פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



69
הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצ"ח תאגידי מים וביוב
11/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 13
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה
לדיון בהצ"ח תאגידי מים וביוב
יום שלישי, ג' בטבת התשע"ט (11 בדצמבר 2018), שעה 14:00

הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12) (צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ח-2018 (פ/3523/20)(כ/796), של חה"כ איציק שמולי, אורן אסף חזן, יואב קיש, ענת ברקו, אמיר אוחנה, אברהם נגוסה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
יעקב אשר
חמד עמאר

אכרם חסון
איציק שמולי

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן
אמיר פולברמכר - מנהל תחום, משרד האנרגיה

גיורא שחם - מנהל הרשות ויו"ר המועצה, רשות המים והביוב

טל שביב וינברג - ממונה יעוץ משפטי, רשות המים והביוב

גלעד פרננדס - סמנכ"ל בכיר כלכלה, רשות המים והביוב

אבי סלונים - יועץ משפטי, רשות המים והביוב

חי מיארה - יועץ מנהל הרשות, רשות המים והביוב

ניר וילנר - סגן בכיר ליועצת משפטית, רשות המים והביוב

אפי דביר - ממונה על התאגידים, רשות המים והביוב

אפרת בנזוז - ראש ענף תאגידים, רשות המים והביוב

אלי כהן - שר הכלכלה והתעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמה וייסבורד גוטליב - יועצת השר, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי הימיין רייש - ראש תחום רגולציה וחקיקה בסוכנות לעסקים ק, משרד הכלכלה והתעשייה

משה בנימין - ראש מטה השר, משרד הכלכלה והתעשייה

דרור וגשל - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עדי חכמון - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

חיים בורובסקי - רפרנט מים באגף התקציבים, משרד האוצר

מעין פורת גנץ - עו"ד - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אתי נתן זלצמן - ראש תחום -שפכים עירוניים, המשרד להגנת הסביבה

איתי בוימן - כלכלן, איגוד לשכות המסחר

גדעון שילה - מנכ"ל, תאגיד מעיינות החוף, תאגידי מים וביוב

יאיר לייפר - מנכ"ל, מעיינות אתא, תאגידי מים וביוב

משה ארז - יו"ר תאגיד מי הוד השרון לשעבר, תאגידי מים וביוב

רזיאל אחרק - נציג איגוד תאגידי המים, תאגידי מים וביוב

יצחק הרשקוביץ - מנכ"ל תאגיד מים פלגי מוצקין, תאגידי מים וביוב

יהודה סיסו - מנכ"ל תאגיד מעיינות העמקים, פורום מנכ"לי תאגידי מים וביוב

עמיחי דרורי - כלכלן היח' הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - מנהלת מח' משפט, מרכז השלטון המקומי

שאדי שווירי - ראש המועצה כפר יאסיף, מרכז השלטון המקומי

איתן פטיגרו - ראש מועצת שוהם, מרכז השלטון המקומי

סמירה עזאם - חברת מועצה עוספיא, מרכז השלטון המקומי

איימן סייף - חבר מועצת עוספיא, מרכז השלטון המקומי

בהיג מנצור - ראש מועצת עוספיא, מרכז השלטון המקומי

סופי ויטלם - משנה ליועמ"ש, אחראית על התביעה הפלילית ב, מרכז השלטון המקומי

חסיין אלשייך - עוזר ראש מועצת עוספיה, מרכז השלטון המקומי

שירן אלישע מורלי - עיריית אשקלון, מרכז השלטון המקומי

אברהם אילוז - מ"מ ראש עיריית רמלה, מרכז השלטון המקומי

אבו רוכן זידאן - חבר מועצה עוספיא, מרכז השלטון המקומי

שבל עזאם - מועצה מקומית עוספיא, מרכז השלטון המקומי

פיני בדש - ראש מועצת עומר

אליעד כהן - עיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי

נועם זלצר - יועמ"ש בגיחון עיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי

קרן דנה - חברת מועצה מניב ראשל"צ, מרכז השלטון המקומי

ראוי הלון - חבר מועצה עוספיא, מרכז השלטון המקומי

אלעד נצר - ראש תחום אנרגיה ותשתיות, התאחדות התעשיינים

דליה טל - מנהלת קמפיינים, צלול-עמותה לאיכות הסביבה, ארגונים להגנה על הסביבה

יובל ארבל - רכז קשרי ממשל, צלול-עמותה לאיכות הסביבה, ארגונים להגנה על הסביבה

בהגאת עמאר - חבר מטה המאבק נגד תאגידי המים

תיקי וידס - פעילה, המשמר החברתי

ניצן דה פז - חוקר הלכות שבת

אליהו יצחק - פעיל חברתי

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה

סמדר כרוב - חברה בפורום מים ודיור

שלמה דולברג - חברה בפורום מים ודיור

אליהו בייפוס - יושב-ראש משמרת השבת

איתי עצמון

לאה ורון

יפה קרינצה


הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12) (צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ח-2018, פ/3523/20 כ/796, הצעת ח"כ איציק שמולי

