ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 10/12/2018

ייבוא ירקות ופירות פרוע לישראל מאיים על החקלאות המקומית, יבוא ירקות ופירות פרוע לישראל מאיים על החקלאות המקומית

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
10/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 881
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ב' בטבת התשע"ט (10 בדצמבר 2018), שעה 13:00
סדר היום
1. הצעה לדיון מהיר בנושא ייבוא ירקות ופירות פרוע לישראל מאיים על החקלאות המקומית, של חה"כ ברושי איתן << הלסי >>
2. הצעה לדיון מהיר בנושא יבוא ירקות ופירות פרוע לישראל מאיים על החקלאות המקומית, של חה"כ סידה דן
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
חברי הכנסת
מיכל בירן
איתן ברושי
חיים ילין
דן סידה
נכחו:
מוזמנים:
אורי צוק-בר - סמנכ"ל, מחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלעד אלירז - מנהל, אגף סחר חוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יוליה אונגר - מרכזת בכירה כלכלה, רשות המיסים, משרד האוצר

תמר לוי בונה - רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמיר ריטוב - ראש מועצת לב השרון ויושב-ראש מרכז המועצות האזוריות בישראל

שי חג'ג' - ראש מועצת מרחבים

צבי אלון - מנכ"ל, מועצת הצמחים

מאיר צור - מזכ"ל, תנועת המושבים

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

גלית חזקיה הרשקוביץ - דוברת, התאחדות האיכרים בישראל

אופיר אטיאס - מנכ"ל, מרכז לוגיסטי ירקות, רמי לוי – רשתות שיווק

מנשה כדור - קניין מרכז לוגיסטי ירקות, רמי לוי – רשתות שיווק

חיים חבלין - מנהל, חקלאות, התנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות

עמיחי גלר - מנהל, שולחן מגדלים, ארגון מגדלי דגים, תנועות ההתיישבות

אליהו אהרון - מזכיר, ארגון מגדלי הירקות

דורון אוביץ - מגדל, ארגון מגדלי הירקות

נועם עמיר - מגדל, ארגון מגדלי הירקות

מאיר עמר - מגדל, ארגון מגדלי הירקות

רוני עבודי - מגדל, ארגון מגדלי הירקות

חזי דניאל - מגדל, ארגון מגדלי הירקות

אחי סיטבון - מגדל, ארגון מגדלי הירקות


מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוצים

יובל יפת - שדלן עצמאי (עצמאי/ת)
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
אלון דמלה




<< נושא >> ייבוא ירקות ופירות פרוע לישראל מאיים על החקלאות המקומית, של ח"כ דן סידה (מס' 11440). << נושא >>


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שלום לכולם. גברתי מנהלת הוועדה, הרשם – מה שלומך? – הדובר, ערוץ הכנסת, חברותיי וחבריי, אנחנו מתחילים ברשותכם את הדיון. יש כאן שני נושאים שעל סדר יומנו, שאנחנו דנים בהם היום. הראשון הוא: ייבוא ירקות ופירות פרוע לישראל מאיים על החקלאות המקומית, של חבר הכנסת איתן ברושי ושל חבר הכנסת סידה דן.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

נכון. מדובר בדיונים מהירים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, דיונים מהירים. אז אנחנו נתחיל ברשותכם; נפתח ונאפשר לחבר הכנסת ברושי. אני לא רואה את דן סידה עדיין. בבקשה, איתן.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

אדוני יושב-ראש וחבריי, אני אעשה את זה בקיצור כי באמת מזמן לא ראינו ציבור גדול כזה שהתאסף במיוחד לדיון הזה, איתן, בראשותך. אני רוצה להגיד שאתמול הייתי במטולה, ב-7:30 נפגשתי עם ראש המועצה, הסתובבתי על המערכת. היום נפגשתי עם חקלאים במטולה, ושאלתי: מה הדבר הכי חשוב לכם? החקלאים אמרו שהבעיה שלהם זה לא חיזבאללה, אלא מדיניות הממשלה. דווקא ישבו מגדלי פירות – לא דווקא, זה בעיקר התחום – והתלוננו על ייבוא של פירות וכל מה שקשור.

והדיון הזה שאנחנו ביקשנו, חברי דן יחד איתי, הוא כתוצאה של פנייה של ארגון מגדלי ירקות של החברים שיושבים פה, גם צבי אלון המנכ"ל ומאיר יפרח מזכיר הארגון, על חשש שכבר נחתמים הצווים לימים הקרובים, לחגים הבאים. וזה אחרי שהיה ניסיון בחגים קודמים, שהייתה בהלה או יוזמה של גורמים כאלו או אחרים לאפשר ייבוא, שקודם כול לא היה חסר, ובעיקר זה לא הוריד את המחירים.

אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, לעצור את שגעון הזה, שגורם ליבוא שלא לצורך ושתוך כדי כך הוא גם פוגע באיכויות וגם ביכולת הקיום של החקלאים. קודם כול, המסורת הזאת של החלטות להביא לחגים תוצרת חקלאית טרייה, בעיקר ירקות ופירות בטרם בדקו את הצורך וזמן רב לפני שיודעים את הנתונים – כבר נותנים את האישורים. ולכן, הדיון הזה הוא לא מוקדם מדי. הוא בדיון בזמן כדי שתהיה פה אמירה ברורה למשרד החקלאות. יש לנו את היכולת לספק את הצרכים של השוק המקומי. וייבוא צריך לעשות רק כשאין ברירה, רק במידה הנכונה, בלי לפגוע בחקלאות המקומית, בלי לפגוע בצרכנים ולא בבריאות שלהם.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להסתפק בזה, כדי לאפשר לחברים פה, שבאו מרחוק, לדבר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי. בואו, ברשותכם, נתחיל עם מזכ"ל תנועת המושבים. בבקשה, חברי מאיר צור.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

תודה. תודה רבה איתן. איתן ברושי זה המובן מאליו שהוא נמצא במקום שהוא נמצא, גם אתה, איתן כבל, למי שמכיר אותך, זה גם המובן מאליו, אבל זו הזדמנות גם להודות לך על הפעילות הנמרצת לטובת החקלאים והחקלאות בכל הזדמנות.

תראה, אני רוצה להסביר מה זה הייבוא הזה בעצם. הייבוא הזה הוא בראש ובראשונה ייבוא של אבטלה ממקום אחר לכאן. אני מסתכל על הצד של החקלאים. בסוף אם אתה רוצה לאכול – ישובים פה מגדלי המלפפונים מאחיטוב – בסוף אם אתה רוצה לאכול מלפפון - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אחיטוב זה הבסיס, נכון?

<< דובר >> עמיר ריטוב: << דובר >>

בסיס למה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

למלפפונים.

<< דובר_המשך >> עמיר ריטוב: << דובר_המשך >>

כן.

<< דובר_המשך >> מאיר צור: << דובר_המשך >>

מעצמת מלפפונים, כן.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תוסיף לזה את העגבניות, זה נחמד.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

60% מהייצור הארצי.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

בסוף אני חושב, ופה זה הכלכלה שלא מתחברת בין תפיסת עולם שלנו לתפיסת עולם של הממשלה. כבוד היושב-ראש, כדי לאכול מלפפונים, לקנות מלפפונים במחיר סביר במשך 10 חודשים בשנה, צריך שחודשיים בשנה המחיר יהיה קצת יותר גבוה. כי החברים באחיטוב לא מגדלים כל השנה מלפפונים כי למכור רק ב-1.8 שקל ולהפסיד כסף. אם את הכלכלה הזאת לא מבינים יש כאן תקלה. בסוף הם 10 חודשים מקושי מתגלגלים, חודש אחד מוכרים ב-4-3.5 שקלים, קצת נושמים, וחודש ב-5 שקלים, ומה זה הם חיים גם את השנה הבאה. אם את זה לא מבינים, מה שיקרה יהיה כאן ייבוא כל השנה. וכל השנה יהיה ב-4 שקלים.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

למה זה ככה?

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

זה בנוסף לתפיסת עולם מעוותת שאפשר לקנות הכול בחור של הגרוש. אני חושב שקריאה צריכה לצאת מכאן שאנחנו - - -

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

למה התנודות במחיר?

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

התנודות במחיר בגלל שחקלאות זה חום וקור, זה צמחים, זה דבורים, זה חגים, אלף ואחד דברים אחרים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מחלות, לצערנו.

<< דובר_המשך >> מאיר צור: << דובר_המשך >>

וזה גם ייבוא. דוגמה מצוינת זה הבצל. מה שקורה עכשיו עם הבצל, שהוא יקר ואי-אפשר לעשות מרק בצל. למה אי-אפשר לעשות מרק בצל? כי במשך שנים, בתקופה הזאת הביאו בצל בכמויות גדולות, לא היה כדאי לגדל, והנה היום אין בצל. בכל העולם אין בצל. יש תקלה.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

בכל העולם תקלה.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

יש תקלה במקום אחר, ופה לא גידלו בצל, וזה מה שקורה. אדוני היושב-ראש, חד וחלק מפה צריכה לצאת קריאה ברורה מאוד, שמאחדת לא רק את החדר אלא מאחדת את כל עם ישראל, גם את סוף השולחן שיושבים בו היבואנים, יושבים הרשתות, שאנחנו נעזרים בהם. הם הלקוחות שלנו, אבל הם גם צריכים לזכור שהם הלקוחות גם ברגעים שאנחנו כל השנה – וצריכה לצאת מפה קריאה שמדינת ישראל, מממשלת ישראל, הכנסת, עם ישראל רואים בייצור המקומי ערך בל יעבור. ועושים הכול כדי לייצר פה את כל הדברים שאפשר, ובוודאי פירות וירקות ועוד דברים אחרים, אפשר לעשות כאן בלי בעיות. תודה רבה.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, רק אם אפשר להעיר?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שם ותפקיד?

<< דובר_המשך >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << דובר_המשך >>

אני גלית, דוברת התאחדות האיכרים. מאיר, עם כל הכבוד, לך יש שיח ישיר עם שר האוצר. זו לא מדיניות של הממשלה, זו מדיניות האוצר.

<< דובר_המשך >> מאיר צור: << דובר_המשך >>

אני רואה שחזרת פוליטיקאית.

<< דובר_המשך >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << דובר_המשך >>

רגע, תן לי לסיים. אני מנסה להגיד משהו.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

בואי, האינטליגנט שלך לא נמצא כאן. את לא צריכה לקבל יותר מהגובה שלך. בואי, את בסך הכול דוברת. יאללה, נעבור הלאה.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

אני רוצה להגיד משהו, כי מדובר במדיניות – אני רוצה להגיד משהו לפרוטוקול. מדובר במדיניות של שר האוצר ולא של הממשלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא נתתי לך לדבר, יקירה.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

נתת לי. עשיתי ככה ואמרת לי - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני חשבתי שיש לך הערה, לא שיחה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זו הערה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גלית.

<< דובר_המשך >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << דובר_המשך >>

אני רוצה לומר הערה. זו המדיניות של שר האוצר ולא של הממשלה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

את לא קיבלת רשות דיבור.

<< דובר_המשך >> מאיר צור: << דובר_המשך >>

והיא גם לא צריכה לקבל. היא לא חקלאית, והיא לא מייצגת חקלאים. היא מייצגת את חברת "עמיר", והיא לא צריכה להיות חקלאית.

<< דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >>

ביום שכל החקלאים יהיו ביחד, המשיח כבר יגור פה ויהיה הסכם שלום גם. זו הבעיה שלנו.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

החקלאים ביחד. הם לא מהחקלאים, הם לא חלק מהחקלאים. היא באה הנה לעשות פרובוקציות.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

אני דיברתי עניינית.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הדובר הבא עמיר ריטוב, בבקשה. רק תציג את עצמך, עמיר.

<< דובר >> עמיר ריטוב: << דובר >>

אני עמיר ריטוב. אני ראש המועצה האזורית לב השרון ויושב-ראש מרכז המועצות האזוריות בישראל.

כתבתי איזשהו מאמר לאחרונה בנושא החקלאות, וקיבלתי טלפון – נראה לי שאפשר לחשוף את זה, זה לא כזה סודי – מבן, מנכ"ל משרד החקלאות. הדבר היחידי שהפריע לו שם הוא שכתבתי – הוא התחיל להתווכח איתי לגבי הנושא של הייבוא, שזה לא כך.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

הוא הוזמן לישיבה היום.

<< דובר >> עמיר ריטוב: << דובר >>

הוזמן ולא הגיע. יפה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הוא משתדל לא להגיע לוועדה.

<< דובר >> עמיר ריטוב: << דובר >>

אני רוצה להגיד לכם כזה דבר. במסגרת התפקיד שלי, במסגרת ה-twinning של משרד החקלאות עם משרדי החקלאות הגרמני והאיטלקי, הייתי בסיור. הייתי בסיור בגרמניה וראיתי איך הדברים שם עובדים. ראיתי עכשיו מה קורה בצרפת כשקצת מעצבנים את הצרפתים, בטח את החקלאים הצרפתיים. אנחנו פה באמת שקטים ונחמדים. זאת אומרת, אנחנו באים לפה, אנחנו נגיד כמה מילים. דרך אגב, איתן, שמתי לב שיש לנו פה רוב, אנחנו יכולים להעביר החלטות, מה שאנחנו רוצים. רק תציע הצעה ואנחנו פה.

חברים, תקשיבו, לא יכול להיות, לא יכול להיות, מצב החקלאות כל כך קשה, שאנחנו – בעצם הבקשה שלנו היא: אל תפריעו. אנחנו כבר התייאשנו מלהגיד: בואו, תראו, אנחנו אלה ששומרים על השטחים החקלאיים; אנחנו אלה ששומרים על השטחים הפתוחים; דואגים לאספקת תוצרת טרייה; דואגים לטפל בביוב של מדינת ישראל; שומרים על הגבולות.

מה שאמר איתן זה נכון. מה מטריד אותם שם במטולה? המנהרות של החיזבאללה לא מעניינים בכלל. המחיר של התפוח מעניין. לכן, אני אומר, חברים, בואו נפנה פה בצורה מסודרת. איתן, אני חושב שאתה יכול לעשות את זה. יש לך את היכולת, את הסמכות והכוח להגיד להם: חבר'ה, מספיק, מספיק. עוד רגע לא יהיו פה חקלאים בכלל. כשאני חושב על דור העתיד בחקלאות, מי יעבד את כל החקלאות במדינת ישראל?

כל הקריאה שלנו היא כזאת. אני מברך את חבר הכנסת החדש, גם אמרתי לשר שלך: אנחנו יכולים לעשות מהפכה בש"ס. שלושה מושבניקים יש לנו בש"ס.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נכון, נכון.

<< דובר_המשך >> עמיר ריטוב: << דובר_המשך >>

אנחנו יכולים היום להשתלט על התנועה.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

לא צריך להשתלט. היא בסדר גמור בחקלאות.

<< דובר >> עמיר ריטוב: << דובר >>

הבקשה שלנו היא חד משמעית: תנו לנו לחיות, זה הכול. תנו לחיות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תנו לגדול בשקט.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, עמיר. אלי אהרון, אנחנו עכשיו כך: ידבר ח"כ ואורח, בסדר? אז ברשותכם, אנא דבר כבודו. ולאחר מכן, אלי אהרון, ארגון מגדלי הירקות. אני כבר אומר, יש את אחי סיטבון, דורון אוביץ, נעם עמיר, חזי דניאל, צבי אלון, גלעד אלירז, ועמיחי גלר וגלית חזקיה.

אני רק מבקש מכם, אנא תהיו מאוד ממוקדים כדי שגם נצא מכאן עם איזשהן החלטות. בבקשה.

<< דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >>

כבוד היושב-ראש, כשהלכתי לשאול מי אחראי על פתיחת ייבוא אז אומרים: שר האוצר יחד עם משרד החקלאות. אני הולך למשרד החקלאות ואומר לו: מי? הוא אמר לי: מה אתה רוצה? זה החקלאים אומרים לי אם כן לפתוח לא לפתוח.

תראו, המלחמה בין יוקר המחיה והתיק שמפילים על החקלאים, אני אומר לכם את זה, בושה וחרפה. אבל כולנו אשמים, כי אנחנו לא מסבירים את זה. לא מסבירים את זה מספיק חזק. זה לא יעזור כלום. אם אתה מקבל מלפפון בשקל ומוכרים אותו ב-5-6 שקלים – עכשיו אני אספר לכם את הסיפור, כי אנחנו נחשפנו אליו דרך ועדת החקירה של פישמן. ואני רוצה שכולכם תדעו אותו. כשהרשתות קונות מכם הן לא מרוויחות את 400%-500% שכולנו מדברים עליו. הן, קודם כול, צריכות לשרת את ההון הזר, את המערכת הבנקאית ולהחזיר את כל החובות. ותאמינו לי, כבל ואני כבר יש לנו בית ספר שם. אנחנו מבינים איך המנגנון הזה עובד.

ובסוף מה? החקלאים פושטים רגל. המערכת הבנקאית לא נכנסת פנימה. מישהו אחר ניכנס פנימה דרך השוק האפור שאף אחד לא רוצה לדבר עליו, ועוד כל מיני אנשים טובים למיניהם שמשתלטים בכלל על השוק הזה. ואנחנו כולנו מפסידים.

פערי התיווך לא יכולים ליפול על החקלאי. כולם חושבים שאנחנו המיליונרים, כולנו חושבים שאנחנו עושים את ההון מחקלאות, שאנחנו מתפרנסים מחקלאות.

ומאיר, אני רוצה להגיד לך הערה, כי אני לא אוהב את הוויכוח הזה. אבל הוויכוח הזה משקף בדיוק את הפרצוף של החקלאות במדינת ישראל.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

זה לא ויכוח. אם הייתם נותנים לי להשלים את המשפט - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

די, די, גלית.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

אבל לא רציתי להגיד - - - לא נתתם לי לסיים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גלית, די.

<< דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >>

את יודעת, יש לי פלוס אחד. נבחרתי. את יודעת, מה לעשות. עדיין זה פלוס שנותן לנו אפשרות פה להתפרץ ולהגיד מה שאנחנו חושבים.

אבל תסתכל, מאיר, מה קרה. עכשיו אני אגיד לך מילה פוליטית: אתה מצטרף לשר האוצר ולכולנו, מה הוא עושה למחרת? עשה לך נע באוזן בלי שאתה הרגשת. הוא פתח לך את הייבוא של עגבניות על הפרוץ שלך. וזה הכי כואב לי. למה? כי מי שנמצא פה מכיר את זה, מבין איך המערכת עובדת. והתמימים שמצטרפים לפוליטיקה ורוצים לשנות לא מבינים. אבל עשו לך את זה מול הפרצוף. כאב לי הלב. לא עושים את זה. יש דברים שאסור בפוליטיקה. ועשו לך את התרגיל הזה ואני אמרתי את זה לכולם: תדעו לכם, חבל לי על מאיר. לא עושים את זה.

עכשיו תסתכל על המציאות כמו שהיא. כולנו נמצאים באותו צד של המתרס. כולנו רוצים חקלאות, עתיד טוב יותר לחקלאות. וכולם חושבים שאנחנו מתעשרים, וכולם חושבים שאנחנו מגדלים כנראה בין גדרה לחדרה את כל הירקות ואת על המטעים שלנו. לא מבינים עדיין שאנחנו מחזקים גבולות מדינת ישראל. כשהמנהרה במטולה מתגלית, מה? הולך מטע. כשבעוטף עזה צריכים לבוא ולגעת – אותו דבר. אנחנו שם, אנחנו נמשיך לחיות שם. זה הייעוד שלנו, אי-אפשר להרוג אותנו.

פתיחת הייבוא, ואף אחד לא מספר את זה, של עגבניות והפלפלים מירדן, מה הביא לנו?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מחלות.

<< דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >>

מחלות. ואתם גידלתם, ו"זרעים גדרה" מה קרה איתם? טראח, חטפו אותה. מאיר, אתה יודע את זה בפלפל, ואנחנו באשכול יודעים את זה על העגבניות. ומה? כולנו נדפקנו. עכשיו מה קרה? המדינה בסוף, שרצתה להוזיל את המחיר – אתה מבין מה קרה? – הכניסה לפה בשביל להוזיל מחיר. בסוף היבולים שלנו נחתו לרצפה. למה? כי הייתה לנו מחלה.

אז מה שאני מציע הוא, קודם כול, שהאוצר ישב יחד עם משרד החקלאות ויחד עם החקלאים ולקבוע – באמת, אין מה לעשות, לפעמים אנחנו מבחינת מזג אוויר לא מסוגלים לספק את הצריכה – אז לפתוח איפה שצריך, וממדינות שנמצאות בדיוק בתקן שלנו, של ה-OECD. אתה לא פותח עכשיו מהביוב של עזה. אתה לא יכול לפתוח את זה. זה לא עובד ככה. כי בסוף זה מביא לנו מחלות. אני לא מדבר במושגים של מחלות של בני אדם, אני מדבר במושגים של מחלות של זרעים, שבסופו של דבר כולנו נפגעים.

אני חושב ששם נמצאת הנוסחה, זאת אומרת, אם אנחנו באמת נפתח ציר בין האוצר למשרד החקלאות וחקלאים מתי, ואנחנו יודעים בדיוק מתי, כאילו שאנחנו לא יודעים מתי יש יובש ומתי חום ומתי קור. אנחנו יודעים מתי העונות, כמעט הכול ידוע. באותן עונות באישור ובשיתוף פעולה של החקלאים, כדי באמת שלא יהיה מצב כזה שהעגבנייה תימכר ב-14 שקל, אני מסכים לזה. גם זו אחריות שלנו דרך אגב. גם זו אחריות.

אני פעם אמרתי: תגיד, אם היה – פאושלי, אתה יודע?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן.

<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>

3.5 שקל לקילו עגבניות. 4.5-5 שקל לקילו פלפל לאורך כל השנה. זה המחיר. אתם מוכנים? אומרים: בטח, הרשתות אומרות לי כן – ישבו אצלי כל הרשתות – אנחנו מוכנים. ואז מה הם עושים? עושים את התרגיל הידוע: זה סוג ב', לא מגיע לך את המחיר הזה; זה בררה, לא מגיע לך את המחיר הזה. אז במקם לתת את המחיר שסוכם, בעצם נותנים חצי מהמחיר הזה. ומה יכול לעשות המשק המשפחתי? אני לא מדבר במושגים של קיבוצים שהם יכולים – יש להם מסה של גידולים – איכשהו לספוג. למשק המשפחתי זה מה שיש, לא משהו אחר. טראח. עכשיו משעבד את הווילה – לא את הווילה – את הבית שלו, וזהו, גמר את קרירה ואת החיים שלו. הוא עכשיו עובד רק בשביל המערכת הבנקאית. ויש לנו כאלה לא מעט, לצערי.

אז, כבוד היושב-ראש, לפתוח את הציר הזה. ואני מבקש ממך שלא יפתחו ייבוא בלי שידוע שאנחנו לא יכולים לספק את הסחורה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, אדוני. אלי אהרון.

<< אורח >> אליהו אהרון: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ואתה אדוני, חבר הכנסת דן סידה, מתי שתרצי.

<< דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >>

כואב לי הראש.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אין בעיה.

<< דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >>

אני יכול לתת לך פטיש בראש? להעביר את כאב הראש.

<< דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >>

לא, לא. אדוויל זה כמו פטיש.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אלי אהרון, בבקשה.

<< אורח >> אליהו אהרון: << אורח >>

אני אלי אהרון, ארגון מגדלי ירוקות. א', אני רוצה להגיד – וזה בהמשך למה שחיים אמר – אין קשר, אין קשר. וצריך שיהיה ברור לכל העולם, כולל לאוצר וכולל לכל אלה שמנחיתים עלינו מעת לעת כל מיני הנחתות. אין קשר בין המחיר לצרכן, שהצרכן משלם, ובין מה שהחקלאים מקבלים.

אני אגיד עוד יותר, יש מחירים שמפורסמים, מה שנקרא "מחיר התקליט". אני אומר שאין קשר, אין קשר, בין מחיר התקליט ובין מה שהחקלאי מקבל. מדוע? מכיוון שזה מה ששילם מי שקנה את הסחורה, אבל מזה צריך להוריד 40% ואז אתה את מה שחקלאי מקבל לפני ההוצאות שלו בפתח המשק. זאת אומרת, 60% מהמכירה הזאת.

לצערי הרב, האוצר לכל אורך הדרך מחבר בין בעיית יוקר המחיה – שכולנו מתפללים שבסופו של דבר מישהו יפתור אותה – מחבר אותה עם החקלאים. אין קשר. הוכח כבר. גם שכמייבאים תוצרת חקלאית וגם כאשר – הזכירו בישיבה הקודמת שלך, איתן, בנושא החלב, 19 אגורות לוקחים מהחקלאי כדי לפתור את בעיית יוקר המחיה וכולי, ויוזיל. על זה אנחנו יודעים מה קורה היום בתקשורת, מה אומרים על הדבר הזה, שזה בסופו של דבר לא מגיע לידיו של הצרכן. וליבנו עם הצרכן.

אני חקלאי. נכנסתי לחקלאות בשנת 1976, זה 40 ומשהו שנים. כשאני התחלתי להיות חקלאי היו 60,000 חקלאים בערך. היום יש 14,000-8,000, תלוי איך סופרים אותם, איך סופרים קיבוץ, איך סופרים זה.

<< דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >>

חיית מחמש דונם גם. חיית מחמש דונם בכבוד.

<< אורח >> אליהו אהרון: << אורח >>

חייתי מחמש דונם, ועם שני דונם גם אז, בזמנו. היום אנחנו בסדר גודל הזה. תשאל שאלה מאוד פשוטה: איך בכל זאת מאז ועד היום, כשחלה התדרדרות, החקלאים עדיין ממשיכים לגדל? אמרו כבר מי שאמרו, אמרו את זה בצורת בדיחה, אבל זו לא בדיחה: כל חקלאי יש לו את התקווה. בשנה הבאה יהיה טוב יותר, בעונה הבאה, בחודש הבא יעלו המחירים ובאמת מה שקרה – הרי ידוע, מאז ועד היום, זה לא היום, תמיד מחירי התוצרת במהלך השנה היו נמוכים לחקלאי. הרבה מאוד פעמים מתחת לעלויות הייצור שלו. רק מה, היו "פיקים". ה"פיקים" האלה איזנו אותנו על פני כל השנה ויכולנו להגיד: יאללה, התפרסנו. לא נהיינו עשירים, אבל הצלחנו להתפרנס.

מה קרה? שר החקלאות, כאשר אנחנו מדברים איתו – ויושב פה גלעד, איפה? מטעם משרד החקלאות שגם כן, בין היתר, היה אחראי על נושא הייבוא. שר החקלאות אמר לי פעם: תגידו לי, מה אתם בוכים; אנחנו מייבאים – יכול להיות שהמספר הוא נכון – בסך הכול 3.8% מסך כמות התוצרת שנצרכת בישראל. ואני אומר לו: אבל אתה יודע מה קורה? הרי בדיוק ה-3.8% האלה נופל לנו על אותם ה"פיקים", על התקווה הזאת שיש לחקלאים, שסוף-סוף נוכל להתפרנס. אתה חוטף אותם ומשאיר את החקלאים עם ראש מתחת לפני המים, והחקלאים מגיעים לסוף השנה בלי תקווה. זאת הסיבה למה כמות החקלאים הולכת ויורדת.

גם הבן שלי רצה להיכנס לחקלאות – ואני אומר את זה בכאב, כי אני מעודד כן חקלאים צעירים לבוא. אתה רואה את מי הבאנו לפה? דווקא את החקלאים הצעירים, לא הביאנו את המבוגרים. הבאנו דווקא את החקלאים הצעירים, שמנסים לחפש את התקווה הזאת. ואלה שהחליטו בכל זאת. אני אמרתי לבן שלי: תשמע, זאת החלטה שלך, זה המצב. הוא היום מזכיר של מושב מבטחים. הוא הלך ללמוד, נהיה מזכיר של מושב מבטחים. ואני מאוד שמח מצד אחד שאני לא צריך לטפל בבעיות שיצוצו לו, ומצד שני אני מאוד עצוב, כי אני רציתי שהוא כן יהיה חקלאי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, אלי. תודה.

<< דובר_המשך >> אליהו אהרון: << דובר_המשך >>

לכן, אני אומר שאם רוצים לפתור את בעיה הזאת, א', צריך לבטל את העניין הזה של הייבוא, כי הוא לא תורם דבר וחצי דבר לצרכן. אם הוא היה תורם, עוד יכולתי להגיד – זה לא תורם. מי שמרוויח את הכסף הם אלה שבאמצע. אלה לא החקלאים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, יקירי. דן סידה, ולאחר מכן –אחי סיטבון.

<< דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >>

שלום לכולם. ראשית, אני לא יודע אם כולם יודעים, אבל אני חקלאי פעיל ממושב ספסופה.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

הכי פריפריה שיש.

<< דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >>

הכי פריפריה ועדיין פעיל ומגדל כרמי יין. לא משנה, אני חקלאי פעיל. זו הנקודה. אני נמצא פה כבר 10 חודשים במערכת של המבנה הזה, ואני שומע את הדברים הנאמרים פחות או יותר, את רוח הדברים בכל מיני פורומים, בכל מיני שולחנות, הדברים פחות או יותר חוזרים על עצמם. במיוחד אצל איתן בוועדה שלו, פעם אלה הרפתנים, פעם אלה הדבוראים, כולם מגיעים לפה. בסופו של דבר, יש אווירה של משבר, משבר מתמשך. וכל אחד מנסה לשייך את זה, ולשים את האצבע, מה, איפה הבעיה, מאיפה זה נולד, ולאן אנחנו הולכים, ואיך פותרים את זה.

באמת יש פה אנשים אלופים בחקלאות. ברושי מבין את המטריה, ומעל כולם איתן, חבר הכנסת וקנין, יש פה אנשים נפלאים, שמכירים את המערכת, יודעים לעבוד. אבל אני מנסה להיות האורח לרגע, זה שפחות או יותר מנסה לשים את היד על זה. ולי זה מאוד פשוט. השבר שלנו מתחיל בזה שהייתה מפלגה אחת, שהובילה את החקלאות בישראל מאז קום המדינה. והיא הולכת ונחלשת והנכסים האלה – אני מדבר על מפלגת העבודה המקורית, ההיסטורית, שהיום היא הולכת ונחלשת ומאבדת את הכוח שלה בנקודות החשובות לחקלאים. אפילו מאיר צור עזב למפלגה אחרת.

המפלגה השנייה ששמנו בה את יהבנו בצורה מובנית כמפלגת התיישבות אופיינית, אלופת ההתיישבות, אבל כנראה האמון שלהם, אנחנו מדברים על הבית היהודי, שהמומחיות שלהם כנראה ביש"ע ולא בארץ ישראל. הם לא מסוגלים להכיל את הכול בצורה מובנית. אז אנחנו בעצם נמצאים בשבר לאורך ולרוחב. לכל מקום שנסתכל יש אי הבנה של החקלאות. אין מישהו שיתכלל. הגוף שנקרא משרד החקלאות, שזה הבית של החקלאים, שהוא עומד באמצע בין האוצר ובין החקלאים, בין משרד ראש הממשלה ובין כל התוכניות, תמיד נמצא משרד החקלאות כבית שאליו פונים, שם בוכים, שם מקטרים ומגיעים לאיזונים. אנחנו לא נמצאים שם, ויש שם איזשהו משבר.

