פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת המדע והטכנולוגיה
10/12/2018


מושב חמישי


פרוטוקול מס' 195
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ב' בטבת התשע"ט (10 בדצמבר 2018), שעה 11:15

הצורך בהנגשת אתרי ושירותי ממשלה לחברה הערבית, של חה"כ ניבין אבו רחמון

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר
דב חנין

ניבין אבו רחמון
ג'מעה אזברגה
סעיד אלחרומי
יוסף ג'בארין
מסעוד גנאים
ג'מאל זחאלקה

יאיר פראנק - ראש רשות התקשוב הממשלתי, רשות התקשוב הממשלתי

יוגב שמני - מנהל ממשל זמין, רשות התקשוב הממשלתי

אלי קורח - מערך השירותים לאזרח, רשות התקשוב הממשלתי

שחר נוימן - מנהל תחום שירותים מקוונים, רשות התקשוב הממשלתי

מאיה דבורי יעקבסון - היחידה לשיפור השירות לציבור, רשות התקשוב הממשלתי

רונית מאי - עורכת אתר gov.il בערבית יחידת ממשל זמין, רשות התקשוב הממשלתי

יעל נהרי - מנהלת פרויקטים, רשות התקשוב הממשלתי

מיכאל חלמסקי - מ"מ מנהל היישומים-מרכב"ה; ארכיטקט פתרונות וחדשנות, משרד האוצר

שי רטר - סגן מנהל, אגף בכיר פיקוח ואכיפה, משרד התקשורת

רוני חורי - מנהל תחום פיקוח טכנולוגי, אגף פיקוח ואכיפה, משרד התקשורת

גבריאל נבון - מנהל אגף תחרות תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מקבולה נסאר - מנהלת אגף הסברה לחברה הערבית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אורית אביטל - ראש תחום הסברה וניו מדיה, מערך מאו"ר, המשרד לבטחון פנים

קמר קשקוש - מרכזת בכירה שיתופי פעולה, מערך מאו"ר, המשרד לבטחון פנים

מרק ריבץ - מרכז בכיר דוברות, המשרד לבטחון פנים

משה כהן - מנהל תחום יישום אבט"מ, המשרד לבטחון פנים

אורית שמואל - רע"ן דוברות, משרד לבטחון פנים

נעמה אבני - מנהלת פרויקטים, אגף מערכות מידע, המשרד להגנת הסביבה

רויטל חרמון - אגף מחשוב, משרד הבריאות

פדיל סאלח - ראש תחום פיזיקה, משרד המדע והטכנולוגיה

עליזה כי טוב - אחראית אתר אינטרנט, משרד הפנים

סבין חדד - דוברת הרשת, רשות האוכלוסין וההגירה

ליאור שניאור - מומחה תוכן, רשות האוכלוסין וההגירה

צפריר צעירי - אחראי תוכן אינטרנט, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רוני דיין - מנהל אגף טכנולוגיות מידע, משרד החינוך

רועי אסף - מנהל אגף חברתי, המשרד לשוויון חברתי

נועה נאמן - עו"ד בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

מתן שחק - רכז בכיר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חיאן קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

צחי שלום - מנהל מערכות מידע, המרכז לשלטון מקומי

אסתריה סיני - ראש אגף בכיר, המוסד לביטוח לאומי

חנה אביסרור גולדרייך - מנמ"רית; מנהלת אגף בכיר מערכות מידע, שירות התעסוקה הישראלי

נעמה שילוני-זיסמן - מנהלת קשרי ציבור, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

מי-טל גרייבר שוורץ - סמנכ"לית קשרי ממשל ורגולציה, איגוד האינטרנט הישראלי

אביגיל שגיא - מנהלת קשרי קהילה ופרויקטים חברתיים, איגוד האינטרנט הישראלי

ביאן מג'אדלה - מנהלת כל זכות בערבית, נציגי עמותות

ענבר אדמון גולדשטיין - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות, עמותת תפוח לקידום עידן המידע בישראל, עמותת תפוח

עדי סמובסקי - עוזרת מנכ"ל, עמותת תפוח לקידום עידן המידע בישראל, עמותת תפוח

אסמאא גנאים - חוקרת ויועצת דיגיטציה, מרכז InnDigital

מוחמד גנים - סטודנט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

איילת חאקימיאן

סמדר לביא, חבר תרגומים



הצורך בהנגשת אתרי ושירותי ממשלה לחברה הערבית, של חה"כ ניבין אבו רחמון

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, היום יום שני, ב' בטבת תשע"ט, 10.12.18, על סדר יומנו הצורך בהנגשת אתרי ושירותי ממשלה לחברה הערבית, הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת ניבין אבו רחמון.

קודם אני רוצה להתנצל על האיחור בפתיחת הישיבה. המתנו קצת בגלל העיכובים בכניסה, חלק מהדוברים שאמורים להשתתף איתנו בדיון עדיין לא הצליחו להגיע ולכן איחרנו, אבל זה לא יפגע באיכות, נתנו שעה לדיון הזה ואנחנו ניתן שעה שלמה מעכשיו.

ראשית אני מודה לחברת הכנסת על ההצעה לדיון מהיר, אני חושב שיש בה חשיבות גדולה מאוד. הדיון המהיר הזה השתלב בדיוני הוועדה, כבר לפני שנתיים וחצי, במאי 2016 התחלנו בזה, היו לנו עוד פניות ועכשיו זה משתלב עם הדיון הראשון שהיה ועם ההבנה הזו שאנחנו נתקלנו בה ונחשפנו אליה, על הפער הגדול בין הנגישות שיש בשפה העברית לשפה הערבית. היו פערים מאוד גדולים, היה מאוד מאכזב, בלשון המעטה, לראות, אני לא רוצה להגיד שנכשלנו, אבל מה שהיה לפני שנתיים וחצי אני שמח לשמוע שיש צעדים גדולים מאוד, יש התקדמות מאוד גדולה, אנחנו רוצים לשמוע את זה בוועדה הזו.

רק משפט אחד לפני שאני אעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת אבו רחמון ודוברים אחרים שיבקשו. לא צריך להכביר במילים על הצורך בלצמצם פערים בנגישות. אני חושב קודם כל שזו זכות של דוברי השפה הערבית לקבל את השירות הזה, מעבר לזה שזו זכות, זו חובה שלנו כלפיהם והחובה השנייה זה גם כלפינו. אי אפשר לנהל מערכת מתקדמת אם אנחנו רוצים שירותים מתקדמים כשיש ציבור גדול מאוד שלא מקבל והוא לא נגיש לאותן מערכות. אני גם מייצג אוכלוסייה שיש לה פערים, מסיבות אחרות, לא בגלל שפה, אלא בגלל סיבות אחרות ואנחנו מקיימים על זה דיונים. ציבור מאוד גדול בישראל, שיש מעריכים אותו במיליון וחצי, אבל לא ניכנס למספרים, שיש לו פערים גדולים מאוד בנגישות. הנגישות שקיימת כלפי כולם לא קיימת כלפיהם והחובה שלנו לעשות את זה.

אני אולי עצרתי באמצע, אם אנחנו רוצים לתת מערכות ולעזוב את המערכות השונות לא נוכל לעשות את זה, אי אפשר להתקדם, אם אנחנו רוצים לעבור לשירותים מתקדמים יותר אנחנו צריכים לסחוב את כולם ביחד. המערכת עצמה צריכה להיות - - - אז כשכולם צריכים וכולם רוצים אז ודאי שאנחנו צריכים לעשות את זה ולעשות את זה מהר.

היום אנחנו רוצים לדעת איפה אנחנו עומדים בנושא הזה מכמה מאפיינים, מה המשרדים עושים, באיזה רמה של נגישות, אם זה רק מידע, אם זה רק דברים כלליים, אם זה כל החומרים, אם זה טפסים, אם יש אפשרות גם לתשלומים, האם יש שירותים. האם הנגישות היא רק תרגום או שזה יותר מזה? הרי לא מספיק שזה רק תרגום, האם זה גם מאפיין את התוכן, אתה יכול לתרגם מילה ולפעמים המשמעות יכולה להיות בדיוק הפוכה.

וגם אם התרגום נכון.

נכון, התרגום של מאפיין צריך להיות משהו שמבינים, זה מאוד חשוב, זה לא רק תרגום של מילה, לקחת אפליקציה, אנחנו יודעים שזה ממש לא נותן, ודאי לגבי מסמכים. את כל הדברים האלה אנחנו נבקש לשמוע. יש לנו כאן גם דוח של איגוד האינטרנט שגם יציגו מצגת וגם מחקר שעשתה ד"ר אסמאא גנאים, משפחה שלך?

לא, מבאקה אל גרבייה. אני גנאים סכנין.

וכמובן שיש לנו את הממ"מ, מתן שחק נמצא פה. בבקשה, חברת הכנסת אבו רחמון.

תודה לכבוד יושב ראש הוועדה. שלום לכולם, אני יודעת שזה לא הדיון הראשון בנושא החשוב הזה, אבל הוא עדיין חשוב מאוד כי אנחנו כל פעם רוצים לעשות הבחנה והשוואה איפה זה עומד ואיפה אנחנו בכל הנושא הזה. אני רציתי קודם כל להודות במיוחד לד"ר אסמאא גנאים ולאיגוד האינטרנט הישראלי על העבודה המשמעותית שלהם בנושא הזה, בין היתר זה היה נייר העמדה האחרון שלהם שפורסם בחודש נובמבר שגרם לי להבין עד כמה הפערים הדיגיטליים בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל הם משמעותיים להתפתחות החברתית והכלכלית שלנו.

אחת הנקודות שעלו בבירור מבחינתי כמחייבות טיפול מיידי הייתה הנגשת השירותים באתרים הממשלתיים לחברה הערבית. חשוב לי להדגיש שבשבילי שפה היא זהות והיא זכות, היא קיום אישי וקולקטיבי. החברה הערבית סובלת מפערים דיגיטליים משמעותיים ביחס לחברה היהודית בכל מה שקשור למיצוי האפשרויות הגלומות באינטרנט ומאפייני השימוש בו, השימוש הפונקציונלי ברשת, כמו מילוי טפסים, תשלומים, קביעת תורים. זה לדעתי קשור באופן ישיר לעלייה באיכות החיים, בהתפתחות האישית והחברתית של החברה שלנו. אם המדינה תשקיע כמו שצריך בנגישות לאינטרנט ובשימוש פונקציונלי זה יכול לשמש מנוף רב עוצמה גם לקידום כלכלי וחברתי מהיר של החברה הערבית ויתרום לצמצום הפערים החברתיים כלכליים.

אני רואה שיש לכולם את המחקר שעשה הממ"מ, אני רוצה להדגיש כמה משפטים על המחקר הזה, מממצאי הבדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, זה שנערך בתאריכים 5-3 בדצמבר 2018, כך אנחנו יכולים להתחיל להבין את ההשוואה ומה כן השתנה ומה לא.

בדיקה של אתרים של 24 משרדי הממשלה, שבה נבדקה נגישות אתרי אינטרנט ממשלתיים בשפה הערבית, באתרים של שלושה משרדים אין כל מידע בשפה הערבית ואין לחצן לשפה הערבית, המשרד לשוויון חברתי, המשרד לפיתוח הפריפריה ומשרד הביטחון. באתריהם של שישה משרדים וגופים אחרים יש רק מידע כללי על המשרד בכמה משפטים בערבית, למשל נציבות שירות המדינה, משרד העלייה והקליטה, משרד התקשורת, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד המדע והטכנולוגיה, המשרד לשירותי דת. המשרדים האלה מהווים רבע ממשרדי הממשלה.

צוין שבבדיקה משנת 2016 היו באתר משרד המדע והטכנולוגיה, למשל, יותר תכנים מתורגמים לערבית, היום הם אינם מופיעים באתר החדש ואין אליהם קישור ממנו. צוין גם שאתרים חדשים של משרד הפנים, משרד התרבות והספורט, אינם כוללים תכנים בערבית מעבר לתיאור כללי של המשרד וטלפון לתקשורת. חיפוש המשרדים בערבית ברשת האינטרנט מציע קישור לאתר הישן של המשרד, שהוא גם לא מעודכן.

עוד נקודה חשובה, באתר של שני משרדים ממשלתיים, של משרד החוץ ומשרד האנרגיה, אין מידע בערבית על בעלי התפקידים, יחידות ודרכי תקשורת, איך גם ליצור קשר עם המשרד בכלל. באתרים של שמונה משרדים ממשלתיים, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד התרבות, החקלאות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד המשפטים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך, האפשרות ליצור קשר או לשלוח פניות ציבור בשפה הערבית מוגבלת. המשרדים האלה מהווים כשליש מ-24 המשרדים הממשלתיים וכמחצית מהמשרדים הממשלתיים שבאתריהם יש תכנים בערבית.

זאת אומרת שאנחנו עומדים מול סוגיה ממש קשה וחשובה. אני רוצה לשמוע אנשי מקצוע, נציגים ממשרדי הממשלה, איפה זה עומד, מה העמדה שלהם, האם הם עובדים על זה.

רציתי לדבר על דוגמה קטנטונת, מקבולה כאן, היא תדבר על זה, היה קמפיין של בטיחות בדרכים בערבית שהכול היה בערבית, ערבית עם תוכן טוב. אני עקבתי אחרי זה, הוא היה עם תוצאות ממש מדהימות, זה הגיע לאנשים ואני אשמח שמקבולה תיתן לנו נתונים איך גם התקשורת הערבית השפיעה על זה. אוקיי, אני רוצה לשמוע ואחר כך יש לי מה להוסיף על כמה דברים.

ברשות חבריי, מאחר שיש לי גם דיון בוועדת חינוך, אז אני לא אאריך בדבריי.

