ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 10/12/2018

הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ט-2018

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
10/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 879
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ב' בטבת התשע"ט (10 בדצמבר 2018), שעה 11:30
סדר היום
<< נושא >> הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ט-2018 << נושא >>
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
מוזמנים:
ממונה ייעוץ משפטי-מינהלי, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת - יעל מלם-יפה

סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה, משרד התקשורת - ד"ר עופר רז-דרור

עוזר ראשי ליועמ"ש, משרד התקשורת - אורנן שטיינברג

מנהל אגף ספקטרום, משרד התקשורת - נתן שוברט

רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר - עומרי בן חיון

עו"ד, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו - רויטל קדם

מנהל תחום כספים וחשבונות, רשות התעופה האזרחית - אליה זברין



שלום הלוי

שדלן/ית - מתנאל זאב רנד
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
הדר אביב




<< נושא >> הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ט-2018 << נושא >>


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שלום, אני פותח את הדיון ברשותכם, דיון שני, הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ט-2018. גברתי מנהלת הוועדה, היועץ המשפטי, רשמת, דובר, ערוץ הכנסת. בבקשה, מי מציג את התקנות?

<< אורח >> עופר רז-דרור: << אורח >>

אני אציג. אני ד"ר עופר רז-דרור, אני סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת.

אנחנו מבקשים ל האריך את הוראת השעה שנקבעה בסוף 2015 בקשר לתקנות הטלגרף, שזה בעצם קביעת האגרות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אגרות של מה?

<< דובר_המשך >> עופר רז-דרור: << דובר_המשך >>

אגרות תדרים. בעצם ב-2015 לתחומי תדר מסוימים הופחתו משמעותית האגרות בהוראת שעה לשלוש שנים - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כבר קיימנו דיון על התדרים.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

נכון, נכון. ואם גם תפרט למה מיועדים התדרים האלה, ממש לרדת לרזולוציות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, תגיד לנו במה דברים אמורים.

<< אורח >> עופר רז-דרור: << אורח >>

מדובר בתדרים של תחומים רבים, של תחום הרדיו, למשל, אבל אנחנו דנים פה היום גם בתחום הסלולר, אבל צריך להבין שמה שהוראת השעה אפשרה ב-2015, זו איזושהי דיפרנציאציה בין תחומים שלפחות אז היו מאוד מאוד רווחיים לבין תחומים שאין בהם רווחים גדולים ולא הגיוני שישלמו את אותו סך אגרות. וגם מדובר בתדרים שונים, תדרים שהם בפריסה ארצית ותדרים שהם מאוד ממוקדים ואז עלויות הפריסה הן הבדל של שמיים וארץ.

ולכן אנחנו מבקשים היום להאריך את הוראת השעה על מנת שאותן אגרות תדרים שהופחתו לא יחזרו לרמה הגבוהה שהם היו בהם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מה למשל? תן לי דוגמה.

<< דובר_המשך >> עופר רז-דרור: << דובר_המשך >>

נתי, אתה רוצה לתת הסבר על תחומי התדר?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אחראי תדרים.

<< אורח >> נתי שוברט: << אורח >>

אחראי תדרים, כן. אני נתי שוברט.

השינויים הם בנושא של תחנות רדיו, שידורים לציבור. כפי שציין קודמי עופר, האגרות פחתו בממוצע בכמה עשרות אחוזים בסך הכול. הדברים הספציפיים שאנחנו מתייחסים אליהם זה של רישיונות לשידורי רדיו לציבור שבהם היתה ירידה מאוד גבוהה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כמה זה עלה וכמה זה יעלה?