אנחנו צריכים, אני חושב, כל הגופים החקלאים, כולם בלי יוצא מהכלל, לא משנה עכשיו באיזו מפלגה, בואו לא ניקח את זה למחוזות של מפלגות, כולם צריכים להתאחד כרגע, לעבור את התקופה הזאת ולראות לאן הפנים של חקלאות, הפנים הפוליטיים, לאן זה הולך. ואחרי זה להבין שבלי שאנחנו נלך כולנו כגוף אחד במצב הזה, אנחנו כולנו נתרסק ויפוררו אותנו לכל אחד לתחום שלו. אז בואו ננסה לעבור את התקופה הזאת, לראות מה מחכה לנו אחרי הבחירות הקרובות, ולראות איך אוספים את השברים ובונים משהו חדש.

חוץ מזה לא נראה לי שום פתרון – יש פתרון, אפשר לעשות – כבל ושאר החברים עושים אינפוזיה פה וחוסם עורקים פה, אבל הפתרון הכללי צריך להיות בעצמנו, להתכנס בתוך עצמנו ולנסות למצוא את הפתרון הכולל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, תודה, דן. אחי סיבון, חקלאי ממושב דקל, בבקשה.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

קודם כול, שלום. אני קצת מתרגש, פעם ראשונה שאני בכנסת. הזמנתם אותנו לדבר על ייבוא של ירקות טריים למדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מה אתם מגדלים?

<< דובר_המשך >> אחי סיטבון: << דובר_המשך >>

אני מגדל ירקות בבתי צמיחה. בתי צמיחה, למי שלא מכיר, אלה אותן חממות, בתי רשת, שעולים הרבה מאוד כסף לבנות אותן בשביל לייצר לתושבי ישראל תוצרת טרייה כל יום, שמר פלוני או גברת אלמונית יוכלו ללכת לסופר ולקנות עגבניות טריות כל יום.

אני בסך הכול בן 40 היום, עוד שבוע, לא חשוב.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

כמעט מזל טוב.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

תודה.

והקדשתי את חיי באמת בצורה לא צינית לגידול תוצרת חקלאית, שהחברים שלי מתל אביב יוכלו לאכול עגבניות, מלפפונים, פלפלים טריים. יושבים פה ידידיי, קניינים של רמי לוי, הם מכירים אותי, מקבלים את הסחורה שלי, הם יודעים על מה אני מדבר כשאני מדבר על תוצרת איכותית.

דיברו פה לפניי על למה יש תנודות שוק, למה המחירים עולים, למה המחירים יורדים. אני חייב לשים על זה את הדגש, כי יצא כך שגם החגים הם אחרי תקופות קשות. ואני אסביר. פסח הקרב ובא אלינו, בשביל להביא סחורה טרייה בפסח למדפים ברשתות, למדפים בסופרים, אני צריך לשתול עכשיו עגבניות, צריך עכשיו פלפלים, ומלפפונים כמובן. אנחנו נכנסים עכשיו לתקופה של שיא החורף. אם החורף יגיע לרמה קיצונית של מינוס בטמפרטורות ויהיו נזקים חקלאיים אמיתיים, אז באמת יהיה מחסור בפסח בסחורה טרייה. אבל אם זה לא יקרה, לא יהיה מחסור, כי אנחנו שותלים. אני בשבוע הבא שותל עגבניות בחממה, שעלתה לי הרבה מאוד כסף בשביל שתוכלו לקבל סחורה בפסח.

והתכנון הוא כזה ארוך טווח, ברמה שנתית, בשביל, עוד פעם, לספק לכם את הסחורה, שתהיה לכם סחורה טרייה על המדף. נכון שאני גם צריך להתפרנס ממנה. והעלויות של גידולי חורף, נקרא להם, אחרי שהסברתי מה הם, הם קצת יותר יקרות. אז מן הסתם אני מצפה לפגוש מחירים קצת יותר גבוהים. והמהלך הזה של ייבוא פרוע מראש, מה שנקרא – כבר מתכננים את הייבוא, לפני שראינו שיש חורף קשה, לפני שראינו שיש מחסור – וזה מכניס אותי לפלונטר וגורם לי לא לרצות לשתול בתקופות כאלה, וזה מבלבל את החקלאי ביום-יום שלו לגבי עתידו, לגבי תוכנית המשקית שלו.

אני בן אדם שמאמין בשיתוף פעולה. יעידו ידידיי פה שאני עובד איתם. אנחנו נותנים תוכנית קדימה, ויודעים לצפות קדימה את הקשים פחות או יותר, ולתכנן את הכמות השבועית שהם רוצים שאני אספק להם או שאני רוצה לספק להם. הדבר הוא אפשרי. ברמה האישית, לצערי – דיברתם על זה גם אתם – אנחנו לא יודעים להתאחד ברמה ארצית, שלא נדבר ברמה אזורית, אחד עם השני. אם שני ארגונים שונים רבים אחד עם השני פה על השולחן, אז איך אני והחקלאי השני נוכל לעשות שיתוף פעולה בשביל לפתור את הבעיה של המזון במדינת ישראל?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי.

<< דובר_המשך >> אחי סיטבון: << דובר_המשך >>

זה כלל מאוד, זה אפשרי. רמת המחירים גם הסברתי. חיים ילין הלך וחבל שהוא הלך. כי רציתי להגיד מילה טובה עליו, שהוא בא מהדור שלנו - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אם רצית מילה טובה, אז לא צריך.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

אז לא נגיד את זה, אה.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

אני אמסור לו.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

כי הוא בשלוש מילים אמר את כל הבעיה אם הקשתם לו. וגם את הפתרון הוא אמר אם הקשתם לו. וגם העקיצה שהוא עקץ פה את מאיר, חבל שהוא עשה לנו את אותו דבר. הלך לנו מהמועצה ובא לכנסת שלכם.

עוד דבר שחשוב להסביר, והסברתי את זה, אני רוצה להעמיק בו. הנושא של נתח רווחים מאוד נמוך לאורך זמן שוחק את המשק שלנו. אני בשביל לספק לך סחורה, בעוד שנתיים אצטרך לקנות טרקטור חדש. אם העסק שלי לא ירוויח אני לא אוכל לקנות טרקטור חדש, לא אוכל לעבד את השטחים שלי. אני לא אוכל לספק לך עגבנייה. וחבר'ה, זה ישירות, זה לא בעקיפין, זה לא אוונטות. הסחורה שלי שיושבת פה במדף במודיעין, ויושבת פה במדף בירושלים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עוד לא אמרת, אמרת לי ירקות. איזה יקרות?

<< דובר_המשך >> אחי סיטבון: << דובר_המשך >>

אני מגדל, אמרתי, ירקות: עגבניות, פלפלים, חצילים ומלפפונים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את זה לא אמרת. עכשיו אמרת.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

אז עכשיו אני חוזר.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

ירקות. זה פלפלים, עגבניות.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

הוא אמר. רק את החצילים הוא לא אמר קודם. לא עקבת.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

כי השנה לא שתלתי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי, סליחה.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

בשביל שנוכל לספק את הדברים, אנחנו צריכים להרוויח כסף. אנחנו לא יכולים לעבוד על נתח רווחים מאוד נמוך כל השנה. זה לא בושה להרוויח כסף. חבר'ה, אני מפעיל עסק.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

אנחנו דברנו מאוד כללי. משפט אחד ברשות כבל, אתה עכשיו מגדל ירקות, ואנחנו דנים פה לקראת, למנוע את הייבוא לפסח. אז תגיד מילה.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

אמרתי, אם לא יהיה חורף תהיה מספיק סחורה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

הוא אמר שהוא שותל עכשיו.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

לא, דקה. יש טענה שגם נאמרה, שיש תיאום בין ארגון מגדלי ירקות ומועצת הצמחים ובין משרד החקלאות. מה הוא המקום שצריך לקבל החלטה על ייבוא ואיך מתאמים את זה?

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

קודם כול, ברגע של חוסר. לעשות ייבוא, היום להרים טלפון לטורקיה: תעמיסו לי משאית של עגבניות, שלחו לי אותה לארץ. זה עניין של חמישה-שישה ימים – תקנו אותי אם אני טועה – והסחורה פה. אז חמישה-שישה עגבנייה תהיה ב-10 שקלים. מה קרה? כמה קילו גברתי קונה בשבוע? קילו?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

שקית קטנה.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

אז תשלמי עוד 5-4 שקלים. בפעם בשבוע, פעם בשבוע.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

לאה היא משלנו, עזוב.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

מדובר בפרנסה שלי, באוכל של הילדים שלי. על זה אנחנו חיים. על אותם "פיקים" שהוא דיבר עליהם.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

רציתי שהדיון ירד לפסים המעשיים.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

ירד.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

אוקיי. עד עכשיו סיסמאות, ולא עשינו כלום.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

נראה לי שמיציתי.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

אתה דיברת יפה מאוד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, אחי סיטבון. דורן אוביץ ממושב עמיעוז, בבקשה.

<< אורח >> דורון אוביץ: << אורח >>

קודם כול, גם אני מתרגש. זו פעם הראשונה שאני מדבר כאן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה בסדר גמור.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

רק תאמר לי, ברשותך, מה אתה מגדל.

<< אורח >> דורון אוביץ: << אורח >>

אני מגדל עגבניות, פלפל, חציל, גם עובד עם כל החבר'ה האלה.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

כל שוק מקומי. זאת הבעיה. אין ייצוא.

<< אורח >> דורון אוביץ: << אורח >>

לשוק המקומי, לרשתות. אני דור שלישי לחקלאים בארץ כבר. ולצערי, אני ממליץ לילדים שלי גם כן לא להיות חקלאים. יש לי ארבעה ילדים חמודים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתם הצעירים הראשונים שהגיעו לוועדה מהחקלאות.

<< אורח >> דורון אוביץ: << אורח >>

הצעירים הראשונים, כן. אני מקווה שאלה לא יהיו האחרונים גם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זו האמת. אני מקיים כבר עשרות דיונים.


<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

סיכוי גדול שאלה האחרונים.

<< אורח >> דורון אוביץ: << אורח >>

אני מקווה שאלה לא יהיו אחרונים. בסך הכול, החקלאות היא מאוד יפה והחקלאים עובדים מאוד יפה בארץ, אבל, לצערנו, בגלל העלויות הגבוהות – ואני חוויתי משבר כלכלי גדול מאוד בעקבות הייצוא, שהפכנו לא רלוונטיים בייצוא מול מדינות הרבה יותר זולות מאיתנו. ומעולם לא חלמנו שיעשו ייבוא של עגבניות לישראל. זה משהו הזוי היה, אבל העובדה שזה בא.

ואני חשוב שזה מכת מוות לחקלאות בכלל. בוודאי שהחקלאות נמצאת במצב מאוד קשה, החקלאים נמצאים במצב מאוד קשה בהלוואות גדולות, בהתחייבויות. ונדרשים מאיתנו כל מיני תקנים. ומצד שני, עושים ייבוא של תוצרת זולה ללא הבחנה וללא תיאום. וזה מביא אותנו למשבר שהוא יהיה סופני.

אני מדבר בשם הרבה מאוד חקלאים, ואני מבין את המצב. אני מבין שהמדינה חושבת על יוקר המחיה, כמו שהוא אמר, הוזלת יוקר המחיה, אבל לא זה יוריד את יוקר המחיה. מניסיון בייצוא, אני יודע שמדינות באירופה מציבות מכסות כדי להגן על חקלאים שלהם. אז אני חושב שזה משהו שיצטרך להישקל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, דורון. נועם עמיר ממושב ישע, ולאחר מכן – חזי דניאל.

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

אני גר במושב ישע. אני חבר של אחי מהבית ספר, ככה מכיתה א' יושב לידי. ואז ככה הגענו פעם ראשונה ביחד, וזה כבר הפסד שלנו. אני גם דור שלישי בארץ, באזור, שכן של דורון. אני מגדל עגבניות מגיל צעיר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אילו עגבניות אתם מגדלים?

<< דובר_המשך >> נועם עמיר: << דובר_המשך >>

עגבניות רגילות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אלה שרק נראות יפה?

<< דובר_המשך >> נועם עמיר: << דובר_המשך >>

גדלנו הכול.

<< אורח >> דורון אוביץ: << אורח >>

עגבניות שגדלות חממות, עגבניות שרי - - -

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

מה זה השאלה הזאת? ככה אחרי כל מה שאמרנו עלייך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אח שלי, תאמין לי - - -

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

אחרי כל מה שאמרנו עלייך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה לא מספיק שאני – זה דיון אחר על הטעם.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

אתה מוזמן אצלי למשק, אני אתן לך לטעום.

<< אורח >> רוני עבודי: << אורח >>

הוא יוכל להעביר לך שיעור בהיסטוריה.


<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

אתה מוזמן לבוא לטעום.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - - שאתה לא אוכל עגבנייה טורקית, אחי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תדע לך, אני מקפיד שלא.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אוקיי, כבר טוב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני יודע איך נראית טורקית.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה לא עוקץ.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא, אמיתי. עזוב את העוקץ, אתה גם רואה את הצורה שלה.

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

בטעם גם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הטעם, היא מחוררת בפנים.

<< דובר_המשך >> נועם עמיר: << דובר_המשך >>

יכול לתת לך את הנאום ציוני, מי אני, ומה אני, סבא שלי הקים את השומר וכל הציונות.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

תגיד, אל תדלג על זה.

<< דובר_המשך >> נועם עמיר: << דובר_המשך >>

לא, אני דור שביעי מכיוון מסוים בארץ, אנשי השומר יודעים את מי הקים את - - - במדינת ישראל. וציונות, ואנחנו עוטף עזה, והילדים שלי רצים תוך 10 שניות לממ"ד בלילה.

כל הנושא זה שצריך לשכנע את כולם, למה, ומאיפה אנחנו. ונראה שכולם פה משוכנעים, ואני לא פה רואה אחד נגדי. משרד החקלאות הוא לא פה. הוא אמור להיות, היחיד שלא פה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תכף. אל תדאג.

<< דובר_המשך >> נועם עמיר: << דובר_המשך >>

לא, אני לא רואה פה מישהו נגדי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

האוצר פה, תמר מתאמנת.

<< דובר_המשך >> נועם עמיר: << דובר_המשך >>

כולם פה איתנו. כולם פה משוכנעים שצריך לעזור לחקלאים. אני לא מבין כאילו מי נגד פה. את מי אני צריך לשכנע. השאלה היא מה עושים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תכף. אז תדבר. קודם כול, אני נותן לך את ההזדמנות.

<< דובר_המשך >> נועם עמיר: << דובר_המשך >>

אני מאשכול, רץ לממ"ד, אני מגדל תחת אש. בטפטופים של 2008 נשכבתי עשרות פעמים על החול עם הפועלים שלי. זה 2008, רק שתעו מה היה, ב"עופרת יצוקה". צריך לבוא ולחיות ולהרגיש איך אנחנו חיים.

מעבר לאחריות המדינית-הציונית לחבל שלנו, שזה חבל ארץ שנשאר לירקות. חבר'ה, אנחנו מגדלים את רוב הירקות בארץ. זה חבל אשכול, והוא חמישה ק"מ מהגדר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

היום חבל אשכול הוא אסם ירקות, נכון?

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

כן. עגבנייה בטוח, לגבי שאר הירקות אפשר - - -

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

90% מהעגבנייה מגיעה מאשכול. גם מלפפונים מגדלים אצלנו וגם חצילים, גם קישואים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, אבל אחיטוב זה האסם.