מאה אחוז, חבר הכנסת גנאים, בבקשה.

אין ספק, דיון חשוב. אני מודה לחברתי ניבין על העלאת הנושא. ברור שזו לא פעם ראשונה שאנחנו מעלים את הנושא של תרגום כל האתרים הממשלתיים של משרדי הממשלה לשפה הערבית. האמת שלדבר הזה, נכון העניין שאתה מנגיש את השירות יותר, מייעל אותו, אנשים מבינים אותו, אבל יש דבר עמוק יותר מזה, כאשר אתה מתרגם את האתר שלך כמשרד ממשלתי, לשפה הערבית למשל, סימן שאתה מכיר בו כאזרח שווה. אתה מכבד את השפה שלו, אתה מעוניין לשלב אותו ולשתף אותו ולא להדיר אותו. אם אתה לא מתרגם את השירות שלך, את מה שאתה רוצה, מי אתה, לשפה של 20% כמעט מתושבי המדינה אז אתה אומר שאתה רוצה להמשיך בהדרה של דוברי השפה הזו. רק אני מקווה שמתוך הדיון הזה - - -

זה גם הדדי. גם מי שגולש ומשתמש הוא גם מכיר במדינה, נכון?

כן. לא, הכוונה, אזרח בטח, הוא צריך את המדינה, הוא צריך את המשרדים, מה יעשה? הוא צריך את משרד הפנים, את כל המשרדים.

יש באוכלוסייה החרדית כאלה שלא מכירים במדינה, הם לא משתמשים, הם לא רוצים להשתמש, הם לא מכירים.

זה טלפון שבור, כאשר אתה לא מתרגם את זה לשפה של האזרח אז זה כמו חד צדדי ולא דו צדדי.

כן, כן.

אז אני מקווה שייצאו מפה מסקנות והחלטות שבאמת יחייבו את כל המשרדים הממשלתיים. אז די, באמת, כל השנים האלה, וגם כאשר הם רוצים לפרסם בערבית, שהיא תהיה בערבית תקינה ונכונה ולא מלאה בבעיות.

כן.

תודה רבה. ואני מתנצל, כי אני חייב ללכת.

לא, בסדר גמור, תודה על הדברים הממוקדים ונשמעים טוב. חבר הכנסת סעיד אלחרומי.

תודה, אדוני היושב ראש, תודה גם לחברתנו ניבין שיזמה את הדיון החשוב הזה. כאן אנחנו מדברים על ממשק היחסים בין השלטון המרכזי לבין האזרח, מצד אחד, אבל גם לא צריך שנקפוץ על השלטון המקומי. יש לנו גם משימה, ניבין, לא קלה גם ברשויות המקומיות להנגיש את ה - - -

אתה מתכוון שלא נפסח גם על הרשויות המקומיות.

נכון. יש משימה לא קלה, לכך שהשירות הטכנולוגי והמידע דרך אתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות יהיה נגיש לאזרח ברשויות האלה.

במיוחד ברשויות מעורבות. שם יכול להיות שכן יש.

זה אחד הנושאים המאוד חשובים בתקופה הזאת, אנחנו בעידן הדיגיטל, בעידן הטכנולוגיה, כל יום יש דברים חדשים, רבותיי. נגמר הזמן שאנחנו שולחים מכתבים, לפעמים בכתב יד ובפקס ומחכים לתשובה, היום כל דבר אפשר לעשות מהיר יותר, יעיל יותר, הפקיד במשרד הממשלתי יכול לטפל בזה בצורה מהירה יותר והשירות נגיש וזמין לאזרח. לכן, שוב, אני מחזק את דברי חברתי ניבין, אני מחזק אותך, אדוני היושב ראש.

מעקב. אמרת שמלפני שנתיים וחצי הסיפור הזה מטופל, רבותיי, זה לכל המגזרים באוכלוסייה הישראלית, זה לאו דווקא למגזר הערבי, גם מגזרים אחרים שהם באמת תקועים בסוגיה הזאת. היה לנו באחת מוועדות הכנסת, נדמה לי הכלכלה, הסיפור של האוטובוסים והרב קו והאישה המבוגרת שאינה יודעת לטפל בסוגיה הזאת ולכן חשוב מאוד שהוועדה הזאת תטפל בנושא ונעקוב גם אחרי ההתקדמות. תודה.

תודה על הדברים. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה.

אני גם מצטרף לברכות. תודה רבה, אדוני היושב ראש, שהעלית את הדיון החשוב הזה, ותודה לחברתי ניבין אבו רחמון, שהיא גם נגעה בנושא. לדעתי העניין הזה צריך להיות מובן מאליו, לא צריך אפילו בשביל זה לעשות דיונים. אני רוצה לתת דוגמה מהעבר שלי, באתי ממערכת הבריאות ואנחנו מדברים על דבר מינימלי ביותר, כשאתה נכנס ומחפש רופא שלך היום באתר. יש קופות חולים, לא רק מועצות, סעיד, ולא רק המשרדים הממשלתיים נמצאים בפיגור, אני מדבר על כל החיים במכלול. קופת החולים, למשל, כשאני הולך לחפש רופא אורתופד שייתן לי את השירות, אני לא יכול למצוא את זה בשפה הערבית בכלל.

אני מדבר על מתורגמן כשמדובר על חיי אדם. בזמנו הבאנו את הרעיון לקופת חולים. ברגע שהתקשורת, הדבר הכי חשוב זה התקשורת, ברגע שהתקשורת לא נמצאת והשפה זה אחד מהאמצעים שיכולים לחזק את התקשורת בין נותן שירות ומקבל שירות, בין לקוח ומי שנותן את השירות, ברגע שהתקשורת הזאת לא קיימת או נעלמת אנחנו בבעיה. יש לנו את הדוגמה של הרופא שנתן אנטיביוטיקה לאישה, צריך לשים אנטיביוטיקה במקרר ולאישה הזאת אין מקרר, הוא אמר לה לשתות מהאנטיביוטיקה, בסופו של יום הרופא צדק, אבל הוא שכח שבכלל אין לה מקרר, היא שמה את האנטיביוטיקה בחוץ והאנטיביוטיקה במקום להועיל הפכה להיות מזיקה.

למה אני מדגיש את העניין של תקשורת? הטכנולוגיה היא אחד הדברים שחשובים לנו, תקשורת בין אנשים ובין לקוחות ושירות במדינה מתקדמת ונאורה. זה מה שרציתי להגיד ותודה רבה על הדיון החשוב הזה.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין.

תודה לך, אדוני היושב ראש, על רשות הדיבור. הרבה הערכה לחברתי, חברת הכנסת אבו רחמון. את באמת תוספת כוח, את נכנסת לכנסת עם הרבה מרץ ואנרגיה. יש לי הרגשה שלמרות שאולי הבחירות קרובות חברת הכנסת אבו רחמון באה כדי להשלים את כל הפערים של חלק הזמן הגדול שהיא לא הייתה בכנסת. אז באמת כל הכבוד.

כדי שהיא תוכל לעשות את זה אנחנו נאריך קצת את זה, כדי שהיא תוכל לבוא לידי ביטוי. אנחנו ניתן לזה עוד זמן, לא נפרק את הממשלה.

אדוני היושב ראש, אנחנו עוסקים בנושא מאוד מאוד כאוב, לנושא הזה יש משמעות עצומה לגבי חיי האזרחים. אנשים שלא יכולים לקבל מידע ברשת, באינטרנט, הם אנשים שמנותקים מהמידע הזה ואזרחים שהשפה העברית איננה שפת האם שלהם, כאשר אין להם את השירות במערכת הממשלתית הם אנשים שמקבלים שירות פחות טוב, הם לא יודעים איזה שאלות לשאול, הם לא יודעים את האינפורמציה, הם לא יודעים את המידע. הדבר הזה ממש משפיע לרעה על חיים של אנשים.

כשאני מסתכל על הטבלה שהכין לנו מרכז המחקר והמידע, ושוב תודה לכם על המעקב בתחום הזה, אני רואה שיש פה פערים מאוד מאוד גדולים, מאוד מדאיגים. משרדים שיש להם קשר יומיומי לחיים של האזרחים לא נותנים מספיק אינפורמציה לאזרחים בשפה הערבית, זה דבר מאוד מאוד בעייתי.

כיוון שהנושא הזה הוא נושא שאנחנו חוזרים ועוסקים בו מדי פעם אני מציע, אדוני היושב ראש, הפעם להעלות את הטיפול שלנו בנושא הזה מדרגה אחת. אני מציע שבסוף הדיון הזה, חוץ מאותו סיכום שאנחנו מגישים בפני מליאת הכנסת, לכתוב מכתב לכל השרים שבאתרים שלהם נמצא חוסר ולהגיד להם שקיימנו דיון: באתר של המשרד שלך, אדוני שר התחבורה, יש חוסר ב-א', ב', ג' ו-ד' ואנחנו מבקשים ממך לענות לוועדת המדע תשובה מה בדעתך לעשות בעניין הזה, מתי החוסר הזה יושלם ולקבוע כבר עכשיו דיון מעקב נוסף של הוועדה הזו - - -

דב, יש לך רעיון מצוין, אנחנו טיפה שכללנו אותו. אם אתה מסכים לזה, כבר דיברתי עם מנהלת הוועדה, שאנחנו נבקש מממשל זמין, רשות התקשוב, דוח תוך שנה, דוח על כל המשרדים הממשלתיים - - -

שנה זה הרבה מדי.

פחות, פחות. אנחנו נבקש דוח, אני רק רוצה לתאם את זה, באפשרות שנותנים לעמוד בזה, במקום שהשר יגיד מה חסר מעניין אותי שרשות התקשוב יגידו מה חסר.

אנחנו יודעים, מרכז המחקר והמידע כבר העביר לנו מה חסר.

אבל הם ייתנו דוח מקצועי על כל משרד ומשרד ואנחנו נבקש יעדים מתי כל משרד ומשרד, מה הוא חושב לעשות. הבעיה היא, זה בתוך הדוח, תיכף ניתן למתן להציג אותו, שאין אפשרות לרשות התקשוב לכפות. הם יכולים לייעץ, הם יכולים להגיד למשרד, אבל אין להם שום סיי.

לכן אנחנו צריכים להיכנס לתמונה.

אנחנו צריכים להיכנס לתמונה ובעניין הזה אנחנו ניכנס. אנחנו נבקש מכל משרד - - -

אדוני היושב ראש, ההצעה שלי, על בסיס המידע שיש לנו היום - - -

כבר נשלח מכתבים.

כבר נשלח מכתבים, כי נדמה לי שרק אם הנושא הזה יוצף בדרגה של שרים ואחרים יבינו שיש ועדה בכנסת שלא מתכוונת להרפות - - -

אנחנו נפרק את זה. ברשותך, בשיתוף פעולה עם הממ"מ, נבקש לפרק את זה לפי משרדים.

בהחלט.

שנוכל לשלוח את זה, לפרק את הדוח הזה לפי משרדים, משרדים שלא כל כך – מתן, גם לא כל המשרדים שהוא יודע את המידע הוא כתב מכיוון שהוא לא ראה לנכון, הוא נתן דוגמאות. יש לו הרבה יותר מידע אצלו. אנחנו נבקש את כל הנתונים ואנחנו חושבים שרשות התקשוב, תיכף נשמע את יאיר, לא נמצאת מולנו, אני חושב שהוא נמצא איתנו בעניין הזה. יש לו את המגבלות שלו. יש לנו זהות אינטרסים מול רשות התקשוב ותיכף נשמע, אבל אנחנו נראה איך אתה תשתף פעולה כדי לקדם את הנושא הזה מול המשרדים. אנחנו יכולים להיות הגורם המפקח והגורם – מה שאתה אולי מנוע או לא יכול לעשות.

את כל הדברים האלה אני אומר כי אני הייתי רוצה לראות מצב שאנחנו בתוך שנה מהיום, שנה זה הרבה זמן, ניישר קו לגמרי ונגיע למצב שכל האתרים הממשלתיים מונגשים לאזרח הערבי, כמו שהם מונגשים לאזרח דובר עברית במדינת ישראל, בצורה שוויונית לחלוטין. שנה זה הרבה זמן, יש הרבה עבודה לעשות, יש הרבה פערים שצריך לכסות, אבל אם נתחיל להתקדם בכיוון הזה אנחנו - - -

אני לא רוצה להקדים את המאוחר, יש לנו גם בזה הצעה, נשמע מה שהם אומרים, אבל ודאי אנחנו רואים שיש מידע שכבר קיים באתרים הקודמים ולא העלו ל-gov.il.

נכון, הוא לא עבר לאתר gov.il.

אלה דברים שצריך, או תקציב, או דרבון, או שמישהו דורש את זה. אלה לא דברים שצריך להמציא אותם עכשיו או לייצר אותם, אלה דברים שנמצאים ולא נעשו.
בקצרה, מתן, רכז בכיר בממ"מ, שייתן לנו מה שלא נאמר כאן. למרות שכולם קראו, אבל נשמע מה שלא נאמר ואחר כך ניתן לד"ר אסמאא גנאים.

תודה, כבוד היושב ראש. אני מתן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. לקראת הדיון היום, לבקשת חבר הכנסת יוסף ג'בארין, עדכנו מסמך שכתבנו לפני שנתיים בנושא הצגת מידע בערבית באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה. מאז השתנו כמה דברים, למשל מעמד השפה הערבית מוגדר כמעמד מיוחד בחוק הלאום ונקבע בו גם שהשימוש בשפה הערבית במשרדי הממשלה יוגדר בחוק.

