילד שלא באומנה - - -

למדינה אין אחריות עליו.

הוא נמצא גם במסגרת חינוכית שהוא יכול דרך ידיד קרוב. יש כל מיני דרכים.

הוא יכול לקחת פלאפון של חבר בבית ספר.

לכן גם מנחה האומנה כל כך חשוב כי זה מישהו שבא - - - פרטיות.

עזבי, אני עדיין בטראומה, אל תדברי איתי על זה.

ממה את בטראומה?

הנציגה של "אור שלום" אומרת: אנחנו לא רוצים לדבר על זה כל שלושה חודשים, זאת מעמסה גדולה מדיי.

אפשר להתקדם? בואו נתקדם. הבטחתי לך לדבר בסוף הסעיף, את רוצה?

רציתי לשאול לגבי מעבר על התקנות.

מי זאת?

חברים חדשים שבאו. אתה יודע מה זאת עמותת "מקום"?

עמותה מעולה.

עמותה קטנה.

קטנה וטובה.

אז אני חייב לחזור לעבודה, לא לאבד את הקשר עם הידע.

של מוזס, לא?

של מי? של גב' מוזס?

לא, זאת עמותה פרטית.

תעשי פרסומת לעצמך.

זאת עמותה של מנכ"לית בשם איריס זלכה, יש לנו דירות ברמת גן.

אה, מהממת.

דרישת שלום.

השם שלה יותר מוכר מהשם של העמותה. לעניינו, כל הגורמים שמצוינים בתקנות שמסבירים לילד על הקיום של הנציבות ועל דרכי התלונה, זה מנחה אומנה, אלו עובדים סוציאליים – איך אנחנו גורמים לילד להבין שהוא יכול להתלונן גם על הגורמים האלה? כי מבחינתו בשנייה שרק העובד הסוציאלי מזכיר לו שיש את המנגנון אז הוא מרגיש שזה חלק מהמערכת שהוא לא יכול להתלונן עליה, והנציבות אמורה להיות מחוץ למערכת. איך אנחנו מכניסים בתקנות גורמים אחרים שמדברים על הנציבות?

שאלה מעולה.

יש פתרון.

אולי בכרטיס אתם יכולים לכתוב את הדברים האלה, לפחות לילדים שקוראים?

פתרונות יש לנו. היכולת היישומית היא אם יהיה את הצוות של הסמך המקצועי, שייבנה מבוגרי פנימיות, שהתפקיד שלהם יהיה לסייר ולשווק, אם יהיה פרסום. דרך אגב, אישרו לנו תקציב של 300,000 לפרסום השנה. כל הדברים האלה הן הערות חשובות שצריכות להיכנס לתוך הפרסום, והאמירה היא שעל כל דבר שמפריע לך אתה יכול להתלונן. זה עוד ועוד, זה מה שנקרא נדבך על גבי נדבך. ועדיין אני חושבת גם מקצועית שלא צריך לבטל לגמרי את הכוחות בתוך הפנימייה. צריך למצוא את האיזון לזה שהילד ידע שיש לו כתובת חיצונית.

אתם שמים יותר מדיי דגש על הפנימייה, חברים. אני מפחדת יותר מהאומנה.

ואם יש כתובת פנימית טובה, אז גם הכתובת הפנימית צריכה להישאר טובה אם היא טובה.

הכוונה שלי שאם התלונה היא כלפי העובד הסוציאלי - -

נכון.

- - והוא זה שאומר על הנציבות, יש פה איזשהו - - -

לכן סברנו שהתלונה לא צריכה להיות דרך העובדים הסוציאליים, שזאת גם איזושהי הצעה שהייתה בעבר, והורדנו אותה. שהיא לא תהיה דרך עובד סוציאלי או דרך איש צוות.

אני חושב על דבר שנראה לי טריוויאלי להגיד אותו, אבל אני אומר. זה תפקידכם להביא לידיעת העמותות שתומכות בפעילות הזאת להוות גורם מפיץ.