<< דובר_המשך >> נועם עמיר: << דובר_המשך >>

והקיבוצים את כל תפוחי האדמה. עזוב, לא חסר. החשיבות של החבל הזה – מי שטיפה, המדינה שלנו לא גדולה. היא כולה 100 ק"מ מתל אביב. הם באים, מטיילים אצלנו עם ה-SUV האלה, החבר'ה מתל אביב. רואים מה זה חבל אשכול. כן עם הג'יפים האלה של הייטק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יש פה מישהו שמספק מלפפונים לשופרסל?

<< דובר_המשך >> נועם עמיר: << דובר_המשך >>

כולם פה.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

כן, כן, כל מי שמגדל מלפפונים.

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

שופרסל עושה סיבוב על כולנו, אל תדאג.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תכף נדבר איתו, אוקיי.

<< דובר_המשך >> נועם עמיר: << דובר_המשך >>

עכשיו השאלה למה צריך ייבוא? זה באמת עוזר ליוקר המחיה או לא? הבעיה פה, אני מבין, שזה יוקר המחיה, לא? כל הזמן מחאת הקוטג', מחאת הזה. הקוטג' לא ירד. אם לא שמתם לב, כמה חברי כנסת חדשים פה עלו והומלכו מהמחאה הזאת, ושום דבר לא השתנה. הדירות עלו קצת ב-2 מיליון שקלים. אבל בואו נחסוך 10 שקלים לחודש על העגבנייה, אבל הדירה עלתה במיליון שקל. הדלק עלה. רואים מה קורה בצרפת, אנשים שקצת יודעים באמת לזרוק בקבוקי תבערה כמו שצריך. כשדופקים אותם החקלאים שם מאוד אלימים, לא כמו פה. אלה חבר'ה מאוד מתורבתים וחמודים. החקלאים שלנו לא יודעים לצאת להפגין, בקושי. והייתי בכל ההפגנות כמעט.

והשאלה היא למה ייבוא? זה לא באמת עוזר, זה לא באמת מוריד את יוקר המחיה. תראו, העגבנייה לא ירדה. חוץ מלפגוע במנוע הזה, שמייצר פה את רוב הירקות, זה לא עושה כלום. בטווח הארוך זה יעלה את המחירים בהרבה. זה מה שצריכים להבין פה. תוך חמש שנים יהיו פה פנצ'רים באספקת הייבוא והעגבנייה תעלה 20 שקל. היא תעלה 20 שקל, כי גם הטורקים מבינים. היום מדברים איתי חבר'ה שטיפה מתעסקים בטורקיה ואומרים לי: הטורקי כבר אמר, הוא מסתכל על השוק פה, הוא מתמחר את המחיר ליבואן הישראלי לפי השוק פה. הוא לא מתמחר – בטורקיה הוא עולה 1.5 שקלים. תקנה ממני ב-1.5 שקלים, תרוויח – כל המאכרים האלה, הסוחרים – תרוויחו 3 שקלים ותמכרו פה ב-4 שקלים. לא, הוא כבר מראש מוכר ב-4 שקלים. הם למדו את השוק. היה להם איזה שנתיים עד שהם למדו, הם למדו את השוק.

מה שיקרה כשאנחנו לא נייצר הוא שיהיה פנצ'ר, ואז לא יהיה על מי להישען. לקחת אדם בריא, לתת לו להתרגל לרוץ על קביים, גמרתם את החקלאות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי. ברור.

<< דובר_המשך >> נועם עמיר: << דובר_המשך >>

עכשיו מחירי הירקות באירופה – אני לא יודע אם מישהו פה היה באירופה לאחרונה וקנה ירקות. זה 5 אירו לקילו. באירופה רגילים לקנות ב-20 שקלים קילו עגבנייה. רק פה כל יוקר המחיה על הירקות. יש פה משהו יותר זול מאירופה חוץ מהירקות? זה גם ככה הדבר היחיד שהכי זול. אז לקחת את הדבר שהכי זול ולעשות ממנו זה – ממנו תבוא הישועה ליוקר המחיה?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי. תודה , יקירי. חזי דניאל ממושב אחיטוב. ולאחר מכן – צבי אלון. חברים, קדימה, בבקשה.

<< דובר >> חזי דניאל: << דובר >>

כמו שאמרת איתן, אני ממושב אחיטוב. אני חקלאי פעיל וגם המזכיר של היישוב. מושב אחיטוב מבוסס כולו – זה מושב של חקלאות נטו. אני קטונתי, חבר'ה, אתם באים מהדרום, אנחנו, איך אומרים, לא נשכבנו תחת אש. אנחנו מרכז הארץ, סליחה. אבל בהחלט אני חושב שמגיע לכם על העניין הזה - -

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

זו לא גאווה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה המצב.


<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

זו ההערכה, זו לא גאווה.

<< דובר >> חזי דניאל: << דובר >>

אסם המלפפונים, כמו שפעם קראו לנו, אני חושב שזה קצת פחות אסם. השיא שלנו זה בסביבות 3,500 דונם של חממות שבהן גידלנו בעיקר מלפפונים. היום אנחנו נמצאים במצב פחות טוב. לצערנו, שטחי הגידול קטנו. והם לא קטנו בתוך המושב, הם קטנו מחוץ למושב כי החקלאים שלנו בנו חממות באדמות שמחוץ למושב, ובמושבים שכנים שהפסיקו לגדל שם כל מיני גידולים תחת פלסטיק, כמו פרחים דברים כאלה, שהחקלאים גדלו שם.

אנחנו כמעט ולא נמצאים מחוץ למושב היום. אז אנחנו יושבים היום ביחד על 3,000 ומשהו דונם. עם זה אנחנו מנסים לגדל את כמות המלפפונים, שלחקלאים שלנו יש הסכמים כתובים או לא כתובים עם הלקוחות שלהם, שאלה בעיקר כמובן רשתות השיווק.

אני רוצה להעיר הערה אחת לגבי הייבוא. ואמר פה איתן: תגיעו לנקודה. אני רוצה להביא כדוגמה את מה שקרה בראש השנה האחרון. בראש השנה האחרון פתחו את הייבוא, כמו שהולכים לפתוח גם לקראת פסח, וכמובן כל חגי תשרי וכל פסח פותחים את הייבוא חופשי, בלי מכס. וגם בראש השנה הזה פתחו את הייבוא. תראו איזה פלא, המחירים דווקא עלו.

אז פנו אלינו החבר'ה ממשרד החקלאות – יושב פה אחד מהחבר'ה, גלעד, שאנחנו בקשר טוב איתו וקשרי עבודה טובים איתו – ושאלו למה בעצם זה קורה? אז אני הסברתי לגלעד שאנחנו החקלאים מאוד חששנו. התגובה של המלפפונים, דרך אגב, לנזקי מזג אוויר ודברים כאלה, לשינויים במזג אוויר, היא תגובה מאוד-מאוד מהירה. זאת אומרת, אחרי יומיים-שלושה אתה כבר רואה נבילה ביבולים. אנחנו החקלאים הבנו שלקראת ראש השנה הולך להיות ייבוא מאוד רציני, אנחנו לא נוכל לעמוד בתחרות הזאת. מה עוד שימי השיווק יוצאים בחול המועד של ראש השנה, ואנחנו נגיע בטוח להשמדה של תוצרת. השתדלנו להימנע מזה בכך שפשוט לא שתלנו בחממות. לא שתלנו ולא הכנו חממות, לא הכנו משתלים של מלפפונים לקראת ראש השנה. ומה שקרה הוא דווקא עלייה חדה מאוד במחירים, וכמה שפתחו – גלעד, תקן אותי, פתחתם את זה חופשי לגמרי - - -

<< אורח >> גלעד אלירז: << אורח >>

פתחנו, אבל אני מתקן, נכנסו 300 טון בראש השנה.

<< דובר >> חזי דניאל: << דובר >>

נכנסו, זה נכון. למרות זאת המחירים עלו מעל 7 שקלים מחיר סיטונאי.
אורח >> אחי סיטבון: << אורח
ואנחנו נייצא 300 טון?

<< דובר >> חזי דניאל: << דובר >>

מחיר סיטונאי של מעל 7 שקלים, מה שכמובן משרד החקלאות ומשרד האוצר לא מוכנים שזה יקרה. אבל לא היה מאיפה להביא. וזו הייתה המציאות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי.

<< דובר_המשך >> חזי דניאל: << דובר_המשך >>

אני אומר את זה בצער גדול, החקלאות שלנו באחיטוב, ואני חושב שזה נכון גם באזורים שלכם, בכל מקום בארץ, החקלאות הולכת ומתכווצת. יש דברים שלא תלויים בנו החקלאים. אם הממשלה או בכלל מדינת ישראל באה ומכתיבה לנו את העלויות, כמו, למשל, שכר עובדים, כן עלויות העובדים, אנחנו לא יכולים להתחמק מהדבר הזה. על פי חוק, אנחנו חייבים לשלם שכר מינימום. אנחנו צריכים לשלם את התנאים הסוציאליים שלהם. אנחנו צריכים לשלם את כל ההיטלים והאגרות, וכל הדברים האלה בשביל לקבל את התאילנדי, שעד שהוא מגיע זה גם כן סיפור בפני עצמו. תאילנדי שבורח לנו. אני כבר לא מדבר על תאילנדים ברחנים. הם בורחים לנו, אתה צריך לחכות שלוש שנים או עד שהוא משחרר את הוויזה שלו, או עד שהוא ייצא מהארץ, מועיל בטובו לצאת מהארץ. זה גם כן מחסור בכוח אדם. העלויות האלה לא קיימות לא בעזה, ולא בירדן ולא בטורקיה.

חבר'ה, לשר האוצר הכי קל לחתום על צו ייבוא. הוא עושה לעצמו חיים קלים. הוא לא מתמודד עם הבעיות הקשות. הבעיות הקשות זה להביא את החקלאים למצב שהם יכולים לספק את הצרכים של מדינת ישראל. באמצעים הנוכחיים, אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אני אומר לכם, אתם החקלאים מכירים את המציאות אצלכם, אני מכיר את המציאות אצלנו. היום החקלאות, תסלחו לי, היא של שנות ה-60' ושנות ה-70'. ואני אביא לפה מומחה של משרד החקלאות ואגיד לו: חברים, ככה לא מגדלים. אבל אין. אם אנחנו הצלחנו בהון העצמי שלנו, החקלאים שלנו באחיטוב הצליחו – וכמעט ולא הייתה פה איזושהי עזרה ממשלתית בעניין הזה – להגדיל מ-100 דונם, שהסוכנות היהודית בסוף שנות ה-60' נתנה כסיוע ליישובים, מה שקראו אז, החדשים, גדלנו לכמה אלפים של דונמים. והכול בכוחות החקלאים עצמם, כמעט ללא סיוע.
יור >> היו"ר איתן כבל: << יור
תודה, חזי.

<< דובר >> חזי דניאל: << דובר >>

סליחה, עוד נקודה אחת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

האחרונה, כן.

<< דובר_המשך >> חזי דניאל: << דובר_המשך >>

תראו, מדברים כאן על היבואנים ועל רשתות השיווק וכל הדברים האלה. אני אומר לך שמי שחותך את הנתח הגדול בכל הסיפור הם היבואנים ורשתות השיווק. עשו פה איזשהו עיוות של השיווק. אין בכלל תחרות. היום לא מתחרים על לבו של החקלאי. ואם לא מתחרים על לבו של החקלאי, אז הם יכולים להכתיב לו את תנאי הסחר. יכולה מחר רשת שיווק כזאת או אחרת לבוא ולהגיד: אתם תשלמו מחר קומיסיון לא של 30%, אלא של 40%, החקלאי יגיד: אמן. הוא לא יכול לעשות שום דבר, כי החקלאי יודע שהוא תלוי בהן. מקורות פרנסה של אלפי אנשים, אלפי משפחות במדינת ישראל - - -

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

זה מקור הבעיה במדינת ישראל.

<< דובר >> חזי דניאל: << דובר >>

אלפי משפחות במדינת ישראל שהיו יכולות להיות במשחק הזה, כן, הם אנשים שיכלו להתקיים מחקלאות, להוות איזשהו משקל פחות או יותר לנושא של הסחר בתוצרת החקלאית מול רשתות השיווק, זה לא קיים. זה ההפסד הגדול שלנו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, חזי. בבקשה, גברתי, חברת הכנסת מיכל בירן. ולאחר מכן – צבי אלון.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

לי יצא בדיוק חצי שנה לעבוד בחממה של מלפפונים כשהייתי בהיאחזות ובדיר. אני מודה שלא הצטיינתי בשני התחומים. היה ידוע שהגרעין שלי עושה שבת מתים טלאים בדיר, ובאיזשהו שלב הפסיקו לסמוך עלינו. אז אני מודה שלא הצטיינתי בעניין. אבל אם יש דבר אחד שאני זוכרת זה כמה שזה קשה. וכמה זו עבודה לא פשוטה, בעיקר בתוך החממה.

כולנו לוקחים כמובן מאליו את היכולת באמת לאכול פירות וירקות טריים, זה כמעט חלק מהישראליות. אבל בסוף, כשמגיע הרגע לעמוד מאחורי החקלאים כולם נעלמים. הממשלה הזאת יודעת להפחיד כל הזמן על כל האיומים האסטרטגיים שיש מסביבנו, אבל בתוך השכונה הזאת שאנחנו נמצאים בה, זאת אמורה להיות הבנה די בסיסית שאסור לנו בשום פנים ואופן להיות תלויים בתוצרת טרייה מבחוץ. פשוט אי-אפשר. אגב, אמרתי את זה בכל נושא כשהייתי נגד ויתור על מניית הזהב בצים. אין. אנחנו צריכים שתהיה לנו עצמאות. אנחנו צריכים שיהיו לנו אוניות ישראליות; אנחנו צריכים שתהיה לנו תוצרת ישראלית.

עכשיו הדברים קשורים. כשאתם מאפשרים את הייבוא הזה בשביל, דוגרי, כותרת קטנה בעיתון, שגם אף אחד לא זוכר. אבל בשביל זה אתם עושים את זה, כלכלת בחירות נטו. בסוף, אנשים לא מתקיימים רק חודשיים בשנה. יש להם גרף שלם של ציפיות, ובסוף, אם זה לא מביא כסף – זה לא תנועת נוער, זו לא התנדבות של אנשים – זאת הפרנסה של אנשים. אם בסוף, לאורך זמן, אי-אפשר להתקיים פה מחקלאות בכבוד, וכן גם לקנות את הטרקטור וגם שיהיה כסף לנסוע עם המשפח לחו"ל ולחיות את החיים הטובים, כי בסוף זאת עבודה קשה, וזאת הפרנסה שלכם, אתם אמורים להתפרנס בכבוד. אם זה לא יהיה בכבוד – אני מגיעה מהכנס של המתמחים, אתם יודעים עומדים שם בתור להיות עורכי דין? והשאלה אם הם יתפרנסו מזה מוטלת בספק. אם לא יהיה ברור שאפשר להתפרנס מחקלאות, לא יכנסו אנשים צעירים לתחום. ואם לא יכנסו אנשים צעירים לתחום, ואנשים לאט-לאט יסגרו, אנחנו נישאר בלי תוצרת טרייה.

יושב פה נציג של רמי, וברצוני רק שאלה. בדיוק הקדמת אותי כזאת הייתה השאלה שלי. אני מבקש שתגיד פה לוועדה: כמה אחוזים אתם גוזרים מהרגע שזה מגיע מהחקלאי לרגע שזה מגיע לצרכן בסופר שלכם?

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

איך את עושה טעות כזאת?

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

איך אני עושה? אני אשמח לשמוע למה טעות.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

תכף תשמעי את ה-2%-3% שהם אומרים.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

שניים-שלושה, דבר ראשון, אם זאת האמת – את האמת, אני גם הייתי שמחה לשמוע.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

לא, זה מה שהם יגידו. זה מה שהם יגידו.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

למיטב ידיעתי, יש היטל של איזה 22% של טיפול בתוצרת. אז בסוף, תקן אותי, יש עוד משהו חוץ מה-22%?

