פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



29
הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
18/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 135
מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
יום שלישי, י' בטבת התשע"ט (18 בדצמבר 2018), שעה 12:11

מימון הממשלה לפרויקטים לגמילה ושיקום מסמים במגזרים חלשים - לציון יום הנגב

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

ג'מעה אזברגה
ג'מאל זחאלקה

חגי ברוש - ראש תחום בכיר פיתוח, טיפול ושיקום ברשות, המשרד לביטחון פנים

רויטל לירז מלמוד - מפקחת ארצית בשירות לטיפול בהתמכרויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אייל מדן - רפרנט רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר

קרן גולדמן - מרכזת בכירה אלכוהול והתנהגות ממכרת, משרד הבריאות

פאתן ג'טאס - מנהל פעילות האגודה בחברה הערבית, האגודה למלחמה בסרטן

עבדול חמיד אבו רביע - מנהל שירותי הרווחה אל-קאסום

בת שבע פנחסוב

הדס לוי, חבר תרגומים


מימון הממשלה לפרויקטים לגמילה ושיקום מסמים במגזרים חלשים - לציון יום הנגב

שלום לכולם, אני רוצה לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. הנושא הוא מימון הממשלה לפרויקטים לגמילה ושיקום מסמים במגזרים חלשים – לציון יום הנגב. היום ה-18 בדצמבר 2018, י' בטבת תשע"ט. אני אחליף את יו"ר הוועדה.

בשתי מילים בפורום מצומצם נדבר על העניין הזה של השימוש בחומרים ממכרים, אלכוהול, סמים. חשוב לומר שגם במקומות של אשפוזיות אנחנו רואים גם נגמלים מהימורים שזה גם הצטרף. אני סיירתי כמעט בכל מקום בוועדה. מאשפוזיות, בכפרים- - - מלכישוע, כפר איזון, הדרך. ראינו את אותם צעירים, מבוגרים, שמוצאים את עצמם בשלבים כאלה ואחרים בנושא של התמכרות, בעיקר לסמים ואלכוהול. וגם נתקלנו בהרבה תחלואה כפולה שלצערי גם מאוד מאפיינת את האוכלוסייה הזאת.

מטרת הדיון כפי שהתבקשנו זה בעצם לבחון מה הם אותם מוסדות גמילה אפשריים שנמצאים כיום באזור הדרום, אם בכלל. לאור העובדה שאני דיי שולטת בתחום, אני מודה בצניעות, אני אשמח לדעת לא רק על אשפוזית או חלופת אשפוז או כפר, גם אשמח לדעת על איזה מוסדות בקהילה.

אני אגיד עוד משהו בהערה אחרת שלאו דווקא קשורה לנגב, אלא קשורה בכלל למדינה. הבעיה הכי גדולה בנושא של התמכרויות בעיניי זה הרצידיביזיות. שבסוף הולכים לכפר ופוגשים אדם שהיה באשפוזית שמדינת ישראל שמה עליו הרבה מאוד כסף, ובסוף הוא חוזר לחברה, אין לו שום טיפול ואז הוא עוד פעם מוצא את עצמו בכפר.

אייל, בתקופה של זה שהיה הממונה לפני שאול, אמיר, היה לנו דווקא ניסיון לעשות איזשהו ROI, משהו מעניין, בסוף הוא עזב ולא הספקנו. אבל הבאנו תכנית - - - הנה חגי פה, לא ראיתי אותך פתאום לרגע. כי פתאום נזכרתי כשעשינו את זה בעצם עם אמירה לוי, התחלנו לעשות, האוצר אמר ש- - - כי בסוף, למה אני אומרת לך אייל - -

- - -

אתה היית איתנו בזה?

הייתה לנו פגישה עם תמר - -

למה בעצם רצינו לעשות את זה? כי ישבנו אני ותמר ופאולה וחגי – כי בסוף אם אתה בא ואתה שם את אותו אדם בכפר באשפוזית ואחרי אשפוזית הוא עובר להוסטל והוא נמצא שנה בהוסטל ואתה שופך שם מיליונים של הרווחה ואז בסוף אותו אדם הולך לעיר שלו, לכפר שלו או ליישוב שלו ואין אף אחד שהוא יכול להתייעץ איתו ולדבר איתו אז תיק-תק שבוע-שבועיים-שלושה-חודש הוא חוזר עוד פעם לאשפוזית. ויום באשפוזית, תיכף משרד הבריאות ידבר, זה מלא כסף. ואני אומרת לעצמי, אם היו לנו מסגרות טיפוליות בתוך הקהילה היינו מונעים את הבזבוז כסף.

אבל יש לנו מסגרות בתוך הקהילה.

אז את תיכף תגידי אבל - -

לא טיפוליות. מה שמירב מדברת זה על השיקום.

אתמול גם ישבתי עם ציפי נחשון בפאנל ודיברנו גם על מסגרות שיקום אחרות. אני גם הייתי באשדוד, דרך אגב, מקסים, איך זה נקרא? תזכירי לי.

יש לנו יחידה גדולה באשדוד.

יפה. אבל זה נורא רווחה. ומה שחסר לנו, ולכן גם דיברתי עם פאולה, זה הקטע הטיפולי שחגי מדבר, הקטע הפסיכיאטרי, השיקומי. וזה לדעתי מה שחסר.

פסיכיאטרי או שיקום טיפולי? שיקום טיפולי - -

תיכף אנחנו ניתן לכם. קודם חברי הכנסת, אחרי זה המשרדים. חבר הכנסת אזברגה.

תודה רבה גברתי היושבת ראש. אני גם נקלעתי ביום הזה של יום הנגב לעניין של הסמים שאני רציתי להגיד קודם כל תודה ומברכים אתכם על הדיון הזה החשוב. ואני מברך את חברי טלב אבו עראר שיזם את היום הזה. ובאמת העדר מוסדות במגזר הבדואי בנגב כמעט אפס, לא קיים דבר כזה. אם זה מרכזי שיקום, אם זה מוסדות לגמילה ואם זה טיפול או מעקב אחרי זה. זה דבר אחד. דבר שני, אולי תגיד לנו עוד מעט העובדת סוציאלית – נושא הקשר בין המועצות לבין המוסדות שמטפלים בעניין של אנשים שלוקים במחלה הזאת לצערי. ואני חייב לעזוב אתכם כי יש לי דיון בעבודה - - - על נושא הבריאות בנגב בכלל. תודה רבה. חברי ג'מאל זחאלקה נמצא פה והוא ימשיך. אנחנו מתחלקים.

תודה חבר הכנסת אזברגה. בבקשה אדוני.

אני מנהל שירותי הרווחה אל קאסום, מועצה אזורית שאחראית על 70,000 תושבים ויישובים המוכרים והלא מוכרים. אני מודה לחבר הכנסת זחאלקה שנתן לי את האפשרות כי אני צריך להיות בוועדה השנייה וחשוב שנהיה. אני רוצה להגיד לכם - - - שהעלו או דיברת עליהם כמעט ואין, אפס. אני טיפלתי באנשים מכורים, טיפלתי בשיקום אסירים והיום אני נמצא בעמדה הזאת. והיום אני גייסתי שתי יחידות דרך משרד הרווחה לטפל גם בנוער מכור וגם במבוגרים. לצערי אין לי מקום. המציאות במגזר הבדואי - -

אין מקום למה?

