פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



57
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
17/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 351
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט' בטבת התשע"ט (17 בדצמבר 2018), שעה 10:35

היערכות משרדי הממשלה לקליטת עולים דוברי צרפתית והדרכים לעידוד עלייתם

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
מרדכי יוגב
סופה לנדבר

עליזה לביא
נחמן שי

יצחק אוחנה - סמנכ"ל, חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

איתמר מילרד - כלכלן בכיר, משרד ראש הממשלה

דגנית סנקר - מנהלת אגף עידוד עליה, משרד העלייה והקליטה

קרין ברדה - מדריכה ארצית קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

עדי כץ - ראש מדור שירות ייחודי במיט"ב, צה"ל, משרד הבטחון

רעות מושונוב - הסברה ותפוצות, משרד התפוצות

מאיר חביב - חבר הפרלמנט הצרפתי, מנהיג הקהילה היהודית בצרפת

אמיר דור - מנהל רשות הקליטה, עיריית תל אביב-יפו

יואל חדד - מנהל המחלקה לעליה וקליטה, עירית טבריה

פדריק בודוואן - רכז עולים, עיריית טבריה

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

אלכסי לורנטסון - המחלקה לעידוד העלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

אריאל דיפורטו - מנהלת תחום עליית מצוקה, הסוכנות היהודית

דניאל בן חיים - נציג הסוכנות היהודית בצרפת, הסוכנות היהודית

מרק דובב - מנהל המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

יגאל שאלתיאל - מנהל אגף שותפויות ופרויקטים, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

מיכאל שאינסקי - עוזר מנכ"ל, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

בני חדד - מנהל מחלקת עליה וקליטה, הקרן לידידות

סם קדוש - מנהל, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

אריאל קנדל - מנכל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

ירדנה ויזנר - מנהלת משרד, מינהלת נעל"ה

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

מרים לסר - סמנכ"ל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

אמלי אבבו - סגנית מנהל, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

אבי זאנה - מנכל, עמ"י ישראל

חיים מאיירס - מנהל פעילות נעל"ה במערב, נעל"ה

דב מימון - עמית בכיר, המכון למדיניות העם היהודי

נילי נאהורי - עו"ד, רכזת עמותת ISRAEL IS FOREVER

אודליה שוחט - מורה, "אולפן שלי"

לינדה שמלה - מורה אולפן שלי

שירלי לנקרי - רכזת דרום, היכון לימודים

אווה אביטבול - רכזת היכון לימודים

נינה בקר - רכזת דרום אולפן שלי

שרה עמר - רכזת לוגיסטיקה, אולפן שלי

מוריה רודריג עודד - רכזת לוגיסטיקה, אולפן שלי

סידני ארוס - חבר, עמותת עמ"י

דינה ארוס - חברת הנהלה, עמ"י ישראל

יצחק דהן - חוקר בנושא הגירה ועליה, אוניברסיטת בר אילן

יצחק הילדסהיימר - עיתונאי ואיש חינוך בתפוצות

מיכאל בלום - כתב AFP, עיתונאים

רודי חיון



בני פרץ



עדי אודליה שוחט

שלומית אבינח

עופרה ארגס - חבר תרגומים


היערכות משרדי הממשלה לקליטת עולים דוברי צרפתית והדרכים לעידוד עלייתם

שלום ובוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות. יחד איתי חבריי חבר הכנסת מוטי יוגב יוזם הדיון וחברת הכנסת סופה לנדבר שרת הקליטה לשעבר. אנחנו מתחילים את הדיון בנושא הערכות משרדי הממשלה לקליטת עולים דוברי צרפתית והדרכים לעידוד עלייתם. זה הנושא שיזם חבר הכנסת מוטי יוגב, חבר הוועדה.

הוועדה מתכנסת בעקבות יוזמתו. בדיון הנוכחי נתמקד בנתונים מספריים לגבי העולים מצרפת, נתונים מספריים על העולים שחזרו לצרפת, הסיבות לחזרתם לצרפת והסיבות לירידה במספר העולים לישראל מצרפת.

נרצה לדעת גם מהן תכניות הממשלה המיוחדות שקיימות עבור עולי צרפת בתחומי הלימודים, השירות הצבאי, התעסוקה והדיור.

פרויקט העלייה לא מסתיים עם עלייתם של עולים לישראל. אחרי עליה צריך לטפל בקליטה. צריך להכיר את התרבות, לבנות גשר בין הממסד הישראלי לעולים החדשים.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2017 עולה כי בתוך שנה נרשמה ירידה של 36% במספר העולים החדשים שהגיעו לישראל מצרפת. הירידה במספר העולים מצרפת מנוגדת לציפיות בישראל, שכן בגלל פיגועי הטרור במדינה ובגלל ריבוי תופעות אנטישמיות, הציפיה הייתה להגעת העולים לישראל, דבר שלא קורה בפועל.

בצרפת חיים כ-200,000 יהודים לפי ההלכה, או 400,000 זכאי חוק השבות. מדובר בפוטנציאל גדול מאוד שלא מומש עד כה. ההערכה כי בעשור האחרון הגיעו לישראל כ-30,000 עולים מצרפת, חלקם שוקלים לחזור לצרפת בגלל קשיי הקליטה בישראל.

לפי נתוני הסוכנות היהודית שהגיעו לקראת הדיון הנוכחי מה-1 לינואר 2017 ועד 30 בנובמבר 2018, עלו 28,705 עולים מצרפת.

לא, הוספת 18,000.

סליחה, אני קורא מנתוני הסוכנות.

2,319.

אחר כך תתקנו. יכול להיות טעות בהדפסה, אנחנו נראה. אבל תרשום. אני חוזר על הנתון עד שאתה תשכנע אותי לתקן.

אדוני היושב ראש, אם זה היה המספר, הדיון הזה היה מיותר לחלוטין. אם 28,000 עולים עלו השנה מצרפת, זה מספר נהדר.

אתה אומר שזה פחות. אני מתכוון משנת 2013.

לא, אמרת 2018.

לא, אז לא שמעתם אותי. אני אמרתי מה-1 בינואר 2013 ועד 30 בנובמבר 2018, עלו 28,705 עולים מצרפת. בנתניה גרים 27%, 7,780 עולים, תל אביב 17%, 4,905 עולים, ירושלים 16%, 4,508 עולים, אשדוד 8%, 2,386 עולים ורעננה 7% - 1,980 עולים.

לפי חתכי גיל 19-0, 8,134 עולים, 44-20 – 9,956 עולים ו-65-45, 5,620 עולים, 66 פלוס – 5,167 עולים. מתוכם 4,105 תלמידי בית ספר יסודי ותיכון, 2,112 סטודנטים, 922 עובדים במקצועות חופשיים, 720 אנשי מכירות, 331 מורים בבית ספר יסודי, 293 מנהלי חשבונות ו-290 רופאים, 276 כלכלנים, 256 עורכי דין ועוד בעלי מקצועות רבים, ו-3,674 פנסיונרים.

העולים הפוטנציאליים לישראל מתעניינים בשלושה תחומים: תעסוקה, חינוך ודיור. כשליש מהעולים שעלו מצרפת לא מצאו עבודה בתחום עיסוקם, השכלתם והכשרתם. עליית צרפת מאופיינת בעליית בואינג שבה האב ממשיך לעבוד בצרפת וטס כל שבוע מיום ראשון עד חמישי, מודל משפחתי שכזה גורם לערעור התא המשפחתי.

מדינת ישראל תומכת בצעירים בגילאים 36-18 עם תכניות ייעודיות, אולפן עציון, מסע ועוד. לגבי המשפחות, הן מקבלות סל קליטה ושעות אולפן ללימודי עברית, הליווי התעסוקתי לא מספיק, רוב העולים גרים בשכירות, אי הכרה במקצועות הרפואיים מצרפת בישראל מהווה סיבה משמעותית לשיקול האם כדאי לעלות לישראל.

בגלל קשיי השפה העולים לא מצליחים לעבור את מבחני הרישוי ולכן לא עוסקים במקצוע שאיתו הם באו לישראל.

אני פתחתי ואמרתי את הנתונים שידועים לנו. אני אשמח ממשרדי הממשלה, ארגונים או נציגי העולים שיתקנו אם הנתונים האלה נכונים או לא, אם הסיבות האלה נכונות או לא נכונות, אם המציאות שהצגתי כאן נכונה או לא. להבנתנו זו המציאות, אלא אם תשכנעו אותנו אחרת. אי אפשר להמשיך עם המציאות הזאת, צריך לעבוד כדי לשנותה. יש להגדיל את העלייה מצרפת, וכדי להגדילה צריך לטפל בקליטה כאן. זו מטרת הדיון.

אני נותן את רשות הדיבור ליוזם הדיון חבר הכנסת מוטי יוגב.

תודה רבה. ברשות יו"ר הוועדה, חבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה, חברתי שרת העלייה והקליטה לשעבר חברת הכנסת סופה לנדבר וכל אנשי משרד העלייה והקליטה, אני לא מזהה פה מי הבכיר ביניהם, ואנשי הסוכנות היהודית וארגוני עולי צרפת ונציגי הצבא וכולם.

אני מבחירה, ממש, נמצא בוועדת העלייה והקליטה קדנציה שניה, משום שאני סבור שזו אחת מהמשימות היותר גדולות שלנו כעם ישראל וכמדינת ישראל לקבץ את כל נתחי ישראל מהדרום, מאתיופיה, מצרפת, ממזרח וממערב, וחברי חבר הכנסת נחמן שי, ודאגתנו - - -

חבר הכנסת ד"ר נחמן שי הצטרף אלינו.

מבחירה אני נמצא בוועדת העלייה והקליטה קדנציה שניה משום שאני סבור שזו אחת מהמשימות הראשונות של עם ומדינת ישראל לקבץ את כל נתחי ישראל מכל תפוצות ישראל.

זכינו בשנת 2014 וחווינו פה יחד בוועדה בקדנציה הקודמת בגלי עליה גדולים וכ-25% היו אז מאוקראינה או מיוצאי מדינות רוסיה וברית המועצות לשעבר, כ-25% היו מיהודי צרפת ו-50% מכל העולים. ואז בתוך אותה חוויה של שמחה, חשנו בירידה, חשנו בקשיי הקליטה וחשנו בכך, גם קיבלנו מהשטח, שעולים בעיקר אז, היינו - - - ברופאים עולים מצרפת, אומרים לחבריהם "אל תבואו" ועוברים לשבוע עבודה בצרפת, כפי שתיאר פה חברי, ומשהו בקליטה השתבש ופונקציית העלייה, כך אז תיארתי, היא כפונקציית הקליטה שלנו. אני לא בא להאשים אף אחד.

כאשר יש בצרפת בין 200,000 ל-400,000 יהודים, כפי שתואר פה, ויש בצרפת אנטישמיות כפי שאנחנו יודעים ואפילו האפודים הצהובים בצרפת הכווינו את פניהם כלפי היהודים כסיבה, ואנחנו רואים – ואני מודה שהבוקר כשקיבלתי את הנתונים ממשרד העלייה והקליטה רק הבנתי עוד יותר טוב כמה בעצם המצב קשה – שמהם, קרוב ל-8,000 עולים בשנה, 7,684 כפי מה שמתואר פה, ירידה תלולה, ל-2,452 וזה צריך להדאיג אותנו ולשים לנגד עינינו איך ממקדים את העשייה. מה עושים, מה הסיבות לכך שחלה ירידה שכזו מספרית. חסר לי פה נתונים של כמה מתוך אלה שעלו החליטו לשוב ולרדת לצרפת. אלה נתונים שחסרים לי כאן. אני מבקש ממי שידע, להשלים, ובכלל משרדי הממשלה שנמצאים פה, מה אנחנו עושים עם הדבר הזה.

לסיכום רק אומר שאני סבור שמכל מה שנשמע פה, ונאמר את זה גם בסיום, לבקש ועדת מעקב כדי לדעת מה אכן נעשה כדי שהגרף לא ירד כלפי מעלה, אלא כדי שנושיט יד לאחינו שבכל העולם אבל במיקוד פה ליהודי צרפת ונביא לעלייתם פה לארץ ולקליטה הרבה יותר טובה שלהם ולעלייה במספרים.

אני יזמתי פרויקט לא לבד, יחד עם אחרים, שלום - - ואחרים, להביא רופאים עולים מצרפת לצפון ואנחנו עוד בקשיים בעניין. אם לעפולה, אם לטבריה. בשני המקרים שני מנהלי בתי החולים אורנה בהעמק וד"ר רון ארז בפוריה, רוצים לקלוט כל מי - - - ועוד לא עולה בידינו מסיבות כאלה ואחרות. בשורה התחתונה, נשמח לשמוע את הדברים ויחד כולנו ביד אחת, לראות איך הגרף הזה עולה כלפי מעלה ב-2019 ואנחנו מושיטים יד קולטת שתביא גם לעליה בעליה.

החוסר ברופאים במדינה היא מציאות ידועה, אבל מצד שני אנחנו מקשים על העולים החדשים את ההכרה בתעודות שלהם, וזו המציאות.

וגם כשאתה מכיר בהם אתה בבעיה כי יש לך ארבעה תקנים. גם כשמכירים בהם, ומכירים בהרבה, יש בעיית תקנים. לרופא מומחה אומרים "לך תהיה רופא משפחה".

ברור, יהודה. הקליטה - - - אבל המחסום הכי גרוע הכי קשה והכי כואב זה המחסום הבירוקרטי להכיר בתעודות שלהם. זה המחסום הראשון שמתסכל את העולים להשתלב בחברה וגם לפוטנציאלים להחליט לעלות לישראל.

אדוני היושב ראש, אני חושב שזה צריך לעמוד לנגד עינינו, כדי שנבין מה, ואני אומר למנהלת הוועדה, זה משקף יותר מכל למה צריך דיון ולמה צריך לעשות עובר לעשייתם.

את הגרף שצוין פה הכין משרד הקליטה. לדוגמה ב-2015, 7,684 עולים וב-30 לנובמבר 2018, ירד ל-2,452. העלייה ירדה ל-2,452. זה גרוע. לכן אנחנו נשמע - - -

נכבדי, כבודו, לפני כמה זמן דיברנו, הייתה ישיבה על הנושא של הרופאים מצרפת והקשיים שהם עוברים פה, לעומת איכות הלימודים שלהם.

סליחה בני, בוועדה הזאת אנחנו עושים דיון מקצועי וענייני, לכן אני לא מרשה להתפרץ באמצע.

אני לא מתפרץ, קיימת פה דיון על הנושא הזה של הרופאים הצרפתים.

ידידי, אתה נרשמת, אני אתן לך את רשות הדיבור. תמתין. חברת הכנסת סופה לנדבר את רוצה לומר משהו?

בינתים לא.

חבר הכנסת נחמן שי?

לא.

אנחנו רוצים לשמוע ממנכ"ל קעליטה אריאל קנדל בבקשה.

כבוד היושב ראש, חבר הכנסת יוגב, תודה על הוועדה. חברת הכנסת סופה לנדבר, חבר הכנסת נחמן שי. אני אומר כך, אם לא הייתי איש אופטימי מטבעי הייתי בא היום ובוכה על הפספוס הענק פשוט, שקיים פה במדינה בסיפור הזה בשנים האחרונות.

כמובן כשאתה בא לדבר בוועדה כזאת אתה צריך לבוא עם מספרים אבל אתה צריך גם לקצר ואני יודע, כבוד היושב ראש, שיש פה הרבה אנשים שרוצים לדבר, אבל אני אצטט כמה מחקרים. הראשון ביניהם, ראש ממשלת צרפת, אדוארד פיליפ לפני כשלושה שבועות מדבר על 69% עליה במעשים אנטישמיים בצרפת יחסית לשנה שעברה. מי שקצת מבין במה שקורה בצרפת בשנים האחרונות, אם כל שנה יש 70% עליה ביחס לשנה קודמת, זה אומר שהמצב לא משתפר.

דבר שני, לפי מכון מחקר הכי גדול בצרפת, ב-2015, 43% של יהודי צרפת רוצים לבוא לפה. אגב, יש בצרפת חצי מיליון יהודים לפי ההלכה ועוד כמיליון יהודים לפי חוק השבות. זה אומר שאם 40% לפי המחקר הזה, אגב, זה לא מחקר של הסוכנות, זה לא מחקר של ממשלת ישראל, זה אמור להיות מחקר די אובייקטיבי שמי שהזמין אותו זה נשיא צרפת לשעבר פרנסואה הולנד, לפי המחקר הזה לפחות 200,000 יהודים רוצים לבוא לפה.

דבר שלישי, לפי מחקר שעשתה אוניברסיטת בר אילן, על כל שקל שנשקיע בעליה מצרפת מדינת ישראל תקבל 15 שקלים בחזרה תוך עשר שנים. חבר הכנסת יוגב, מה שאתה מדבר, על הגרף - - -

רגע, אריאל, תסביר רגע את החישוב הכלכלי הזה. איך - - -

זה מבוסס בעיקר על כך שכל יהודי צרפת שבאים לפה, לכולם יש בגרות, 50% בגילאי תעסוקה בעלי תואר אקדמאי ועל בסיס זה, טוב, זה תמצית - - -

לא, אבל אתה משווה השקעה - - -

על כל שקל שתשקיע בעליה מצרפת תוך עשר שנים נקבל 15 שקלים בעקבות העובדה שאנשים - - -

- - -

אני אשלח לך את זה. זה הדבר השלישי. ואז אתה מדבר על הגרף שהיה אמור להיות פה, אני מסכים איתך, ושואלים למה זה ירד. בהתחלה ניסו להסביר לי "תשמע, עמנואל מקרון הגיע לשלטון", כנראה גם לא מציאה גדולה לפי הימים האחרונים, אחר כך ניסו להסביר לנו שבגלל שהפיגועים בצרפת הם נגד כלל האוכלוסייה ולא רק נגד היהודים אז היהודים כבר פחות רוצים לבוא לפה. עם כל הכבוד, אני לא יכול לקבל את זה. ושלוש, אם אתה מסתכל על הימים האחרונים, וזה גם נאמר, האפודים הזוהרים האלה בצרפת התחילו להגיד שאולי הכסף נמצא אצל היהודים, הטענה המרכזית.

אני אגיד ככה, רובכם פה יודעים שעד לפני שלוש שנים ישבתי במגזר הציבורי, הייתי ראש משלחת של הסוכנות בצרפת, הוחלפתי על ידי ידידי דניאל שיושב פה, ואני חושב שמה שנעשה אז היה התחלה טובה. זה אומר לעשות ירידים, להנגיש את המידע, זה מאוד חשוב. אבל מגיע מצב ש-30,000 עלו, כנראה הכי אמיצים או הכי ציונים, תקרא להם איך שאתה רוצה. מצד שני עומדים מנגד 200,000 שרוצים לבוא ולא יכולים, בגלל שאין פה – ואני קצת מפריד בין הצעירים למשפחות – כי לצעירים, צריך להגיד גם את האמת, יש כל מה שצריך פה לצעירים, יש תכניות מסע, יש אולפני ציון, לצעירים יש, אבל למשפחות אין והאין הוא גדול.