<< דובר_המשך >> נתי שוברט: << דובר_המשך >>

זה לא יעלה. אנחנו מבקשים להשאיר את מה שנקבע בדצמבר 2015, לפני שלוש שנים, שלפיהם היתה ירידה מאוד גבוהה - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא, אתה לא הבנת אותי. כשאמרתי עלה, לא התכוונתי עלה במחיר, אלא כמה הוא משלם, כמה האגרה שווה היום, בכמה כסף זה ירד. אם נניח קודם זה עלה 1,000 שקל, זה ירד ל-800.

<< דובר_המשך >> נתי שוברט: << דובר_המשך >>

בוא ניקח לדוגמה משדר רדיו שהוא בין 1.5 ל-2 קילוואט, היום האגרה היא 27,600 לשנה עבור ההקצאה, ובעבר היא היתה פי שניים מזה. אני לא זוכר את המספר המדויק, אבל זה בערך השינוי באגרות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ולמה הנדיבות הזו פתאום?

<< דובר_המשך >> נתי שוברט: << דובר_המשך >>

ב-2010 נעשתה בדיקה באמצעות יועץ חיצוני שאגף כלכלה במשרד העסיק, פרופ' מומי דהן, אז הוא עוד היה ד"ר מומי, שעשה השוואה אל מול תשלומים דומים. זאת אומרת, דמי שימוש בתדר או מה שאנחנו קוראים עבור ההקצאה, בחוץ-לארץ זה נקרא spectrum fee, frequency fees, זה עבור התדר עצמו. והוא בדק בכל מיני מדינות, בעיקר באירופה ומצא שהאגרה המקורית ששונתה ב-2015 ונקבעה באמצע שנות ה-90, לא מבטאת נכונה את מה שקורה גם בעולם. זאת אומרת, מדינת ישראל גבתה אגרה גבוהה יותר מאשר מקובל באותה עת שהוא בדק את זה אל מול מדינות דומות לנו במערב אירופה, ומכאן הוא הגיע למסקנה שיש מקום להפחית, ונבנו הרבה יותר מדרגות. קודם לכן היו, אם אינני טועה, חמש או שש מדרגות של הספק, והיום אנחנו מדברים על משהו כמו 15 מדרגות של הספק. זאת אומרת, יש גרנולציה מאוד גדולה בהתאם בדיוק להספק המסוים שבו תחנת רדיו כזו או אחרת תשדר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

למה מראש נקבעה הפחתה כהוראת שעה לשלוש שנים?

<< אורח >> נתי שוברט: << אורח >>

זה נקבע מכיוון שבשעתו, מבחינת משרד האוצר, ויש לנו פה גם נציג שלו, אמרו שהעבודה שנעשתה על ידי ד"ר מומי דהן בשעתו היתה עבודה ראשונית ויש להעמיק אותה ולהרחיב אותה. ולכן תואם בין משרד האוצר לבין משרד התקשורת שנצא לעשות בדיקה הרבה יותר מרחיבה באמצעות גוף ייעוץ חיצוני, והתקשרנו עם גוף כזה. לצערנו, זה לקח יותר זמן ממה שחשבנו. בפברואר השנה התחילה הפעילות של אותה בדיקה הרבה יותר מקיפה שתחול כמעט על כל השירותים שניתנים באמצעות תדרי רדיו אלחוטיים. ולכן היום פה אנחנו מבקשים להאריך את אותה הוראת שעה עד שתסתיים העבודה המקיפה שנעשית במשותף בין אגף הכלכלה של המשרד לבין צוות תקשורת באגף תקציבים במשרד האוצר. ולכן אנחנו מבקשים עכשיו להאריך את אותה הוראה שעה פעם נוספת כדי שעד שהיא תגיע לפרקה כבר נבוא עם תוצאות שתהיינה הרבה יותר מבוססות ומתאימות לזמן הזה.