למרות שכיום אין חוק שמגדיר את השימוש הזה או את סוגיית הנגשתם של אתרי אינטרנט ממשלתיים בשפה הערבית. הבעיה הזאת נידונה כבר בעבר עוד בשנת 2002 בדוח מבקר המדינה, שבעקבותיו נקבעו סטנדרטים להנגשת מידע בשפה הערבית במשרדי הממשלה על ידי יחידת ממשל זמין, שעדכנה אותם בשנת 2012 וקבעה שעל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לפרסם באתרי האינטרנט שלהם אתר בית בערבית שיכיל מידע מפורט בערבית על המשרד, רשימת יחידות המשרד, פרטי קשר, שעות קבלת קהל ולשכות הנותנות שירות בשפה הערבית וחדשות ועדכונים בערבית. כמו כן על האתר לכלול מידע בערבית על משרות פנויות ואופן הגשת המועמדות אליהן, תרגום לערבית של שמות טפסים, מסמכים, שירותים ו - - -

אני אשאל אחרת, מה לא צריך, יש משהו שלא?

אלה הנחיות כלליות, זה לא אומר מה לא, זה לא אומר את ההיקף.

זה צריך להיות מקביל, כל מה שיש צריך להיות בשפה הערבית. אני לא רואה משהו שלא.

מה שאני רוצה להגיד זה שיש הנחיות כאלה. ההנחיות האלה קיימות.

יאיר, תתייחס לזה אחר כך, אם יש דברים שאנחנו לא - - -

בסדר.

ההנחיות האלה קיימות מצד אחד, מצד שני הן בגדר של הנחיות, אין כוח אכיפה מסוים כלפיהן ומה שניכר מהדוח, שאני לא אפרט את כל הנתונים שלו, מאחר שחברת הכנסת אבו רחמון כבר פירטה את הממצאים, מה שכן אני ארצה להגיד זה שמה שניכר שאין אחידות למרות שיש סטנדרטים ואנחנו לא נכנסנו בכל הבדיקה שעשינו לסוגיה של איכות התרגום ואופן עריכת התרגום.

האיכות המקצועית.

גם האיכות המקצועית שלו, גם דרך אגב באיזה ניב בערבית, באיזה סגנון זה מתורגם וגם כמובן לא לאופן התרגום שנעשה במשרדים. זה, אני מניח שלנציגי המשרדים יהיה הרבה יותר מה ללמד אותנו, איך זה נעשה, מי עושה את זה, באיזה תדירות, האם זה בתוך המשרד, בתוך אתר האינטרנט או על ידי ספק חיצוני. כל מיני דברים שמשפיעים גם על היכולת של המשרד לעמוד בזה וגם על היכולת להתמיד בזה לאורך זמן.

אתה אומר שגם אם יש מישהו מקצועי שמתרגם, נניח משרד הבריאות, במשרד הבריאות, גם החלק המקצועי של התרגום. זה לא מספיק רק לקחת חברה שמתרגמת לאתר של משרד הבריאות, זה לא ייתן את מה שמשרד הבריאות יודע אם המתרגם או איש המקצוע נמצא כשהוא משולב בתוך התרגום הזה.

זו בעיה שקיימת בכל המשרדים.

ואם יש משרדים שיכול להיות שהאיש צריך להיות עוד יותר בולט, כמו הדוגמה שנאמרה לי בשיחה מקדימה, משרד הבריאות, שיש שם דברים שהם – באמת מאוד חשוב גם התרגום המקצועי עם הידע הפנימי של המשרד. אם ניקח מישהו ממשרד אחר שיתרגם, גם אם הוא עשה את זה טוב בביטוח לאומי או במשרד התחבורה, זה עוד לא בטוח שהוא יעשה את זה טוב במשרד הבריאות מכיוון שבמשרד הבריאות יש את הדגשים והמאפיינים שהוא רוצה לשים עליהם דגש, מי שמכיר את עבודת המשרד. אם אנחנו רוצים הנגשה באמת מקצועית שהציבור ישתמש בה והיא תיתן את המידע הנכון, אז אנחנו צריכים לדעת לעשות את זה הכי טוב שיכול להיות.

כן. תודה.

יש לי שני משפטים. אני רציתי להודות לחבר הכנסת יוסף ג'בארין שהוא ביקש מהממ"מ את המחקר הזה, זה מאוד חשוב ומאוד עזר לי גם. ועוד משפט, אני רוצה התייחסות של נציגי המשרדים, להתייחס לטבלאות האלה שיש אצלכם כי זה ממש חשוב לדבר על איזה רמה של הנגשה יש לנו היום במשרדים.

חברת הכנסת ניבין, אנחנו נגיע לזה, כמה שנוכל, אני רוצה לעבור כדי לתת להם באמת להגיב.

זה לא עניין של ניב, בסופו של דבר, זה יותר מזה.

ברשותך, חבר הכנסת זחאלקה, אני אבקש מאסמאא גנאים, בבקשה. שיבחנו אותך עוד לפני שנכנסת - - -

איזה כיף, אני מקווה שהקלטתם את זה.

כן, הדוח המפורט, אני חושב שחברת הכנסת אבו רחמון אמרה את זה, אבל בסך הכול גם אנחנו התרשמנו לבד, עשיתם עבודה מאוד יפה. איגוד האינטרנט גם נמצא פה, אני רואה. יפה. בבקשה.

שלום לכולם.

אני רוצה להגיד שהמצגת לא ארוכה.

לא, זה ממש קצר ולעניין. אני מאוד שמחה ומודה לכם על הישיבה ועל זה שהזמנתם אותי. בשבילי זה דיליי מ-2005. ב-2005 אני סרקתי את האתרים הממשלתיים במסגרת מחקר הדוקטורט שלי ואותה תוצאה כמעט של היום, כמעט, רק הדף הראשי, יש בו כמה הנחיות כלליות ואפילו לפעמים הם התגאו בלהציג את זה ש'הנה, יש לנו בערבית' וכל לינק אחר היה נכנס שוב לתוכן בשפה העברית, אז לא השתנה הרבה מאז. תוצאות מחקר הדוקטורט ב-2010 מאוד דומות לדוח שיצא כרגע, אבל אני מאוד שמחה שסוף סוף יש בשלות בשטח להסתכל על הנתונים בצורה אחרת.

באופן כללי, השורה התחתונה שאני רוצה להגיד, שהפערים הדיגיטליים הם מרחיבים פערים חברתיים וכלכליים בצורה נוראית ואם לא סוגרים אותם אז לא סוגרים פערים חברתיים וכלכליים. כל מקומות העבודה, לאט לאט, הם צריכים מיומנויות דיגיטליות, אז זה קריטי, זה לא בחירה, זה כבר באיחור, אז צריך להזדרז ולשפר את המיומנויות הדיגיטליות, כולל מתן השירותים, לא רק תרגומים, אלא בהתאמה, ותיכף אני אתייחס לזה. מצד שני הדיגיטציה בחברה הערבית היא הזדמנות לקידום ההתפתחות הכלכלית והחברתית. אז זה גם האתגר, אבל גם ההזדמנות, וצריך לנצל את ההזדמנות הזאת.

אני חייבת לתת קצת רקע, ממש מהיר, כשאנחנו מדברים, ואני אתן רק את הנתונים שקשורים לדיון של היום, אנחנו מדברים על כ-3% מכלל החברה הערבית שנמצאת בהייטק הישראלי, לעומת זאת כ-20% מהסטודנטים בטכניון, שזה כאילו הספק הראשי לכל עובדי ההייטק, הם מהחברה הערבית. אין הלימה בין מה שקורה בהשכלה לבין מה שקורה בתעסוקה. הפער הזה הוא גם פנים אחרות של הפער הדיגיטלי ולא להסתכל על הפער הדיגיטלי ממקום אחר.

אז פה יש תרבות כללית של פערים שצריך להתייחס אליה בצורה מאוד רחבה. הדיגיטציה, תלוי איך מתייחסים אליה, היא יכולה לעצב את הפערים מחדש או לטובה, או לרעה, תלוי איך מתייחסים לזה. רק נתון מהיר לאוכלוסיית הגיל הצעיר, בין 18 ל-22, אוכלוסייה שהיא חסרת מעש בחברה הערבית. רק לדמיין מה יכול לקרות לאוכלוסייה גדולה כזאת, שהיא איננה נגישה לכל מיני דברים.

כשאנחנו מדברים על פער דיגיטלי, והמושג הזה, לדעתי חייב כל אחד לדעת אותו היום על מנת לקדם, וזה קשור לכל דבר, זה קשור בכל נושא, אנחנו מדברים על נגישות ומאפייני הנגישות, אנחנו מדברים על השימוש ודפוסי השימוש ואנחנו מדברים על המודעות ועל המיומנויות. חייבים להתייחס לשלושת הממדים האלה.

יש כאלה שאומרים אוקיי, אין פער דיגיטלי, תסתכלו על הנתונים, כמעט 91% מכלל האוכלוסייה היהודית נגישה לאינטרנט ו-84%, אבל חשוב לדעת שבקרב החברה הערבית הנגישות היא בעיקר מהטלפון הסלולרי ולא מהמחשב. רק כ-50% בחברה הערבית נגישים למחשב וזה כבר משקף את הפערים במיומנויות. אז מיומנויות ותשתיות, אלה שני דברים שהולכים מאוד חזק ביחד והפער הזה הוא פער שמשתקף אחרי זה בכל דבר בעצם.

אם נסתכל על האוכלוסייה הצעירה, יש לי בנות, כשאני מסתכלת עליהן, שהן כל כך מיומנויות דיגיטלית ואין את האפשרות וההזדמנויות מבחינת שירות או מבחינת עבודה ותעסוקה מספיקה והולמת את הרמה. אז נסתכל על האוכלוסייה הצעירה, גם הם, 97% מהטלפונים הסלולריים וזה חשוב גם לאלה שרוצים לתרגם או להתאים את האתרים. בלי התאמה לטלפונים הסלולריים זה לא יילך בחברה הערבית, זה חייב, רספונסיבי, שיהיה רספונסיבי שם.

אז הפערים הם לא רק מבחינת הנגישות למכשיר אלא מבחינת ההתקדמות. מ-2015 הנתונים מראים שהמעבר למחשב הוא מעט מאוד, מינימלי, אבל המקפצה בסלולרי, במובייל, היא כל כך גדולה. בדקנו באוכלוסייה הצעירה, רק 23% מהאוכלוסייה הצעירה, שזה עד 25, נמצאים במקומות עבודה שמנגישים להם את האינטרנט, כי רוב העבודה היא משלח יד, אז סביבת העבודה, וכולנו יודעים שעבודה שמצריכה מאיתנו מיומנות דיגיטלית, אנחנו ישר מפתחים את כל המיומנויות מסביב, גם בחיי היום יום וגם בשירותים אחרים וכו'.
דפוסי השימוש בחברה הערבית הם מאוד מעניינים. יותר מ-70% נמצאים ברשתות החברתיות, משתמשים ברשתות החברתיות, אבל מאיפה? מהסלולרי בעיקר. השימוש הפונקציונלי, אם זה בנקים, אם זה קופות חולים ואם זה שירותים ממשלתיים, זה כמעט שליש. נכון ששליש זו התחלה טובה, אבל בעידן ש-70% נמצאים ברשתות החברתיות זה פער נוראי, כאילו למה? חייבים למצוא לזה פתרון הולם ומתאים. וזה גם משפיע על שני הצדדים. הרי זה עולה גם כסף וגם זמן לאנשים שרוצים לצרוך שירותים מרחוק וזה גם עולה למשרדים.

כולם התייחסו לעניין של השפה ויש לי פה מה להגיד על השפה. תרגום זה חשוב, אבל זה לא מספיק, כי צריך התאמה בדוגמאות, בסרטונים, זו תרבות שלמה ואי אפשר להביא את אותו סרטון, זו שייכות. תחושת השייכות היא מאוד קריטית. אם אני נכנסת לאתר ולא מרגישה שאני שייכת שם והוא מדבר על דוגמאות ודברים שאני לא קשורה אליהם, אז אני אגיד שזה לא פונה אליי ואני אחפש מקום אחר ובמקום אחר אין לי את השירות. אז צריך תרגום מותאם.

ופה, כבוד חבר הכנסת אורי, אני חושבת שכן יש גופים מקצועיים שיכולים לתרגם מקצועית כי אנשים שעובדים באותו משרד, אני לא חושבת שיש להם - - -

שילוב.

בדיוק. הגוף המקצועי שצריך לתרגם לומד גם כן אפילו את השפה בין לבין, בין השפה המדוברת לבין השפה, ואז הם יידעו איך לעשות את זה בשפה, נגיד עיתונאית, שהיא תתאים גם מבחינת תקינת השפה הערבית אבל גם מובנת ל - - -

אני מקדים את המאוחר, רצינו להציע, אחרי שמר פראנק יתייחס לזה, להקים צוות של רשות התקשוב, שהוא יהיה בין משרדי, לא צוות לכל משרד. אני רוצה להציע את זה כאן, מה שקורה היום זה כל משרד מנגיש לעצמו ולא יודע, יכול להיות שכאן זו בעיה. להקים צוות בין משרדי מקצועי שכל תפקידו להנגיש והוא צריך לתת את התפוקות שלו. הוא יהיה כמובן משולב ויכול להיות שזה יהיה תקציב מיוחד בהחלטת ממשלה, תקציב מיוחד שייקחו מכל המשרדים או שייתנו לכל המשרדים, ויכול להיות שזה יוביל את זה קדימה. שהצוות יוביל את זה ולא שיחכה לכל משרד ובסדרי הדקויות שלו, שהוא עושה את זה, כמו שנמצא במשרד שהוא גם חברתי או אחר, משרד המדע, שהוא בכלל לא עושה שום דבר, הוא זה ש – אני תיכף אציע את זה וזה ישתלב במה שאת אומרת.

