פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



14
ועדת הכלכלה
18/12/2018


מושב חמישי


פרוטוקול מס' 891
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י' בטבת התשע"ט (18 בדצמבר 2018), שעה 11:21
סדר היום
הקמת אזורי תעשיה משותפים בנגב
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר
ג'מאל זחאלקה
עבד אל חכים חאג' יחיא
עליזה לביא
חברי הכנסת
ג'מעה אזברגה
מסעוד גנאים
תמר זנדברג
חיים ילין
יעל כהן-פארן
מוזמנים:
מירי שמואלי - מנהלת תחום בכיר מדינויות, אגף אסטרטגי, משרד הכלכלה והתעשייה

מירב בטט - מנהלת תחום ניהול פרוייקטים, אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

עידו סופר - רכז תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר רחל קטושבסקי - סגנית מתכנן מחוז דרום, מינהל התכנון, משרד האוצר

רינת שפרן - מנהלת יחידת פיתוח מוניציפאלי, משרד הפנים

גלעד שור - מנהל תכנית העצמה לרשויות המקומיות הבדואיות, משרד הפנים

בני צרפתי - מנהל תחום תכנון ובקרה, שמרד החקלאות ופיתוח הכפר

אביב חצבני - מנהל מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל

ד"ר גדעון בן דרור - סגן יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי

מיכל שמעון - פורום קהלת

שמואל דוד - שתי"ל

סזאר יהודקין - עמותת במקום

מחמוד דבור - מנכ"ל החברה הכלכלית, רהט

חופית קלימובסקי - מועצה אזורית אל קסום

טל אברך



מקס אטיאס



שרה הוייזל



מוטי חדד



יורם שפירא



ראיד אלקרינאוי



חגי ברוש



עמוס שוקן
ייעוץ משפטי:
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר תרגומים


הקמת אזורי תעשיה משותפים בנגב
היו"ר איתן כבל
אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. גברתי מנהלת הוועדה, הרשמת, הדובר, ערוץ הכנסת, שלום לכולם חבריי חברי הכנסת ואורחים נכבדים. הנושא שמונח כאן לפתחנו, ולא בפעם הראשונה, הוא הקמת אזורי תעשייה משותפים בנגב.

מי נמצא כאן שיכול לייצג?
מירב בטט
אני. מירב בטט, מינהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה.
היו"ר איתן כבל
בטט? יש קשר לכפיר בטט?
מירב בטט
אחי הקטן.
היו"ר איתן כבל
סיימנו ישיבה עם כפיר בטט וממשיכים אתך. תותח.

אני אומר שני משפטים ממש בקצרה. הנושא הזה חוזר כמו קאטו הזקן. כל פעם אנחנו מעלים את העניין הזה והאמת, מילים יש למכביר אבל בפועל אנחנו לא מרגישים שום דבר שבא לכדי מימוש. גברתי תציג בפנינו מה קורה בימים אלה, מה התוכניות, תיחום זמן ואחר כך נאפשר לחברי הכנסת אבל אנא מכם, ממש בקצרה.
מירב בטט
תודה. משרד הכלכלה תומך בהקמת אזורי תעשייה מרחביים, אזורי תעשייה שבעצם משותפים.
היו"ר איתן כבל
כולנו תומכים בזה.
מירב בטט
בנגב היום – בכלל בדרום ובנגב בפרט – יש לנו היצע מאוד רחב של שטחים לתעשייה בכל מיני מצבים שונים. זה אומר שיש שטחים שהם כבר זמינים לשיווק, כלומר, מחכים לשיווק כאשר יזמים י וכלו לבוא, להציע ולקבל את הקרקע.
היו"ר איתן כבל
רגע. אני רוצה לקבל את נציג האוצר שתכף יאמר לנו מה קורה.
חיים ילין (יש עתיד)
אני שמעתי את התשובה שלו והוא שמע את מה שאמרתי.
מירב בטט
כאשר אנחנו מסתכלים על הדרום, אנחנו רואים שיש לנו היצע מאוד רחב, הן של אזורי תעשייה והן של שטחי תעשייה. שטחי תעשייה מתחלקים לכמה רמות. יש שטחי תעשייה שהם כבר מפותחים ואפשר לשווק אותם ויש שטחי תעשייה שבעצם יש להם תב"ע מאושרת, כלומר, שיש תוכנית בתוקף ואפשר להתחיל לפתח אותם, ויש הרבה אזורים שהם בהליכי תכנון.