אין מקום פיזי, אי אפשר. זה בגלל התכנון, זה בגלל הריסת בתים וזה בגלל מורכבות מאוד מאוד קשה. ואני משתדל, אם אני רוצה לעשות טיפול כזה אני צריך לגרור אותם לבאר שבע. אין כמו הטיפול בקהילה כי אמרת משפט מאוד חשוב – כשהוא חוזר לבית, לסביבה שמזכירה אותו, לפינה הזאת, לאבנים האלה שישבתי ועישנתי מאחורי הצריף הזה – אם לא יהיה לו טיפול שם במוקד זה לא יעזור.

ואני אומר לך מכור אחד יכול לקלקל לסביבה שלמה – האישה סובלת, הילדים סובלים והסביבה סובלת, ואני לא יודע איזה סיכון. משרד הרווחה משקיע מיליונים, אבל אני שואל למה אני צריך לשלוח לאשפוזית באשקלון, למה אני צריך לפנות להוסטל בצפון בשביל לשים אותו שם שימשיך את התקופה. אחרי שאני מביא אותו להחלמה ממה שהיה למה אין לי יכולות – לא תקציב ולא טיפול שאני אתן לו אחרי שהוא חוזר לשטח.

אוקיי, ותגיד רגע, מה זה מה שאמרת שהצלחת ממשרד הרווחה, מה בעצם הכלים שלך היום לטפל?

נתנו לי מבחינת תקנים. אני יכול, נתנו לי לפי הועדות, אם יש לך ככה וככה, זה תהליך מורכב בירוקראטי.

כן, אני יודעת מה זה.

אבל אני צריך יחידה כזאת. אני צריך להקים יחידה כזאת - -

פיזית, מבנה.

ללכת להקים אותה ברהט לא מתאים לי. אני רוצה לאוכלוסייה שלי. להקים אותה בערד? למה אנחנו - -

יש לי שאלה. והמועצה המקומית לא יכולה להקצות מבנה?

זה מורכב מעבר ליכולות של המועצה.

לא, כי תגיד עם מי צריך לדבר.

הרבה גורמים שותפים פה שצריך לדבר איתם ובעיקר, לדעתי, רשות לפיתוח הנגב או מה שנקרא - - - למשרד החקלאות- -

היא המכשול, היא לא הפתרון.

אבל כפופה למשרד החקלאות.

האזרחים הערבים בנגב זה בעיה שבכל הוועדות - - - הם לא יכולים לדבר ישירות עם הממשלה ועם המדינה. יש להם מתווך בשם המנהלת ובשם הרשות הזאת. זה מחזיר אותנו לימים שבהם הייתה מחלקה ערבית ברווחה, מחלקה ערבית בהסתדרות, כמובן מחלקה ערבית מפלגת מפא"י אז – עידן שבו יש לך סוכנים שמתווכים בין אזרח לבין הרשות. הוא ילך ויצעק ברווחה, ישלחו אותו לרשות והרשות פשוט הפכה למכשול גדול מאוד. אני חושב שצריך בעניין שלך – אתה רוצה לפתור את הבעיה שלך, אתה צריך ללכת במסלול עוקף הרשות הבדואית. אין דרך אחרת. אם אתה תחכה עד שהרשות תעשה יקח המון שנים. הם פשוט מכשול ענק בעניין הזה.

אני ממש מודה ומעריך ואני חייבת לצאת.

אין בעיה. תיכף גם משרד הרווחה ומשרד הבריאות שנמצאים באזור שלך ננסה להבין - -

לצערנו המלחמה בסמים הפכה לביטחון פנים, גם זו בעיה.

כן, אבל עדיין הטיפול זה רווחה ובריאות. הטיפול במכורים - - - בוא נתחיל רגע עם משרד הבריאות. את באזור שהוא מדבר עליו, מאיזה אזור את במשרד הבריאות?

אני מהמחלקה של ד"ר רושקה, המחלקה לטיפול בהתמכרויות. אנחנו יושבים במנהלה.

אבל יש לך מחוז דרום?

כן, יש לנו מחוז דרום.

ואת מעליה?

כן.

אוקיי.

את אמרת שאת מכירה את המסגרות - -

כן, אני מכירה, אבל לא כולם מכירים. אני הייתי בכל המסגרות. אני בוועדה הזאת כמעט ארבע שנים, אבל אני רוצה שאם יש לך מיקוד אולי בדרום כי בשביל זה חברי הכנסת עשו את האירוע הזה.

אז קודם כל יש לנו את אשפוזית - - - באשדוד שבשביל משרד הבריאות זה עדיין מחוז דרום, ששם יש לנו 20 מיטות. יש לנו אשפוזית לתחלואה כפולה 16 מיטות, יש לנו תורי המתנה - -

לא, לא, אשדוד זה לא באר שבע, זה רחוק אשדוד מבאר שבע.

אזור הדרום אמרת.

כן, אבל מה יש בבאר שבע?

בבאר שבע יש לנו שני מרכזים לטיפול תוצאתי ממושך, אחד זה סלע ב' והשני זה מטרה שלמטרה יש גם ניידת שמחלקת טיפול - -

אבל אלה לא אשפוזיות.

לא. אשפוזית יש אחת- -

הכי קרובה לדרום זה האשפוזית באשדוד?

אחת בבאר שבע זה לתחלואה כפולה.

אין אשפוזית.

יש לתחלואה כפולה. אין אשפוזית רגילה לגמילה מחומרים כמו שאת מכירה משאר המקומות. יש לתחלואה כפולה ושם יש 16 מיטות.

יש לך 16 מיטות על כל אזור הדרום?

כן. אנחנו כל שנה מבקשים תוספת תקציב, גם ל-2019 ביקשנו. מה שאני כן רוצה להגיד - -

הן תמיד מלאות ויש מקום - -

מלאות - -

בטח, רשימת המתנה.

אנחנו רוצים לדעת כמה הלחץ. כמה עומדים בתור, יש לכם הערכה?

כן. יש לנו 16 מיטות ברישיון ויש לנו 15 ממתינים.

אבל אם יהיה כפול אני מבטיח לך שיהיה כפול. כי אנשים לא פונים כשיודעים שאין מקום.

נכון.

אז אני רוצה להגיד משפט על זה.

אם יהיה לך 32 אז יהיו לך 32 בהמתנה.

כן, בכלל תחלואה כפולה זה דבר שעולה ומתפתח ויש לו עוד דרישה. ל-2019 לתכניות העבודה שלנו אנחנו שמנו לנו למטרה לעשות רה-ארגון בכלל בשירות של האשפוזיות. הרה-ארגון אומר גם פריסה מחודשת ארצית. יש לנו שמונה אשפוזיות שפזורות ברחבי הארץ, גם פריסה גיאוגרפית מחודשת וגם פריסה על פי סוג האוכלוסייה. דברים שהיום קשה לנו לתת מענה כמו נשים בנפרד, אשפוזית לצידך שנתנו לה הקצאה של מיטות, זה דבר אחד. מבחינת הטיפול התרופתי הממושך יש לנו שני מרכזים, אחד מאוד גדול - -

מרכזי יום.

מרכזים לטיפול תרופתי. זאת אומרת, שאדם מגיע מקבל - -

בבאר שבע?

בבאר שבע יש מרפאה גדולה עם 410 מטופלים - -

שהם בעצם באים לטיפול והולכים בחזרה ליישוב שלהם או לכפר.