נכון יש סל קליטה, ונכון יש אולפן, אבל מעבר לכך חסרים פה הרבה דברים. יושב פה גם דב מימון שבזמנו דיבר על ה-ABC, אני אוסיף D ו-E, ואני אסביר. A, צריך פה מסלולי עבודה, Aכמו עבודה. תעסוקה, ליווי אישי, צריך להגיד כבר שם שכל מי שיגיע לפה יקבל ליווי אישי באופן פרו אקטיבי ולא באופן אקטיבי. אני אסביר. לא יכול להיות מצב שאנחנו עושים ירידים בצרפת ועושים שם בעיקר רק מידע. צריך להגיע למצב שנותנים שם היצע. להגיד לאדם "תשמע, אתה תגיע לישראל ויש את כל השירותים" זה לא מספיק, ואגב, האשם הראשון במרכאות, כי אני לא רוצה להגיד שהעולה הוא אשם, זה העולה מצרפת. העולה מצרפת חי במציאות מאד מאוד קשה, בקטע הזה שהוא מקבל בצרפת הרבה מאוד דברים סוציאליים, בכל מה שקשור לתנאים סוציאליים, ונכון, כשהוא בא לפה, אם אתה מחכה שהוא יבוא אליך, הוא לא יבוא. צריך לעשות הרבה דברים פרואקטיביים כדי להביא אותך אליו ואני אומר A כמו עבודה, מסלול תעסוקה לכל מי שמתעניין בעליה בשנה הראשונה שלו בארץ.

B- בירוקרטיה ודיפלומות. לא יכול להיות מצב, כבוד היושב ראש, שאנחנו כבר מתחננים חודשים ושנים, ואני אדבר רק על הסיפור של האחיות. הרופאים מצרפת היום, למי שלא יודע, לא חייבים היום במבחן. רוקחים בצרפת לא חייבים במבחן, רופאי השיניים לא חייבים במבחן.

זה עוד לא מדויק.

מדויק מאוד.

רופא שיניים שסיים לימודיו - - -

אוקיי, אחרי חמש שנים, בסדר, אני איתך. אני בעד שנעשה אותו דבר לאחיות, בסדר? גם בזכות אגב שר הבריאות אדון ליצמן, ואני אומר האחיות אותו סיפור. יש הרבה אחיות שהיו מאוד שמחות לבוא לפה ולא יכולות כי המבחן הזה הוא פשוט הזוי, הוא לא מתאים. C – קהילה. הסיפור של הפרויקטורים משתפר, אבל גם זה לא מספיק ואני לא אדבר פה על התמיכה בעמותות שיושבות כאן מסביב לשולחן הרבה מאוד עמותות שיודעות, ואני לא מדבר עליי. לא על קעליטה, נעזוב את קעליטה זה לא מעניין בדיון הזה. אבל יש פה הרבה מאוד עמותות שיודעות לתת את השירות התוספתי ולא מקבלות - - -.

D – דיור, צריך למצוא פתרון ואני רק אתן דוגמה אחת. צריך לפתוח את מרכזי הקליטה לעולים מצרפת. היום, ואני מדבר פה על כמויות, כי יגידו לי שיש עולים מצרפת במרכזי הקליטה. שוב, אני לא מדבר על צעירים באולפני ציון, נכון, יש, אני מדבר על משפחות. העובדה שיש אולי בין חמש לעשר משפחות מצרפת היום במרכזי קליטה, זה דבר שלא יכול להיות. צריך למצוא לזה פתרון. יש הרבה מאוד משפחות מצרפת, למי שלא יודע, 30% מיהודי צרפת, לפי אותו מחקר של - - - בצרפת, חיים היום במצב כלכלי לא פשוט. הרי זה לא אנשים שיש להם דירות בהרצליה וברעננה ובאילת, אני לא מדבר על האנשים האלה. אבל צריך גם לתת התייחסות למי שגר בפרברי פריז, בסרסל, ב- - - ולא יכול לבוא לפה, וצריך גם אולי את הסיפור הזה של מרכז הקליטה. אם עלו 20% בשנים האחרונות עולים מצרפת, אז יכול להיות שצריך גם סוג של הלימה עם המקומות במרכזי קליטה ו-E כמו Education, חינוך, ואני חושב שהצעד שנעשה על ידי שר החינוך לפני עשרה ימים, לתת ל-2,000 ילדים תכניות לאחר שעות הבית ספר זה כבר צעד אחד ראשון, הרי הנושא של הישיבה זה מה קורה פה בממשלת ישראל בכל מה שקשור לעליה מצרפת וגם בעידוד עליה, אז יכול להיות שאם שם יבינו שהילדים פחות הולכים לאיבוד, אז יגיעו לפה יותר עולים.

לסיכום אני אגיד שבלי מסלולי קליטה פרואקטיביים ולא רק מידע, כי לתת מידע זה מאוד חשוב, אבל זה לא מספיק. לתת היצע בצרפת זה משהו אחר לגמרי, ובלי היצע בכל הנושאים האלה, העולים מצרפת לא יגיעו, אנחנו נפספס את זה ואני לא רוצה להגיע לתסריט הרבה יותר קשה עם כל מה שיכול עוד לקרות בצרפת כי המצב, למי שעוד חושב שבצרפת המצב ישתפר, אז יש לי בשורה לא כל כך טובה, המצב לא ישתפר שם. תודה.

תודה. אני קודם כל מאוד מעריך את העבודה שלכם, כמי שמכיר, פתחתם מרכז ליווי תעסוקתי בירושלים, בתל אביב, ואתם עושים הרבה. יש נתון אחד, כמו שחבר הכנסת מוטי יוגב התייחס, שחסר לנו. כמה ירדו.

טוב, פה אני אנסה - - -

למי יש את הנתון?

לנו יש נתון.

- - -

אז בסדר. של העלייה יש לנו נתונים. הצטרפה אלינו חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא. נמשיך בדיון שלנו. בואו נשמע עוד אנשים בעניין של הארגונים, ולאחר מכן נפנה למשרדי הממשלה. עו"ד נילי נאהורי בבקשה, מ-ISRAEL FOR EVER.

אני רק אשלים את מה שאמר חברי אריאל קנדל בעניין התעסוקה שצריך להבין שאם מקודם כמעט ורק צעירים היו עולים לארץ, וזה היה בעצם ה-2,000 יהודים צרפתים שהיו קבוע עולים לארץ, היום מדובר בעליות משפחתיות ולכן צריך לדאוג לתשובה לכל מרכיבי המשפחות האלה.

לכן מדובר כאן באנשים שצריכים להגיע ולפרנס את המשפחה שלהם מהיום הראשון. לכן מכיוון שהם לא יכולים להרשות לעצמם להסתמך רק על סל הקליטה ולהתארגן לשאת בכל העול של הקליטה במשך שנה, אז צריך לתת להם פתרון מלכתחילה, כבר מצרפת.

לכן מבחינת התעסוקה יש אפשרויות, למשל לארגן מאגר מעסיקים ישראלים שיכולים להציע עבודה לצרפתים, כי בכל זאת לצרפתים, גם אם אין להם את השפה כבר מהתחלה יש להם את ה-know how, שהם יכולים לתרום הרבה לחברות הישראליות ולכן אפשר לארגן מאגר מעסיקים ישראליים שיהיו מעוניינים עם כל הסבסודים שהם יכולים לקבל ממשרדי הממשלה, להציע עבודה לצרפתים.

בצרפת צריך לשים לשכות השמה כבר שיוכלו להציע כבר עבודה לצרפתים עוד לפני שהם עולים לארץ, שהצרפתים יוכלו להביא קורות חיים ושבצרפת כבר יהיו יועצים מקצועיים שיוכלו להתאים בין ההיצע לבין הביקוש. וכך יוכלו כבר המשפחות לעלות עם עבודה ביד, וזה משנה הרבה.

מבחינת הכרת התעודות, אריאל דיבר על הבעיה שלתעודות שעוד לא הוכרו, אבל אני יכולה להעיד שגם אלה שבקשר אליהם יש כבר הכרת תעודות, לוקח זמן נצח עד שבאמת הם מקבלים את ההכרה. אני מייצגת למשל רופאים צרפתיים שבאים לכאן, מתחילים את ההליך מול משרד הבריאות, ויש חסמים בלתי נסבלים שעומדים בפניהם. פעם הם איבדו את התיק, פעם חסר מסמך זה או אחר, יש חסמים שאין להם סוף וצריך שנה כדי שיכירו בתעודה שכביכול הם רשאים לקבל מהיום הראשון, וזה לא אפשרי להמשיך כך.

בקשר לאולפנים, כי ברור שהמחסום של השפה הוא מחסום מאוד חשוב. גם אם יש אולפנים שכבר הוקמו בצרפת, יש בעיה שלמשל מציעים אולפנים באמצע השבוע בשעה 12:00. מי יגיע לשם בכלל? אנשים שלא עובדים? יש דבירם שצריך לייעל ובאופן מאוד חשוב.

למשל אפשר להתחיל אולפנים באינטרנט, כדי שאנשים יוכלו ללמוד את השפה או מהבית או מהעבודה, בזמן הפנוי שלהם ולאו דווקא להתכנס בכיתה בקצה השני של העיר, ואפשר גם לעשות שיחות באינטרנט עם בנות שירות, זה לא עולה כסף. יש הרבה פתרונות שאפשר לאמץ שיכולים לייעל את הקליטה.

אולפנים למען הילדים, כי המשפחות הרי לא מתעוררות בבוקר ומחליטות לעלות פתאום, הם בכל זאת מתכוננים לעליה. אז אם כבר בבתי ספר אפשר להקים אולפנים שהילדים שעתידים לעלות לארץ כבר יכולים ללמוד את השפה ולא להגיע לכאן ולהיות אבודים בבתי הספר, זה ייעל גם כן את הקליטה.

אולפן אינטרנטי יכול להיות מוכוון לגיל רך, לגיל בית ספר, לגיל על ולמבוגרים, עם לינקים לכל דבר, לתעסוקה ולכל דבר.

נכון. בהחלט. מבחינת הדיור - - -

בשבוע הבא נקיים דיון בנושא הזה, של אולפן אינטרנטי.

טוב לדעת. בקשר לדיור, כפי שאריאל גם כן תיאר, צריך להבין שבצרפת יש בעיקר שתי אוכלוסיות, יש אלה שאכן הם בעלי תואר אקדמאי, הם מתפרנסים טוב בצרפת, הם לא פליטים, וצריך למשוך אותם לארץ על ידי הכרת תעודות למשל, והם יכולים להסתדר מבחינת הדיור.

יש אוכלוסייה מאוד ענייה שמסתמכת על קצבאות מאוד משמעותיות בצרפת, הם גרים בדרך כלל בפרברים של פריס, האזורים האלה נכבשו על ידי המוסלמים בזמן האחרון. אם הם היום מוכרים את דירתם, הדירות האלה לא שוות גרוש ולכן אין להם כסף להגיע לכאן ולרכוש דירה במרכז העיר.

אני רוצה לשאול שאלה בנושא עליית בואינג.

אני רק רוצה לסיים אדוני, ונעבור על עליית הבואינג.

לא, אני רוצה שתתייחסי ותעני לי. אנשים שנוסעים לשם לסוף שבוע, האם מישהו בדק אם הם ניסו לעבור את המבחן לקבל את הרישיון, התעודה שלהם ונכשלו ואז אין להם ברירה והם ממשיכים לעבוד, או שהעבודה בצרפת יותר משתלמת להם ולכן הם עושים את זה?

זה גם וגם.

תסבירו לנו בדיוק, כדי שאנחנו נדע איך לטפל בנושא הזה. אם מבחירה חופשית שלהם בישראל לא משתלם להיות רופא ובצרפת יותר טוב ולכן החליטו לעשות את זה, זו החלטה חופשית.

תראה קודם כל, היום אולי זה נכון שאפשר להגיד שיותר משתלם להם לעבוד עדיין בצרפת, אבל גם זה גורם לאסונות מבחינת התא המשפחתי וזה מאוד בעייתי וצריך לפתור את זה.

בסדר, אבל אם זו החלטה שלו, האם אנחנו רואים את זה ככישלון של מערכת הקליטה או האם זו החלטה חופשית של כל בנאדם? זה מה שאני רוצה להבין.

זה בעיקר כישלון של הקליטה מכיוון שאילו הייתה אפשרות לרופאים האלה לעבוד בכבוד בארץ ולא רק לעבוד פעמיים בשבוע בקופת חולים ולהרוויח 30 שקל פר חולה, זה היה משתלם להם להגיע לכאן ולעבוד בארץ, אבל יש תת הכרה של הרופא הצרפתי.

רגע, את אומרת שרופאים צרפתים בהגדרה מקבלים פחות כסף מרופאים ישראליים?

לא.

או שאת אומרת שהמשכורות לרופאים בישראל נמוכות?

בכלל. ברור.

ברוכה הבאה הביתה.

אבל זה לא רק עניין של כסף, תראי, זה ברור שיהודים בצרפת מרוויחים יותר מאשר בארץ. זה ברור. אבל יש כאן יתרונות שאי אפשר להשוות בין איכות החיים בארץ לבין איכות החיים בצרפת, הם יהיו הרבה יותר מאושרים בארץ, זה לא רק עניין של כסף. אבל הם חייבים לפרנס את המשפחה, את זה אתם צריכים להבין, הם לא מגיעים לכאן - - -

כולנו. גם הבת שלי שלומדת רפואה רוצה לפרנס את המשפחה שלה בכבוד. היום היא בתנאים תת תנאים של סטאז'רית, אני צריכה לממן אותה, והיא מגדלת גם ילדה ואין שום הטבה עם הילדה הזאת, מה לעשות - - -

אבל היא רק מתחילה את הקריירה שלה. - - -

עליזה לא קשור כרגע.

הכל נכון. אנחנו חייבים לפתוח את הלב ואת הידיים.

עליזה, את מתפתחת לא על אותו מישור.

אבל באמת, כלומר, יש לנו פה מדינה מדהימה. מי שרוצה להחליף גולה בגולה כדי להרוויח יותר כסף, אין לנו מה לעשות.

זאת לא המטרה.

מי שרוצה לבוא לפה ואנחנו צריכים כמובן לצאת מהקופסה לחשוב מה לא עשינו נכון, את שואלת אותי, הממשלה עשתה מחדל מאוד גדול עם עליית יהדות צרפת, מחדל שעדיין גם עם - - -

אין כאן ויכוח.

- - -

כבודו, אולי יש לה זכות כחברת כנסת, אבל היא לא יכולה לדבר גבוהה על אפליה שקיימת בישראל. תדברי על האפליה שקיימת לקבל את הצרפתים כצרפוקאים, בגלל ששם המשפחה שלהם הוא מעדות המזרח. זה הבעיה פה בארץ. זו הבעיה. האפליה הגבוהה בארץ שעדיין ממשיכה בגלל שאנחנו נושאים שמות מזרחיים.

בני, אל תגרום לי להוציא אותך. מה זה?

כמה היא מדברת כמה נפלא, תביאי את הנפלא הזה שיבואו בלי אפליה.

בני, תפסיק להפריע.

אני רוצה שתבינו, לחברי הכנסת יש את הפריבילגיה להכנס באמצע הדברים ולשאול להבהרות, אבל המשתתפים, בבקשה תדברו ברשות. אם לא, אף אחד לא ישמע את השני. אני רוצה שתתייחסי, עשינו כמה תיקונים בחוק על מנת להוריד את החסמים הבירוקרטיים ולהקל על העולים, לדוגמה למשל לגבי רופאי השיניים. אני רוצה לדעת, מאז שהחוק תוקן, כמה עלו מצרפת.

עלו 50 רופאי שיניים.

כמה?

50.

לא נכון. תביא שמות.

אני אביא לך שמות.

לא נכון.

עם כל הכבוד - - -

עם כל הכבוד, לא נכון.

אני אגיד לך. זה אחד. - - -

מה שאתה אומר לי שהורדת החסם, השינוי בחוק, זה הביא עידוד עליה.

זה הביא 50 עולים, 50 משפחות. זה מה שאני אומר, הגברת סופה לנדבר לא מסכימה וזה בסדר, לא צריך להסכים על הכל. עכשיו אני אומר, אבל בסוף השאלה היא כזאת - - -

אני לא רוצה להתווכח איתך. אני חושבת שירידה בעליה זה בזכותך, מפני ש- - - שלך, בקריאה שלך "אל תבואו לכאן" הביאה לזה.

בסדר, אני אתחשבן עם האלוקים למעלה.

אני שאלתי שאלה ולא הבנתי.

אני אענה. אני אומר, לעשות הורדת חסמים זה טוב. השאלה אם אתה עושה מהלכים נחמדים, קוסמטיים, או אם אתה עושה משהו אמיתי. ואני חושב שבא ראש ממשלת ישראל לפני שמונה ימים, ביום ראשון שעבר ואומר לשרים "חברים, אני רוצה תכנית לעליית עולים מצרפת כי היה פה פספוס" ואומר לשר בנט "אתה צריך עכשיו לעשות צוות ולעשות את זה" אז כנראה שזה אומר דרשני, כנראה שיש פה סיפור. והסיפור הוא שנכון, יש פה דברים נחמדים ולעשות ירידים זה נחמד וזה טוב וזה בסדר, השאלה, בנית את החנות, מה אתה מוכר בחנות, ריבונו של עולם, מה אתה מוכר? אם אתה בא ואתה לא מוכר כלום, אז אל תמכור. אם אתה רוצה באמת עליה, תן מוצר אמיתי.

אז אני אומר, כמובן שאני הייתי פה על רופאי השיניים ואני מחאתי כפיים גם לגברת לנדבר לשעבר שרת הקליטה, אני מחאתי כפיים, זה מאוד חשוב. האם זה מביא עולים? האם זה מה שנקרא באנגלית Game changer, התשובה היא לא.

אם אנחנו רוצים עכשיו להחליף את כללי המשחק ולהביא את האנשים האלה לפה ולא לבכות בעוד כמה חודשים או שנים ולהגיד "וואו קרה אסון בצרפת ומה עושים עכשיו, תכנית חירום" כמו שמדינת ישראל אלופה בתכניות חירום, אז אני אומר חברים, לא נדבר עכשיו על תכנית חירום אלא על תכנית בכלל ונתעסק במה שצריך להתעסק ולא בדברים קוסמטיים ונהיה מסוגלים ביחד להביא לפה 50,000 עולים בשלוש שנים.

תודה.

אני רק רוצה להוסיף שהיהודים הצרפתים, כל עליה חשובה. ההבדל עם היהודים הצרפתים זה שהיהודים הצרפתים הם לא פליטים. יש להם אפשרות לברוח, הם יברחו מצרפת, זה ברור, ישראל - - -

את רוצה להגיד שהעולים במדינת ישראל הם פליטים? מה קרה לך? מה קרה לכם, רבותי? עולים שמגיעים למדינת ישראל זה נכס ולא פליטים.

אוקיי. אני רק אומרת שהיהודים הצרפתים יכולים לבחור גם כן, וזה מה שהם עושים גם כן - - -

אל תעשו לנו טובה, רגע רגע, זה לא בסדר.

סליחה- - -

אבל זה לא בסדר.

תדברי אחריה. רגע.

עליזה, את יודעת מה מטרת הדיון? את קפצת פה לבריכה, תראי את הנתונים.

סליחה, אל תלמד אותי, בסדר? בטח לא אתה. אל תלמד אותי.

היהודים מצרפת בורחים היום לארצות הברית, לקנדה, לאנגליה, אפילו לאוסטרליה הם מוכנים להגר. אנחנו חייבים, חייבים להציל את יהודי צרפת, הם אנשים ציונים בנשמה ואנחנו חייבים לא לפספס את ההזדמנות ההיסטורית הזאת להביא את יהודי צרפת לארץ.

