ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 18/12/2018

עידוד ופיתוח הנגב, הצעתו של ח"כ טלב אבו עראר - במסגרת ציון הכנסת את יום הנגב

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכספים
18/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 1191
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י' בטבת התשע"ט (18 בדצמבר 2018), שעה 10:15
סדר היום
עידוד ופיתוח הנגב, הצעתו של ח"כ טלב אבו עראר - במסגרת ציון הכנסת את יום הנגב
נכחו
חברי הוועדה
אחמד טיבי – מ"מ היו"ר
איתן ברושי
ג'מאל זחאלקה
מיקי לוי
חברי הכנסת
טלב אבו עראר
חיים ילין
מוזמנים
איתמר גזלה - ראש ענף עסקים קטנים ובינוניים, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

איתי יחזקאלי - מנהל תחום תקציב, סטטיסטיקה ונהלים, הרשות להשקעות לפיתוח, משרד הכלכלה והתעשייה

תהילה פרץ ורון - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

ימית קוטובסקי - מנהלת תחום עידוד השקעות הון, תוכנה ואלקטרו, רשות המסים, משרד האוצר

אברהם כהן - מנהל תחום תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

רינת שפרן - מנהלת יחידת פיתוח מוניציפאלי, משרד הפנים

יחיאל גולדבלט - משרד הפנים

גלעד שור - מנהל תכנית העצמה לרשויות מקומיות בדואיות, משרד הפנים

כאיד דאהר - יועץ נציב כבאות והצלה

דוד לוי - רכז פורום ערי פיתוח, מרכז השלטון המקומי

פאיז אבו סהיבאן - ראש עיריית רהט, מרכז השלטון המקומי

אברהים אלהושאלה - ראש מועצה אזורית נווה מדבר

סלאמה אל אטרש - ראש מועצת אל קסום

חאבס אלעטאונה - ראש מועצת חורה

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

דרור אלני - התאחדות חקלאי ישראל

יוהן אטלן - מנכ"ל מועצת הנגב

אבו עתא שקדה - נציג המועצה לכפרים הבלתי מוכרים בנגב

מעיקל אלהואשלה - הכפרים הבלתי מוכרים

ד"ר גדעון בן דרור - סגן יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי

אביב חצבני - מנהל מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל

גיא עטר - רו"ח, סניף באר שבע והדרום, לשכת רואי החשבון בישראל

שבתאי בירן
אמיר

-
רו"ח, סניף מרחב באר שבע והדרום, לשכת רואי חשבון בישראל
מנהל אזור התעשייה, רהט

עלי אבו רביעה - עיתונאי

אילנה דרור



טל אברך



עז אלדין אבו עאסא



ראסם עמאש



עבד אלמוטלב אעסאם



אחמד אבו פריח



ג'מילה אבו פריח



מונא הייב



ראיד אלקרינאוי



יואל נטף



פהמי אל עוברה



רחל גולדשטיין



אביגיל שטמלר פז
ייעוץ משפטי
שגית אפיק
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר תרגומים


עידוד ופיתוח הנגב, הצעתו של ח"כ טלב אבו עראר - במסגרת ציון הכנסת את יום הנגב
היו"ר אחמד טיבי
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. נושא הדיון היום הוא הטבות מס ותמריצים למפעלים ועסקים קטנים בדרום. הדיון הזה מתקיים במסגרת יום הנגב, יום מיוחד שיזם חברנו חבר הכנסת טלב אבו עראר מהרשימה המשותפת. במקביל, בו זמנית, מתקיימים דיונים בכל ועדות הכנסת וכולם בנושא הנגב. בסופו של יום יתקיים כנס גדול באודיטוריום אותו ינהל חבר הכנסת טלב אבו עראר ובו ישתתפו מוזמנים מהנגב, חברי כנסת, אישי ציבור, מומחים ועמותות החברה האזרחית, וכן יתקיים דיון במליאה.

אני רוצה לברך את חבר הכנסת טלב אבו עראר על היוזמה הזאת. לא קל לבנות יום כזה בכל ועדות הכנסת. הנושא חשוב כי זה הנגב והצרכים של הנגב הם צרכים מיוחדים שמחייבים מאמץ והשקעה יותר מאשר באזורים אחרים. חבר הכנסת טלב אבו עראר מדגיש את נושא הנגב, נושא את העניין הזה בלבו ועל גבו בשם כולנו, בשם הרשימה המשותפת, והוא מעלה את הנושא הזה בכל הזדמנות כאן בכנסת. אני רוצה לברך אותך.

כמקובל, אני רוצה לתת ליוזם, לחבר הכנסת המציע, אבל לפני כן אני רוצה לברך את האורחים מהנגב לצד אורחי הוועדה הרגילים.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
תודה. אני מברך את הנוכחים. מכובדי היושב ראש, אני מודה לך על הדיון החשוב הזה. אני לא אשכח להודות ליושב ראש הכנסת שאישר את היום הזה.

בנגב יש כ-70,000 תושבים שמוגדרים ברשומות המדינה כאוכלוסייה מוזנחת עם שיעורי אבטלה גבוהים. אוכלוסייה שנחשבת כחלשה ביותר במדינה, מנהלת את מרכז חייה ביישובים שזכו להטבות המס שכולם, מלבד אלה, ניתנו לאזרחי המדינה. מן הראוי שהאוכלוסייה הזאת , יוענקו לה ההטבות האלה ועל הממשלה להתחשב במצב הסוציו אקונומי של האוכלוסייה הזאת שנמנית על אשכול 1. אם הייתה פחות מאשכול 1, היו גם כאלה. אך ורק הם. מתוך 70,000 תושבים אלה, עובדים כ-20,000 אנשים ורובם מקבלים שכר מינימום ולא יותר. הטבות המס האלו, מן הראוי שיינתנו להם ואני בטוח ומאמין שלא יפגעו בכלכלת המדינה. הם צריכים לזכות בהטבות אלו מה עוד שהדברים האלה פועלים כל הזמן לטובת העלאת רמת חייהם. הם מנסים על ידי פתיחת עסק לשפר את רמת החיים. אני מדבר בקטע הזה על יהודים וערבים כאחד.
היו"ר אחמד טיבי
כל התושבים.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
כן. על כל תושבי הנגב. מרכז העסקים בישראל הוא מרכז הארץ ולכן כתוצאה מכך – ואולי חיים יעזור לי זה – כ-300 בתי עסק נסגרו בדרום ויותר נסגרים במגזר הערבי-בדואי בנגב.

כדי לסייע בהעלאת רמת החיים לתושבים, תושבי הנגב בכלל ולתושבים הבדואים בפרט שמהווים כ-40 אחוזים מאוכלוסיית הנגב, המדינה צריכה לסייע ולשפר את השירותים שם. אנחנו מתמקדים היום בהטבות מס לתושבים האלו. אף אחד לא יכול להכחיש שהם אזרחי המדינה. הם אזרחי המדינה. אני זוכר להטבות במס ולמה שכן שלי לא יזכה בגלל שהוא ביישוב לא מוכר? הוא עובד והוא משלם מסים וגם מרכז החיים שלו ביישוב שלי, היכן שאני מקבל. מה הסיבה לכך שהוא לא זוכה בהטבות האלה? תודה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה לחבר הכנסת טלב אבו עראר. אני אאפשר לחברי הכנסת וגם למומחים, נציגי משרדי הממשלה, ולאורחים. חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.
חיים ילין (יש עתיד)
תודה רבה. אני רוצה לברך על הדיון. אני חושב שהוא דיון מאוד חשוב. צר לי שעושים את הדיונים לגבי האוכלוסייה הבדואית בנפרד מהאוכלוסייה היהודית. כולנו חיים באותו מרקם.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
אני לא מסכים.
היו"ר אחמד טיבי
כתוב כאן הטבות מס ותמריצים למפעלים ועסקים קטנים בדרום. אם אתה מסכים שנשתלט על הדרום, אני מסכים.
חיים ילין (יש עתיד)
לא דיברתי על זה. דיברתי על כך שבסופו של דבר יום הנגב צריך להיות יום משותף ולא רק אבו עראר צריך להרים אותו.
היו"ר אחמד טיבי
אתה ודאי מברך אותו על כך שהוא יזם את היום.
חיים ילין (יש עתיד)
אמרתי שאני מברך על הדיון החשוב. פתחתי ובירכתי. אל תהפכו לי את הקערה.
היו"ר אחמד טיבי
ניתן לנציגי המיעוט היהודי בישיבה הזאת לדבר.
חיים ילין (יש עתיד)
אנחנו במיעוט בנבחרת ישראל, אז תנו לנו להמשיך. יש לי חדשות בשבילכם. סוציו אקונומי אחד, לא משלם מס הכנסה. קטונתי מלהבין. זאת אומרת, אני יכול להבין למה סוציו אקונומי תשע, עשר ושמונה רבים על הטבות מס כי בסופו של דבר הם משלמים הרבה מאוד מס, אבל סוציו אקונומי אחד ושתיים – לא משלמים מס.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
אבל הם עובדים.
חיים ילין (יש עתיד)
גם העובדים לא משלמים מס כי הם מקבלים שכר מינימום. זה מה שבעצם מייצג מרקם חברתי.

מה לא קורה ומה לדעתי כן צריך לקרות. ככל שיהיו יותר מפעלים בנגב, תהיה יותר תעשייה שתגיע לנגב ואנחנו ראינו את הפארק המשותף בבני שמעון יחד עם רהט כמפעל מפתח, סודה סטרים.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
משותף.
חיים ילין (יש עתיד)
כן. מפעלים כאלה שיכולים להביא פרנסה ולהצמיח דור חדש של אנשים שהולכים ומתקדמים. אז המצב הסוציו אקונומי יעלה ואז הטבות המס יהיו הרבה יותר רלוונטיות.