נכון. שם גם יש תכנית שיקום תעסוקתי, עובדים איתם כדי לנסות להחזיר אותם למעגל העבודה. יש שם עוד מסלול חדש שנפתח של טיפול במשככי כאבים, בשעות נפרדות, כמובן, מהשעות של המטופלים המכורים לאופיאטיים. ויש בנוסף - -

יפה, למרות שבאשפוזית ובהוסטל הם ביחד.

נכון.

שזה גם בעיה. ראיתי אותם את אלה עם משככי הכאבים, זו אוכלוסייה קצת אחרת. מישהו שעבר תאונת דרכים ונתנו לו משכך כאבים ופתאום הוא מוצא את עצמו כמכור. הכי נורמטיבי.

יש לך סטטיסטיקה או מידע כמה מהמיטות באשפוזיות – כמה מהציבור הערבי בנגב יש שם?

כמה מהציבור הערבי מטופל במרכז הטיפול התרופתי הזה, ב-410?

בתוך ה-410, הרגע דיברתי עם המנהלת, רק 20 מטופלים, אבל אני אסביר גם למה. יש לנו מרכז נוסף, מרכז מטרה, שיש לו גם ניידת שיוצאת החוצה ומחלקת מאשקלון עד אילת. אז הוא אמר לי ששם הם מקבלים את הטיפול בדרך כלל בלקיה וברהט. זאת אומרת ניידת - -

שזה שמגיעים. האמת שזה גם הגיוני שהם יותר יעדיפו שהם יבואו אליהם מאשר שהם - -

בסדר, אין לי בעיה, אני רק רוצה לדעת.

שם יש יותר ריכוז של האוכלוסייה הערבית.

ובטיפול במכורים לסמים?

בדרום אין לנו אשפוזית. יש לנו בצפון את המרכז היהודי-ערבי תמרה ששם באמת יש תכנית מאוד יפה למגזר. זה משולב גם לערבים וגם ליהודים ויש להם תכנית נוספת עכשיו של ייצוב טיפול תרופתי.

אבל אני רוצה להתייחס במשפט למה שאמרת שאנשים נכנסים לאשפוזית ויוצאים. אנחנו לאחרונה ראינו שיש באמת - - - ביקשנו מהצוותים לשים דגש על מטופלים שנכנסים ויוצאים מספר פעמים ולבדוק האם חומרת ההתמכרות שלהם היא כזאת שמצריכה מעבר בכלל למרכז לטיפול תרופתי ממושך. אני נותנת כדוגמה את אשפוזית לצידך שאת מכירה אותה היטב – בגלל המורכבות של אוכלוסיית הנשים שלרוב נמצאת בזנות עם חומרה מאוד קשה אנחנו פתחנו שם מסלול של ייצוב על סובקסון.

זאת אומרת, הן נכנסות, הן עוברות את הגמילה, לאט לאט הן מקבלות את התרופה ומופנות להמשך טיפול אינטנסיבי ככל שייתכן בתוך המרכזים. זאת אומרת, אחד שמיוצב יכול להיות שם פעם בחודש וכזה שצריך את התמיכה היותר אינטנסיבית יגיע יום-יום וילך. זה בגדול - -

אני רוצה לתת שנייה לאייל מהאוצר אז עכשיו אני גם אחבר את הסוף – למרות שאני אומרת לך, זה מאוד מעניין הקטע שאמרת בסוף על - - - לצידך אני מכירה, זו אשפוזית מאוד קטנה, מאוד אינטימית, היא של נשים, היא תצא, יהיה לה את זה. השאלה היא, ופה אני מפנה אליך, אם אתם בדקתם מול משרד הבריאות ואצלכם כמה בעצם, או את יודעת את זה, בסוף חוזרים? כי ממה שפגשתי שם את החבר'ה ודיברתי איתם יש שם הרבה שחוזרים. ואם את חוזרת את משלמת הרבה והיא משלמת הרבה והוא בסוף משלם. אז בדקת את זה? עם אמירה לוי התחלנו, חגי תיכף יתייחס, אתה בטח לא תשמע אבל לפחות אני זוכרת - -

הוא היה איתנו בישיבה בכנסת.

אז מה אתה אומר על העניין הזה?

אני כבר לא זוכר מה היה הסיכום באותה ישיבה. אני חושב שהיה אמור להיות איזשהו המשך.

אני אגיד לך מה היה הסיכום. הישיבה הייתה ב-1 בנובמבר שנה שעברה ואז נתבקשנו להכין תכנית מסודרת ובנינו אותה פאולה, שבי ואני, מתואמת בין שלושת הגופים - -

פאולה ממשרד הבריאות ושבי ממשרד הרווחה.

נכון. ואז סוכם שהתכנית - - - למעשה תהיה בקשה שיהיה דיון בין שלושת המנכ"לים של המשרדים לגבי מי לוקח את הנושא הזה ומבקש אותו. והתחושה שלי זה שיש איזשהו חוסר בהירות לגבי הנושא הכספי. זאת אומרת, כל משרד פוחד באיזשהו אופן לבוא ולהגיד, טוב, תממן את זה מתקציבך.

כן, אבל כבר עשינו תכניות של כמה משרדים. למה אני אומרת לך את זה, אייל, כי בסוף משלמים הרבה יותר כסף שהבנאדם מסיים טיפול של שנה, חוזר לקהילה, אף אחד לא - - - ואז עוד פעם הוא - - - כמה עולה יום באשפוזית?

יום אשפוז 450 - - -

והוא שלושה שבועות באשפוזית נכון?

כן. זאת אומרת, כמעט 10,000 שקל לחודש.

זה מטורף. את יודעת כמה חוזרים לאשפוזיות באחוזים?

אני יכולה לבדוק לך את זה אבל אני יכולה להגיד לך שאפילו בנתונים שלנו על 2017, 253 מטופלים הגיעו לאשפוזית של תחלואה כפולה. רק 157 סיימו את הטיפול. שם אמנם זו אוכלוסייה יותר מורכבת - -

זה כמעט חצי. חבל על ה- - - כן, מה אתה אומר אייל?

זה אולי משרד הרווחה יתייחס לגבי הרצידיביזם וכמה חוזרים בלי הנתונים. אני יכול לומר את הנתונים על התקציב. מבחינת תקציב אז אנחנו כן רואים גידול מאוד משמעותי בתקציבים שהולכים לנושא ההתמכרויות. אני אתן דוגמה – אני מדבר עכשיו על הטיפול הקהילתי. ב-2013 התקציב עמד על 25 מיליון ואנחנו היום מדברים על תקציב שקרוב להכפיל את עצמו שעומד על 44 מיליון - -

שזה רק לטיפול בהתמכרויות אתה אומר.

זה טיפול בהתמכרויות בקהילה.

בקהילה.

כן.

זה של הרווחה.

כן, אני מדבר על הרווחה. משרד הבריאות אין לי נתונים. שזה גידול מאוד משמעותי בהתאם למה שמנכ"ל משרד הרווחה וסדרי העדיפויות של משרד הרווחה. הם בסופו של דבר מקבלים תוספת תקציבית ומחליטים איך לחלק אותה בין כל שלל הדרישות התקציביות.

בנוסף, יש תקנה נוספת שמדברת על טיפול במכורים במסגרות ששם יש את כל המסגרות החוץ ביתיות הסגורות. ששם התקציב גדל מ-33 מיליון ל-36 מיליון ב-2019. זה גם על פי - -

זה לא - -

זה לא גידול גדול, אבל זה בהתאם גם למה שהמשרד דרש. בסופו של דבר זה מתקצב מסגרות קיימות. לא נפתחו מסגרות חדשות - -

לא, נפתחו מסגרות חדשות לא?