- - - תתבייש.

- - -

שר התפוצות הוא מהמפלגה שלך. בגללכם זה המצב, ותשתוק. כי מי ששר התפוצות זה השר של המפלגה שלך, מה שמעניין אותו זה להיות שר הבטחון.

משרד הקליטה והעליה אחראי באופן ברור - - - משרד התפוצות. משרד התפוצות קיבל עכשיו את המשימה - - -

אתה צריך לשתוק עכשיו.

סלחי לי, אני מדבר פה על נתונים כדי שנעלה את יהודי העולם, יש בעיה בעליית יהודי צרפת, אנחנו לא מדברים פה לא פוליטית ולא פופוליסטית אלא בכדי לאהוב את כולם ולהעלות את כולם. אנחנו - - - תוצאות טובות יותר. לא להתנגח זה בזה, אלא ביחד.

נכבדי היושב ראש, אולי אנחנו קודם נדבר ואחר כך ישמעו חברי הכנסת וישיבו לנו.

תן לי, עכשיו שמענו את הארגונים.

אני גם חבר ועדה שלך ויושב איתך שנים פה בוועדה.

אתה תדבר, אבל תן קודם לחברי הכנסת.

בטח, באו לפני הבחירות, חברי הכנסת.

בבקשה.

אני רוצה לשתף אתכם שלפני שבועיים פניתי לכמה חברי כנסת ביניהם חברי הטוב חבר הכנסת נחמן שי שאנחנו משתפים פעולה בחמש השנים האחרונות - - -

שהוא נתן לך את התור שלו עכשיו.

נכון, הוא גם נתן לי את התור עכשיו. כדי להקים פה בכנסת שדולת קואליציה אופוזיציה לטובת יהודי צרפת. שמחתי מאוד אדוני היושב ראש על הדיון שכינסת הבוקר.

ביוזמתו של חבר הכנסת מרדכי יוגב.

אבל כשאתה מדבר על תכנית חירום, אני אומרת לך, אל תחכה. עכשיו אני לא מדברת כפוליטיקאית. אבל אל תחכה. באמת. אני אומרת לך, אנחנו ערב בחירות, הדבר האחרון שמעניין את הממשלה הזאת זו תכנית החירום הזאת. לא זאת, לא לנשים מוכות ולא לעוד כל מיני הצהרות שאתה שומע. אני אומרת את זה באמת כי אני מדברת מדם ליבי. מדינת ישראל עשתה הרבה מאוד טעויות עם עליית יהדות צרפת היקרה. עכשיו צריך לבוא ולצאת מחוץ לקופסה.

למשל אדוני היושב ראש, אפשר להביא לפה את דני עטר החבר שלנו מקק"ל, ולהגיד לו "דני, בוא עכשיו נבנה במהירות דירות להשכרה ליהדות צרפת" זה לא פלסתר. זה תכנית של יציאה מחוץ לקופסה. משום שאם אנחנו מזהים ולומדים, וכן, אני מכירה טוב מאוד מוטי יוגב את יהדות צרפת, ואת ההישענות שלה על הרגלים ועל דרך חיים ולמשל הסוגיה הזאת של בתים להשכרה שאין לנו מספיק, הדיור הציבורי פה קורס, אבל אם אנחנו ניקח את דני ונשתף אותו בכל הדברים הנהדרים שנמצאים כאן, ולהגיד לו "תשמע, עכשיו זה מה שצריך לעשות"

סליחה עם כל הכבוד, אני חברת דירקטוריון של קק"ל ואני יודעת היטב שאתם דווקא הקפאתם את כל התכניות של מצ'ינג בין קק"ל למשרדי ממשלה. אז לכן זו ממש צביעות עכשיו להטיל את האחריות על קק"ל.

יקרה, אני באופוזיציה ומה שאמרתי קודם שהממשלה חיבלה בכל ניסיון, להיפך.

היא אומרת שאתם - - -

אבל חברת כנסת מדברת.

אני רוצה להחזיר את זה לדיון. לכן אמרתי - - -

כל הגורמים צריכים להיות מעורבים. - - - אבל גם משרדי ממשלה.

הלו מה קרה לכם פה?

חברת הכנסת מדברת. תני לה לסיים. אמרתי שרק לחברי הכנסת יש זכות להכנס באמצע הדיבור. אם יש לך שאלות תרשמי, בסוף הדיבור ניתן לך להעלות את השאלות. אל תיכנסי באמצע הדיבור של חברי הכנסת. בבקשה.

אחרי שהיושב ראש אמר את זה, ובצדק, אני כל כך שמחה על הדברים שהוא אמר, משום שזו דוגמה חיה נושמת ובועטת שאם תמשיכו לחכות, שום דבר לא יקרה ולכן אנחנו רוצים להקים שדולה בכנסת שהיא לא פוליטית, שהיא קואליציה ואופוזיציה, לקחת את התכניות הטובות שהיו כאן לאורך השלוש שנים האחרונות, כולל הניסיון הזה שהיה שנבלם על ידי הממשלה, אם תמשיכו לחכות לא תהיה פה תכנית חירום. צריך לחשוב לצאת מחוץ לקופסה.

אני אומרת לכם, השר בנט עם כל הרצון הטוב שלו הוא לא פנוי. מה שמעניין אותו זה להיות שר בטחון. אם הוא היה פנוי היינו רואים הצהרות מעבר לפלסטרים האלה של – וזה חשוב – חינוך לא פורמלי אחרי הצהרים, זה מאוד חשוב, אבל זה כבר היה הרבה שנים אחורה. היו פה גלי עליה שלמדו בכל מיני מסגרות כאלה ואחרות, זה שהיו קיצוצים לאורך השנים וביטלו גם את זה, בסך הכל הוא מחזיר לטובת אוכלוסייה של 2,000 ילדים, זה לא מה שיביא את השינוי הגדול. זה לא ה-game changer, לכן אני אומרת לכם, דיור ציבורי, כן. לעבוד בכל הטכנולוגיות הקיימות, כן.

אבל עוד דבר אחד, וזה רק אתם יכולים לעשות, כי אני לא מכירה את השפה, אבל לדבר עם האחים שלנו בצרפת ולומר להם שזו שעת רצון. אתה הבאת מחקר של 60,000 עד 100,000 רוצים לחזור הביתה. אבל לבוא ולדבר איתם, לא להחליף גולה בגולה. אנחנו נעשה פה את הכל, אני מבטיחה לך. אבל בינתיים, גם לדבר על הדור הבא של הילדים שלהם .אם הם ירצו לגדל אותם בקנדה, בכסף לא נוכל להתמודד. קנדה יותר נוח סוציאלית להתמודד, אבל זה להחליף גולה בגולה. צריך טיפת סבלנות.

ושוב אני אומרת לכם, זה לא קואליציה ואופוזיציה. תביאו את כל התכניות של השלוש שנים האחרונות, אנחנו נעזור לכם.

תודה. חבר הכנסת ד"ר נחמן שי.

בוקר טוב. חברתי הזכירה שיש לנו בכנסת שדולה יחד עם הסוכנות היהודית שנקראת השדולה לחיזוק העם היהודי, שדולה פעילה, אחת הפעילות ביותר. בשנים האחרונות היינו פעמיים בצרפת ולמדנו על הפעילות של הסוכנות ועם דניאל ועם חברים אחרים ולמדנו מקרוב. כשאתם מדברים, אני רואה בעיני את הדברים שאתם מדברים עליהם. ממש בעיניים. גם פגשנו עולים ושוחחנו איתם לפני העלייה וגם ביקרנו באזורים שונים בפריז ומחוץ לפריז, במרסיי. והתרשמנו גם מהמאמצים וגם מהרצון לעלות לישראל.

אני חושב שזה אחד מהמחדלים החמורים ביותר של ממשלת ישראל. אני מסתכל פה על נתון, מוטי יצא, הוא צודק לחלוטין, היינו ב-2015 בקרוב ל-8,000 וירדנו ל-2,400, 2,500. נכון שהיו ב-2015 נסיבות מיוחדות, אני לא חושב שהן השתנו באופן דרמטי. אולי ממשלת צרפת עושה מאמצים יותר רציניים כדי להרגיע את הקהילה היהודית, עדיין זאת לא סיבה שירדו בכמעט 200%, ל-1/3 מהמספר שהיה ב-2015.

אני חושב שממשלת ישראל כשלה פה כישלון חרוץ בעידוד העלייה מצרפת שזו עליה מצוינת. נכון, היא מייצגת תרבות טיפה שונה ממה שאנחנו רגילים, אבל כל עליה מכל מדינה באה עם תרבות מסוימת, והמדינה הזאת ידעה לאורך 71 שנה לקלוט את כל התרבויות ולא כדי למחוק אותן אלא כדי לתת היום ייצוג לכל תרבות ותרבות ולכל שפה ושפה. אין לזה הסבר אלא אם ממשלת ישראל - - -

ממשלות ישראל.

ממשלות ישראל. איזה ממשלות? כל הזמן הליכוד בשלטון.

גם אתם הייתם, הייתם שותפים. אתה שכחת שהיה שר אוצר מיש עתיד.

אנחנו לא זוכרים מתי היינו בשלטון. אנחנו צריכים לקרוא את זה בספרים, בשבת, בפרשת השבוע.

בואו נדבר לגופו של עניין אחרת אני אגיד "טוב שכך". בוא. עליזה אמרה דברים לגופו של עניין, בסוף דבריה רשמתי דברים - - -

אני פשוט אומר שקליטת העלייה היא מערכתית וזה לא רק שנה אחת.

אברהם תקשיב לי בבקשה. אני אומר לך, הממשלה הזאת לא נותנת את המקום הראוי לעליה לישראל. נקודה. אתה רוצה שנדבר גם העלייה מאתיופיה, אתה רוצה שנדבר גם על עליה ממדינות אחרות? היום הדיון הוא על צרפת, אני רואה את הנתונים מצרפת. זאת סטירת לחי למדינת ישראל, מדינת העם היהודי. בשביל מה יש מדינה אם לא לעודד יהודים לעלות אליה? וזה לא צריך להיות פונקציה של היום יש יותר אנטישמיות או פחות אנטישמיות, יותר טרור או פחות טרור. צריך לטפח את הזיקה של יהודי בכל מקום למדינת ישראל ולבקש ולהציע ולעודד. אחוז מסוים מהם, לא כולם יבואו מחר בבוקר, לעלות למדינת ישראל. זה מקור כוח, זה מקור עידוד, זה תוספת של אנרגיה למדינת ישראל. בזה מדינת ישראל כשלה.

תודה.

אני רק רוצה להוסיף משהו קצר. מר הרצוג שהוא מתנועת העבודה שמונה עכשיו ליו"ר הסוכנות היהודית, שאלתי אותו במסגרת הועד הפועל הציוני מה קורה עם העלייה בצרפת, יש בעיה חמורה. מה הוא ענה לי "לא, לפי מיטב ידיעתי הכל בסדר גמור מבחינת העלייה מצרפת" אז אל תגיד לי שמפלגת העבודה תטפל יותר טוב בעליית היהודים מצרפת.

תודה. בני בבקשה בקיצור.

אדוני היושב ראש, כחבר ועדה פה שיושב איתך פה בדיונים שאתה ניהלת בוועדה שכל אלה שפה עכשיו באו למען הבחירות ותוקפים אותך או תוקפים את המפלגה או תוקפים את הליכוד כאילו הם לא היו חברי כנסת ולא קיימים, לא באו לפה לדיונים, אתה פה הקמת דיונים - - -

בני, אתה לא יודע כמה שאתה צודק, יש פה אנשים שלא ראינו אותם בדיונים בוועדת העלייה והקליטה ואת הדיון על עולי צרפת ביקשנו כבר מהקדנציה הקודמת.

- - -הנושאים החברתיים של העולים. אדוני היושב ראש לך יש פה זכויות ואני לא יכול לא להגיד ש- - -

עכשיו אני אדון בנושא הזה שאנחנו דיברנו של הרופאים לפני שנה.

נושא העלייה מצרפת.

העלייה מצרפת. ומי שראה את התוכנית הצרפוקאים בטלוויזיה יודע שהנושא הזה של העלייה מצרפת באה מתוך אפליה שמנסים פה, לכן היא יורדת. אני שמעתי עולים, כי אני כאחד פעיל חברתי מתקופת הפנתרים, מכיר את הכנסת משנת 1979 עוד לפני שכל אלה הגיעו אליה. ואני רוצה להגיד לך אדוני היושב ראש, דיברנו על כל האפליה. אני שמעתי מעולים שאומרים לי "למה אני אביא את הילד שלי והוא לא יוכל ללמוד פה גם צרפתית ודקדוק כדי שמחר מחרתיים תהיה לו גם את השפה ולא רק שפת דיבור אלא גם שפת לימוד שיוכל אחר כך להשתמש בה אם הוא יצטרך עם הדרכון שלו ללכת ללמוד במדינה אחרת כפי שהרוסים עושים".

הרוסים קיבלו פה בתי ספר ולומדים רוסית, והם הולכים - - -

בני, בני - - -

אדוני היושב ראש, אין כאן רוסים, יש כאן יהודים מרוסיה.

בני, אנחנו מדברים לא על אתיופים, לא על רוסים, לא על אמריקאים. אנחנו מדברים על עליה מצרפת.

לא, אנחנו צריכים להגיד את האמת. אנחנו נושאים בשמות משפחה מזרחיים לצערי הרב, על אף שאנחנו באים ממדינות אירופיות. גם מרוקו הייתה אירופית לפני שבכלל קמה מדינת ישראל.

תודה.

לא אדוני, הפתרון היחיד שצריך להיות אם מדברים על דיור ועזרה בדיור, אז בואו נדבר על אותם קיבוצים שקיבלו הפרטות ושיווק של האדמות ובנו עליהם בתים של העשירים ובית אחד לא נתנו לדיור ציבורי. קחו את רמת רחל, קפיטליסטים במסכה של - - - גם הגברת שאת מדברת ואותו נחמן שי ש- - - את הרכוש הזה שלקחתם לנו. תיקחי את הרכוש ולא תבואי לפה לפני הבחירות לעשות רוח. אני פה שלוש וחצי שנים בוועדה עם היושב ראש שתקפת אותו. היושב ראש הזה עשה רבות.

תודה. אנחנו נשמע - - -

הקיבוצים שדדו אדמות - - -בנו בניינים לעשירים ואפילו דירה אחת לדיור ציבורי לא נתנו ובאים פה לחרטט עלינו. תחרטטו על כולם, לא עלינו שאנחנו לחמנו בכם.

אתה רוצה לצאת?

תתביישו לכם.

בבקשה לצאת.

לא אני לא יוצא. אני רוצה לשתות.

תנו לו לשתות, תירגע ותשב.

כבודו, אתה עבדת קשות ואני יודע כמה ועדות ישבנו - - -

שמענו את ארגוני העולים, את חברי הכנסת.

אולי שמשרד העלייה והקליטה לפחות ידבר - - -

לא, אני עומד לתת. אנחנו מחכים. פשוט שנשמע עוד נתון - - -

רק כבודו מילה אחרונה. לי יש רוסי בבית ואשכנזייה בבית. אני לא גזען אבל אני מכיר את - - -

ד"ר צבי מימון בבקשה.

אני פתחתי להם את הבית ועזרתי להם בדרך, כשהגיעו לארץ, קיבלתי אותם באהבה.

ד"ר דב מימון, מהמכון למדיניות העם היהודי.

מכובדים, קודם כל הדיון הוא יותר מדי חשוב כדי שנדבר בצעקות ואני ממש מתחבר לאלה שאמרו שצריך לדבר, אנחנו ממהרים צריך ללכת לאט. אני זכיתי לכתוב את התכנית "צרפת תחילה" ב-2013. אני רוצה להגיד שני דברים. האחד, המצב שלנו הרבה יותר חמור מאשר ב-2013. הרבה יותר חמור, אמנם שם הצלחנו להביא את היהודים, היהודים הייתה להם ציפייה - - - לציון. אבל לצערנו מה שקרה, ואם תסתכלו, ראש הממשלה שלנו הגיע לצרפת ב-2015 וקרא ליהודים לחזור הביתה, והדבר הזה גרם לצרפתים, בטעות אולי, אבל הם שמעו שפה הולכים לקלוט אותם, וכמו שאמרנו, ובסך הכל הם מאוכזבים היום. זאת אומרת שהמצב שלנו הרבה יותר קשה מאשר שהיה קודם. אנחנו במצב שמתחילים במינוס, לא במצב שהיינו ב-2013, על ידי מאמצים של סופה ושל אנשים אחרים הצלחנו לעשות מאמץ ולהעלות 20,000. יכולנו להעלות 50,000 אם היינו עושים מה שאריאל דיבר קודם.

לא הייתה שום תכנית עליה מאז שנות החמישים בלי סעיף דיור, ופה אחד מהסעיפים החשובים ביותר, הוא סעיף דיור, ואנחנו לא טיפלנו בזה. הדבר השני, שברור שאנחנו לא באים ממחנות העקורים ולכן זה לא עניין שלאנשים יש בחירה, חברת הכנסת לביא, זה ברור שהיום זה לא העניין שאנחנו מבקשים נדבה או טובה כשהם באים לפה. מי שבא לפה יודע שאף אחד לא מצפה לו פה, אוהבים אותו אבל לא ניתן להם מה שהוא יכול לקבל בצרפת או בקנדה, וזה לא הסיפור. אנחנו רואים אנשים ולא דיברנו, אבל מדובר על לפחות 30% שחוזרים לצרפת, מדובר על אנשים עם כוונות - - -

- - -

אין לנו מספרים.

מאיפה המספר הזה?

יש לך עובדות?

אני שומע, אז תקחו 10%.

גם ממשלת גרמניה נתנה סל קליטה פי 7 ממה שנתנה ממשלת ישראל. מה לעשות? גם אז התמודדנו. ותראה את הקהילה בברלין, ומי שמכיר את העניין של ברלין ואת כל מספר היהודים שרק הולך וגדל שם, כולל דור צעיר, אנחנו חיים בתוך עמנו. לעולם לא נוכל להתמודד, ולא סתם הגרמנים נתנו פי 7, הם רצו, הם נאבקו, זה היה אפילו בדיונים בממשלה מול ממשלת גרמניה ואתם זוכרים את זה.

אני כתבתי מאמרים על זה אם את רוצה, אז אני אמשיך. יש לנו פה איזה שהוא קטע שמדובר על עליה שהיא בכל זאת ארץ רווחה, וכשאנחנו קראנו לתכנית "צרפת תחילה" וכתבנו שם שכנראה שעוד חמש שנים יקרה גם באנגליה, זה לא כל כך בטעות, יכול להיות שגם בשנים הקרובות יהיה לנו עוד סיפור של עליה מארץ רווחה. ארץ רווחה זה לא כמו מחנות עקורים, ההגירה היא תמיד שילוב של גורמי דחיפה וגורמי משיכה. מדובר פה על מצב שהאנשים האלה יביאו, בגלל שתרבות צרפת, בגלל שצרפת היא מדינת רווחה, אנחנו חייבים לתת להם מעטפת של A B C D E, כמו שקרא לזה אריאל, חייבים לדאוג לתעסוקה באופן פרואקטיבי מראש, חייבים לדאוג לחינוך, אנשים מגיעים לפה ולצערנו הדבר חמור ביותר, באים לפה, מקריבים את עצמם בשביל הדור הבא, ומה שקורה הילדים נושרים מבתי ספר, ויש לנו מספרים על זה, נושרים מהדת, ההורים חוזרים לפה עם זהות יותר דתית ורואים את ילדיהם שמתנהגים כמו גויים בגיל 18 ולכן אנשים בצרפת בצדק אומרים להם "אל תלכו, אתם תתחזקו" ובטח, הרבה מאוד מתחזקים כמו כל העליות, לא רק העלייה מצרפת.