יש גם שירות שנקרא נקודה לנקודה, שמאפשר חיבור של אתרים שאין אליהם גישה באמצעות תשתית פיזית כלשהי, בין אם זה קו מתכתי ובין אם זה סיב אופטי, אז נוהגים לקשר אותם באמצעות אלחוטי, מה שנקרא: עורק מיקרוגל, בשפה המקצועית זה נקרא: נקודה לנקודה. וגם שם נעשה שינוי מאוד משמעותי שהביא לידי ביטוי את העובדה שככל שעולים בתדר ובעורקי מיקרוגל היו מגיעים לתדרים של 80 ג'יגה הרץ, אז האגרה הולכת ופוחתת כי יכולת השימוש החוזר בתדר הולכת וגבוהה, ולכן יש בזה יתרון למי שבוחר לעבוד בתדרים גבוהים שאז יותר משתמשים יכולים להשתמש באותם תדרים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יש פה אגרות שעלו מהפעם הקודמת?

<< דובר_המשך >> נתי שוברט: << דובר_המשך >>

לא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברשותכם, אם אין הערות מיוחדות - - -

<< אורח >> עופר רז-דרור: << אורח >>

סוגיה נוספת ואחרונה שקיימת וצריך להבהיר אותה היא סוגיית ההצמדה, שאנחנו מבקשים לשנות אותה מהצמדה למה שנקרא תמ"ג מגזר עסקי, שזה מה שנקבע ב-2015, לחזרה למדד המחירים לצרכן.

בשלוש השנים שעברו מצאנו שההצמדה הזאת, לפחות הכוונה שהיתה מאחוריה בסוף לא התממשה, ומצאנו שנוצר פער בין איך ששוק התקשורת מתנהג לבין מדד התוצר העסקי. לדוגמה, בעשור האחרון מדד התוצר העסקי עלה ב-6% בשנה, ולעומת זאת מדד מחירי התקשורת שהוא מאוד תנודתי, ואנחנו לא יכולים להסתמך עליו, ירד בכ-2.5% בשנה. וספציפית בתחום הסלולר מדובר בעלייה שהיתה בשנה שעברה, של 20 מיליון שקלים, בסך האגרות שחברות הסלולר משלמות, וסך כל אגרות הסלולר שנגבות על ידי המדינה מגיע כבר ל-320 מיליון שקל לשנה לשוק שרמת התחרות בו היום היא מאוד מאוד גבוהה, ולחברות כמעט כבר אין רווחים.

אנחנו סברנו שאם מסתכלים קדימה ואנחנו מניחים שהמשך הגדילה בתוצר העסקי ימשיך כפי שהוא היה, הדבר הזה יגדיל מאוד את הנטל של האגרות על חברות הסלולר, ואין לזה שום הצדקה בהינתן מצב התחרות הנוכחית והיקף הרווחים שלהם. ולכן אנחנו מבקשים את ההצמדה למדד המחירים לצרכן, שזו גם ההצמדה הנורמלית בשאר האגרות של המדינה וגם בהשוואה בין-לאומית שהסתכלנו.

<< אורח >> יעל מלם-יפה: << אורח >>

ויש עוד נושא אחרון שמתייחס לתהליך הגבייה של האגרות. גביית האגרות נעשית דרך כלל בתחילת השנה, תחילת ינואר. אנחנו כבר בתוך דצמבר וצופים שלא נספיק לגבות אותן בתחילת ינואר, ולכן אנחנו עושים פה איזושהי הערכה של נושא הגבייה עד לסוף ינואר. זה תיקון טכני.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

אבל אנחנו עכשיו במחצית דצמבר.

<< אורח >> יעל מלם-יפה: << אורח >>

יש אלפי בעלי רישיונות שצריכים לקבל הודעות - - -

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

הלחץ על ועדת הכלכלה היה כבד מנשוא. באמת. אז לבסוף אתם תגיעו לסוף ינואר?

<< אורח >> יעל מלם-יפה: << אורח >>

לא, לא. זה הגבייה. האגרות צריכות להיכנס לתוקף ב-1 בינואר. הלחץ עדיין קיים. רק לעניין הגבייה - - -

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

מצדי אל תגבו בכלל, העיקר שזה ייכנס לתוקף. אנחנו את עבודתנו עשינו.