ואני אשמח להוסיף להצעה. ההצעה טובה, אני אשמח להוסיף שזה יהיה משולב גם תהליך הטמעה. שיהיה בִּילְד אִין בתוך כל משרד נותן השירותים ולא לחכות למשהו בין משרדי, לדעתי צריך הטמעה, אבל כתהליך התחלתי זה יכול לתת את הפוש ההתחלתי.

הדוח האחרון שכתבתי הוא במימון ובתמיכה של איגוד האינטרנט הישראלי והאמת שיש להם את הזכות, בזה שהם הציפו את הנתונים האלה, ואמרתי להם: וואי, איזה דיליי מ-2010, שהיו לי את הנתונים האלה ולא יכולתי לקדם את זה. סוף סוף זה נמצא על סדר היום.

מבחינת שפה, אמנם כמעט 50% מהחברה הערבית אומרים שהם גולשים בשתי השפות, ערבית ועברית כאחד, אבל פה יש הטעיה מאוד רצינית בקריאת הנתונים, בפרשנות של הנתונים. גלישה באתר זה לא אומר שאני אשתמש בשירות, שירות צריך הרבה מעבר. צריך אמון, אני צריכה להיות בטוחה, לא רק מהצד הטכנולוגי אלא ממה שכתוב שם וצריך באמת להיות דיוק מאוד גדול ותחושת ביטחון. ההצעה שלי היא שהטפסים יהיו מתורגמים לשתי שפות באותו מקום, כי אחרת אני אגיד: ואללה, יש שירות לדוברי עברית שונה מהשירות שנותנים לי, יש זכויות יותר, או פחות. אבל אם זה יהיה באותו טופס, זה לא רק ינגיש מבחינת שפה אלא ייתן לי גם את תחושת האמון והביטחון בתרגומים.

אז שימוש פונקציונלי זה לא אומר גלישה, זה שני דברים שונים. אני יכולה לגלוש בשפה האנגלית ולהבין, ברגע שיש לי טופס שאני צריכה למלא אז אני כבר לא בטוחה שאני מספיק טובה בשביל שירות פונקציונלי.
ארגונים ועסקים. פה אנחנו מדברים גם על משרד התחבורה, תקשורת וכל זה. אני גם בחנתי בכמה רשויות מקומיות בכמה יישובים בחברה שלנו. קיימת המודעות, כולם אומרים אוקיי, זה ההווה, זה העתיד, כולם רוצים, אבל התשתיות אינן יציבות, ניתוקי רשת שלא מעודדים אפילו לעסקים הקטנים באמת לסמוך על האינטרנט ותשתית האינטרנט. אז תשתיות זו בעיה מאוד רצינית.

הדבר השני הדיגיטציה עדיין לא נמצאת בסדר העדיפויות, כפי שהיא לא נמצאת פה במשרדים הממשלתיים, גם שם, לצערי הרב היא לא נמצאת בסדר העדיפויות. במודעות כן, אבל לא תקציבית. ברגע שמגיעים לתקציבים זה נדחק הצדה. מצד שני, גם אם יש לנו, אז המיומנויות הפונקציונליות צריכות הרבה שיפור ורוב העבודה עדיין נמצאת בצורה מאוד מאוד מסורתית. זה גם מקום שצריך לטפח אותו.

אגב, בסקר מצאנו שכמעט 60% מהחברה הערבית אומרים שהם מוכנים ורוצים להתקדם מבחינת מיומנויות דיגיטליות. כלומר, אם מנגישים, לא רק את השירות אלא גם את השימוש בשירות הם יהיו מעוניינים ללמוד ולהתקדם בו.

וגם אי אפשר להתעלם מעניין האלימות ברשת. ערכנו סקר גם על אלימות ברשת בקרב ילדים, שהיא גם כן מאוד מאוד מדאיגה. אני מציגה את זה, זה כאילו מערך של קידום מיומנויות ומודעות שצריך בתחומים הדיגיטליים, כי הם מכסים כמעט את כל החיים שלנו.

אני דווקא חשבתי שאת מתייחסת לזה, נניח אם משרד החינוך לא עושה, אם למשרד החינוך יש, ובחלק מהמסקנות שלכם אני חושב שמופיע משהו על משרד החינוך - - -

כן, משרד החינוך וגם משרד המדע והטכנולוגיה, לדעתי.

ואז הוא יכול לתת, מה שהוא היום פועל בשפה העברית, במודעות ובאפשרות להתמודד, השאלה אם זה לא קיים בשפה הערבית אז אנחנו באמת - - -

כיום זה לא מספיק בעיניי.

אני ראיתי בחלק של איגוד האינטרנט, אתם מתייחסים למשרד החינוך, אנחנו רוצים להכניס את זה גם במסקנות, לפתח ולתקצב תכניות ייעודיות לאוריינות דיגיטלית ולביטחון האישי.

מותאמות.

מותאמות ודאי, לביטחון אישי דיגיטלי.

לגמרי. ולכן אני מציגה פה - - -

יש את זה בערבית, אבל זה לא מותאם.

יש בערבית, אבל התכניות עדיין לא מותאמות מספיק לקונטקסט, להקשר, בצורה ובשלב הדיגיטלי שהחברה נמצאת בו, לא רק לתרבות. כאילו בהתאם לשלב, גם צריך לפתח תכניות מותאמות לשלב שזה נמצא שם.

אני רוצה לסכם בכמה צעדים שאני חושבת שחשוב להתייחס אליהם. קודם כל צריך ייצוג הולם לחברה הערבית בכל מיני ועדות. אני מכירה כל מיני החלטות שהן לצערי לא מותאמות. שוב, עניין ההתאמה, הן מצוינות, אבל לא מותאמות לשלב ולקונטקסט של החברה הערבית. אני אתן דוגמאות עוד מעט. התשתיות, זה קריטי פיתוח התשתיות, כי זה גם כן מושך אליו ומעודד התקדמות תעסוקתית, התקדמות בכל התחומים. אז התשתיות צריכות ממש קידום מאוד רציני. והתעסוקה, למה לא לעודד גם פתיחת כל מיני ענפים וכל מיני עסקים, אפילו קטנים. לעודד תעסוקה, כי מצאנו שהתעסוקה היא המנבא הכי חזק לסגירת הפערים הדיגיטליים. אנחנו נמצאים במעגל סגור כזה של חוסר במיומנויות, אז פחות תעסוקה ושוב חוסר תעסוקה זה גם פחות מיומנויות.

העלאת המודעות, יש צורך. גם אם יש שירות וגם אם עושים את התרגום וגם אם עושים את הכול צריך תיווך למישהו ש – כולנו, כל אחד יזכור איזה שהוא שירות דיגיטלי, אם רכשתם כרטיס של משהו פעם ראשונה מאתר, תמיד את תחושת אי הביטחון הזה שהתקבל, התשלום עבר, לא עבר, לכולנו יש את זה. התיווך של מישהו או של תכנית מסוימת, רק לעבור את הערוץ הזה ואחרי זה הכול יתקדם ויתקדם מהר, אבל התיווך הזה הוא קריטי. כמובן קידום המיומנויות הדיגיטליות, הפונקציונליות ולא רק שימושים. יש הרבה תכניות, אבל, שוב, לא מותאמות לצורך ולשלב. אני לא אומרת שהן בכלל לא תואמות, הן נמצאות, הן טובות, אבל לא כל כך מתאימות לצורך ולא לפונקציונליות שאנחנו רוצים אותה.

עניין פיתוח תכניות מותאמות, אני רוצה לציין דוגמה. למשל כשרוצים לתמוך ביזם בתחומים דיגיטליים ואז נותנים תקציב, יש קול קורא ומגישים וכו', אבל התנאים שם מה אומרים? דוגמה אחת, שאתה תקבל את זה בתנאי שיש לך כבר חמישה עובדים לאורך שנתיים בצורה קבועה. יכול להיות שזה מתאים לחברה היהודית כי כבר נמצאים בשלב של יזמות והתקדמות כלכלית, אבל בחברה הערבית צריך בהתחלה של ההתחלה, כי צריכים קודם כל להגיע לאיזה שהיא רמה בסיסית ואחרי זה כל התנאים האלה יעבדו. זו דוגמה אחת של מה זאת אומרת להתאים את התמיכה גם כשהיא ישנה, אבל לקונטקסט שנמצא בחברה הערבית.

תודה. באמת מרשים מאוד ואני מציע שמי שרוצה ללמוד שיסתכל על כל הדוח. אני לא עברתי על הכול, הוא מופיע באתר, אבל באמת היו הרבה דברים שעניינו אותי וזה דבר חשוב. גם מי שלא נמצא בחברה הערבית, כל מי שמתעסק בעניין הזה, המשרדים הממשלתיים, השלטון המקומי ובכלל כל מי שרוצה לראות מה זה פער ודוח טוב שנותן תמונה ברורה, אני הזדהיתי עם זה. אני גם מייצג אוכלוסייה ואני יודע מה זה כשאין נגישות, כמה זה פוגעני היום, אתה לא מקבל הרבה דברים, כולל זכויות, אנשים מתקשים להגיע למה שאחר מגיע, לאט לאט שירותים אחרים מתמעטים ונהיים יותר קשים, ככה שהוא מודר וכל מה שאמרתם הוא נכון מאוד.

אני יכולה לתת רק דוגמה אחת משירותים ממשלתיים?

כן.

באחד השירותים שאני צרכתי אותם, הלכתי לשם, קבעתי תור באינטרנט, שילמתי באינטרנט, הגעתי לשם והכול הלך טוב ויפה. הסתכלתי מסביב, רוב אלה שמחכים בחוץ, שלא יודעים מה לעשות, מהחברה הערבית, באמת יושבים כי השומר שם שואל אותם: קבעת תור? הזמנת תור באינטרנט? והם לא יודעים על מה מדובר. יש אוכלוסייה מבוגרת, אוכלוסייה שלא נגישה לאינטרנט, שלא יודעת את השפה, הם מחכים בחוץ, לא יודעים. אמרתי, אוקיי, דברים שהם פשוטים, מה יקרה אם תהיה עמדה בחוץ למישהו שינגיש, לפחות לתווך? במקום להגיד: לא קבעת, תלך הביתה, או תחכה, כשהוא לא יודע למה לחכות, שיהיה מישהו שיתווך, בעמדה דיגיטלית. זה שלב, לאט לאט בפעם הבאה הם יידעו מה לעשות ואיך לעשות.

אנחנו דיברנו על זה גם בדברים אחרים, כמו ברב קו, בהטענה, בבנקים, דיברנו על דיילים. אז עשו ולא עשו, עשו שלב ראשון כדי לצאת ידי חובה ואנחנו היום רואים שלא עושים את זה מספיק, לא נמצאים. היום הרבה אנשים, אוכלוסיות גדולות מאוד, מודרים מהרבה דברים.

בדיוק.

בבקשה.

תודה. הנושא הזה הוא חובק הכול, כלומר אנחנו מדברים על הכול, כמעט כל העניינים שדיברה עליהם אסמאא ויש עוד, אנחנו לא מדברים על מקום ספציפי עם פקיד ספציפי או עם תכנית ספציפית, אלא מדברים על כל כך הרבה דברים, תשלומים באינטרנט, ארנונה, רשות מקומית, לימודים, הכול הכול בעצם, אנחנו מדברים על הכול. השאלה איך אפשר לחולל את השינוי המיוחל כאשר מדובר, בזכרנו את המשל תפסת מרובה לא תפסת. אני תוהה איזה גוף ייקח על עצמו את האחריות לשנות את המצב, גם הכשרת האנשים לעבוד עם האינטרנט ולעבוד עם המדיום הדיגיטלי וגם התאמת המדיום הדיגיטלי לאנשים.

יש הרבה מה לעשות וזה אחד המכשירים היעילים ביותר לשינוי, גם בתחום החינוך, גם בתחום התעסוקה וגם בתחום הנוחות של החיים של האזרח. הנה למשל אני רואה את בנק הפועלים, אין פקידים שם, הכול דיגיטלי. הכול דיגיטלי ביישוב שיש בו הרבה אנשים להתמודד עם הדבר הזה וזה עולה לאנשים בעצבים, זה עולה להם אפילו בנטישת השירות, כל מיני דברים שכאילו הדיגיטציה דוהרת וכאשר החברה לא מספיק רצה אחריה מסיבות שונות.

אתה הצגת איזה שהוא גוף שייקח אחריות על הנושא הזה, כי אני לא חושב שמישהו – כמובן אפשר לפנות לכל משרד להיות כלב שמירה על הדיגיטציה, אבל צריך מישהו שייקח על עצמו. אני לא יודע אם המשרד לשוויון חברתי מוכן לקחת את העניין הזה על עצמו, שיעקוב, כי צריך פה משהו הוליסטי, אתה לא יכול להגיד שאתה פה רוצה לשנות, אלא אתה צריך לשנות גם באוניברסיטאות, גם בבתי ספר, גם ברשויות מקומיות ערביות שמדברות עם האזרחים בעברית, שולחות מכתבים בעברית וגם בדיגיטציה. אני חושב שצריך פה גוף שייקח על עצמו את האחריות הזו. אני מציע, היות שיש את המשרד הזה של שוויון חברתי - - -

אין בו מידע בשפה הערבית.

הוא מדבר על המשרד - - -

אבל אני חושב שצריך שמישהו ייקח על עצמו. אתה לא יכול להטיל את זה, לא על משרד החינוך, לא על משרד הכלכלה, לא על המשרד הזה, צריך מישהו שזה יהיה האישיו שלו, או צריך להקים יחידה במשרד הזה לסגירת פערים דיגיטליים. זו הצעתי.

אנחנו נשמע את יאיר פראנק. אני מניח שהם יעשו את זה לפי שיקולים מקצועיים.

אני חושב שצריך כתובת שנבוא אליה.

יש את המטה לישראל דיגיטלית.

