פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
הוועדה לזכויות הילד
18/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 262
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, י' בטבת התשע"ט (18 בדצמבר 2018), שעה 12:15

הסכנות הטמונות ביבוא אישי של צעצועים ומוצרי תינוקות

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

שי רייכר - מנהל תחום הערכת סיכוני מזון, משרד הבריאות

איריס סעדון - מנהלת תחום בכיר חוקיות היבוא ברשות המסים, משרד האוצר

רקפת ישי - מנהלת תחום יבוא אישי, רשות המסים, משרד האוצר

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה

כרמית פולק כהן - יועצת משפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

רותי ארדי - מנהלת המעבדה לכימיה בריאות וסב, מכון התקנים

רז הילמן - מנהל אגף יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

חיים עוז - סמנכ"ל, איגוד לשכות המסחר

ערן טל - מנהל תחום ענף הצעצועים ומוצרי תינוקות, איגוד לשכות המסחר

הרצל דיב כהן - מנכ"ל הדר לטף, איגוד לשכות המסחר

רונן מועלם - מנכ"ל בייבי בי, יבואני צעצועים, איגוד לשכות המסחר

מיכל אורלי - סמנכ"ל, איגוד לשכות המסחר

מאיר קלוגהפט - יו"ר ענף הצעצועים ומוצרי תינוקות, איגוד לשכות המסחר

גלית גלעד - סמנכ"לית, 'בטרם'-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

אביטל אפל פנקס - מנהלת התכנית הלאומית לבטיחות ילדים, 'בטרם'-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

משה בר - עו"ד, פרדס בר ושות'

תמי ברנע

ס.ל., חבר תרגומים



הסכנות הטמונות ביבוא אישי של צעצועים ומוצרי תינוקות

ברשותכם, אני מבקשת לפתוח את דיון הוועדה בנושא הסכנות הטמונות ביבוא אישי של צעצועים ומוצרי תינוקות. אני רוצה כבר בפתח דבריי לומר, אנחנו לא נגד יבוא, הדיון הזה לא עוסק ביבוא של צעצועים או בכלל של מוצרים, כן או לא. להיפך, אני שייכת גם לאסכולה וגם למפלגה, במיוחד העומד בראשה, שכן מפחיתים מכסים ופותחים יבוא כחלק ממלחמה ביוקר המחיה.

הנושא סביב השולחן היום הוא בעצם העלאה למודעות בקרב הצרכנים לגבי מוצרים שהם מזמינים דרך האינטרנט, בדיוק באותה מידה שאנחנו נרצה להעלות למודעות את הנושא של קניית מוצרים שונים ומגוונים, גם כאן בתוך תחומי המדינה. אנחנו יודעים שגם באינטרנט, לטוב ולרע, אנחנו נוכל למצוא מוצרים שהם עומדים בתווי תקן, אפילו תווי תקן מחמירים, ולצדם מוצרים שהם מאוד מאוד מסוכנים לשימוש. לא מזמן עלה תחקיר טלוויזיוני שהראה והמחיש את זה, גם ברמת האיכות וגם ברמת המחיר, ולכן אנחנו יודעים שיש גם מזה וגם מזה והרעיון בדיון הוא להעלות את כל הסוגיה הזו למודעות הצרכנים.

אנחנו נפתח עם חיים עוז, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר. בבקשה, חיים.

תודה רבה, גברתי. הדיון הזה הוא דיון מאוד חשוב, כפי שציינת, להביא למודעות של הציבור ובראש ובראשונה של היושבים פה, גם נציגי הממשלה, לסכנות שביבוא האישי. אנחנו באים גם מהכובע של לבוא ולציין שאנחנו מאוד מודאגים. אני מודאג ואני חושב שכל אחד מהיושבים פה בשולחן צריך להיות מודאג מהתופעה שקיימת. אנחנו מצטרפים לקריאה שלך, שאיגוד לשכות המסחר איננו נגד יבוא אישי. אנחנו בעד יבוא אישי, שכל אחד יביא מה שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה, אנחנו רק מדברים על מידתיות ועל ערנות הציבור.

איך מביאים לערנות הציבור? אני מקווה שהוועדה הזו גם תגיע לזה. אני מודאג מכך שהיבוא האישי הפך להיות לטרפת קניות במדינה. זה בסדר, זה בכל העולם - - -

יש טרפת גם לא ביבוא האישי, יש טרפת גם בחנויות בכלל. אנחנו לא עוסקים עכשיו בהרגלים הצרכניים של התושבים והאזרחים.

בוודאי שלא, אני רק רוצה לציין עובדה שכמובן כשאנחנו מדברים על רוב, בהערכה של 2018, זה של כ-80 מיליון חבילות ביבוא אישי כאשר כ-38% מהחבילות האלה מכילות צעצועים ומוצרי תינוקות, חלק ממוצרי התינוקות והצעצועים הם בהחלט איכותיים, אבל המדינה למעשה איבדה שליטה על כל נושא היבוא האישי. בכמויות כאלה שהמדינה לא שיערה שזה יגיע לכך, כפי שהיה בשנים הקודמות, שכל שנה אנחנו גדלים בכמעט מיליון ומיליון וחצי חבילות, המדינה איבדה שליטה.

כל מוצרי היבוא האישי שנמצאים בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר, ביבוא מסחרי הם נבדקים בבדיקות מאוד מחמירות, ביבוא אישי הם פטורים לחלוטין מהצורך לעבור בדיקות. זה לא שהם פטורים מבדיקות, אלא מהצורך בכלל לעבור בדיקות. כמות מדהימה של ציוד שההורים לא מודעים. ההורים קונים מוצר, הם חושבים שזה תקין, לפעמים הילדים בגילאים כאלה ואחרים עם הכרטיס של ההורים מזמינים וחושבים שזה תקין. אני תיכף אציג פה כמה וכמה מוצרים שהם מאוד מאוד מסוכנים, שלא עברו בדיקות תקינה, כולם פסולים לחלוטין, לא מציע לאף אחד פה לקחת משהו לילדים שלו או לנכדים, לחלוטין, כולם מסוכנים, והמדינה, הממשלה יותר נכון, התנערה מאחריות ומטילה את כל האחריות על ההורים.

ביבוא האישי היא אומרת, אתה ההורה, אתה מזמין, תהיה אחראי. אז יכול להיות שזה גם נכון, אבל כשמדברים בשני קולות, מצד אחד המדינה מעודדת את היבוא האישי במאבק ביוקר המחיה, אנחנו יודעים שבחו"ל יותר זול, יותר זול מסיבות שונות ומשונות, אמרת שלא ניכנס לעניינים המסחריים והכלכליים, רק בענייני בריאות ובטיחות - - -

אני גם מפאת הכבוד לא עוצרת אותך, למרות שאתה ממש לא בנושא הדיון, אבל אני אתן לך לסיים את דבריך ואני אעשה שוב סדר בנושא הדיון. יושב פה גם מאיר קלוגהפט, שניהל איתי את השיח, הוא יודע היטב למה אנחנו יושבים כאן סביב השולחן ואנחנו נתכנס בחזרה מיד לנושא שלנו.

גברתי יושבת הראש, אני אתמקד בדיוק לנושא הזה. מאחר שהממשלה באמת מדברת פה בשני קולות, מצד אחד היא מעודדת את היבוא האישי, על מנת להילחם ביוקר המחיה, מאידך היא יוצאת בקמפיין להזהיר את הציבור מהסכנות שטמונות בזה, אלא שהציבור לא יכול לדעת מה מסוכן מבחינת ההרכב הכימי של מוצר. הוא יודע מה ההרכב הכימי של מוצר? הוא לוקח – תוכל להביא לי ברווז אחד?

רק בשביל הפרוטוקול, לא להזכיר שמות של חברות וכאלה, לא לטוב ולא לרע, פשוט אסור לנו מבחינת - - -

בוודאי, קיבלנו כבר את האזהרה הזו. הורה שרואה ברווז כזה תמים ונחמד, שכל הורה נותן לילדיו, לנכדיו, משחק באמבטיה וכך הלאה, הוא לא יודע מה הסכנות שיש בזה. בברווז הזה יש כמות פתלטים, חומרים כימיים, ברמה מאוד מאוד מסוכנת. אנשי המקצוע יסבירו מה זה הפתלטים, אבל אלה חומרים מאוד מסוכנים.

יתרה מזאת, בברווז כזה נשלפים מוצרים קטנים עגולים, צפצפה, והצפצפה הזו גורמת לחנק. גברתי היושבת ראש, בכל שנה, בשנתיים האחרונות, תשעה ילדים מתים בישראל מחנק, חלקם גם נפצעים. זה מצער מאוד לשמוע שחומר כזה קטן, יש פה דוגמאות וכתבות בעיתונות בנושא הזה, זה גורם לחנק, זה גורם למוות, צעצוע כזה, תמים, תמים למראה. ויש עוד דברים רבים כאן.

מה שאנחנו אומרים, אנחנו לא אומרים שכל המוצרים ביבוא אישי צריכים להיבדק כמו ביבוא המסחרי, אבל אנחנו סבורים שצריך למצוא איזה שהוא מנגנון שיגן על הילדים, שיגן על ההורים, אנחנו לא רוצים שאף ילד ייפגע מזה. אנחנו חושבים שהמנגנונים שהממשלה מצאה ביבוא המסחרי בבדיקות כדי להגן על הילדים בבטיחות ובבריאות המוצר צריכים להיות איזה שהם מנגנונים קצת יותר מקלים ברמת חומרה כזו או אחרת, לפי המסוכנות של הצעצועים ומוצרי התינוקות, שיהיו בידי ההורים ולא איזה שהיא אזהרה.

ברשותך, אני רק אדגים משהו. אם אנחנו לוקחים מוצרים מאוד פשוטים, לא רק בילדים, אלא ילדים עד גיל 14-13, יש ילדים שהתעוורו מסמן לייזר כזה. סמן הלייזר הזה, שאין לו שום סימון, לא יודעים מאיפה הוא, אין שום סימון של סכנות עליו, הוא גורם לעיוורון. ילדים התעוורו מסמן כזה. ואם אנחנו מדברים על המוצר שבאופן מסחרי כללי נקרא סליים, שהוא מכיל כמות כימיקלים שגורמת במקרים - - -

יש לי מפעל כזה בבית.

אני לא יודעת מאיפה קנית את זה.

הבת שלי עושה.

המוצר הזה שאני מחזיק, המוצר הזה הוא רעיל, ואם ילד חס וחלילה – ובדרך כלל ילדים קטנים מנסים לטעום בפה, אם החומר הזה נכנס לפיו זה מסוכן מאוד, גורם למחלות רבות. ד"ר רות ממכון התקנים אולי תוכל להרחיב מה הסכנות בחומר כזה.