שלום, אני פותח את הישיבה. אנחנו בישורת האחרונה, אז אני לא פותח דיון מחדש על שום דבר, כולל ראשי ערים, שכבר שמענו את דעתם בישיבות הקודמות. אנחנו משלימים את מה שחסר לנו. קודם כול, הבטחתי בישיבה הקודמת שהנושא של דמי הקמה במקום הררי - שמשפיעים גם על המגזר היהודי וגם על המגזר הלא יהודי, אבל במגזר הלא יהודי זה ממש משפיע. במגזר היהודי יש כמה מקומות, כמו צפת, כרמיאל, מגדל העמק, חצור הגלילית; במגזר הלא יהודי זה כמעט בכל הערים, אולי רק בסחנין לא.

יש גם עניין עקרוני - - -

מה זה עקרוני? אתה לא יכול להעלות עניינים עקרוניים, אנחנו לא באוניברסיטה בדיונים כלליים.

אבל עוד לא שמעת אותי, כבוד היושב-ראש.

אנחנו דנים על חוק, לא על עניינים כלליים. באופן כללי אני אומר לך, לפני שאתה מעלה את העיקרון, אנחנו לא מכון מחקר של האוניברסיטה.

ברור, אבל יש דבר שאתה לא יודע. אני רוצה לדבר על משהו עקרוני.

העניין ההוא – תחכה לו. יש כמה עניינים שביקשנו מהיועצים המשפטיים שלנו ושל הממשלה לנסח. תקרא לנו כדי שנסיים את זה לפחות.

כבוד היושב-ראש, אפשר מילה אחר כך?

אתן לך. אתה מעלה עניין עקרוני, וגם אנחנו מעלים עניין עקרוני: האם יש זכות לנציגים של הרשויות לדבר? מה אתה אומר? ראשי ערים, אל תתכוננו, לא ניתן לכם - רק אם זה קשור לסעיף, כי כבר שמעתי את כל ראשי הערים. עשינו מספר דיונים, שמענו גם את נציגי התאגידים, נציגי ראשי הערים, נציגי הממשלה – הכול שמענו. לא מתחילים כל ישיבה מאפס.

בישיבה האחרונה שהתקיימה ב-20 בנובמבר עלה הצורך לשנות את הסעיף שנוגע לדירקטוריון בחברה אזורית. הוועדה הסמיכה אותנו לנסח הוראות שיבטיחו ייצוג לכל הרשויות המקומיות שהן בעלות מניות בחברה אזורית. לפיכך, אקרא עכשיו את הנוסח המדויק בנושא הזה ונשמע הערות, כדי שאדע מה היתה כוונת הוועדה.

עשינו דיון, זה רק קולע לעמדה שהיתה.

זה ברמה של הבהרה. אני קורא רק את השינויים. "(3א) בהרכב הדירקטוריון יינתן ככל הניתן ייצוג לכל הרשויות המקומיות שהן בעלות מניות בחברה;";

אבל לא סיכמנו ככל הניתן. סיכמנו "יינתן לכל רשות".

העניין הוא שיש 20 רשויות. שיהיו 20 דירקטורים?

זה מה שאתה סיכמת, אדוני. שיקרא, ואחרי זה נדבר.

אקרא את השינויים לעומת הנוסח שאושר בקריאה הראשונה.

אם מבטלים את התאגידים – כל זה מתייתר.

זה נכון. גם אם מבטלים את העיריות כל זה מתבטל, אז הממשלה תנהל את העיריות ונגמר. גם אם מבטלים את חברת החשמל לא יהיה חשמל. מה הבעיה. כן, קרא את הכול.

אני בסעיף 5 להצעת החוק, שעניינו תיקון סעיף 63 לחוק העיקרי. אני קורא את פסקה (ג) שבה יש הוראה עקרונית, הצהרתית, שביקשת להוסיף, שאומרת: "בהרכב הדירקטוריון יינתן ככל הניתן ייצוג לכל הרשויות המקומיות שהן בעלות מניות בחברה;". בנוסף לאמירה העקרונית, קבענו - - -

אז אולי תכתוב: בכפוף לאמור בסעיף זה וזה, ואז זה פותר לך את הבעיה.