אבל המצב הזה פה דורש, אם אנחנו מעוניינים לקלוט את יהודי צרפת צריך לעשות תכנית אינטגרטיבית.

המשפט האחרון שאני רוצה שתשמעו, בבקשה, אל תבטיחו אם אתם לא מתכוונים לקיים. אל תעוררו את האהבה עד שתחפץ, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד פעם אכזבה. אם לא, אנחנו עוד פעם נהיה בברוך גדול וגם כשיהיה מצב חירום וזה יכול לקרות כל יום, זה יכול לקרות ממש בחמש השנים הקרובות שיהיה מצב חירום בצרפת ואפילו נקלוט, אנשים לא יאמינו לנו. אנחנו כאילו הבטחנו בשביל כל מיני סיבות פוליטיות מידיות ולא חשבנו על חשיבה אסטרטגית. לכן אני מבקש, אל תבטיחו אם אתם לא מקיימים בבקשה.

תודה. אני לא חושב שיש בעיה. ראש הממשלה של מדינת היהודים, מדינת ישראל, אומר ליהודים "תעלו לישראל כי זה הבית שלכם ויש לכם מדינה יהודית", אני לא רואה שיש בעיה בזה. זה תפקידו.

זה טוב מאוד. כמובן זה טוב מאוד וזו חובתו, זה טוב מאוד שהוא קורא ליהודים לעלות, הם הבינו שהוא הולך לקלוט אותם מכל הבחינות של חינוך, רווחה וזה, יש אולי בעיה של תקשורת.

אנחנו דנים בזה. לאמירה אין שום בעיה. לפני שאני פונה למשרדי הממשלה, אתן את רשות הדיבור לעו"ד מוריה רודריג. את מרכזת אולפנים לדוברי צרפתית.

אני עורכת דין, אני יו"ר עמותת יוצאי בלגיה בישראל והדבר שהיה חשוב לי לציין, בגלל שאנחנו מדינה קטנה וקהילה קטנה צריך גם לא לשכוח את בלגיה שמבחינת האחוזים של העלייה היא בערך אותו דבר כמו מצרפת, פשוט במספרים הרבה יותר נמוכים, אבל זה מאוד חשוב לציין אותם, ולהחיל את כל החוקים שמחילים על העלייה מצרפת, גם על העלייה של בלגיה.

לדוגמה, דיברו על הרופאים, אני יודעת שלרופאים הבלגים עדיין מאוד קשה. זה דבר אחד שרציתי להגיד.

בשורה התחתונה דוברי צרפתית.

בדיוק, חשוב שיגידו דוברי צרפתית ולא רק צרפתית, כי זה מאוד חשוב. אגב, מבחינת אחוזי ירידה, בלגיה במקום מאוד מאוד טוב, כלומר האחוזים הרבה יותר נמוכים מאשר במדינות אחרות, שזה משהו שגם צריך לקחת בחשבון.

גם צרפת. גם צרפת לא יורדים.

אנחנו נגיד את הנתון.

בסדר גמור, אבל אני אומרת שיחסית זה עוד יותר טוב. בנוסף, אני גם עכשיו יוזמת ועדת קליטה ועליה בעיר גבעת שמואל, משהו שלא היה קיים עדיין, ואני אשמח באמת אם מישהו מכם יכול באמת לשבת ולדבר איתי, להקים את הדבר הזה מאפס, אני אשמח לשיתופי פעולה מכולם. תודה רבה.

תודה רבה. עד עכשיו שמענו מארגונים וגופים לא ממשלתיים בעיקר, עכשיו אנחנו רוצים לשמוע ממשרדי הממשלה. אני מתחיל במשרד הקליטה. בואו נשמע קודם את דגנית, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. באמת דיון חשוב. ראשית אני אומר שאנחנו שותפים לאותו נושא ולאותה תקווה ואותו רצון עז באמת לחזור למספרים של 2014, 2015, 2016, אני רוצה להפנות את תשומת ליבנו למספרים שהיו גם טרם הדבר הזה, וזה אומר שאני חושבת שכן הצלחנו בכל אופן למנף את מספרי העולים. אני אנסה להתייחס להכל ובקיצור כי אני מרגישה שלכל אחד יש מה להגיד ודברים חשובים מאוד.

ראשית, צרפת הייתה חלוצה במאמצי עידוד העלייה שלנו. אמר כאן פרופ' דב, קראנו לזה צרפת תחילה, זה לווה בהחלטת ממשלה ייעודית. אגב, לשאלתך מוריה, אנחנו קוראים לזה, צרפת ובלגיה, דוברי צרפתית. כך אנחנו מכנים את זה.

ואוקראינה.

ואוקראינה, נכון, המצב באוקראינה היה קשה.

אני יכולה גם לדבר על האמריקאים אם אתה רוצה, אבל באנו לדיון על דוברי צרפתית.

- - - אבל מה קרה? צרפתים יותר טובים מאוקראינה? מה קרה לך? מה קרה אנטישמי כזה אתה?

רגע, מבחינת החלטת הממשלה גם - - -

אני אנטישמי עכשיו גם? שמעתי טוב? אני אנטישמי?

אתה שמעת טוב. אתה נגד עליה מאוקראינה, אתה נגד עליה מרוסיה - - -

כבוד היושב ראש, עם כל הכבוד - - -

חברת הכנסת - - -

- - - לניצולי שואה. זה לא יעבור.

- - - אם לא הייתם נותנים לנו עשירית - - - המדינה הייתה נראית אחרת.

- - -

לא אנטישמי, או אנטי רוסי, או אנטי דוברי רוסית. כן. אז אני מצטערת, לקחתי את המילה בחזרה, אני מבקשת ממך סליחה.

אני מקבל.

אתה נגד עליה מרוסיה.

אם הייתם נותנים 10% מההטבות שנתתם לעליה הרוסית עם ישראל היה היום - - - 10% ממה שעשיתם להם. על מה את מדברת?

אם אתה לא בשקט ומקשיב ומשתתף בצורה - - -

היא לא יכולה לכנות אותנו גזענים ואנטישמיים.

אני מבקש שתעזוב את הדיון. אם אתה ככה מתפרץ.

אבל סליחה, היא לא יכולה לקרוא לו אנטישמי ולקרוא גזען.

הוא יכול להגן על עצמו. הוא לא צריך הגנה.

אבל אני גם לא, גזען.

בבקשה בני, אתה מפריע לי.

אני ממליץ מ אוד כיוזם הדיון שנוריד את הטון. כיוזם הדיון אני אומר לכם שאנחנו בעד עליה של יהודים מכל העולם, אוהבים את כולם. נתנו את דעתנו על הירידה הדרסטית בעולי צרפת ואמרנו בואו נבדוק את הסיבות ובואו נשתדל איך לראות ולקדם את זה. זו מטרת הדיון.

אני מבקש, מר קנדל, אני נתתי לכם, הארגונים, להציג את זה. נתתי לחברי הכנסת להציג את הנושא. עכשיו תורם של משרדי הממשלה המטפלים בנושא להציג את הדברים האלה. בבקשה לא להפריע, הם לא הפריעו לכם אם אני אראה שמישהו מפריע, אוציא אותו מהדיון. אנחנו מקיימים כאן דיון מקצועי ולא פופוליסטי. מי שרוצה להיות פופוליסטי זה לא בוועדה הזאת, שייצא. בבקשה.

אני ממשיכה. אנחנו המשכנו במאמצי עידוד העלייה שלנו, אחר כך נדבר גם על מאמצי קליטת העלייה שלנו, אבל אני רוצה להתרכז רגע בפרק הראשון שהוא עידוד העלייה. במסגרת הזו, ונדמה לי שהצגנו את זה גם כאן, נעשו מספר גדול מאוד של פעולות שחלקן, היושבים כאן מסביב לשולחן היו אלה שיזמו אותם והיו שותפים בגיבוש כל הרעיונות ובכללם אני רוצה להזכיר גם את נושא האולפנים.

דיברנו לא אחת ולא פעמיים פה על נושא אולפנים וירטואליים ואני רוצה לספר לכם שבמסגרת התכניות שלנו, לא זו בלבד שאנחנו מגדילים את היקף השעות באולפן, מ-60 ל-120 והשנה נתחיל ב-300 שעות, שיאפשר להם קיצור הליכי הקליטה בארץ, אנחנו גם מתחילים באולפנים וירטואליים. משתפת אתכם ואומרת לכם שעשינו ניסיונות בעבר, אלה לא היו ניסיונות קלים, מפני שלסיפור הווירטואלי הרבה מאוד מתחרים ברשת, ובכל אופן אנחנו ב-1 לינואר נתחיל עשרה אולפנים מהסדר גודל הזה.

אני רוצה לומר לכם שהמדען הראשי שלנו ביצע מחקר שנעשה על מי שכבר נמצא כאן, מי שכבר עשה עלייה, בטווח של חמש עד עשר השנים האחרונות ובכלל זה גם בתוך חמש השנים האחרונות, ויש נתונים שאני רוצה לשתף אתכם. אני לא טוענת שהכל ורוד אבל אני מרגישה צורך גם לשים נתונים שהם אולי אובייקטיביים שאולי יסברו כאן קצת את האוזן.

ראשית, מבחינת תנאי דיור, 45% מהעולים מדווחים על תנאי דיור דומים או טובים יותר. מעמד מקצועי אחרי חמש שנים, 60% דומים או קצת טובים יותר. כמעט 70% בטווח של החמש שנים הראשונות, מדווחים על הרגשת בית, שיעור גבוה לאין ערוך מיתר קהלי העולים שלנו.

45% שמעידים על דיור טוב יותר, איך זה ביחס לעולים אחרים? זאת אומרת 55% מעידים על דיור נמוך יותר.

נכון.

זאת אומרת שיש לנו פה קושי. זה לא - - -

חבר הכנסת יוגב, אני לגמרי לא חולקת שיש קושי, אני רק מנסה לתמוך את זה בנתונים - - -

הציעה חברתי עליזה לביא, ואני חושב שהיא הציעה הצעה חשובה שנאמרה פה כבר בוועדה, שנתיים-שלוש אחורה, עוד בתקופת היותו של חברה יו"ר הוועדה פה, בניה להשכרה, כי כך הם היו רגילים לגור בצרפת. ואני יותר ממצטרף אליה. זה עלה פה כבר בכמה וכמה ועדות. העידוד לבניה להשכרה, מדוע הוא לא מבוצע? ערים כמו העיר שהיא גרה בה שהיא עיר הבירה של קליטת יהודי צרפת - - -

השאלה במשרד השיכון ומשרד האוצר - - -

ואיפה פה נציג משרד הבינוי והשיכון?

העלינו את זה כאן, חבר הכנסת. כל מה שאתה אומר, העלינו כאן. היה כאן נציג משרד השיכון ונציג משרד האוצר, השרה סופה לנדבר ישבה - - -

וגם יזמה פרויקט.

התשובה הייתה "תקציב".

יש כסף. אני רוצה להגיד לך שיש כסף.

אני רוצה לסיים. אתם ביקשתם את נתוני - - -

תנו לה להשלים. אני רוצה להיות ברור בנושא, כשאת מדברת על החלטות הממשלה, יש שתי החלטות ממשלה שהתקבלו, החלטה מס' 2446 שמדברת על צרפת, בלגיה ואוקראינה.

נכון.

זו הייתה החלטה מ-2015, יש עוד החלטה מ-2017, החלטה מס' מ-2017, החלטה מס' 3181 על קליטה ועידוד עליה עולמית.

אבל יש עוד החלטה ואתה יכול לראות את זה בשקף גם על הסרת חסמים, החלטה 2255. אפשר לראות את זה גם שם, אני מניחה שגם חברת הכנסת סופה לנדבר תתייחס אליה בהרחבה , והיא פתחה שורה של הכרות והקבלות של תארים.

שלשמחתי היום כבר לא מדברים עלינו.

נתון חשוב מאוד שאני רוצה לגעת בו כי הוא עלה פה כמעט כמו פצע פתוח, הוא עלה פה בכמה הקשרים. אנחנו לא קוראים להם יורדים, אנחנו קוראים להם ישראלים שמהגרים לחו"ל, בנתונים שבדקנו לקראת הוועדה היום, אגב, אני רוצה להגיד, אני מדגישה, אלה נתונים בעייתיים כי איך אתה בודק? עכשיו יגידו פה עליית בואינג זה גם ירידה, אגב, אני מאלה שחולקת עליהם, יש לנו דגם כזה גם הרבה מאוד מארצות הברית, קחו רופאים מארצות הברית שאין להם יכולת להשתכר כאן את מה שהם משתכרים ולכן הם גם נמצאים ועובדים הרבה מאוד מעבר לים, אנחנו בכלל נמצאים בעולם תעסוקה שהוא גלובלי.

אבל אני רוצה כן להגיד מה אנחנו בדקנו ואני רוצה להיות מדויקת. אנחנו לקחנו את מספר העולים שעלו בין 2014 ל-2017 בלבד ובדקנו אנשים ששנה שלמה לא עברו בביקורת הגבולות, זאת אומרת נסעו לצרפת ולא חזרו אלינו, אנחנו מגלים 4% שנסעו לשם. זה מה שאנחנו מגלים, ואם יש נתון אחר – שמעתי פה כל מיני נתונים - - -

4% שנסעו לאן?

שעזבו את גבולות המדינה, אני לא יודעת לאן הם נסעו בהכרח עליזה, אבל הם עזבו את גבולות המדינה ולא שבו אליה שנה שלמה.

בין 2014 ל-2017.

נכון, כי אני לא יכול לקחת את מי שעלה אתמול - - -

יכול להיות שגם הלכו ללמוד. הכל יכול להיות, אתם לא יודעים את הסיבה של הירידה.

נכון. ובגלל זה, אני אומרת, הסיפור הזה של הנתונים בעניין הזה הוא קצת מורכב ובכל זאת הרגשתי צורך - - -

זה מהעלייה מצרפת?

רק מצרפת.

זה אחוז יותר נמוך מאשר ישראלים שנולדו כאן.

זה אחוז מאוד נמוך לאין שיעור גם ביחס לעליות אחרות ואני רוצה להגיד שאנחנו השנה התחלנו - - -

- - -

אריאל, הקשבתי לך בקשב רב ובסבלנות מאוד רבה.

תגיבו בסוף. אני רוצה לשאול שאלה. האם יש לכם מידע מהעליות האחרונות או כאלה שהם כאן 40 או 50 שנה?

לא. לקחנו מי שעלה, מי שתאריך העלייה שלו בין ה-1 לינואר 2015, 2016, 2017 ושלא נמצא כאן מעל שנה.

זה המחמיר. הוא לא בהכרח ירד.

אפשר להגיד ששנה זה לא מדד, אפשר להגיד ששנתיים, אבל הלכנו פה על איזה שהוא מדד שזה מה שהוא אומר, ובעינינו הנתונים הם - - - אני לא רוצה - - -

4% את יכולה לנקוב במספר?

סליחה - - -

אני אתן לך לדבר יותר מאוחר. תעביר פתק בבקשה ותירשם.

אני יכולה לנקוב במספר, אפשר להסתכל בנתונים שלפניכם של שלוש השנים ולקחת מתוכם 4%.

במה אתם מדייקים את הנסיבות לירידה הכל כך תלולה בעליה? כי אם לא נדע את הנסיבות, ונאמר פה, דיור, לימודים\, תעסוקה וקהילה, ארבעה דברים ש- - - במה צריך עוד לעשות?

אני אנסה ברשותך - - -

אני רק אסיים בשני דברים אחרונים. אנחנו החל מהשנה פותחם גם תכנית קראת "יעל" שמיועדת לילדים, אמנם כל ילדי העולים כי אני רוצה לספר לכם שכל העולם לנגד עינינו, שמאפשרת גם לילדי בתי ספר יסודי הרבה מאוד שעות כמו צהרון שזה אחד מהפערים שאנחנו יודעים שיהודי צרפת מתמודדים איתם יותר קשה כאן במערכת החינוך - - -

גם השכלה גבוהה? כי בזמנו דיברנו פה בדיון.

עשינו את זה בכסף ממשרד העלייה והקליטה ולא מהכסף של בנט, ואתם בדיוק צריכים לדעת את זה. זה כסף שאנחנו לקחנו במשרד העלייה והקליטה ופתחנו את התכנית כדי שהילדים יקבלו באופן פרטי את השיעורים האלה, בגלל שכאשר בקבוצה יש בסך הכל ארבעה ילדים זו צורה פרטית.

אם ציינת - - -

האם גבירתי שרת הקליטה ואם כן או אם לא אתם צריכים לעשות את העבודה, אל מול משרד החינוך, האם ישבת על כך עם השר בנט על מנת שכל ילד עולה מכל קצוות תבל יקבל תוספת שעות לצורך העניין?

משרד החינוך כאן ויתייחס.

רוב הכסף היה ממשרד העלייה והקליטה.

בבקשה, שאלות ענייניות, אבל בואו נעשה סדר.

משפט אחרון. מאמצי עידוד העלייה שלנו בצרפת יימשכו בהיקף, לסבר את האוזן, של בין 8 ל-10 מיליון שקלים בשנה, אגב, אני רוצה לומר, לא שינינו דבר ובחלק מהדברים אפילו העצמנו את הנתח היחסי שאנחנו נותנים בתוך מאמצי עידוד העלייה, אנחנו פתוחים לשמוע, קשובים מאד לשמוע ויושבים עם השותפים שלנו שיושבים פה בחדר, שזה חברת אופק ישראלי, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית שאני לא רואה כאן, אבל אני רוצה גם להזכיר את קליטת קהילות ישראל, שלום ואך שנמצא כרגע במרסיי ושולח לנו תמונות, ואנחנו נמשיך להיות פתוחים לכל הרעיונות שיכולים להעצים את המאמץ הזה.

העלית את נושא תכנית יעל. האם המצב השתפר בנושא ההשכלה הגבוהה? כי דנו פה, היו בעיות בקבלה באוניברסיטאות, יש קשיים לעבור את המבחן. האם נעשה שינוי בדבר הזה?

אני תיכף אדבר על זה.

נשמע את איציק, ואחרי זה נעבור אליך.

רק תגידי כמה אולפנים יש בצרפת נכון להיום.

125 אולפנים בכל שנה, בהיקף השעות שתיארתי קודם.

תודה. איציק אוחנה בבקשה.

שלום לכולם, אדוני היושב ראש, ח"כים מכובדים, אני מנסה עכשיו לנתח גם כמקשיב ומנסה לנתח איפה הבעיה המרכזית שלנו, מעבר לזה שאין ספק שצריך לעשות כל מאמץ כולל משאבים, כולל תכניות, להעלות כל יהודי מכל מקום ובדגש על האתגר שקיים כרגע בצרפת, לאור כל מה שאמרנו.

נגענו בגורמי דחיפה, נגענו בגורמי משיכה, ניתח אותם מכובדי והציג אותם, לא רק שהניתוח הוא לא רק דומה, הוא אפילו מחמיר, הוא הולך ומתגבר לצערי ואני מדבר על המצב, גם הפוליטי החברתי האנטישמיות שמרימה ראש, וכל שאר הדברים, אנחנו צריכים לזהות את זה כגורמי דחיפה שדוחפים אותם הנה, ולכן אין לי ספק שצריכים לעשות תכניות וצריכים לשפר ומה שעשינו הוא טוב אבל לא מספיק, וצריך כל הזמן לעדכן.