בעיקר מלכלך.

או אפילו בקבוק של תינוק. בקבוק של תינוק שמכיל חומרים מאוד רעילים, הן הפטמה שלו והן הפלסטיק שלו, פתלטים בכמות מאוד מדהימה. ודבר אחרון שאני אדגים, בובה מאוד נחמדה, מתאימה אפילו לתקופה הזו, היא פשוט נפרמת בקלות. ילד עם השיניים או עם הידיים, משחק איתו, פורם את זה והחומר הזה פשוט גורם לו לחנק.

חלק מהמוצרים פה יובאו ביבוא אישי וחלק מהמוצרים שנמצאים פה יובאו ביבוא מסחרי והם נפסלו בבדיקות במכון התקנים, פסילות ברמות מאוד מאוד גבוהות. אז תארי לעצמך, גברתי, אם המוצרים האלה ביבוא מסחרי מסודר נפסלו, אז מה קורה ביבוא האישי, שאין להורים בכלל יכולת לעשות את הבדיקות האלה?

אנחנו מצפים שהוועדה הזאת תצא בקריאה לממשלה, שקודם כל הממשלה תצא בהצהרה שקיימת פה בעיה וצריך להקים איזה שהוא מנגנון ואולי במעקב בוועדה נוספת, בדיון אחר בוועדה, לראות איך הממשלה יוצרת מנגנון כזה שיאפשר גם להביא ביבוא אישי, גם להוריד את יוקר המחיה, אבל מצד שני לא לסכן. אני לא שמעתי מאף אחד שמציעים פה תג מחיר לילד, האם על מנת להוזיל את יוקר המחיה תג המחיר לילד הוא עשרה דולר, 12 דולר? בוודאי שלא.

תודה רבה, חיים.

אז אני מודה לך מאוד ותודה רבה.

תודה רבה לך. אני חוזרת ואומרת, הדיון פה הוא לא על היבוא האישי, אין לי שום כוונה לפנות כדי לעצור את היבוא האישי, נהפוך הוא, אני לגמרי חושבת שזה מהלך נכון, אני גם חושבת שאנחנו קצת מפספסים בדיון ואני אומר למה. הדיון כאן עוסק בבטיחות ילדים, הוא קצת משלים לנו גם את הדיון הקודם שהיינו בו ואני יכולה לומר לך באופן הכי פשוט, כאמא לשלושה ילדים שכבר אינם בגיל שמשחקים בזה, זאת אומרת עברתי הרבה מאוד שנים של צעצועים כאלה, גם מוצרים שקנינו בארץ, יש להם חלקים קטנים שאנחנו כל הזמן מזהירים מפניהם ואנחנו רוצים שהורים יהיו מודעים לכל החלקים הקטנים שיש בחלק מהמשחקים. גם בובות מאוד מאוד יקרות, שרכשתי כאן במדינת ישראל, נפרמו, אני יכולה להראות לך כמה כאלה אני ניסיתי לתפור וכמה אחרים פשוט התייאשתי וזרקתי, אבל הן נפתחו ויצא החומר הזה.

בכלל להוסיף לזה שיש אנשים שלא מייבאים אישית, פשוט כל מדינת ישראל נוסעת לחו"ל. אנחנו יודעים הרי שגם העניין הזה הולך ומתרחב, קונים שם צעצועים, מביאים את זה יחד איתם. הסיפור הוא לא עכשיו איך אנחנו מונעים כניסה של צעצוע כזה או אחר, אין שאלה שבתוך הארץ אנחנו צריכים מאוד מאוד לבקר את מה שתחת שליטה שלנו, הדיון הזה, ואני גם סיכמתי עם מאיר באופן מאוד מאוד מפורש, עוסק אך ורק בהעלאה למודעות של הציבור. שהציבור יידע איפה ומתי כדאי לו לקנות מוצרי תינוקות, מה הוא צריך לקחת בחשבון כשהוא נותן לילד שלו מוצץ שהוא לא יודע מי ייצר אותו ומה הוא מכיל והוא לא יכול לבדוק את זה כי אין אולי שום תו שאומר לו מה הרכב החומרים. וכשהוא נותן לילד שלו בובה ביד, אז ממה הוא צריך להיזהר.

זאת אומרת אנחנו צריכים, במסגרת הדיון הזה, להביא לציבור כלים כדי לדעת איך הוא מבטיח את ההגנה ואת השלום של הילדים שלו ולא משנה לי היכן הוא רוכש את הצעצועים שלו. הוא יכול לרכוש אותם כאן, הוא יכול לרכוש אותם בחו"ל, הוא יכול להביא אותם ביבוא אישי, זה עניין שלו, אני לא נכנסת לזה בכלל, אני רוצה שלציבור יהיו כלים. זאת מטרת הדיון ואני מאוד מבקשת, גם מיתר הנוכחים, תנו לנו מהידע המקצועי שלכם בתחום הזה, זה חשוב עבור מי שצופה בנו וזה חשוב עבור מי שירצה אחר כך לקבל את כל המידע הזה. ובבקשה, תתמקדו בזה. ארגון 'בטרם'.

טוב. קודם כל באמת הנושא הזה מאוד מורכב, אני אתחיל אולי קצת ברקע. בארגון 'בטרם' אנחנו רואים חשיבות מאוד מאוד גדולה בתקנים כדי לשמור על בטיחות הילדים, בעיקר כשמדובר במוצרים שהם מוצרי צריכה בסיסיים כמו עריסות, מושבי בטיחות, מוצצים וצעצועים לגיל הרך. באמת הנושא הזה של איכות המוצר מאוד מאוד חשובה.

בימים אלה אנחנו עורכים מחקר עבור מינהל התקינה בנושא הזה מכיוון שהבעיה הזאת היא בעיה שקיימת, באמת הנושא של בטיחות מוצרים ובטיחות מוצרים לגיל הרך. אנחנו רואים שהורים רוכשים וימשיכו לרכוש, הם מאוד נעזרים בנושא של קנייה מקוונת, גם לאור העלויות, גם לאור זה שזה מאוד נוח, בעיקר כשאתה הורה לילדים קטנים, בעצם בקבוצות המיקוד שלנו זה עלה, מאוד נוח להם לקנות בקנייה מקוונת ואנחנו רואים גם שיש באמת מודעות נמוכה לנושא הזה של הבטיחות, זה לא אחד מהדברים שהם שוקלים. הם חושבים, הרבה מהם אמרו לנו בקבוצות המיקוד, שכשהמוצר יגיע יהיה להם את הכלים לבדוק האם הוא בטוח או לא בטוח בעצמם.

אנחנו בדקנו וראינו שהבעיה הזאת היא בעיה שמשותפת, היא גלובלית, ה-OECD עשה דוח מאוד מאוד גדול וראינו שגם הם – גם אנחנו, אגב, כארגון 'בטרם', מגיעות אלינו פניות של הורים על מוצרים לא בטוחים. אני חושבת שהפנייה הכי קיצונית הייתה, כמה פניות, על מושבי בטיחות, שהם כאילו מושבי בטיחות, הם עשויים רק מבד, והורים שאלו אותנו האם זה בטוח לקנות את המוצרים האלה, כאשר אנחנו ראינו שזה נבדק באנגליה בבדיקות ריסוק והמוצר הזה ממש התפרק, הבובה שנבחנה עפה לחלוטין ממנו. ובהחלט, גם ב-OECD הם התריעו על זה, על מוצרים לא בטוחים שאפשר לקנות באינטרנט, מוצרים שיש להם ריקול והם עדיין נמכרים וכדומה.

אנחנו חושבים שהמדינה צריכה להצטרף למאמצים של ה-OECD שהם בשני כיוונים. קודם כל ההנחה היא שאנשים קונים וימשיכו לקנות, זה חלק מהמציאות, וצריך לפעול, אחת, מול החברות של הסחר המקוון, בעצם הם פועלים איתם כדי להעלות מודעות שהם ימכרו מוצרים שהם הרבה יותר בטוחים, שיהיו מודעים לריקולים. עומדים לעשות עכשיו, יש כל מיני אתרים בינלאומיים, וגם ישראל, אנחנו מקווים, מתחילה להצטרף למפות את אותם ריקולים שיש. ודבר שני, מאוד מאוד חשוב, כמו שאת אמרת, זה כל הנושא של המודעות של הצרכנים שבאמת, כמו שראינו, היא נמוכה.

אנחנו חושבים שהצרכנות הזאת, שמאוד לא מודעת לבטיחות, חייבת להשתנות וצריך לתת כלים לאותו הורה שימשיך לקנות באינטרנט, לדעת לבחור מוצרים נכונים, להכיר את התקנים, לדוגמה האירופאים. אם אני קונה מושב בטיחות, לדעת שאלה שניים או שלושת התקנים שבאמת כדאי לי לרכוש אותם, לדעת לשאול האם הם עונים למשל על R44, סתם דוגמה לתקן אחד שהוא מקובל והוא הכי מתקדם, לדעת כשאני פונה לבקש תעודת בדיקה ובאיזה תקנים בינלאומיים אותם מוצרים של תינוקות וילדים כדאי לי לדרוש מאותו מוכר, לבוא ולבקש את תעודת הבדיקה שמעידה שהם עומדים בתקנים האלה, בטח ובטח באותם מוצרים רגישים שפירטתי עליהם קודם לכן.

אגב, אני חייבת לציין שבמסגרת התכנית הלאומית לבטיחות ילדים, יחד עם משרד הכלכלה ומינהל תקינה, ממש עלינו לא מזמן בקמפיין שנותן להורים כלים לדעת איך לקנות באופן הרבה יותר נבון, אני יכולה להראות דוגמה, אם תרצו, לקמפיין הזה. זה קמפיין גלובלי, שנעשה ביחד עם ה-OECD, אני אראה את זה. אני אראה שניים, זה שישה סרטונים בעצם.

המועצה לשלום הילד רוצה להתייחס לדברים, אז בינתיים כשאת מכינה את הסרטון, בבקשה, כרמית, המועצה לשלום הילד.

קודם כל אנחנו זיהינו, פנו אלינו מהקרן לבריאות הסביבה, שהם עוסקים בנושא הזה תקופה ארוכה ובאמת הכתבה שציינת שהייתה לאחרונה, היא הייתה בשיתוף עם הקרן לבריאות הסביבה - - -

שאגב, הממצאים שם חד משמעית תואמים למה שאנחנו אומרים, היו שם מוצרים מאוד מאוד איכותיים, חלקם אפילו יותר איכותיים ממה שנמכר כאן בארץ, ולהיפך. זאת אומרת ראינו גם לכאן וגם לכאן.