יש לי כאן איזושהי מפה לגבי הפריסה הגיאוגרפית של אזורי התעשייה. אנחנו רואים שיש גם כניסה מאוד רחבה. יש את אזור התעשייה נועם שהוקם בהחלטת ממשלה לפני כעשור.
היו"ר איתן כבל
איפה זה?
חיים ילין (יש עתיד)
נועם, זה לא נוגע לאוכלוסייה הבדואית.
מירב בטט
לא. זה לא נוגע לאוכלוסייה הבדואית.
חיים ילין (יש עתיד)
לכי יותר דרומה.
מירב בטט
אזור תעשייה שכן על הפרק והוא כן רלוונטי לאוכלוסייה הבדואית, אזור התעשייה בשוקת. צומת שוקת.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
מי השותפים שם?
מירב בטט
השותפים בצומת שוקת הם לקיה, חורה, מיתר ואל קאסום. אני יודעת שהיה דיון בוועדת גבולות עם להכניס או לא להכניס. אנחנו כן הצלחנו להכניס גם את אל קאסום לתוך אזור התעשייה שוקת. זה אזור תעשייה מרחבי. התב"ע בהפקדה. כלומר, היא צריכה להיות מאושרת בזמן הקרוב.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
מה השטח?
מירב בטט
כל אזור התעשייה הוא אזור תעשייה שמכיל מגוון רחב של שימושים משימוש הציבור, שטחים פתוחים, תעשייה.
חיים ילין (יש עתיד)
אתה רוצה לדעת כמה דונם? התב"ע הגדולה היא 3,000 דונם.
רחל קטושבסקי
אני אעדכן. התב"ע, אדמה מתארית שמאושרת לכל ארבעת הרבעים. כרגע שתי תוכניות לשניים מתוך ארבעת הרבעים. הן עוד לא בהפקדה בפועל אלא הן בדיונים.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
מה השטח שלהן?
חיים ילין (יש עתיד)
בזמנו היה 3,000 דונם.
מירב בטט
הרביע המזרחי הוא ברוטו 1,700 דונם, מתוכו יש 400 דונם נטו לתעשייה. התב"ע טרם אושרה.
רחל קטושבסקי
גם טרם הופקדה.
מירב בטט
טרם הופקדה. תכנית מתארית בתוקף. אנחנו במשרד כבר מכינים את המכרז לעבודות הפיתוח שם. כלומר, ברגע שהתב"ע תאושר, יש לנו איזשהו תקציב להתחלה. זה אזור תעשייה מרחבי משותף עם שתי רשויות בדואיות ואולי שלישית.
רחל קטושבסקי
צריך לומר שיש כאן חסם. נושא של איחוד וחלוקה של כל השטח. יש בהחלט חסם מסוים שמעכב. הוא לא מונע אלא מעכב.
היו"ר איתן כבל
והוא?
רחל קטושבסקי
נושא של איחוד וחלוקה של השטח. זה תהליך שהוא לא קצר. בכל מקרה, צריך לדעת שהוא קיים.
היו"ר איתן כבל
אומרת גברתי בעדינות שהוא לא קצר. גברתי משתמשת במילים מאוד מעודנות. במקומות מסודרים התוכנית של איחוד וחלוקה היא יום לימודים ארוך, קל וחומר במקומות שיש קרבות רחוב.
רחל קטושבסקי
ברגע שהתכנון הסטטוטורי מוסדר, איחוד וחלוקה הוא יותר פשוט. כך שאני כן רוצה להיות אופטימית.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
התוכנית הוגדרה כאיחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים?
רחל קטושבסקי
לא. התוכנית אושרה ללא איחוד וחלוקה כדי להקל על התהליך של האישור הסטטוטורי של התוכנית ויצטרכו לעשות תוכנית איחוד וחלוקה. בכוונה זה הופרד כדי להקל על התהליך כי לעשות איחוד וחלוקה בסיטואציה הראשונית היה מאוד מאוד מורכב. כרגע על הפרק יש שתי תוכניות, כמו שאמרה מירב, והכול ביחד צריך להיעשות.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
האם הוקמה מינהלת?
מירב בטט
בדרך כלל לא נוטים להקים מינהלת עד שיש תב"ע מאושרת.

אזור תעשייה נוסף משותף, אזור התעשייה עידן הנגב.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
למרות שאני מכיר ממקומות אחרים, אני הייתי ראש עיריית טייבה וניסינו להקים אזור תעשייה משותף עם לב השרון. כשהייתי שם, התחלנו את המינהלת, אפילו לפני שדנו כי היו אלה שתי ועדות מקומיות כי שטח השיפוט שייך לשתי המועצות. התחלנו את המינהלת וכמעט הגענו לסוף. זה שגנזו את התוכניות אחרי שיצאתי, זה משהו אחר. אבל המינהלת, אני חושב שצריכים להתחיל לפני שמאשרים את תוכנית התב"ע.
מירב בטט
אפשר להתחיל להקים מינהלת לפני. אנחנו בדרך כלל לא נוטים לתקצב לפני שיש תב"ע כי אז יש לנו תקציב לזמן מוגבל ואז השנים האלה נספרות. אבל זה לא אומר שלא ניתן להקים מינהלת.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
לדון עם הרשויות בהסכם, בנוסח של המינהלת, בתנאי המינהלת. צריכים להתחיל לדון בין הרשויות לגבי התנאים, החלקים, מה כל אחד יקבל.
מירב בטט
כמה כל אחד יקבל, לא אנחנו קובעים אלא אלה דברים שנקבעים על ידי משרד הפנים אבל אלה דברים שלמיטב הבנתי בשוקת כבר נקבעו, מה האחוז שכל רשות מקבלת.