הבעיה המרכזית זה תיאום הציפיות, וכשמתאמים ציפיות ויש אמירות בצד השני, ועכשיו אני לא פונה לאף אחד חלילה, כולנו בחבילה, אני לא פונה לאף אחד. כשיש תיאום ציפיות, שאתה צריך להתגבר אל מול מדינת הרווחה הרחבה כל כך בצרפת, ונגעו בזה, ועם המתנה של משפחות, בצדק, אני לא מנסה לשפוט אף אחד, לענייני הפנסיות כדי שיוכלו להתקיים פה לכשיגיעו לגיל ויעשו את מה שיעשו, ויש ציפייה כי שומעים רעשים של "יכינו תכניות, ישימו משאבים, יעשו פה ויעשו זה" וזה לא קורא, אני אומר שזה גורם נזק במכפיל כוח ולא תורם לנו כלום.

מצד שני הציפיה הזאת, שידאגו לכם לדיור כמו בצרפת, עוד פעם, פורמלי או לא פורמלי, אני לא שולח פה שום יד מאשימה לאף אחד. אם מישהו פה לא מבין שכל גורמי עידוד העלייה למיניהם כשהם עושים את הדבר הזה הם פוגעים ויורים לעצמם ברגליים ויורים לנו איפה שאתם רוצים, בכל חלק בגוף, אז אתם טועים טעות מרה. ואם נמשיך להתבכיין ולהגיד את כל הדברים האלה, ואתם חושבים שייצא לכם מזה איזה שהוא רווח ונראה יותר צרפתים פה, הלוואי ואתבדה, אנחנו טועים ובסטיית תקן מאוד משמעותית.

לכן מה שצריך לעשות, אדוני היושב ראש, זה באמת לשנס מתניים, להכין תכניות, לצאת מחוץ לקופסה איפה שאמור לתת מענה ולא לצפות שאנחנו נעשה מה שלא עשו גם לעליות הקודמות, ובלי לזלזל בשום עליה, ולתת להם מענים שלא נתנו גם לאחרים, אנחנו לא יודעים להעתיק אותם גם לעולים הבאים. אלה השלכות רוחב. אין פה נקודה כירורגית והשאר לא מסתכלים ולא אומרים,

ובני אמר מה שאמר לאור מר כעסו ומר ליבו על מה שעשו לו בעבר, אנחנו לא שם חבר'ה, צריך לעשות קדמת דרך, ולעשות תכניות מותאמות.

הושקעו מאות מיליונים, אני מדבר במכלול הכולל, ועשרות מיליונים בשנים האחרונות גם בלי "צרפת תחילה", כלומר גם מתקציבי המשרד. האם זה מספיק ואפשר לנוח על זרי הדפנה? ממש לא, אנחנו רחוקים משם.

אני שואל אותך כמשרד הקליטה, כחלק מהעשייה הזאת, אתם מובילים את קליטת העלייה. עכשיו ראש הממשלה נתן הוראה להכין תכנית מקיפה גם לחיזוק שילוב העולים שהגיעו לכאן וגם לעידוד העלייה. האם אתם תשתפו את ארגוני העולים שמבינים את הבעיות ושיש להם גם את הנתונים. האם בתוך התכנית הזאת הם יהיו שותפים, כדי שלא נבוא עוד פעם ונגיד "לא חשבנו על זה".

אדוני היושב ראש, זו שאלה לדעתי טריוויאלית ובעצם השאלה התשובה. אם לא נשתף את הארגונים ולא נבין שלכל אחד יש חוזקות משלו ויש לו זוויות ראיה שהוא יכול לתרום לנו, לא נולדנו חכמים ושום תורה לא ירדה לנו משמיים, כולל לא תורת הקליטה, וכמו שעשינו קודם את שיתוף הפעולה, אבל למי נעשה את זה? אני אומר כבר פה, מי שישתף פעולה ויושיט את היד ויבין שקיים משרד העלייה והקליטה והוא לא מתכוון לפרק אותו ולהתפרק מנכסיו, אלא אם יש דברים סודיים של ראש הממשלה, כל עוד קיים משרד העלייה והקליטה אנחנו אחראים גם בהיבט הריבון, גם אחראים של בניית התכנית וגם של הוצאתה לפועל.

אין לי כוונה, ואני אומר את זה בכוונה תחילה, אין לי כוונה שארגון כזה או ארגון אחר כשאני מציע לו תכניות הוא אומר לי "התכניות מצוינות רק תן לי שאני אעשה אותן ואני אגיד שאני עושה אותן, לא אתה" זה לא בבית ספרנו. אני כבר אומר את זה פה.

שאלת לעניין הסטודנטים ואני אשלים את העניין, בכל נקודת זמן בכל ארבע השנים האחרונות, 1,200 סטודנטים יוצאי צרפת לומדים במינהל הסטודנטים, מבחינת כל התכנית יש מספרים מסודרים, מי שרוצה שמות יקבל גם שמות ומה שחסר לנו כאן שעדיין אנחנו מזהים, עשינו ואנחנו מתכוונים השנה להוציא לפועל, היו מכינות ייעודיות שעשינו שמונה או תשעה מהן, וזיהינו את זה כמקור יותר מוצלח כדי שהם יעשו את קפיצת המדרגה, ואנחנו בודקים את זה.

תודה. לפני שאני עובר למשרד החינוך, אני רוצה לתת לשני אנשים שרצו לשאול שאלה את משרד הקליטה. בבקשה.

אני מעמותת עמ"י, איש שטח. יש דבר שאני לא מסכים עם משרד הקליטה, נושא של 4%. כשאני אומר שאני איש שטח, אני איש שפוגש את עולה, הולך אליו הביתה ומלווה אותו. אנחנו שוכחים דבר שיש, אם יש מישהו שמשאיר את הילדים שלו ואשתו ועוזב את הארץ כדי לעבוד בחו"ל, זה נקרא יורד או לא?

לא.

בשבילי כן.

לא, עיקר חייו בישראל.

סליחה, אדם שמתפרנס בחו"ל ובא לארץ זה אימגרנט, זאת אומרת שהוא יורד. יש גם הרבה שיש להם דירה בארץ, פשוט מאוד קנו דירה, עלו לארץ, עזבו את הארץ ובאים לחופשה, באים פה ושם, ובתוך משרד הפנים, ואת זה אני בעצמי שאלתי במשרד הפנים באשדוד, הם לא נחשבים כיורדים. אני חושב שנושא של ירידה של 4% לא מדויק וצריך לעשות מחקר על זה. לדעתי זה עובר ממש ל-10%.

אני מארגון CNEF וגם ממועצת ארגוני העולים. כמה נקודות. כמו שאנחנו רואים, בסופו של דבר פה הדיון מאוד טעון, ידידי יושב ראש הוועדה, אנחנו עשינו הרבה ועדות על עולי צרפת ויש משהו שצריך להבין, כשאנחנו באים, וזכותך שהושבת את כל הגורמים פה, גם הממסד וגם הארגונים, אבל צריך את ד"ר אברהם נגוסה כדי להושיב את כל האנשים האלה, כי כשאנחנו נצא אף אחד לא יכיר את אף אחד. כמו שאמרה דגנית ויש לי המון שיחות איתה גם בנושא עידוד עליה, בסופו של דבר כמו שהיא אמרה, אחד שומר על השני. ההסתדרות שומרת על הסוכנות היהודית - - -

זה לא מה שאני אמרתי. זה תרגום מעניין אבל זה לא מה שאמרתי.

הקשבתי לך אז תקשיבי לי.

אבל אתה מתרגם אותי.

פה זה הסלט של המוסדות. ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, אנחנו לא דיברנו ועד היום אני לא מבין, יש עוד גוף, אופק ישראלי, שמטפל בעידוד העלייה. מה כל הדברים האלה? אז פה יש איזה - - - שאני מכבד אותו, שלום ואך, אז כל הזמן שהם רוצים להגיד "משרד הקליטה נתן כסף" מוציאים את הקלף, שלום ואך.

אתה אומר שאתם רוצים שיתוף פעולה.

יותר משיתוף פעולה. בסך הכל יש גם דברים שעובדים. כל אחד עם המקום שלו. חבל שחברת הכנסת עליזה לביא יצאה, אני לא רוצה עוד שדולה לכנסת כמו - - - ככה נחשוב גם כן נביא עוד פעם דב מימון וסם קדוש ואריאל קנדל כדי לחשוב, בולשיט. מספיק.

ככה עובדת האופוזיציה.

לפחות איתך, אתה יושב. יש דברים שעובדים, ריבונו של עולם. היו פה פילנתרופים, פייר בסננו, מארק אייזנברג שהם האנשים הכי גבוהים בקהילה הצרפתית, אף אחד מהם לא מצליח לעבוד עם הממסד. איך זה - - -

למה? תשאל את עצמך.

תסיים בבקשה.

עוד משפט. ידידי אוחנה, אני לא הפרעתי לך, תן לי גם להשמיע. אני במקרה גם כן סגן יו"ר של קעליטה. איך זה יכול להיות שפילנתרופ שהוא בכל הדברים בקהילה הצרפתית, שם 10 מיליון שקל על השולחן ואף אחד - - - אני לא מדבר על CNEF, שיש לה גם את התורמים שלה שאנחנו ממשיכים עם הפעילות. למה אין מצ'ינג? למה יש דברים שאנחנו לא יכולים להכפיל? יש את תכניות "חמדת הדרום", אנשים שלא נמצאים כאן, שבמקום להביא 40 צעירים הם יכולים להביא 100 , אבל 100 צריכים להביא לאיזה מקום.

יש להם מקום רק שיבואו. אני כבר אומר לך עכשיו, שיבואו לאיבים מחר. 100 מחר לאיבים.

שאלתי קודם האם הם יהיו שותפים בעניין. הוא אמר חד משמעית. לכן בואו נעבוד ביחד כדי שכולם יתרמו.

אבל יש לי שאלה אליך. במה הם לא מסוגלים לעבוד עם הממסד, הפילנתרופים האלה?

אני אומר לך, אני לא מדבר על הפילנתרופים שכבודם במקומם מונח, אני מדבר עלי ומישהו יגיד לי את ההיפך. כל הזמן ישבתי עם הפקידים שלך, אמרתי "יש תכנית" עד היום, עידוד עליה, בסופו של דבר היה יריד לפני שבועיים. היו מביאים אנשים לשם, מי לא מביאים? את הארגונים. אתה שומע ד"ר נגוסה? יש יריד בצרפת, מביאים אנשים נפלאים, אנשים שיכולים להגיד לעולים איך לעשות יותר עם התקציב שלהם, אנשים נפלאים. אף ארגון פה, חוץ מקעליטה ששילם לבד ללכת, ואני מעודכן, לא היה ביריד של עידוד עליה. איך אתם מסבירים את זה?

הפעם לא הוזמן.

אל תגיד לי שפעם אחת אתה שולח את סם קדוש - - -

כי זה לא יריד של - - -

אתה מבלבל בין היוצרות.

סליחה, אני עונה לחברת הכנסת סופה לנדבר. הממסד הוא יותר מפלפול בגמרא. עכשיו ירידה העלייה זה לא לסטודנטים. ריבונו של עולם, עשו ירידים שמשפחה באה ורוצה לשמוע על הבן הראשון שהוא בן עשר, והבן השני שהוא בן 18. אתה מבין למה זה לא עובד? כי מתחילים בגדול ואומרים "ירידה עליה הראשון בצרפת לא פתוח לארגונים" איך אפשר להבין את זה?

אף אחד לא אמר את זה. אני עושה את הירידים, אתה סתם אומר מילים.

שאלתיאל תגיד לי את מי אתה מביא? מה ההבדל בין דגנית ואופק ישראלי? מה הם - - -

אנחנו נסביר לך.

אנחנו מוכנים להסביר.

הסוכנות יסבירו. שאלה טובה. אני רוצה לפני שאני פונה למשרד החינוך וגם לסוכנות, שידבר נציג עירית טבריה. בבקשה.

:

אני פרויקטור בטבריה. אני רואה שיש הרבה להט והכל, אבל קודם כל הבוס שלי זה לא עירית טבריה, זה משרד הקליטה. הם משלמים לי את המשכורת, ואני יכול להגיד מה שאני מרגיש בתוך השטח.

קודם כל אנחנו מדברים הרבה על העלייה של העשירים, זה אני נותן כדוגמה. העלייה של צרפת, לצערי יש הרבה אנשים שאין להם מה לאכול אפילו. גם בצרפת. וכשהם באים לכאן יש להם ציפיות, הם רוצים לעלות, הם רוצים לחיות והם רוצים לקיים את המשפחות שלהם, ובדרך כלל, אני לא יודע אם זה טעות שלנו אבל זה בדרך כלל טעות שלנו כישראלים, "בוא אלי לנתניה, אני אתן לך עזרה" וכולי, וכשהם מגיעים אנחנו עסוקים עם הדברים שלנו ואז זורקים אותם.

ואז הם נופלים למעשה על הגב שלנו באיזה שהוא מקום, אנחנו הופכים להיות ה"בייביסיטר" שלהם. בכל התחומים. אני מודה לשרה שיש את התפקיד הזה, כי אם לא היה פרויקטור האנשים האלה היו נופלים לגמרי.

רציתי להגיד שאני לוקח את הדוגמה של טבריה כי היא קיימת בכל הערים בפריפריה. כל הארגונים הגדולים מתרכזים בנתניה, ירושלים, תל אביב. איפה הפריפריה? מה אנחנו עושים שם? אנחנו יכולים לתת דיור יותר זול, אנחנו יכולים לקלוט יותר טוב בעבודה, וכולי. אנחנו יכולים לקלוט אותם יותר טוב.

אבל זו בחירה של העולים או שיש מדיניות - - -

זו לגמרי בחירה של העולים.

העניין של ריכוז, שהולכים לנתניה, לרעננה. זו בחירה של העולים?

:

זו בחירה של העולים.

זו בחירה של העולים, אני רק מוסיפה שאנחנו הפעלנו תכנית גדולה שנקראת "עידוד עליה לנגב גליל" והצגנו את זה גם כאן, במסגרתה אנחנו דואגים לכל הסיפור של המשפחה. אני מודה שעולי צרפת פחות לוקחים את התכנית הזאת.

:

שתי נקודות חשובות בדיון שקשורות למשרד העלייה והקליטה. יש לי עולה שמקבל סל קליטה, יש לו את השפה, הוא מחר יכול ללכת לעבוד, הוא לא יכול לפנות ללשכת העבודה כי הוא קשור למשרד הקליטה, הוא חותם במשרד הקליטה ולא מפנים אותו לעבודה, אז מה עושים איתו? זאת אומרת פה יש לי בעיה, אני צריך לחפש כפרויקטור עבודה במפעל? משהו לא הגיוני. יש מאגר עבודות, יש מפעלים. אחרי ארבעה חודשים, חמישה חודשים אין - - -

כשהוא מקבל את סל הקליטה ממשרד העלייה והקליטה הוא גם צריך לשבת וללמוד עברית.

:

יש כאלה שבאים עם עברית. אחרי שלמדו עברית, מקבלים 1,500 שקל וצריכים למצוא עבודה, זורקים אותם לכל עבודה.

באותו זמן הם יכולים ללכת לעבוד. זה מה שאתה אומר?

:

כן.

לא הבנתי את הנקודה הסופית שנגעת בה. מה הבעיה להנגיש לו את השירות?

:

מי ינגיש לו את השירות? אנחנו לא יודעים איפה להנגיש לו את השירות. לשכת העבודה לא מקבלת אותו ובמשרדים - - -

בעל מקצוע או אקדמאים? אני שואל שאלה.

:

אני מדבר על פועל פשוט.

אז רק בשביל לעשות סדר - - -

אמרת שאתה מדבר על פועל פשוט, כלומר שלא בא עם נסיון או עם תעודת הכשרה.

:

אנשים באים עם נסיון.

אני שואל האם יש תכנית למשרדי הממשלה לתת להם אפשרות של הכשרה, שיהיה להם מקצוע?

יש.

:

אבל ההכשרה לא בעניין פה. אני בא מצרפת, אני בן 50, אני נותן דוגמה. יש לי ילדים, ארבעה או חמישה חודשים יש לי סל קליטה, אני חי על חשבון המדינה.

אתה לא צריך ללמוד עברית.

:

אני לא צריך ללמוד עברית. אני רוצה, כשאני מגיע למשרד, וכרגע זה לא משנה - - -

אני שואל אותך כפרויקטור, האם יש לך את כל המידע לאדם הזה שהוא לא צריך ללכת ללמוד עברית כי יש לו, האם יש לך תכניות שאתה יכול להפנות אותו להכשרה מקצועית?

:

תעזוב הכשרה מקצועית, אני רוצה לשלוח אותו לעבודה שיתפרנס.

אז יש לך את הוואוצ'רים.

לא רק זה, הוא יכול להבחן במבחנים של משרד החינוך ולקבל - - - הוא יכול להבחן במבחנים של משרד החינוך ולקבל הכרה.

:

הוא רוצה ללכת לעבודה, לעבוד במפעל. הוא רוצה לעבוד. הוא רוצה להתפרנס.

יש לזה פתרון. מי שהוא אקדמאי ומקצועי יש את מרכזי ההכוון הפרושים בכל הארץ שאנחנו בהיבט הזה מפעילים אותם ונותנים שירות להשמה. אתה אומר לי פועל פשוט, לא בעל מקצוע. לזה יש שני אלמנטים, אחד, שאנחנו נותנים ואוצ'ר על סך 7,000 שקל, תבחר כל מה שאתה רוצה לעשות במיידי לעבוד. אתה אומר לי "לא רוצה הכשרה, רוצה להיות פועל, לעבוד".

הכשרה - - -

סליחה, הוא באמצע דבריו.

אבל זה חשוב, הכשרה, מצוין. בזמן שהוא ילמד הוא צריך גם להתפרנס.

יש לו סל קליטה.

יש דמי קיום בזמן שהוא לומד. אם הוא דובר עברית, לא צריך ללמוד וישר יכול לעבוד, נא להפנות אותו למרחב שלנו והם דואגים ועוזרים יחד איתכם גם, לנסות למצוא לו עבודה כמו כל אחד אחר.

:

מה זה מרחב - - -

סליחה, לא נפתור את כל הבעיות עכשיו. הזמן שלנו מוגבל. הנגשת מידע לעולה זה חשוב ומי שצריך לספק זה משרדי הממשלה, אתה עובד של משרד הקליטה.

לא. הוא עובד של עירית טבריה.

עירית טבריה. לא נפתור עכשיו את כל הבעיות.

:

לא, אני רק מעלה שאלות, לא פתרון.

השאלה ברורה. הדוגמה היא בטבריה אבל יש מקרים כאלה בכל הרשויות המקומיות. אני מציע שהרשויות המקומיות יהיו בקשר עם גורמי הקליטה ובראשם משרד הקליטה, והם צריכים להנגיש את המידע.

הוא חדש בתפקיד, זה בסדר. יש הכשרה.

אני לא מחפש אשמים.

לא, חלילה.