מה כן צריך לעשות. צריך לדעת להפריד בין הטבות המס האישיות שיש לכל בן אדם לבין אם אתה רוצה להביא תעשייה, מה התעשייה הזאת תקבל אם היא תגיע לנגב. אלה שני דיונים שונים לחלוטין. אני מאוד בעד להביא עוגנים. עוגנים זה הדבר הכי חשוב כי עוגנים הם אלה שבעצם מורידים את רמת האבטלה, נותנים לאנשים את האפשרות לצאת ללימודים כי אני חושב שסגירת פערים נעשים רק דרך לימודים, ואנחנו יכולים לראות איך כפרים בדואים בדרום, יש שם יותר רופאים, מהנדסים ואחיות מאשר בכל יישוב ממוצע יהודי. אנחנו רואים את זה כי זה עניין תרבותי.

לכן אני בעד הטבות מס שמגדילות, וצריך להגדיל אותן, לאזור עדיפות א' כמו בנגב ואני בעוד עוד משהו – כאשר הדיון הוא פחות כאן ויותר בוועדת הכלכלה – איך אנחנו עושים כדי שמסלול המס ילך למפעל עצמו בלי – ואני אומר את זה כאן גם לאוצר – שהם צריכים לייצר 25 אחוזים. היום המנגנון שבא ואומר שאתם יכולים לקבל מענקים או הנחות מס גדולות למפעל, זה רק אם הוא מייצא 25 אחוזים מהתוצרת שלו. הטענה שלי היא שאם אנחנו רוצים ליישב את הנגב, להוריד את רמת האבטלה ולהעלות את המצב הסוציו אקונומי, מה שצריך לעשות זה לבוא לקראת אותם מפעלים שהם לא מייצאים, שהם תחליף יבוא, ולתת אפשרות לאוכלוסייה שהיום היא באבטלה גבוהה, לעבוד ושהדור הבא של הילדים להם יוכל לצאת ללימודים ולהתפרנס בכבוד. אני לא מאמין בדרך אחרת. זאת קשה, היא צריכה להיות פתוחה לכולם ואני אומר את זה למרות שאולי לא התכוונו לזה, צריך לתמוך בסגירת הפערים בין האוכלוסייה הבדואית לבין האוכלוסייה בדרום כי הפערים הם עצומים ברמת הבריאות וברמת החינוך והם נובעים מכך שיש כפרים שהם לא מוכרים. אני רוצה להזכיר לכולם שמועצה מקומית לא מטפלת האם המבנה תקין, חוקי או לא חוקי אלא היא גובה ארנונה בכל מקרה. זה מישהו אחר שבודק אם זה לא נמצא.

לכן אנחנו צריכים לבוא ולהגיע למצב שאנחנו מסדירים את כל ההתיישבות בנגב ויחד עם זאת מסוגלים לפתוח אזורי תעשייה שיביא פרנסה ויוריד את האבטלה. תודה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה. חברי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
אני אדבר אחר כך. אני רוצה לשמוע אותם.
היו"ר אחמד טיבי
אני מברך את אברהים אלהושאלה, ראש מועצת נווה מדבר. בבקשה אדוני.

אברהים אלהושאלה:

בוקר טוב לך ולכולם. אני רוצה קודם כל להודות למארגני היום החשוב הזה. כמו שצוין כאן זה צריך להיות יום הנגב ליהודים וערבים כאחד כי אנחנו אזרחי מדינת ישראל ודנים במצוקות ובכל הצרכים של היישובים הבדואים. על מנת להתמקד ביישובים הבדואים בנגב ולציין קודם כל קווים מנחים להבנת הסיטואציה של היישובים הבדואים בנגב, צריך להזכיר לכולם שהיישובים הבדואים בנגב עוברים שינוי באורח החיים שלהם ובצורת החיים שלהם. זוהי מדיניות המדינה לשנות את צורת החיים, בין אם היא מובנת ומקובלת ובין אם לאו. אבל אנחנו נמצאים בסיטואציה מסוימת אתה אנחנו צריכים להתמודד.

צריך לציין שליישובים הבדואים יש אורח חיים פשוט וגם צורת החיים, ההכנסה והפרנסה שלהם היא בהתאם. אם אנחנו רוצים לשנות את צורת החיים שלהם, בוודאות דרך החיים, הכלכלה והפרנסה שלהם צריכה להשתנות. אם המדינה לא לוקחת בחשבון מבחינה תקציבית את השינוי הזה, בהכרח הם יהוו נטל על המדינה ואנחנו לא רוצים להיות במצב הזה. על מנת שלא להיות במצב הזה, המדינה צריכה לראות ולהתייחס וגם לתכנן את זה בראייה אסטרטגית עתידית, לקחת אותם ממצב שהם נטל על כספי הציבור ולהעצים אותם כלכלית וגם תרבותית.

אני רוצה שנשתחרר ונצא מהדעות הקדומות עליהן מבוססות הראייה התקציבית והאסטרטגית. זה מבוסס קודם כל על מדיניו והמדיניות שלנו מבוססת על דעות קדומות מהן אנחנו צריכים להשתחרר ולצאת מהן ביחס לחברה הערבית בנגב ולהתייחס אל התושבים כאל אזרחים.

ביישובים שלנו, היום, במצב שאנחנו רוצים לדבר ולשנות את המצב הכלכלי שלהם כך שיהיה יותר טוב, במקום לעודד אותם, היום יש לנו צווים מינהליים שאמורים להרוס עסקים קטנים. אצלנו במועצה נווה מדבר עומדים להרוס מבנים, מכולות ובתי קפה שמהווים מקורות פרנסה ליישובים והם בתוך הקו הכחול אותו אנחנו מתכננים לצורך העניין.

בכל הנושאים האלה צריכה להיות ראייה מסונכרנת עם כל משרדי הממשלה. לא יכול להיות שיש הריסת מכולות, בתי קפה ומקומות מהם אנשים רוצים להתפרנס ובכך הופכים אותם למובטלים. לא רק זה אלא שלפעמים אנחנו גם מתעלמים מהצד הפסיכולוגי, הנפשי והחברתי של אותה אוכלוסייה.

צריכה להיות התייחסות. לא יכול להיות שיישוב שנמצא ליד דימונה, יש בו הטבות, ואנחנו שמתחילים מהקו הכי מינימלי, מהמינימום, מהתחתית של התחתית, לשנות את המצב הזה ומתעלמים ממה שקורה בנגב.

אני רוצה להשמיע זעקה בפני כל הגורמים. נגדנו מופעלים היום צווי הריסה בתוך הקו הכחול ואנחנו רוצים לתכנן בתוך הקו הכחול שלי במועצה, אני רוצה לתכנן, לקדם ולשנות את המצב ולכן אני רוצה שכל האנשים, כל אחד במקומו, יראה את הנגב וייתן לנו את האפשרות לתכנן ולקדם את היישובים שלנו. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה ראש מועצת נווה מדבר. אני רוצה לקדם בברכה את מר פאיז אבו סהיבאן, ראש עיריית רהט. אני מברך את סלאמה אלאטרש, ראש מועצת קאסום.
פאיז אבו סהיבאן
אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, שלום לכולם. כאשר אנחנו מדברים בסוגיה אחת, הסוגיה שהזכיר ראש המועצה האזורית נווה מדבר, והיא אצל כולם. למרות שאנחנו העיר השנייה בגודלה בנגב, העיר השנייה בגודלה במגזר, אנחנו נתקלים בבעיות, לצערי, של הריסה. כאשר ראש עיר על הבוקר מתעורר והורסים לו בתוך העיר שלו בלי שהוא ידע על כך. נכנסו לתחום השיפוט בלי ידיעתנו.

עניין ההריסות הוא לא הפתרון אלא הוא חלק מהבעיה. אנחנו במגזר רוצים להיות חלק מהפתרון. אנחנו לא פולשים ולא פושעים אלא בסך הכול אנחנו רוצים לחיות בכבוד על האדמה שלנו, גם ביישובים שלנו. לתת כבוד לראשי הרשויות, לשבת אתם ולדון אתם על פתרון סוגיית ההריסות בכפרים שלנו. אני מדבר גם על הכפרים הלא מוכרים וגם על הכפרים המוכרים ובראשם גם עריית רהט. לא יכול להיות שנדע על כך שיש הריסה בעיר רק מהפייסבוק והתושבים פונים לראש העיר ושואלים היכן הוא. זה מבייש כל ראש עיר במדינת ישראל. אני חושב שדבר כזה לא קורה לא בערד ולא בנתיבות ולא באופקים, שם מיידעים את ראש העיר. זה דבר שגורם לנו לראשי הרשויות עוול.
היו"ר אחמד טיבי
יש ראשי רשויות שמעדיפים לא לדעת. שהמשטרה לא תודיע להם כדי שהציבור לא יגיד שהוא ידע ובכל זאת המבנה נהרס. יש גישה אחרת.
פאיז אבו סהיבאן
בסדר. עם כל הכבוד, יש גישה אחרת אבל אם אתה לא יודע, עבורי זה אבסורד. אני יכול להתמודד עם התושבים, אני יכול לדבר אתם, יכול לשבת אתם. אנחנו לא חובבי בנייה בלתי חוקית אבל בן אדם בא לראש העיר ואומר שהבן שלו רוצה להתחתן, איפה הוא יגור? אני אומר לכם דבר שהוא מצחיק אבל זה כואב. ברהט יש פחונים שבנויים משתי קומות. בדרך כלל בונים בית עם שתי קומות אבל ברהט, עיר עם 70,000 תושבים, יש פחונים עם שתי קומות.
קריאה
זאת דוגמה שקיימת רק ברהט. בכל העולם היא לא קיימת.
פאיז אבו סהיבאן
זה אצלנו ברהט. זאת עיר שיש לה תחום שיפוט, יש לה ועדה מקומית. הבירוקרטיה במחוז אצלנו היא מאוד קשה. סגרתי את הלשכה שלי כי גם משרד הפנים לא מאשר לי לאייש עוזר וגם מנהל לשכה כי יש לי מועצה לעומתית. לכן סגרתי את הלשכה והגעתי לכאן. יש לי בבניין כמעט 150 עובדים. אין מי שיחבר בן המחלקות וגם התושבים שמגיעים ללשכת ראש העיר, מוצאים את הלשכה סגורה. איפה ראש העיר? בכנסת, בדיון ועדת הכספים. כך רשמתי על הדלת.