אני רוצה לחזק את הדברים שאת אומרת, שגם מוצרים שנמצאים כיום בארץ, גם אם קיימים תקנים עדיין אנחנו מגלים שקיימים חומרים מסוכנים במוצרי צריכה לילדים למרות שהם נמכרים בארץ והם נמכרים בחנויות שכל אחד ואחד מאיתנו קונה. לפני הכתבה שהייתה לאחרונה הייתה כתבה נוספת, הבת שלי, לדוגמה, עלתה השנה לכיתה א', שם הראו על עפרונות וכל דבר שאתה קונה, ציוד לכיתה א' בחנויות על פניו הכי לגיטימיות שכל הורה קונה בהן, ואין לנו שום יכולת לדעת.

כתוצאה מהחבירה הזאת לקרן לבריאות הסביבה אנחנו חשבנו שמודעות היא אחד הדברים הכי חשובים לציבור ולכן בחודשים הקרובים אנחנו הולכים להעלות באתר מיניסייט ייעודי שכל אחד יוכל להיכנס לאתר הזה ולהבין מה הן הסכנות הקיימות בכל מוצרי הצריכה. כפי שציינת בדיוק, גם במוצרי הצריכה הקיימים היום בארץ ושאנחנו קונים אותם על פניו בחנויות לגיטימיות, בעיקר באמת במוצרי צריכה לפעוטות, שהם סופר קריטיים, אני רואה פה גם מוצצים, יש לי גם ילדים בגיל הזה וגם את הברווזים האלה בבית, אז הם יילכו לפח, אז אני אומרת, גם אני שאני עובדת כל הזמן עם הקרן לבריאות הסביבה, אני כל הזמן מרגישה שהמודעות אצלי עולה לחוסרים שקיימים אפילו בשוק שקיים כאן, אז בטח ובטח בשוק שהוא לגמרי פרוץ והוא של יבוא אישי. אז במובן הזה באמת גם אנחנו סבורים שהמודעות היא הכי חשובה ואנחנו כמובן נשמח לשתף פעולה.

רק אני מבקשת, לא לחסוך מהילדים את החוויה של הברווזים, חשוב שתבדקי שהם לא מתפרקים, אוקיי? זה מה שאת צריכה, רק לבדוק שהם לא מתפרקים.

לא, נאמר שיש בהם עוד דברים, פתלטים.

יתרה מזה, ברשותך - - -

לא, בואו ניתן בבקשה ל'בטרם'.

אנחנו ננסה שוב. אני רק אומרת, באמת שורה תחתונה, אנחנו חושבים שכדאי שתהיה רשימה מסודרת של משרד הכלכלה, נלך צעד קדימה, ההסברה הזאת לא צריכה להיות חד פעמית, אלא באמת מתמשכת, זו עבודה מאוד קריטית, ושההורים יידעו את מספרי התקנים. שיהיה להם מקום לבוא, לאותם הורים שחשוב להם, לנסות להגיע לכמה שיותר הורים שיידעו מה לדרוש, שיידעו מה מספרי התקנים באותם מוצרים, רשימה של מוצרים, שהם קריטיים לבטיחות.

(הקרנת סרטון). זו דוגמה אחת. היה לנו, כמו שאמרתי, שישה סרטונים. דוגמה נוספת. (הקרנת סרטון).

זה מהמקום המשעשע, לא מהטראומטי.

נכון, כי אנחנו יודעים שהורים ימשיכו לקנות ולכן אנחנו לא רוצים להפחיד ולהרחיק, אלא להיפך, לקדם, ואותם סרטונים מפנים למיניסייט נהדר שממש יש בו המלצות מפורטות לבדוק את אזהרות הגיל, לבקש את תעודות הבדיקה. המיניסייט מחולק גם לבעלי עסקים שיידעו, שייתן להם מידע קריטי על מכירה של מוצרים בטוחים, וגם לאותם הורים על קנייה של מוצרים בטוחים.

תודה רבה לארגון 'בטרם', גם על הקמפיין הזה. אני חושבת שהוא מאוד מאוד חשוב. זה בסוף הסיפור, הסיפור הוא להעלות מודעות. אנחנו לא נוכל לבלום את יכולת הצריכה של ההורים בכל מיני מקומות. אגב, כמו שאמרתי מקודם, אנחנו כל הזמן מדברים על זה שגם מה שרוכשים כאן במדינת ישראל, חשוב שההורים יהיו מודעים ויקפידו על הדברים הקטנים שקשורים בהיפגעות בלתי מכוונת של ילדים, ולצערנו הרב אנחנו פוגשים את זה לא מעט גם בדברים התמימים.

בבקשה, מאיר קלוגהפט, ביקשת רשות דיבור.

אני מאיר קלוגהפט, שהרבה זמן היינו בקשר ואני מודה לך מאוד, חברת הכנסת יפעת, על הנכונות לקיים את הדיון החשוב הזה. שאלת אותי מה נחדש בדיון הזה, אני חושב שכבר מה ששמענו עד עכשיו, כבר יש בו חידושים. כי ראינו דברים ואנחנו רואים גם בתצוגה מוצרים שהם בהחלט מהווים סיכון, ולא משנה, אפשר לקנות אותם גם בארץ מיבוא מסודר, אם זה לא עובר בדיקה מסודרת במכון התקנים, ויש לצערנו גם תופעה כזאת.

אז מצד אחד אנחנו רוצים לדאוג לבטיחות, מצד שני ברור שיש תופעות שהן באמת מסוכנות, גם ביבוא רגיל לארץ, כשלא עוברים את הבדיקות המסודרות.

אתה רוצה להגיד לי שכל מה שעובר את הבדיקה המסודרת אין בו אלמנטים של סכנה שאנחנו צריכים להישמר מפניהם? כי אני כופרת לחלוטין, כי יש מוצרים שיש בהם - - -

אני חושב שעל זה יענו ממכון התקנים.

לא, זה לא קשור למכון התקנים. מאיר, תקשיבו, אני אתעקש על זה, אני לא אתן לדיון הזה לברוח לשום מקום אחר שהוא לא העלאה למודעות בקרב הציבור, ואני אגיד לך למה. גם דברים שהם עומדים במכון התקנים, הם עברו את הבדיקה, הם כשירים והכול בסדר, עדיין כשאנחנו מדברים על ילדים בגילאים שונים יש דברים שאנחנו צריכים לתת עליהם את הדעת. גולה פשוטה, שהיא יכולה להיות משחק והיא יכולה להיות גם חנק, ובלון, כולנו חוגגים עם בלונים ואנחנו יודעים שיש ילדים ששילמו בחיים שלהם בשימוש לא נכון בבלונים.

הרעיון פה של כל הדיון הוא להגיד, אין בעיה, זה בסדר, הורים, תיקנו איפה שאתם רוצים, אבל קחו בחשבון ש-, כשאתם קונים מוצץ ואתם לא יודעים איזה חומרים יש בו ומי ייצר אותו ואם הוא עבר את מכון התקנים, תדעו לכם שיש סכנה כזו וכזו. כשיש לכם ברווז שהוא נראה תמים, אבל כל החלקים שלו מתפרקים, אז הוא לא תקין, חפשו את המקום שבו זה מיוצר בצורה שהיא מספיק בטיחותית, ואגב, גם שם צריך לבדוק שהצ'ופצ'יק של הברווז לא נופל מפעם לפעם, אנחנו יודעים שיש שחיקה של צעצועים. זה מה שאנחנו ביקשנו לחדש בדיון הזה ואני חושבת שלשם זה צריך ללכת.

גברתי, אני מסכים לכל מילה שאת אומרת ויש לנו כוונה, אגב זה לא חידוש פה, גם בוועדת הכלכלה, כשישבנו הצגנו בדיוק את הכיוון הזה. אנחנו לא נגד קנייה באינטרנט. אגב, למען הגילוי הנאות, גם הילדים שלי קונים באינטרנט. אני אומר את זה חד משמעית, זו תופעה עולמית, היא קיימת והיא תהיה קיימת, אנחנו לא רוצים לבלום, אנחנו לא רוצים להילחם ביוקר המחיה, ההיפך, אנחנו משתפים פעולה, מורידים מחירים כדי שאנשים יוכלו לקנות וליהנות. מה שאני רק אומר, להביא למודעות וצריכים כלים, ואמרו על זה מ'בטרם', צריכים כלים איך להביא למודעות, שההורים יידעו שגם גולה היא מסוכנת וגם שקית היא מסוכנת מבחינת חנק, וגם עגלה, לא הכנסתי אותה, היא נמצאת פה, גם עגלה של בובה, לא של תינוק, של בובה, אם לא יודעים שצריך לעבור בדיקה של תקינות ילד יכול להיפצע או לקטוע אצבע כשהוא פותח אותה. יש שם מנגנון שיכול לקטוע אצבע. זו דוגמה הכי פשוטה, מי יכול לחשוב שעגלת בובה יכולה להוות סכנה כזו גדולה של פציעה.

לכן אני אומר, אני בהחלט חושב שהדיון הזה, ואמרתי לך את זה גם בשיחות, צריך להביא למודעות יתר בכל מה שקשור. לכן ביקשנו שיהיו משרד הבריאות, משרד החינוך, כל מי שיכול לתרום בכיוון הזה. אני לא יודע אם יש פה מישהו ממבקר המדינה - - -

לא, הם לא מגיעים.

אז רק אני אומר שגם בדוח האחרון אמרו שיש סכנה בנושאים כאלה שלא נבדקים. יש את זה בדוח של מבקר המדינה, זאת אומרת מוצרים שנכנסים, לא חשוב באיזה צורה, צריך שתהיה מודעות שהם מהווים סכנה לציבור, לילדים ולציבור.

אוקיי.

אם רצית רק בנושא של מקצועיות, אני חושב שכל מה שמוצג פה, אני עוסק 30 שנה בתחום הזה ואני יכול להגיד שהסכנה הולכת וגדלה ככל שמרבים לקנות בכל מיני צורות, ויש פה מודעות גדולה מאוד לצריכת צעצועים, האידישע מאמא או הסבתא תמיד דואגות שלילדים, לנכדים, לנינים, תמיד יהיה מלאי מספיק גדול של צעצועים ואני חושב שבאמת צריך להיות לזה מודעות נלווית, שלא ייכנסו דברים מסוכנים ושילדים לא ייפצעו חס וחלילה. יש לנו מספיק צרות אחרות פה, לא צריך גם להגביר את הסכנה מצריכת צעצועים שהם כל כך חיוניים ומוצרים חשובים. תודה.