לא שאני יודע עליהן. אני יודע שמבחינת הועדות - -

- - -

אז אולי אני טועה. בכל מקרה, מבחינת הועדות, ההועדות שהמשרד קיבל גדלו מ-600 ל-650 הועדות בשנה.

בחוץ ביתי.

בסך התקציב שכולל את תקציב הרשויות ב-2018 עומד על 87 מיליון שקלים. זה הדברים שיש בידיי. אני אומר עוד פעם – התקציב שמיועד לדבר הזה הוא בסופו של דבר על סמך החלטות משרד הרווחה בהתאם לסדרי עדיפויות שלו. אנחנו קובעים במשא ומתן את תוספת התקציב שניתנת לכלל התקציב ובסופו של דבר - -

כן, אבל היום אתם קובעים איפה יהיו היחידות.

איפה יהיו איזה יחידות?

אם אנחנו רוצים לפתוח שירות במקום מסוים היום זה לפי הקריטריונים שהאוצר הכתיב.

לא, הקריטריונים זה קריטריונים של משרד הרווחה.

נכון, אבל בסופו של דבר אנחנו לא יכולים, יש דברים שלא תלויים רק בנו - -

כמו מה? אבל את הגוף המקצועי, מה הוא יגיד לך איפה לפתוח עכשיו - - -

אבל נגיד עולה צורך ממקום מסוים זה לא תמיד תלוי רק במה שאנחנו אומרים, יש- -

אבל בסוף אותם אזורים כמו מלכישוע, כמו רטורנו הם על אזוריים, הם לא קשורים ליישוב.

זה חוץ ביתי, אני מדברת על הקהילה. אם נגיד - -

הוא יקבע לך איפה לפתוח בקהילה?

הם עשו איזשהו סכם כזה שנקרא שיטת הקריטריונים שעל פי - -

את מדברת עליי או על מה שחנן עושה לכם?

מה שחנן.

מה שחנן עושה זה אגף התקציבים - -

אנחנו מדברים על חנן פריצקי?

כן.

הוא רפרנט ברווחה של אגף תקציבים לא?

הוא לא רפרנט של אגף תקציבים.

לא, של משרד הרווחה.

הוא תקציבן משרד הרווחה, מבחינתי זה בסדרי העדיפויות של משרד הרווחה.

זה מה שהתכוונתי.

אבל ההחלטה איפה זה יהיה בסופו של דבר תלויה בכל כך הרבה מרכיבים ש- - -

אוקיי, אז בואי תגידי - -

זאת שאלה שצריך להפנות למשרד הרווחה. אנחנו לא קובעים את הקריטריונים ולאן תקציב נוסף ילך. אני מצטער אבל אני חייב לצאת למשרד המשפטים.

בסדר, אין בעיה. תודה אייל. תגידי לי מה המצב אצלכם, רויטל.

במחוז דרום יש לנו מסגרת חוץ ביתית אחת, קהילת רוח מדבר.

אני מכירה. הייתי ברשי עשר שנים. אז בעצם רוח מדבר היא סוג של אשפוזית לא?

לא.

היא הוסטל?

קהילה טיפולית. היא בדיוק כמו מלכישוע אבל למלכישוע - -

היא בדיוק כמו הדרך לא?

כן, החלק - -

כן, החלק הנוסף, שם הייתי.

כמו אילנות, רק שלה אין אשפוזית.

אבל הם באים אחרי האשפוזית.

נכון. זה מסלול חדש שפתחנו בשיתוף עם משרד הרווחה וזה לקח הרבה זמן להכניס את המטופלים האחזקתיים שלנו שמקבלים טיפול לתוך הקהילה. פתחנו שם מסלול ייחודי של קהילה טיפולית למטופלי סובקסון כדי לשמור על הרצף טיפול ולאפשר - -

כן, באמת להתקדם ב- - -

זה פרויקט מקסים - -

כמה יש שם מהמגזר הערבי ברוח מדבר?

לא יודעת.

כמה מטופלים יש ברוח מדבר?

הקהילה לא מלאה. יש לדעתי 63 מכסות. אני לא יודעת נכון להיום בדיוק מה - - - לדעתי יש לפחות 15 מכסות.

באמת? אבל למה - - -

כי זה בפריפריה ונורא קשה להגיע לשם. ואם אתה גר באזור המרכז או הצפון כשאתה שומע אחרי באר שבע זה נראה לך סוף העולם שמאלה. אין אשפוזית צמודה לקהילה כמו נגיד בקהילות אחרות שאת יודעת שזה ממש מדלת אל דלת מה שאנחנו קוראים שיכולה - - - להגיע לשם.

כמו בהדרך שהוא מסיים את האשפוזית הוא עובר.

הרבה יותר קשה למלא את רוח מדבר.

לא בכל קהילה יש אשפוזית, יש רק בהדרך ובמלכישוע.

גם ברטורנו.

כן, אבל שאר האשפוזיות נמצאות באזור.

נשים ונערות.

ספרי לנו על המסגרות - - -

אז יש לנו יחידות לטיפול, יש לנו 11 יחידות מתוך 32 רשויות במחוז. מתוך היחידות האלה, כמו שאמרתי, יש את רוח מדבר. יש לנו דירת מעבר לנשים בבאר שבע. זאת אומרת, לנשים שהן מסיימות את הטיפול ברוח מדבר יוצאות אחר כך לקהילה - -

מספיק לך דירה אחת - - - יש סיוע לשכר דירה, דרך אגב, לכאלה שיוצאים? הם מוכרים בביטוח לאומי, זה קצבת נכות?

לא, לא בהכרח. יש נשים שמסיימות – הן מקבלות הבטחת הכנסה כשהן נמצאות בטיפול. אם הן יוצאות אחר כך אנחנו עוזרים להן. קודם כל כל הנושא של שיקום אני כן רוצה להגיד על זה מילה. יש לנו יחידות לשיקום תעסוקתי ואחת מהן, הגדולות שבהן, נמצאת בבאר שבע. זאת אומרת שאישה או גבר, לצורך העניין, לא משנה, אבל דיברנו על נשים – אז היא יוצאת ומקבלת ליווי, זה כולל - -

והטיפול?

גם. היא יכולה להגיע או למרכז יום או - - - אנחנו לא רוצים לפתח תלות בטיפול. אם היא סיימה קהילה טיפולית ויצאה לדירה אנחנו נרצה שהיא תמשיך לליווי, שהיא תקבל שיחה פרטנית פעם בשבוע אבל שילוב בתעסוקה או הכשרה או - - - לחזק את הקשר עם המשפחה. זאת אומרת המטרה להחזיר אותה בחזרה לקהילה, לא לשמר את התלות בגורמי הטיפול. אז יש גם את זה. אבל זה נכון, יש לנו רק ב-11 מתוך 32 יישובים יחידות. זה נכון שהשנה פתחנו הרבה הרבה יחידות ברחבי הארץ אבל עוד פעם, זה תלוי איפה וכמה ולמה. וכשאני אומרת יחידה – לפעמים יחידה זה רק תקן אחד של עו"ס במקרה הטוב. זאת אומרת, זה לא עשרות - - - אז צריך לקחת את זה בחשבון.

מרכזי יום יש לנשים ויש לגברים או שהם באים כולם ביחד?

בנפרד.

וטיפול פסיכיאטרי? כדורים וכאלה.