אנחנו נמצאים במצב קשה, גם מבחינת ניהול אדמיניסטרטיבי וגם מבחינת מגורים ופתרון בעיות לתושבים שלנו. היישובים שלנו כולם בסוציו אקונומי 1. החולשה שלנו כרשויות מחלישה גם את הנגב. המינוף שלנו מבחינה כלכלית, גם מבחינת חינוך, ממנף את הנגב. אנחנו רוצים להיות חלק מהתנופה בנגב ו לא נטל בנגב. תודה לך אדוני היושב ראש.
היו"ר אחמד טיבי
אני מודה לך. אמרת דברים חשובים במיוחד בסוף דבריך. ראש הממשלה בדרך כלל מדבר על פיתוח הנגב, על תנופה בנגב, על היי-טק בנגב, על מרכז הסייבר וכדומה, ומותר לך כנציג ציבור, וגם לאחרים, לשאוף ולדרוש שאתם תהיו חלק מהתנופה וחלק מהשגשוג של השטח ושל האזור.

סלאמה אל אטרש, ראש מועצת אל קסום, בבקשה
סלאמה אל אטרש
תודה רבה אדוני היושב ראש. אני ראש מועצה חדש ובתפקיד רק שבועיים. יש לי מטרה שהצבתי אותה לחמש השנים הבאות, שיהיו לנו בכפרים שלנו דוכנים של פלאפל ומספרה. היום יש לנו כפרים שהמדינה הכירה בהם בשנת 2004 ומרכז החיים שלנו בבאר שבע או בדהריה, ברשות הפלסטינית.

אני רוצה לדבר על המועצה שלי, אל קסום. אל קסום היא מועצה אזורית שהמדינה הכירה בה. היא התפצלה בשנת 2012. השטח של אל קסום, הכפר הראשון מתחיל מאזור רהט עד צומת חתרורים, אחרי ערד. אלה שבעה כפרים שמונים כ-70,000 תושבים שמקבלים שירותים. משרד הפנים היום מכיר לי ב-11,000 תושבים ואני מתוקצב עבורם. משרד הרווחה הכיר לי בשנת 2016 ב-51,000 תושבים. משרד החינוך בשנת 2016 מכיר לי ב-49,000 תושבים. משרד הפנים מתעקש שאלה 11,000 תושבים. מצד אחד הוא לא רוצה שתושבי הפזורה יעבירו כתובת לשבעת היישובים ורק תושבים שחיים בתוך הקו הכחול יכולים לשנות את הכתוב ולהשתייך לכפר שלהם. בנושא הזה אף אחד לא טיפל. אני היום כראש מועצה, כשאני מסתכל על מחלקת הנוער שיש לי במועצה, יש לי רכז נוער אחד ל-70,000 תושבים. אני מסתכל על בית שמש, הזמנתי את מנהל מחלקת הנוער בבית שמש אלי, יש לו 80 תקנים. אני מסתכל על בת ים, שהיא שווה מבחינת מספר התושבים, ברווחה יש להם בערך 90 תקנים במחלקת רווחה ולי יש 19 תקנים.

המועצה נמצאת במצב סוציו אקונומי 1. מהצד השני מבקשים מאתנו לתת את השירות הטוב ביותר. אנחנו בנגב במצוקה. לא יכול להיות שהיום מועצה אזורית כמו אל קסום היא המועצה היחידה בארץ שאין לה רצף טריטוריאלי. השטח של המועצה הוא שבעה עגולים במפה של הנגב ואין לנו רצף טריטוריאלי. גם בחלוקת ההכנסות, הארנונה מבסיס חיל האוויר נבטים, רמת חובב, בסיס הנח"ל, הפלו אותנו שם. לא יכול להיות שמיתר מקבלת 2.800,000 שקלים בשנה על ארנונה מבסיס חיל האוויר נבטים ואני מקבל 900,000 שקלים. גם ברמת חובב.

כל הוועדות האלה לא משתפות אותנו כאשר מקבלים החלטות. כאן יש מדיניות שמפלה את האוכלוסייה הבדואית בנגב.

אני רוצה לחזור לכל הנושא של הבנייה, אזורי תעשייה וחינוך. אנחנו נתקלים בהרבה קשיים. אם אני רוצה לעשות היום תוכנית אב לחמש שנים, אני נתקל בקשיים עם הרשות הבדואית. במדינת ישראל רק למגזר הבדואי יש רשות בדואית. לכפר קאסם אין רשות, להרצליה אין רשות. אני כראש מועצה יכול לתפקד ולתקשר עם משרדי הממשלה ואני לא צריך את הרשות. אני לא צריך ועדת תכנון ובנייה שתהיה מחוץ למועצה. עד עכשיו היא הייתה במועצה. הייתה לנו מועצה ממונה, היושב ראש היה יהודי, הייתה ועדת תכנון ובנייה של המועצה. ברגע שמשרד הפנים החליט שיש בחירותך לאל קסום, לפני שנה ושמונה חודשים, בשבוע ימים קיבלו החלטה להוציא את ועדת תכנון ובנייה. לפי החוק היא צריכה להיות אצלי. אני זה שצריך לתכנן עם התושבים שלי.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
אם היה נבחר יהודי לראש המועצה, היו עושים זאת.
סלאמה אל אטרש
כן. כפי שאמר חברי ראש מועצת נווה מדבר אברהים אלהושאלה, אנחנו הפתרון ולא חלק ממנו. הפתרון נמצא אצלנו. אנחנו צריכים להיות שותפים בכל. לא יכול להיות שהיום הרשות מתכננת, לוקחים צילום לתצ"א, מתכננים שכונה בלי לשתף את תושבי המקום ובלי לשתף אותי כראש מועצה. הייתה לי אתמול שיחה עם יושב ראש הרשות הבדואית שלוקח מנדט על כל העבודות של הפיתוח בכפרים שלי בלי שנדע על כך. למה? הוא התרגל לכך שנה וחצי-שנתיים.
קריאה
אולי תתייחס להטבות מס.
סלאמה אל אטרש
אני מגיע לזה. לא יכול להיות שהרשות מתכננת בלי לשתף את המועצה ואת התושבים. יש לנו ועדים נבחרים בכל היישובים, יש לנו חברי מועצה, יש לנו ראש מועצה, יש לנו מחלקות עם אנשי מקצוע שיכולים להביע את דעתם וגם לשתף את התושבים על מנת לפתור את הבעיה.

אני נתקלתי בשכונה של מפוני כביש 6 שתכננו אותה לפני שנה וחצי, שכונה מספר 1, והתכנון שם הוא רק לבתים. שכונת מגורים. לא דאגו לרווחת הפרט. אין גני ילדים. משווקים מגרשים מחר ואני צריך להסיע את הילדים האלה מגיל שלוש עד חמש למרחק של קילומטר. לא דאגו למגרש כדורגל, לא גינת שעשועים לילדים. איך זה אפשרי?

הרשות היום רק רוצה הישגים ולסמן וי לשר אוריאל כדי להראות שהיא התקדמה במגזר הבדואי. הדברים האלה לא מקובלים עלי כראש מועצה, כנבחר ציבור, ואנחנו צריכים את העזרה של כולם כאן, גם של חברי הכנסת, לקים על כך דיון עם ראשי המועצות הבדואיות בנגב ולקבל החלטה בהתאם שתתאים לתושבים שלנו. הרשות עשתה אצלי במועצת אל קסום בשמונה השנים האחרונות תשעה פרויקטים שאני כיום כראש מועצה סובל מהם בגלל התחזוקה. סיימנו פרויקט של צינור מים ביישוב אסייד, הפרויקט הזה עלה מיליוני שקלים למדינה ובסוף חוות הדעת שאנחנו מקבלים אומרת שהוא לא תקין. רק השבוע עלה לי מעל 200,000 שקלים לתקן את הצינור הזה.

נקודה אחרונה אליה אני רוצה להתייחס, ברשותך אדוני היושב ראש, הנושא של הטבות מס שאנחנו מקבלים. לידי יש כפרים בדואים. אני נמצא על שטח של 80 קילומטרים לאורך ומעל 45 קילומטרים רוחב. בשטח נמצאת חורה, תל שבע וכסיפה שמקבלים 18 אחוזים הטבת מס אבל על אל קסום משום מה החליטה על 12 אחוזים. אנחנו צריכים להיות שווים. אנחנו סובלים יותר ובמצב סוציו אקונומי יותר גרוע מאשר של תושבי חורה ותל שבע, אבל אנחנו לא מקבלים את זה. אני רוצה שנתקדם בנושא הזה על מנת להעלות ל-18 אחוזים. תודה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. ברשותכם, אני רוצה לתת לנציגי הממשלה לומר את דבריהם ולענות.
מעיקל אלהואשלה
אם אפשר, שתי מילים.
היו"ר אחמד טיבי
בבקשה. מועצה אזורית ליישובים הלא מוכרים.
מעיקל אלהואשלה
שלום לכולם. תודה ליושב ראש הוועדה ותודה למארגני היום הזה. אני נמצא בכפר לא מוכר, כפר אל רארה שמונה כ-3,000 תושבים. בשנה שעברה נהרסו בו 21 בתים.