אזור תעשייה משותף הוא אזור תעשייה עידן הנגב, אזור תעשייה שהוא משותף.
קריאה
איפה זה?
היו"ר איתן כבל
ברהט.
מירב בטט
בעידן הנגב יש שני חלקים. יש את החלק שקיים. כולכם מכירים את מפעל סודה סטרים, אזור תעשייה שמשותף ללהבים, לבני שמעון ולרהט. יש חלק נוסף שהוא עוד כ-1,000 דונם נטו שהוא נקרא האונה הדרומית והוא כרגע עדיין בהליך תכנון. כלומר, יש אזור תעשייה קיים שהוא כמעט כולו משווק ולכן מתוכננת הרחבה. שוב, יש תוכנית מתארית גדולה שהגדירה מראש ועכשיו מתכננים את השלב השני של עידן הנגב.
רחל קטושבסקי
וזה לקראת אישור. זה מאוד מתקדם וזה לקראת אישור.
יצחק וקנין (ש"ס)
מה זה לקראת אישור? חודש? חודשיים? חצי שנה? שנה? עשר שנים?
חיים ילין (יש עתיד)
ב-2019.
יצחק וקנין (ש"ס)
תתחמו את זה.
רחל קטושבסקי
כן, ב-2019.
יצחק וקנין (ש"ס)
אשרי המאמין.
רחל קטושבסקי
לא. זה סביר.
חיים ילין (יש עתיד)
זה יהיה.
רחל קטושבסקי
זה יהיה. זה בהחלט סביר. אני מקווה שאפילו במחצית הראשונה של 2019. זה סביר ביותר.
מירב בטט
מעבר לכך, מעבר לאזורי תעשייה מרחביים שמתחלקים על פני כמה רשויות, יש גם אזורי תעשייה מקומיים או צמודי דופן של יישובים בדואים. יש אזורים כאלה, גם אנחנו במינהל אזורי תעשייה מתכננים ומפתחים, גם רשות הבדואים וגם רמ"י. לדוגמה, ברהט יש אזור תעשייה קיים ויש אזור תעשייה חדש, צפוני. באזור התעשייה שם יש תב"ע מאושרת. שם לדוגמה יש תביעות בעלות ולכן כרגע אי אפשר להתחיל לפתח. אני יכולה לתת דוגמאות כמעט לכל ישוב בדואי שם יש או תב"ע מאושרת, כלומר, אפשר היה לצאת בשיווקים.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אנחנו כאן כדי לדעת לא ידע כללי שאומר שיש יישובים. אמרת רהט. איזה עוד יישובים?
מירב בטט
אני אומרת. רהט. באבו קורינת יש תב"ע מאושרת, שטח זמין לפיתוח של 100 דונם. יש שם תביעות בעלות ולכן אי אפשר לצאת בשיווקים לקרקע. בשגב שלום יש 120 דונם שהם זמינים לפיתוח. שם אני לא בטוחה אם יש תביעות בעלות. גם בכסייפא יש תב"ע בהליכי תכנון. גם שם יש תביעות בעלות. בתל שבע.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
מה השטח בכסייפא?
מירב בטט
120 דונם נטו בהליכי תכנון.
רחל קטושבסקי
צריך להבין ששטח בתביעות בעלות הוא לא שטח לפיתוח בפועל. אפשר לסמן את זה איך שרוצים אבל זה לא שטח לפיתוח בפועל.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
זה יישאר על הנייר ולא נדע כמה זמן.
רחל קטושבסקי
עד שיפתרו את נושא הבעלות.
יצחק וקנין (ש"ס)
השאלה אם יש רצון לפתור. אני יודע שהיכן שיש רצון של המדינה, היא הולכת קדימה. היכן שאין רצון, זה מתמסמס.
מירב בטט
לגבי רהט, אנחנו כבר שמנו תקציב כדי להתחיל לפתח שם את אזור התעשייה הצפוני החדש. יש שם 220 דונם נטו. אנחנו בקשר מתמיד עם הרשות שם. יש שם גם מינהלת. זה היה אמור להיות מוסדר ברשות מקרקעי ישראל ואז פתאום צצות תביעות הבעלות. תביעות הבעלות זה לא דבר שיודעים מראש.
רחל קטושבסקי
לא. יודעים.
יצחק וקנין (ש"ס)
מה פתאום לא יודעים?
רחל קטושבסקי
אני מאמינה שברהט נקודתית לא ידעו.
מחמוד דבור
לגבי רהט, היה ידוע על תביעות בעלות. הרשות עשתה הסדר עם התובעים ואישרה אותו. ועדת רמ"י אישרה אותו. פשוט מאוד היועץ המשפטי לממשלה תוקע את זה. יש שם עורך דין שלא מסכים לאשר את ההסדר אבל התופעה הייתה ידועה וכולם טיפלו בה.