תודה רבה לך, מאיר, וכן, חשוב לציין שבעקבות התכתובות בינינו והשיח שניהלנו תקופה ארוכה אנחנו מעלים שוב את הדיון הזה על שולחן הוועדה.

רק להגיד שאפילו כשהיית בחוץ לארץ - - -

נכון. תודה רבה. רונן מועלם. בבקשה.

אנחנו כאן נמצאים בדיון שבאמת רק להוסיף עוד משהו אחד קטן על מה שכבר נאמר, חייבים לתת כלים לצרכן לצרוך נכון, לדעת לצרוך נכון. אני הייתי באמת שמח אם מישהו היה מעלה נקודה או לתת פה כלים לאותן חברות שמייבאות את המוצרים שנדרשות לעבור בדיקות של תקינה כזו ואחרת. אפילו שיש לפעמים הקלות בתקינה, וזה בסדר, כי זה תהליך ארוך שקרה, שאנשים פשוט יידעו לרדת לרזולוציות של מה לקנות ואיך לקנות כדי להגן.

אני רק אתן דוגמה אחת קטנה. אנחנו יבואנים של משקפי שמש, מייצרים לרשתות כפרייבט לייבל, אנחנו היום מול יבוא של משקפי שמש, כן, מקבלים הקלות ממכון התקנים. מכון התקנים נתן הקלות, פתח את השוק לתחרות, הכול בסדר, זה נהדר, זה תוצאה של הורדת יוקר המחיה. מה שקורה, בסופו של דבר כשנכנסים משקפיים למדינת ישראל, אף אחד לא יודע ממה העדשה מורכבת, מה צריך שיהיה בעדשה, איך באיזה שהוא מקום לתת הגנה על העין של הילד. אנחנו, כיבואנים, כשאנחנו עובדים אנחנו נדרשים לעמוד בתקנים מאוד מאוד מחמירים, אנחנו עובדים עם המפעלים שעובדים בתקינה מאוד מאוד מחמירה כלפי העולם ואנחנו כחלק מזה מביאים את הדברים הטובים והאיכותיים.

אני אתן דוגמה, אני לא רוצה לנקוב בשם של רשת גדולה מאוד שמשווקת את המשקפיים שאנחנו מייצרים לה. בגלל החשש שמא לא נעמוד בדרישה כזו או אחרת, למרות שאנחנו מביאים את הכול לפי דרישות כאלה ואחרות שאנחנו צריכים לעמוד בהן, אנחנו גם פונים לעוד שני אופטומטריסטים מאוד מקצועיים שיבדקו את המשקפיים וייתנו לי אישור ביד עם חתימה של אופטומטריסט שהמשקף בטוח לשימוש. ההורים, כשהם נכנסים בסופו של דבר לאותה רשת וקונים את המשקפיים פתאום שואלים: אז אוקיי, אז למה המחיר כל כך נמוך? איך יכול להיות? כי המטרה שלנו כיבואנים לתת בסופו של דבר את האפשרות שכל ילד יצרוך את המשקף ויוכל להגן על העיניים, אבל יחד עם זאת פה קורית תקלה שאם המחיר של המוצר נמוך, אז בעצם המוצר אולי לא בטיחותי. אז לא, אני מבקש מהוועדה הזאת, אני שואף לקבל מהוועדה הזאת כלים שייתנו לי אפשרות ליצור קמפיין או דוברות או יחסי ציבור, כן, להגיד להורים, חברים, מה לקנות, מה צריך, איך צריך ומה צריך לעשות כדי לשמור ולהגן על העין של הילד, שהעין היא הדבר הכי הכי חשוב בגוף האדם.

תודה רבה, רונן. לצערי הרב, לוועדה אין כלים, אתה יודע, להריץ קמפיינים, אפילו לא על נושאים חשובים שאינם כלכליים והם בתחום טיפולה ואחריותה, אבל הנקודה שאתה מעלה היא מאוד חשובה. אין שאלה שכל מה שנמכר בארץ בצורה ממוסחרת והכול, גם מבחינתי הוא חייב לעמוד בתקנים שמדינת ישראל קבעה, זה נכון, ואתה אומר את זה בעצמך, שהרבה פעמים יש תפיסה שמה שזול הוא לא באמת איכותי, ומצד שני, אנחנו כן רואים שאנשים פונים לרשתות ולאינטרנט ורוכשים מוצרים בזול כי זו הסיבה שהם שם.

אבל, ברשותך, הפחד הוא בסופו של דבר שבעצם יש את המוצר הזול, אבל יש מוצר זול שאנחנו כיבואנים החלטנו להוריד את המחיר כדי שכל אחד יוכל לרכוש מוצר זול ואיכותי ויש את אלה שמביאים את המוצר למדינת ישראל ואז ישנה סכנה של נדידת חומרים, סכנה של פתלטים, כמו שנאמר פה, פלסטיק שנשבר, פלסטיק שמתכופף, שמים את זה בידיים, החומרים הרעילים האלה, זו הסכנה האמיתית.

רונן, אתה מחזיר אותנו למה שדיברנו קודם. הסיפור הוא מודעות, מודעות, מודעות.

בדיוק, מודעות.

הסיפור הוא קמפיינים, הסיפור הוא הסברה, בדיוק כפי שהציגו כאן ארגון 'בטרם', על מה שהם עושים בשיתוף עם משרד הכלכלה. גם הנושא של משקפיים, אני חושבת שלא תזיק הסברה בנושא. אני יודעת שהרבה מאוד אנשים לא רוכשים משקפיים בכל מקום, כי עין זה דבר רגיש והם באמת מתייחסים לסוג העדשה, אבל, שוב, יש אנשים שמודעים יותר ויש אנשים שמודעים פחות ובגלל שאנחנו נמצאים בתכונה צרכנית כזו שכל העולם פתוח בפני כל אחד בכל זמן, חשוב שהנושאים האלה יעלו למודעות בכל אחת מהגזרות. דיברנו על מוצרי תינוקות, אנחנו מדברים על משקפיים ויש כמובן עוד מוצרים רבים אחרים ואני חושבת שאם אנחנו נצליח לגעת בכל אחד מהם ולעשות את ההסברה הנכונה לגביהם אז אולי אנחנו גם נצליח לתת את הכלים.

אני אתייחס. אני לא יודעת אם אתם מודעים, אבל חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון קידמה תכנית לאומית לבטיחות ילדים. התכנית הזאת כבר שנה שנייה רצה ויש לה תקציב מאוד מצומצם, הוא תקציב שאמור לסייע להכניס תכניות לממשלה לבטיחות ילדים ובעזרת ה' זה ימשיך מעבר לחמש שנים. אני באה וקוראת לכם, כדי לשנות את התרבות ולהפחית היפגעות ילדים בכל מיני תחומים צריך שותפות בין מגזרית. בואו נשב ביחד ונראה איך אנחנו מאגמים תקציבים. גם אתם עושים פעילות הסברתית, גם אתם שותפים בלהעצים את הילדים, זה לא רק הממשלה, זה לא רק הארגונים החברתיים, בואו ביחד, אם נאחד את השקל שלכם ואת השקל שלנו יהיה לנו הרבה יותר. אני קוראת לכם, בואו, ביחד עם מינהל התקינה, ביחד עם התכנית הלאומית, יש לנו זירה לפעול ויש לנו מטרה מאוד חשובה.

אנחנו בהחלט בעד, אנחנו נשמח לשתף פעולה אם נוזמן ונביע את דעתנו.

ראיתם? אנחנו אמנם לא יכולים, אבל ייצרנו לכם פלטפורמה מצוינת לשיתופי פעולה.

אנחנו פנינו, אני פניתי אישית, אני מרכז את תחום הצעצועים, פנינו אישית לאורלי, שוחחנו איתה, סיכמנו שנדבר בינינו ונראה באמת איך נשתף פעולה לטובת הבטיחות, רק הבטיחות.

מצוין. תודה רבה. מה שיפה, במאמר מוסגר, גלית, שלפני ארבע שנים לא היה כסף בכלל, עכשיו זה תקציב מצומצם. בהתחלה ה - - - לא, אני איתך, כמה שיוסיפו לנו אנחנו נהיה יותר מרוצים.

אני חושב שמלימון אנחנו יכולים לעשות לימונדה רק אם באמת נשתף פעולה ובאמת, כמו שאמרנו, כולנו פה בדעה של לגרום לאנשים להבין מה צריך לרכוש.

מבחינתנו זו תחילת הדרך, אני לגמרי מסכימה ושיתופי פעולה יעזרו. ערן טל, בבקשה.

אני יכול רק להוסיף עוד שתי מילים, אני מרכז את תחום ענף הצעצועים ומוצרי תינוקות בלשכת המסחר. אני אחזור שוב כי זה כן חשוב, הנושא של היבוא האישי. אני לא חושב שצריך להתעלם ממנו, חשוב לציין שדברים ש - - -

אנחנו לא מתעלמים, הוא כאן על השולחן, אבל אנחנו לא כופרים בו.

כן, חלילה, אנחנו לא נגד, כמו שאמרנו, אבל כן חשוב להבהיר שביבוא אישי עלולים להיכנס דברים לא תקינים ורוב הסיכוי שייכנסו דברים לא תקינים ביבוא אישי, לצורך העניין. לי כהורה, יש לי שני ילדים, אני באמת מקפיד יותר על איכות מאשר על כמות, אני אומר לכם את האמת. אם זו תחפושת של פורים אני באמת בודק שיש לה אישור תקן, אני בודק שהתחפושת תקינה, שכפתורים לא נתלשים ממנה לפני שאני קונה את זה לילדים שלי. וכן, זה מה שאני חושב שכולנו צריכים לעשות כהורים ובכלל כאזרחים במדינה הזאת.

מסכימה לחלוטין, תודה רבה. מי אדוני שביקש רשות דיבור? אתה פשוט לא רשום כאן.