טיפול תרופתי – אם הן נמצאות בקהילה והן היו בעבר מטופלות דרך משרד הבריאות אנחנו רוצים שהקשר יישאר בתוך הקהילה אצל רופא. אין אצלנו רופאים חוץ מאלכוהול ששם יש רופאים בתוך היחידות שמעורבים בתהליך.

ברוח במדבר יש לך את ד"ר רועי ברוך סמיאן שהוא פסיכיאטר.

בסדר, אבל זה בתוך מסגרת חוץ ביתית, לא בקהילה.

איפה הבעיות בעצם? מה האתגרים שלכם כיום?

איפה אני אתחיל? אני חושבת שמה שאמר זה ששכחתי את שמו מאל-קאסום, אני חושבת שהוא צודק. זאת אומרת, הוא קיבל תקנים לפתוח אבל אין לו מקום פיזי שזה - -

אז מי יכול לעזור לו עם זה? למצוא - - -

המשרד לא נותן מבנים.

אתם נותנים תקנים של העו"סים כן?

אנחנו לא נותנים מבנים, הרשות המקומית צריכה למצוא איפה להושיב את האנשים שלה, וזו בעיה של היישובים.

זה אבסורד, אבל יש לך תקנים - -

לפעמים גם נורא קשה - -

את של אזור הדרום?

אני של כל הארץ אבל במקרה אני תושבת הדרום.

הבנתי. אז את מכירה את האירוע שלו שם באל-קאסום, את מכירה את הסיפור?

אני לא מכירה ספציפית את האירוע שלו שהוא מדבר עליו אבל אני יכולה להבין על מה הוא מדבר. יש גם קושי מאוד גדול לגייס עובדים סוציאליים באזור הדרום. אני יכולה להגיד שביישוב כמו רהט יש כל הזמן תחלופה של עובדים. כשאנחנו עובדים עם מגזר מסוים או אוכלוסייה אז אנחנו רוצים שגם העובד יכיר את השפה, יהיה דובר, יכיר את התרבות, זה נורא נורא חשוב.

אוקיי. אז איך אפשר לעזור לו שכן יהיה לו מקום. תגידי לנו כוועדה, נפנה. מה, לרשות לפיתוח הנגב, בדואים, מה, אני לא יודעת. איך הדרך לבוא ולהגיד יש לנו תקנים, יש אפשרות לטיפול בקהילה - -

המשרד לא דואג - - -אני לא מכירה שום - -

אין בעיה אבל כשאתם מול הבדואים מול מי אתם עובדים?

אנחנו לא עובדים מול בדואים, אנחנו עובדים מול כולם.

כן, אבל מול הרשות?

אני חושבת שהרשות המקומית, ראש המועצה שלו צריך לפנות ולחשוב איך הוא מתגייס.

טוב, אנחנו נבדוק את זה. מה עוד, חוץ מהדוגמה שהוא נתן. כי אמרת וואו מאיפה להתחיל ובסוף הלכת אליו.

אני הכי הייתי שמחה אם הייתה לנו עוד אשפוזית בדרום שהיינו יכולים אולי לעזור - -

בתכנית של הרה-ארגון מחדש שלכם זה מה שתעשו?

כן, ביקשנו להוסיף פיזור של אשפוזיות גם בדרום. אשפוזית רגילה לגמילה מסמים ואלכוהול.

זה יהיה נגיש יותר, זה יהיה קרוב יותר, זה יעודד אנשים להגיע מתוך האשפוזית לתוך הקהילה, למסגרת חוץ ביתית או ליחידות. אני חושבת שמאוד יעזור. בתוך היחידות יש מטופלים, זה לא שאין מטופלים, יש הרבה מטופלים ביחידות אבל ברוח מדבר באמת - - -

מעניין. חגי, אתה רוצה להוסיף?

כמה דברים. אחד, נכון שיש רשות במשרד לביטחון פנים אבל אני רוצה לומר שהמשרד הזה בימים אלה מקים אצלו במשרד בתוך הרשות אגף טיפול ושיקום שיש לו תפיסת החלה מאוד ברורה שבין היתר עוסקת בנושא של יצירת רצף מענים גם ברמה הלאומית אבל גם ברמה - - - חלק מהדברים שנטפל בהם זה באמת כל - - - חוסר מענים במגזר הלא יהודי, זה נושא שאנחנו נשתדל, כמובן, לתת לו מענה ברמה של יותר תיאום ותכלול והבאת הגופים, כולל כנראה גם איזשהו השתתפות תקציבית בחלק מהפעולות האלה.

אבל הכוונה שלנו חד משמעית היא גם לתת את המענה הזה קודם כל ביישובים במגזר הלא יהודי, בין היתר. כמובן יחד עם משרדי הבריאות והרווחה, להיכנס לאיזשהו מהלך משמעותי עם הקמת איזושהי ועדת היגוי מתוך אנשי מקצוע של המגזר בראייה אולי מחוזית, אולי ארצית, אנחנו כרגע בונים את זה. וכן לתת עדיפות למגזר- -

מי בעצם אחראי על המגזר הבדואי ברשות? יש דבר כזה?

אין דבר כזה, זה שייך - -

אז זה כאילו אזור דרום?

בדיוק. מחוז דרום.

הבנתי. ובמחוז דרום, אם יש כאן בעיה כמו זה שהגיע מאל-קאסום ויש לו תקנים ואין לו מקום, עם מי הוא יכול לדבר?

יש לנו פגישה ביום ראשון עם המנכ"ל, אבל אנחנו אמורים לפעול כרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול בכל 255 הרשויות המקומיות במדינת ישראל, כל הגופים. אמור להיות איש שלנו שם שמתכלל את הפעילות ברמה העירונית, בהיבטים של מניעה, של טכנולוגיה, של טיפול ושיקום, של הכל. מן הסתם יהיה גם להערכתי, אם זו מועצה אזורית אל-קאסום אז יש שם גם נציג שלנו ברמת - -

חגי, אני רוצה, בגלל שאני מכירה אותך - -

אחד הדברים שאני מנסה לעשות זה בדיוק זה. זאת אומרת, יכול להיות שיושב פה מנהל מחלקה לשירותים חברתיים ולא בדיוק בקי בזהות אותו בנאדם שעובד אצלו במועצה ואמור באמת לסייע לו בתחומים האלה. בכל מסגרת כזאת נתכנס, נזמן את כל השותפים ברמה של משרד הבריאות, ברמה של משרד הרווחה, ברמה של כל הגופים שיכולים לתרום ליצירת רצף מענים באותו יישוב ונתכנס לאיזושהי תכנית עבודה מסודרת כדי להקים שם את השירותים האלה.

לפחות משיחות שיש לי, קודם כל, באמת אני רוצה לומר למשרד הרווחה שמוריד יחידות בזמן האחרון לשטח בצורה יפה מאוד וממש מגדיל את נפח הפעילות שלו. אבל לדוגמה, חלק מהבעיות לפעמים נטועות בזה שאתה בא ומציע סוג כזה של שירות במגזר הלא יהודי ולא כל כך ממהרים - - - לא פשוט להכניס אותו לתוך המערכת.

הוא לא מותאם.

הוא לא מותאם ברמה של רגישות ואני מקבל את ההערה הזאת, זה נכון. צריך לעשות את כל העבודה הזאת תוך איזושהי הסתכלות תרבותית עם איזושהי רגישות, באמת להכיר את האוכלוסייה ואיך זה יכול לעבוד. כי כמו שאנחנו נותנים דוגמה באוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, גם שם יש סוג של רגישות. אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לאוכלוסייה מולה אנחנו עובדים.