אני מנכ"ל החברה הכלכלית ברהט ואני גם אמון על אזורי התעשייה ברהט. אנחנו ברהט סיימנו עכשיו תוכנית מתאר רהט 2040 בתוכה אנחנו רוצים בשנת 2040 להיות עצמאיים כלכלית. זאת אומרת, לא להיות נתמכים על ידי הממשלה. לכן קבענו שיהיו לנו שני מיליון מטרים מרובעים של תעשייה ומסחר, כדי שהארנונה תספיק לעירייה לתת שירותים נאותים לתושבים. בין היתר אנחנו בונים על אזור תעשייה צפוני שמירב הזכירה. באמת רשות הבדואים לשם שינוי התאמצה ועשתה הסכם. הנהלת רמ"י אישרה אותו. כשהוא הגיע למועצת רמ"י, מועצת המינהל הארצית, משרד היועץ המשפטי תקע אותו.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
באיזה טענות?
מחמוד דבור
אין לי מושג.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
משרד הכלכלה, אתם יכולים לתת לנו תשובה?
מחמוד דבור
אני חושב שצריכה להיות קריאה.
רחל קטושבסקי
אני רוצה לומר שבאופן עקרוני – אני לא יודעת את הסיפור הספציפי ברהט, התגלו או לא התגלו תביעות הבעלות תוך כדי – ברוב רובם של המקרים אנחנו יודעים מראש גם בעת התכנון שזה בתביעות בעלות. אנחנו יודעים את המורכבות ובאמת זה לא בכלים שלנו לפתור את זה.
היו"ר איתן כבל
תודה. חיים, בבקשה. יש לי בקשה. יש לי 20 דקות לסיום הישיבה.
חיים ילין (יש עתיד)
תודה. אני רוצה לברך על הדיון. אני חייב לומר שבאמת מנסים לפתח את אזורי התעשייה. אני מכיר ויודע מה קורה בנגב. אני חושב שהממשלה הייתה יכולה לעשות יותר בקטע הבירוקרטי של התכנון - בסוף הכול נתקע בתכנון – וגם בבעלות.

כנציג המועצות האזוריות שהיה בוועדה המחוזית במשך כארבע שנים, לא פעם עמדתי על קידום של האוכלוסייה הבדואית ומי שתקע את התכנון אלה בדיוק התביעות על הבעלות. אם היו אומרים לי, בסדר, כל החיים שלו שם, לא, חבר'ה, תקשיבו, הכביש לערד נתקע ארבע פעמים על מטר מרובע. לא על דונם אלא על מטר מרובע, איזה פסיק קטן שמישהו רצה לחגוג עליו.

אפשר לנהל משא ומתן ואפשר לתקוע פרויקטים אבל זה בדיוק מה שקורה. אין מנוס מלהסדיר את כל נושא הקרקעות מול האוכלוסייה הבדואית אם אנחנו רוצים לקדם. יש אינטרסים שאני חולק עליהם מול ממשלת ישראל. הייתה אפשרות לעשות את זה. בני בגין הביא את נושא ההסדרה והממשלה בעצמה – זו ששלחה אותו – בעצם הפילה אותו.

אני אומר את זה ברקע כי כל פעם אנחנו ניתקע מחדש על תביעות בעלות כאשר אנחנו רוצים לקדם את האוכלוסייה. האינטרס לקדם את האוכלוסייה לא צריך לבוא מכם אלא זה קודם כל צריך להיות דבר אסטרטגי של מדינת ישראל, ואני אסביר למה.