ד"ר שי רייכר, מנהל תחום הערכת סיכונים במשרד הבריאות. קודם כל אני כמובן מודה לך על הכינוס של הישיבה והוועדה החשובה הזאת, זה נושא שהוא באמת בראש מעייניו של משרד הבריאות. עם זאת אני חייב לכפור בעובדת בסיס, שאתם יוצאים מנקודת הנחה שהסברה היא מהות הכול ולא כך הדבר. יש במדינת ישראל חוקים, זה שאני אסביר למישהו שלא מומלץ לו לנהוג מעל 80 קמ"ש לא אומר שאני צריך לסמוך עליו שהוא יודע את זה והוא אכן ינהג כך. לכן יש משמעות מאוד מאוד חשובה לחקיקה. כל התקנים הישראליים, תקנים רשמיים ומחייבים, המדינה הכירה בהם כתקנים כאלה שיש בהם היבט בריאותי ובטיחותי, שאילולא כן הם לא היו מוגדרים כתקנים רשמיים, ולמעשה מה שעושים כאן, נוצר איזה שהוא מעקף כזה שמאפשר יבוא של מוצרים לא בהכרח מסוכנים, אבל גם לא בהכרח בטוחים.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. קודם כל אנחנו, כמובן גם כאזרחים וגם כנציגי הממשלה, בעד להוזיל את יוקר המחיה, אין שום שאלה לגבי זה והצעדים שמקדמת הממשלה הם בהחלט לכיוון ראוי. עם זאת, ובמקרה הזה יש כאן דו משמעות מילולית, צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים וזה בדיוק המקרה שעליו אנחנו מדברים. במקרה הזה, ואני אציג עוד מעט מספר נתונים שאף אחד כאן לא מודע להם, אנחנו מדברים על מצב לא טוב בשוק, בהחלט מצב לא טוב. אנחנו יכולים להפנות את ההורים, להפנות את תשומת ליבם, אנחנו יכולים לפרסם באתר של משרד הבריאות ושל משרד הכלכלה, אבל כמה אנשים נכנסים ונחשפים למידע הזה? כמה אנשים יודעים לקרוא תווית של צעצוע, או אפילו של מזון? יש תוויות על מזון, מי יודע לקרוא את זה?

וגם אלה שמסתכלים, שהם מיעוט, פחות מ-10% לפי סקר בארצות הברית, אולי 2% מתוך המיעוט שכן מסתכל מבין מה המשמעות. אגב, החומר נקרא פתלטים ולא בשום גרסה אחרת, והוא בהחלט חומר בעייתי מאוד, הוא משבש פעילות הורמונלית, בילדים זה מאוד מאוד משמעותי.

עכשיו, העובדה היא שהמדינה החריגה מוצרים מסוימים מצו יבוא אישי, למשל מוצרים שקשורים לרכב, בטיחות רכב, למה לא לסמוך על מישהו שיביא ושהוא יודע ממי הוא קונה? החריגו ציוד רפואי, למה? אם אנחנו סומכים על זה שכל אחד יכול לקנות ציוד רפואי כאוות נפשו, אז אין שום בעיה, אבל זה לא המצב. בצעצועי ילדים, ואני אתן פה כמה נתונים כדי שתבינו על מה מדובר, אז מנתונים של מכון התקנים, ואני אציג אותם, לא בשם המכון, כי לא קיבלתי הרשאה לכך, אבל הנתונים הגיעו מהמכון, אז אם למשל אנחנו מדברים על עגלות ילדים בחמש השנים האחרונות, מישהו יודע כמה מוצרים נפסלו? השערה?

ביבוא הרשמי?

ביבוא רשמי, כלומר ביבוא כזה שהיבואן ידע שככל הנראה המוצר הוא בסדר, אחרת מלכתחילה הוא לא היה מנסה לייבא אותו, הרי הם לא מעוניינים לשלם סתם על הבדיקות. 28% מעגלות הילדים נפסלו ונעצרו מלהיות משווקות בישראל. מיטות לתינוקות, 33.8%. לולים – בין 25% ל-48% נפסלו. אלה מוצרים שהצרכן, בהנחה שהוא מזמין אותם באינטרנט או מביא אותם ביבוא אישי, הוא אפילו לא מודע לבעיה ולכן העלאת מודעות היא חלק קטן מתוך הפאזל.

מה אתה מציע, שי? אתה מדבר פה בכמה רבדים, אחת, אתה מדבר על היבוא הרשמי. בשביל זה, אתה צודק, יש חוקים במדינת ישראל. מי שרוצה לייבא מסחרית יש פה חוק מאוד מאוד ברור ואנחנו – ממה שאתה מציג, כפי שבדיוק אתה ביקשת, יש פה חוקים מאוד ברורים במדינת ישראל, מי שמבקש לייבא לצורך מסחר החוק גם מוכיח את עצמו, אנחנו רואים, נעשית הבדיקה שצריך ומונעים שיווק ומסחר של מוצרים שלא עומדים בתקן. אנחנו נמצאים כאן בסיטואציה שהיא אחרת, שאנחנו מסתכלים על צעצועים שנכנסים לתיק של כל אדם, זה לא רק אם ייבאו אותם באינטרנט, ואנחנו אמרנו את זה גם קודם, נסעת לחו"ל, אתה קונה מתנות, אתה צריך שתהיה לך מודעות מה אתה קונה, אם אתה באמת אתה רוצה לקנות את זה איכותי, פחות איכותי, מה המשמעות שאתה קונה צעצוע לילד קטן, מה כדאי שתבדוק כדי שלא תסכן את הבטיחות שלו.

אז נכון, הסברה היא לא חזות הכול, אבל אנחנו בטח לא נחוקק מניעה מאנשים לייבא לתוך הארץ ביבוא אישי או לקנות מתנות כשהם נוסעים לחו"ל ולהכניס אותם ארצה, ולכן אין מה לעשות, הכלי שעומד כרגע בפנינו זה עניין של הסברה, זה עניין של מודעות, זה עניין של על מה לשים את האצבע ואמרנו את זה גם מקודם, לא רק במה שקשור ליבוא אישי, גם לגבי מוצרים שנרכשים כאן בארץ. אז מהסקירה שנתת אני רק יכולה לומר, כל הכבוד למדינת ישראל שגם יש את החוקים הרשמיים וגם היא מטפלת בהם, אתה נתת בעצמך את הדוגמאות של כמה מוצרים שנמנע המסחר בהם בתוך המדינה, כך שאני לא באמת מצליחה להבין לאן אתה מכוון בהקשר של מה שאנחנו יושבים פה.

אז אני אחדד את הנקודה. בצו יבוא אישי מבחינה כמותית ההגדרה היא לא מספיק טובה. קודם כל ההגדרה 'יבוא אישי לאדם ולמשפחתו'. אנחנו כולנו ישראלים, אנחנו משפחה אחת, האם לי מותר להביא חמש עגלות ביבוא? שישה משלוחים ביום במשך שנה? מדובר בארבעה מיליון שקלים, זה יבוא אישי או לא יבוא אישי? אין לנו שום יכולת למנוע את המגמה שבה אנשים רוכשים באינטרנט. זה בסדר גמור, אנחנו לא מתנגדים - - -

אני מתקשה להאמין שבן אדם ממוצע ירכוש חמש עגלות ויעשה את זה במספר משלוחים. זה הופך להיות מסחר. בוא, אף אחד מאיתנו הוא לא איש כלכלה, אבל - - -

אבל מי יכול לבדוק את זה?

אבל אתה גם מפספס את הדיון, כי הדיון פה עכשיו, הסיפור פה הוא לא העניין של היבוא וכמה אתה מייבא ואיך אנחנו מוודאים שבאמת אנשים לא משתמשים ביבוא האישי לצרכי מסחר, כי כשאנחנו קיימנו דיון דומה, לצורך העניין, ישב פה משרד הכלכלה ואמר איך מונעים את זה. הדיון כאן הוא בטיחות ילדים, הדיון כאן הוא איך אנחנו מוודאים שציבור שרוכש דרך האינטרנט, בין אם בישראל ובין אם במקומות אחרים, צעצועים או כל עזר שמשמש לילדים, הוא יהיה בטוח, הוא יהיה בטוח לשימוש. זאת המהות.

אז אני מבקש לחדד את ה - - -

אבל אני חייבת לשאול. אתה ממשרד הבריאות, אתה אומר שיש תקנים רשמיים מחייבים. אל"ף, האם לכל מוצרי התינוקות?

לא.

יפה. דבר שני, האם אתם, כמשרד הבריאות, יושבים בכל ועדה שמחליטה על תקן למוצרי צריכה לתינוקות ולפעוטות?

אני אשמח לענות.

לא, נכון?

את שואלת ועונה. אני אשמח לענות. קודם כל כל המוצרים שעלו כאן לדיון, אם אנחנו מדברים על הלייזרים ואם אנחנו מדברים על עפרונות והדברים האלה - - -

אגב, דיברנו עליהם וקיימנו דיון שלם רק סביב הלייזר ו - - -

והמחקר שאני הייתי שותף לו, של משרד הבריאות עם מכון התקנים ואוניברסיטת חיפה בהקשר לכל מה שמדובר על תכשיטי ילדים עם עופרת ברמות מאוד מאוד גבוהות - - -

נכון, שנמכרים, אגב, בארץ, לא ביבוא אישי.

נכון, אבל למה זה קרה? שכחו לציין. כי בדיוק עבור המוצרים האלה אין תקינה ישראלית מחייבת. אין. עכשיו יש, משרד הבריאות קידם תקינה, בזכות משרד הבריאות קודמה תקינה שעכשיו היא רשמית כדי לוודא שהמוצרים האלה יהיו בטוחים.

מצוין, מצוין. מה שקורה בדל"ת אמותינו, יש לנו אחריות אפילו חוקית בנושא.

נכון, אבל צריך להבין שדל"ת אמותינו היום, בעולם גלובלי, לא יכולה להשית את כל האחריות על הציבור. כולנו אנשים משכילים ונבונים ומכירים את החומר ואנחנו יודעים ללכת ולהיכנס לאתר של משרד הכלכלה ול'בטרם' ולאגודה לזכויות הילד ולכל מיני מקומות ולחפש את המידע, אני חייב להגיד שהאנשים בארץ, לא כולם מודעים. להעלות מודעות זה יופי, כמה אנשים יראו את הסרטון הזה?

מה אתה מציע, שי? כי אני קצת לא מבינה לאן זה הולך, מהסיבה הפשוטה, שכן, דל"ת אמותינו, מבחינת האחריות שלנו, ובואו לא נהיה פטרונים, זה בתוך מה שקורה במדינת ישראל. אני מכניסה מסחר למדינת ישראל, אני משווקת אותו כאן בתוך המדינה יש לי אחריות שהמוצרים שאנחנו מוכרים יהיו מוצרים תקינים ואנחנו נלחמים פה לא פעם על הנושא של התקינה, גם מכון התקנים שותף בדיונים, כי מה שקורה אצלנו בבית, יש לנו אחריות מלאה. אתה יכול להיות אחראי על כל ישראלי, ויש מאות אלפי ישראלים שנוסעים לחו"ל, לא מייבאים באינטרנט, נוסעים לחו"ל ומביאים איתם מוצרים שונים ומגוונים, אתה יכול להיות אחראי על החקיקה שלהם?