<< אורח >> יעל מלם-יפה: << אורח >>

נכנס לתוקף בראשון - - -

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

עשו עלינו מכבש.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, אמרו לנו שזה חייב לעבור לפני סיום השנה.

בבקשה, שם ותפקיד.

<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>

אורנן שטיינברג, מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת.

"תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ט-2018



בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5 ו-13 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 13(ב) לפקודה, אני מתקין תקנות אלה:"



הערה לגבי הרישה: סעיף 5 הוא סעיף שבעבר, לפני התיקון, כשהיינו פה בחוק ההסדרים, זה בעצם היה סעיף הרישוי הכללי, שכל בן אדם לא יקים ולא ישדר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברור.

<< דובר_המשך >> אורנן שטיינברג: << דובר_המשך >>

אז החלפנו את זה פה בוועדה, אז במקום סעיף 5 שזה הסעיף הקודם, היום אחרי עדכון זה 4א.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

החלפתם.

<< דובר_המשך >> אורנן שטיינברג: << דובר_המשך >>

"תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1 לתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה), התשע"ו-2015 (להלן – התקנות העיקריות) –




(1) ברישה, במקום "שלוש שנים" יבוא "חמש שנים";"



שזה בעצם מה שאמרנו עכשיו, רוצים להאריך את זה בשנתיים, ולכן צריך להוסיף שנתיים להוראת השעה, ולכן במקום שלוש יבוא חמש.



"
(2) תקנה (1)(7) - בטלה."



לגבי פסקה (2), בהמשך להערה שקיבלנו מהייעוץ המשפטי של הוועדה, אנחנו נבקש לתקן את הסעיף הזה ככה שתהיה הלימה בין המספרים פה לבין דברי ההסבר. בעצם מדובר בשינוי טכני. יש בו מהות, אבל בעיקרון הוא טכני. אנחנו נבקש לשנות את זה לא לתקנה, אלא לפסקה (7)(ב). בעצם (7)(ב) מתייחס למדד. מה שעופר אמר קודם, אנחנו משנים את זה ספציפית, את עניין המדד.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כלומר, בפסקה (2), מה שייכתב בתקנה (1)(7)? - - -

<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>

לא. פסקה (7)(ב).

<< אורח >> יעל מלם-יפה: << אורח >>

כתוב לך בתקנה 1 ברישה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בסדר.

<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>

"תיקון תקנה 3
1.
בתקנה 3 לתקנות העיקריות –




(1) האמור בה יסומן "(א)" ואחריה תבוא:




"(ב) על אף האמור בתקנה 6(ה) לתקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987, בשנת 2019 המנהל רשאי לתת או לחדש רישיון מן הסוגים המפורטים בתקנת משנה (ג), אף בלי שבעל הרישיון שילם את האגרה בעד מתן הרישיון או חידושו; תוקפו של רישיון כאמור מותנה בתשלום האגרה בידי בעל הרישיון במועד הקבוע בתקנת משנה (ג).




(ג) על אף האמור בתקנה 17(ב) לתקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987, בעד מתן רישיון בשנת 2019, או חידושו בשנה האמורה, תשולם האגרה לכל תקופת הרישיון ביום כ"ה בשבט התשע"ט (31 בינואר 2019)."."



(ג) זה מה שיעל בדיוק אמרה, זה הליך הגבייה, מתי אנחנו יכולים להתחיל לגבות, או מתי בעל הרישיון מחויב לשלם את האגרה. (ב) זה כדי לא ליצור לקונה כי הרישיון מסתיים ב-1 בינואר, הוא מתחדש ב-1 בינואר, וכדי שבעל הרישיון יוכל לשלם מראש, צריך להאריך את תוקף הרישיון, בעצם לתת לו רישיון מראש, ולהגיד לו, בסדר, ניתן לך חודש לשלם.