בסדר גמור. אז המטה לישראל דיגיטלית, שאחת המטרות שלו תהיה לסגור פערים דיגיטליים ואנחנו צריכים מהם דוח. אני מציע לפנות אליהם ושיגישו לוועדה דוח, נגיד כל שישה חודשים, מה ההתקדמות בנושא הזה. ולהטמיע את זה בכל התכניות הממשלתיות. למשל תכניות הכשרה מקצועית, אני חושב שאסור שתהיה תכנית להכשרה מקצועית בלי שתהיה הכשרה דיגיטלית. למשל, בתור דוגמה. גם התכניות בבתי ספר, הן לא כל כך מותאמות דיגיטלית לתלמידים.

הן עוד רחוקות.

אתה מנסה להכשיר, משקיעים כסף, אני אפילו לא מדבר על כסף, משקיעים כסף גדול בעניין הדיגיטציה בבתי הספר, אבל התכניות לא מותאמות לתלמידים ואז נוצר ניכור ונוצר חוסר ידע וזה מגדיל את הפערים החברתיים בסופו של דבר, כפי שאסמאא אמרה. אני חושב שאם הוועדה תצא מכאן בהחלטה או באיזה שהוא כיוון להצביע על כתובת שתטפל בעניין הזה בצורה הוליסטית, דיינו.

תודה רבה. אני מבקש מיאיר פראנק, ואחרי זה חבר הכנסת ג'בארין. תציג את עצמך.

שלום לכולם. לי קוראים יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב במשרד ראש הממשלה. אנחנו חושבים בהחלט שהנושא הזה הוא חשוב וראוי וצריך לטפל בו ואני עוד רגע אתן כמה נתונים על דברים שאנחנו מטפלים ועל מה נלך לטפל, אבל מהנושאים הרחבים מאוד שנפתחו כאן מהסקירה של ד"ר אסמאא, אנחנו חוזרים חזרה ומצמצמים מאוד בהתייחסות שלי לנושא שירותי ומידע בממשלה. אני לא יכול להתייחס, חוץ מאשר ידע כללי ודברים כאלה, אבל לא בפן המקצועי, לעולם האוריינות הדיגיטלית והפונקציונליות של השימוש וכן הלאה וכן הלאה.

נחזור רגע אחד לסיפור של משרדי הממשלה. אני אתן רק כמה מספרים ואחר כך אני ארחיב בקצרה. נכון להיום מפורסמים באתר הממשלתי האחוד, אתר gov.il, שהתחלנו לעבוד עליו ב-2016 והיום יש בו כ-46 משרדים משולבים, יש בו כ-515 שירותים. אני מבחין במילה שירותים ולא מידע, עוד רגע ארחיב על זה, 515 שירותים מתורגמים לשפה הערבית. סליחה, לא מתורגמים לשפה הערבית, השתמשתי במונח הלא נכון, כתובים בשפה הערבית.

זה מונח יותר טוב.

כן, אני עוד מעט אתייחס למה אני מתקן את עצמי.

מתוך כמה?

מתוך כ-1,000 ומשהו ומתוכם 114 שנמצאים בשלבים האחרונים לקראת פרסום. אני רוצה להגיד ככה, אנחנו היום מבחינים, ואני מבקש שהממ"מ מהיום יזכור אותנו ככה, אנחנו היום מבחינים בין שירותים לאזרח לבין מידע לאזרח שנמצא ברמת המשרד. מי שמסתכל על האתר האחוד רואה שהאתר מדבר דבר ראשון על השירותים לאזרח, הורים וילדים, במצבי חיים וכן הלאה וכן הלאה, ואחר כך אפשר להגיע אל המידע המשרדי.

שירות, נניח לצורך העניין, זה מתן שם לילד, שירות זה תשלום של משהו, נסח טאבו, ומידע זה מה אני צריך לעשות כדי להגיש בקשה, או מתי פתוח איזה שהוא מרכז שירות. כל הנושא של השירותים הוא באחריות, נגיד את זה בצורה די דיקטטורית, של רשות התקשוב. אנחנו כותבים את זה ולקח לנו הרבה מאוד זמן להגיע ליכולת כתיבה, אבל יש לנו היום יכולת כתיבה מצוינת, עושה את זה גב' רונית מאי שעבדה כמה שנים טובות ברשות השידור.

אנחנו כותבים ערבית. למה אני מתכוון כותבים ערבית? כשאני נכנסתי לתפקיד או קצת אחרי, לפני שלוש שנים, והתחלנו לדבר על האתר האחוד, עשינו שולחן עגול עם החברה הערבית ביפו ואני באתי עם דף הבית של האתר האחוד והייתי בטוח שכולם יגידו לי איזה יופי ולא היה אחד שלא הטיח בי: אה, לא, כתוב פה בעברית שתרגמת אותה לערבית, אנחנו לא משתמשים במונחים האלה. התפתח דיון שלם. דרך אגב, אני חשבתי כשנכנסתי לדיון שיש ערבית ספרותית וערבית מדוברת, כך אותי לימדו בבית הספר, ואז התברר שיש ערבית של צפון ויש ערבית של דרום ויש ערבית של ערים מעורבות והתחלנו למצוא את עצמנו לא מסוגלים להבין באיזה ערבית אנחנו צריכים לכתוב. המצאנו איזה מושג שנקרא שפת הפקיד, שהפקיד מנהל דו שיח, באיזה שפה הוא מדבר.

אז יש לנו בעיה קשה בנושא התרגום. אני אומר עוד פעם, ברמת השירותים אני מקווה שפתרנו את זה ורמת השירותים תיכתב בערבית ולא תתורגם לערבית ותיכתב כמו שצריך וכמו שאמרתי קודם, יש מספרים.

מה היעד שלך להגיע לכל השירותים?

הכול, הכול.

אתה נמצא ב-50%, באיזה תקופה?

אנחנו יותר מ-50%, אנחנו ב-60%, אנחנו נרצה להגיע לכול.

אמרת שהם בתהליך.

אני לא יודע לנקוב מספר, אבל אם בשנה וקצת הגענו ל-600, אני מקווה שבשנה וקצת נסיים את האירוע.

פחות, ההתחלה יותר קשה.

ההתחלה לא יותר קשה, דווקא הזנב יותר קשה תמיד, כי זה השירותים היותר מורכבים, היותר בקצה. הזנב תמיד יותר מורכב, הפארטו תמיד עובד. לגבי המשרדים, פה הנושא הרבה הרבה יותר מורכב. כל משרד פה הולך - - -

המידע.

לגבי המידע, כל משרד הולך פה לעצמו. המומחיות בתוכן היא קריטית, ואליבא דהצעה שלך מקודם, אני לא יודע לקחת אחריות על זה כי התוכן הוא אחר לגמרי. אני מניח שזה לא יהיה אותו אחד שכותב במשרד הבריאות שיידע גם לכתוב במשרד התחבורה. כמו שבעברית זה לא אותו אחד, אז אין סיבה שבערבית זה יהיה ככה.

השילוב של הדברים. השאלה אם לא כדאי שאתה – כמו שעשית בשירותים, באותה מידה תעשה את זה גם במידע.

אלה היקפים אחרים לגמרי, זה רמת מורכבות, אבל כיוון שהיושב ראש מעלה את זה אנחנו נבחן את זה ונחזור בתשובה, אבל אני חושש שזו משימה בלתי אפשרית. כמו שאמרתי, אנחנו נבחן את זה.

אני אולי אתן עוד נתון אחד, האתר שלנו, אתר gov.il האחוד שכל המשרדים עוברים אליו, הוא רספונסיבי לגמרי, אסמאא.

אני יודעת.

אני יודע שאת יודעת, אנחנו מאותו הכפר. אסמאא עשתה קורס מובילים דיגיטליים, היא אחת מהבוגרות שלנו ואנחנו גאים על כך.

תודה.

זה מראש בנוי לדבר הזה, אבל עוד נתון שעלה שם, אסמאא גם התייחסה אליו, הוא עלה בשולחן העגול, אמרו לי כמה וכמה אנשים: כשאני אכנס לצרוך שירות בשפה הערבית אני ארוץ לדף בעברית לראות שזה אותו דבר. בעיית אמון מאוד מאוד מאוד קשה שאנחנו סובלים ממנה. אנחנו לא היצרנים שלה, אנחנו סובלים ממנה. אני מקווה מתי שהוא שגם הבעיה הזאת תיפתר.

איך אתה מסביר את הפערים בין המשרדים? יש פערים מאוד גדולים בין המשרדים. שאנחנו נדע אם יש חסם שם.

אני חושב שכמו כל דבר בחיים זה עניין של תשומת לב ודגשים, אני לא חושב שיש כאן איזה משהו אחר. ואני אומר עוד פעם, יש באמת קושי אמיתי בלגייס את הכותב הנכון הזה של שפת התוכן. אני באמת חושב שזה יהיה נכון לתת למשרדים להגיד את מה שיש להם להגיד, אני חושב שזה יהיה נכון לפנות אליהם, אני חושב שזה יהיה נכון שאנחנו נעזור ונסייע, אבל שם באמת הנושא הוא קשה.

משפט אחרון אולי שחשוב להגיד. אני חושש – אולי אני אגיד את זה לפני כן, עוד מעט אני אגיד כמה מספרים, אבל אחוז השימוש בשירותים בערבים ובדפים בערבים הוא מאוד מאוד נמוך. מאוד מאוד מאוד נמוך, הוא עד כדי מייאש מלעשות את כל העבודה הזאת. אתה משקיע משקיע משקיע ובסוף אחוז השימוש הוא מאוד נמוך. אנחנו מקווים שעם הזמן זה יילך ויגדל, זה לא מרפה את ידינו, אנחנו נמשיך לעשות את העבודה, אבל צריך לנסות לראות גם מה עושים בכיוון הזה.

באמת מה הסיבה?

אני לא יודע לענות.

אני יכולה להתייחס לזה.

אני לא יודע לענות, למעט אולי מה שאמרתי קודם, עניין האמון ששולח את מי שכבר - - -

לא, האמון, מה שאמרת, אמון, אמרת שהוא בודק פה והוא בודק גם במקום אחר, אבל אתה אומר שהאמון כבר פוגע בהתחלה. הכניסות היו צריכות גדולות.

נכון. אני מקווה שזה יעלה, אני אומר שזה קצת מייאש, אבל אני מקווה שזה יעלה.

כדי שהתקוות יתממשו אתה צריך אולי לנסות לפעול, לזהות את הבעיה, לזהות את הנקודה, ואז לראות אם אפשר לשפר אותה. לפעמים זה יכול להיות חוסר מודעות או - - -

אז אולי הנקודה האחרונה שהייתי מציע, שאולי שווה שהוועדה תמצא דרך לעסוק בה, זה סיפור האוריינות. אני חושב שהאוריינות הדיגיטלית זה המפתח לכל מה שנאמר פה. הוא ישתקף גם בשימוש בתוכן הממשלה, זה יהיה לתעסוקה, זה יהיה לצרכים הפונקציונליים, כפי שאסמאא פירטה אותם, בבנק, בקופת חולים וכן הלאה, וזה יעלה גם את השירות הממשלתי. כל הפוקוס רק על השירות הממשלתי לא יחולל את השינוי, מה שיחולל את השינוי זה התעמקות בעולם האוריינות. כמה שיותר אוריינות וזה ישתקף. אבל כמו שאמרתי קודם, אנחנו נמשיך לעשות את העבודה שלנו, אנחנו נסיים בסוף את הכול. תודה.

חבר הכנסת ג'בארין, הודינו לך, חברת הכנסת ניבין הודתה לך, שאתה ביקשת והמסמך נכתב לבקשתך. שמענו ממתן על הדוח וכולנו התייחסנו לדוח, אז זה בזכותך, אני מצטרךף לברכות.

תודה, אז אתם מודים לי ואני מודה לכם. גם לחברתי ניבין אבו רחמון על היוזמה ובאמת גם לך, אדוני היושב ראש, אנחנו מלווים את הנושא הזה ביחד זה כבר שנתיים.

ציינו את זה, שנתיים וחצי, ממאי 2016.

כן, בדיוק. אני חייב לומר שבאמת אני רואה מטעמך מחויבות לנושא, לא כי אנחנו ביקשנו אלא כי באמת הנושא חשוב לך ואכפת לך ממנו.

אני גם אמרתי שאני מכיר אוכלוסיות שיש להן בעיה של נגישות, אני מאוד מזדהה עם העניין הזה מפני שאני מכיר את זה מקרוב ואני יודע כמה זה באמת פוגעני ויש מה לעשות ואפשר לעשות ואני רואה גם נכונות. כשעשינו את זה התקדמנו הרבה.

נכון.

אני אומר להם תמיד, אנחנו רואים גם אנשים מבוגרים ולכל אורך השדרה אנחנו רואים אנשים שאם רק נותנים להם את האפשרות הם רוצים ללמוד, מתעדכנים, הם רוצים ללמוד איך משתמשים בדיגיטל. אנשים מנותקים כשהם לא, הם מרגישים כמה הם מודרים מהרבה שירותים. יש להם רצון מאוד גדול, גם בתוך המשפחה, עם הנכדים, זה כבר משהו אחר לגמרי.

בהחלט. אני לא בטוח מה התשובה לשאלה אם אנחנו מתקדמים, אין ספק שהמודעות גוברת והכתיבה על הנושא גוברת, אבל לגבי אם יש התקדמות משמעותית, אני לא יודע אם יש לכם תשובה החלטית לשאלה הזו. מה שכן, אני חושב שבמרכז המחקר של הכנסת, גם מגיע להם צל"ש על כך שהם עשו מודל כזה, הם עשו מודל שדרכו אפשר גם לראות איך משרדי הממשלה מתמודדים עם הסוגיה הזאת. זה הקל עלינו לא רק ככה להרים סיסמאות של הנגשה וכדומה, אלא ממש לראות בשלבים השונים. אבל המודל הזה דווקא עזר לנו לראות את הבעיות.