בוודאי שיש פה גם עניין של אחריות של ציבור מבחינת מה שהוא רוכש שלא בתוך שטחי המדינה, זה פעם אחת, ופעם שנייה, אני לא יודעת אם הייתי מגדירה את זה אחריות, אבל הייתי מגדירה את זה, שוב, מודעות. אנחנו נותנים כמדינה לצרכנים את הכלים כדי לדעת למה הם צריכים להתייחס כשהם רוכשים מוצר כזה או אחר. אגב, אנחנו מדברים פה על מוצרי ילדים, אבל קונים הכול, קונים חולצות וקונים נעליים, כשאנחנו יודעים שגם נעל שהיא לא עשויה היטב, יש לה את הנזקים שלה, ואני יכולה לפרוט לך פה עוד שורה שלמה של מוצרים, כולל מזון שרוכשים וממתקים. אז בוא, אנחנו - - -

אבל מאידך, מזון לתינוקות הוחרג ביבוא אישי. כלומר מבינים את הסכנה הטמונה בזה - - -

אבל אם אני עכשיו נוסעת לחו"ל ואני אקנה, אני יכולה להביא.

את יכולה להביא.

זאת אומרת שלמרות שהמדינה שלי אמרה ש - - -

אבל לא בחסות המדינה.

שנייה רגע. למרות שהמדינה שלי אמרה: תקשיבו, אנחנו מאפשרים את הסחר החופשי ואנחנו מאפשרים להביא, אבל פה אנחנו אומרים לכם שזה רגיש מדי מכדי שאנחנו נאפשר את היבוא של זה ואני בכל זאת הולכת ורוכשת. אז כן, יש פה גם איזה שהיא אחריות אישית שלי. \אז, שי, אם יש לך איזה שהיא הצעה קונקרטית, ואנחנו נגיד לך כוועדה אם אנחנו מסכימים או לא, אבל אם יש לך הצעה קונקרטית, בבקשה, אנחנו נשמח. ואם לא, אז אנחנו נתקדם.

כן. קודם כל אני רוצה להגיד, למקרה שלא הובנתי, שוב, אנחנו לא נגד יבוא אישי, העובדה היא שאנחנו לא מתנגדים לרוב המוצרים שמיובאים באופן אישי. המוצרים הספציפיים האלה, לקבוצה הזו, שהיא בדיוק הפוקוס של הוועדה הזאת ומתפקידה של הוועדה הזאת להגן על האוכלוסייה הפגיעה והרגישה הזאת, ומכאן צריכה בהחלט לצאת אמירה שמדובר כאן בקבוצה שמן הראוי לשקול מחדש את פתיחת הגבולות באופן בלתי מבוקר.

ההצעה שלנו נאמרה לאורך כל הדרך, בוודאי שאני לא יכול למנוע ממך להיכנס לאתר מקוון ולעשות רכישה באינטרנט, אני לא אגיע אלייך הביתה לבדוק שהעגלה היא תקינה, עם זאת, כשאני נותן חסות של מדינה, ברגע שאת עושה משהו אישי את מודעת לסכנות או לא מודעת לסכנות - - -

מה אתה מציע, שי? הבנתי את זה, זה כבר חזרת, מה אתה מציע? מה, לעצור את היבוא של צעצועים ומוצרים לילדים?

מה שאנחנו מציעים זה בהחלט לתת תשומת לב מיוחדת לקבוצת המוצרים הזו, לא לאפשר יבוא בלתי מוגבל שלה, אין סיבה שאדם יוכל לייבא 100 עגלות בשנה. אם רוצים לעשות יבוא אישי, אז הוא יכול להביא שתיים.

אנחנו בכלל לא שם. אתה עכשיו מטפל בסוגיה אחרת, אנחנו ממש לא שם ומי שעושה את זה הוא פושע, כי זה לא – הוא מזמין את זה לשם מסחר.

לא, הוא יביא למשפחה שלו. מה פתאום פושע?

100 עגלות ל-100 תינוקות?

כן.

אני לא רוצה להישמע גזענית, אבל אוקיי, בסדר. שי, אנחנו לא שם. אני אומרת לך את זה, אנחנו לא שם, אני לא מתיימרת לעצור יבוא של מוצרי ילדים - - -

גם אנחנו לא.

זה מה שאתה אמרת, שיהיה – איך אתה הגדרת את זה? שתהיה תשומת לב מוגברת. אז תשומת הלב המוגברת היא בזה שאנחנו נהיה שם כדי להגיד: חברים, כשאתם עושים את זה מה כדאי שתיקחו בחשבון.

אבל לא רק ברמת המודעות.

אז באיזה רמה?

ברמה הפרקטית, ברמה הפיקוחית.

מה פיקוחית? שנפתח את כל הצעצועים שעכשיו מביאים מכל המקומות בעולם ביבוא האישי?

לא.

אז מה?

יש לנו עכשיו נתונים, אנחנו יודעים מה מגיע לארץ, אנחנו יודעים מה נעצר, אנחנו עושים הערכת סיכונים, ניהול סיכונים, ברגע שכל המידע הזה חשוף בפנינו אנחנו נוכל להגיד, אופניים כן, מוצצים לא, עגלות כן, סקטבורדים לא. אלה דברים שמן הראוי שעדיין המדינה תיקח אחריות ותדע להגיד לציבור: שתדעו שמה שאתם קונים הוא בהחלט לא אומר שזה בטוח במאה אחוז, הכול פה הסתברותי. יש בישראל מוצרים שעברו תו תקן ועברו מכון התקנים שיכולות להיות בהם בעיות, אבל יש יותר מוצרים שמביאים מסין או מאינדונזיה או מהודו, שעלולה להיות בהם בעיה וזה חשוב.

רובם נוסעים לאירופה, שם אנחנו יכולים להיות רגועים בגזרה הזו?

לא בהכרח.

לא, אני אומרת את זה קצת בציניות, כי אני חושבת, בעיניי בתפיסה אנחנו מפספסים. בבקשה, משרד הכלכלה.

שמי אנואר חילף, אני אחראי על תחום הרגולציה על היבוא. בגדול אנחנו די חוזרים על עצמנו מבחינת שיש פה תפיסה, גם בתוך הממשלה, והתמודדנו איתה בהרבה דיונים, כולל בחדר הזה, תפיסה שאומרת שצריך לפקח על הכול. יש משרדים, אין מה לעשות, שאחראים רק על הסיכון, בריאות הציבור, בטיחות הציבור, אני מבין את משרד הבריאות, גם בתחום התמרוקים, גם בתחום המזון, הם חושבים שרגולציה מאפסת סיכון, זה לא העולם של היום. בכל המדינות הכלכלה הדיגיטלית זה משהו שכובש את כל העולם, ישראל חייבת להיות שם. אם את מסתכלת על דוח בנק ישראל לשנת 2017 את רואה כמה היבוא האישי תרם להורדת מחירים בתחום שיבוא אישי נמצא שם.

ההצגה שכאילו נפתח פה תחום חדש ליבוא אישי היא לא נכונה, המוצרים האלה תמיד היו מותרים ביבוא אישי. מה שקרה, שיש הסדרה מסוימת שבעצם משרד הבריאות אומר: חברים, הכמויות שם מוגזמות מאוד. ההנחה שמישהו יכול לייבא 100 מוצרים בשנה היא לא נכונה בבסיסה, יש לי סיכום של כמויות, המכס יוכל להרחיב, עשינו את זה יחד איתם - - -

זה מנותק קצת ממה ש - - -

כן, שבא ומתייחס למצב הזה. מה רוצים בעצם למנוע בכמויות? רק לחדד, שמישהו רמאי שרוצה לייבא יבוא מסחרי, למכור לאנשים ולהיכנס במסגרת של יבוא אישי. הבן אדם הפרטי, אם באים ומטילים רגולציה על העולם הזה, וזו ממשלה שכבר החליטה שהיא לא עושה את זה במוצרים האלה, היא בעצם באה ומונעת את היבוא האישי. בן אדם לא יכול ללכת למכון התקנים, עם מוצר שעולה 300 שקל ולשלם עוד כמה מאות שקלים, אתה פשוט חוסם את היבוא האישי.

עכשיו, העלאת המודעות זה צעד שנעשה עכשיו בשיתוף עם ארגון 'בטרם'. הממונה על התקינה עובד על זה חזק, אנחנו מעלים גם מערכת שמנגישה רגולציה, כל רגולטור יכול להעלות שם מה שהוא רוצה, לדעתי זה הכיוון להתמודד עם זה, כי הדבר הזה יילך ויגדל. היבוא האישי, למי שיודע, צומח ב-25% בשנה וקצב הצמיחה הזה עולה. לעצור את זה אי אפשר, לבוא ולהטיל רגולציה על זה יהיה לא נכון, ואני חושב שכיוון המודעות הוא הדבר הנכון. וכמו שנאמר פה, אני רק בא ומחדד, שמשרד הכלכלה תומך בזה, פועל לכיוון הדברים האלה ומציע צעדים פרקטיים.

תודה רבה. אני רק רוצה להשלים נקודה נוספת לשי. אתה דיברת על כך שההסברה מתקיימת בתוך האתרים של המשרדים ובעיניי זה באמת לא יעיל בעליל. להגיד, הנה, העליתי את זה עכשיו לאתר, זה לצאת ידי חובה כי אנחנו לא ניכנס פנימה כדי לחפש ממה שאנחנו צריכים להיזהר, אתם צריכים לצאת החוצה לציבור. אם המשרדים חושבים שהם יישבו אצלם בבית ויעשו את הכול לעצמם בבית וכשהציבור יגיע אז הוא יראה, אז אתם טועים. אתם טועים והגיע הזמן שנשנה את התפיסה הזו, אתם צריכים לצאת החוצה לציבור, אתם צריכים לדאוג להגיע לציבור כדי שהציבור יידע מה אתם באמת רוצים להזהיר מפניו ולא הפוך. לכן אני חושבת שאם מכל הדיון הזה התרומה הקטנה תהיה בזה שמשרד הבריאות ייצא החוצה ולא יחכה שהציבור יבוא אליו, אז אנחנו כבר עשינו את שלנו.

אז אני רק אגיד שהסמכות היא לא של משרד הבריאות, הסמכות היא של משרד הכלכלה לאכיפה של כל התקנים הרשמיים.

אני לא מדברת עכשיו על האכיפה של התקנים, אני מדברת על הבריאות של הציבור, נקודה.