יש לנו בעיה מאוד רצינית לגבי בית הספר. הילדים שלנו מחולקים בכמה אוטובוסים. 800 תלמידים מוסעים לכסרא סייר, מוסעים ל-סוול אל אטרש, מוסעים לחורה. רשות הבדואים מסרבת לתת לנו בית ספר. יש לנו ארבעה גנים בכפר.

בקשר להטבת המס. אנחנו כמועצה אזורית לכפרים הבלתי מוכרים, אלינו מגיעים אנשים ששולח משרד הפנים ורוצים אישורי תושבות, הם מקבלים מאתנו אבל הטבת מס לא נותנים. האוכלוסייה הכי חלשה וזה במכוון. לפי דעתי זה מכוון מכל משרדי הממשלה כדי להחליש את האנשים האלו וכדי להכריח אותם לעבור מהכפרים שלהם שהם כפרים אוטנטיים מלפני קום המדינה, כדי להכריח אותם לעזוב את המקום שלהם.

מכאן אני רוצה לומר לשר החקלאות אורי אריאל שרק בשנה שעברה נהרסו אצל הבדואים 2,300 בתים ואני רוצה לומר לו במסר שיגיע אליו שאף בדואי לא עזב את המקום שלו. תודה לכם.
היו"ר אחמד טיבי
תודה. נמצאים כאן נציגי משרד האוצר, הכלכלה, הפנים. יפתח נציג משרד הפנים, גלעד שור, מנהל תוכנית העצמה לרשויות מקומיות בדואיות בנגב.
גלעד שור
אני מצטער, הגעתי באמצע דבריו של ראש המועצה החדש. ברוך הבא. אני יכול להגיב בעיקר לסוף דבריו אותם שמעתי בנוגע לצרכים הנוספים שיש לרשויות אחר כל הפיתוח שנעשה על ידי רשות הבדואים. יכול להיות שרשות הבדואים שנמצאת כאן צריכה להגיב לזה.
היו"ר אחמד טיבי
האם נציג של רשות הבדואים נמצא כאן? לא. נאמר לי על ידי מנהל הוועדה שהם הוזמנו. אני חושב שכאשר מתקיים דיון כזה מיוחד לגבי הבדואים, הטבות מס, ונמצאים כאן כל נציגי הציבור, ראשי מועצות, חברי כנסת, דווקא נציג רשות הבדואים ששמה עלה כאן יותר מפעם אחת, לא נמצא – זה לא תקין. אני חושב שזה גובל בחוצפה.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
אני חולק עליך. תרשו לי לחלוק עליו. אני חושב שטוב שלא באו. אנחנו לא מכירים בה ודורשים לפרק את הרשות הזאת.
היו"ר אחמד טיבי
היה עדיף שהם יהיו כאן ואתה תגיד את הדברים האלה.

נציג משרד הפנים, אני מתנצל שהפסקתי אותך. זאת הייתה הערה לסדר.
גלעד שור
בנוגע לצרכים נוספים שיש לרשויות המקומיות אחרי שיש בהן הסדרה או נכנסים אליהם תושבים, בהחלטת הממשלה 2397 יש סעיף שנוגע לזה, סעיף 11.19. מדובר בו על כך שמשרד הפנים, משרד האוצר והרשות ביחד ימצאו סל שירותים נדרשים לתושב. דיברנו על איך אנחנו מבררים את סל השירותים הנדרשים ואמרנו שניקח את הרעיונות שעלו כאן ונעשה יותר בירור על מה בעצם הרשויות צריכות אחרי שפיתחו בהן שכונה – אני חושב שהפיתוח נוגע בעיקר לתושבים – ואיזה עוד צרכים הרשות המקומית צריכה. יש לנו איזשהו תקציב לזה בהחלטת הממשלה ואני מקווה שזה יוכל לסייע בקליטה של תושבים כשהם מגיעים לרשות ויסייע לרשות המקומית לקלוט אותם.

מלבד זה, הסעיף הקודם שדנו בו, הבנתי שעלה כאן הנושא של הכרה באותם תושבים שהם לא רשומים כתושבי הרשות אבל כן מקבלים בה שירותים מסוימים. הבנתי שראש המועצה התייחס לכך. 11.000 אנשים רשומים במרשם האוכלוסין, הם עלו מ-6,000 ל-11,000 לאחרונה, והוא אומר שבעצם יש לו 30,000 תושבים.
קריאה
70,000.
גלעד שור
המספר הזה לא משאיר הרבה לאחרים. אנחנו בוחנים את הנושא הזה כאשר מתוך 80,000 אנשים שלא רשומים ברשויות המקומיות, איך אנחנו בכל זאת מסתכלים על 80,000 התושבים שלא רשומים ברשויות מקומיות, איך אנחנו כן מתייחסים בתקצוב של רשויות מקומיות ואנחנו נראה איך זה משפיע כבר השנה.

מלבד זה יש 25 מיליון לפעולות אזוריות. זאת אומרת, דברים שישרתו את כלל האוכלוסייה הבדואית. בתקציב שלנו, יש לנו תקציב לכל אחת מהרשויות המקומיות ועוד שמרנו חלק מזה שיתקצב את כלל האוכלוסייה בנגב, פרויקטים שיהיו להם השפעה אזורית.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. נציג משרד האוצר, בבקשה. תתייחס לנושא הטבות מס ותמריצים.
עידו סופר
אגף התקציבים, משרד האוצר. בפתח הדברים אני רוצה להתייחס בקצרה מאוד למה שחבר הכנסת חיים ילין אמר ואני אומר לגבי הדרום. ככלל, אנחנו הרבה פעמים מסתכלים על שיעור העסקים שנפתח לפי מחוז לעומת כמות העסקים שקיימת. אנחנו רואים לדוגמה בשנת 2017 שכמות העסקים שנפתחה במחוז דרום היא יותר גדולה באופן יחסי ממחוז תל אביב, מחוז מרכז, שזו אינדיקציה שהיא מעודדת. אני יכול גם לומר שאני רואה גם את הקצאות הקרקע לאזורי תעשייה ויש שינוי מאוד משמעותי.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
לא נסגרו שם עסקים?
עידו סופר
תמיד נסגרים. כאשר מדברים על סגירת עסקים, לטעמי צריך לומר שני דברים. להסתכל ולומר מה הנטו, כלומר, כמה נפתחו לעומת כמה נסגרו, ולהסתכל מה הסיבות לסגירה, אם הסיבות הן בעיות שקשורות לאשראי, אם הסיבות הן סיבות שקשורות לבירוקרטיה ולדברים אחרים.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
לא. פשוט עוברים למרכז הארץ.
עידו סופר
זה נתון שהשינוי הוא אמנם לא אותה קפיצת מדרגה שמצפים לה כאן, אבל אני כן יכול לומר שאנחנו רואים יותר הקצאות קרקע לדרום. אנחנו כן רואים איזשהו שינוי מגמה מאוד משמעותי.

אני כן מבקש להתייחס ספציפית לאוכלוסייה הבדואית למרות שאני בהחלט מסכים עם הגישה שזה צריך להיות שלוב והחיבור של הדברים הוא החיבור הנכון שנדרש כדי להצמיח את הדרום.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
הוא דיבר על רקע פוליטי.
עידו סופר
לא.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
אל תתייחס למה שאמר חיים ילין. כולם מוזמנים, כל ראשי הרשויות היהודיות מוזמנים. אל תטיף לנו מוסר כאן. תדבר מקצועית. אני רוצה לשמוע מקצועית.
עידו סופר
בוא נגיד שפוליטיקה בטוח לא תשמע ממני. אין קשר. אני גם מבקש שלא תכניס לי את זה לפה כי זאת ממש לא הכוונה. אני רוצה לומר קודם כל לגבי האוכלוסייה הבדואית. אני מניח שכאשר מסתכלים – וחשוב לי שישמעו החבר'ה שהגיעו לכאן, ראשי המועצות – אני לא יודע אם חושבים שבמשרד האוצר זה נושא שהוא במרכז מעיינינו אבל חשוב לי לומר לכם שכן. אני מניח שאת חבר הכנסת טיבי זה לא מפתיע אבל אנחנו חושבים רבות על שילוב האוכלוסייה הבדואית כפוטנציאל מאוד גדול למשק הישראלי ומקור שהוא קטר צריכה ומנוע צמיחה עתידי, אגב, כמו אוכלוסיות אחרות שיש להן פוטנציאל גדול וצריך להשקיע. ראשית, חשוב שתדעו את זה ויש לא מעט סוגיות.