דבר שני שאני רוצה לציין – סל השיקום שבנינו נבנה לא רק על בסיס של הכשרה תעסוקתית כזאת או אחרת. כמו שאמרה חברתי ממשרד הרווחה, רויטל, יש 11 מרכזים כאלה שבאמת משקיעים שם בנושא השיקום במדינת ישראל, אבל איפה עוד. זאת אומרת, יש כאן חוסרים עצומים - -

יש את הבסיס שהוא יוצא - -

אצלנו בתעסוקה יש לנו כבר 12 ויפתחו עוד - -

לא, אבל מה שהתכוונו שדיברנו גם על הסל שיקום זה שבסוף אם יוצאת מכורה שאין לה שיניים נגיד, יש להם בעיה. הרי דבר ראשון בהתמכרות הפגיעה פיזית, בגלל זה שאלתי אתכם על הפסיכיאטר. איך היא תלך לעבוד אם אף אחד לא ירצה אותה.

ודיור.

דיור, שאלתי אם יש סיוע בשכר דירה. הרי תעסוקה זה השלב האחרון, קודם כל - -

סל לנפגעי נפש, אותו עיקרון, ישבנו אחד מול אחד, פתרונות דיור, פתרונות שיניים, פתרונות תעסוקה, הכשרה - -

זה צריך להיות משהו לאומי זה לא יכול להיות משהו מקומי.

אבל זה לאומי. בנינו משהו יחד עם - - - והמשכנו.

התעסוקה, לא נעים לי לומר, זה אחלה דבר אבל זה הקצה. קודם כל שהיא יוצאת מאשפוזית ומהוסטל היא צריכה כמה דברים שיהיה לה סל. להבדיל, להבדיל, אבל זה כמו החוק שעשינו, זהבה גלאון ואני, על הנשים שיוצאות ממקלטים. להבדיל, כן, אבל בסוף היא יוצאת, היא צריכה קודם כל דיור, היא צריכה כסף לילדים ואז היא תוכל- - - משהו בסיסי.

אני עוד פעם אומרת לכם, לדעתי אנחנו צריכים לחזור עוד פעם, והיא צודקת, זה צריך להיות בריאות, זה צריך להיות אוצר, זה צריך להיות רווחה, זה צריך להיות כמה משרדים אבל זה חייב להיות סל שיקום. כי אני מניחה שהמשרדים שלכם מעולים אבל בסוף אם היא נראית נורא מי ייקח אותה לעבוד. זו גם בעיה.

אני רוצה שתדעי שדיברנו על הסל בתכנית והסל עמד, לפחות בשאיפה שלנו, על 5,500 לחודש למטופל. זה סל מכובד. רק שתדעי שהסל שיקום של נפגעי הנפש עומד על ממוצע של 3,300 ₪ והוא עושה עבודה מדהימה. וקצבנו את זה גם בשלוש שנים. זאת אומרת, אי אפשר ללוות - -

ברור, צריך להיות איזשהו טיימליין.

- - -

הלכנו על פיילוט של 700 לשלוש שנים לראות. זה בערך 50 מיליון שקל, זה סיפור רציני.

תגיד לי אתה מביא את זה ברשות החדשה שלכם את העניין של הסל שיקום לאלה שיוצאים?

אנחנו משתדלים היום, אחד הנושאים שכן קבענו שכן נעסוק בהם, הכל כפוף להחלטות של המשרד וכו', אבל זה באמת הנושא של השיקום שאנחנו מזהים שם חסר משמעותי למעט אותם 12 מרכזים שהמשרד מפעיל. בטח יש חסר במשרד הבריאות שכל נושא השיקום שם הוא ממש רק עכשיו מתחיל להיבנות. אנחנו כן שואפים כמשרד להיכנס ולסייע בתחום הזה. אבל לפי דעתי המפתח זה לבנות מערך לאומי רציני משמעותי בדוגמת הסל שיקום הזה. באיזשהו שלב אם ייקחו אותו המשרדים - -

זו בעיה אם הוא יוצא בסוף והוא נראה על הפנים הוא לא מצליח - -

לפעמים מדעי החברה עובדים כמו מדע מדויק. סל שיקום כזה כמו שסל שיקום לנפגעי נפש הוריד את כמות האשפוזים בבתי החולים הפסיכיאטריים ב-50% בעשור האחרון, זה חסך למדינה המון כסף. באותו אופן אם המדינה בקצת אומץ תקצה את המשאבים לעשות את הסל שיקום הזה בצורה רצינית יהיה פחות רצידיביזם ונשירות מקהילות ואנשים יחזיקו - -

יחזיקו עבודה, יחזיקו טיפול.

להכניס אותם באופן חלק.

בסדר, אני רוצה שאנחנו נחזור לעשות את הדיונים שלנו שאנחנו נעצרנו אחרי שאמיר הלך לדעתי.

חבר הכנסת זחאלקה, רצית להוסיף עוד משהו?

אני חושב שצריך לעשות עוד דיון בנושא הזה כי אנחנו לא דיברנו על הפיל שבחדר, והוא שכמות הסמים בנגב היא עצומה. ואני לא יודע, אני מכיר מחקרים ועבודות שנעשו לפני שהקימו את הגדר בין סיני לבין הנגב, כי לפני כן המספרים שקיבלנו בכנסת וזה פורסם בתקשורת הם דבר איום ונורא – שבתיכונים מסוימים בנגב מספר הילדים שהשתמשו בסמים היה יותר מרבע. האחוז הגבוה ביותר בארץ. אני לא יודע מה גרם, מה המסחר, אני חושב שאנחנו צריכים לקבל דוח שנוכל גם לבחון את הנושא הזה ולתפוס את הבעיה בקרניים ולראות מה קרה כאן. ולזה צריכה המשטרה לבוא לכאן – האם יש המשך של ההברחות מסיני של הסמים.

כי אני יודע, אבל זה לא משהו כמותי, זה איכותי, מה שאני שומע, יש בעיה של אלכוהוליזם לא פשוטה. אני לא יודע, יכול להיות שזה דומה למה שקרה לאינדיאנים באמריקה, בעיית הסמים והאלכוהוליזם, זה לא רחוק משם. ולכן אני חושב שצריך לעשות דיון יותר מעמיק שתהיה אינפורמציה גם מהרשות, גם מהמשטרה, גם מגורמים אחרים – מה גודל הבעיה ומה התחום שלה, איפה היא, אם יש בתיכונים, איפה משרד החינוך, איפה הרווחה ואיפה כל הגורמים. אני חושב שזה שווה שייערך דיון בנושא הזה.

זה בעניין של הסמים בנגב בכלל, זה דיון אחר, הדיון יותר התמקד בפרויקטים של הגמילה. אבל אפשר לבקש מיו"ר הוועדה הקבועה שתקיים כזה דיון.

לכן אני חושב, המסקנה שלי, היות ולפי מה ששמענו כאן יש טיפול חסר, כלומר, יש בעיה בטיפול. אני הצפתי את הבעיה שיש בעיה גדולה והטיפול הוא קטן. יש בעיה ענקית והטיפול הוא בדגימות שלה, לא בעניין שלה, ואני חושב שזה שווה כי זה, כמובן, הנגב, זה מקרין לכל הארץ. רוב הסמים, בוא נגיד, אני אקרא לזה סמים בנפח גדול הוברחו מסיני ומלבנון וסמים בנפח קטן מוברחים דרך נתב"ג ודרך הנמלים כי הם דוחפים את זה לנעליים. ולכן יכול להיות ועל זה צריך לערוך דיון בוועדה. כי הוברח המון חשיש מסיני וגם אופיום וגם - -

בסדר, אני מבטיחה לך שאני אדבר עם יו"ר הוועדה וגם בת שבע לעשות כאן דיון על נושא של הסמים באזור הדרום.