אין למדינת ישראל שום מקום אחר להתפתח זולת הנגב. היכן תשימו עוד חמישה מיליון אזרחי מדינת ישראל? בגליל? איפה? בצפון? איפה? רק בנגב. אין דרך אחרת.
יצחק וקנין (ש"ס)
במנהרות של החיזבאללה.
חיים ילין (יש עתיד)
אל תקנא בנו. גם לנו יש את המנהרות שלנו.
יצחק וקנין (ש"ס)
אני יודע מה יש בדרום.
חיים ילין (יש עתיד)
אני אומר שאין דרך אחרת מאשר להתחיל לתכנן ערים שיאכלסו שם בכל עיר מיליון אזרחים ואין מנוס מכך שבסופו של דבר האוכלוסייה הבדואית תהיה שם יחד אתנו. אבל אתה לא יכול להשאיר אוכלוסייה במצב סוציו אקונומי אחד ושתיים באוכלוסייה יהודית במצב סוציו אקונומי חמש ומעלה. זה לא עובד וזה לעולם לא יעבוד. זה לא שייך עכשיו לימין ולשמאל אלא זה שייך לדבר אחד מאוד פשוט: אנחנו רוצים את מדינת ישראל כמדינה ציונית שתתרחב. אין מה לעשות, המקום היחיד להתרחב בו, זה הנגב. לכן אזור התעשייה הם מנוף כלכלי בלתי רגיל להורדת האוכלוסייה לשם.

כל מה שעשינו עם צה"ל, הורדת הבסיסים לשם, גם זה עסק בלתי רגיל. צר לי לפעמים, אני אומר את זה בשיא הרצינות, שאנחנו רוצים רכבת שתביא אותם מתל אביב ל-8200 במקום שהם יחיו בנגב והם יהיו חלק מ-8200 וחלק מהאזרחים בנגב אבל עד שלא ייתנו את החינוך כמו בתל אביב ואת התרבות כמו בתל אביב, הם לא יבואו. זה מה שהממשלה צריכה לעשות.

(היו"ר יצחק וקנין)
חיים ילין (יש עתיד)
אזורי תעשייה, זה לא תלוש מהאסטרטגיה שאין אותה בממשלת ישראל. אזורי התעשייה הם חלק מזה. אני משלים את מה שאמרתי גם בוועדת הכספים. אם אנחנו רוצים לקדם את האוכלוסייה הבדואית, אני מאוד בעד מכללות ובתי ספר טכנולוגיים. אני לא אוהב את הדיון הזה שרק מזרחים הולכים לשם, רק אוכלוסיות חלשות הולכות לשם, אני כבוגר בית ספר טכנולוגי אומר לכם שלא קרה לי שום דבר. למה אני אומר את זה? כי המודל המנצח הוא המודל שיש בשער הנגב. בשער הנגב יש מכללה ולמכללה יש גמישות לתת מקצועות לתעשייה עצמה, מה שאין לשום אוניברסיטה. לכן, ליד אזורי התעשייה האלה חייבים להקים את המכללה ובתי ספר טכנולוגיים כדי שהצעירים הבדואים ילכו ללמוד שם והם יהוו תשתית טכנולוגית במדינת ישראל בתעשייה העתידית. אם הם לא יהיו חלק מזה, אנחנו נמשיך כאן בדיונים גם בכנסת ה-35, מה שאומר עוד 14 כנסות.
היו"ר יצחק וקנין
תודה. שמואל דוד, בבקשה.
שמואל דוד
אני אומר מאוד בקצרה. אנחנו נמצאים במצב שאומרים לנו שיש מספרים גדולים מאוד של מגרשים ודונמים לאזורי תעשייה אבל כאשר בודקים את העובדות, מה קרה בתוכנית החומש של הבדואים מ-2012 עד 2016 ואילך, מגלים תמונה אחרת לגמרי.
עליזה לביא (יש עתיד)
לא קרה כלום.
שמואל דוד
אזור התעשייה ברהט הוא הצלחה גדולה, עידן הנגב. כל השאר מקרטע. בשגב שלום היו אמורים לייצר 70 דונם אבל זה לא קורה.
היו"ר יצחק וקנין
אני מבין שאתה חיברת את הדוח הזה.
שמואל דוד
אני קשור לדוח הזה. כן. אבו קרינאת, אזור תעשייה שלם, פיתחו 80 דונם ואחר כך מפתחים עוד 80 דונם – בפועל אין שם שום דבר שקורה. ערערה – 25 דונם. עשו מעט מאוד.
היו"ר יצחק וקנין
מפתחים את השטחים.
שמואל דוד
אחרון אחרון חביב, ..., ישוב של 7,500 אנשים בדרך למצפה רמון, האנשים מחכים משנת 2003 והיום אנחנו בסוף 2018. 15 שנים מחכים לתכנון היישוב ותכנון היישוב תקוע ואין אזור תעשייה. בינתיים העבירו את התכנון למקומות אחרים, לאום בתין, לעסייב, אבל אזורי תעשייה עם מקומות לתעשייה – אין.

העבירו את הסמכות פעם נוספת לרשות להתיישבות הבדואים כדי שתקים אזורי תעסוקה. אומרת המדינה שאין כיום אזורים פנויים. יזם שרוצה לבוא ולהשקיע ליד יישובו, ולהעסיק נשים ערביות בנגב ולתת מענים מהותיים, אין מקום.