אני אתייחס לעניינם של דברים. השילוב ברמה הכלכלית של אזורי תעשייה בלבד. כפי שאנחנו תופסים את זה, יש שני אפיקים שצריך להתקדם בהם. האחד, אזורי תעשייה מרחביים גדולים באותו מרחב. אנחנו מדברים על הרחבה של אזור התעשייה עידן הנגב, שלב ג', ואזור התעשייה שוקת ששניהם אמורים בשנת 2019. אנחנו מדברים כאן על אלפי דונמים. אנחנו מדברים כאן על פרויקטים. אגב, שם התייחסו לסוגיית הארנונה – לא רק שזה מביא תעסוקה ומפעלים שהם משמעותיים אלא זה מביא גם חלוקת הכנסות. בעידן הנגב אנחנו מדברים על רהט, אנחנו מדברים באזור תעשייה שוקת גם על חורה ולקיע ואנחנו מדברים כאן על מקור הכנסה מאוד גדול.

לצד זה – וזו סוגיה שהיא נובעת בין היתר גם מצרכים של האוכלוסייה הבדואית כפי שעולה מהשטח – היוזמות המקומיות הן מאוד חשובות. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים נמצאת כאן לצדי. מושקעים תקציבים הרבה יותר גדולים פרופורציונית לאוכלוסייה על מנת לתת ולהגיע ליישובים עצמם ולפתח את אותם עסקים קטנים ואת אותן יוזמות מקומיות. זו סוגיה משמעותית. היה איזשהו שיח משמעותי על אזורי התעסוקה צמודי הדופן.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
אני מדבר על הטבות מס ל-70,000 בני אדם. תתמקד. בנושאים שהעלית, נדון היום בוועדות אחרות. תתמקד בהטבות המס.
היו"ר אחמד טיבי
הטבות מס ותמריצים בדרום.
עידו סופר
התמריצים, על זה דיברתי בשבע הדקות האחרונות.
היו"ר אחמד טיבי
תתייחס גם למה שאמר חבר הכנסת חיים ילין שבאשכול 1 לא משלמים מס. תתייחס גם להטבות המס.
עידו סופר
לעניין הטבות המס של פרטים, זה לא משהו שאני עוסק בו וזה גם לא נושא הדיון.
היו"ר אחמד טיבי
זה כן נושא הדיון.
עידו סופר
הטבות מס לפרטים?
היו"ר אחמד טיבי
לא. הטבות מס ותמריצים למפעלים.
עידו סופר
לגבי מפעלים. אני רכז צוות תעשייה ומסחר ובזה אני עוסק. אם אתה רוצה לשאול לגבי עסקים, אני אתן לך תשובה. אתה רוצה לשאול לגבי פרטים, אני לא האדם הרלוונטי.
היו"ר אחמד טיבי
גם הטבות לגבי אזורי תעשייה זה חשוב.

חבר הכנסת טלב עראר, הוא אחראי על אזורי תעשייה במשרד האוצר.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
לא משנה מי אחראי.
היו"ר אחמד טיבי
הכותרת היא מפעלים ועסקים.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
אפשר לקבל תשובה לגבי הטבות המס?
היו"ר אחמד טיבי
הוא דיבר באופן כללי ואנחנו נשמע ממנה על הטבות מס.
עידו סופר
בקשתו של חיים ילין היא למעשה פתיחה של חוק עידוד השקעות הון ומדובר על הסוגיה הזאת. חוק עידוד השקעות הון, חבר הכנסת ילין, מדבר על סוגיית הייצור כעסקים שהם בעלי פריון גבוה. מה שאתה בעצם מציע, יש לזה הרבה בעיות. החוק הזה מתמקד – אתה מכיר היטב אבל אני אחזור על הרציונל – בעסקים שיש להם יכולת ניידות, שהם לא יכולים להיות כאן. צריך למקד את הטבות המס ככל הניתן. יש הרבה בעיות בחוק שהן אחרות. לצד זה אנחנו פועלים על ידי מענקים בעיקר למשוך כמה שיותר מפעלים לפריפריה ואנחנו עושים את הדיפרנציאציה הזאת בכל מסלול אפשרי. אני ברמה האישית עוסק בזה ברמה יומית. אני לא חושב שהטבות המס כאן הן נכונות בהיבט הזה.
היו"ר אחמד טיבי
חבר הכנסת טלב אבו עראר עובר לישיבה אחרת של ועדת החינוך. תודה.
עידו סופר
אני רק מזכיר שבסוף אנחנו מדברים עם האוכלוסייה הבדואית, עוטף עזה ובצפון הרחוק, בפריפריה הרחוקה ובירושלים ובכל מקום שיש לו איזה שהם קשיים כאלה ואחרים, בסוף זה משחק סכום אפס. בסוף אתה מדבר כאן על דיפרנציאליות.

התשובה הזאת היא אולי לא התשובה הרצויה או הפשוטה אבל התשובה היא שזאת האמת המקצועית.
היו"ר אחמד טיבי
לא הבנתי. באשכול 1 יש מס הכנסה או אין כפי שהוא אומר?
חיים ילין (יש עתיד)
הוא לא מתייחס למס ההכנסה האישי. אני מנסה לעודד תעשייה שתגיע לנגב כדי שיעסיקו את האוכלוסייה הבדואית, שרמת האבטלה תרד, כך שגם אם אין ייצור, הם יוכלו לקבל מענקים או פטור ממס או הנחת מס. זה מאוד קשה כי התשובה היא שאלה בעצם השלכות רוחב קריטיות מאוד במדינת ישראל ועדיין אני חושב שאם זה נעשה נקודתי על האוכלוסייה הבדואית, אין השלכות רוחב.
עידו סופר
אני רק אומר שמבחינת מענקים ומסלולים – ונציג רשות ההשקעות נמצא כאן והוא יפרט – עושים את הדבר הזה. אנחנו רואים לא מעט דברים. היה גם מסלול שהוא היה ייעודי פעם ראשונה למפעלים בנגב. מהבסיס רואים שהולכת להיות איזושהי קפיצת מדרגה בעת הקרובה. אני מזכיר שלהקים אזור תעשייה ולהקים מפעל לוקח זמן וזה תהליך ארוך. אנחנו מנסים לדחוף.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
אבל יש נקודת התחלה.
עידו סופר
נקודת ההתחלה לטעמי, רואים אותה בצורה יוצאת דופן ואני חושב שיש שכן יש לזה בסיס. צריך לראות שזה קורה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה.
חיים ילין (יש עתיד)
הערה קטנה. אני חושב שבאזורי התעשייה שעכשיו מרחיבים ומרחיבים שלב ב' ו-ג', הכרח – וזה אני אומר לכולנו – שתהיה שם מכללה טכנולוגית שתכשיר. כמו שיש את שער הנגב ושם הם יכולים להכשיר אנשים לאמדוקס ולתעשייה, אותו מודל צריך להעתיק לשם. שתהיה מכללה טכנולוגית שתוכל להכשיר את האנשים לעבוד במפעלים ולא בהכרח ילמדו שלוש שנים. גם לימודים בחינם שאנחנו נסבסד אותם. בסוף אנחנו נקבל אנשים מוכשרים יותר, עם פריון הרבה יותר גבוה ועם אוכלוסייה שהאבטלה שלה יורדת לאפס ולא עם מצב סוציו אקונומי 1 אלא סוציו אקונומי 4 ו-5 כלפי מעלה.

אני חייב לצאת לוועדת הכלכלה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה.
ימית קוטובסקי
מינהל תכנון השקעות, הון ותוכנה, רשות המסים. החוק לעידוד השקעות הון נותן הטבות למפעלים תעשייתיים בישראל שמייצאים החוצה. החוק הזה הוא לאו דווקא לנגב והוא לאו דווקא עבור הבדואים אלא הוא מדבר על כל מפעל תעשייתי שנמצא בישראל. ישראל מחולקת לאזור פיתוח א' ואזור שהוא אינו אזור פיתוח א' ובהתאם לכך שיעורי המס המוטבים משתנים. אזור פיתוח א' מקבל שיעורי מס שהם יותר נמוכים. כמו שאמר חבר הכנסת ילין, באמת החוק הזה דורש ייצוא וברגע שאין ייצוא, לא מקבלים את ההטבות.
היו"ר אחמד טיבי
חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
כבוד היושב ראש. העובדה ש-95 אחוזים או אפילו 99 אחוזים מהיישובים שהם בסוציו אקונומי 1, הם יישובים ערביים, וכמעט כולם בנגב, זו הסיבה להיעדר הטבות משמעותיות ופעילות משמעותית לשיפור המצב וזה לא מצב שנוצר אתמול אלא זה מצב מתמשך. כלומר, אנשים לא רואים את האופק לצאת ממצב העוני, סוציו אקונומי 1 שאלה רמות עוני אסטרונומיות. היישובים, המועצות המקומיות והאזוריות והעיריות בנגב הן גם במצב קשה כי אין לאנשים כסף לשלם. אין מפעלים ואין כלום. זה מצב קשה ביותר.

אני חושב שכדי לכלול בתוכניות להטבות מס גם את היישובים הלא מוכרים כפי שהציע – אני חושב שזו הייתה הכוונה – חבר הכנסת טלב אבו עראר בהצעה המקורית שלו, צריך לעשות שני דברים. האחד, שהטבות המס יהיו אזוריות. כלומר, לא פר יישוב אלא אזור הנגב כולו ייקבע טריטוריאליות ולא יישוביות. בטריטוריאליות יכללו כל אדם שגר באזור הזה, בין אם הוא יושב באוהל או בין אם הוא יושב בווילה, בין אם הוא יושב ביישוב בלתי מוכר ובין אם הוא יושב ביישוב מוכר. אני חושב שזה דבר שיכול לפתור את הבעיה ולכך צריך שינוי חקיקה. לפני שינוי החקיקה צריך שינוי מדיניות ורצון לשנות את המצב.