יש לנו מתנדבת בעמותת "מקום" שכבר עברה את כל תהליכי הקליטה.

בסדר, לא רק היא, אני חושב על אלה שפעם התנדבתי שם.

לצערי הרב, הקושי להיכנס לפנימייה - - -

אני לא יודעת כמה זה – 300,000 זה הרבה כסף?

זה גם תפקיד הפיקוח.

מה זה הקושי להיכנס לפנימייה? למה את מציינת את זה? תספרי.

זה מורכב קצת.

לך זה מורכב?

לא. מדובר בחבר'ה צעירים שבמקרה הזה שדכנו אותם לפנימייה, ומסתבר שיש שם הרבה מאוד מורכבויות.

את מדברת על מה? על המתנדבות? על המתנדבים?

כן. המתנדבים הצעירים שיכולים להיחשף לדברים שיהיה להם קשה להתמודד איתם, כולל התנגדויות מצד צוות, התנגדויות מאוד מאוד קשות. ואז צריך לבוא מישהו שיותר דומה לי ולדומה מאשר – לא תמיד זה עובד.

אז איך תפתרו את זה? מה המחשבה? מה לעשות?

קודם כול אגיד את זה ככה, אני חושבת שצריך להביא את החבר'ה האלה שיהיו סמך מקצועי, שאפשר יהיה להביא אותם להכשרות. החבר'ה האלה צריכים גם להחזיק את עצמם, לעבוד, אין להם את כל הזמן שבעולם בשביל להתנדב. אז אם אתה רוצה שהם יהיו פנויים להכשרה, שזה יהיה חלק מהעבודה שלהם, שהם באים, הם מקבלים הכשרה, הם יקבלו את הביטחון הנדרש.

זאת לא עבודה שלהם, זאת ההתנדבות שלהם. זה לא ה"פול טיים ג'וב".

בשביל להתנדב - - -

סימונה, את יודעת שאני הכי בעד שבוגרים ובוגרות יהיו חלק מהתהליך, אבל אני חייבת לומר שאני לא בטוחה שזה המקום שלהם, אפילו בהתמודדות מול – מקום שלהם להיכנס לביקורים במוסדות כנושאי הדגל. הם צריכים לעשות את זה בנוסף. אני חושבת שצריכים להיות אנשים מטעמך, אבל שהם במבנה של הנציבות - -

זה ברור.

- - שיכנסו ויעשו את זה. הם צריכים להיות הגוף המייעץ.

פותחים פה איזה פתח גדול.

כל אחד מדבר על משהו אחר.

אי-אפשר. לנציבות יש מקום אחד, תפקיד אחד לנציבות, אמרנו את זה, הגדרנו את זה בחוק, וכו'. היא לא יכולה להיות עם צבא שלה של מתנדבים, זה לא יכול להיות.

לא אמרתי מתנדבים, להפך, אני אומרת מה שאתה אומר.

מה?

שהיא הנציבה צריכה שיהיה לה עץ מבנה כזה של הנציבות של אנשים שלה שהם בשכר, שהם הנציבות עצמה, שהם יבואו ויעשו את העבודה הזאת של להיכנס. אני כן חושבת שהצעירים והצעירות שהם בוגרים ובוגרות הם מאוד מאוד חשובים לעניין - -

שיווק - - -

- - הוועדה המייעצת שלך. אפילו באיך לדבר עם החבר'ה הצעירים האלה, באיך להתייחס לתלונות שלהם. הם כוח מאוד מאוד חשוב. אבל אני לא חושבת שהם יכולים לבוא, גם לא כמתנדבים, בנעלי הנציבות. זו העמדה שלי.

הם לא באים בנעלי הנציבות.

יש בנעלי ויש מטעם.

אני רוצה להגיד משהו, אלי.

זה נושא ששייך לדיון מאוד מיוחד.