אנחנו מבקשים קודם כל לחקור את תהליך קבלת ההחלטות. מ-2012 – היום אנחנו בסוף 2018 – הגיע הזמן לשאול את השאלה מה קרה כאן, למה אזורי תעשייה מתבטלים, למה אזורי תעשייה מבוטחים בסכומים עצומים של כסף ואחר כך מגלים שיש עליהם תביעות בעלות? המדינה לא יכולה לברר את זה או שהיא יכלה לברר את זה מזמן, אם רצתה? ההשקעות האלה בעלות תועלת?
היו"ר יצחק וקנין
השאלות ברורות. הכיוון ברור.

חבר הכנסת חאג' יחיא.

אני מודיע שבשעה 12:00 מסתיים הדיון כי עומד להתקיים דיון באולם נגב על הצעת החוק והוא יהיה משודר. לכן נהיה חייבים לסיים לפני 12:00.
קריאה
אני מבקש לתת את רשות הדיבור לראש המועצה תל שבע או לסגנו.
היו"ר יצחק וקנין
אם יישאר זמן, אני אאפשר.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
כבוד היושב ראש, אני מבקש שהמדינה לא תדרוש – ואנחנו צריכים לדעת שאסור לדרוש מאנשים לוותר על הבעלות כדי לבוא ולתכנן. כאשר מתכננים, צריכים לקחת את זה בחשבון ולתת לזה את המענה. אנשים לא יוותרו על שלהם בקרקע.

אם אני מדבר על אזורי תעשייה משותפים, אנחנו צריכים לדעת לבחור את המיקום כך שיהיה קרוב לכולם ואנשים יוכלו לעבוד קרוב לבית.

צריכה להיות חלוקת מגרשים שווה שכל מי שירצה להקים עסק, במיוחד הבדואים, הם לא צריכים להיות רק העובדים אלא הם צריכים גם להקים את העסקים שלהם ויוכלו להתפתח אישית וגם לגרום ליישובים שלהם להתפתח.

המינהלת חייבת לקום כי למינהלת צריכה להיות אפשרות לקבל גם את ההיטלים ואת האגרות של הקמת הבנייה עצמה ולא רק חלוקת הארנונה. אם אני מקים את אזור התעשייה באזור שיפוט שאינו של היישובים הבדואים שנמצאים שם כי אנחנו יודעים שהמדינה מגבילה את תחומי השיפוט ואת כל אזורי התעשייה המשותפים שהם מחוץ לתחום השיפוט שלהם, ואז הם לא יקבלו גם את האגרות על ההקמה ועל הבנייה. מינהלת תוכל לדאוג שהם יקבלו את החלק שלהם, את החלק היחסי.

צריכים להיות גם אזורי תעשייה ותעסוקה מקומיים של אותם יישובים והחלוקה צריכה להיות פרופורציונאלית למספר התושבים השותפים באזור התעשייה. למשל, ברהט. לא יכול להיות שאזור תעשייה, כאשר רהט היא 75 אחוזים מהתושבים של אותם יישובים שותפים והיא תקבל רק 44 אחוזים מההכנסות. לכן הצדק צריך להיות שם. מספר התושבים הוא 75 אחוזים, הם יקבלו 75 אחוזים מההכנסות. כל אזור תעשייה חדש שיוקם, צריך להיות מושתת על הצדק הזה, במיוחד כשאנחנו מבקשים ודורשים לבחור את המקומות שאפשר לפתח ולתת את המגרשים לאנשים כי אחוז הבלתי מועסקים – ואני לא אומר מובטלים כי יש הרבה אנשים שלא נכנסו למעגל העבודה ואז הם לא נרשמו כמובטלים והם בלתי מועסקים – אני רוצה שתהיה תעסוקה גם לאנשים ואז גם האנשים וגם הרשויות יוכלו לחיות בכבוד.
היו"ר יצחק וקנין
תודה. מוטי.
מוטי חדד
מינהלת אזורית תעשייה, מועצה מקומית נווה מדבר. בדיון הזה ישבנו כאן לפני שנה ובסיכום הייתה כוונה לקדם אזורי תעשייה משותפים. ראש המועצה של נווה מדבר, איברהים אלהואשלה יחד עם ערוער יזם מהלך של אזור תעשייה משותף והסכמה לאזור תעשייה חדש משותף בצומת ערוער מתוך תובנה שאזורי תעשייה מרכזיים הרבה יותר קל לשווק ולהביא מפעלים גדולים. אנחנו קידמנו אזור תעשייה קטן, 70 דונם, אבו קרינאת, מתוכם כ-35 דונם סופקו והיזמים מתחילים אבל זאת מלאכה זעירה. כאשר מדברים על אזור תעשייה גדול, מדברים על מפעלים של עשרות דונמים כמו סודה סטרים וכדומה. פנינו למשרד הכלכלה וביקשנו שיעשו תוכנית אב ראשונית כדי שנוכל להתקדם, לבחון את האילוצים, קרקעות, פוטנציאל – עדיין לא הצלחנו לקדם את זה. אני חושב שזאת אמירה חשובה לבוא ולבחון בנגב אזורי תעשייה משותפים נוספים. תוכנית אב, זה דבר ראשוני שעדיין לא מחייב אבל הוא נותן את הרקע לדיון ולתכנון האסטרטגי הארוך יותר כלל תב"עות, כולל חסמים, כולל מגבלות, כולל פוטנציאל.