דבר שני. צריך שתהיה תוכנית ממשלתית, לא רק טריטוריאלית אלא סוציו אקונומית כי אתה לא יכול להתייחס, אם אתה מדבר על טריטוריה, לעומר ולאום אבטין בדרגה 10 סוציו אקונומי ו-1 סוציו אקונומי בגלל שהם נמצאים באותו מצב, ואז אתה נותן להם את אותן הטבות. מי שנהנה מזה, אלה העשירים. נכון נאמר כאן שהטבות המס האלה הן מאוד מאוד מצומצמות בגלל המצב הסוציו אקונומי. אם אתה נותן הטבות מס ליישוב שאין בו בכלל מפעלים ואין לו אזור תעשייה, אז מה הועילו חכמים? אתה נתת לו אוכל שהוא לא יכול לאכול. זה סתם. אתה נתת לו הטבה, אז נתת הטבה. תקציב למגרש הכדורגל לא קיים. כל מיני דברים כאלה. הרי אנחנו מכירים את המצב. אומרים למה אתה לא מקבל את התקציב לראש העיר – כי יש הקצבות שהוא לא יכול לקבל אותן כי אין לו.

אני חושב שצריך תוכנית מיוחדת שתהיה סוציו אקונומית. כלומר, בנוסף לטריטוריאלי הרוחבי, צריך ללכת ולראות היכן מקור הבעיה ואת זה לא עושים. לא לוקחים את כל היישובים במצב סוציו אקונומי 1, לקבוע יעדים ואותם צריך להעלות. למשל להוריד את רמת העוני בהם לרמה למשל בחצי. להוריד את רמת האבטלה, לשפר את תעסוקת הנשים וכל מיני דברים כאלה. הממשלה יכולה לעשות את זה וגם יש לה כסף לשם כך.

אני חושב שהראייה הממשלתית לנגב היא ראייה איך לצמצם את היישובים, שאנשים יתכנסו לתוך גטאות וזה המאמץ העיקרי ולשם כך הקימו את הרשות לבדואים בנגב כפי שהיא נקראת. אנחנו דורשים לבטל אותה. היא מזכירה לנו את המחלקה הערבית בהסתדרות שבוטלה מזמן ובעצם הקמת הרשות, זאת חזרה אחורה. צריך לראות גם מה קורה בנגב. האוכלוסייה אמנם חלשה אבל היא התחזקה בכמה מובנים ואנחנו רואים שיש הרבה נשים שהיום לומדות ברמות מאוד גבוהות, יש ראשי ערים, כפי שאנחנו רואים, שלא נופלים מכל ראש עיר בארץ בכל העניין של ההתייחסות לצרכים, לדרישות ולניהול. אני חושב שיש ציבור שיודע לדבר ויודע לפנות. אני מנסה לומר שלא צריך את המינהלת כדי לפנות למשרד ממשלתי. לא צריך אותה. גם אברהים אלהושאלה, למרות שהוא עזב, הוא יודע לעשות את זה בצורה מצוינת.
היו"ר אחמד טיבי
גם חאבס אלעטאונה, ראש מועצת חורה החדש. ברוך הבא.

ברוך הבא, חבר הכנסת לשעבר יוסף.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
הוא לא צריך את המינהלת. אנחנו דורשים לבטל את המינהלת. צריך קודם כל שינוי בראייה, בתפיסה של המצב של הציבור בנגב. שמעתי את חבר הכנסת ילין שאמר למה היוזמה לא הייתה יוזמה משותפת. כלומר, יוזמה טריטוריאלית בה יישובים גם ערבים וגם יהודים יקיימו את היום הזה. אני אומר, בסדר, אנחנו נעשה אותה יוזמה טריטוריאלית אבל נגדיר אותה. נגדיר אותה כך שאנחנו רוצים יום נגב לא לעשירים אלא יום נגב לעניים בנגב, לאנשים המוזנחים ואם יש יישובים יהודים שמצבם כמו מצב היישובים הבדואים, בסדר.
היו"ר אחמד טיבי
נייצג גם אותם.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
נייצג גם אותם. אם יש יישובים שמצבם לא מוסדר, גם אותם נייצג. דרך אגב, אני שמעתי את ראש העיר רהט שדיבר על הריסות בתוך הקו הכחול. כפי שאתה יודע, חבר הכנסת אחמד טיבי, יש לנו מכתב על מדיניות ההריסה. שלחתי לך אותו. כשדיברו על הריסות בתוך הקו הכחול, כפי שאתה יודע, חבר הכנסת אחמד טיבי, יש לנו מכתב על מדיניות ההריסה. אתה יכול לקרוא אותו. קיבלנו מכתב רשמי מהמשרד של היועץ המשפטי לממשלה שאומר מה מדיניות ההריסה והיא א', ב', ג'. הריסה בתוך הקו הכחול, נאמר שם במפורש, רק במקרים של בנייה מסכנת תכנון. כלומר, רק במצבים כאלה יהיו הריסות. והנה אני שומע מכם שהרסו שם בניגוד למדיניות הכללית. למה? כי המינהלת שם. המינהלת מנהלת את העניינים כמו במערב הפרוע, מעבר למדיניות הרשמית, לפעמים בניגוד למדיניות הרשמית. אני חושב שהגיע הזמן, ואני חושב שזו דרישה מוצדקת, שאנחנו נתחיל את המסע הזה לביטול המינהלת כי היא מהווה מכשול תכנוני, היא מהווה מכשול בפיתוח, היא מהווה מכשול בכל עניין כי השר הממונה על הנגב רוצה לשלוט בעניינים, שיהיו לו פקידים שיעשו כך ויעשו כך, שמתייחסים אל האוכלוסייה הערבית בנגב כפי שלמדו במזרחנות או בכל מיני מקומות.

האזרחים בנגב הם אזרחים ומגיע להם שוויון ומגיע להם לפני השוויון, צדק. צדק חלוקתי. לא יכול להיות מצב שיישוב יישאר 30 ו-40 שנים במצב סוציו אקונומי 1 כאשר המדינה יכולה לעזור לו. זה לא שהיא לא יכולה. היא יכולה. יש לה את האמצעים. היא משקיעה. למה המצב כזה? אם רוצים להוריד את רמות העוני, צריך למקד את העניינים שם. הטבות במס, כן. צריך לתת עוד יותר לפרטים ולא רק למפעלים כי אנחנו רוצים לעודד את האנשים. אם אתה רוצה להוציא אותם ממצב של עוני, צריך לעודד אותם לצאת לעבוד ולעודד נשים לצאת לעבוד ואז יבוא השינוי ואז ישלמו יותר ארנונה, אז יהיה יותר פיתוח ויהיו בתי ספר טובים יותר. כך צריך לעשות את הדברים. לעשות תוכנית ממוקדת שהמטרה שלה היא להוציא את האנשים ממצב של סבל, של אומללות, של חיים בשוליים ושל עוני.

יש פוטנציאל אדיר שם. אני מכיר את האזור. אנחנו רואים שכל השקעה בנגב וביישובים האלה, התוצאה שלה והתרומה שלה היא גדולה. אם אתה רוצה להעלות את רמת החיים בעומר ב-20 אחוזים, אתה תישאר 50 שנים כי הם למעלה למעלה אבל אנשים שהמצב הסוציו אקונומי שלהם הוא אחד, אם הם קופצים לארבע, זה שינוי של פי ארבע או פי שלוש. לכן ההשקעה כאן בתוצאה היא מאוד כדאית.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. ראש מועצת חורה.
עלי אבו רביעה
אני באתי מהנגב ויש לי שאלה אחת. יש הרבה מה לומר, אבל אני רואה שאתם קצת לחוצים בזמן.
היו"ר אחמד טיבי
יש ועדות רבות.
עלי אבו רביעה
חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה אומר שעל מנת לכלול את היישובים בהטבות מס, צריך לעשות חקיקה. השאלה שלי. 20 שנים ולמה הרשימה המשותפת לא יזמה את הדבר הזה בכנסת על מנת שנראה רשימה או מפלגה שהולכת נגד הבדואים? המצב של הבדואים על הפנים, מצב קשה מאוד. למשל, אנחנו נמצאים באשכול אחד ומצד שני, נציג משרד האוצר, אין לנו הטבות מס. לא מגיע לנו. למה? כי אני גר ביישוב לא מוכר או כתוב בתעודת הזהות שלי שבט? אני חושב שהרשימה הערבית צריכה ליזום את זה והפעילים בנגב צריכים ללחוץ על כל המפלגות. רוצים לראות איזו מפלגה או איזה חבר כנסת ילך נגד ההצעה הזאת.
היו"ר אחמד טיבי
תודה. הצעה טובה. אני זוכר שלפני עשר שנים יזמתי הצעת חוק שתיקנה הצעת חוק של שחבר הכנסת ישראל כץ, אז הוא היה חבר כנסת מהליכוד עת היא הייתה באופוזיציה. הזכרנו שם הטבות מס ליישובים הבדואים והתקבלה בקריאה שנייה ושלישית עם רשימה שמית של היישובים, אבל זה לא מונע מכך שתהיה עוד הצעה.

אני רוצה לברך שוב את מר חאבס אלעטאונה, ראש מועצת חורה ולברך אותו על היבחרו. אני גם רוצה לברך את מר כאיד דאהר מרשות כבאות והצלה, יועץ הנציב. אני מבקש שאחר כך תדבר.