הרעיון של הנציבות הוא לא לייצר עוד אגף פיקוח במשרד הרווחה. הנציבות היא נציגות. צריך לחזק את הפיקוח במשרד הרווחה, צריך לחזק את כל השיח עם בתי האומנה ועם הפנימיות. גם למשרד הרווחה יש חלק חשוב מאוד במרחב החיים של ילד במסגרות האלה, לכן צריך מאוד להיזהר שלא ייצרו צבא של הנציבה שמגיע.

זה לא צבא.

צריך לחזק את המתנדבים האלה, למצוא להם באמת איזה מרחבי עבודה מאוד נעימים, להפוך אותם לאנשי מקצוע טובים ככל שאתם יכולים, וזהו. צריך מאוד להיזהר לא ליצור עוד איזה גוף שיש לו איזה 200 מפקחים.

ואחר כך יהיה גוף על גוף.

בדיוק, איזה 200 מפקחים שמטיילים.

לא, זה לא כזה.

אני רוצה רגע להסביר את עצמי.

חבר'ה, אני שמח על הדיון, לדעתי הוא חשוב, אבל בואו נקיים פעם דיון על זה ספציפית. לבוא עם הצעה, אתם, הנציבות תבוא ותגיד לנו איך היא רואה את המתנדבים. אני לא מאמין שזה יהיה עובדי מדינה או עובדי הנציבות. אני לא רואה את זה. היינו בשלב, היינו בקטע הפשוט שהידיד או החבר או הקרוב שיכול לקבל תלונות - -

להדריך אותם.

- - או הרגשות של ילדי פנימייה או של ילדי אומנה שלא יכולים להביא את זה בעצמם ולבד.

הייתי מחזק, מוצא איזו מסגרת לשלוח שינשינים אליכם.

הנושא כל כך חשוב.

שיהיה דיון פה.

אני מציע ומעדיף שנקיים דיון מיוחד ולא עכשיו.

אני רוצה בבקשה להגיד מילה על זה.

בבקשה.

אני מהבוגרים, הגעתי לפה עם ירון.

הוא היה גם חלק מהשולחן העגול של התקנות.

בדיוק על זה אני רוצה לדבר. ישבתי בשולחן העגול של התקנות, זאת באמת עבודה חשובה באופן אישי ובאופן כללי. בהקשר הזה אני רוצה להגיד לך שהיו מקרים – דיברתי על זה עם סימונה – שאמרתי לעצמי שאו שאני הולך לשולחן העגול או שאני הולך ליום עבודה. השולחן העגול הזה לוקח לי יום עבודה. רובנו צעירים בשנות ה-20, אנחנו בונים את החיים שלנו, וואלה, יום העבודה הזה מאוד משמעותי מבחינה כלכלית.

וכן, אנחנו רוצים להתנדב, אנחנו מאוד מתחברים לנוער הזה שנמצא היום במקומות האלה, ואנחנו מאוד רוצים לעזור להם ומאוד איתם. אבל אני חושב שהדבר הזה צריך להיות קודם כול מתוקצב, כי אלו ימי עבודה, אלו שעות, זאת השקעה. כמו שסימונה הזכירה בחצי מילה, בעולם הטיפול מאוד מקובל לעשות הדרכות פרטניות והכנות. אז כן, קשה לנו לפעמים להיכנס לפנימיות, קשה לנו - - -

אתם רוצים דיון תיאורטי או מעשי?

אני מבקש שנייה לסיים.

מותר לי כיושב-ראש, אני בינתיים מנהל הישיבה.

אוקיי, אז ביקשתי, לא אושרתי. אני ממשיך.

תן לי לשאול באמצע הדברים שלך, שתתייחס. אם אתם רוצים שנקים פה מנגנון עצום לנציבות, לא יהיה. לא מפני שאני לא רוצה, אלא מפני שאני יודע לראות את הנולד קצת בנושא מינהלי ותקציבי, לא יהיה. אם אתם הופכים מחר לחלק מקצועי של הנציבות, לא יהיה. אז אתם חיסלתם את הקשר שהתחלנו בו בדיון הזה, דהיינו, ידיד הילד, קרוב הילד. כל השאר אם זה מנגנון אז תביאו דיון מיוחד. אז תשלים. ואני מאמין שזה עולה לך כסף, בטוח. תמשיך עכשיו. יש גבול, זאת לא ישיבת החלומות.