לא, סליחה, אז אני אגיד שבהינתן שבאמת יש חריגה מתקן רשמי בישראל, משרד הכלכלה מפרסם בשלושה עיתונים יומיים הודעות בגודל כזה. כמה אנשים רואים אותן? זה לא בתוך אתר המשרד, זה יוצא החוצה: שימו לב, יש כאן צעצוע מסוכן.

שי, אנחנו באותו חדר?

אנחנו באותו חדר.

אני אגיד לך למה. אתה עוד פעם, אני מדברת איתך עכשיו על הנושא של הדיון, צעצועים שמייבאים אנשים ביבוא אישי, ואתה חוזר איתי עכשיו לעניין של התקינה במדינת ישראל ומי לא פועל לפי התקן - - -

ואני מסביר שלתקינה יש משמעות ואסור לנו לבטל אותה בזה שתהיה הסברה טובה יותר.

אבל אנחנו לא מבטלים את התקינה.

הסברה היא עוד נדבך, היא לא מהות הכול.

אנחנו לא מבטלים את התקינה, אנחנו רק אומרים שאת כל מה שהעלית כאן והזהרת מפניו ואתה חושב שחשוב שהציבור שיידע, פשוט תוציאו החוצה, לא רק בהקשר של מה שנכנס למדינת ישראל ובודקים את התקן שלו, אלא לגבי כל מה שבן אדם חושב להביא מכל מדינה שהוא מטייל בה בעולם. זה הסיפור. אנחנו פשוט כאילו מדברים בשני קווים מקבילים. גברתי פה רצתה להתייחס.

אני רקפת ישי, מהממונה על יבוא אישי במכס. אני רציתי רק להבהיר, כי דיברתם על הכנסה לארץ של מי שנוסע לחו"ל, יש חוקים, יש תקנות, יש רגולציה על מוצרים ביבוא אישי, זה חל גם על מי שקונה אותם בחו"ל ומכניס אותם לארץ. זאת אומרת אם יש מוצר כמו קורקינט חשמלי, למשל, שצריך אישור של מעבדה מוסמכת, אז גם אם הוא יביא את זה איתו יעצרו אותו במסלול הירוק ויבקשו ממנו - - -

ואם אני אביא - - -

זה בדיוק היה בהקשר של המטרנה. אם תביאי מטרנה לא ייתנו לך להכניס אותה לארץ.

מאיפה את יודעת איפה קניתי?

זה לא משנה איפה קנית, זה אסור ביבוא אישי. רק רציתי להבהיר שיבוא זה גם הכנסה לארץ כשאת נכנסת מחו"ל.

תקשיבו, בואו רגע, בואו נהיה אמיתיים, אם אני עכשיו עם תינוק, נסעתי, את לא תיקחי לי את האוכל של התינוק שלי, נכון? מה, יש לי קופסה פתוחה, את תיקחי לי אותה?

למה לא?

כי הילד הזה צריך לאכול בעוד שעתיים, מה אני אתן לו? אני אגיד לו: לקחו לך את זה - - -

אז תיקני חוקי.

קניתי חוקי, אתה יודע אם הבאתי את זה מהארץ או לא? מה שאני מנסה ל - -

אל תכניסי.

מה אני לא אכניס? אני עכשיו מגיעה חזרה לארץ עם אוכל של הילד שלי, אתה תגיד לי: אני לא יודע איפה רכשת את זה, אני זורק לך את האוכל? תקשיבו, למה אני אומרת? אתם לא תעשו את זה, אני יצאתי עם תינוקות וחזרתי. אני יצאתי מהארץ עם תינוקות וחזרתי עם תינוקות, אני לא קניתי תחליפי מזון לתינוקות בחו"ל, אני קונה אותם רק בארץ, ולא כי זה לא חוקי, כי מה לעשות אני קצת יותר פולנייה ממה שנולדתי, אבל אף אחד לא לקח לי את זה וגם לא הייתי נותנת שייקחו לי את זה. זה לא משהו שהוא ריאלי, אוקיי? כשאתה יוצא - - -

מישהו במכס אומר לך: תני לי, אז את נותנת לו. את לא עבריינית.

אתה תגיד במכס שאני אתן לך את האבקה של המזון?

כן.

תסלח לי, אתה לא מחובר.

אם זה לא חוקי.

מה לא חוקי? מה לא חוקי? הילד הזה צריך לאכול בעוד שעתיים.

אנחנו מדברים על אדם שנסע לחו"ל, ראה ש - - -

אם קנית בחו"ל ואסור להביא? מה את אומרת, שלאנשים מותר להיות עבריינים?

אני אגיד לך מה אני אומרת. זה מחזיר אותי קצת לדיון - - -

לא, אבל מה הקשר? זה לא העניין - - -

רגע, סליחה, משרד הכלכלה. זה מחזיר אותי קצת לדיון שהיה כאן בצד, שבסוף בסוף אנחנו צריכים להיות שם במקום שההורים מבינים שלקנות בחוץ, לא משנה, נתתי דוגמה של תחליף מזון כי זה הכי פשוט ואני בשוק בכלל שאתה מתעקש שייקחו את זה ואני אומרת לך שלא ייקחו את זה כי לא לקחו לי את זה אף פעם, בסוף בסוף אנשים צריכים לעשות את החשבון ולהיות מודעים למה הם נותנים לילדים שלהם ומה לא. אני גם מוצצים לא קניתי, מימיי לא קניתי בחו"ל, גם כשהם היו של חברה מסוימת - - -

למה?

כי ככה, כי לי יש את האחריות האישית והמודעות האישית.

מודעות, אולי אין ל-98% מהציבור.

ואמרתי לך, אני לא יודעת אם זה מודעות יותר או פולניות יותר, אבל אני באמת לא עשיתי את זה.

יש לך מודעות, כל הכבוד. כי לך יש מודעות. ולאחרים לא.

לשם אנחנו צריכים להביא את הציבור. אנחנו צריכים להביא את הציבור דווקא היום, בעולם שהוא כל כך פתוח והוא כל כך מאפשר והדברים הם כל כך נגישים, להיות מודעים לסוגיות האלה. בשביל זה יש לנו את העבודה המשותפת, גם עם הארגונים וגם עכשיו אני רואה שמזמינים שותפים נוספים, כדי שביחד אנחנו נביא את זה לציבור. ואתה יודע מה? ככל שהציבור יהיה מודע יותר יהיו הרבה מאוד דברים שהוא יעדיף לקנות פה, תחת ההשגחה והחוק של מדינת ישראל, וזה לא כי אני עכשיו משכנעת את הציבור לקנות כאן, אלא כי יש דברים שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים לדעת שאנחנו סומכים על מה שאנחנו קונים. זאת הדוגמה שאני נתתי ולשם אני כיוונתי ובטח ובטח לא לכאלה שיכניסו משהו כי זה בניגוד לחוק.

אני לא מכיר הורה אחד שבשם כמה שקלים, אם הוא יידע שיש סיכון, גם אם הוא לא 100%, סיכון גבוה יותר, הוא יעדיף לא לחסוך כמה שקלים ולקנות מוצר טוב יותר ובטוח יותר.

תתפלא, אבל יש.

וזה התפקיד שלנו לעזור אם יש - - -

תתפלא. חבר'ה, חלקכם מנותקים כאן, סביב השולחן, יש הרבה.

אם יש כזה אז אנחנו מזמינים אותו לדיון אצלנו ונסביר לו למה זה לא כדאי.

אוקיי. רצה האדון שאחריך, אבל ממש בקצרה.

בכותרת. את דיברת כל הזמן על מישהו שיוצא לחו"ל וקונה - - -

רק תציג את עצמך, אדוני.

קוראים לי הרצל דיב כהן, מלשכת המסחר.

כל הלשכה פה, מי נשאר לעבוד?

לא, הוא יבואן.

לא משנה, מטעם הלשכה הגעתי. כשהוא קונה בחנות בחו"ל, אני לא רוצה להגיד באחוזים, מי שמוכר בחנות אז זה כבר מוצר שנבדק כשהוא קנה אותו, הוא ייבא אותו מאיזה שהוא מקום, אבל מישהו שקונה באינטרנט הוא לא יודע מאיפה הוא מביא מה. זה שונה, אם מישהו קונה בחו"ל בחנות מסודרת וידועה והוא מביא את זה לארץ, ממישהו שקונה סתם באתר מסוים.

אוקיי, קודם כל זה תלוי וזה לא גורף לא לכאן ולא לכאן, אבל משרד הכלכלה רוצה להתייחס לזה, ואני יכולה להגיד לך שאני קניתי הרבה דברים שהם לא אכילים בעליל ולא היו עוברים פה שום תקינה במדינת ישראל, אין לי מושג איך מוכרים את זה שם. אבל, שוב, זה עניין שהוא באמת אישי, של כמה אנחנו מודעים ושמים לב לדברים האלה והשאיפה היא, ולא סתם אנחנו יושבים כאן, שכמה שיותר אנשים בציבור יהיו במקום הזה שהם מסוגלים לעשות את ההבחנה הזאת.

צריך להבהיר עוד משהו שגם לא פופולרי להגיד בתוך משרדי הממשלה, הרגולציה הישראלית מתעדכנת תמיד באיחור, לשכת המסחר סובלת מזה. יכול להיווצר מצב ביבוא אישי שאת יכולה להביא מוצר שעומד בתקן בינלאומי מעודכן יותר, והדבר הזה, את לא תשמעי, כל פעם שאני אומר את זה מול החברים, עכשיו את נותנת לי הזדמנות, אבל בדרך כלל מסתירים את הדבר הזה כי אין מה לעשות, אנחנו כממשלה צריכים להאיץ את קצב עדכון הרגולציה שלנו בהרבה ממה שקורה היום.

אני רמזתי על זה מקודם.

היבוא האישי הוא גם הזדמנות, הוא לא רק סיכון, הוא נותן לאנשים גם לקנות דברים שעומדים ברגולציה עדכנית יותר שטרם אומצה בארץ. צריך להגיד את האמת, וזאת עובדה שגם קיימת למוצרים הקיימים.

אגב, זה היה בתחקיר, שי ישר קפץ ועשה ככה, לא נכון, אבל זה מאוד נכון, כי היה שם תחקיר עם אנשי מקצוע, לא ישבו שם עיתונאים, אלא אנשים שחלקם, אגב, היו ממכון התקנים והם הראו שיש מוצרים שהביאו מבחוץ והם היו בתקן יותר גבוה ממה שמוכרים. זה מחזיר אותנו שוב חזרה לאותו מעגל של שיח.

אני ממש מבקש עוד משפט אחד לפקס את הדיון לכאן.

במשפט.