ראש מועצת חורה, בבקשה.
חאבס אלעטאונה
שלום לכולם. אני מברך את כולם. צעד טוב זה לבוא לשבת כאן וכל אחד יביע את דעתו ואת הבעיות שלו. היישובים שלנו, יש להם הרבה בעיות, בעיות כלכליות. יש לנו הרבה תוכניות שאנחנו לא יכולים לקדם אבל אנחנו בעזרתכם, בעזרת חברי הכנסת ומי שהולך לעזור לנו, נקדם. אני באתי לכאן כדי ללמוד ולשמוע ואני מעוניין לקדם את היישוב שלי ואת כל היישובים בנגב, כמובן היישובים הקבועים ואלה שהם לא קבועים.

אני מודה לכולכם.
היו"ר אחמד טיבי
תודה. יועץ נציב כבאות והצלה. מה מצב שירותי הכבאות בדרום לרבות ביישובי הבדואים?
כאיד דאהר
תודה לך כבוד היושב ראש, ידידי חבר הכנסת אחמד טיבי, ושלום לכולם. כבוד להגיע לכאן. הוזמנתי וזו במה חשובה מאוד שאנחנו נציג את כל העשייה שלנו לאחרונה, בעיקר בנגב, בקרב אחינו הבדואים ויחד עם זה במגזר בכלל.

אני משמש היום כיועץ נציב כבאות והצלה למגזר ואחת הסיבות שאנחנו בשנתיים האחרונות שמנו דגש מאוד מיוחד על מה שמתרחש בכל נושא שירותי הכבאות במגזר ובעיקר בדרום אלה הם הנתונים שהיו ב-2017 אשר הצביעו על 11 נספים, רובם ילדים ורובם גם מהנגב, הבדואים של הנגב. כתוצאה מכך נציב כבאות והצלה הנוכחי, רב טפסר דדי שמחי, שם לעצמו מטרה מאוד מרכזית בכך שכל הנושא וכל חיזוק שיתוף הפעולה והעשייה שלנו במגזר, תתחזק והיא תהפוך בעצם לאחד היעדים המרכזיים שלנו. בין היתר התחלנו, ואני מברך על שיתוף הפעולה של חברי הכנסת, יחד עם כל ראשי הרשויות שנמצאים, הוותיקים והחדשים, ונמצא לידי גם ראש מועצת חורה שבעוד חודש אנחנו לראשונה חונכים תחנת כיבוי, הגדולה ביותר בדרום. זו נקודה מאוד חשובה.

העשייה שלנו מסתעפת על מנת שאנחנו נשמור על החיים. המצב הוא לא קל. המצב הוא קשה אבל שיתוף הפעולה שאנחנו מקבלים מראשי הרשויות שם הוא יוצא מן הכלל. בכך אנחנו מסתעפים ומתרחבים בכמה נקודות.

ראשית, נושא הגברת המודעות וההסברה הוא חשוב לנו מאוד. אנחנו משתדלים לתת גם חומרים בערבית וגם בימי קהילה. עשינו את זה ברהט, עשינו את זה בכסייפה, עשינו את זה גם בחורה ואנחנו ממשיכים.

יחד עם זאת, ההגעה או בעצם כל המצב הגיאוגרפי שם של הכפרים הבלתי מוכרים וגם היישובים והמרחקים, היקשו עלינו מעט בבניית תוכנית ואיך לתקצב אותה על מנת שאנחנו נשיג את המטרה והמטרה היא להגיע בזמן אמת. זמן אמת הוא המינימום כדי שאנחנו נגיע ונציל חיים. אנחנו משתדלים לעשות את זה בכל. אנחנו בנינו תוכנית ובתוכנית הזאת אנחנו התמקדנו בכמה מקומות על מנת שאנחנו נבנה בנוסף לתחנות גם נקודות הזנקה. נקודת הזנקה שתופעל גם על ידי יחידת מתנדבים. עשינו את זה בחורה ובשבוע הבא אנחנו חונכים נקודת הזנקה עם רכב כיבוי בכסייפה. ב-26 בחודש חונכים אותה כדי שנריץ את זה כך שתהיה נקודה במקום.

אני לא ארחיב יותר. נושא הגברת מודעות והסברה. אנחנו עושים את זה בהרחבה אבל בכל מקרה אני אבקש כאן שתי נקודות, היושב ראש. ראשית, אני מבקש, ואני שוב מודה לכל ראשי הרשויות ולחברי הכנסת על שיתוף הפעולה. כאן אנחנו מדברים על הצלת חיים והצלת חיים היא הנקודה החשובה. אין יותר מה שיותר יקר מהחיים. הרכוש, אנחנו גם משתדלים למנוע.. אנחנו גם פותחים נקודת רישוי עסקים שזה מאוד חשוב לנו ואני חושב שתוך חודשיים-שלושה הנושא הזה יעלה על הפרק ואנחנו נחליט היכן זה יהיה. יכול להיות שנעשה את זה ברהט, העיר הגדולה ביותר כי יש שם רישוי עסקים ובאמת הם צריכים את כל הנושא של ההנחיות ואת כל נושא הבטיחות.

המגזר בכללי, אתם רואים ואתם שומעים מה אנחנו עושים אבל בנגב אני מבקש, היושב ראש, להעלות את הנושא הזה על סדר היום. תקציבים. לבקש גם דיון מיוחד על הנושא הזה כי חסרים לנו עוד הרבה משאבים כדי שנשלים את כל מה שצריך להיות. תודה לכם.
מיקי לוי (יש עתיד)
ציינת 11 ילדים שנספו.
כאיד דאהר
לא. אתה עד לכך שבתקופה האחרונה יש לנו הרבה מאוד עשייה בדרום.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
הוא לא דיבר על עשייה. הוא דיבר על אסון, היסטורית.
כאיד דאהר
11 הרוגים, אלה נספים ובעיקר אי השגחה על הילדים. תנורי חימום שצמודים יותר מדי למיטה, זה מה שהיה ברהט, ושם נספו שלושה ילדים. בחורה, אותו דבר עם שני הילדים לפני כמה חודשים.
מיקי לוי (יש עתיד)
יש לי עוד בקשה אחת. אתה אומר תקציבים אבל תקציבים זה משהו גדול וענק. תשים שתי אצבעות על שני נושאים כי לא נוכל לטפל בכל. הנה, אני אומר, אני הולך בצעדים קטנים בפרט עכשיו כשכולם אומרים פתאום שאין כסף. עד עכשיו היה כסף.

אדוני היושב ראש, יש שני נושאים שחברי הכנסת יכולים ללחוץ על שר הפנים.
כאיד דאהר
על שלושה נושאים כי זה נושא מאוד חשוב. ראשית, בניית תחנות ונקודות הזנקה. שנית, גיוס כוח אדם וחסר לנו מאוד כוח אדם מהדרום. אנחנו משתדלים דרך נציבות שירות המדינה ודרך האוצר לקבל תקציבים ואנחנו בבעיה. אם אתה מגייס משם לנקודות הזנקה והתחנות, גם זמן ההגעה הוא מאוד קצר, במקום שאתה תביא מישהו מבאר שבע, סליחה על ציון המקום, או ממקום אחר. לכן אנחנו משתדלים לגייס מתוך האוכלוסייה המקומית. יש לנו בעיה עם התקציב הזה, עם כוח האדם, ויש לנו בעיה עם מתקנים.

נושא המודעות וההסברה, אנחנו חייבים גם להגדיר את זה מבחינה תקציבית. לנו יש חלק תקציבי והתקציב הזה לא מספיק.
מיקי לוי (יש עתיד)
אפשר לקבל דוח שיישלח כדי שנכין מכתב לשר הפנים?
היו"ר אחמד טיבי
ועדת כספים. תשלח את הדוח למנהל הוועדה.
כאיד דאהר
אני מבקש דיון, וזה מאוד חשוב, כדי שאנחנו נעלה את זה לוועדה.
היו"ר אחמד טיבי
אני אטפל בזה.

משרד הכלכלה.
איתי יחזקאלי
אני מרשות ההשקעות במשרד הכלכלה. הסקירה שהכנו היא סקירה על כל הדרום אבל אני אנסה למקד את זה יותר על האוכלוסייה הבדואית בדרום.

קודם כל, בנושא עידוד השקעות הון, המענק בדרום, המענק הרגיל לפי חוק עידוד השקעות הון, האו 20 אחוזים ובדרום יש תוספת של עוד 10 אחוזים כך שהוא מגיע ל-30 אחוזים. אישרנו באזור הדרום 121 אישורים, השקעות של 530 מיליון שקלים. נוצרו 7,000 מקומות תעסוקה וזה לא כולל את ההשקעות הגדולות במפעל אינטל שגם הוא נמצא בדרום.

במסגרת מסלול התעסוקה, אנחנו מפעילים מסלול מיוחד שנוגע לאוכלוסיית המיעוטים בדרום ושם אישרנו קרוב ל-1,600 עובדים בדרום שרובם, המיעוטים בדרום, הם מאוכלוסיית הבדואים. יש גם מסלול מיוחד שמיועד לאוכלוסיית הבדואים עם שיעורי מענק יותר גבוהים. בקשר לזה הפעלנו השנה, ב-2018, מסלול מיוחד ליזמים בדואים, למענקים לבדואים, ללא צורך בייצוא. זאת אומרת, השקעות שלא כלול בהן הנושא של הייצוא. במסלול המיוחד הזה שהפעלנו אותו השנה בפעם הראשונה, אישרנו שבע תוכניות כאשר רוב התוכניות האלה הן גם בבעלות יזמים בדואים. מדובר על השקעות של 51 מיליון שקלים שלצורך כך קיבלו מענק של 15 מיליון שקלים.