יש אמירה עקרונית ויש הוראות - - - למספר הדירקטורים.

עקרונית, יש איך מחשבים. בואו נראה מה כתוב.

אבל אחד סותר את השני.

אז אמרתי שיוסיף: בכפוף לאמור בסעיף זה וזה. יפנה לסעיף ויכתוב את זה. זה פותר את הבעיה הזאת.

זה במקרה של הסכמה.

רבותי, כדי שאפשר יהיה גם לרשום פרוטוקול. אנחנו עוסקים עכשיו בישורת האחרונה של הצעת החוק ובהכנה לקריאה שניה ושלישית. תבקשו רשות דיבור מיושב-ראש הוועדה.

לא מתחילים את הדיון עוד פעם, רק לגבי הניסוח.

לשם הבהרה: העקרונות האלה אושרו בדיון הקודם. אני קורא את הנוסח מכיוון שיושב-ראש הוועדה הסמיך אותנו לנסח ולהביא את הנוסח הזה בפני הוועדה.

אבל הנוסח לא תואם את הסיכום, זה מה שאנחנו טוענים.

איך? הוא עוד לא קרא כלום.

מה שהוא הקריא לא תואם את ההחלטות - - -

הסברתי לך שברגע שכותבים "בכפוף לאמור בסעיף זה וזה" - - -

תוריד "ככל הניתן". למה ככל הניתן? כי טל רוצה?

אסביר.

לא לא, לא נתתי לך רשות להסביר.

עוד לא הקראתי.

הוא עוד לא קרא כלום.

וגם לא קיבלת רשות דיבור. לפני רגע דיברנו על זה.

אני קורא את כל סעיף קטן (א1) בסעיף 63, שמדבר על מצב שבו אין הסכמה בין בעלי המניות. כלומר, בין הרשויות המקומיות, שהן בעלות המניות בחברה האזורית, לגבי מינוי הדירקטורים.

"(א1) בהיעדר הסכמה בין בעלי המניות בחברה אזורית בדבר אופן מינוים של דירקטורים, וכל עוד החברה האזורית היא בשליטת רשויות מקומיות, יחולו הוראות אלה:

(1) לכל רשות מקומית שהיא בעלת מניות בחברה האזורית תהיה זכות למנות דירקטורים במספר השווה למכפלה של מספר הדירקטורים המרבי שניתן למנות בה לפי סעיף קטן (א) ביחס שבין מספר התושבים באותה רשות מקומית ובין מספר התושבים בכלל הרשויות המקומיות שבתחום החברה האזורית, מעוגלת כלפי מטה; בפסקה זו, 'מספר התושבים' – מספר התושבים הרשום במרשם האוכלוסין;

(1א) על אף האמור בפסקה (1), חושב מספר חברי הדירקטוריון שרשאית כל רשות מקומית למנות לפי אותה פסקה, ולפי אותו חישוב נותרה רשות מקומית שהיא בעלת מניות בחברה האזורית ללא דירקטור מטעמה, רשאית אותה רשות מקומית למנות דירקטור אחד מטעמה אף אם מינוי כאמור יביא לכך שמספר חברי הדירקטוריון יעלה על מספר הדירקטורים המרבי שניתן למנות בחברה האזורית לפי סעיף קטן (א)(1);"

ועוד תוספת חשובה, שהוחלט עליה בישיבה הקודמת: "אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(1א) לעניין היחס בין מספר הדירקטורים החיצוניים לבין מספר הדירקטורים שאינם חיצוניים באותה חברה;"

דירקטור ציבורי. זה כתוב, מה הבעיה.

זה היחס בין הדח"צים לבין אלה שאינם דח"צים.

אמרתי בכפוף לזה, אז מה זה חשוב מה כתוב למעלה?

יש עוד תוספת.

בהיעדר הסכמה – יהיה. אם יש הסכמה - - -

אם יש הסכמה אין בעיה, זה כבר לא מעניין אותי.

מדובר על מצב שבו אין הסכמה, ולכן יש צורך לקבוע מסמרות.

ידענו שהבעיה היא הדירקטורים, אז הרחבנו את המעגל. היום אין את זה בכלל, וזה מה שמעכב את האיחודים. כל עירייה רוצה נציג – בצדק.