שתי הערות לעניינים האלה. ב-(ב), בשורה השלישית כתוב: מן הסוגים המפורטים בתקנת משנה (ג). בהתחלה היו מפורטים סוגים של רישיונות. זה מיותר. הרי המדד חל על כל הרישיונות. ולכן זה מיותר לפרט סוגים מסוימים של רישיונות. אז נבקש את זה למחוק כי זה פשוט מיותר. "מן הסוגים המפורטים בתקנת משנה (ג)" – אפשר להוריד את זה, ואז יהיה: בשנת 2019 המנהל רשאי לתת או לחדש רישיון, אף בלי - - -

והערה שנייה ואחרונה, ב-(ג) בשורה האחרונה כתוב: תשולם האגרה לכל תקופת הרישיון ביום כ"ה בשבט, אז בהמשך להערה שקיבלנו מהייעוץ המשפטי של הוועדה, אנחנו נבקש לתקן את הסעיף. נכון יותר להגיד: עד ליום ככה וככה, כדי שאם בעל רישיון רוצה לשלם ב-30 או ב-29 בינואר, כמובן שהוא יכול. זה פשוט מדויק יותר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כלומר, שלא יהיה מועד נוקשה.

<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>

בדיוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני רוצה לחזור איתך לתקנה הראשונה לגבי המדד. למעשה אתם מבקשים להחליף רק את המדד שאליו יוצמדו סכומי האגרות או גם את התאריכים שנקובים בהגדרה המדד החדש והמדד היסודי?

<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>

התאריכים שנקובים שם בעצם, ההבדל בין התמ"ג לבין המדד הוא שהמדד מתחדש פעם בחודש והתמ"ג לא מתחדש פעם בחודש. מה שהיה כתוב לפני שעשינו את הוראת השעה זה בעצם המדד לחודש אוקטובר. אבל בתמ"ג אין תמ"ג לחודש אוקטובר כי המדד הוא רבעוני. ולכן שינינו את זה כדי שזה יהיה מותאם לתמ"ג. אבל עכשיו כשחוזרים למדד - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

למדד המחירים לצרכן?

<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>

בדיוק. מדד המחירים לצרכן.

<< אורח >> יעל מלם-יפה: << אורח >>

הוא מתפרסם מדי חודש.

<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>

ואז אין בעיה להגיד: המדד לחודש אוקטובר, זה מדויק.

<< אורח >> יעל מלם-יפה: << אורח >>

כמו שהיה. אם אתה מוחק את זה, זה חוזר למצב שהיה קודם לכן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אם מוחקים את כל פסקה (ב), כי בהוראת השעה נכתב שבהגדרת המדד התשנו התעריפים.

<< אורח >> יעל מלם-יפה: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

למעשה העדכון הראשון של הסכומים שיהיה כבר ב-1 בינואר בעוד פחות מחודש, אם התקנות האלה ייכנסו לתוקף, יהיה לפי מדד המחירים לצרכן?

<< אורח >> יעל מלם-יפה: << אורח >>

כן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז אני מניח שגם זה יחסוך לא מעט כסף לבעלי הרישיונות.

<< אורח >> יעל מלם-יפה: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הערות?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בתקנת משנה (ב) אני חושב שצריך לומר: תוקפו של רישיון כאמור מותנה בתשלום האגרה בידי בעל הרישיון עד המועד הקבוע, מכיוון שנתנו אפשרות לשלם את האגרה עד ל-31 בינואר. נכון?

<< אורח >> יעל מלם-יפה: << אורח >>

עד המועד הקבוע בתקנות המשנה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן.

<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>

נכון.

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ט-2018, אושרה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אם התיקונים שהקראתם מתואמים עם היועץ המשפטי של הוועדה, אני מאשר את התקנות האלה. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:47. << סיום >>

קוד המקור של הנתונים