<< אורח >> אליהו אהרון: << אורח >>

שיווי שימוש ארגזים שלהם גם. סדר גודל, אני אמרתי, של בין 35% ל-40%, כי מעבר לעמלה הזאת של ה-22% שאת מדברת עלייה, יש הוצאות נוספות, שימוש ארגז, וכל מיני פטנטים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

פטנטים.

<< אורח >> אליהו אהרון: << אורח >>

תחת שמות שקשה לפענח אותם.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

אני אשמח לשמוע גם בלשונו של הנציג של רמי לוי. כי אני את השיטות שלכם מכירה. אתם אומרים שאתם נלחמים ביוקר המחיה, ודופקים את העובדים שלכם. אתם אומרים שאתם נלחמים ביוקר המחיה, ודופקים את המגדלים. אני מכירה את השיטות שלכם. אתם אבירי יוקר המחיה, ובסוף הכיס של רמי לוי טופח וגדל בזמן שאנשים שעושים את העבודה הכי קשה נדפקים שוב ושוב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתה רוצה לענות עכשיו?


<< דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >>

אני אגיד משפט אחד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לפני כן, בבקשה, דן סידה.

<< דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >>

אני חושב, גברתי חברת הכנסת, הציע כבר איזה מישהו משהו חכם. אני לא מקורי, אבל אני מאמץ את זה. הוא אמר שאם נעשה איזושהי תקנה או חקיקה או משהו שליד המחיר לצרכן יהיה המחיר החקלאי, הכול יתאזן.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

את זה אמר פה, איתן ברושי, אני חושב.

<< דובר_המשך >> דן סידה (ש"ס): << דובר_המשך >>

אמרתי שאמרו את זה לפניי חכמים ממני.

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

למה לא להגביל את - - -

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

בדיוק. רוצה שר האוצר להתערב בחגים? אין שום שבעיה. תגיד תקנה מיוחדת לחגים שבה אתה עושה רגולציה על רמי לוי שלא יקרע את האנשים.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

זאת הצעת חוק של התאחדות האיכרים, מה שהוא אומר.

<< דובר_המשך >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>

בסדר. אני אומרת שזה אחלה. אבל אני אומרת ששר האוצר מתערב פה ביד קשה בחגים כדי שאנשים לא ישלמו הרבה כסף. שיתערב בזה ויגביל את רמי לוי ואת רשתות השיווק בחגים. בואו נראה אז שיש לו אומץ לעשות את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

צודקת. תודה מיכל, אני אתייחס לזה גם. כן, שם ותפקיד.

<< דובר >> כדורי מנשה: << דובר >>

שלום לכולם.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

מיכל, יוצאת מהכלל. - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

די, חברים.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

לא מסכימים שם, מה לעשות.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

תסכימי - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, בבקשה, כדורי מנשה.

<< דובר >> כדורי מנשה: << דובר >>

אני כדורי מנשה, מנהל הרכש של החברה. א', מטעים פה לאורך כל הדיון. החברה שמה לה כמטרה, אנחנו נגד ייבוא. אנחנו פועלים בהתאם לזה. לצורך זה, מאיר צור יודע טוב מאוד, הוא מלווה אותנו, ואנחנו בקשר מצוין איתו ועם כל התנועות האחרות. הקמנו - - - בערבה עם מחירים קבועים לאורך כל תקופה הגידולים. כלומר, ישבנו עם החקלאים, בנינו ענפי מוצר ואנחנו משלמים בלי דיחוי את מה שסוכם - - - כל תקופת הגידול שלהם.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

הייתי לא ברורה, כמה אחוזים?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תני לו, תני לו.

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

סליחה, אין פה תנאי סחר בכלל. יש fixed price לאורך כל התקופה. גם מאיר יעיד על כך גם שהשכנים שלו מאוד מרוצים מהעסקה.

בפן השני בצפון, קנינו בית אריזה לרשת, שתפתור את בעיית המחירים מול החקלאים, היא בעצם תחסום את פערי התיווך. ואכן זה עובד מצוין, כולל חקלאים ממטולה, כולל חקלאים מעלמה, מדלתון, מרמות נפתלי, מבית הלל, מכל יישובי הצפון.

<< דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >>

אגב, שילמו את ההתערבות או עוד לא שילמו את ההתערבות?

<< דובר >> כדורי מנשה: << דובר >>

סליחה?

<< דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >>

ההתערבות המפורסמת שולמה או עדיין לא?

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

זה בולשיט, אנחנו לא מתעסקים בדברים כאלה קטנים, באמת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חבר'ה, להתקדם. מנשה.

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

אנחנו פה מטפלים בחקלאים, לא מתעסקים בדברים רדודים כאלה. זה טוב לאנשים שהם נאיביים בחברת "עמיר", לא אותנו.

יתרה מזאת, אנחנו לא קובעים מדיניות של ייבוא, ואנחנו נגד ייבוא. והמסר הוא פשוט: כל עץ זה חייל, וכל גומה זה למעשה שוחה. כך אנחנו רואים את החקלאות. אני חקלאי בעצמי, אגב, שלא תתבלבלו.

יתרה מזו, השנה לבצל היה וירוס שנקרא "הלבנת הקש".

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

איך?

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

"הלבנת הקש". והיא למעשה השמידה את גידול הבצל.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

מחלה, מחלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני הבנתי שזאת מחלה. "הלבנת הקש", אוקיי. תודה.


<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

נכון. באירופה בחלק מאזור הגידול הייתה בצורת. וזה גרם לחוסר לא רק בישראל, גם בכל אירופה יש חוסר של בצל. אי-אפשר להשאיר סופר במוצר בסיסי כמו בצל, או עגבנייה, או גזר או, תפוח אדמה שלא נמצא לקניין, לעקרת הבית או למי שעושה את הקנייה.

<< אורח >> אליהו אהרון: << אורח >>

אבל אין מאיפה להביא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אלי, תן לו.

<< דובר >> כדורי מנשה: << דובר >>

תן לי לסיים. זה לגבי הבצל. אנחנו - - - קילו 1. גם שהחבר'ה מהאוצר וממשרד החקלאות לפני ראש השנה פנו אלינו וביקשו לקבל עצה מה לייבא, אמרנו להם: לא צריך שום דבר, יש הכול בארץ. זה בפרוטוקול אצלי במשרד. זאת אומרת, אנחנו נגד הייבוא, אנחנו חוסמים את הייבוא, אבל מה לעשות - - -

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

אני שמחה לשמוע, אבל תענה לי.

<< דובר >> כדורי מנשה: << דובר >>

סליחה, אני רק אסיים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תני לו, תני לו.

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

מה לעשות שלפני 15 ו-20 שנה – ויעידו פה חקלאים – דונם עגבנייה הניב בין 20 ל-24 טון. השנה זה בקושי מגיע לשישה טון לדונם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

למה?

<< דובר_המשך >> מנשה כדור: << דובר_המשך >>

למה? בעיות של וירוסים בקרקע, בעיות של וירוסים בזרעים, בעיות ששחקו את הכלכליות באופן טוטלי. אנחנו נצמדים למחיר ששווה לכל נפש במגדלי העגבנייה. הם לא מסוגלים לספק את כמות שאנחנו צורכים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כזה פער. אתה אומר, מ-24 טון לשישה טון. זה מטורף.

<< דובר_המשך >> כדורי מנשה: << דובר_המשך >>

כן, כן. - - - הם יעידו פה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כן, כן, זו הבעיה שלנו.

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

עכשיו במקום המדינה תקום ותטפל בעיות הווירוס, בעיות טיפוח הקרקע, קל להגיד הרשתות. הרשתות לא מעלות מחיר. פער התיווך שלנו מצטמצם משנה לשנה. ואני אביא את זה בדוחות.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

כמה הוא?

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

רק בעגבנייה ומלפפון.

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

סליחה, אל תפריעי לי. אני לא הפרעתי לך.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

אבל בכרובית, בשעועית ירוקה, הכול מאות אחוזים.

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

אל תפריעי לי, בבקשה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גליתי, גלית. הרי כולנו נגד, כולנו מולו. עזבי.

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

לא, לא, אתה איתנו במקרה הזה, כי אנחנו נגד הייבוא.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

אבל אתם לא מכירים את השיטה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אתייחס לכול.

<< דובר >> כדורי מנשה: << דובר >>

יתרה מכל זה, כן, אנחנו עובדים באופן פרטני עם החקלאים. אנחנו אוספים חקלאי-חקלאי אלינו, עושים איתו תוכנית עבודה, עושים איתו הסכם מוגדר למחירים. אנחנו עכשיו בפרויקט גדול מאוד עם משתלת גרנות גם בעניין הזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מנשה, העניין ברור. תודה.

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

תודה רבה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

רגע, הוא לא ענה לי אבל.


<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

- - - לא חשוב.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

לא, לא, איתן. כמה אחוזים? 40% זה נכון?

<< אורח >> אופיר אטיאס: << אורח >>

לגבי השאלה שאת כל כך מסתקרנת - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שם.

<< דובר_המשך >> אופיר אטיאס: << דובר_המשך >>

שמי אטיאס אופיר, אני מנהל פרויקטים ברמי לוי. אנחנו חברה בורסאית. את מוזמנת לקחת את הדוחות ולראות - - -

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

אתה מסרב להגיד לי כמה אחוזים אתם מרוויחים?

<< אורח >> אופיר אטיאס: << אורח >>

רגע.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

תקל עלינו.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יש סקר במשרד החקלאות.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

למעלה מ-30% רווח גולמי רק במחלקת פירות וירקות.

<< אורח >> אופיר אטיאס: << אורח >>

מאיפה את מביאה את הנתון הזה?

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

זה ב"עמיר" חומרי הדברה.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

ב"עמיר" חומרי הדברה.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

יש משרד החקלאות, יש לו נתונים.

<< אורח >> אופיר אטיאס: << אורח >>

אנחנו חבר בורסאית. הדוחות בורסאיים.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

זה לא נכון?

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

אז תקל עלינו ותגיד את הנתונים, במקום שנחפש את הדוחות הכספיים שלכם.

<< אורח >> אופיר אטיאס: << אורח >>

- - -

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

תקשיב, זה ממש נכלולי מהתשובה שלך. תן תשובה. כמה אחוזים אתם מרוויחים לעזאזל?

<< אורח >> אופיר אטיאס: << אורח >>

- - -

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

אין בעיה, תגיד לי גם וגם.

<< אורח >> אופיר אטיאס: << אורח >>

- - - נטו זה 2% - - -

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

אמרתי לך.

<< אורח >> אופיר אטיאס: << אורח >>

דוחות בורסאיים. מה את רוצה? כנסי לבורסה, תראי.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

כמה ברוטו? 40%?

<< אורח >> אופיר אטיאס: << אורח >>

ברוטו זה לא רלוונטי, נשאר מה נשאר בסוף. יש הוצאות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה.

<< דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >>

את מה שבין הברוטו לנטו זה בדיוק מה שאפשר להנדס.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מיכל, תודה. העניין ברור.

<< אורח >> אליהו אהרון: << אורח >>

את הברוטו אנחנו משלמים.

<< דובר >> כדורי מנשה: << דובר >>

כבודו, משפט אחד לסיום, ברשותך.

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

לא ממחלקת הירקות שלנו.

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

אני מציע שאת המס שאנחנו משלימים על הייבוא ייתנו, יעבירו אותו אוטומטית סובסידיה לחקלאים. משלמים הרבה מאוד מיליונים שם, שיעבירו לחקלאים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אני יכול להגיד משהו? משהו מקצועי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא. אי-אפשר. לא, לא. חברים, יש אנשים שעוד לא דיברו. ואני רוצה לסכם. העניין ברור. אתם חושבים שזה הדיון הראשון? רק בגלל שזה דיון מהיר, אני מקיים אותו. אני יודע לזמר את זה. מאז שהייתי בשנת 1988 במשרד החקלאות, שום דבר לא השתנה. אז תנו לי לסכם את זה. מה, כל אחד נהיה איזה – החקלאים פה – לא רוצה להשתמש במילים בוטות. בסיפורים אני ממלא מחברות. בבקשה.

<< דובר >> חזי דניאל: << דובר >>

לא, לא הבנו אותך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ההיפך, אני תכף אגיד את הדברים שלי.

<< דובר >> חזי דניאל: << דובר >>

לא הבנתי אותך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני עוד לא אמרתי.

<< אורח >> אליהו אהרון: << אורח >>

הוא עוד לא אמר כלום, מה אתה רוצה.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

הוא מחמם מנועים עכשיו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני איתך רק. אני רק מנסה להגיד, כולם מסבירים לי. אני יודע את המצב שלכם. ותכף אני אתייחס אליו. בבקשה, צבי אלון. לאחר מכן – גלעד אלירז.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

אני רוצה להיות מאוד ממוקד. אני חושב שלכולנו הייתה גאווה גדולה לשמוע את החבר'ה הצעירים שבאו מאזור עוטף עזה. עושים עבודה יפה גם במשקים, עד התלם האחרון, וגם פה הציגו את הנושא. ואני לא רוצה להרחיב. אני אגיד בכמה סיסמאות אפילו לומר. א', נאמר פה וצריך להדגיש את זה שבפירות וירקות מדינת ישראל היא פחות מהממוצע של ה-OECD וזאת הקטגוריה היחידה – שמתי לך, לפני השינה תקרא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ראיתי, כן.


<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

הקטגוריה היחידה שאנחנו ב-15%, ב-14%, ב-7%, כל שנה והמאפיינים שלה, זולים יותר מהמחירים לצרכן.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

לצרכן.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

מהמחירים לצרכן. לא צריך להתפלסף הרבה.

הדבר השני שחשוב, אני רוצה להבהיר את זה, ואחי הדגיש את זה. אבל אני אתן לכם דוגמה מהחיים. המכס כולה הוא שקל על עגבנייה. בשביל מה בכלל צריך להתעסק עם זה, איתן? המחיר בשוק עלה ל-5 שקלים, ל-6 שקלים, ל-7 שקלים. אנחנו לא צריכים כאלה פרופ' למתמטיקה כדי להבין שכדאי להעמיס כמה מכולות ולהביא. בשביל מה אתם מורידים את המכסים? אני מדבר על הממשלה. לא צריך. אין מדינה בעולם, ואני מכיר, שככה עושים ריצ'רץ' עם המכסים. המכס בנוי לכך שהוא יגן כשיש רמת מחירים מסוימת, והוא יאפשר ייבוא ברמה כזאת או אחרת כשהמחירים בארץ עולים.

עכשיו מה זה שקל בשביל הצרכן? צרכן שמשלם 6 או 7 שקלים, זה כלום.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל זאת גישה לא נכונה, סליחה. אני אגיד לך למה. אתה בדיוק נופל לידיים של האוצר בעניין הזה. כי כשמשפחה נכנסת, ואני קונה, אני לא קונה רק עגבניות והולך. יש כאלה שמגיעים, קונים שתי עגבניות, שלוש עגבניות ובורחים. אני עושה את הקניות, בטח אצל הירקן. בסדר? בגלל זה אני יודע להגיד לך מאיפה כל אחד, איזה טעם יש לו ומה הוא. הוא נכנס, הוא קונה סל. וכשהוא קונה, ויש משפחות ברוך השם, אז הוא קונה כבר ארבעה קילו, חמישה קילו עגבניות, זה כבר אחד. הוא קונה גם קצת אגסים, היום אנחנו כבר יש לך סביב הלוח יש לך זה, אז הוא כבר קונה פה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

נכון, תפוחי עץ, מלפפונים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מה העניין? כשאתה יושב פה, אתה עושה את החשבון נקודתי. האזרח במה שקשור לסל, הוא יוצא עם הסל. וכשהוא יוצא עם הסל, הוא אומר לעצמו: מה קרה? מה פתאום הסל שלי - - -

<< דובר >> חזי דניאל: << דובר >>

1,000 שקל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון. פתאום משפחה, אם לי הסל - - -

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

אז תיקחו בחינם. למה לשלם? קחו בחינם. הם מרסקים את השוק. בלי מכס, הם מרסקים את השוק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שנייה, נשמה. אני לא נגדך. תקשיב שנייה.