הפסקה הבאה מתייחסת למצב שבו: "(2) לא מונו דירקטורים במספר המרבי שניתן למנות בחברה אזורית לפי סעיף קטן (א), תחולק הזכות למנות דירקטורים מעבר למספר הדירקטורים לפי פסקה (1) ועד למספר המרבי של דירקטורים שניתן למנות באותה חברה בסדר יורד בין בעלי המניות, החל מבעל המניות שנותרה לו השארית הגבוהה ביותר לפני העיגול כלפי מטה לפי פסקה (1), למעט רשות מקומית שמינתה דירקטור אחד מטעמה לפי הוראות פסקה (1א);"

כלומר, רשות מקומית קטנה שקיבלה את הזכות למנות דירקטור אחד מטעמה, מכיוון שלפי החישוב שנעשה לא היה לה דירקטור, אחרי שנותרה שארית כתוצאה מעיגול המספר היא לא תוכל למנות עוד דירקטור אחד מטעמה אלא, כמובן, תינתן הזכות לרשויות המקומיות הגדולות, שיש להן מספר תושבים גדול יותר. זה העיקרון, אדוני, כפי שהבנו אותו.

יש למישהו הערה על זה, חברי הכנסת? אז מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
הסעיף נתקבל.

תודה, אושר.

חבר הכנסת אכרם חסון הצביע במקום חבר הכנסת רועי פולקמן, חבר הכנסת איציק שמולי הצביע במקום חברת הכנסת רויטל סויד.

יש הודעה לחבר הכנסת אכרם חסון, ואחר כך נעבור לסיפור של ההררי – אני רוצה לגמור עם זה.

אדוני היושב-ראש, אתנו כאן ראש מועצת עוספייה החדש, מר בהיג' מנסור, והסגנים שלו. אנחנו מקדמים אותם בברכה. לפני שבוע ישבנו עם שר האוצר בעניין התאגיד. עוספייה הוא אולי היישוב היחיד שלא חתם על תאגיד ולא נכנס לתאגיד.

לא, יש 28 שלא חתמו.

אבל הוא בין אלה שלא נכנסו. סוכם עם שר האוצר שהוא לוקח את עוספייה כפיילוט מטעם האוצר ישירות כדי לבדוק את המהלך הזה, כמו שהציעו ברמת גן.

מי זה מטעם האוצר?

שר האוצר.

הוא יעשה את הפיילוט?

כן, בוודאי.

אז הוא מלאים את משרד האנרגיה והמים?

לא לא, זה פיילוט שרוצים לבדוק אותו, כי היו הרבה הצעות ולא לקחו אותן ברצינות. יש הרבה תלונות במגזר שלא חשבו כאשר הקימו את התאגידים, לא על דמי ההקמה, לא על דמי החיבור ולא על הדברים האלה, למרות שהמגזר חי ממשכורת אחת, ואתה יודע מה המצב הסוציואקונומי. לכן השר ביקש לא להודיע, לבקש ממך ולבקש על האחראי על התאגידים – והודעתי לכבודכם - שתכבדו את הבקשה שלו.

דבר שני, אני רוצה להזכיר לכבודך שיחד אתך קיבלנו החלטה - וזה בזכותך, ואני מודה לך – שלעוספייה ודליית אל כרמל, יש להן אפשרות עד סוף 2019 לא להיכנס. אז עוספייה עומדת בקריטריון הזה, ואני מבקש שתכבדו את זה.

קודם כול, אני לא אחראי על מה ששר האוצר אומר. זכותו להגיד, זכותו להנחות – הכול בתנאי שזה תואם את החוק. אבל בחוק עצמו, ברגע שאנחנו מקבלים החלטה לצמצם צריכים לנהל משא ומתן, רשות המים צריכה להתחיל לעבוד על זה. זה לא עבודה של חודש או חודשיים, והחוק מאפשר למי שלא התאגד לא להתאגד עד 30 ביוני. אני לא רואה בעיה עם זה, אבל זה תלוי בגורמי המקצוע.

יש רק בעיה אחת, שאני רוצה את עזרתך כאן. אני שומע מחלק - - -

לא צריך לקבל החלטה על זה.

אני יודע. אבל אני רוצה את עזרתך הברורה והחותכת כאן, שכולם ישמעו ויבינו. חלק מהפקידות הבכירה במשרד הפנים לוחצים על ראשי הרשויות, מעכבים להם מענקים ומאיימים עליהם בדברים האלה. זה מתאים למשטרים חשוכים, לא מתאים למדינה דמוקרטית. ברגע שאנחנו מקבלים החלטה כאן, צריך לאפשר לראשי הרשויות שיחיו ויקבלו את כל מה שמגיע להם על פי הדין. אני מאוד מבקש ממך.