אנחנו אומרים שהשאלה היא נכונה ובמקום. אני מניח שהבעיות האלה קיימות ברשויות מקומיות אחרות, ואתם צריכים לקחת יוזמה ולהעביר את כל המידע לגבי הכשרה מקצועית, הכוונה - - -

לפני חודשיים היה - - -

אבל הרשויות המקומיות לא יודעות.

לפני חודשיים רוכזו כל הפרויקטורים - - - אם היית - - -

אני לא מתחיל עכשיו ויכוח. זה מה שצריך לעשות לדעתי.

:

סליחה משהו קטן. אני לא מבקש תשובה, רק שאלה. ללא תשובה לאף אחד. אם ניקח את המקרה של טבריה ואת המקרה של עפולה ושל כל עיר קטנה, אנחנו ממנים פרויקטור לעיר, וזה בסדר גמור, אבל עולה מצרפת לא ימצא את הצורך שלו בתוך העיר בהכרח. הוא ימצא את זה בפריפריה מסביב לעיר, ופתאום הוא פונה אלי ולמעשה הפרויקטור שלו הוא פרויקטור מעיר אחרת. יש קושי איזורי.

תודה. אני נותן את רשות הדיבור לנציג הסוכנות היהודית. יהודה אתה רוצה להתחיל?

כן. אני חושב שחלק מהאנשים שכחו שיש לנו מטרה אחת והיא לעזור לעולים להיקלט במדינה ולא לריב אחד עם השני ולהשמיץ אחד את השני. אני ישבתי בצד וזה קצת הפריע.

לעצם העניין, כשמדברים על המוסדות הלאומיים, אנחנו כולנו עובדים ביחד. גם משרד העלייה והקליטה ואופק ישראלי והסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, יש ועדת היגוי שמוציאה תכנית עבודה אחידה ואנחנו עובדים מחוץ לישראל יחד. כל יריד הוא מתוכנן עם כל הגורמים האלה.

רק להבין, יש כל מיני סוגי ירידים. כן מר קדוש, יש יריד רק לסטודנטים, רק לצעירים, ויש יריד רק למשפחות. יכולים בני משפחה שיש להם ילד סטודנט לבוא ליריד הזה, אבל הוא לא יקבל את המענה המקצועי.

בסוכנות היהודית השמיכה קצרה, ועם כל הכבוד לעליה מצרפת יש גם עולים מעוד מדינות, במספרים אפילו יותר גדולים. אבל אנחנו כרגע מדברים על צרפת. בסדרי העדיפויות שלנו אנחנו עם הפנים לצעירים. אלה סדרי העדיפויות שקבענו לעצמנו. יש לנו X מרכזי קליטה, הם מלאים עד הסוף. אין לי, לשמחתי הרבה – ואני לא מדבר על המרכזים של האתיופים כרגע – אני מדבר על מרכזי קליטה שקולטים את יהודי צרפת, לשמחתי הרבה אין לי מיטה אחת - - -

הוא רואה אותי כל הזמן הוא חושב על אתיופים.

לא, חיכיתי להתקפה. אנחנו חברים. אין לי לשמחתי הרבה מיטה אחת פנויה. יש לי אפילו סטנד-ביי. אבל אני רוצה לומר לכם משהו לגבי הצעירים הצרפתיים. אנחנו הצענו תכנית לצעירים צרפתיים, נתתי מרכז קליטה שלם, אדוני היושב ראש, באיבים. לא בתקופה של הקסאמים, גם לפני זה. בקושי הצלחתי להביא מניין צעירים לשם. עם תנאים כמו של צב"ר, בשיתוף פעולה עם מסע. אז זה לא שלא מציעים תכניות לצעירים. מציעים תכניות.

לגבי הכשרות מקצועיות, אני רוצה לספר לכם סיפור. יש לי כאן, וכל אחד יכול לראות את זה, את כל בעלי המקצוע שהגיעו מצרפת. החלטנו בעצה אחת עם הצרפתים לעשות הכשרות מקצועיות אטרקטיביות, שהעולה יודע שהוא מגיע לארץ, והכל בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה, כל מה שאני אומר זה בשותפות מלאה. כל עולה שנכנס להכשרה הזו, מחכה לו בנקודת הקצה עבודה עם משכורת, הלוואי על הבן שלי. עם חברת חשמל, עם אגד, עם דן, אני מדבר על אנשים לא משכילים. התבזינו אל מול חברת החשמל, נרשמו בצרפת 40, הגיעו שלושה. כלומר, אנחנו מוכנים לשמוע הכל, מוכנים לעשות הכל. החכמה לא אצלנו, החכמה נמצאת שם, מעבר לים. העולה יגיד לי מה הוא רוצה ואני אתפור לו את החליפה. וכך אנחנו עובדים. ואתה יודע את זה יפה מאוד, אדוני היושב ראש, אתה מדווח כל הזמן.

ישנה כאן – ומבחינתי את שרת הקליטה, אני מצטער – שיושבת עלינו בנושאים האלה. יושב כאן ראש המשלחת שלנו לצרפת, הוא החליף את אריאל קנדל, והמשיך באותה דרך. ברשותך, אני רוצה שהוא יספר לך מה אנחנו עושים שם ואיך זה מתגלגל לארץ.

תודה. מכבד אותנו בנוכחותו חבר הפרלמנט בצרפת, חברנו מאיר חביב. ברוך הבא.

ברוכים הנמצאים.

אנחנו רוצים לקבל עדכון על הקורה בצרפת מנציג הסוכנות.

ברשותך, אם אני יכול לומר, אני מכבד מאוד את מר מאיר חביב, אני נאלץ לצאת לעוד משהו בוועדה לזכויות הילד שגם יזמתי ולוועדת חוץ ובטחון, אז רק דקה ברשותכם.

אני מאוד מבקש אם נוכל, מתוך הנתונים שראינו של הירידה ושל האנטישמיות שמתגברת, שנקיים ועדת מעקב ונשמע תכניות יותר מוגדרות, נביא גם את משרד הבינוי וגם את הקרן הקיימת כפי שאמרה פה חברתי חברת הכנסת עליזה לביא, כדי שנעשה כל מאמץ שאפשר כדי לקלוט באופן קונקרטי. אנחנו רואים שיש פה בעיות קונקרטיות, יהודה, אנחנו חברים ומכירים ולא מזלזלים ב- - -

כן כן. חייבים את הבריאות ואת האוצר גם. חייבים את השיכון.

את האוצר ואת הרווחה. ובעזרת השם ביחד נביא לכך שהגרף יעלה.

אנחנו איתך.

אתה רוצה להתייחס לפני שהוא עוזב?

לא, אני רק אומר שאני מאוד שמח להיות אצלכם. המצב בפריז יחסית מסובך, דרך אגב לא רק ליהודים, לצרפת בכלל. אני הרבה יותר דואג לצרפתים מליהודים, ליהודים יש אפשרות לבוא למדינת הלאום שלהם שהיא מדינת ישראל. מדינת ישראל היא תעודת הביטוח של כל העם היהודי, וזה בפועל.

לעולם לא יהיה הכל מושלם, לא הכי טוב, הכוס תמיד חצי מלאה. באתי במיוחד, אני נפגש עם ראש הממשלה וביום שישי, שתי פגישות. אחת ממטרות הפגישה היא צעדים קונקרטיים. אני אישית כחבר פרלמנט לא פה לייעל ולעזור לעליה, אבל אני מטפל כשהם פה. יש פה 160,000 צרפתים בארץ, נתנו לי 88% מהקולות שלהם בפעם האחרונה, יש עוד הרבה לעשות מבחינת כלכלה, דיור, קליטה, עבודה. אני לא אומר שלא נעשה דבר, אבל יש עוד הרבה לעשות. איתכם, חברי הכנסת, מאוד חשוב לעבוד ביחד. אנחנו עם אחד ואני פה בגלל שאני מכיר היטב את הבעיות בצרפת, על מנת לעזור.

תודה רבה. תתן לאולפנים לדבר ואחר כך אני - - -

נציג הסוכנות ישלים ואז האולפנים ומשרד החינוך. בבקשה בקיצור.

אדוני היושב ראש, כבוד חברת הכנסת השרה לשעבר וכבוד חבר הפרלמנט הצרפתי, רק כמה מילים. כפי שיהודה אמר מקודם אנחנו כולנו מכונסים כאן לאותה מטרה. חבר הכנסת מוטי יוגב אמר בהתחלה שזו אחת ממטרות מדינת ישראל, לקבץ את נתחי עמו ישראל מכל מקום בעולם. אני חושב שצריך כל הזמן לראות את השאיפה הזאת לנגד עינינו.

אין ספק שהעלייה מכל מדינה ומדינה היא שונה. לא כי האנשים שונים אלא כי המציאות ממנה הם באים היא שונה. בממשלת ישראל דיברו הרבה על מחדלים ודברים שלא נעשו, אני חושב שנעשו גם דברים רבים בשנים האחרונות על מנת לעודד את העלייה מצרפת בשנים שהיו שנים קשות ולקלוט אותה. האם הכל נעשה בצורה הטובה ביותר? יכול להיות שלא. האם אפשר לעשות דברים בצורה יותר טובה? ברור שכן. מצד שני היה צורך בגל ראשון של עליה מידית והגל הראשון טופל.

היום אני חושב שהקושי נובע משני דברים. מסיבות אקזוטריות שאריאל דיבר עליהן קודם, האם יש באמת ירידה בפיגועים, כל הדברים האלה הן תפיסות סובייקטיביות של הבנאדם שרוצה או לא רוצה לראות. הרי יהודים חיו עם אנטישמיות דורי דורות וזה לא משהו חדש, וכנראה שגם היום בצרפת יהודים מצליחים לחיות תחת אנטישמיות, וזה לא מה שמבריח אותם במידית.

מצד שני, זה ברור שיש פה שני מרכיבים. מצד אחד אנחנו רוצים שיהודי צרפת יגיעו לארץ, מצד שני כנראה המצב בצרפת לא ילך וישתפר, ועל זה כולנו מסכימים. אני מתנצל חבר הפרלמנט, אבל כנראה שמחר מצבם של היהודים בצרפת לא ילך וישתפר.

לכן מכיוון שאת הגל הראשון היה יחסית יותר קל להביא, כי הוא היה מוכן גם תפיסתית ואידיאולוגית, אנחנו צריכים היום להשקיע מאמצים שונים רבים ומרובים על מנת להביא לכאן את אלה שקצת יותר קשה להם לבוא. לא קשה דווקא כלכלית אלא קשה כי יכול להיות שאפילו אידיאולוגית הם לא משוכנעים - - -

אבל הנקודה פה, נכון, לצערנו זה הולכת להיות בעיה שם, אבל איך אנחנו מושכים את היהודים לכאן, לא לקנדה ולא לאנגליה.

אני באמצע המשפט לומר את זה. אני חושב שיש לעשות פה עבודה מאומצת בשני מישורים. המישור הראשון הוא לפתח תכניות כאן שיאפשרו קליטה יותר נכונה של אותם אנשים, ואנשי מקצוע דיברו קודם על דיור, תעסוקה, חינוך, כל הדברים שמלווים את חיי המשפחה ביום יום, והדבר השני שאני חושב שלא צריך לשכוח אותו, היהודים בצרפת, בניגוד לציור שצויר במהלך הבוקר הזה, לא מחכים בשדה התעופה עם המזוודות והדבר היחיד שמונע מהם להגיע לארץ זה כי מדינת ישראל לא פתחה את שעריה.

אני חושב שיש עבודה מצד אחד בלהכין תכניות קליטה מותאמות, ומצד שני צריך להמשיך לחדור ללבבות ולעודד עליה ולחנך לחינוך יהודי ציוני על מנת שהצעירים גם יבחרו בישראל. אני מושך את תשומת ליבנו לנקודה הזאת, לגבי הצעירים יש לנו הרבה תכניות מותאמות, ולמרות זאת בשנים האחרונות אחוזי הירידה בעליה מקרב הצעירים הייתה כמעט זהה לעלייה ממשפחות, לכן זה אומר דרשני במובן מסוים, וזה אומר שאנחנו צריכים גם להמשיך להשקיע במוטיבציה לעלות לארץ.

תודה. נציג אופק ישראלי לעידוד העלייה, יגאל שאלתיאל. בבקשה בקיצור ואחר כך נפנה לאולפנים.

תודה רבה אדוני היושב ראש, נכבדי חברי הכנסת, מר חביב, שלום לכולם. אני מנהל אגף בחברת אופק ישראלי, החברה הלאומית לעידוד העלייה, הצגתי את החברה כבר מספר פעמים ואני מניח שרובכם מכירים את החברה.

אני רוצה לתת כמה מספרים שיסברו את האוזן באשר להשקעה שלנו בצרפת. פחות או יותר שליש מהתקציב של אופק ישראלי מושקע בצרפת, זה המון כסף, ביחס לעידוד העלייה בעולם.

כמה זה?

התקציב הממשלתי שלנו, מדובר בשמונה מיליון שקלים בשנה, לפעמים זה יורד, לפעמים זה עולה, אבל אלה המספרים - - -

זה מעל שני מיליון דולר.

אנחנו מחזיקים בעולם בסך הכל שבעה יועצי תעסוקה, שניים מהם בצרפת. אנחנו עושים פעילות רבה מאוד לעידוד עלייה מוכוונת ומכוונת ומקצועית וממוקדת, ובצרפת, שלעתים דורשת סוגים מסוימים של ירידים כאלה ואחרים, ועל בסיס הרעיון, נושא היריד, אנחנו גם מחליטים בעצה אחת עם עמיתינו מהמוסדות הלאומיים, ומשרד העלייה והקליטה, את מי להוציא לשם על חשבוננו או לפחות לתמוך כך או אחרת ביציאתם של אותם גופים.

כפי שאמרה עמיתתי דגנית, יש לנו 125 אולפנים בצרפת, זה המספר הכי גבוה בעולם, זה יותר גבוה אפילו מכל חמ"ע ביחד. כולל שני אולפנים חדשים של 300 שנות, ניסיוניים, מהפכניים ככל שנוגע אלינו, שאנחנו מאוד מקווים שהם יצליחו ויסייעו מאוד בידי העולה להיקלט בצורה הרבה יותר נוחה בארץ מאשר באולפנים של ה-60 או 120 שעות.

אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית וגם עם חלק מהעמותות. אני ער לצערי לזה שחלק מהעמותות אולי לא כל כך רואות עין בעין את העבודה איתנו, אבל ככל שזה נוגע אלינו אנחנו שמים לנגד עינינו את עידוד העלייה ובאמת שפחות אכפת לנו האם אנחנו מסייעים לעמותה כזאת או אחרת, כי בסוף בוא נקרא לילד בשמו, כל הסיוע שאנחנו יכולים לתת לעמותה כזאת או אחרת בעידוד העלייה, זה האם אנחנו מממנים את הכרטיס ליריד, כן או לא. בסוף זה על זה עולה ונופל הכעס עלינו.

אתה חושב שכרטיס טיסה בטרנס אוויה, 100 דולר, על כל זה עידוד עליה?

סם קדוש, לא לא - - -

אי אפשר לשמוע שהוא מאשים - - - כבוד היושב ראש, הוא מאשים את העמותות על כרטיס טיסה. איזי ג'ט זה 50 אירו. אני לא צריך, עניתי לשרה לשעבר. אני לא צריך את הטובות של אופק ישראלי שעד עכשיו לא הבנתי מה ההבדל שהיה לפני שנתיים שהיו ירידים. האם אני יכול לקבל בתור אזרח מה ההבדל של אופק ישראלי שאומר שהוא מארגן ירידים היום בצרפת, ללפני שלוש שנים, דניאל בן חיים, כל ה - - - היו עושים ירידים, מה ההבדל שבמקום להגיד לי שהעמותות צריכות כרטיס טיסה, שהוא יגיד לי כמה עולה מבחינה תקציבית אופק ישראלי. מספיק עם ה - - -

- - -

אבל אני רוצה תשובות, אדוני היושב ראש.

הוא אמר שיש תקציב של שמונה מיליון שקל, משקיעים בצרפת מעל שני מיליון דולר.

זאת אומרת שאופק ישראלי הוא צינור, הוא לא הביא לצרפת מבחינת עידוד עליה משהו שלא היה. כן או לא? אני שואל.

סם קדוש, אני נתתי לארגוני העולים הרבה זמן. הזמן שלנו רץ. בואו ניתן גם למשרדים אחרים להציג. הנקודה ברורה. נתתי מכיוון שגם אופק ישראלי שותף יחד עם הסוכנות ומשרד העלייה והקליטה ולכן הוא הציג את גרסתו. אנחנו לא מסיימים בדיון אחד את כל העבודה. אנחנו נמשיך לדון גם בפורום יותר מצומצם. תסיים בבקשה.

אני אסיים בזה שאנחנו, אין טעם שאפתח פה את כל התכניות שאנחנו עושים בצרפת, בוודאי שהכנסנו תכניות - - -

למה, רוצים לדעת.

יש את זה בנתונים שנמסרו לכם באחד מהשקפים, אפשר להסתכל והכל פתוח.

זה אותה מחלקה. רק תסבירו לי, אדוני היושב ראש, אני רוצה לדעת מה ההבדל בין אופק ישראלי ובין המחלקה לעידוד העלייה. ריבונו של עולם. צריכים לדעת איפה - - -

אני יכול לענות לו.

אני מוכנה לענות רק נראה לי שזה ייקח פה מהדיון.

קיבלנו את השאלה שלך. בוא תן לו, תענה מה ההבדל בינך - - -

כמו בצבא, אתה יודע מה זה, שאלה, תשובה. 1, 2, 3.

אתה עושה לי צרות. אני רוצה לסיים את הדיון. בואו, שאלת את השאלה, אני רוצה שתתייחס לשאלה מה ההבדל בינך לבינם.

אין שום הבדל בינינו לבינם אנחנו פשוט מאגמים את המשאבים של כולם ומתכללים בצורה מבוקרת, מפוקחת, מתוכננת וריכוזית את פעילות עידוד העלייה בעולם בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית בהובלת משרד העלייה והקליטה. לא ידעתי שהדיון הוא על אופק ישראלי, אבל אם יש צורך ניתן גם לעשות את זה.

אסיים בזה, ואני יודע שאכעיס אבל זה באמת לא אכפת לי, כנראה שעל ראש הגנב בוער הכובע. תודה רבה.

תודה. אנחנו נשמע - - -

פה יש דיון - - -

אני גם גנב עכשיו.

עוד פעם, אנחנו אנטישמיים, אנחנו גנבים. אי אפשר. אני מבקש בשם העמותות שהוא יתנצל. או שיסביר. באמת אדוני היושב ראש. או שהוא יסביר את מה שהוא אמר או שיתנצל.

אתה רוצה לחזור בך, אתה מסכים למשפט האחרון שאמרת?

אם מישהו נפגע כל כך, כנראה שיש לו סיבה - - -

לא, זה שטויות.

אני לא דיברתי על אף אחד - - - ומישהו ספציפי קפץ, כנראה שיש לו סיבה טובה. בעברית קוראים לזה על ראש הגנב בוער הכובע. - - -

בקיצור, הוא צינור, ותודה רבה שאנחנו הבנו בכנסת ישראל שיש צינור.

נתתי לו הזדמנות אבל אני לא יכול להכריח אותו. תודה. עכשיו נשמע בקיצור את האולפנים. זה נושא רחב ואנחנו נקיים דיון מיוחד בשבוע הבא, ביום שלישי ה-25 לחודש, ונרחיב. אבל אתן לך להציג את הדברים לפני שמשרד החינוך ידבר.