אני חושב שזאת צריכה להיות האמירה.
היו"ר יצחק וקנין
תודה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
תודה רבה. קודם כל, הדרישה הראשונה שלנו היא ליישם את החלטות הממשלה ואת התוכניות. יש הרבה תוכניות שהובטחו. היו ישיבות של הוועדה ובחגיגיות נאמר לנו שיוקמו אזורי תעשייה והמצב ישתפר אבל בסופו של דבר היישום הוא מאוד דל. לא אומרים שאין אבל היישום מאוד דל. זה דבר ראשון שצריך לעשות. לא יכול להיות שהממשלה תחליט והיא לא צריכה ליישם. אני לא קונה את העניין הזה של חסמים ושל בעיות. אלה דברים שהיו ידועים מראש, כשאתה מתכנן, שעלולה להיות תביעת בעלות וכל מיני דברים כאלה. אפשר לפתור את זה.

כאשר באים לגוף כמו מינהלת הבדואים בנגב, ואני מחזיק בדעה שיש לבטל אותה ושהיחס בין האזרחים הערביים בנגב לבין המדינה ולבין הממשלה צריך להיות יחס ישיר בלי מתווכים. לא זקוקים למתווכים. ראש מועצת תל שבע, עומר אבו רקייק, יודע לדבר עם כל שר ועם כל אחד למרות שהוא רק בן 30. ראש עיר חדש. הוא יודע לעשות את העבודה ולא צריך שמישהו ידבר בשמו.

אני חושב שזה הפך למכשול. אני לא רוצה לדבר עכשיו על דברים אחרים אבל הטילו על המינהלת להקים אזורי תעשייה צמודי יישוב כדי להגביר תעסוקת נשים. מה היא עשתה? שום דבר, כי זה לא מעניין אותה. עכשיו, מה קורה? אם הוא ידבר עם השר, יגיד לו שהמינהלת צריכה לעשות את זה אבל המינהלת לא מקשיבה לו ולא סופרת אותו כי יש לה דברים אחרים בראש.

אני חושב שיש לבטל את המינהלת ולאפשר שהקול של הציבור הערבי בנגב יגיע לכל השרים, לכל המשרדים, בצורה ישירה ובלי מתווכים ובלי כל הבלגן הזה. אנחנו חזרנו אחורה לימים בהם הייתה מחלקה ערבית בהסתדרות, מחלקה ערבית במשרד החינוך, מחלקה ערבית במשרד התעשייה. עידן המחלקות הערביות דבר שהיווה מכשול גדול. אנחנו ראינו הישג גדול כשביטלו את כל המחלקות. לכן יש חסם לפיתוח הכלכלי בנגב של היישובים הערביים והוא נקרא המינהלת.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
רשות.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
כל יום נותנים לה שם אחר.

אני חושב שצריך לעשות את הקשר הזה, ואפשר לעשות אותו ואפשר לתכנן. אני לא רוצה להיכנס לפרטי התכנון אבל כדי לשנות את המצב היישובים הערביים בנגב, כמעט כולם, במצב סוציו אקונומי אחד. זה מצב קשה מאוד. זה העוני העמוק בישראל. אם אתה כבוד היושב ראש רוצה צדק ורוצה חלוקה צודקת של משאבים, ההשקעה הראשונה צריכה להיות שם. ההשקעה הדיפרנציאלית בכל דבר, כדי להוציא את האנשים ממעגל העוני, ממעגל השוליים ואת זה אפשר לעשות. התעשייה היא מפתח חשוב מאוד כי הנשים הערביות רוצות לעבוד והאנשים רוצים לעבוד. אם בתל שבע יש אזור תעשייה קרוב ואותו אדם עובד שם, המשפחה יכולה להתקיים בכבוד אבל אם לאישה אין עבודה ולגבר קשה מאוד למצוא מקום עבודה והעבודה מקרטעת, הוא יחיה על הסיוע שהמועצה לא יכולה לתת לו.
היו"ר יצחק וקנין
תודה. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
תודה אדוני היושב ראש. תודה רבה לחברי חבר הכנסת טלב אבו שיזם את היום הזה. אני מתחבר לדברים שאמר חברי ג'מאל זחאלקה וגם שמוליק. למען האמת, אנחנו מברכים על הנושא של אזורי התעשייה האזוריים אבל זה עדיין לא פוטר אותנו מלעשות אזורי תעשייה לכל יישוב ו יישוב. אם אנחנו ניקח למשל את העסקים במגזר הערבי – נושא שיזמתי בו דיון גם במליאה וגם בוועדות – 520 עסקים שנפלו בשנה שעברה, כאלה שלא הצליחו להחזיק את עצמם. המלצה מספר אחת צריכה להיות גם אזור תעשייה ליישוב עצמו. אתה הולך לשנות דרסטית את צורת החיים של אוכלוסייה שלמה שמונה 250,000 אנשים ויש לזה תופעות לוואי. אחת מתופעות הלוואי היא שאתה יוצר אנשים מובטלים גם ללא מקצוע.