אני לא יכול לקבל החלטה בעניין הזה כי זה עניין מקצועי. מה שכן אני יכול, זה שאם רשות המים תבוא למשרד הפנים ותגיד: עכשיו אנחנו עושים עבודה מערכתית על הכול, תמתינו – אז הם ימתינו. אם לא – נדבר אתם על זה. כל עוד הם עובדים על זה בצורה מקצועית, גם האוצר וגם רשות המים, סביר להניח שאם יגידו לי שבגלל העיכובים ובגלל הצמצומים אין טעם להקים תאגיד חדש שבעוד יומיים נסגור אותו – זה נשמע לי נימוק נכון – אז הוא יצטרך להוריד את הלחץ. זה נראה לי הגיוני, נכון?

מאה אחוז. תודה רבה. אפשר לתת לו לדבר? הוא חדש, פעם ראשונה בוועדה. יש לו זכות ראשונים.

בסדר, דבר. אז אחריו עומר.

תודה שנתת לי את ההזדמנות. המצב הסוציואקונומי בעוספייה עומד על 4.

זה מצב טוב. בירושלים זה 2.

2 בגלל החרדים, לא בגללי.

בהיג, אל תפיל עלינו כל דבר.

אני מושך את הדברים. בסדר? 1,300 משפחות מתחת לקו העוני, 1,120 משפחות שהן בעוני מוחלט. רק שלשום מישהו נפטר בגלל סכרת, שלא היה לו אוכל. למה אני מגיע לזה? הגירעון התקציבי של מועצת עוספייה – 105 מיליון שקלים; 15 מיליון שקלים למקורות. אני פונה כאן לרשות המים: המספרים והדברים, איך שמתחשבנים עם מחיר המים - זה לא יעלה על הדעת. הם מוכרים קוב מים ב-30 אגורות ואני קונה ביותר מ-6 שקלים, וזה לא ייתכן. אני מבקש לקחת את זה לתשומת ליבך.

אמרתי בישיבות קודמות שאנחנו לא פותרים בעיות ספציפיות של עיריות. אבל מכיוון שאתה פה פעם ראשונה, אז דבר.

לפני שנתיים ונאמתי למען מדינת ישראל, אז תן לי לנאום בכנסת ישראל.

מצוין.

לפני הבחירות אמרתי שאני נגד ההתאגדות. לא ייתכן שאחרי שבוע אבוא ואגיד להם שהשתנו העולמות. לא, יש מילה, יש אמינות וצריכה להיות אמינות אצל האנשים. אני עדיין מתנגד לנושא התאגיד, ולכן ההצעה של שר האוצר, אני מבקש לבחון אותה בצורה קונקרטית. מצד שני, לא יעלה על הדעת שאני נמצא תחת מכבש של משרד הפנים. שני הגופים האלה לא מתואמים - - -

התייחסנו לזה. אי-אפשר להקים תאגיד ולפצל למקום אחר. עושים בדיקה מקצועית, אז משרד הפנים צריך להמתין טיפה.

השיחה שלך עם המנכ"ל חשובה מאוד.

לכן אני מבקש מאוד להתחשב, לתת לי אפשרות להתארגן, לבחון את - - -

שמעתם, רשות המים?

לבחון את הדברים.

עכשיו, מכיוון שהאוצר מלאים אתכם, תתחשבו בזה. בסדר?

אני פונה לחברי הכנסת: המגזר הדרוזי, במיוחד עוספייה, במצב מאוד קשה. כל החלטה היא תמיד אסון לעוספייה וגם עושה לי חוסר שקט בקרב כל האוכלוסייה. תודה.

עומר, בבקשה.

אני פה בשביל לבקש לבטל את חובת התיאגוד. מי שמאוגד וטוב לו – יישאר; מי שלא רוצה להתאגד – לאפשר לו לא להתאגד. אנחנו מנוהלים במשק סגור, אנחנו מנוהלים בצורה הכי טובה. אצלי כל עומר מושקה במים מושבים – כל עומר. מכון טיהור ממחזר מים ברמת שתייה. אני לא מתכוון להתחבר לאף אחד ענק ולהיות כלומניק שם. אז אני מבקש, אנחנו דנים בזה הרבה שנים - - -

יש בחוק סעיף, לא נגענו בו ולא תיקנו אותו - כי זה תיקון לחוק, אנחנו לא מתחילים את הכול מאפס - שאתה יכול לפנות לשרים ולבקש לא להתאגד.

פניתי. שר הפנים חתם לי, שר האוצר הראשון חתם ולא נתן לי את הנייר; השני חתם, לא הספיק להעביר את הנייר וראש הממשלה פיטר אותו.