מסלול נוסף שאנחנו מפעילים שמיועד לרשויות מקומיות, לא רק לרשויות מקומיות, זה המסלול של חסכון אנרגטי. המסלול הזה של חסכון אנרגטי שמיועד גם לרשויות מקומיות, יש שתי רשויות שראשי המועצה שלהן דיברו כאן – אל קסום ונווה מדבר – זכו במענק לצורך החלפת התאורה במועצות שלהם. גם המועצות האחרות שנמצאות יכולות להשתתף במסלולים האלה ולקבל את המענקים האלה.

אני רוצה להזכיר את המפעל הגדול של סודה סטרים שהוא באזור התעשייה עידן הנגב, שהוא מעסיק מאות עובדים והוא קיבל מענקים בעשרות מיליוני שקלים.

ציינתי כאן את הדברים העיקריים שאנחנו עושים, שנוגעים לאוכלוסייה הבדואית. הכוונה שלנו היא להמשיך ב-2019 וגם להגדיל ולשפר את אותם המסלולים.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה.
איתמר גזלה
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה. תודה אדוני היושב ראש. במסגרת החלטת ממשלה 2397 שדובר עליה קודם, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, הוטל עליה להתאים וליצור כלי סיוע שמותאמים באופן מיוחד לאוכלוסייה הבדואית בנגב. התקציב לזה על פני ארבע שנים הוא של 23 מיליון שקלים. יש לנו סניף מעוף – מרכזי השטח של עסקים, מרכזי פיתוח עסקי. יש סניף ברהט שכבר עובד זמן רב. טופלו בשנת 2017 קרוב ל-580 יזמים ובעלי עסקים מתוכם כחצי יזמים ושליש מהיזמים היו יזמיות, נשים בדואיות. הסניף של רהט מטפל בכל האזור, בכל הנגב.

במהלך 2019, כנראה לקראת המחצית השנייה של 2019, ייפתח גם מרכז עסקים ברהט. מרכז עסקים הוא מקום פיזי ייעודי שבעלי עסקים קטנים או יזמים יכולים בעצם להשתמש בשירותים של המקום, כולל ייעוץ לאורך הדרך, שכר דירה סמלי מאוד. הסוכנות מפעילה כ-10 מרכזי עסקים כאלה וברהט ייפתח במהלך שנה הבאה מרכז כזה.

אני רוצה לציין ש-580 יזמים, שמנו לנו יעד להגיע ל-360 יזמים ובעלי עסקים בשנה והגענו ל-580 ב-2017 והקצב של 2018 גם מגיע לאותו סכום פחות או יותר.

יש לנו עוד תוכנית מיוחדת שהתחילה בנגב והיא הפכה גם לאוכלוסייה הערבית שאר חלקי הארץ שנקראת תוכנת סאווה שאנחנו מפעילים יחד עם קרנות קורט, שזה בעצם תוכנית שהיא מיקרו מימון לנשים יצרניות, לעזור להן בתחילת הדרך להקים עסקים ולהתחיל לעזור בפרנסת המשפחה.

אנחנו תומכים והקמנו פורום של אנשי עסקים בנגב. לקחנו את אנשי העסקים הבדואים החזקים יותר בנגב. אנחנו צירפנו אותם לפורום מיוחד. אלה עסקים עם מחזור כספי של חברה שהוא מעל ל-10 מיליון שקלים בשנה. כלומר, אלה בעלי עסקים רציניים בנגב שהם בעצם נפגשים פעם בזמן מה. אנחנו נותנים להם את הליווי המקצועי ואת המקום, לראות איך מתקשרים עם יותר ספקים קטנים בנגב ואיך הם מפתחים את האוכלוסייה שלהם.

יש עוד כל מיני שת"פים. יש שת"פים עם ארגון ה-G לקידום קורס של יזמיות שנקרא רוקמות חלום. יש עוד כל מיני תוכניות שאם תרצו, אני אפרט אבל אני רואה שיש כאן לחץ של זמן ולכן אני אסתפק בזה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה. אפרופו תוכניות, אולי זה קשור יותר למשרד החינוך אבל חייבים להציג את זה כאן ואתה הזכרת שיתופי פעולה בקשר לעמותות וארגונים בדרום. יש תוכנית להשכלה גבוהה בקרב הבדואים שמשרד החינוך הפסיק את המימון שלה של 2.4 מיליון שקלים. היא הוצגה בוועדת החינוך לפני חודש. פניתי תוך כדי הדיון אז למנכ"ל מר שמואל אבוהב והוא הודיע לי שלאחרונה חודש התקצוב עד סוף שנת 2019 לתוכנית ההשכלה הגבוהה בדרום. אני חושב שיש צורך לתקצב אותה לתוכנית חומש לחמש שנים ולא רק לסוף 2019.

יש עוד מישהו שרוצה לדבר לפני שאני אסכם?
אברהם כהן
אני מרשות המסים, החטיבה לתכנון וכלכלה. רציתי לומר משהו בקשר להטבות המס. חוק עידוד השקעות הון נותן לחברות הטבות במס, במיוחד ליישובים שנמצאים באזור פיתוח א'. רציתי לומר שהחוק אומר במפורש שאזורי תעשייה ביישובי המיעוטים נכנסים ישר להגדרה של אזור פיתוח א' עם כל ההטבות של האזור הזה, בלי שום קשר. זה יכול להיות גם אשכול 10 או 1. מספיק שהוא יישוב של מיעוטים, הוא זכאי להטבות המס של האזור הזה.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה.
אמיר
מנהל אזור התעשייה רהט. לא התייחסת לזה אבל התייחסתם הרבה לאזור תעשייה משולב. הוזכר כאן הרבה עידן הנגב אבל לעיריית רהט יש אזור תעשייה ותיק שמאכלס תעשיינים וגם בעלי עסקים ומסחר. אנחנו בתכנון של אזור תעשייה חדש בלעדי לרהט וכאן דרושה התערבות חברי הכנסת ואדוני היושב ראש לשכנע את הממשלה לאשר את ההסכם שלהם עם תובעי הבעלות בקרקעות. זה חוסם בפנינו את ציר הגישה לכביש 6 וגם את פיתוח אזור התעשייה. הוא חשוב והוא עוגן כלכלי. אין צורך לפרט יותר מדי. שמעתי כאן על עידן הנגב אבל אנחנו בסך הכול שם 44 אחוזים ואנחנו מעשירים את קופת בני שמעון ולהבים. אזור התעשייה שלנו יעשיר רק אותנו, יעשיר את העירייה, יעשיר את העסקים, יעשיר גם את התושבים וזה חשוב הרבה יותר מאשר לפתח את עידן הנגב.
היו"ר אחמד טיבי
המעקב, אלה הקרקעות.
אמיר
יש תביעות בעלות שבסוף המינהלת היא זו שהגיעה להסכמות ולפיצויים את בעלי הקרקעות אבל היועץ המשפטי או הסגנית שלו מעכבת את החתימה ואומרת שהחתימה תהווה תקדים.

אני באמת מחפש תשובות. לא הבנתי אבל ב-2017 מעוף עזרו ל-580 בעלי עסקים אבל כוח השרידות היה הכי נמוך בארץ ב-2017, של עסקים קטנים ברהט. שני הנתונים האלה סותרים אחד את השני.

אני מבקש דבר אחרון מחברי הכנסת וכאן צריך להיות לובי, לבדוק את התקדמות החלטת הממשלה 2397 מבחינת מימוש התקציבים, במיוחד בסל הצעדים שקשור לרשויות המקומיות. צריך לבחון אותו וצריך לקיים דיון מיוחד לגביו.
היו"ר אחמד טיבי
תודה רבה.

ברשותכם, אני רוצה לקרוא את סיכום הדיון.

ועדת הכספים דנה היום ה-18 בדצמבר בנושא הטבות המס ותמריצים למפעלים ועסקים קטנים בדרום ביוזמתו של חבר הכנסת טלב אבו עראר במסגרת יום הנגב בכנסת.

החלטה.

1. הוועדה קוראת לכלול בהטבות המס בנגב את יישובי הבדואים ותושביהם.

2. הוועדה קוראת לממשלה ליזום תוכניות מתאימות לעידוד תעסוקה שיכללו יצירת מקומות תעסוקה, הכשרה מקצועית והטבות מס משמעותיות שיתבססו על מצב סוציו אקונומי של יישוב ולא רק על מיקום גיאוגרפי. שילוב של שניהם.

3. הוועדה קוראת לממשלה לטפל בבעיות הכלכליות והתכנוניות של הציבור הערבי בנגב בצורה ישירה ולא דרך גופי ביניים כמו המינהלת.

4. הוועדה קוראת לממשלה להקים אזורי תעשייה בתוך היישובים הבדואים או ליישובים הבדואים כדי ליצור מקומות תעסוקה ושגשוג.

5. הוועדה קוראת לממשלה לכלול את יישובי הבדואים בנגב בתוכניות הפיתוח של הדרום, לרבות בנושא היי-טק ותעשייה.

6. הוועדה קוראת לממשלה לעודד עסקים קטנים ביישובי הבדואים לרבות עסקים ויזמות נשים.

7. הוועדה קוראת למשרד החינוך לתקצב באמצעות תוכנית חומש את יישובי הבדואים בנושא השכלה גבוהה.

8. הוועדה מבקשת דווח למימוש תקציבים לגבי תוכנית 2397 מגופי הממשלה.

9. הוועדה מחכה לדוח של רשות הכבאות שיימסר למנהל הוועדה.

תודה רבה לכם. תם הדיון בנושא הזה. עכשיו מתקיים דיון בנושא אחר ואני באופן חופשי, מתוך רצון ומודעות, מעביר את השלטון לחבר כנסת יהודי, מיקי לוי.


הישיבה ננעלה בשעה 11:33.

קוד המקור של הנתונים