אני אשים את הדברים שלו - - -

זאת ישיבה מעשית, יש לנו תקנות.

זה מעשי לחלוטין, יש הרבה מאוד בוגרי פנימיות שהם סטודנטים לעבודה סוציאלית - - -

אני יכול להיות יבש יותר? את רוצה שאני אהיה יבש? תתייחסו להצעות שיש בתקנות בלבד, לא בחלומות. בואו נהיה, אחרת נצא מפה בלי תקנות, בלי כלום. ואני מאוד מעריך ומעריץ את היכולת שלכם להתנדב בנושא הזה, אבל אם הפכתם את זה לחלק ממשרות הסתבכנו. לאבד אתכם, לא יהיה גם מנגנון. בואו נתקדם.

אדוני, רק לגבי השאלה לגבי האזנת סתר, לכאורה, אני לא בקיאה בחוק, אבל לכאורה גם - - - שהוא כתב לפי לשון החוק גם נחשב האזנה.


"
0. מנהל מסגרת השמה חוץ ביתית שאינה אומנה אחראי לפרסם את פרטי הממונה על תלונות ילדים, ואת דרכי הגשת תלונות, לרבות המען לפניות, במקום הבולט לעין הילדים המושמים, המצוי בחדר האוכל שבמסגרת או במקום המשמש להגשת אוכל לילדים שבמסגרת, וכן במקום בולט לעין כאמור המצוי בשטח ציבורי שבמסגרת."



כאן המטרה היא נושא של פרסום, לפחות בפנימיות, פרסום חיצוני. השאלה אם הנוסח של כזה פרסום הוא גם דבר שהנציבות קובעת או אולי זה ייעשה על-פי הנחיות של הממונה או איזשהו טופס שלא כל מנהל מסגרת יקבע.

או טופס אחיד.

אז אולי אפשר להגיד: בנוסח שהממונה יקבע.

שהנציבה אולי תאשר.

שהנציבה.

הנוסח הזה אומר מקום אחד בולט בשטח ציבורי ומקום אחד בולט בחדר אוכל. אם זה קמפוס אחד גדול, אולי כדאי שלא לצמצם במקום אחד, אולי בכמה מקומות.

אולי נגיד "לפחות". אנחנו דורשים לפחות.

כי אם יש לנו ילד בפנימייה וזה נמצא בחדר אוכל, צריך שזה יהיה בכל מקום, בכמה מקומות, אני חושב.

אם זה במוסדות.

אם זה במוסדות.

אבל איפה זה יהיה במשפחה?

על המקרר.

על הפלאפון.

על המקרר זה נחמד, אז מגנטים.

אדוני, אני רק רוצה להבין, בנושא הזה אנחנו אומרים בעצם: אלה שני המקומות שלפחות בפנימייה צריך לתלות. לגבי משפחת אומנה אנחנו כרגע – אני מבינה שזה היה יותר בהתבדחות, נכון?

לא, אתה גם תכניס בן אדם לבדוק אם יש על המקרר.

צריך לחשוב על זה, זאת באמת סוגיה חשובה.

נכון.

דווקא במבנה שהילד שם, במירכאות, לבד ולא במסגרת שיש חיזוקים בין ילדים וכו', אבל פה זה גם רגיש. מה? תהפכו את הבית של משפחת האומנה ללוח מודעות?

בשיחה הקודמת גם נדונה האפשרות לגבי ילדים שיש להם מכשיר פלאפון, אם אפשר לשלוח להם הודעות. הבנתי שהייתה התלבטות על הנושא הזה במסגרת השולחנות העגולים. אתם רוצים אולי להסביר מה הייתה ההתלבטות?

אפשר לשלוח את הכרטיס סרוק בווטסאפ אחת לכמה זמן גם.