אז מה אתה רוצה שאעשה? תפנה עוד פעם. יש בחוק סעיף כזה, תפנה. אני לא נגד, זה דבר ראשון. דבר שני, היום יש 56, ויש 28 שלא התאגדו. זאת אומרת, היינו צריכים להגיע ל-84, ואמרנו שבסך הכול זה לא יעבור את ה-30. להקים את התאגידים לקח 15 שנה, גם אם אתה רוצה לבטל זה לוקח זמן, כי יש כל מיני התחייבויות, נכסים, חובות וכו'. אנחנו עושים את שלנו כרגע שאנחנו מקטינים את זה עד 30. בכנסת הבאה, לאחר שיתחילו לטפל בזה, ואני מקווה שבעיית האמינות והטיפול בתושבים של התאגידים תשתנה עם הזמן ואז הציבור גם יראה את זה אחרת - במיוחד לאור תיקונים שאנחנו עושים בכל מיני נושאים - שזה ישפר את תדמית התאגידים והתפקוד. הכנסת הבאה יכולה להמשיך, אנחנו את שלנו עושים בזה שכרגע, בשלב הראשון, אנחנו מצמצמים בגדול את העניין הזה.

לגבי מה שאתה אומר - יש בחוק. אני לא צריך לתקן את זה כי זה קיים. תגיש בקשה, ואם הם לא מאשרים לך - תפנה לבג"ץ. בג"ץ בודק את שיקול דעת השרים, אם הם מחליטים לא נכון.

אני ביקשתי את זה כי אני עומד בכל תנאי הבקשה לחוק ופוליטיקה - היה לחץ של מינהל המים - - -

בסדר. אני יודע שעומר, מכיוון שזה יישוב קטן – בקושי שותים שם מים, אז מה יש לנהל שם? בבקשה.

תודה על רשות הדיבור. בהמשך למה שאמר ראש מועצת עומר, שהוא מנהל את משק המים שלו הרבה יותר טוב מכל התאגידים בכל פרמטר, ואת זה יודעים - - -

זה מקום קטן, אל תשכח.

בסדר, אבל זה גם מקום טוב. זה מביא אותי לפרמטרים שנקבעו כאן בהצעת החוק לפטור מתיאגוד אזורי. יש סדרה של פרמטרים - - -

דנו בזה כבר.

לא דנו עדיין.

דנו.

סליחה, אבל תן לי להגיד מה שיש לי להגיד. לא שמעת מה יש לי - - -

אני יודע, אתה חוזר. זה לא עניין עקרוני.

אתה לא יודע, אדוני היושב-ראש.

היה דיון על זה - - -

אבל אתה לא יודע. אז אני רוצה להגיד משהו חדש, שלא נאמר.

מה אתה רוצה להגיד? אל תפתח לי דיון חדש.

יש לשלטון המקומי הסכם עם ממשלת ישראל לגבי הפרמטרים, שהם הפרמטרים - - -

אבל זה חוק, מה - - -

אבל למה אתה מפריע לי, אדוני היועץ המשפטי?

הוא לא מפריע. הוא מעיר לי שיש חוק כזה.

אני מדבר אליו ואתה עושה לו ככה. תן לי להגיד את מה שיש לי.

מותר לי להגיד מה שאני רוצה ליושב-ראש, עם כל הכבוד.

אדוני היושב-ראש, אני יכול להגיד את שלי? יש לנו הסכם חתום, אני מחזיק אותו ביד, עם ממשלת ישראל.

מאיזו שנה?

מ-2013, שזו היתה השנה הראשונה שנחקק חוק התיאגוד האזורי. ההסכם הזה - - -

זה הבסיס לתיאגוד האזורי.

הפטור, מאיזו שנה?

זה לא שייך.

לפי ההסכם הזה כבר היו אמורים להיות קנסות על תיאגוד אזורי, דולברג.

סליחה, ההסכם הזה - - -

כל שנה אתם באים ומבקשים - - -

סליחה, למה את מפריעה לי?

אתה מדבר על הפטור ממס?

לא, לא. לא פטור ממס - - -

הוא מדבר על - - -

עדי, את לא ברשות דיבור. תרשו למר דולברג להציג את הנושא.

תודה, גברתי. אני מדבר על אותם הפרמטרים שפוטרים רשות מקומית – כי היא מצטיינת, כמו עומר - מתיאגוד אזורי. הפרמטרים האלה, שנחתמו בהסכם עם הממשלה, קיבלו תוקף חקיקתי בחוק ההסדרים.

אז מה אתה רוצה?

אתה מבטל אותם עכשיו, ואתה לא שם שום דבר - - -

לא, לא ביטלתי כלום.

כן מבטל אותם.

מה ביטלתי?

בסעיף 10 אתה מבטל אותם. תקרא את סעיף 10.

כשנגיע – תדבר. אין בעיה, תבוא בסעיף ותגיד שזה מבטל את הדבר הזה.