כבוד היושב ראש, השרה לשעבר, חבר הפרלמנט הצרפתי, אני מנהל אולפן שנקרא "אולפן שלי" שהקמנו לפני כמה שנים. אנחנו נמצאים ב-28 ערים היום, מנהריה ועד אילת, עברו דרכנו 2,400 תלמידים דרך תכנית הוואוצ'ר שהשרה הפעילה, דרך החלטת הממשלה והוראת השעה. התאמנו את האולפן שלנו לעולים, זה קבוצות קטנות, עברו דרכנו 1,500 עולים מצרפת שהם 90% של האוכלוסייה שהשתמשה בוואוצ'רים, ועד כה הסיפור היה בסדר, היה לנו גם ביקור של השרה באשדוד שדיברה עם התלמידים והם מאוד מרוצים, שביעות רצון מאוד גבוהה, ולפני שלושה שבועות, יום לאחר שהשרה התפטרה קיבלנו מכתב ממשרד העלייה והקליטה שמפסיק בצורה פתאומית מאותו יום את המימון לאולפן, בלי שנתנו לנו אפשרות להסביר, למצוא פתרונות ואם היו ליקויים אז לתקן.

מי עשה את זה?

משרד הקליטה עצמו. אני קיבלתי מכתב במייל מסמנכ"ל משרד הקליטה, עם עותק למנכ"ל. השרה התפטרה יום לפני ובעצם היום יש 600 תלמידים שלומדים ו-500 תלמידים שחיכו להתחיל מנהריה ועד אילת, בערים שאין אולפנים אחרים.

סגרו?

סגרו את המימון.

אני מודה שאני לא בקיאה בנושא הזה ואני מוכנה בהחלט לבדוק את זה.

אני רוצה להוסיף משהו חשוב.

אני רוצה להגיד לך, פנו אלי אנשים גם בפגישות שונות דיברו איתי על זה ולכן קבענו דיון בנושא הזה בשבוע הבא.

נכון, אבל אני רוצה שזה יישמע במסגרת הזאת שאני פה בעצם המגזר הפרטי היחיד שנמצא פה, אבל אני בתור עולה, יש בחברה היום 30 עולים חדשים שעובדים וקרוב ל-150 מורים שהם כולם על סף פיטורין בגלל הפסקת המימון, שזה היום האולפן הגדול בארץ.

זה מצחיק אותי מאוד שמדברים על איך לעזור לעולים מצרפת ומצד שני בשטח הפסיקו את המימון לאולפן הגדול ביותר בארץ. זאת אומרת שרוצים להקל על העולים, רוצים להביא עוד עולים ואנחנו התאמנו עצמנו לעולי צרפת, עברו דרכנו 1,500 תלמידים ובצורה פתאומית בלי הסברים, מאותו יום - - -

אני יכול לפנות למנכ"ל עד שנקיים את הדיון, נפנה בצורה מסודרת ונבין את זה, כדי לא לעשות שום צעד כרגע.

לא, הם כבר עשו צעד. אתה תקיים בשבוע הבא דיון והם יציגו את הדברים, כיוון שמי שנמצא היום כאן לא יכולים ולא רשאים לענות.

לא, גם אין לנו שום כוונה לוותר על הערוץ של הוואוצ'רים. צריך לבדוק, אולי יש בעיה משפטית שקשורה אליכם.

אני אומר שוב, אתם צריכים להבין שכרגע יש מאות תלמידים שלא מקבלים - - -

הבעיה ברורה. מה אתה רוצה עכשיו שנעשה עד השבוע הבא? כי אמרתי לך שקבענו תאריך לדיון.

הפסקת ההליכים עד השבוע הבא.

- - -

קיבלנו את הנושא ב-9:54. משרד הקליטה לא היה מעודכן על הנושא. אתם שלחתם את ה - - - אני כמתווכת, כמארגנת הדיון, את כל השאלות שלחנו מראש. ב-9:54 משרד הקליטה לא אמור לענות על נושא שהוא לא ידע שיעלה.

בסדר, אבל אני כן מבקש מכבוד היושב ראש, האם יש אפשרות, כי זה כבר שלושה שבועות שמאות תלמידים לא מקבלים אולפן מנהריה ועד אילת, שיקפיאו את ההחלטה עד שיתקיים פה דיון ויחליטו מי האשם ואם יש ליקויים, נתקן.

אנחנו נבדוק את זה. נחזור למשרד ונבדוק.

- - - רק אם אתה תרצה לעשות את הדיון השבוע.

קבענו ב-25 לחודש.

הכי מהר שאנחנו יכולים לעשות זה בשבוע הבא, ואנחנו נדון בזה.

אבל אתם מבינים שיש פה עולים באמצע. יש פה קרוב ל-500 עולים שהלכו למשרדי הקליטה ואמרו להם שאנחנו כבר לא קיימים ולא משלמים - - -

אמרתי לך, גם אם השרה עזבה, המנכ"ל עדיין שם. אמרתי, אני אדבר עם המנכ"ל אם הוא יכול להקפיא עד שנלמד את הנושא ואז אני יכול להביא את זה לראש הממשלה.

אני אדבר עם ראש הממשלה.

אני יכול להעלות את זה בפני ראש הממשלה , הוא שר הקליטה

אבל זה כבר שלושה שבועות, מה-21 לנובמבר.

רגע, אתה שאלת אותי - - -

תירגעו, תחכו ותקבלו תשובות.

אבל כמה שבועות שהעולים יקבלו אולפן ושהחברה תקרוס. יש פה מורים מסביב לשולחן שבאו, ויש עובדים, עולים חדשים שאני פיטרתי אותם בגלל שהמשרד החליט יום אחד להפסיק את המימון.

שלומית, אנחנו לא מתחמקים - - -

אבל אתם לא חיכיתם עם ההחלטה .אתם החלטתם ביום אחד. לא חיכיתם עם ההחלטה, והיו שיימינג בפייסבוק שאמרו שעשינו עבירות חמורות. המשרד עצמו, בדף הרשמי של המשרד, ברוסית. - - -

אני יכולה לדבר?

סליחה, שאלת אותי את השאלה. בשבוע הבא נקיים את הדיון. בינתיים אדבר עם המנכ"ל ואם צריך אדבר גם עם ראש הממשלה שהוא גם שר הקליטה.

אם הוא ישמע את הסיפור ויראה את המכתב, הוא יקפיא במקום את ההחלטה כי זו החלטה, לא ראיתי החלטה כזאת בעולם, שמקפיאה - - -

תעביר לי העתק של המכתב. אנחנו נטפל בזה. הדיון יתקיים בשבוע הבא. חבר הפרלמנט גם הבטיח שידבר עם ראש הממשלה.

אני פה בשביל לדבר איתו על כל הנושאים האלה. נראה לי שיש פה משהו חריג.

שלושה משפטים בנושא האולפנים. כבוד היושב ראש ציין קודם את המספרים, מדובר ב-16% מהעולים הצרפתים שמגיעים לירושלים, והאולפן שלנו מטפל בכ-90% מהם. חבר הכנסת מוטי יוגב הראה קודם את הגרף ואת הירידה התלולה בגרף, אז אפשר לראות איך העולים החדשים שהגיעו לירושלים קיבלו כרגע מכה אנושה וסטירת לחי, כי אם דיברנו קודם על עליית הבואינג, האולפן הזה מותאם למשפחות של עולים בדיוק באותו מצב, כשאב המשפחה צריך לנסוע לשבועיים וחוזר אחרי שבועיים, אצלנו הוא מקבל בכיתה קטנה ליווי גם בהשלמת שיעורים וגם ליווי אישי, אצלנו לומדות משפחות שלמות, אם מדובר בזוגות של הורים או הורים וילדים שמגיעים אלינו אחר כך. אין מה להשוות. זה התחליף - - -

אותה בעיה.

כן. ועכשיו 30 משפחות של עולים חדשים פוטרו. אז הגרף יראה עוד יותר גרוע אם לא נטפל בבעיה.

אמרתי ואגיד את זה שוב. קבענו דיון בשבוע הבא בצורה מזורזת. בינתיים, תעבירו לי את המכתב ואני אטפל עם המנכ"ל, אדבר איתו ואם המנכ"ל יגיד שזה לא תלוי בו אני אלך לראש הממשלה.

אנחנו פוטרנו בפוסט בפייסבוק ביום שישי בצהריים. עשו לנו שיימינג גם לציבור המורים - - -

הבנתי - - -

- - - כרגע, כלפי אלו ש- - -

ללא הצדקה. סגרו אולפן ללא הצדקה.

תודה. נשמע משרת הקליטה לשעבר, היא לא מזמן עזבה את המשרד ויכול להיות שהיא יודעת את הרקע.

אני מעריכה את שיתוף הפעולה שלנו רק לא מעריכה את הכסף שיש לפרויקט הזה הוא קטן מאוד, אבל זה לא לעובדים, עובדים בכירים של משרד החינוך ואני חושבת שהעניין הזה מול משרד העלייה והקליטה והשר בנט.

אני רוצה לפתוח ולהגיד סליחה, לא רציתי לפגוע, אבל אתה מאוד מרגיז אותי. העלייה מצרפת מבורכת במדינת ישראל וכמו כל אדם אני אוהבת את העולה שמגיע למדינת ישראל ולא משנה מאיזה מקום הוא מגיע, מגיע מצרפת, מארצות הברית, מאתיופיה או ממדינות חבר העמים.

אני רוצה להגיד שאתה אדם שרואה רק את העלייה מצרפת, וזה מה שמכעיס אותי.

את מדברת אלי?

אני מדברת אליך. אני ביקשתי ממך סליחה, אז אני מדברת אליך. אבל לעתים אתה לא שותף לכל העניינים של עידוד עליה וקליטה בארץ.

אדוני היושב ראש אני רוצה שתשמע. אני כאן רוצה להגיד לשותפים של משרד העלייה והקליטה, אמנם אני לא שרה, אבל כחברת כנסת שעוסקת שנים בקליטת עליה ובעידוד העלייה, אני רוצה להגיד לשותפים, לסוכנות, להסתדרות הציונית, לכל העמותות, תודה על שיתוף הפעולה מכיוון שלא רק משרד העלייה והקליטה עוסק בעידוד עליה ובקליטה, ומובן, לראש הממשלה, לפרויקטים משותפים.

תסתכלו, למדינת ישראל מגיעים עולים מכל העולם ומדינת ישראל מחויבת כלפי כל עולה שמגיע למדינת ישראל. ופה אנחנו לא יכולים להסתיר שמה שיכול לקבל עולה פוטנציאלי מצרפת בקנדה או במדינות אחרות, ואפילו בצרפת. אתם יודעים שהמערכת שם פועלת בצורה אחרת ומעטפת סוציאלית ושל הרווחה של מדינת ישראל לא מסוגלת לעשות מה שעושים בצרפת ונותנים בצרפת, כולל משרד החינוך. ילדים שם נמצאים עד 18:00, 19:00 במערכת החינוך - - -

עד 17:00.

סליחה, לא להפריע.

הם עונים על השאלה.

סליחה, אל תפריעו לחברי כנסת.

מגיעים הביתה ב-19:00.

הם נמצאים במערכת החינוך. כאן, אף ילד של מדינת ישראל לא נמצא במערכת הזאת עד שעות מאוחרות אחרי הלימודים.

אבטלה, כל הדברים שיוצאי צרפת מכירים ובפגישות איתי אמרתם והבהרתם שמה שמקבלים בצרפת יהודים ולא יהודים זה מה שמדינת ישראל לא מסוגלת לתת. נכון או לא נכון?

לגבי האולפנים, אני רוצה להגיד שמספר האולפנים שנפתח בצרפת כדי להכין את העולים לחיים במדינת ישראל הוא הכי גדול שפתחו אופק וההסתדרות והסוכנות במשותף את כל הפרויקט הזה, באף מדינה לא נפתח מספר אולפנים כמו שנפתחו בצרפת, כולל אולפן 500 שעות. אולפן מלא כדי להכין אותם לחיים כאן.

מה ששמעתי ממך ומה שהבנתי, אתם עמותת הגג נלחמת על כך להיות כמו עמותת נפש בנפש, נכון או לא נכון?

את עכשיו גם נהיית הדוברת שלי.

אני הדוברת של עצמי. אבל אני אומרת כחברת כנסת - - -

אם את שואלת את פותחת להם, אז אני לא רוצה לפתוח את זה.

בסדר, אתה לא רוצה לפתוח, אבל אני אומרת שהעניין כאן הוא רק בכסף ולא רק בעליה, העניין רק בכסף, קעליטה רצתה לקבל כסף ולהיות כמו נפש בנפש ולא פעם אחת אצלי בישיבות שמעתי דבר. אני לא שמעתי כאן ממשרד העלייה והקליטה ואני חושבת שטוב הייתם עושים אם הייתם מצביעים על כל הפרויקטים שנפתחו לכל העולים ולעולים מצרפת בפרט. אז אני שואלת כאן למה העלייה מצרפת יותר גרועה או יותר טובה מהעליות שמגיעות למדינת ישראל. אני אומרת כאן בישיבה הזאת שכל עולה שמגיע למדינת ישראל זכאי גם לדיור, גם לתעסוקה, גם לעברית ולא יכול להיות אחרת. אם זה יהיה אחרת אני הראשונה שתקום להגיד למה עולה אחד עדיף על עולה אחר למדינת ישראל.

בשאלה הזאת רציתי לענות לך, אנחנו קיימנו דיון - - -

זה פופוליסטי.

לא, אני רוצה לענות לך. חבר כנסת חבר ועדה הגיש לי את הבקשה.

אני אומרת לך בגלל שהוא הלך. אם מוטי יוגב היה כאן - - -

בסדר, אני גם רוצה, אמרת את הגירסה שלך שיהיה ברור, כי לאור מה שקורה בצרפת, אנחנו יודעים שיהודי צרפת חלקם, לפי מה שאנחנו שומעים, הולכים לקנדה, למדינות אירופה, לאמריקה - - -

חבל.

אז אנחנו רוצים למשוך אותם לפה ולכן אנחנו רוצים לדעת איפה נכשלנו שלא מושכים אותם לכאן. זה לא פופוליסטי.

אני מאוד שותפה לדעה שהעולים מצרפת צריכים להגיע למדינת ישראל ולא למקום אחר, אבל אנחנו צריכים לזכור שעליה וקליטה אישית לכל עולה זו עבודה קשה, זה המון סבלנות, אמנם אנחנו לא אוהבים את הדברים האלה, אבל זה המון השקעה. מה שהמדינה לא תעשה, העולה בעצמו גם צריך להשקיע בזה.

צר לי שעכשיו, ערב בחירות, אנחנו מעלים שוב ועדות, ואני לא מדברת על הוועדה הזאת. הקימו עוד ועדה - - -

את מתכוונת שדולה.

אני מתכוונת לבנט שעמד בערב של קעליטה ואמר "אני אהיה האבא של העולים מצרפת". מה שקראתי בעתונות.

עד שהוא יצטרך לשים כסף

אני אומרת, עם אבא כזה, העלייה מצרפת יהיו יתומים.

הצהרות לא עולות כסף.

אני לא שם. אני ענייני. אני מטפל בזה עניינית. זה לא שם. אני לא יודע מה השיקולים של ישראל ביתנו - - -

לא, אני לא פוליטי. אדוני, אני לא פוליטי ישתבח שמו לעד. אני עם "צ" של צה"ל.

אני חברת כנסת, מותר לי. אני לא צריכה להיות עכשיו ממלכתי אז אני אומרת מה שאני חושבת. עכשיו אדני היושב ראש, קודם כל הערכתי הגדולה אליך, אבל מה שאני חושבת שאנחנו צריכים לעשות כאן רבותי, בשיתוף פעולה עם העמותות. אני חושבת שתפקיד העמותות לעשות שיתוף פעולה ומכאן צריכה לצאת קריאה לעולים מצרפת, עולים פוטנציאלים, "תבואו" מדינת ישראל מוכנה וכל הפרויקטים שיש במשרד העלייה והקליטה פתוחים לכל עולה שמגיע למדינת ישראל ולעולה מצרפת בפרט.

קנדל, היום בפעם הראשונה אני אומרת לך, אתה עשית נזק, נזק עצום לעולים פוטנציאלים.

- - -

לא, תרשה לי. אני יכולה להגיד לך מה שאני חושבת, אני רוצה להגיד ואני אגיד לך. אתה יודע, עולים פוטנציאלים או צרפתים יהודים שנמצאים שם, זה אסון וכולנו יודעים כאן שזה אסון. אין מקום יותר טוב ממדינת ישראל, למרות שמדינת ישראל לא תמיד יכולה לתת מה שיכולים לתת בקנדה, בארצות הברית ובמדינות אחרות וכולנו יודעים, והמקום של כל היהודים כאן ולא במקום אחר. כן, קשה להיקלט כאן בארץ, כן, בנאדם צריך להשקיע בקליטה בארץ ואף אחד, מי שנמצא כאן, כולל עמותות וכולל כל הארגונים, והסוכנות, ומשרד העלייה והקליטה ופרויקטורים והעיריות אף אחד לא יהיה מסוגל לעשות מה שהעולה בעצמו צריך לעשות. כך אני חושבת, רבותי. ואל תחכו שמישהו יעשה במקום העולה את הקליטה שלו. משרד העלייה והקליטה עשה המון, השקיע המון כסף כדי שעולים מצרפת יגיעו לכאן וזה שאתה אומר להם "תישארו, תחכו", אתה בדיוק יודע שלא תהיה כאן בניה - - -

רגע רגע, עוד פעם את הדוברת שלי, אני אמרתי ליהודי בצרפת "תישאר"?

אני לא הדוברת שלך, סליחה. אתה לא הגעת למצב שאני אהיה דוברת שלך.

- - -צרפתית גם. את מבינה צרפתית ממתי? מתי אמרתי למישהו בצרפת "תישאר"? מתי?

- - - שלך - --

- - -

תודה. משרד החינוך מאיה שריר בבקשה.

- - -

תעבירי את השם שלך.

העברתי.

אם זה קשור לאולפנים אנחנו נעשה דיון בשבוע הבא.

זה קשור אלי.

תחכי. מי שרשום ניתן לו. בבקשה.

במערכת החינוך לומדים כ-42,000 תלמידים עולים. הם עלו מ-123 מדינות. כולם חוו מעבר בין תרבותי, כולם זקוקים ללמוד את השפה העברית, זה דבר ראשון, להשלים פערים בכל מקצועות הלימוד ולטפח זהות ישראלית וזהות יהודית.

אנחנו עובדים הרבה מאוד גם בשיתוף פעולה עם משרד העלייה והקליטה. תכנית יעל שדגנית הציגה היא תכנית משותפת למשרד החינוך ולמשרד העלייה והקליטה וגם התקציב שלנו משותף. מעבר לזה, בדברים ייחודיים שאנחנו מציעים לעולים מצרפת נמצאים המגשרים החינוכיים בין תרבותיים, שזה קצת דומה לפרויקטורים של משרד הקליטה, אבל המגשרים עובדים עם מערכות חינוך. הם עובדים עם צוותי החינוך בבתי הספר, עם המשפחות - - -

כמה מגשרים?

יש לנו בעשרה ישובים מגשרים דוברי צרפתית, יש לנו גם הרבה מאוד מגשרים דוברי רוסית, דוברי ספרדית, פורטוגזית, את השפות של בני מנשה, ואנגלית וכמובן אמהרית.

יותר מ-40% הם עולים מצרפת, נכון?