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

צריך מכס.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתה מוכן, בבקשה? עשה לי טובה, ראיתי לאן הגעתם עם השיטות שלכם. עכשיו אתם תקשיבו לי. עזבו, תנו לי לדבר אני אחר כך. אני מנסה לעזור לכם. אני פה כל אלה לא מעניינים אותי. מעניין אותי החקלאי. זה מה שאני עושה פה בוועדה זו מבוקר עד ערב. היחיד שנלחם פה מתוך כל 120, בסיועו של איתן ברושי עוד איזה שניים-שלושה, שבאמת עושים.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

אנחנו נגיד את זה בסוף.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אומר את זה לא בשביל שמישהו ימליץ עליי להדליק משואה או משהו, או יעשו לי, או יביאו לי.

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

ברור.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל יחד עם זאת, צריך למצוא את נקודת האיזון. ואין בית לחקלאים היום. אין בית אמיתי לחקלאים. אין מי שילחם עבורם, זה כבר תקופה ארוכה. אבל אל תפריעו לי. עד שלא תשמעו אותי מלא, שמעתי אתכם מלא-מלא. ואיך אומרים? לשמחתי או לצערי – אני לא אגיד את זה – שום דבר לא חודש לי. ממש לא.

אבל אני רוצה לראות איך מתקדמים. אני לא מולך. אני מנסה שאחת הבעיות הגדולות שמתקיימות פה בוועדה ואני רואה את זה, מי שבא להציג, הוא מציג את זה בעיניים שלו. ואז כל אחד רק מציג את זה רק בעיניים שלו, אין נקודת איזון. וצריך להסתכל על זה בכמה רמות. מה אתה אומר – אל תשתמשו בעניין הזה שלמשפחה זה שקל.

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

זה לא מה שהוא אמר אבל. הוא התכוון לזה שזה מרסק את השוק. זה מרסק את השוק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הוא מדבר שוטף, אני מכיר כבר 30 שנה.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

יותר.

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

השקל הזה מרסק את השוק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יותר כבר. צודק.

<< דובר_המשך >> נועם עמיר: << דובר_המשך >>

זה ייבוא פרוע. בגלל השקל הזה יש ייבוא פרוע. לא השקל של עקרת בית.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

רגע, אתה מדבר מדם לבך, ואתה מציג את הדברים. אני רוצה רק להשלים, רציתי להשלים את המשפט, ואז היית מבין שזה עומד אחד מול השני. א', קצת התנתקת מהנקודה הקודמת שאמרתי. האדם שנכנס וקונה, הוא קונה הכי בזול מכל ה-OECD. אל תשכח את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לזה הקשבתי.

<< דובר_המשך >> צבי אלון: << דובר_המשך >>

עכשיו כשהוא מתבקש לשלם עוד שקל, אתה אומר: צביקה, תראה את התמונה הכוללת. נכון, אבל לא נתת לי להשלים. התמונה הכוללת אצלם היא שהם פושטים את הרגל ומפסיקים לעבוד, כי השקל אצלי ואצלך כצרכנים זה מייקר. אבל הוא, כשהוא חי מ-100, 200 טון שהוא מייצר וחסר לו שקל, זה 300,000-200,000 שקל, שהוא מקיים את המשפחה כל השנה. זאת אומרת, החקלאי הזה לא מייצר אלפי טונות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תמר, תכף את. אני מגיע אלייך.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

לא, אני בסדר.

<< דובר_המשך >> צבי אלון: << דובר_המשך >>

הוא מייצר כמה מאות טונות של ירקות או של פלפל. וכשחותכים לו את זה בשקל, מה זה שקל? אז על זה אמרתי: בואו נסתכל, השקל בשביל אחי זה הקיום של המשפחה, כי הוא לא מרוויח יותר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

הדגשתי את הנקודות האלה. אני רוצה מילה - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מילה, כן.

<< דובר_המשך >> צבי אלון: << דובר_המשך >>

- - על המכס בחגים. איתן, אני לא נחשב ליקיר אגף התקציבים שנים, עוד מהימים שאנחנו הכרנו. אבל המהלך הזה שבספר החוקים יש צו שאומר שבחגים – והחגים האלה, איתן, זה 60 יום, 60 יום, זה לא השבוע של פסח ועשרה ימים של חגי תשרי. 60 יום בשנה. כתוב בספר החוקים דבר משפיל. כתוב שם שבתקופה הזאת יהיה ייבוא בלי מכס ללא תנאי.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

ללא כל מגבלת כמות.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

ללא תנאי. זאת אומרת, גם אם בארץ, איתן, 3 שקלים מלפפון, אז מישהו ימצא בעמאן 1.5 הוא יביא את זה, ישרוף לנו את כל אזור חבל אשכול, וירוויח שקל 1.

ואנחנו מתחננים כבר שנתיים. מאיר יפרח כבר כתב, אני לא מה, חוץ מבית המשפט בהאג, הוא כבר כתב לכולם: תפסיקו עם הנוהל הזה של החגים. לשמחתנו, שר החקלאות גם פנה השנה ואמר: תרדו מהעניין של החגים. אני אומר לך, זה יותר עניין של בושה מאשר של נזק. את הנזק יש להם כל פעם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי. תודה.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >>

איתן, אני צריך לצאת. מילה אחת. אני מתנצל, אני פשוט צריך לצאת למינהל. אני מציע שבסוף הדיון החשוב הזה, איתן, תצא קריאה לאוצר, לשר האוצר לא לפתוח ולא להוריד את המכס. ציינו פה את היחסים החדשים שיש לי עם שר האוצר, אז גם אני אעשה את זה. אבל בהחלט הדבר הזה לא צריך להתבצע. לא צריך להוריד את המכס. אני מקבל גם את העניין שאם המחיר עולה וממילא כדאי להביא, אז יביאו ולא שואלים אותנו. ולחזק את החקלאות כאן. תודה רבה. אני פשוט חייב לרוץ.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, אדוני. גלעד אלירז, בבקשה.

<< אורח >> גלעד אלירז: << אורח >>

אני גלעד אלירז, מאגף לסחר חוץ במשרד החקלאות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מבקש לא להתנפל עליו. הלוואי והוא היה הבעיה.

<< אורח >> גלעד אלירז: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, אנחנו במשרד החקלאות בוודאי רואים בחקלאות כערך. אבל מצד שני, יש גם את עניין עתות המחסור והמחיר לצרכן. ותפקידנו הוא לאזן בין שני הקצוות האלה. אנחנו עובדים לאורך השנה בתיאום מלא גם עם התאחדות חקלאי ישראל וגם עם מועצת הצמחים. מה שצבי אלון אמר על השקל זה נכון מצד אחד, ומצד שני ביחד איתו אנחנו מסכימים על מחיר קבוע לאורך תקופה. כשהמחיר גבוה מעל מחיר מסוים, אנחנו פותחים את הייבוא. והדבר הזה נעשה בתיאום גם עם מועצת הצמחים, גם עם התאחדות חקלאי ישראל. ויעיד גם ידידי חזי מאחיטוב, גם כשיש נוהל, לפני שאני פותח כל גרם של מלפפון לייבוא, אני מתייעץ איתו, ומדבר איתו ושואל אם באמת יש מחסור לפני שאנחנו מפעילים את הייבוא הזה בפועל.

לכן, המיקוד צריך להיות באמת במחסור בתקופת החגים. כמו שציין צבי אלון, פנה שר החקלאות לשר האוצר, הציע מספר מנגנונים אלטרנטיביים שהייבוא לא יהיה ללא תנאי, אלא יהיה ייבוא מתואם. ואני קורא פה גם מהשולחן הזה לידידיי במשרד האוצר לשבת ביחד ולמצוא מנגנון מתואם לחגים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, גלעד. עמיחי, בבקשה.

<< אורח >> עמיחי גלר: << אורח >>

אני מארגון מגדלי דגים. אני מגדל מלפפון שלוקח לו שנתיים לגדל אותו, כלומר: כל אמנון, קרפיון, בורי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

איפה אתה גר?

<< דובר_המשך >> עמיחי גלר: << דובר_המשך >>

בקיבוץ ניר דוד-תל עמל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני גם הייתי דייג.

<< דובר_המשך >> עמיחי גלר: << דובר_המשך >>

אני יודע, בדפנה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בדפנה.

<< דובר_המשך >> עמיחי גלר: << דובר_המשך >>

תאמין לי, אני יודע. רציתי להגיד הרבה דברים על פערי תיווך וזה, אני לא אגיד את זה. אני אגיד על נר שני לחנוכה 1936.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אם יש ענף שהולך למות לגמרי, זה ענף הדייג. וכדאי שנדע את זה. הוא התחיל בדיוק באותן שיטות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הוא מת.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה.

<< דובר_המשך >> עמיחי גלר: << דובר_המשך >>

1936, נר שני של חנוכה. קיבוץ תל עמל-ניר דוד עלה לקרקע. שנתיים אחרי זה קיבל ברכה מנתן אלתרמן: "תבורכי תל עמל – במטר ובטל; בדגה עלי גל". ומזה התחיל המדגה בארץ לפני 80 שנה.

באופן אישי, אני אומר פה עכשיו, כי יש פה מישהי שצריכה לשמוע את זה. אני בן 63 עוד מעט. שירתי בשייטת 13. יש הרבה דברים שאסור לי להגיד, אבל היום כבר מותר להגיד שארבע שנים מחיי הקדשתי להבאת יהודי אתיופיה. אני מודה שבניסיונות שלנו להגן על ענף הדייג, לא מצאתי את עצמי אף פעם במצב כזה. אני כאילו נלחם באנשים שחושבים שאני או שקרן או רמאי. אני לא מתכוון לתמר, תמר היא לא זאת שזה. אבל זאת ההרגשה. הורגים אותנו ברכות, ברכות כל פעם מוסיפים עוד תנאי כדי להרוג אותנו. הייתי אומר שהגענו להסכם שהיה בסדר. תנו לנו למות בשקט עם ההסכם הזה, ואולי מזה יצמח משהו חדש.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון. הוועדה זו, ולי היה חלק במאבק הזה כדי לעצור את - - -


<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

כדי לעצור את המכס?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן.

<< דובר >> כדורי מנשה: << דובר >>

אתה אולי הראשן שהבין את בעיית הדייג.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון.

<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, אוקיי. תודה. גלית, בבקשה, בקצרה ממש.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

תודה. בקצרה, אני רק רוצה להבהיר, ויש פה מי שיעביר את זה אחר כך למאיר, שאני מאוד מכבדת אותו, וזה לא היה במקום של תקיפה. בסך הכול אמרתי – הוא אמר שזה מדיניות ממשלה, ואני אמרתי שמדובר במדיניות האוצר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אינטונציה יש לה משמעות מאוד גדולה.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

לא נתתם לי, ישר קפצתם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא, אבל את התחלת באינטונציה. לא קפצנו.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

אז תנו לי להשלים. מה שאני אמרתי היה דווקא ממקום של להחמיא, שזה מדיניות האוצר ולא מדיניות הממשלה. ועכשיו, מהמקום החדש שיש לו, אולי הוא יצליח לשנות את זה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אנחנו נעביר לו את המסר באינטונציה חדשה, עוקצנית לא פחות.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

זו הייתה כוונתי. אני מאוד מעריכה את מאיר.

עכשיו אני רוצה להגיד. אני אתחיל מהסוף, בגלל שזה מדיניות האוצר, אז חייבים להבין שהסיבה שפותחים את הייבוא היא לא באמת טיפול ביוקר המחיה. היא מה שאמרה חברת הכנסת פה לפניי; היא הכותרות בעיתון. כי לגעת בטייקונים, ברשתות השיווק שהן ריכוזיות, והיום הן גם הסיטונאיות וגם היבואניות, וגם הקמעונאיות, לגעת בהן זה קשה, כי שם נמצא ההון ושם יש להם חברים. ולגעת בחקלאים זה קל. ובשביל לדברר לציבור את הטיפול של משרד האוצר ביוקר המחיה, אז צריך לעשות את זה כאן, כי אי-אפשר לדעת, כל יום כמעט יש בחירות. אז צריך לעשות את זה הכי מהר שאפשר. ולגעת בטייקונים זה מאוד קשה, אז הכי קל לפגוע בחקלאים. זאת הסיבה. זאת הסיבה שלא מטפלים בפערי התיווך.

<< דובר >> כדורי מנשה: << דובר >>

אני לא טייקון. אל תסתכלי עליי.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

אני מסתכל עלייך כנציג.
אורח >> מנשה כדור: << אורח
אני לא טייקון, אני משרתם של אדונים. יש פה חקלאים.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

בדיוק, משרתם של אדונים. זאת הבעיה. אני אומרת הסיבה היא שיוקר המחיה לא מטופל. נקודה. יש לנו הצעות חוק גם עם איתן ברושי וגם חברי כנסת רבים בכנסת של טיפול בפערי התיווך, של פרסום מחירי רכישה. אף אחד לא מקדם את זה, כי פוחדים לגעת בהם.

עכשיו לגבי העניין של המחירים, אני אספר לכם מה הטריק. הטריק הוא להוריד מחירים לפני שבודקים, לפני חגים, לפני זה. וכבר הוכיחו את זה בהמון כתבות בתקשורת, שאחרי שהבדיקה נעשית המחירים חוזרים חזרה. וטריק נוסף שהוכחתי אותו כמה וכמה פעמים – אתם מוזמנים להיכנס לעמוד הפייסבוק של התאחדות האיכרים – זה כשהעגבנייה מאוד זולה, המלפפון מאוד זול אצל רמי לוי, אז תפוח האדמה הוא הכי יקר מכל רשתות השיווק. הכרובית והשעועית ירוקה, שאף אחד לא בודק, במאוד אחוזים הרבה יותר גבוה. תבדקו אותי, בבקשה, תכנסו לרשתות ותראו. איפה שבודקים, איפה שזה הירקות הבסיסיים שמה המחירים אכן נמוכים, אני מודה, אבל בשאר המוצרים האחרים יש גביה של למעלה ממאות אחוזים של פער תיווך.

אני מאוד אשמח שתמר כנציגת האוצר גם תספר לנו איפה בדיוק הוכח שהייבוא מוריד מחירים, כי ראינו אתמול את הכתבה שהייתה על הטונה, שגם הורידו את המחירים - - -

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

העלו המחירים לצרכן.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

זה אושר לדיון מיוחד בכנסת, דיון על הטונה.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

לא רק שהמחירים, כל מפעל הטונה בארץ קרס, המחירים עלו. אז אף אחד לא יצא מזה נשכר. רק פגיעה בחקלאות בארץ ובכל מה שקשור בה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

רגע, שנייה.

ואם כבר מחליטים כן לפתוח את הייבוא, אין לנו, לחקלאים, שום התנגדות. אבל תנו לנו את הכלים. תנו לחקלאות ולחקלאים את הכלים להתמודד מול הייבוא שעל המדף. גם את העלויות וגם את כל הדברים שמתמודדים איתם. ברגע שתהיה תחרות, אנחנו מוכנים להיות בתחרות. אבל כשאין כלים, המשחק הוא לא הוגן, הורגים את החקלאות. וקודם אמרו איפה דובי, יושב-ראש ההתאחדות, דובי נמצא כרגע במטולה, כי חלק מעצים שלו נעקרו בגלל כל המבצע שיש עכשיו. אם לא תהיה פה חקלאות, אז גם לא יהיה מי שיעשה את הדברים האלה ולא ישב במקומות האלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה.