גם בסעיף 6ו- - -

צריך לשים משהו במקום. אי-אפשר להשאיר לקונה.

בסדר, אני מוכן לבדוק את זה, אבל כשנגיע. תזכור בסעיף 10.

אבל אדוני, זה גם בסעיף 6ו לחוק העיקרי.

6ו אושר כבר.

בסדר, אז נעלה את זה ב-10. אבל זו בעיה עקרונית.

תקרא את הנושא של הרב עובדיה יוסף.

אבל הוא לא כאן.

אז תעבור.

אני עובר לסעיף 7 להצעת החוק, שעניינו תיקון סעיף 102. זה תיקון שהוועדה עוד לא דנה בו.

רגע, לפני זה. נושא ההקמה – שמישהו יסביר מה הזכויות היום, ואיזה הטבות נתתם בדרך בגלל הנושא ההררי. תסבירו את זה בקיצור, וגם מה מוסיפים עכשיו.

בנושא של דמי ההקמה במגזר ההררי, עשינו מודל אחיד לכל הארץ.

שאחד משלם יותר ואחד פחות?

לא. אחד משלם יותר ואחד פחות, אבל לא לפי - - -

מה זה אחיד, משהו משהו - - -

אגיד לך מה אחיד. האחיד הוא שלא כל רשות מקומית או כל תאגיד רץ למשרד הפנים ואומר: אני צריך כך או אחרת, כמו שהיה עד אז.

יחסית למה שהיה לפני כן זה אחיד.

גברת חכמון, את תבקשי ותקבלי רשות דיבור.

הח"כים עומדים דום, את רוצה להפריע? תסבירי להם, לאה.

הפרמטרים המרכזיים שמשפיעים על העלות זה הצפיפות וסוג הקרקע, ולכן זה אחיד בכל הארץ ואיפה שיש לנו עדכונים זה במקומות הרריים או מקומות שהם מפוזרים מאוד – לא בנייה ברבי קומות, אז יש עלויות יותר גבוהות במקומות האלה.

זה הכול בכללים, אנחנו לא בחוק.

נכון. נדגיש שבפריפריה יש כל מיני אמצעי סיוע של המדינה, שזה בעיקר דרך רמ"י ומשרד השיכון.

שנותנים להם מה?

שכשהם באים לפתח, הם אומרים: אל תיגבו דמי הקמה. בגלל שרוצים לעודד פה התיישבות - - -

לא גובים מאף אחד או חלקי?

לא גובים. זה מין הסכם מול הרשות המקומית, ולכן הם מפתחים במקומם. במגזר הערבי, במגזר הבדואי ובמקומות כאלה זה פחות נפוץ בגלל שהקרקע שם פרטית בדרך כלל. לאור הבקשה של הרבה מאוד צרכנים ורשויות מקומיות שטענו בנושא הזה ביצענו עדכון לעבודה והורדנו את דמי ההקמה במגזר ההררי.

כמה?

הורדנו מתוספת של 50%, אם זה בנייה מפוזרת והררית, ל-35% מול בנייה צפופה במישור החוף.

תן לי דוגמה למספרים. כמה משלם מישהו בתל אביב, שזה מישור, וכמה משלם דליית אל כרמל.

במישור לא צפוף, שזה המקביל להררי לא צפוף, אנחנו מדברים על סדר גדול של 12,000-15,000 שקל לבנייה.

זה הולך לפני מטר.

נכון. 150 מטר.

150 מטר – 12,000.

בין 12,000 ל-15,000 שקל במישור החוף.

וכמה הוא משלם?

הם ישלמו עוד 35% לאותם 150 מטר, שזה סדר גדול של 17,000 עד 20,000 שקל.

ביטן, איך אפשר? אני מדבר על סוציואקונומי 4.

יש לי הפתעה בשבילך, בוועדת בניין ערים – בעצם אין לה יכולת לעשות הנחה בהיטלים. סליחה, טעות שלי.

זה כמעט כפול.

לא, זה לא כפול. זה - - -

באותו שטח, ב-80 מטר ל-140 - - -

הוא אמר: בין 12 ל-15, זה יוצא 17 - 35%. תיכף נראה מה אפשר לעשות.

זה לא נכון. זה יכול להגיע ל-150 שקל למטר.

מה זה קשור? אתה משווה - - -

תלוי בגודל של הבית, זה הולך לפי מטרים.

אותה דירה, באותה רמת צפיפות או - - -

זה היום. אחרי הנחה?

זה היום, וזה כולל גם את ירושלים.

אז עשיתם הנחה של 15%.

כל מי שהררי – זה שם.

אתה מוסיף 50 ומוריד 15, אז זה יוצא 35. בבקשה, האוצר.