מודעות, מעולה, המודעות תצא ביום של התיקון. כלומר ברגע שצו יבוא אישי נכנס לתוקף אפשר להניע מודעות ציבורית מאפס ל-100% תוך יומיים? התשובה היא לא. מודעות זה תהליך של שנים, מה יקרה בשנים האלה. מה שאנחנו מציעים, בואו נעשה השהיה - - -

מה אתה רוצה?

נעשה השהיה של מוצרי תינוקות וילדים, נראה מה קורה, שלוש שנים, ארבע שנים, אם המצב יהיה כל כך טוב והציבור יהיה מודע, מעולה, אפשר יהיה לשחרר.

תודה רבה על ההמלצה.

אבל אם נראה שהציבור לא בכיוון הזה ולא מודע לזה ועדיין לא מבין משמעות בריאותית ובטיחותית שבחיסכון של כמה שקלים אז יכול להיות שבהחלט המדינה תצטרך כן לקחת אחריות יותר מוגברת.

תודה רבה על ההערה ועל זה שהחזרת אותנו למקום שאנחנו הרבה פעמים שבויים בו, שאנחנו קצת פטרונים, אבל בסדר. נאמר. תודה רבה, שי.

רז הילמן, אני גם מלשכת המסחר ואני רוצה באמת להיות בעולם של הפתרונות. אני יכול להבין את התחושה שלך שההצעה של שי היא לא מידתית - - -

היא קצת פטרונית.

היא ללכת לכיוון קיצוני מדי, הבעיה שהמדינה הלכה לכיוון קיצוני לצד השני. בניגוד למה שמקובל באירופה, בארצות הברית ובקנדה - - -

מי אדוני? מאיפה אתה?

רז הילמן מלשכת המסחר.

גם אתה? אוקיי.

בניגוד למה שמקובל באירופה, בקנדה ובארצות הברית ובהרבה מאוד מדינות מפותחות אחרות, בישראל החליטו לקבוע כלל שביבוא אישי על הרבה מאוד מוצרים, לרבות מוצרי תינוקות, אין צורך לעמוד בכלום. לא קבעו את הכלל הזה במקום אחר. הפתרון שאני רוצה להציע הוא פתרון שאני חושב שהוא גם ישים. הכלל ישתנה באופן כזה שיגיד שביבוא מוצרי תינוקות, למשל, ניתן להביא לישראל מוצרים שעומדים בתקינה בינלאומית מקובלת ושזה לא ייבדק באופן קבוע בכניסה, אלא שמדינת ישראל תבנה לעצמה מנגנון של ניהול סיכונים שבאופן אקראי ביבוא מספקים מסוימים, ממדינות מסוימות, של מוצרים מסוימים, המדינה על חשבונה תבדוק, תדגום, ואל"ף, תודיע לציבור: חבר'ה, אין פה נורמה שאפשר להביא כל דבר, אפשר להביא רק מה שעומד בתקינה בינלאומית. ושתיים, אנחנו מעת לעת נבדוק את זה ואם נמצא מוצר שמסכן את הציבור אנחנו לא נכניס אותו לישראל. זה לא משהו שהוא בלתי אפשרי, אפשר לעשות את זה וזה מייצר את האיזון הנכון בין מצד אחד לשמור על הציבור ומצד שני, לאפשר את היבוא האישי.

לשמור על האינטרס של לשכת המסחר.

לא, ממש ממש לא. ממש לא נכון.

אוקיי, תודה רבה. יש פה מישהו שרוצה להתייחס לפני שאני מסכמת את הדיון?

כן.

בבקשה, חיים, בקצרה.

ממש בקצרה. כל מי שיושבים פה מבינים את המשמעות של הגידול ביבוא האישי ובאפשרויות הנוספות להכנסת מוצרים מחו"ל כאשר זה פטור לחלוטין. אז מצד אחד לוקחים את זה לקיצוניות, שלא להיות פטרונים, אבל מצד שני אנחנו נמצאים במצב שכמעט שליש ממוצרי התינוקות, צעצועים ומוצרי תינוקות, הם ביבוא אישי שהם לא נבדקים. עכשיו, מצד אחד, יש לנו את היבוא המסחרי של בדיקה מחמירה - - -

שליש זה לא קיצוני.

לא, שנייה. מצד אחד יש לנו את היבוא המסחרי, שנבדק על כל פיפס ופיפס, אפילו על האריזה שלו, ומצד שני, ביבוא האישי - - -

הוא נמכר פה בישראל, יש לנו אחריות אישית.

מאה אחוז, מצד שני, יש לנו את היבוא האישי שהוא לא נדרש לחלוטין ויש פה חוסר איזון. אין פה אמירה של הממשלה בעניין הזה, הממשלה בעצם אומרת שאתה כאזרח תהיה אחראי לעצמך. אז בואו נעשה את זה לכל דבר, למה רק לדברים האלה? אני אומרת שצריכה לצאת איזה שהיא אמירה מאוזנת והיום המצב הוא לא מאוזן ומעמיד בסכנה אמיתית את שלום ובריאות הילדים ככל שאנחנו מתקדמים. ככל שאנחנו מתקדמים התופעה הזו ושיטת הקנייה הזו מתרחבת וגדלה.

תודה רבה על הדברים. ברשותכם אני מסכמת את הדיון.

רק עוד משפט, הערה אחת.

זה משהו שלא נאמר?

לא, לא שהוא לא נאמר, אני חושב שכדי לחזק את כל מה שנאמר פה צריכה לצאת מפה אמירה - - -

אני לא רוצה לחזק את מה שנאמר פה.

לא, צריכה לצאת אמירה שאנחנו צריכים לדרוש שיהיה פה תו איכות למוצרים, כמו שיש מוצרים שמיוצרים בישראל, בדיוק את אותו דבר. כל הארגונים הנחמדים שיושבים פה, 'בטרם' ושלום הילד וכן הלאה וכן הלאה, כולם לשנס מותניים וליצור תו איכות שבתו האיכות הזה מסבירים ואומרים את הדברים ומדגישים את הדברים, והכי חשוב, שכשהצרכן רואה את הסמל הזה הוא מבין שישבו אנשים מלומדים ומשכילים שבדקו את הדברים כי ישנה תפיסה בציבור לבינוניות של מידע. אף אחד, כמו שאמר שי, לא קורא את הנתונים ואת הרכיבים של מוצרי מזון ואלה הנזקים שנגרמים לציבור עם הזמן.

אלה דברים שהם מאוד מאוד חשובים ואני אתן רק דוגמה אחת, לדוגמה בנושא של כובעים. זה משהו שהוא מאוד חשוב, לי בתור יצרן, כשאני מייצר כובעים - - -

אתה דיברת כבר על הייצור של המשקפיים. אני חושבת שזה דומה, אנחנו יכולים לתת את הדוגמה הזו לגבי כל מוצר מחדש. אני חושבת שהנקודה היא ברורה.

נכון, בגלל זה אני רוצה לנסות ליצור פה סוג של תו איכות, שאני חושב שזה ייתן לנו קפיצה מחד לדאוג לציבור, ומאידך, לתת בטיחות, לתת ביטחון לציבור שירכוש מוצרים נכונים.

תודה רבה לכם על הדיון. אני מוכרחה לומר שאני קצת עצובה בשביל הילדים, כי בתחושה האישית שלי, ואני לא חושבת שאי פעם, אני עוד מעט ארבע שנים כאן בכנסת, מעולם לא סיימתי ככה דיון, אבל התחושה שלי שיש איזה שהוא ניצול ציני של בטיחות הילדים כדי לקדם דברים אחרים. התחושה הזו הלכה והתגברה במהלך הדיון בניסיון לסטות מהנושא של בטיחות ואיך אנחנו באמת מביאים בפני הצרכן הישראלי את הידע ועושים את ההסברה הנכונה כדי שכשהוא רוכש מוצר, ולי זה באמת לא משנה אם הוא רוכש אותו כאן בישראל או במקום אחר, שהוא יידע ממה הוא צריך להיזהר, מה הוא צריך לבדוק כדי שהוא יוודא שהוא לא מסכן את שלום ובריאות ילדיו.

מבחינתי זאת מהות הדיון ומשום שאנחנו יודעים שהנושא של יבוא אישי הולך ונפתח, ואני מברכת על זה שזה הולך ונפתח, אז אנחנו צריכים על אחת כמה וכמה להגביר את ההסברה ולא להגיד כמה אנחנו צריכים לסגור וכמה אנחנו צריכים לחייב שהכול יישאר כאן בתוך הבית. אנחנו מעודדים צרכנות של כחול לבן, אנחנו עושים את זה במקביל לכל התהליכים האחרים שאנחנו מקדמים, וגם שם אנחנו נמשיך ונאמר מה נכון ומה לא נכון, מה צריך לבדוק ועל מה אפשר לסמוך, כך שהדיון הוא באמת הרבה יותר כוללני ממה שניסו להציג אותו כאן.

אני מסכמת את הדיון בכך שאני אומרת שהוועדה לגמרי תומכת ביבוא אישי ובאפשור להורים לרכוש את מה שהם רוצים לילדים שלהם, ולצד זה אנחנו כן מקדמים את כל נושא הבטיחות ואת כל נושא ההסברה ועדיין יש מוצרים שאתם בעצמכם אומרים שמבחינת החוק מדינת ישראל סגרה ליבוא אישי וגם כאן, למרות שסגרנו את זה ליבוא אישי, אני כן חושבת שצריך לעשות הסברה כדי שאם כשהם נמצאים בחו"ל תהיה להם ההזדמנות או האפשרות לרכוש את זה בזול או בצורות אחרות, שהם יידעו שהם לוקחים סיכון כי הדבר הזה צריך איזה שהיא בדיקה או איזה שהוא תו תקן שישראל קבעה לו.

אני מודה לארגון 'בטרם', שוב, באמת על העבודה המשותפת יחד עם משרד הכלכלה - - -

זו התכנית הלאומית לבטיחות ילדים.

אז אני מברכת שוב על שיתוף הפעולה עם משרד הכלכלה, כדי באמת לקיים את ההסברה הנכונה בכל מה שקשור לקנייה של מוצרים באינטרנט ואני מתחברת לגמרי להזמנה שלך את לשכת המסחר כדי כן לשתף פעולה, כן להעלות מודעות, גם לגבי המוצרים הנוספים שעלו כאן ומיוצרים בארץ. אני בטוחה שבהסברה נכונה כולם ירוויחו, גם מי שמייצר כאן ומצליח למכור בזול ומוצרים איכותיים וגם מי שמחליט בסופו של דבר לעשות את הקנייה שלו במקומות אחרים.

תודה רבה לכולכם, הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 13:32.