<< דובר_המשך >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << דובר_המשך >>

רק לסכם ולהגיד שאני אשמח מאוד להבין מתמר באמת איפה הם רואים – כי הוכחנו את זה גם בעגבניות, שהמחירים אותם מחירים כשיש ייבוא, גם בבקר שניכס והמחירים לא ירדו, ובטונה שיצאה אתמול, ולא קורה שום דבר. זה פשוט כותרות, כי אי-אפשר לטפל ביוקר המחיה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. תמר, אני רוצה את ההתייחסות של משרד האוצר. שם ותפקיד ואני רוצה לסכם.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

אני תמר לוי בונה, אגף התקציבים, משרד האוצר. עלו כאן טענות על ייבוא פתוח לגמרי, ואני אשמח לדייק את זה. קודם כול, צריך להגיד את זה באופן ברור: רק ירקות רכים מיובאים, ירקות קשים מיובאים בהתאם לצורך, בהתאם למה שקורה בארץ, בהתאם לתנאי הגידול. מתוך ירקות הרכים - - -

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

מה ירקות רכים? עגבניות ומה?

<< דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >>

מלפפון, חסה, בעיקר זה עגבנייה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

עגבנייה, מלפפון ופלפל.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

לא, בפעם הקודמת הביאו תפוחי אדמה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

די, חבר'ה, תנו לה. אני רוצה גם כן לסכם. כבר הבנו.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

השנה מתוך מכסה של 35,000 טון בירקות רכים, נוצלו 10,000, מתוכם 8,000 – יתקנו אותי כאן אנשי רשות המסים אם אני טועה – מתוכם 8,000 זה עגבניות. אז אני חושבת שרוב הדיון כאן הוא דיון על העגבניות, כי בשאר הדברים הנתונים זניחים.

<< דובר >> חזי דניאל: << דובר >>

גם מלפפונים, סליחה.

<< דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >>

300 טון זה זניח מאוד ביחס לגידול שם.

<< דובר >> חזי דניאל: << דובר >>

לא, לא. ה"זניח" הזה הוא מאוד בעייתי. כבר אמרו את זה. אני לא רציתי לחזור על מה שנאמר. כי כל טונה כזאת שכנסת לשוק היא מפילה את המחירים בעשרות אחוזים. את צריכה לדייק.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, אני אשמח - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תן לה, תן לה. בבקשה.

<< דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >>

הקשבתי ברוב קשב.

אז, כמו שאני רואה את זה, השיח כאן הוא שיח על עגבניות. ואני אתייחס לעגבניות. אבל חשוב לי להגיד: הייבוא הוא לא ייבוא פתוח לגמרי. ירקות שניתן לאחסן, כמו תפוח אדמה, כמו גזר, אנחנו מביאים אותם בהתאם לתנאי השוק. ומסיבה מאוד ברורה. ירקות רכים, אם מביאים אותם, צריך מיד להזרים אותם לשוק. אף אחד לא יקפיא פה עגבנייה, וזה ברור לכולם.

ועל כן, רק ירקות רכים הם פתוחים. גזר ניתן לאחסן אותו, תפוח אדמה ניתן לאחסן, ולשחרר במשורה לאורך השנה, ובאמת לא להשפיע לא על המחירים ולא על הכמויות. וגם צריך להגיד, פתחנו את זה אך ורק בחגים.

ואני רוצה לדבר על העגבניות באופן ספציפי.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

עכשיו איזה חג יש היום?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

די, די, בבקשה.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

שוחחו כאן בוועדה על מכסת מדף שתנוצל גם בירקות הרכים. כלומר, אותו דבר בהתאם לתנאי השוק. אני רוצה להזכיר לכולנו את שנת 2015, אז הייתה מכסת כזאת, שהיא מכסת מדף בהתאם לתנאי השוק. ובכל זאת, היה מחסור מאוד חריף ב-2015. כבוד היושב-ראש בוודאי זוכר את זה, כי הוא קיים כאן דיון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני תכף אתייחס לזה.

<< דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >>

הוא קיים כאן דיון על המחסור הזה ועל המחירים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא, כי אז החגים פרצו למשרד, ללוח.

<< דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >>

כלומר, לא ניתן היה לחזות אותם?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אף אחד לא נערך לזה. אף אחד להתייחס לזה; אף אחד לא היה ערוך לזה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

וגם לא בדקו בחקלאות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אותי אף אחד לא ילמד מה היה שם. אני, איך אומרים, כבר נהייתי מומחה. אני תכף אתייחס לזה.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

בשמחה.

פתיחת המכסה הזו היא בהחלט חלק מהלקחים של 2015. אני רק רוצה להזכיר לכולם, ממחיר של 4.8 שקל לעגבנייה באוגוסט הגענו למחיר ממוצע – לא מחיר קצה, מחיר קצה היה היסטרי – מחיר ממוצע של 11.8 שקל לעגבנייה. 144% גידול במחיר.


<< אורח >> אליהו אהרון: << אורח >>

אין דבר כזה.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

נתוני למ"ס, לא נתונים שלי.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

לתקופה של כמה זמן, סליחה?

<< דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >>

מאוגוסט לאוקטובר.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

וכמה זמן היה המחיר הגבוה הזה?

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

בחגים.


<< אורח >> מנשה כדור: << אורח >>

2015.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

המחיר הגבוה הוא ברשתות השיווק.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

כמה זמן?

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

בחגים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

חודש.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

אבל המחיר הגבוה הוא ברשתות השיווק.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

מאז שנפתח הייבוא לא ראינו דוגמה.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

מחיר הגבוה, כבוד היושב-ראש, הוא ברשתות השיווק, לא אצל החקלאי. ופה קבור הכלב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תכף. תכף. תנו לי, בבקשה.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

אדוני, ב-2017, למשל, אז שררה מכסה הפתוחה של החגים, המחיר בין אוגוסט לאוקטובר אכן עלה, אבל הוא עלה מ-5 שקלים ל-7 שקלים, ולא מ-5 שקלים ל-12 שקלים. וזה הבדל אדיר לצרכן. והמטרה הייתה לרסן את זה. עכשיו צריך להגיד, כפי שנאמר כאן, הכמויות זניחות. אנחנו מדברים על סביב 200,000 טון עגבניות, שלא נרשם איזה קיטון מסוים של ייצור.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

תמר, אלה המחירים שמקבלים רשתות השיווק, לא החקלאים.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

אני מדברת.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

אבל תתייחסי.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

אז אם את רוצה לדבר, בבקשה, תעדכני אותי.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

לא, היא שואלת. היא שואלת לגבי המחירים.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

מה השאלה?

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

זה מחיר של רשתות השיווק. אם המחיר הוא גבוה אצל רשת השיווק, זה לא בהכרח המחיר שמקבל החקלאי.

<< אורח >> אליהו אהרון: << אורח >>

מה זה קשור לחקלאים למה שאמרת כרגע?

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

אני מציינת עובדה שכאשר שרר הייבוא, המחיר היה 12 שקל בחגים למשקי הבית על העגבניות, ולא שרר ייבוא.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

לרשת השיווק, אבל זה לא המחיר שקיבל החקלאי.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

ועובדה שכאשר שרר ייבוא - - -

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

זה לא מה שקיבל החקלאי.

<< אורח >> אופיר אטיאס: << אורח >>

- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שנייה.

<< אורח >> אליהו אהרון: << אורח >>

אז הפתרון הוא לעקוץ את החקלאי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חבר'ה, תנו לי, בבקשה. תודה. אתם רוצים להחליף אותי?

<< אורח >> אליהו אהרון: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה לא עוד הרבה זמן.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

זאת נקודה חשובה, איתן. לפי זה הם פותחים את הייבוא. לפי המחיר של רשת השיווק.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה. ועוד תתגעגעו אליי, תזכרו.

<< אורח >> אופיר אטיאס: << אורח >>

את אומרת דבר לא הגיוני.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הלאה, תתחילו מהיום. סיימת?

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

אני רק רוצה להגיד עוד פעם, ברגע שפתחנו את הייבוא לא ראינו קפיצה כזו במחירים. הייבוא בסך הכול הוא זניח. אנחנו מסתכלים על נתוני ייצור קבועים, בעיקר הסיפור הוא עגבנייה, אבל גם במלפפון לא רואים ירידה בייצור הארצי. ועל כן, אם יש פגיעה - - -

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

לא נכון. יש ירידה גדולה.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

לפי נתוני הלמ"ס.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

יש ירידה גדולה בעגבניות.

<< אורח >> אחי סיטבון: << אורח >>

יש ירידה לגבי מלפפון. הנתונים שלך לא נכונים.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

אנשים פשוט יוצאים לביזנס.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

טוב, אוקיי.

<< אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >>

אני מסתכל על 2015 – 350,000 טון; וב-2017 – 360,000 טון. אפשר אחרי זה לעבור על הנתונים, אדוני מנכ"ל מועצת הצמחים, ולדייק אותם. אני מסתכלת כאן על 350,000 לעומת 360,000.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. משפט, שם ותפקיד.

<< אורח >> חיים חבלין: << אורח >>

אני חיים חבלין, מנהל החקלאות בתנועה הקיבוצית. אני מקיבוץ הגושרים, אגב, וחקלאי לשעבר הרבה מאוד שנים. אני מכיר את כל הגידולים.

קודם כול, באמת בקצרה, נוצר פה איזשהו מצג באמת עבור החקלאים שהגיעו לכאן – זה נורא חשוב לי להגיד את זה – נוצר איזשהו מצג שיש פירוד בין החקלאים. זה לא נכון. כל החקלאים מאוגדים במזכירות התאחדות חקלאי ישראל. יש ארגון אחד, קטן, לא מאוד משמעותי, שעושה הרבה רעש. קוראים לו "התאחדות האיכרים", שיצא, פרש מהתאחדות חקלאי ישראל. הוא מייצג כמה חקלאים במושבות, וזה זכותו וזה בסדר. חבל. אבל זה יוצר איזושהי - - -

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

כל הכבוד, אמרת את זה.

<< אורח >> חיים חבלין: << אורח >>

סליחה, אני לא הפרעתי לך.

והוא גם מוכר תשומות לחקלאים ב"עמיר".

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

תגיד משהו מקצועי, אתה לא אומר אף מילה.

<< אורח >> חיים חבלין: << אורח >>

ובעניין הזה חשוב שנדע שהחקלאות מאוחדת סביב התאחדות חקלאי ישראל. זה דבר אחד.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

חותמת על הייבוא.

<< אורח >> חיים חבלין: << אורח >>

דבר שני, אני חושב שהנושא הכי חשוב – וכן קריאה שצריכה לצאת מפה – הרשתות נהיו טייקון מאוד-מאוד גדול. כלי הייבוא הפך להיות כלי איום בידן על החקלאים. הן משתמשים בו באופן עסקי, וזה בסדר. זה התפקיד שלהן. הן רוצות לקנות הכי בזול ולמכור הכי יקר.

אנחנו כושלים בעיקר בכך שאנחנו לא דוחפים והפסקנו לדחוף את נושא השוק הסיטונאי האמיתי במדינת ישראל. שהרשתות – שופרסל ורמי לוי, זה זול וההוא זול – שילכו ויקנו בשוק הסיטונאי, שיהיה פה שוק אמיתי. הדבר הזה לא קיים היום. ואני חושב שפה צריכה לצאת קריאה: לחדש את הבנייה של השוק הסיטונאי האמיתי במדינת ישראל, כמו שיש בהולנד, כמו שיש בבלגיה. לא יכול להיות שמדינות – שיש בהן תמיכה ישירה בחקלאים, ושאין להן מחירי מים כמו פה ואין להן מחירי עבודה זרה כמו פה – מביאות לפה תוצרת יותר זולה. ובכך החקלאי הישראלי נפגע, כי במדינה הזאת קשה לגדל, קשה להוציא ירקות מהמדבר, ובמטולה גם.

אז תודה. ובהזדמנות זו, איתן, אתה באמת עושה עבודת קודש עבור החקלאים. מדי שבוע יש פה דיון בנושא אחר בחקלאות. שאפו ענק, ואני חושב שאתה חומת המגן האחרונה שנשארה לחקלאות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, יקירי. איתן, רק משפט ואני רוצה לסכם.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

אני רוצה, קודם כול, להודות לחברי דן ששותף לכל הנושאים שעלו פה, וכמובן ליושב-ראש, שהוא שותף מוביל מאוד. אבל אני רוצה להזכיר שאנחנו העברנו הצעה בכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בתיאום עם כבל ויושב-ראש הקואליציה. עברה להידון בוועדת הכלכלה. והיו מספר נושאים. שניים נידונו בהרחבה – המים והפשיעה. ושני הדברים שעסקנו בהם פה, גם פערי התיווך - - -

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

- - -

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

רגע , יש עוד זמן. אבל שני הנושאים שפה, גם הייבוא הפרוע, שאני קורא לו כך, וגם פערי התיווך, יהיו חלק מאותם נושאים שסוכמו עם התאחדות חקלאי ישראל כנושאים מרכזיים שהיו אמורים להיות נידונים בוועדה. ואני חושב שזו הייתה תרומה חשובה, הדיון הזה.

ורק אני רוצה להזכיר בסופו של דבר מה שעומד לפנינו עכשיו זה פסח הקרוב. וכפי שאני מבין, נחתמו, נחתמים הזמנות לפסח. ואם רמי לוי עומד עם מוניות בשערי הנמל בטרם החלטה, ודקה אחרי הוא כבר על המדף, מישהו מנהל את זה. עוד לפני החלטות כבר מקבל את החלטות להביא דגים או להביא דברים אחרים. לכן, אני מבקש מהיושב-ראש לסכם פה דברים ברורים, שאנחנו באים ואומרים את מה שנאמר פה על ידי רבים, שאנחנו נגד לשחוט או לפגוע בצרכנים. אבל תמיד אומרים – משפט אחרון, כבל – אומרים כל הזמן באוצר: מה אתה רוצה? יש יותר צרכנים מחקלאים. וזה נכון, אבל בלי החקלאים גם לא יהיו צרכנים.

ולכן צריך לשמור על האיזון בין יוקר המחיה והמשך קיומם של החקלאות והחקלאים. האיזון הזה מופר לעתים קרובות. ברגע שלא נשמור על האיזון הזה, לא יהיו צרכנים מסודרים והחקלאים יתחסלו. ולכן, אני רואה ביושב-ראש את האיזון הנכון בין שמירת המחיר לצרכן ובין יכולת הקיום של החקלאי. חקלאי שסוגר לא פותח כעבור חודש. זה לא ריצ'רץ'. ואנחנו עדים, השבוע בגולן, עשרות רפתות נסגרו. והממשלה מתקדמת צעד אחר צעד לחיסול החקלאות בישראל. וגם הרשתות לא יוכלו, וגם הצרכנים לא יוכלו להיות. ולכן אני סומך על איתן כבל, יושב-ראש ועדת הכלכלה, שינסח גם את הסיכום הזה וגם בהמשך את האיזונים הנכונים. נהיה הוגנים מול הצרכנים, אבל נשמור על החקלאים. זה תפקידנו. תודה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

איתן, אני יכולה לקבל את זכות התגובה למה שנאמר?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני חייב לסיים, יקירה.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

במשפט.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

בבקשה.

<< דובר_המשך >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << דובר_המשך >>

אני רק רוצה לומר שהגוף הקטן שאליו התייחסת, אפשר לבחון אמפירית בפרוטוקולי הכנסת ובממשלה, עד כמה אנחנו מייצגים ועובדים מול החקלאים כאן לעומת התאחדות חקלאי ישראל.