אני ממליץ להרחיב את תוכניות המתאר ליישובי. היום תוכנית המתאר צמודה לבית האחרון ביישוב וזה בלתי אפשרי. אתה לא יכול גם לפתח, לא כלכלה, ואתה לא יכול לפתח אנשים שיבנו, זוגות צעירים שאין להם מקום לגור.

אני ממליץ לעשות אזורי חקלאות חדשים. אתה לא יכול להביא אנשים שחיים כל חייהם מחקלאות – כאשר הרוב זה גידול צאן – ולומר להם שיהיו אקדמאים וילכו לעבוד.
היו"ר יצחק וקנין
משפט אחרון.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
משפט אחרון. חלוקת הארנונה הלא צודקת בנגב. אם אלה מפעלים, הארנונה לא מחולקת בצורה שווה.
היו"ר יצחק וקנין
בשנים האחרונות עושים שינוי כלשהו.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
עושים אבל מעט. 7 אחוזים.

יצלוק
זה כלל לא היה.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
נכון.
היו"ר יצחק וקנין
אני חושב שזה דבר מבורך לקחת מיישובים מבוססים ולתת לאותם חלשים.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
אני מדבר על אזורי תעשייה שמחלקים.
היו"ר יצחק וקנין
גם באזורי תעשייה.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
יש אזור שנקרא מקבל ויש אזור שמחלק. אם למשל כסייפא וערוער לוקחים שבעה אחוזים ודימונה וערד את השאר, זה לא צודק.

אני חושב שדבר חשוב מאוד לא פחות הוא שיתוף הפעולה עם התכנון של האוכלוסייה וזה מביא אותי לנקודה עליה דיבר דוקטור ג'מאל זחאלקה, שצריך לפרק מה שנקרא את הרשות להתיישבות הבדואית. הרשות מהווה מכשול גדול.
היו"ר יצחק וקנין
תודה. חבר הכנסת מסעוד גנאים.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
אני מברך את כל האורחים. אני מברך את חברנו טלב אבו עראר על קיום הדיון החשוב הזה.
עומר אבו רקייק
סליחה, זה דיון שמאפשר לחברי הכנסת לנאום כאן או לשמוע אותנו?
היו"ר יצחק וקנין
כשאני אסכם את הדיון, אתה תשמע בדיוק מה אני מתכוון.
עומר אבו רקייק
אנחנו באנו עם שק של בעיות. חברי הכנסת נואמים כאן כל השנה.
היו"ר יצחק וקנין
אני רוצה לסכם את הדיון. הדיון הזה הוא מאוד בעייתי ומאוד בוער מכיוון שיש כאן דברים שנאמרים וגם הדוח שנכתב לעל אזורי תעשייה שלמים שנבנים, מפותחים ולצערי הרב שם דבר לא נעשה בגלל שאחר כך מגלים שזה שטח שהוא בבעלות של פלוני אלמוני. אני חושב שחכמי חלם לא עבדו כך.

אני רוצה להציע לטובת הדיון הזה, כיוון שבאמת יש כאן דברים מאוד חשובים שצריך לטפל בהם. בשם יושב ראש הוועדה אני אומר שאנחנו נקיים דיון נוסף מקיף, לא של רבע שעה וחצי שעה - כיוון שנכנסנו כאן לאיזה סד של דיונים היום – בכל הנושא של הנגב ויוקר המחיה. אני אבקש מיושב ראש הוועדה להקצות לדיון הזה לפחות שעתיים-שעתיים וחצי על מנת שילבנו את הדברים, ייכנסו לעומק הדברים, כדי שנגיע לתוצאות אחרות. מה שנשמע כאן, זה דבר מאוד בעייתי ובדקה או בדקה וחצי שאני אתן רשות דיבור, זה לא ייפתר.

אני נועל את הדיון. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:02.

קוד המקור של הנתונים