אני מבקשת להעביר את רשות הדיבור לקרין ברדה שהיא אחראית על העולים מצרפת ויושב גם ישעיהו יחיאלי שמנהל את תכנית נעל"ה.

אני מדריכה ארצית באגף קליטת תלמידים עולים. במסגרת תפקידי אני עובדת גם המשפחות וגם עם צוותי החינוך שקולטים עליה. אנחנו מוציאים נתונים ואיפה שיש ריכוז אפילו קטן, חמישה-שישה ילדים, אנחנו נותנים הכשרה לא רק לימודית כי זה לא קשור מאיפה באו העולים, אבל תרבותית, אנחנו מסבירים להם מה זה עולה ומה זה עולה מצרפת, כדי לגשר על הפערים. אנחנו עובדים עם המשפחות, אני עובדת צמוד לפרויקטורים ברשויות, כולם מכירים אותי ואני עוברת על הרשימה לראות אם יש מישהו חדש, אני יוצרת איתו קשר, הם מזמינים אותי למפגשי הורים ברשויות, אני פוגשת את ההורים בחופש הגדול כשהם מגיעים, להסביר להם על מערכת החינוך. מאוד קשה להורים, יש להם המון חששות.

גם בירידי העלייה יש לי את הזכות והכבוד להשתתף בכמעט כל ירידי העלייה, ואני רואה הורים שמאוד חוששים ממערכת החינוך ואנחנו פה כדי להנגיש להם את המערכת ולהסביר להם שזה טוב, זה עובד, וזה שונה, אבל כולם יכולים להצליח בזה. אנחנו נותנים המון שעות. אז אני עובדת גם עם ההורים, גם להסביר להם מה זה בגרות בישראל, להסביר להם מה זה חינוך בלתי פורמלי, איך המערכת, אנחנו בקשר עם כולם עד הרמה הפרטנית של משפחות שמתקשרות אלינו ואנחנו דואגים להם

תודה. ישעיהו יחיאלי מנהל נעל"ה.

ממש בקיצור, תודה רבה על הדיון ועל ההזמנה. גם בנעל"ה אנחנו רואים את אותו גרף מצרפת, בניגוד לכל העולם. בכל העולם אנחנו עולים במספרים שנה אחרי שנה, בצרפת ירידה דרסטית כבר כמה שנים. אנחנו אקוויוולנטיים לעליה.

אני רוצה להזכיר פה את פרופ' אריק כהן ז"ל, שהוא חקר לעומק את יהדות צרפת והוא זיהה כבר לפני שנים את הפער בין הרצון לבין המימוש. הזכיר כאן יהודה - - - זאת המציאות. יש הצהרה, למשל במחקר שלו הוא מצא ש-80% מהמשפחות בצרפת שיש להם ילדים בגיל חינוך היו רוצים שהילדים שלהם יתחנכו בישראל. 80%. אין דבר כזה בעולם. במימוש זה סיפור אחר לגמרי. מציעים להם את תכנית נעל"ה, באים 15, 20. פעם באו 100.

לכן אני רוצה להציע פה דבר פרקטי, שכל היושבים פה שמייצגים ארגונים חשובים וראויים, כל העמותות וכל ארגוני העולים, כל אחד מכם תביאו חמישה ילדים לנעל"ה. חמישה ילדים. זה לא עולה כסף. לא צריך בשביל זה שום תקציב. אם כל מי שיושב כאן, כל אחד יביא חמישה ילדים להירשם לנעל"ה יהיו בשנה הבאה בארץ 50 ילדים במקום 15. נורא פשוט. ואני כולל בזה ממש את כולם. את חברינו ממשרד החינוך, חברינו מהסוכנות היהודית, שנותנת יד חופשית לנעל"ה ואני מודה על כך, בצרפת, הלוואי שכמוכם היו גם במקומות אחרים בעולם, וכמובן למשרד הקליטה ואופק. כולנו רוצים אותו דבר. ילד שיצליח בארץ, זה עוד משפחה עולה. אין עידוד עליה פחות או יותר מנעל"ה, והמציאות מוכיחה את זה כבר 25 שנה.

לכן אני חושב שאפשר בעצה אחת, בלי כסף, להרבות. אנחנו תיכף בינואר, ההרשמה לנעל"ה בעיצומה, לספטמבר 2019, היום רשומים בצרפת לנעל"ה איזה 17 ילדים. מה הבעיה שיהיו 170? בואו תעזרו. בכיף.

תודה. יש שני משרדים שיציגו בקיצור, צה"ל והתפוצות - - -

גם משרד ראש הממשלה.

גם משרד ראש הממשלה. אבל לפני זה אני נותן לגברת. מה רצית לומר?

אני עובדת ב"אולפן שלי" באשדוד כרגע. בדרך כלל כשלוקחים תפוז, אומרים "איזה יופי, זה תוצרת הארץ". אני יכולה להציג את עצמי כתוצרת צרפת שהגיעה לארץ בשנת 1982 והיום אני יכולה לומר דבר אחד, שאני מכירה טוב מאוד את האוכלוסייה הצרפתית גם שהייתה בצרפת, כי עשר שנים גם עברתי לצרפת ללמד, וכרגע, שאני מלמדת גם באולפן אני רואה לא רק עולים מצרפת אלא תרבות, אוכלוסייה, קשיים, הכל.

כשאנחנו נמצאים במקום כזה, אנחנו פשוט לא רק שמלמדים שפה, אלא פשוט גם מלמדים איך להתאקלם פה בארץ.

תודה. אני רוצה שתבואי בשבוע הבא לדיון ואתן לך את רשות הדיבור. את תהיי הראשונה לדבר ותסבירי לנו בדיוק כי זה הנושא. אבל עכשיו נסיים את הדיון עוד מעט. המסר שלך ברור ויותר מתאים לדיון בשבוע הבא. את מסכימה איתי?

רק לומר דבר אחרון. היום הגעתי כעובדת ב"אולפן שלי" אני גם אמא של 11 ילדים שהיום, מהיום למחרת, אומרים לי "את יכולה לצאת הביתה, אין לך יותר עבודה". האם אתם חושבים שעושים דבר כזה בלי להודיע? בלי כלום? בלי שום דבר? זה הוגן? בעזרת השם בשבוע הבא אשמח להגיע.

זה הנושא. אבל אני לא אומר שאחכה עד שבוע הבא, אמרתי קודם שתעבירו לי את המכתב, שתהיה לי אסמכתה ביד. קיבלנו את זה, אני רוצה לדבר עם מנכ"ל משרד הקליטה למה זה קרה פתאום וגם אביא את זה לידיעתו של ראש הממשלה שהוא שר הקליטה. נקיים דיון באריכות בשבוע הבא.

תודה רבה.

בבקשה משרד הבטחון.

שלום לכולם. אני ראש מדור שירות ייחודי במיט"ב. מדור שירות ייחודי קם לפני כמעט שלוש שנים כדי להתעסק ולטפל באוכלוסיות שאינן מחויבות בגיוס. כשאחת מהאוכלוסיות העיקריות זה אוכלוסיית העולים מכל העולם. אמרה נציגת משרד החינוך ואני מצטרפת, אנחנו מתעסקים באוכלוסיות מכל העולם, לאו דווקא בייחוד מעולי צרפת.

כ-2,000 מתגייסים בשנה הם מתגייסי חו"ל מתוך כלל המתגייסים, כלומר מרכז חייהם היה בחוץ לארץ והם בחרו להגיע ארצה. אני פחות מתייחסת למספרים, אני יכולה להגיד שמתוך ה-2,000 האלה בממוצע בשלושת השנים האחרונות, 700 מתוכם הם באמת עולי צרפת שזה מספר מאוד גדול ביחס לאותם 2,000.

אמרתי שאני פחות נכנסת למספרים, רק לתהליכים עצמם שאנחנו עושים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד צמוד גם עם החברים כאן לשולחן, עם משרד העלייה והקליטה, עם הסוכנות, ואגב גם עם ארגון CNEF, בוועדה הקודמת היינו יחד בראשותך, כבוד חבר הכנסת.

סליחה, זה כולל חיילים בודדים?

כולל הכל בפנים.

כולל בודדים?

בתוך ה-700 האלה?

כן.

זה ממוצע בשלוש השנים האחרונות. אנחנו עובדים על פקודה חדשה, דיברנו על זה גם בפעם הקודמת, הקמת תחום מתגייסי חו"ל, תחום עולים אפשר לקרוא לזה, אנחנו לא קוראים לזה תחום עולים אלא תחום מתגייסי חו"ל בגלל שלא כולם עושים עלייה, למשל מח"ל, כשמח"ל כמעט 50% ממנו זה חבר'ה מצרפת שמגיעים, עושים שירות של שנה וחצי וחוזרים לארץ מולדתם.

מבחינת תהליכים בצבא, אנחנו עובדים על הרצאות מפקדים, להנגיש קצת את האוכלוסייה. מנטליות שונה, הבדלים תרבותיים, כל מה שאתם מכירים וחיים בלבכם, ממה שאני מבינה מהרוחות שסערו כאן.

מילה אחרונה רק להגיד שצה"ל באמת פתוח למי שרוצה לשתף, ללמד אותנו איך לטפל טוב יותר באוכלוסייה. אנחנו באמת עושים הרבה דברים בשנים האחרונות - - -

האם אתם מזהים ירידה בארבע השנים האחרונות?

אני יכולה להגיד שמבחינת מספר כמותי, לא ניתחנו את זה מעבר לזה, אבל רק במספר איך שהוא, כן קיימת ירידה מ-2016. ב-2016 התגייסו 749 עולי צרפת, ב-2017 753 וב-2018, 566. כך שבין 2017 לבין 2018 כן קיימת - - -

זה לא שייך.

אבל זה לא משקף כי זה ביחס - - -

זה בסך הכל העלייה.

בדיוק. בסך כל העלייה של 2017 התגייסו - - -

זה לא רק צרפת.

רק צרפת.

רק מצרפת, מסך כל העלייה ב-2017 התגייסו 753 חיילים. אני לא יכולה להגיד שזה ירידה כי אני לא יודעת מה הנתון של כמה עלו בכלל לארץ מצרפת. כנ"ל לגבי 2018.

יש ירידה במספר המתגייסים מצרפת.

כן אבל זה מסך כל העולים לארץ, לא רק ב - - -

יש לך חלוקה בין חיילים בודדים וחיילים בני עולים?

כרגע לא אבל זה לא בעיה, אם תרצה אני אוכל לתת לך.

אנחנו נשמח שבשבוע הבא תביאי לנו את הנתון הזה, או שתשלחו לנו בכתב. תודה, משרד התפוצות?

היא הלכה.

רציתי להוסיף משהו ששכחתי מקודם. יש נטיה, ואני קצת מתחבר למה שהשרה לשעבר אמרה בסוף דבריה. יש נטיה לפעמים להכות את עצמנו בתהליכים של עליה וקליטה, אחד הדברים הנפוצים ביותר – וזה עלה פה פעמיים בוועדה היום – עם מספרים מופרזים לחלוטין של אחוזים של עולים מצרפת שלכאורה חוזרים לצרפת. אני רוצה רק להגיד שבקהילה היהודית הממוסדת בצרפת ראו את הילדים מבתי הספר עולים, ראו את החברים מבתי הכנסת עולים, אבל לא ראו אותם חוזרים, ואם כל כך הרבה אנשים היו חוזרים - - -

4%.

הוא מנסה לדבר על 36% שנזרקו פה ב- - -, זה 30% ו-20% וכל מיני - - - אנחנו מלקים את עצמנו.

נזרקו פעמיים, ואחד מהם על ידי אנשי סטטיסטיקה, ואני חושב שיש בזה נזק רב למדינת ישראל וצריך מאוד להיזהר בדברים האלה, לא כי צריך לסלף את הנתונים והעובדות, אבל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהוא גוף מאוד רציני, עשה מחקר לא רק על שלוש שנים אלא על 24 שנים בין 1990 ל-2014, והגיע למסקנה ש-9% מעולי צרפת שעלו ב-24 השנים האלה לא נמצאים היום כחיים יותר משישה חודשים במדינת ישראל, ואלה נתונים שהם חשובים, וחבל שבוועדת העלייה והקליטה שעוסקת בדברים האלה נותנים לכל מיני השמצות לצאת החוצה, כי זה פוגע רבות בעליה.

נכון מאוד.

תודה. משרד ראש הממשלה.

הלך.

אוקיי. אנחנו נסכם את הדיון. קיימנו דיון בנושא הזה במשך שעתיים וחצי, הדיון הוא מאוד חשוב והכרחי. אני מודה לכל המשתתפים, גם הארגונים, גם משרדי הממשלה וחברי הכנסת.

אני רוצה לקרוא לכם את הסיכום שלנו בנושא ממה שהבנו מהדיון:

ועדת העלייה והקליטה קוראת לכל יהודי לעלות לישראל, בעיקר ליהודי צרפת שהם נושא הדיון שלנו. אני לא אומר שהכל טוב, אבל זה הבית שלנו, אנחנו צריכים להתמודד עם כל הבעיות הקיימות. אני מבין ויודע שאפשר להתמודד. ניתן להתמודד.

אנחנו מזכירים למשרדי הממשלה ולארגונים את החשיבות בקיום הירידים עם ההיצע של מקומות עבודה כבר בצרפת. אם אפשר לרכז את האינפורמציה ולפני שהם עולים, לעשות ירידים ואני יודע שאתם עושים, אבל אנחנו רוצים לחזק את העניין הזה, גם אופק ישראלי, גם הסוכנות היהודית וגם משרד העלייה והקליטה.

קיום מאגר מידע לגבי תעסוקה והיצע עבודה, וכמובן משרד הקליטה הוא המשרד המתכלל והאחראי במדינת ישראל על קליטת עליה.

שיתוף הפעולה חשוב מאוד. אנחנו קוראים למשרדי הממשלה ולארגונים לעבוד בשיתוף פעולה, כי יש לנו מטרה לאומית שהיא לשלב ולקלוט את העולים ולעודד את היהודים מכל העולם לעלות למדינת ישראל. זה קשור אחד בשני, ככל שאנחנו נצליח בשיתוף הפעולה כך נגדיל את מספר העולים שיעלו למדינת ישראל. ארגוני העולים הם נכס למערכת הקליטה, הם מכירים את התרבות והשפה, מכירים את המציאות הפנים קהילתית, ולכן שיתוף הפעולה חשוב והכרחי.

דבר רביעי, הנגשת מידע לפריפריה, לרשויות המקומיות. חשוב שתהיה הנגשת מידע בשפתם של העולים והרשות המקומית היא זו שבסופו של דבר מקבלת את העולים בשטח, היא זו שמחבקת את העולים בשטח ולכן הנגשת המידע של המשרד הקולט חשובה מאוד, חשוב ליידע את העולים בתכניות שיש ובאפשרויות שיש להם, כפי שהוצג פה על ידי נציג טבריה, שיש כאלה שבאים עם ידע בשפה העברית ולכן הם לא צריכים להשתלב באולפן, הם יכולים לקבל סל קליטה ובו זמנית רוצים לעבוד. יש ליידע אותם בדבר הכשרה מקצועית, תכניות, הכוונה לאקדמאים ועוד. אנא להעביר את הנגשת המידע לרשויות המקומיות בפריפריה וגם במרכז הארץ.

אנחנו נקיים דיון המשך בנושא הזה בחודש פברואר. אני מבקש שעד הדיון הבא משרדי הממשלה יעשו שיעורי בית.

אנחנו נשלח פניה לכל השרים הרלבנטיים בבקשה להצגת תכנית פעולה בדיון שנקיים, על בסיס הנתונים, הנושאים המרכזיים, והבעיות הקיימות שדיברנו עליהם היום. אני לא נכנס לתכנית החירום שראש הממשלה נתן הוראה לשר בנט, אני מתייחס למשרדי הממשלה, אם זה להגביר באולפן, אם זה בתעסוקה, הכשרה מקצועית, דיור וחינוך. אנחנו רוצים שכל משרד יביא תכנית כיצד לשפר את המצב. אני מתייחס למשרד העלייה והקליטה, משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד השיכון והסוכנות היהודית וכמובן גם אופק ישראלי ששותפים לעניין.

לגבי סוגיית האולפנים אני מציין שאנחנו נקיים דיון בשבוע הבא. כבר היום אפנה למנכ"ל משרד הקליטה בבקשה להקפיא את ההחלטה בעניין האולפנים. אם הוא יאמר שזה לא בסמכותו, כבר היום אפנה גם לראש הממשלה בעניין.

המטרה שלנו היא משותפת. אני מברך את מר מאיר חביב חבר הפרלמנט שהגיע מצרפת במיוחד, כי הוא מאוד דואג לגבי הקליטה במדינת ישראל.

טוב שיש את מדינת ישראל. אם אפשר להגיד מילה על המצב בצרפת, בדיוק הסברתי לידידי דניאל. הייתי בשבת בשלושה בתי כנסיות שונות והרגשתי בפעם הראשונה פניקה. למה? בגלל שהעניין של האפודים הצהובים היא בעיה של צרפת כמובן, אבל תמיד הנושא היהודי חזר למרכז. אפילו מקרון נשיא צרפת התקשר אלי, אני לא רוצה לפרט, שוחחתי איתו ארבע-חמש שיחות בסמס, בשבילם המדיה זה יהודים, הבנקים זה היהודים ובסוף הכל זה היהודים. אין שום קשר ליהודים בנושא האפודים שחלק דרך אגב זה יוקר המחייה. אני שמעתי שגם בארץ יש מחאה על חשמל ודברים כאלה, דברים נורמליים. אבל מאוד כואב, ותבינו שנשיא צרפת מסכים איתי בנושא הזה.

זו האנטישמיות הקלאסית.

זה חוזר מהשמאל הקיצוני שהוא הכי עוין. אתם צריכים להבין – כמובן שלה פן היא לא ידידה שלנו – אבל הכי זה השמאל הקיצוני שמאוד מאוד מסוכנים וחלק מהגרעין הימני קיצוני - - - קוראים לזה, אתם לא יכולים לתאר עד כמה זה תמיד חוזר לגרעין היהודי שהם שולטים בעולם. הבונים החופשיים - - -

אני לא פה על מנת לעודד, כחבר פרלמנט צרפתי גם שומר על - - - אבל הרבה אנשים שוקלים היום להגיע לפה ונשפר כולם ביחד, יש לפעמים קצת מתיחות, כל אחד מהמקום שלו, ובעזרת השם עוד נייעל ואני מודה ליושב ראש הוועדה ידידי אברהם שאתה לקחת את היוזמה הזאת לכנס את הוועדה לעולים מכל העולם אבל אולי בעיקר איכותית יש פה פוטנציאל מאוד גבוה לעולים הצרפתים.

תודה. אף אחד לא אומר שאין בעיות אבל אנחנו יכולים לעבוד ביחד ולהתמודד איתן. יש לנו מדינה שהיהודים בטוחים בבית שלנו במדינה שלנו.

אני מברך את ראש הממשלה שהוא הנציג שלנו בעולם ובשבוע שעברה היה הישג גדול שהוא הוביל את זה ש-28 מדינות באיחוד האירופי קיבלו החלטה פה אחד להגן על קהילות יהודיות ומוסדות יהודיים באירופה. מדינת ישראל דואגת לא רק לאזרחים כאן, אלא גם לאחינו, היהודים שנמצאים בכל העולם, להגן עליהם ולעזור להם. כמובן נשמח שיעלו ופה יש מקום ויש לנו מדינה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:19.