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

איתן, משפט אחד לגבי 2015.

<< אורח >> גלית חזקיה הרשקוביץ: << אורח >>

מועצת הצמחים, שאומרת על רשתות השיווק – תפקיד מועצת הצמחים הוא לפקח על רשתות השיווק, והיא לא עושה את זה.

<< אורח >> נועם עמיר: << אורח >>

זו פוליטיקה. משפט אחד קצר לגבי מה שקרה ב-2015. נציגת האוצר, תמר, לפני 2015 הכול היה בסדר. וגם אחרי 2015 הכול בסדר. וזה לא בזכות הייבוא. אי-אפשר להגיד שב-2015 הייתי חולה בדלקת ריאות, והיה לי חום גבוה, אז אני אבלע אנטיביוטיקה כל פעם בחורף כמנע למחלה שאולי תבוא. את יודעת מה קורה עם האנטיביוטיקה שבולעים אותה סתם? אז בסוף יש עמידות, והחולה מת.

מה שקורה זה שאתם פשוט מקדימים את הפתרון לפני שהמכה באה. מה שקרה ב-2015 היה אירוע חריג, חריג בצורה של עשור, שלא קורה כל שנה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה. אני רוצה ברשותכם לסכם. תראו, אני ותיק בענייני החקלאות והחקלאים לא פחות מרוב האנשים פה ואולי אפילו יותר מחלק מכם. קודם כול, אני רוצה להגיד שבאמת היה לי לעונג רב לפגוש חבר'ה צעירים, ומבחינתי, אתה צעיר מאוד.

<< דובר >> חזי דניאל: << דובר >>

- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני יודע, גם אם אתה נראה טוב זה כבר התקדמות. יש כאן חבר'ה צעירים, באמת שזה לא דבר מקובל. אני כמעט ולא רואה את זה בעולם החקלאי סביב השולחן הזה. ובעיקר אנחנו פוגשים אנשים עם שערות לבנות לא כי מגיל צעיר, אלא כי באמת כמעט בעולם החקלאי אין צעירים. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה, שאני רוצה להדגיש אותה ולומר, זו העובדה שמהמשבר הגדול של סוף שנות ה-80' ועד היום לא באמת נעשתה עבודה. ממשלות ישראל לדורותיהן לא קיבלו החלטה אסטרטגית איך הן צריכות ומה הן מצפות מהחקלאות. כתוצאה מכך, החקלאות איכשהו מצליחה לשרוד, כי חקלאות כל מדינה צריכה. היא כבר לא ערך. וכשהיא כבר לא ערך, היא הופכת להיות רק עניין של תשומות בלבד. אז זה חלק מהמשברים שיש.

תראו, אני לא רוצה להתעסק עכשיו בעניין של פערי התיווך, כי מה שאני אומר לך, תמר, לאורך כל הדרך – וכך העניין עם הפטם, וכך העניין הזה כמעט בכל הדברים שאנחנו פוגשים אותם – מתקיים פער בין מה שהחקלאי אומר כמה יש לי ביד ובין כמה הלקוח, הצרכן בסוף קונה את זה. זאת אומרת, לאורך כל הדרך האוצר והמערכת הולכים למקום שהכי קל להם. זה לא המקום בהכרח צריך. זה לא שכל החקלאי הם צדיקים וכולי, וכולי.

ודרך אגב, אחרי המשבר ב-2015, מי שהתערב וקיים פה את הדיונים ואמר: חברות וחברים, אי-אפשר שזה יקרה, הייתי אני. כי זה לא רק בתוצרת הטרייה. אני רוצה להזכיר לך שזה היה כמעט בכל דבר. חגים. לחגים יש גורמים נוספים שהם מעבר ליש גשם, אין גשם, מחלה כזו או מחלה אחרת. גם כן ימי עבודה, ימי עבודה נכסים פה לתוך התהליך הזה והופכים להיות חלק בלתי נפרד מהעלויות ומהחשבון.

כשבאנו וישבתי עם משרד החקלאות בהתחלה – וברור לי, ברור לי שבמתח הזה שמתקיים תמיד, והוא מתח שמתקיים תמיד. וצריך לראות דבר דומה שמתפתח, אם המדינה לא תדע לנהל אותו נכון כבר מהתחלה, זה הייבוא דרך אתרי האינטרנט. זאת אומרת שהוא מתקיים היום בצורה מאוד-מאוד משמעותית. אין היום מישהו שיעז, אין שר אוצר שיעז לבוא ולהטיל מסים בצורה דרקונית על קנייה של מוצרים דרך האינטרנט.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

מקוונים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתה מייצר פה, אתה נותן הטבות לזה, אתה זה כמו עם המיסוי וכולי, במוצרים מסוימים; אבל אתה כבר לא יכול לעצור את העולם הזה. אבל יש בתווך אלף ואחד דברים. ההבדל בין ייבוא כיסוי לאייפון, ואני צריך, אם אתה מזמין אותו מסין או אתה קונה אותו פה, הוא – אם, חס וחלילה, יש מחר מלחמה, אז או שאני אלך בלי כיסוי או שיעלה לי יותר. אבל אם מחר יש מלחמה והטיל הראשון, או הרקטה הראשונה נוחתת באזור יהוד, כמו שנחתה בפעם הקודמת, או באזור אשדוד, ואתה צריך לסגור נמלים, כי אתה לא יכול, אתה חייב להוציא את הספינות החוצה למרחב מתוך הנמל, ואתה אותו דבר זה, אתה פתאום מוצא את עצמך בבעיה. אני כבר לא נכנס לעניינים המדיניים, מה שהחקלאים כותבים, וגם זה בדיל, מערכת היחסים שלנו עם עזתיים, מערכת היחסים שלנו הטורקים. אני עוד אפילו לא נכנס למבחני הבריאות שעושים לכל פרי וירק כשהוא נכנס כאן. לעומת הייצוא, שכל גרגר נבדק, והופכים להם עולם.

<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>

הייבוא בקלות.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הייבוא בקלות. בקלות. זאת אומרת שאף אחד לא בודק, או אנחנו בודקים, יודעים לגבי העגבנייה שמגודלת במי שופכין, לא במים מושבים.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

מי ביוב.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מי ביוב, בכל מיני מקומות, שבזה מותר. מה אני בעצם אומר? לצערי, אני חשבתי שכבר התהליך רץ, כשאנחנו הקמנו את השולחן ואמרנו: בואו נייצר איזון. אנחנו יודעים היום לראות עד גבול מסוים. ואני מסכים איתך, תמר, אי-אפשר לצפות בתוצרת הטרייה עד הסוף. אבל בשם של האי היכולת לראות עד הסוף, אתה לא יכול לרסק את החקלאות הישראלית. כי אם הוא כבר יודע מראש שיכולה – ואני לא נכנס עכשיו אם החקלאי בטורקיה כבר מתאם, ולא יודע וכן יודע, עזוב את זה; זה כבר למיטבי לכת. אני מדבר על העניין המאוד-מאוד בסיסי.

יש את העניין של הפטם שיש לו התמודדות מסוג אחד, בגלל הפירוק וכולי. בדרך כלל עושים את זה ערבים שיש להם – זה נופל על כן חג עיד אל-אדחא, כן נופל, לא נופל, אלף ואחד דברים, שדרך אגב את רובם אפשר לצפות מראש. נכון, לא על הדיוק של היום, אבל אתה יודע פחות או יותר את מולד הירח, מתי הוא מתקיים שם, פלוס-מינוס. אלה לא דברים חדשים. אפילו בביצים, אנחנו יודעים את המורכבות. למשל, בפסח רוב האנשים לא יודעים שהחברה החרדית לא אוהבת לרכוש את הביצים החומות, בגלל אלף ואחת סיבות. כי אין להם יכולת לראות את הכתם האדום, זה עולמות תוכן של אלף ואחד מרכיבים, שכן מקפיצים מחירים וכן מייצרים את זה, וכן מצריכים – אנחנו מודעים לכל הדברים. אין דבר מהדברים שנאמרו סביב השולחן, בוודאי הזה, שהוא חדש. ואין דבר שברצון טוב, אי-אפשר להתכונן אליו.

זאת אומרת, לפעמים אני מרגיש – אני לא רוצה להשתמש במילה, אבל אני לא יכול – לפעמים זה כמו סוג של רשעות. לא שחס וחלילה אני מייחס למי מכם את הדבר הזה, אבל זה בשורה התחתונה. אני מהצד, אבל אני חי את החיים האלה, ויש לי את היכולת להסתכל על החקלאים ועל המערכות האחרות. ועדיין הרבה יותר קל להביא מטורקיה עגבניות או מירדן, ואנשים שיכולים לנוח כל השנה – יש אנשים שמחכים רק למערכות בחירות. את יודעת, החברות האלה שחיים מבחירות לבחירות.

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

יחסי ציבור.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא, לא. אני מתכוון לאלה שמדפסים חומרים וזה.


<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

פה יש הרבה, איתן.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

סליחה, עושים קופה, נחים ארבע שנים, עד הבחירות המוניציפליות. אותו דבר כאן. יש את אלה שמחכים עד החגים, מה שנקרא, יש את שלושת הרגלים. פה יש להם את חגי תשרי, פסח, וקצת שבועות. בשבועות – לא לכם – בשוליים זה עניין של חלב, הגבינות וכל הדברים האלה. וחייב שיהיה לזה סוף.

גברתי, קודם כול, אני מבקש – אני הולך לקיים אצלי פגישה. אני ארצה לזמן אליי את מנכ"ל משרד החקלאות ואת הגורם הבכיר באוצר שעוסק בזה, אם זה ראש אגף תקציבים או שי באב"ד, מנכ"ל האוצר. אנחנו חייבים לייצר מנגנון אחת ולתמיד, שיכול להיות ששנה אחת החקלאים קצת יפסידו כי החשבון היה קצת יותר מדי. ופעם אחרת, אולי קצת החקלאים מרוויחים יותר כי החשבון היה לטובתם. אבל המנגנון צריך להיות מנגנון אחיד, שחוזר על עצמו פעם אחר פעם. יודעים. כמו שחס וחלילה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, שיש אירוע ואתה יודע שעושה א', ב', ג', ד', זה סדר הפעולות שנדרש, אותו דבר בחגי תשרי ובימי הפסח. חברים, אי-אפשר, החקלאים לא מרוויחים. תשמעו, לא יכול להיות המצב המטורף הזה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

אבל נציג של משרד החקלאות אמר שהם העבירו למשרד האוצר הצעות למנגנונים אלטרנטיביים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן.

<< דובר_המשך >> לאה ורון: << דובר_המשך >>

תעבירו אותן, בבקשה, לוועדת הכלכלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אומר, גלעד, בסוף זה לא – אני אומר את זה גם כן לצוק-בר ידידי, והוא כבר פה, באמת. ואני יודע כמה דברים. בשורה התחתונה מה שאני רוצה לומר הוא: אנחנו מכירים את התהליכים האלה. אני חייב, ועכשיו אני רואה את זה כשליחות אישית, כמי שייצר את השולחן הזה שמשרד החקלאות מתוכנן מבעוד מועד כבר היום בשונה מ-2015, ואני יודע אישית. יש לי מחלוקות גדולות מאוד עם המנכ"ל הזה. הוא ימני – כלכלי אני מדבר, אני לא מדבר עכשיו על פוליטיקה מדינית, זה לא חכמה אצלו, אבל אני מדבר על תפיסת העולם הכלכלית שלו.


<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אנרכיסטית.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לדעתי, הוא שייך לפורום קהלת.

<< דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >>

הוא הופיע - - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, כן. הוא ממש ימני מאוד, בסדר. אבל למרות זאת, הוא הקים אצלו שולחן, והוא נערך לזה מבעוד מועד, והוא כבר יודע את המכתבים שלי מבעוד מועד, ואני כבר יודע מבעוד מועד איזו גבינה תהיה חסרה. אין כמעט דבר שהוא לא יודע להגיד מבעוד מועד, לפחות חודשיים לפני. כי אתה רואה את המגמות, כי אני מניח, גלעד, שאתם שואלים את החקלאים, ואתם רואים מי גידל, לא גידל. אבל לא יכול להיות מצב, כמו שקרה בפעם האחרונה שלמרות הייבוא עדיין מחיר המלפפונים עלה ולו רק מן הסיבה – זאת אומרת, ביום שיש בסלט, כשאתה נכנס למסעדה, יותר עגבניות ממלפפונים, יש פה בעיה; אתה מבין שיש פה בעיה. בדרך כלל, כשאתה נכנס מקבל סלט, הוא מוצף במלפפונים, קצת מקשטים אותו עם עגבניות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברור, זה עניין של - -

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

תמחיר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

- - תמחור. לכן, מה שאני מנסה לומר הוא: אני אדאג שיהיה לזה סוף. בפגישה הזו שאני אדאג שתעשה הכי דחוף שאפשר, אנחנו נקבע את כללי המשחק. חייבים לסגור את הפינה הזו. חייבים לקבוע כללי משחק שלא אלה יבכו פעם ולא אלה יבכו בפעם השנייה. וזה רק ברצון טוב, תמר. זו לא דרמה גדולה. יש את העניין הגדול שקוראים לו יוקר המחיה / פערי תיווך. זה עולם תוכן ענק. אני לא אתעסק בו עכשיו.

האמת שרצינו פה בוועדה, רק בגלל - - - לא נהיר לנו עד מתי הכנסת הזאת תחזיק, אבל התכוונו לעשות ממש סידרה של דיונים שיעסקו רק בעניינים האלה, כי אחת ולתמיד הגיע העת שנדע באמת מה הסיפור סביב העניין.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

ברור שזה לא הכול על הגב של החקלאים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני נותן לך.

דרך אגב, מדינת ישראל היא – קחי את אירופה, תראי מה קורה עם החקלאים בצרפת ובמקומות אחרים. שם מאוד-מאוד אגרסיביים, וזה כשהם מקבלים סבסוד. הם מקבלים סבסוד עמוק כמעט בכל דבר, כי הם שם רואים את העניין של החקלאות כערך. זה חלק בלתי נפרד, שהם מתגאים, אם האיטלקים בכל השטחים שיש להם בטוסקנה, ואם הצרפתיים וכל המקומות האחרים, כל אחד במקום שלו. זה חלק בלתי נפרד. שלא נדבר על ההולנדים. אז כמה אפשר לדבר על החקלאות הישראלית ה-ה-ה, ובסוף, כשאתה מסתכל פנימה – ובאמת אני לוקח על עצמי שאני מבין בחקלאות, באמת, אני אומר את זה - - -

<< דובר >> צבי אלון: << דובר >>

אני אמרתי שבכל העולם החקלאות זה ציונות, חוץ מאשר בישראל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי. תיאר יפה.

<< אורח >> אילנה דרור: << אורח >>

רק תוודא שגם אבו יהיה בפגישה הזאת, בבקשה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שמך?

<< דובר_המשך >> אילנה דרור: << דובר_המשך >>

אילנה דרור, מהתאחדות חקלאי ישראל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני שמח שאת שומרת על אבו, אבל אני אחליט.

<< דובר_המשך >> אילנה דרור: << דובר_המשך >>

אני אשמח אם גם אבו יהיה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אומר את זה לא בגלל שאני – אני בשלב הזה, כיוון שאני יודע את מה שאבו אומר ואני שליח של התנועות במקרה הזה. אני לא רוצה עכשיו דיון שבאות עכשיו: עוד פעם נעשה את זה. אני יודע בדיוק מה צריך, כמו שסגרתי את חגי תשרי בלעדיכם. ועשיתי את זה לא רע, בלי בעיטות מתחת לרגליים של כל הגופים השונים. וזה גם מה שיהיה.


תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:48. << סיום >>

קוד המקור של הנתונים