לא הבנתי, למה אי-אפשר לשלוח בווטסאפ לילד?

כי הנציבה לא אמורה לקבל את כל מספרי הטלפונים של הילדים שנמצאים בהשמה חוץ ביתית.

אז אתם תעשו את זה.

אז שהעובד הסוציאלי ישלח. מה הבעיה?

בדיוק, המשרד יכול לשלוח.

חוץ מזה הנציבה יכולה לעשות גם כמה דברים שלא כתובים בתקנות, זה ברור.

היא לא אמורה לקבל את המספרים של כל הילדים.

אני אומר שהיא יכולה לעשות דברים ביוזמתה שלא חייבים לבוא לדיון בתקנות.

עזוב, נועם, נגיד שאני מקבלת את זה, מה הבעיה שהעובדת הסוציאלית תשלח? שאלה.

אפילו בזמן שהיא מיידעת על הנציבות ועל דרכי הפנייה, היא יכולה באותו רגע לשלוח את זה.

אבל צריך מינון מאוזן פה, אל תהפכו את זה להעולם כולו תלונות.

נכון, אני מסכים לחלוטין עם זה.

תחשבו על הילד הזה שכל הזמן מרגיש שמחפשים אותו כי יש לו תלונה. ואי, ואי, מסכן, הוא יתבכיין כל יום שני וחמישי. מספיק, נו. בואו נתקדם, ברשותכם. תחשבו על זה.

צריך לעודד אותו לדבר עם אנשים שקרובים אליו.

לא הבנתי, מה בסוף?

את אומרת לבן שלך כל יום: אם יש לך תלונה תתלונן?

הם מתלוננים כל הזמן.

הוא מתלונן השכם והערב.

בפנייך. אבל את אומרת לו להתלונן - - -

אולי לא בצורה של מנגנון כזה.

תשאל את אימא שלי כמה הוא מתלונן.

אלי, אתה לא מכיר את זה היום.

למה? יש לי ילד, אני רואה כמה הוא מתלונן. הפכנו כבר את היוצרות, אני מתלונן אליו.

סליחה, זו זכות אדם בסיסית להתלונן. אלי, ההבדל בין הילד שלי לילדי אומנה שלילד שלי המדינה אחראית במידה מסוימת, לילד אומנה המדינה אחראית במידה מלאה. ועוד דבר, לילד שלי יש משפחה גדולה, אם אני עושה משהו שלא נראה לו הוא ילך לאבא שלו - -

או לסבא שלו.

- - או לסבתא שלו, שתגיד לי שאני לא בסדר. זה לא המצב.

למה לא המצב? את חושבת שילדים באומנה אין להם - - -

לא כולם נמצאים בקשר עם המשפחות שלהם.

במשפחה של האומנה יש אבא ואימא ואחים גדולים, בדיוק אותו דבר. בתור אבא לשתי ילדות אומנה אני יכול להגיד שברוך השם הן מנצלות את כל נתיבי התלונה על אבא שלהן.

בסדר גמור, אבל אתה, יהודה, אנחנו יודעים שאתה איש מקסים, ושאר התלונות - - -

ולמרות זאת לילדות שלי יש תלונות עליי מפה עד – והן צודקות לפעמים. בדרך כלל.

יהודה, אתה יודע למה זה מעודד אותי? זה אומר שהן חיות במשפחה נורמלית ובריאה. ואני אומרת לך שאם לילדים אין עם מי לדבר המצב קשה מאוד.

נכון.

גם מנתקים אותם מכל מה שהם הכירו וגם אין להם עם מי לדבר, ואללה.

יש לנו עוד שלוש דקות, חברים, בואו ננסה לסכם את הפרק הזה אולי.

קראנו את סעיף 3.

"דרך הגשת תלונה
1.
1. תלונה לממונה על תלונות ילדים תוגש בידי הילד המושם במסגרת השמה חוץ ביתית בעצמו או בידי ידיד קרוב שלו, בעל-פה או בכתב, לרבות בדרך של ציור, באמצעות פניה ישירה" - -


הכוונה היא, אני מניחה, ממש פגישה ישירה. כלומר, זאת הייתה הכוונה. זאת אומרת, הם יכולים להגיע למשרד הממונה.