אני רוצה להגיד לכם, לקבל את התוצאות של החודש הזה, מה קורה כיום באתרים של משרדי הממשלה, בחלק ממשרדי הממשלה זה באמת שערורייתי. למשל המשרד לשוויון חברתי, אני פשוט לא מעכל את זה, איך אפשר לקרוא לו המשרד לשוויון חברתי וכמעט אין ערבית. זה להגיד דבר והיפוכו. וגם להצביע על לפחות חמישה משרדי ממשלה שכל הערבית שם מסתמכת בכמה מילים על המשרד.

אני חושב שמהנתונים שאני ראיתי במחקר אני רואה שפחות או יותר 50% ממשרדי הממשלה, אי אפשר להגיד שהם נגישים בכלל. זה מצד אחד. מצד שני אני גם רואה במחקר שאין אף משרד ממשלתי שיכול להגיד שהנגישות אצלו היא מלאה. גם באותם משרדים שיש ערבית פחות או יותר בכל הלינקים, אז כשמגיעים לטופס אז הטופס עצמו בעברית. זה גם בעייתי, כי זה לא פותר את הבעיה. אמנם זה עוזר לי להגיע לטופס, אבל כשהטופס עצמו הוא רק בעברית זה גם מקשה.

לכן אני מצד אחד מזהה שיח חיובי על הנושא הזה, וזה באמת מבורך שכל הדוברים וכל משרדי הממשלה אומרים שהם מחויבים לנושא, מצד שני אני מזהה קשיים ביכולת ההתקדמות שלנו. אני גם שמח שאנחנו מצליחים לנהל את הדיון הזה בלי כל הרגישות הפוליטית שלכאורה הנושא הזה אמור לעורר, כי אנחנו מסכימים שיש כאן צורך אמיתי, שזה משרת, שעקרונות של שירות ציבורי הוגן ושוויוני מחייבים שהשפה הערבית תקבל את המעמד הראוי שלה בשירותים הללו. אני רק מקווה שנוכל להתקדם ליותר ובעוד שנה או בעוד חצי שנה כשנשב נראה שיש התקדמות.

אין ספק שזה, כבוד היושב ראש, מצריך משאבים וצריך להשקיע משאבים בפרויקט הזה, אולי תכנית חומש של משרד ראש הממשלה, המשרדים השונים יהיו מחויבים לה, אחרת אני מתקשה לראות איך אנחנו מתקדמים.

אני גם חושב שזה לא קשור לנושא הפוליטי בכלל. אמנם במחקר עכשיו התחלת בזה שיש היום מקום לשפה הערבית, אבל אני חושב שלא צריך להגיע לזה, צריך לתת מתן שירותים וצריך להביא את זה. אני חושב שדווקא בשפה הערבית יש דגשים מיוחדים, לא קשור לגודל האוכלוסייה. יש שפות אחרות שגם מנגישים אותן, כמו רוסית, אבל אני חושב שגם מי שדובר רוסית, ברובם, גם אלה שמתקשים, אני חושב שעברית להם היא הרבה יותר מדוברי השפה הערבית, בחיי היומיום הם יותר קרובים, ודובר ערבית, המיומנות שלו בעברית היא חלשה יותר, לא רק כשפת האם, ביום יום שלו הוא פחות בגלל שהוא חי בחברה מסוימת מאשר מי שנמצא ויש לו הרבה הזדמנויות ללמוד, להיות פתוח ולקבל את המיומנות הזאת.

מי שדובר בשפה הערבית, אנחנו צריכים לייצר לו את זה. מי שצריך לקבל שירותים במשרדי הממשלה הוא צריך לקבל את זה כי זו השפה שהוא מגיע, אנחנו מחויבים לו מבחינת מתן השירות, עוד לפני מעמד בכלל של השפה. לא צריך להגיע לזה בכלל.

אנחנו רוצים להביא בקצרה שני משרדים, מה שאמרתם דבר והיפוכו, ניקח את רויטל חרמון ממשרד הבריאות, שתגידו מילה על המשרד שלכם, ונבקש גם את הנציג של המשרד לשוויון חברתי שיתייחס לבעיה יותר. משרד הבריאות, איך עשיתם את זה? איפה אתם נמצאים היום?

שלום רב.

ממש בקצרה. זה במסגרת דיון מהיר, זה לא מסגרת דיון רגיל.

אני אעשה את זה מאוד מהר. רויטל חרמון, אני ממשרד הבריאות, בתפקידי גם אחריות על אתר האינטרנט, אנחנו גם משתלבים באתר האחוד.

אני רוצה לומר שהיום באתר האינטרנט של המשרד יש לנו מידע רב בערבית. מבחינת תהליכי עבודה כל מידע שמגיע לפרסום עובר גם לתרגום ובמהלך השנים האחרונות נתקלנו בקושי מאוד משמעותי בתרגום איכותי. אחרי הרבה מאמצים הצלחנו להכניס אלינו עורך תוכן בשפה הערבית וזה היה באמת אחרי שהצלחנו למצוא תקציבית במשרד את שיתוף הפעולה ובאמת את המאמץ שיהיה לנו עורך תוכן בשפה הערבית.

מה המשמעות של עורך תוכן שהוא ייעודי רק לשפה הערבית, דובר השפה? זה קודם כל בקרה על תרגומים שיהיו באמת איכותיים, מתאימים ושבאמת יכולה להיות תקשורת רציפה מול גורמים במשרד. זה אומר שכל איש קשר שיש לנו, כל תוכן שמגיע אלינו מאנשי מקצוע במשרד, עובד מולו בן אדם ייעודי, אותו עורך תוכן בשפה הערבית שיכול להנגיש את המידע.

אתם עוקבים אחרי הכניסות והשימוש במידע הזה? מה שהזכיר יאיר.

כן, אנחנו עוקבים. אנחנו רואים שמהרגע שהכנסנו בן אדם שיש לו את השפה כחלק מהצוות ואנחנו מקפידים על איכות תרגום גבוהה יותר מספר הכניסות עולה. אין לי את הנתונים כרגע, לא הבאתי איתי, אבל כמובן אפשר להציג את זה. אני יכולה לומר גם כן שתרגומים כאלה, יש נכונות במשרד לתרגם את המידע, אבל הקושי הגדול בנושא הזה היה הזמינות של אדם מקצועי שדובר השפה ושיכול להיות חלק מהצוות של אתר האינטרנט.
אחד הדברים שאני כן הייתי רוצה, שגם היה יכול לעזור לנו ושכן יכול לאפשר את הנושא של שירותים בכלל, זה הנושא של הנחיות שיהיו ברורות בנושא של טפסים. אנחנו ניסינו לעשות איזה שהוא מהלך של תרגום טפסים, זה לא היה פשוט בכלל. אחת הדרכים שהצלחנו לקדם את התקצוב של דובר ערבית בצוות זה המטרה שלנו ללכת לתרגום של טפסים בערבית. בלי כוח אדם פנימי, שיהיה חלק מאיתנו בצוות, שיוכל לבצע את התרגום, זה כמעט בלתי אפשרי.

הטופס יותר קשה ממידע? המהלך של תרגום הטופס הוא יותר קשה?

הוא יותר מורכב.

אבל את זה לא עשיתם, כמו שהבנתי.

התחלנו.

כן, מה שמאוד עזר להם בתרגום הטפסים זה ברגע שיש להם את מתרגם התוכן.

נכון, יש לנו עורך תוכן. בעצם הוא גם עובר על התכנים - - -

עורך תוכן. תודה, רויטל, אני רוצה לתת לעוד. בוודאי שזו דוגמה טובה. מי הנציג של המשרד לשוויון חברתי? בבקשה, שם ותפקיד.

רועי אסף, ראש אגף פיתוח חברתי ברשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. אנחנו מרכזים את תכנית 922, ששם לא הייתה התייחסות לנושא הדיגיטלי. אנחנו כמובן סומכים על עמיתינו ברשות התקשוב שהם אחראים, וזה נושא הדיון, לתרגום של אתרי הממשלה וכשזה ייכנס לאתר האחוד, כמו שאמר ראש הרשות, אז אני מניח שזה יתקדם יותר. כרגע להערה של חברי הכנסת, אז האתר שלנו כבר עכשיו מתחיל את התהליך של התרגום, עוד במתכונת שלו הנוכחית, לפני שזה עובר סופית.

באשר להצעה של חבר הכנסת, ד"ר זחאלקה, שאנחנו נרכז, אז במשרד לשוויון חברתי קיים גוף שנקרא ישראל דיגיטלית. בהתייחסות למצגת שאסמאא הציגה, אז הדברים לא קשורים לתרגום האתרים אלא לשירות לאזרח, שזה בתחום האחריות שלהם. אנחנו כמובן נשמח להיות שותפים בתהליך הזה, אבל מי ש - - -

מה היעד שלכם, מתי אתם אמורים להדביק את הפער? אנחנו רוצים לעקוב אחריכם, מתי אתה רואה שהמשרד יעלה את כל – אחרי שמצאתם את האיש ויש לכם היום את היכולת ואת ההחלטה.

הייתי אומר לך עד הבחירות, אבל בשלושה חודשים הקרובים - - -

זה עוד הרבה זמן.

בשלושה חודשים הקרובים. כבר עובדים על זה, אבל אני לא רוצה להגיד זמן קצר מדי ולא לעמוד בזה, אז בשלושה חודשים הקרובים זה כבר יהיה, רוב הסיכויים שקודם לכן.

אוקיי, תודה רבה. רצית לשאול?

כן, רציתי לשאול את רויטל, אני מסתכלת פה על הטבלה של הממ"מ, שלדעתי היא מחולקת ממש בצורה טובה ואני רואה שיש לכם שיפור, ממש עובדים על זה, אבל עדיין יש לכם בעיה עם כל מה שקשור לטפסים בערבית. רואים שיש את הקישור בערבית, אבל הטפסים עדיין בעברית. אני מקווה שאנחנו נתקדם עם זה גם. גם לגבי קמפיינים בערבית, אני רציתי לדעת אם יש לכם קמפיין בערבית, אם היה, איך זה הלך. ועוד שאלה לגבי העורך, כמה אנשים יש בצוות?

חוץ מאותו עורך תוכן?

כן, חוץ מעורך התוכן.

זה צוות של שישה עורכים, שלושה בעברית, אחד מבצע גם עיצובים, אנגלית וערבית.

שלושה בעברית, אחד בערבית?

שלושה בעברית, אחד בערבית, אחד באנגלית.

רצית להגיד משהו בקשר לשימושים, יוגב?

אני אתן קצת מספרים, אבל לפני כן רק לחדד עוד שתי נקודות. אחת, בהקשר למה שיאיר תיאר, gov.il היא פלטפורמה שתומכת בארבע שפות, אחת מהן ערבית, כלומר באמת יש פה העדפות במשרדים לתרגם את התכנים שלהם במשרד בצורה פשוטה. כמובן כל מה שהם עושים הם עושים יחד איתנו, יושבת פה גם רונית שאחראית על זה מטעמנו, מנהלת צוות התוכן בשפה הערבית, והיא מסייעת למשרדים כדי לעשות את זה נכון.

דבר נוסף, אנחנו שותפים בעבודה יחד עם 'כל זכות', ביטוח לאומי, משרד הבינוי והשיכון ומשרד המשפטים להגדיר מילון מונחים חי בשפה הערבית. זו גם פעילות מאוד מאוד חשובה שהיה חשוב לציין. אנחנו שותפים לעבודה הזאת והיא עבודה מאוד חשובה.

על מספרים, גם יאיר אמר את זה קודם, אנחנו יודעים מתוך הנתונים הסטטיסטיים שאנחנו בוחנים מי גולש ל- gov.il ומאיזה מכשיר, לא מידע אישי כמובן, מידע סטטיסטי, אם אנחנו מסתכלים על אוכלוסייה שיש להם ביקושים שמוגדר עם מערכת הפעלה בערבית, סך הכול כ-40% מאותה אוכלוסייה נכנס לאתרים ב- gov.ilבשפה הערבית. זה מאוד מתחבר למה שהצגת קודם, שעדיין גם כשיש אתר בערבית לא כולם נכנסים וצורכים את השירות בערבית.

אוקיי. תודה. אנחנו נעשה עכשיו בקצרה, כי כבר עברנו את הזמן, אז ממש בדקה-שתיים, נועה נאמן.

אני נועה, אני עורכת דין בנציבות הארצית לשוויון הזדמנויות בעבודה, אנחנו עובדים עם משרד הרווחה. היה לי חשוב להגיע כי אני רוצה להדגיש את החשיבות של הנגשת השירותים לחברה הערבית. אנחנו גוף שמסייע לאזרחים למצות את הזכויות שלהם בקשר לשוויון הזדמנויות בעבודה ואמרה ד"ר גנאים את החשיבות של השתלבות בתוך מעגל התעסוקה כדי ליצור יותר מיומנויות דיגיטליות.

החברה הערבית מודעת פחות לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולפעילות שלנו בתחום וזה למרות שהרבה פעמים היא זו שסובלת מאפליה על רקעים שונים, לאו דווקא מוצא או לאום, כמו שנהוג לחשוב, וחשוב לנו להגיע לאוכלוסיות האלה. בשנת 2017 פנו אלינו 21% פונים ערבים, זה לא מספיק, לעומת 14% בשנת 2016

איך את מסבירה את זה?

אני מסבירה את זה קודם כל בחוסר מודעות, שנית, בחוסר אמון במערכות ממשלתיות.

המודעות, האחריות של מי בסופו של דבר?