מאה אחוז.

מירב, עוד דבר אחד שרציתי להוסיף אם אפשר.

ואני חושב שהרשות צריכה, אחד הדברים, הערה לרשות – אני הייתי בין אלה שהתנגדו להעברת הרשות למשרד לביטחון פנים. אבל אתם טענתם, לא אתה, מי שהביא את התכנית, טען- -

לא הוא הביא את המעבר.

היום זה אתם.

אבל אז הוא זה שהעבירו אותו.

אני יודע מי זה אתה ומי זה אתם, ההטיות האלה, תאמין לי, אני יודע לעשות. אבל אחת הטענות המעטות שיש בהן הגיון, כל הטענות האחרות היו פסולות, אבל טענה אחת היה צריך לטפל בה וזה עניין התכלול. נאמר שהמשרד לביטחון פנים מטפל במלחמה בסמים ואם הוא יהיה שם אז שיתוף הפעולה יהיה הדוק יותר. אני חושב שבעניין הנגב אתה צריך להיום עם היד על הדופק בעניין גודל הבעיה, התפיסה, הסחר ובעניין זה כדי שאתה תוכל לראות מה טיפולי הגמילה שאתה רוצה לתת ולעשות את התכלול הזה. והרצידיביזם, דרך אגב, הרבה מהמשתמשים הם סוחרים גם- -

אני רוצה להתכנס לסיכום. מה רצית להעיר חגי?

אני כן חושב, דרך אגב זה גם עלה אתמול בדיון בוועדה לזכויות הילד על חסות הנוער, אם יש לפי דעתי משהו שהכי זועק ברמה של אשפוזית זה דווקא אשפוזית לבני נוער וצעירים מהמגזר הלא יהודי. לדעתי יש בעיות קשות מאוד שחבר'ה מהמגזר לדוגמה מהנגב או מהמשולש או מהצפון באים למסגרות של מלכישוע, אין יותר מדיי אוכלוסיות - - - והם לא מסתדרים שם, זה קשה להם מאוד להתמיד בטיפול הזה.

אני חושב שצו השעה היום זה לפתוח מסגרת כזאת לנוער מהמגזר הלא יהודי שיקבל מענה עם הרגישות התרבותית שבאמת צריך לתת לו וכל המאפיינים האחרים כדי שהם ישרדו כי הם לא שורדים את התהליך ואז הם חוזרים - - - אנחנו מכירים את התוצרים בסופו של דבר. זה משהו שחייבים לשים אותו על השולחן ולתת לזה מענה. לפחות בראייה שלנו.

בסדר גמור. עוד הערות?

אני מהאגודה למלחמה בסרטן, אני אחראי על הפעילות בחברה הערבית בארץ. כל הזמן שאנחנו מדברים עדיין על המגזר הלא יהודי לדעתי אנחנו לא נגיע לשום מקום. הבדואים בנגב זה לא רק המגזר הערבי, זה מגזר מסוים. צריך להגדיר בעצם, זה מאוד שונה מהצפון. מה שנעשה בתמרה מאוד שונה. לכן את הטיפול ואת הדברים הנקודתיים הספציפיים שצריכים לדעתי לגעת בהם הם מאוד מיוחדים בדרום והבעיה שם היא אקוטית במימדים מאוד מאוד גדולים לדעתי. כאשר ההיצע כל כך קטן הביקוש הוא קטן יותר. וצריך כאן, עוד פעם זה לדיון הכללי, את העניין של כל ההסברה. מניין אנחנו מתחילים את כל העניין של ההסברה על כל ההתמכרויות. ההתמכרויות בחברה הערבית הולכות וגוברות באופן בלתי נסבל בכל הדברים – יותר בעישון, בנרגילה, בכל הדברים האלו, אבל זה מתחיל משם וזה מגיע לכולם. והתפיסה הכוללת הזו לדעתי זו התפיסה שצריכים - -

יש דיון על נרגילות ועישון - - - עכשיו, עכשיו.

באיזה ועדה?

בוועדת הכלכלה.

אה, בגלל זה - - - טוב, בואו נסכם. קודם כל תודה רבה למשרדי הממשלה, לחברי הכנסת שמלווים את כל היום הזה של יום הנגב. אני רוצה כמה דברים אם אפשר. קודם כל, אני רוצה בגלל שהוא הגיע מאל-קאסום לפנות לשר החקלאות, הוא השר הממונה על איך זה נקרא?

רשות הנגב.

הרשות. לבוא ולבחון ספציפית את העניין של המקום, למה אי אפשר לסייע לאור העובדה שמשרד הרווחה נתן שם תקציבים ותקנים. לבחון למה בעצם לא נבנה שם מבנה מתאים לטפל באותם מכורים.

משרד הבריאות – אני חושבת שברה-ארגון שלכם של האשפוזיות, שאתם הולכים לעשות אותו עם פאולה צריך באמת לחשוב על הנקודה המרכזית הזאת של אשפוזית מיוחדת. כי נראה לי - - - דרך אגב, גם לצידך היא אשפוזית מאוד מיוחדת, וגם זה היה תהליך, אז אולי כדאי לחשוב ואולי כדאי לחשוב על איזושהי קונסטלציה אחרת מהאשפוזיות הקיימות כיום במסגרת הרה-ארגון שאתם עושים לאשפוזית.

לגבי משרד הרווחה – קודם כל אני מאוד מאוד שמחה, אני גם יודעת שאתם עושים הרבה בתוך הקהילה וזה מאוד חשוב. אבל אני חושבת שאנחנו צריכים להתכנס יחד עם חגי, רווחה, בריאות, אני אעזור מהכיוון של האוצר, ולבחון איך אנחנו מקדמים יחד סל שיקום ליוצאי - - - איך אתם קוראים לזה?

נפגעי סמים ואלכוהול.

כן. ולחשוב איך אנחנו עושים את זה. ואני מוכנה לעזור.

הכל מוכן, מירב, רק שתדעי, משרד האוצר צריך לבוא ולהגיד אני מוכן להיכנס לבדיקה, לבוא ולשים את ה-50 מיליון לשלוש שנים כולל מחקר מלווה.

אוקיי, אבל בשביל זה קודם כל - -

המנכ"לים פוחדים שהמשרד יגיד להם, טוב, תביאו את הכסף - -

לא, אז אנחנו נדבר ואנחנו נשב יחד. אולי נעשה את זה אצל יעל אגמון ונחליט ביחד איך אנחנו מקדמים. אבל בשביל זה צריך להביא נתונים. צריך לבוא, להבין כמה אחוז של רצידביזם יש בחברה הישראלית בנושא של התמכרויות. אני לא יודעת כמה, הייתי רוצה לדעת לפני שאני באה לאוצר בכלל, לדעת על מה אנחנו מדברים וכמה זה עולה. אפשר להוציא דוח - -

אתם מדווחים בדוח שלכם על נשירות מטיפול, זה אני רואה פה - - - זה באזור בין 30% ל-40%, משתנה - -

חגי, אני הייתי לוקחת בביקור שלנו במלכישוע שבא אליי שמוליק ואומר לי, אני פעם שלישית פה. אז אנשים יודעים. אז אני אם אני במקום שלכם האחראית או המפקחת, אני רוצה כל אשפוזית כזאת שתגיד לי מה האחוז. זה בסדר, זה לא כמו בגרות בבית ספר, לא - -

זה נתון שאפשר להוציא אותו.