- - "דואר, דואר אלקטרוני, טלפון, מיסרון או כל אמצעי אחר הקיים ליצירת קשר כאמור; תלונה לממונה על תלונות ילדים שמגיש אפוטרופוס לדין או עורך דין שמינה בית משפט לקטין תהיה בכתב, באמצעות דואר או דואר אלקטרוני."



זאת אומרת שיש לנו חלוקה כזאת בין שני סוגי המגישים.



1. ילד שמעוניין להגיש תלונה בכתב ואינו יכול לשלוח אותה בעצמו, יעבירה במעטפה חתומה דרך מנחה האומנה או העובד הסוציאלי במסגרת ההשמה החוץ ביתית שאינה אומנה, לפי העניין, עובד סוציאלי של המשפחה, מדריך, אם בית, או כל גורם מקצועי או טיפולי אחר איתו נפגש הילד, או דרך ידי קרוב, והם שיעבירוה לממונה על תלונות ילדים באופן ישיר וללא כל עיכוב ומבלי לפתוח את המעטפה."



כאן רצו לתת עוד איזשהו פתח לילדים שלא יכולים לכתוב בעצמם או להעביר בעצמם את התלונה. זאת אומרת שהם יכולים לכתוב אבל לא יכולים להעביר את התלונה הכתובה דרך אותו אדם. השאלה אם באמת הוא יוכל לסמוך. אם הוא באמת יעשה שימוש בכזאת דרך, אם הוא יסמוך על זה שהוא מוסר את זה למנחה האומנה שלא יפתח ולא יעיין.

על מנחה האומנה עצמו.

אני גם רוצה פה לציין נקודה. זה חוק למשפטנים, אפילו לא לבורים כמוני, אז צריך לדעת לתרגם את זה לשפת הילד. זה ברור.

צריך להסביר לו

שהילד יבין מה זה יעביר ככה אם לא ככה וככה שהוא ככה. התפקיד הוא לעשות את זה ולהנגיש את זה לילד בשפתו וביכולות שלו להתמודד עם זה.

האתגר זה למצוא את המעטפה הראשונה. אני לא יודעת איך הוא ימצא את המעטפה השנייה גם.

זהו, אלו הדברים. תסתכלו, מי אמור להשתמש בהמלצות בתקנות האלה? זה הילד, וזה לא משפטן. פה כותבים את זה כמו משפטנים. בצדק, זה החובה שלכם לכתוב את זה.

אתם מכינים איזה - - - כזה לילד?

תבינו שיש מקום לתרגם, לבקש לתרגם את זה לשפת הילד.

דווקא ילדים חכמים יפחדו ויחששו.

אל תשאירו אותם למשפטנים, יש יותר מדיי משפטנים במדינה הזאת.

נניח על מנחה האומנה עצמו. הם אלה שיחשבו ראשונים: אני לא אתן לו את המכתב.

- - -

הם לא יודעים על מי התלונה.

אני חוזר, זאת הנחיה נכונה, אבל תחשבו איך מתרגמים את זה לשפת הילד.

איך מנגישים לו את זה.

- - - חיצוניים לגמרי.

ברשותך, אפשר להגיד מילה, אדוני?

בבקשה.

אני חושבת שיש מקום גם להתייחס בתקנות לילדים שלא יודעים קרוא וכתוב.

כתוב או ציור או - - -

רשום ציור או דיבור.

יש? סליחה.

יש ווטסאפ.

אני שמח שזה גרם להתלבטויות נוספות. זה טוב, ואני מוכן כל עוד שאני פה להעמיד את הזמן הנדרש להמשך הדיון, ונעשה את זה בהקדם האפשרי. אבל אתם יכולים כבר לתקן דברים גם בהמשך וגם אחורה במידה ותמצאו לנכון. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:02.