כמובן גם שלנו. אנחנו, אגב, כמובן הולכים להרצות בערבית בהרבה מאוד מקומות, יש לנו עובדים ערבים שמרצים בשפת האם וכשאנחנו מרצים לערבים אנחנו משלבים את זה גם בדברים שלא קשורים לתחום שלנו, כמו זכויות סוציאליות בסיסיות בתחום העבודה, אבל זה לא מספיק. אחרי קמפיין גדול שעשינו, אז כן, היו יותר פניות ושוב חזרנו חזרה למיעוט פניות.

אני חושבת שההנגשה של אתרי ממשלה, גם האתר של משרד העבודה לא מספיק מונגש. עם התרגום שלו התקבלו מאות פניות, אז זה חשוב.

כן, זו גם עוד סיבה.

נכון, אני מסכימה איתך.

תודה. ביאן מג'אדלה.

בוקר טוב, אני ביאן מג'אדלה, אני מנהלת 'כל זכות', 'כל אלחק' בערבית. 'כל זכות' זה ארגון שפועל מזה שמונה שנים להנגשת כל המידע על כל הזכויות בישראל. אני רוצה להציג נתונים. בדיוק בימים אלה אנחנו מסיימים קמפיין ארצי בערבית, יכול להיות שראיתם שלטי חוצות, רדיו, נתונים מאוד מעניינים בהקשר של שימוש. בעצם השחקן המרכזי של שירותים ממשלתיים זה מיצוי זכויות וכאן אנחנו נמדדים עד כמה אנחנו נגישים כי באמת פער דיגיטלי גורם לפערים כלכליים וחברתיים.

יש לנו אתר בעברית ואתר בערבית, מחצית מהתוכן קיים היום בערבית. אני מציינת שאנחנו כמעט על מימון ממשלתי מלא של המשרד לשוויון חברתי, ג'וינט ישראל ומשרד המשפטים. אנחנו פועלים תחת ישראל דיגיטלית ויכול להיות שבאמת הם השחקן המרכזי להוביל את הדיון הזה, לקדם אותו במשרדים השונים.

הציבור הערבי צורך את השירותים בצורה שהיא שונה, האיכות של הצריכה היא שונה. אנחנו מסתכלים על אחוזי נטישה, מה שנקרא במונחים המקצועיים bounce rate, אנחנו רואים שהוא מאוד גבוה באתר בערבית, בסביבות ה-80%-70%, לעומת זאת באתר בעברית הוא עומד על בין 40% ל-50%. זאת אומרת כמה אנשים נמצאים בדף, אם נכנסתי לדף 20 שניות ויצאתי כנראה שלא קראתי את כל המידע וכנראה שאני לא אממש את הזכויות שלי בסופו של דבר.

בעיה שנייה היא שאנשים נמצאים במובייל וכשאנחנו באים לחשוב על איך לקדם ואיך לעשות שירותים נכונים אנחנו צריכים מבחינת עיצוב לחשוב על מובייל קודם. זה מה שמנחה אותנו ב'כל זכות', שאנחנו מסתכלים קודם כל על איך האתר נראה, האם הוא נוח, האם הוא גמיש, האם מספיק רואים את הדף, האם הדברים החשובים נמצאים בתחתית הדף או נמצאים בראשית העמוד.

דיברו כאן בממשל זמין על מילון המושגים. אני גאה להגיד שהוא היום נמצא באתר, אנחנו הובלנו אותו, ראשונים להצטרף לדיון הזה על תרגום מונחים מקצועיים, שהם לא אחידים במשרדים השונים, היום שותפים לזה ביטוח לאומי, ממשל זמין, משרד הבינוי והשיכון ורשות התעסוקה. היום הוא נמצא באתר. לנו יש בצוות ארבעה מתרגמים חיצוניים פלוס שלושה אנשים בתוך הצוות שכוללים גם עורכת דין שעושה גם בקרה משפטית, כי החומרים שלנו הם משפטיים, ומתאמת, להנגיש את המידע על הזכויות שהוא קשה מלכתחילה במונחים שהם יותר קלים. אנחנו משתמשים בשפה עיתונאית וכשיש צורך אנחנו גם מצמידים את המונח הקיים בעברית.

הבעיה של אי אמון טמונה בכך שהציבור הערבי לא התרגל שמדברים אליו בשפה שלו, לכן הוא לא חושב מלכתחילה לחפש את הזכויות או את המידע שהוא נחוץ לו בשפה שלו.

זה מודעות.

נכון. לכן זה גם בעיה של תקציב - - -

האמון יהיה עם המודעות ביחד.

גם כשמשרד מנגיש את השירותים, אבל הוא לא עושה מספיק כדי ליידע את הציבור שהשירות הזה קיים, זו גם נקודה חשובה. להגיד יופי, יש לי את השירות, אבל אני לא עושה קמפיינים כדי להגיד לציבור לבוא לצרוך את המידע, הוא קיים אצלנו, אז זו בעצם בעיה שלישית.

לא לתת לעובדים הערבים בתוך המשרדים לתרגם, אלא אם הם מתרגמים במקצוע שלהם. זו נקודה מאוד חשובה שאנחנו מקפידים להגיד אותה. תנו את זה למתרגמים - - -

נכון, תרגום זה מקצוע וזה לא כל אחד שיודע את השפה - - -

נכון, לכן התרגום נראה איך שהוא נראה היום באתרי הממשלה. זה מקצוע, צריך לכבד אותו, לכבד את הציבור הערבי, לכן - - -

שיהיה באמת גם אפקטיבי.

נכון. אלה הנקודות החשובות.

תודה על הדברים. עמותת תפוח, ענבר אדמון גולדשטיין.

כן. אל"ף, תודה רבה על הדיון, תודה רבה ליוזמת של הדיון. עמותת תפוח, מי שלא מכיר, קיימת כבר 20 שנה ואנחנו מתעסקים בצמצום של פערים דיגיטליים בפריפריה. אני כן רוצה להתמקד בצד של צרכי השירותים מהכיוון שלנו, כעמותה שנותנת תמיכה לתושבים ערבים. היום אנחנו נוגעים ב-80,000 מוטבים בשנה, יותר ממחצית מהם נמצאים בחברה הערבית.

התחלנו טיפה לגעת מקודם בבעיה, מהצד של צורכי השירותים, ודיברנו על אוריינות דיגיטלית, אבל חשוב מאוד להדגיש עד כמה הבעיה הזאת היא אקוטית. היום אנחנו מדברים, ואלה נתונים של הלמ"ס, על 1,300,000 אזרחים מעל גיל 20 שאין להם אוריינות דיגיטלית בסיסית. זאת אומרת שגם אם היום תרגמתי אתר לשפה הערבית ולא הנגשתי את האתר ולא השתמשתי במתווכים, כדוגמת עמותת תפוח וכדוגמת עמותות אחרות שנמצאות בשטח ומסייעות, לגשר על הפערים האלה אז השינוי שעשיתי הוא לא משמעותי וזה אולי גם עונה על השאלה מדוע האזרחים הערבים במדינת ישראל פחות ניגשים ומשתמשים באותם שירותים.

כן חשוב לי להגיד שב'תפוח' משתתפים משרדי הממשלה וישראל דיגיטלית, משרד המדע ומשרדים נוספים. אנחנו כן מובילים תהליכים של דיגיטציה ברשויות המקומיות הערביות. אני יכולה לספר לכם שבשנת 2014 השקנו מיזם שקוראים לו גט און ליין, שבעצם המטרה שלו זה להנגיש מידע ושירותים ממשלתיים שנמצאים היום ברשת לאוכלוסיות של החברה הערבית. היה לנו שיתוף פעולה מאוד יפה עם משרד הבריאות על הנושא הזה, הגענו ליותר מ-10,000 משתמשים, בעיקר בחברה הבדואית, שזו החברה הכי הכי מוחלשת, אם אנחנו מדברים על החברה הערבית כמכלול. עד היום הגענו ליותר מ-23,000 משתתפים ברמה הארצית.

ואולי עוד היבט אחד קטן, שקשור דווקא לכיוון של חיסכון. אחד הדברים שאנחנו למדנו בכל הקשור לדיגיטציה, אני יכולה לספר לכם על העבודה שלנו עם עובדי רשויות מקומיות, מחקרים שאנחנו עשינו מצביעים על פוטנציאל לחיסכון של 20% מזמן עבודה של עובדי רשויות מקומיות ברגע שיש להם את הכלים ואת המיומנויות הדיגיטליות. זאת אומרת מדובר פה בפוטנציאל חיסכון עצום למשק הישראלי.

נכון, חיסכון ויעילות ביחד. נכון מאוד. מקבולה נסאר, מנהלת אגף בחברה הערבית ברשות הלאומית.

ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. דובר כאן על הנושא של שירות במידה שיש רמה יותר גבוהה גם של הנגשת מידע בשפה לציבור שהיא רמה של ההסברה, שהיא מעבר לרק לתת את הכלים ואת הכלים הבסיסיים בשירותים דיגיטליים. בנושא הזה אני גם שמחה שהקמפיינים שלנו והפעילות שלנו בשנתיים האחרונות בתחום ההסברה בחברה הערבית נחשבת כדוגמה לעבודה בכיוון הנכון, או שימוש משולב שיכול - - -

כמה וכמה ציינו את זה באמת לשבח.

אז ברצוני בהזדמנות הזאת לספר שהפרסום בפעילות הזאת לא בא בחלל ריק, הוא חלק מאסטרטגיה כוללת של הרשות שהחליטה גם לפני שנתיים לעבוד על פי קבוצות סיכון וקבוצות מיקוד, במיוחד החברה הערבית שחלקה במניין ההרוגים הוא הרבה יותר מחלקה באוכלוסייה. אז העניין של השימוש בשפה הערבית ושימוש נכון בשפה הערבית והסברה ובכל הרמות הוא לא מותרות, הוא לא רק בגלל ערך השוויון וה - - -

אולי תספרי לנו מה מצאתם, מה היה הערך המוסף שיש לכם? אתם רק הכנתם את התקציב, או שמצאתם משהו שמדבר אליו?

כמובן יש הקצאת משאבים מאוד מאוד ברורה לתחום הזה, יש הנחיה, אסטרטגיה כוללת של הרשות שכל עובדי הרשות, זה מובנה בתכניות העבודה שלהם או בטיפול שלהם, שהם חייבים תמיד להתייחס לעניין של החברה הערבית. כמובן ההחלטה המרכזית הייתה להפסיק לתרגם קמפיינים, לא מתרגמים קמפיינים - - -

עושים קמפיינים ייחודיים.

ייחודיים, עם פילוח מיוחד לחברה הערבית, עם מחקר מיוחד מכוון, מחקר ידע, יש מחלקה שם שמתעסקת רק במחקרים שקשורים רק לחברה הערבית. אני רק יכולה מהזמן האחרון לתת דוגמה, מה שציינה חברת הכנסת אבו רחמון, היה לנו שני קמפיינים, בערבית ובעברית, בנושא של הסח דעת שיצאו ממחקר דומה. המחקר מצא שנהגים ערבים ויהודים, שניהם יש להם אותה בעיה מבחינת חוסר יכולת לעמוד בפיתוי לא לסמס בזמן הנהיגה. שני הקמפיינים יצאו ביחד, מי שיראה את הקמפיין בעברית ואת הקמפיין בערבית, יש שוני, הם נבדלים משמעותית והסיבה היא שיש מטרה משותפת, אבל כלי שונה שמתאים לחברה - - -

יאיר, אותו מחקר, אותו יעד, אותה סיבה וכל אחד מדבר אחרת. זה גם עניין של תוכן אחר.

אני רוצה להשלים. הדבר כן מחייב עבודה עם ספקים ואנשי מקצוע מתוך החברה הערבית. אנחנו עבדנו עם מובילי דעת, אמנים, יוצרים, מוזיקאים והתרגום כמובן, אז כל השירותים האלה קיימים בחברה הערבית, אבל המשרדים צריכים להיערך, קודם כל החלטת על וגם המשרדים צריכים להיערך ולעשות את העבודה הקשה ל - - -

וזה גם ייתן להם תעסוקה. אני חושב שהדברים שלך מאוד מאוד חשובים, ללמוד מהדברים האלה. במשרדי ממשלה יותר קשה למצוא עובדים חדשים, אבל אפשר לשכור שירותים.

משפט אחרון להוסיף. בזכות ההחלטה הזו והמסלול הזה שקיים, אני חושבת, להערכתי היום, גם כל הצוות שלנו או מסביב להסברה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מכירים יותר, הרבה יותר, על החברה הערבית, גם אם זה לא התחום הספציפי שלהם, גם אם הם אנשים שמתעסקים בכל מיני דברים אחרים.

אפשר להתייעץ איתכם. טוב. תודה רבה. ד"ר פדיל סאלח ממשרד המדע.

אני רוצה להגיד משהו, בעצם את עמדת משרד המדע והטכנולוגיה.

תתייחס למסמך של מרכז המחקר והמידע.

קודם כל צריך לומר שיש לנו עכשיו יחידה או מחלקה למדע וקהילה, שהיא מטפלת בעניין של אוריינות מדעית או אוריינות דיגיטלית. זה תופס לא רק לאוכלוסייה הערבית, זה בכל השפות חוץ מהשפה העברית והערבית.

לגבי משרד המדע, יש אתר במשרד המדע. נכון שהוא לא מפרט כל דבר ולא לעומק ולא נותן את הטפסים שצריך להגיש בערבית, זה לא רלוונטי, זה גם לא רלוונטי יהיה בשפה העברית, כי מי הם הלקוחות שלנו? הלקוחות שלנו הם חוקרים ומדענים וסטודנטים, אפילו תעשה להם את זה, הם יגישו את זה באנגלית, בטופס שכתוב באנגלית. אני לא יודע עד כמה מידת האפקטיביות של הנושא הזה.