יפה, אבל בשביל ללכת לאוצר ולהגיד אתם משלמים פי 4 אני רוצה לבוא ולהגיד להם אלה הנתונים. כי אני לא יכולה לבוא לסל שיקום עכשיו באוצר ולהגיד להם - - - שיבואו ויגידו לי, רגע, בעצם אני כבר משלם עכשיו 150 מיליון שקל.

אני רק רוצה שתדעי שאז בפגישה שהייתה לנו יחד עם אייל ויעל שהייתה הרפרנטית של הרווחה, לא זוכר, לא משנה, הם לא פסלו את הדבר הזה, הם אמרו תגישו תכנית.

הם לא פסלו היינו ביחד. התכנית מוכנה?

יש לי את הנתונים של שירות בתי הסוהר לגבי אסירים רצידיביסטים שהם מכורים שאת רואה שם רצידיביזם חבל על הזמן – נכנסים ויוצאים, נכנסים ויוצאים. לגבי הרצידיביזם אם יש כזה נתון ברווחה ובבריאות זה יהיה נהדר.

אתם בקשר?

בטח.

יופי. אז חגי הוא מולי, אני אדאג לפגישה עם האוצר אם רק תביאו את הנתונים של כמה אנחנו משלמים אפילו בשנתיים-שלוש האחרונות על כאלה שחוזרים. כי לדעתי אי אפשר לבוא אליהם בלי להראות להם ש- - - זה כמו שאמרת על נכי נפש, בסוף באו ואומרים 50% כבר הצלחנו להוריד.

זה באשפוזיות אבל במרכזים - -

את תביאי את האשפוזיות והיא תביא את - - - הרי ההוסטלים או המסגרת הטיפולית שנמצאת בהדרך, שנמצאת במלכישוע, בסוף ישבנו מולם, את זוכרת את זה נכון? והוא אמר לי, אני פעם שלישית כבר - -

לא, ברור, יש חזרה - -

אנחנו מכירים את זה. זה חלק מ- -

ואז שאלתי אותו – למה חזרת לפה עוד פעם? אז הוא אומר לי, כי סיימתי והלכתי הביתה ולא היה מי שיחזיק אותי. אז איך הוא אמר, אז הוא חוזר למחששה וחוזר לזה וחוזר לזה. תראי, אנחנו לא נפתור את כולם, אבל אם נצליח למנוע לפחות 30%-20% שיחזרו זה הרבה יותר משתלם גם כלכלית.

בתוך ההצעה של הסל שיקום עשינו תכניות שהן מותאמות לאנשים שיכולים להיגמל לחלוטין, לאנשים שנמצאים בטיפול תרופתי. כי בטיפול תרופתי, שזה 4000 מטופלים בשנה, שם אין נשירה. שם יש עמידות בטיפול, שם 70% מהם נקיים מסמי רחוב.

אז זה את צריכה להביא.

ברור, זה תשומות אחרות, תכננו את זה לפי סוגי אוכלוסיות.

גם אפשר להעביר אותם לעולם העבודה. התחלנו כבר, עשינו כמה חולים - -

כן, ואז הם עוברים להכשרה מקצועית כי הוא כבר נמצא במסגרת.

נכון, הוא צריך שיקום אחר.

את יודעת, סתם בדוגמה, אני בעולם של חסרי הבית הצעירים, שם באמת עשינו מהפכה, הזכרתי גם את ציפי, שבעצם באנו ואמרנו, לגיל 18 פלוס אני מדברת, לא מה שהיה לפני, רק עד העידן שלנו, קודם כל קורת גג חירום של מקלחת, עו"סית שמקבלת אותו, טיפול אם צריך להפנות להתמכרויות וכאלה. סיים את קורת הגג עובר להוסטל, שזה בעצם המסגרת שלכם, מההוסטל לדירת מעבר ומהדירת מעבר לסיוע בשכר דירה והכשרה מקצועית. ואנחנו הצלחנו, הצלחנו לעשות מהפכה בתחום של הצעירים חסרי הורים.

אבל הם ניתחו את התקציב. אני בזמנו הייתי פה באיזה דיון שהיה 100 מיליון שקל שהקציתם.

של יתד?

כן.

לא, אבל תבדיל בין יתד שזה עו"סים בקהילה לתכנית של 20 מיליון שקל של צעירים חסרי בית. תבדיל, יתד זה עו"סים בקהילה, יתד מגיעה בסוף כשהוא כבר בסיוע בשכר דירה שהוא בכשרה מקצועית שהיא מלווה אותו. אבל קורת גג חירומית לא הייתה בכלל לגיל 18. היום יש לך בירושלים ויש לך בתל אביב.

ירושלים עבר אלינו.

לשבי.

הסתבר שכולם - -

מכורות. נכון. את מדברת על הנשים?

לא, הצעירים - -

הגברים עבר אליכם? אני יודעת שזה עבר.

את מדברת על השלטר.

השלטר של גלגל עבר אליכם. אני יודעת, בגלל שכולם שם מכורים.

זה שמופעל על ידי האיגוד הירושלמי?

כן - - - אבל כן הוא עבר אלינו כי בעצם כמעט כולם מכורים, לא נכליל את כולם, היו מכורים ותחלואה כפולה.

ואת מבינה שהשלטר הזה - -

אבל הוא בירושלים.

יש לי גם בתל אביב.

אבל דיברנו על הדרום.

זה בטוח, כן. גם בחיפה באתי לשלטר וראיתי שהמיטות ריקות מסודרות. למה?

אבל אם את מכירה את עמותת - -

בסדר, סגרנו את חיפה הפעלנו גם 24.

ביחדיו - -

דרך אגב, אני גם הייתי דווקא בנגב בעוגן.

יש שם שלטר לנערות.

אבל העוגן זה משהו אחר, העוגן זה כפר קהילתי לילדים, זו פנימייה - -

אבל גם מכורים.

לא, מה פתאום.

אבל יש.

בטח.

העוגן הקהילתי זה כפר לילדים, אין שם שום מכורים ושום דבר. הוא שייך לעמותת יחדיו שמפעילה את קהילת רוח מדבר ויש לנו - -

שהיא מיסודה של קרן רשי.

יש לנו דירה לנשים בבאר שבע ויש לנו הוסטל שהיא דירת המשך של הגברים.

אז מה חסר לך בבאר שבע?

אני חשבתי שאנחנו לא מדברים דווקא על עיר גדולה, אנחנו מדברים על הפריפריה.

לא, סתם עניין אותי.

אני חושבת שזה היה טוב אם - -

האשפוזית.

חסר אשפוזית.

זהו, זה מה שרציתי לדעת. טוב, אנחנו צריכים לפנות גם למשרד הבריאות ולבחון שיתנו לנו תשובה למה אין אשפוזית בבאר שבע, באזור הדרום.

חייב אשפוזית ולשים אותה ברוח מדבר - -

הלוואי. ויש מקום לשים אותה, אני לא קיבלתי אישור לזה, אבל יש מקום לשים אותה ברוח מדבר.

הם אז ניגשו למכרז הם לא זכו בגלל הנגישות, הם לא עמדו בתנאי סף.

טוב. עוד הערות? אז תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:06.