למרות זאת, כשיש לנו פעילויות כלשהן של משרד המדע, יש לנו פרסומים ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות, בשפה הערבית, אם זה 'ליל המדענים', אם זה 'יום המדע', אם זה 'יום החלל'. אני רואה גם כשנציג של המשרד, כשאני נוכח בפגישות האלה, אני רואה גם אנשים מהסקטור הערבי שבאו להשתתף עם כל המשפחה והילדים ואני רואה שזה עובד, זה הולך יפה מאוד.

בכל זאת כשצריך לתרגם או לכתוב בערבית משהו במשרד אני כותב את זה, או חוזר על התרגום. כמובן הדברים הגדולים, אבל אני עושה את זה בצורה עד כמה שאני יודע לעשות את זה, בצורה הטובה ביותר, אבל אני מרגיש שהחברות שהן אחראיות על העבודה הזאת, אני מרגיש בנוסח שהם מגישים לנו שהם לא דוברי השפה, או במילים אחרות, שפת האם היא לא השפה הערבית. אתה עולה באוטובוס ואתה רואה 'ספרא אג'יילידה', זה מצחיק.

למה זה מצחיק?

כי ספרא מונטעה. את רואה שיש לנו ויכוח, כשאתה אומר ספרא מונטעה זה - - -

לא, זה לא יצחיק, תכלס אנחנו נחליט איזה תוכן יהיה.

אז העניין הזה, צריך לעבוד על זה שאנשים שעובדים על זה, שיהיה להם את השפה הערבית, שפת האם ושזה - - -

יש לנו פינה חמה למשרד המדע, אז צריך באמת למצוא את האנשים המתאימים שיעשו את זה.

כן.

אנחנו מבקשים שיעשו את הדברים האלה. אתה רואה שיש כאלה שהצליחו להתגבר על הבעיה. אני גם חושב שכל תוכן צריך להיות מונגש בשפה, גם אם לכאורה הוא לא קהל היעד, אבל אני חושב שהוא צריך להיות מונגש. הזכרתם כאן את המשרד לשירותי דת, אני חושב שגם במשרד הדתות, צריך להיות השפה שלך, מי שרוצה דת, הוא רוצה להציע שירותים שלו בדברים האלה, זה יכול להיות במכרזים. אני חושב שכל המשרדים צריכים להיות מונגשים.

יש לנו עוד דובר או שניים, ממש בקצרה. רוני דיין, ממשרד החינוך,

אני אחראי במשרד על הפיתוח של התוכן הדיגיטלי ועל האוריינות הדיגיטלית של המורים והתלמידים. בנושא הזה בשנתיים האחרונות אנחנו פועלים בשני ערוצים, קודם כל לגבי הנגשת החומרים. את כל האתרים של המשרד אנחנו מתחילים להעביר בקצב שאנחנו יכולים לעשות אותו לשפה הערבית. יש כיום ארבעה אתרים מתורגמים במלואם, כלומר מותאמים במלואם לאוכלוסייה הערבית. לשני אתרים נתנו עדיפות, זה אתר התלמידים ואתר ההורים לחינוך מיוחד, שחשוב לנו מאוד שהם יהיו נגישים והם יהיו מודעים לכל החומרים והשירותים שהם יכולים לקבל מאיתנו.

במקביל אנחנו מתחילים בכל האתרים האחרים, כדי לא לפספס חלקים מהאוכלוסייה אנחנו מוסיפים אתרים ייעודיים קטנים שבהם אנחנו מכינים חומרים מתורגמים ולאט לאט גם האתרים האלה, שבהם חלקים או פרקים מסוימים רק תורגמו, יהפכו בתכנית העבודה שלנו לאתרים שיהיו מלאים בשפה הערבית.

יחד עם זאת אני רוצה לציין, כי ראיתי פה קו מנחה שמראה שלנו שקיים איזה שהוא קושי באיתור מה שאנחנו קוראים להם העורכים הדיגיטליים. פה אני מציע לחברים שלנו ברשות המחשוב הממשלתית, אולי כמו שהיה קורס למובילים דיגיטליים לעשות קורס לעורכים דיגיטליים שישרתו את כל המשרדים כי אנחנו נתקלים בקושי. אני יכול לגייס עורכים ואני לא מוצא אותם וזה קושי מאוד מהותי בעבודה שלי.

הלוואי שזה היה ככה. הלוואי.

לפעמים אתם לא מפרסמים במקומות הנכונים.

רוני, אנחנו מצפים ממשרד החינוך - - -

אנחנו יוצאים לשוק הפרטי ומחפשים.

ברור, אנחנו עושים התאמות מלאות. לדוגמה כל האוריינות הדיגיטלית, יש לנו תכנית מאוד מוסדרת לכל האוכלוסייה מכל המגזרים ומכל העדות למיניהן, פה אין אפליה וכו', ולהיפך, כשדובר פה על הנושא של גלישה בטוחה והסכנות והמורכבות, כל הפיתוחים שעשינו לאוכלוסייה דוברת העברית מפותחת גם בשפה הערבית, וכל ההכשרות וההדרכות שאנחנו נותנים, באותה מידה ואפילו דגשים מיוחדים במקומות מסוימים ששם צריך לתת את הדגש.

אמרנו שזה לא רק תרגום, זה צריך להיות יצירה - - -

כן, התאמה ייעודית לאוכלוסייה.

התאמה, מבטיחות בדרכים שדיברה, שרואים שזה שני דברים שונים, ודאי כשזה מגיע לביטחון אישי באופי וכל התוכן, אין לי ספק ששם צריך התאמה מיוחדת.

נכון, לכן אמרתי שעורך דיגיטלי הוא חשוב מעבר למתרגם, כי מתרגמים מצאנו, אבל כבר בתוך הניואנסים של השפה קיבלנו כל מיני הערות כאלה ואחרות ואני חושב שצריך לעשות פה משהו מאוד מוסדר.

גם בשפה העברית יכול להיות שלצרכנים יש תוכן אחר, זה לא רק בערבית, גם בתוך דוברי עברית, גם בביטחון אישי ודברים כאלה בכל מקום מלמדים אחרת. בבתי הספר, מה שמלמדים בממלכתי דתי לא מלמדים בממלכתי או מה שמלמדים בממלכתי לא מתאים לממלכתי דתי ויש תכניות מיוחדות שהן בנושא דת. גם באופי, לכל אחד זה מדבר אחרת.

רק ברשותך, להוסיף עוד שירות אחד שיהיה מאוד חשוב, גם לאוכלוסייה הערבית. אנחנו הקמנו את מה שנקרא אקדמיה ברשת, במסגרת האקדמיה ברשת אנחנו מעבירים הרבה שיעורים גם בשפה הערבית וככל שתבוא דרישה מהכיוון הזה אנחנו נרחיב, ככל שיידרש. זה שירות שכדאי לנצל אותו.

תודה רבה. אנחנו קודם כל מודים. את רוצה להגיד מילה?

אני רוצה רק להתייחס לשני דברים, לעודד קצת את העניין של – קודם כל שיהיה מובנה בתקציבים. בלי תקציבים אי אפשר לגייס אנשי מקצוע טובים שיוצרים תכנים כמו שצריך. צריך לחשוב על זה ממש בהתחלה. ויאיר, צריך להתעודד, זה תהליך, זה מתחיל ממש לאט, אבל התהליך, ברגע שמגיעים לנקודה קריטית כזאת זה ממש יהיה בעלייה. אבל צריך לדעת שזה תהליך של הטמעה, צריך תיווך לעניינים האלה. זהו, תודה לכם.

משפט מסכם אחד. אנחנו עומדים מול סוגיה חשובה מאוד, צריך לחשוב באסטרטגיה כוללת על כל הנושא הזה ויש אחריות של כולם, של כל המשרדים כאן. למרות שיש סוג של שיפור מ-2016 ועד היום, אבל עדיין אין לנו את התוצאות שאנחנו צריכים לחברה שלנו. וזה גם עניין של מדיניות, צריכים לשנות את כל המדיניות, גם במדע וטכנולוגיה, כי תכלס - - -

אני אומר שזה יותר חשוב למשרדים אחרים. לא שאני - - -

גם וגם. בסופו של דבר זה מיועד לכל האזרחים, זה לא חשוב אם הוא חוקר או לא חוקר, כי זה צריך להיות ממש באופן שוויוני. אני רוצה להצטרף להצעה שלך, היושב ראש, לגבי הקמת ועדה לעקוב אחרי כל הנושא הזה, כי אם לא אנחנו נאבד את כל הנתונים וגם לא מתקדמים, אז צריך לעקוב אחרי זה.

ודאי ודאי. אני כבר כותב את זה בסיכומים.

כן, זה מאוד חשוב. אנחנו נעשה לנו עוד דד ליין כזה ועוד ישיבה, ותודה לך.

בסדר גמור. מיטל, מאיגוד האינטרנט, בתחילת דבריי בסיכום אמרתי תודה לכם, אבל אני אתן לך להגיד את התודה שאת רוצה להגיד. זה לא דברים, רק תודות, כך אני הבנתי.

רק תודה. אני חושבת שעלו פה דברים חשובים, איגוד האינטרנט מנסה לקדם את האינטרנט בחברה הערבית כבר למעלה מעשור ובגלל זה כתבנו את הדוח שאסמאא כתבה עבורנו בשביל לבחון מה המצב ולראות, ואני חושבת שהרעיון למנות איזה שהיא ועדה שתבחן את זה אחת לתקופה הוא דבר חשוב, ותיקח גם נתונים. אנחנו ממשיכים לטפל בזה ונשמח שיהיה מעקב. תודה רבה.

יש לכם תכניות לעשות את זה לעוד אוכלוסיות?

אנחנו גם בעבר התעסקנו עם האוכלוסייה החרדית.

לא ערכתם מחקר כזה מקיף.

המחקר הזה שנערך, שנגע גם בחברה הערבית, בעצם השווה בין החברה הערבית לחברה היהודית והיה שם ניתוח גם לגבי החברה החרדית. הממצאים, דרך אגב, לגבי החברה החרדית הם מדהימים כי 50% מהאוכלוסייה החרדית לא משתמשת באינטרנט מטעמים של דת, אבל אותם 50% שמשתמשים באינטרנט עושים שימוש מדהים באינטרנט, הרבה יותר מאשר האוכלוסייה החילונית.

שם זה הימנעות מרצון, זה לא שאין להם את היכולות. יש גם, כמו שבכלל האוכלוסייה, כל מי שיש לו בעיה, אבל - - -

גם אין להם בעיית שפה.

כן, אבל זו נגישות אחרת, אלה בעיות אחרות.

אלה בעיות אחרות ואיתן התמודדנו בעבר ואנחנו נשמח לחזור להתמודד גם עכשיו.

קודם כל אני מודה לכולם, אני מודה לך, חברת הכנסת ניבין אבו רחמון, על הבקשה לדיון מהיר וכמובן שהיא מתבססת על הדוח ועל המחקר שאתם עשיתם, באמת יפה מאוד. זה, כמו שאמרנו, משתלב לדיון שלנו פה ואנחנו רוצים שלדיון הזה יהיו מסקנות ואנחנו נוכל להתקדם הלאה.

אנחנו גם מודים לרשות התקשוב על מה שנעשה, אנחנו יודעים להעריך, אנחנו גם מסתכלים על החלק המלא, נעשו צעדים מאוד מאוד גדולים, כפי שאתה גם אמרת, בנושא השירותים וגם בנושא של המידע, אבל יש מה לעשות, עוד ארוכה הדרך ואנחנו מקווים שנהיה כאן לתועלת. המטרה שלנו לקדם ואנחנו נהיה שותפים בעניין הזה, אבל עם כל זה אנחנו גם מבקשים להקריא מסקנות שיכול להיות שהן ישתנו, עשינו את זה תוך כדי דיון, איילת, מנהלת הוועדה, עשתה את זה, אבל דברים שנרצה אחר כך או אם יהיו הערות אנחנו נשנה אותם.

אנחנו לא דיברנו, לא על הרשויות המקומיות ולא על גופים ציבוריים, התמקדנו במשרדים הממשלתיים, אבל אנחנו יודעים שיש לנו עוד דרך ארוכה גם במקומות אחרים. אנחנו נגענו במה שקרוב אלינו, מה שגם בסמכותנו, כגוף מפקח אנחנו מול משרדי הממשלה.

רשות התקשוב הממשלתי, הצעות למסקנה, הגשת דוח מעקב מדי שנה על תפקודי משרדי הממשלה מבחינת נגישות השירותים שלהם לשפה הערבית. הקמת צוות בין משרדי ברשות התקשוב שיעסוק ויאגם את נושא הנגישות לשפה הערבית. משרד האוצר, לשריין תקציב ייעודי ורב שנתי לתכנית צמצום הפער הדיגיטלי בישראל. משרד התקשורת, לקדם התקנת תשתיות אינטרנט מתקדמות בכל היישובים הערביים, שזה גם חלק מהבעיה, הבעיה של תשתיות. משרד החינוך, לפתח ולתקצב תכניות ייעודיות לאוריינות דיגיטלית, לביטחון האישי הדיגיטלי בחברה הערבית. המועצה להשכלה גבוהה, לתכנן ולתקצב תכנית ייעודית לעידוד סטודנטים לעסוק בקידום הדיגיטציה והאוריינות הדיגיטלית בחברה הערבית. רשות החדשנות, משרד הכלכלה, לפתח תכניות ייעודיות לקידום וליווי של מיזמים דיגיטליים ציבוריים בחברה הערבית.

אנחנו נקיים דיון ומי שירצה להעיר על ההערות האלה - - -

יש אפשרות לשנות את השנה לפחות?

לא, מדי שנה. תודה רבה לכם, יום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 12:56.