זה לא האוצר, רשות המים. רשות המים בדקה.

אז המשכנו את הבדיקה וראינו שגם באותם תאגידים יש מענקים שהמדינה נותנת בשביל השלמת תשתיות ביוב, כשבדרך כלל המענק הזה נשאר בתאגיד. היום נעשה בדיקה שלנו לבדוק קודם כול מה התאגידים האלה גובים, מה עלויות הפיתוח.

אל תעשו לי בדיקה, תגידו עכשיו. עשיתם כבר בדיקה.

עשינו בדיקה ראשונית.

כמה הנחה אתם נותנים? תגידו עכשיו. אחר כך נוסיף הנחה מסוימת.

אנחנו מניחים שנוכל להעניק עוד הנחה של 10%.

לא, אין חושבים.

10% בערך.

10% הנחה נוספת. זאת אומרת, במקום 35, לשלם 25. ומה קורה עם כל הכספים שאתם נותנים לתאגידים מטעם האוצר לפיתוח של - - - ?

זה בדיוק מה שגלעד אמר עכשיו.

על זה תיתנו עוד הנחה, אם הם מקבלים.

היום התאגידים מקבלים סכומי כסף מאוד גדולים לתשתיות, התאגידים החדשים.

אבל הם לא משיתים את זה על האזרח.

רגע. התאגידים האלה מקבלים את המענקים האלה כדי שהם יוכלו לעמוד על הרגליים. כמו שכולנו מכירים, התאגידים החלשים הם בפער תשתיות, ובעיקר בפערי גבייה – פחת גבייה ופחת מים – יחסית לרשויות החזקות, ולכן המענקים נועדו לאפשר להם לעמוד על הרגליים ולעמוד בנורמות.

כולם מקבלים מענקים?

כל תאגיד חלש מקבל מענקים של 80% על התשתית שהוא מקים.

זה חד-פעמי, לא קבוע.

המענק לתשתית הוא תמיד חד-פעמי.

בהתחלה, כשמקימים תאגיד, נותנים כל מיני - - -

לא רק כשמקימים תאגיד. יש תאגידים שקיימים כבר הרבה מאוד זמן ועדיין מקבלים את המענקים האלה.

אבל זה לא מסבסד את דמי ההקמה.

אנחנו מדברים על ההקמה.

תאפשרו לה.

מה אתם רוצים?

זה לא מסבסד את דמי ההקמה. זה לא במקום דמי ההקמה שגובים התאגידים האזרחיים.

בגלל שהעיריות מקבלות ואתם מבסוטים.

מה זה קשור? אם היו מדברים על סבסוד פיתוח ממשרד הפנים, הייתי מבין. אין קשר למענקי - - -

חמש דקות התייעצות של חברי הכנסת עם אנשי המקצוע כדי לסיים את העניין הזה.


(הישיבה נפסקה בשעה 14:46 ונתחדשה בשעה 14:50.)

אני מחדש את הישיבה.

הישיבה נפתחה, נא לשבת.

אני מבקש מהאוצר - - -

אני לא האוצר, אני רשות המים.

את קובעת. מי שקובע זה האוצר, ואחר כך כחלון כותב בעיתון שהוא עשה א', ב', ג', כי הוא שר האוצר. הוא מביא את הכסף מהבית או מאיפה הוא מביא אותו? אני לא מבין את זה.

אני פקידה, אל - - -

לא דיברתי אלייך, דיברתי אל הפרוטוקול.

סיכמנו את העניין. אגיד את הסיכום, ואתם תגידו כן.

סליחה, הנתונים שהם הציגו לא היו נכונים.

מה לא נכונים? הם לא יודעים את הנתונים?

הם יודעים, אבל הם מסתירים.

זהו, גמרנו. הסיכום עם רשות המים והאוצר הוא כזה: מהמחירים של היום, שכוללים בבסיס הנחה של 15% מהמחיר ההתחלתי שהיה, רשות המים, בהסכמת האוצר, תעשה הנחה של עוד 13%.

זה יוצא 28%.

מהבסיס, נכון.

ממה שהיה בהתחלה.

מקובל עליכם? סך הכול 28%. כן או לא, בלי תוספות. מקובל עליך או לא?

כן, מקובל.

ואת?

מקובל.

מקובל. מספיק, עזבו אתכם - - -

מה קורה עם הצפיפות וההרים?

רגע, מעיר לי כאן - - -

זו ההצעה לבסיס. אתם תעכבו את הכללים בגלל זה.

כן, אבל זה יצטרך להגיע, כמובן, לאישור מועצת רשות המים. זו תהיה ההמלצה - - -

אתם תובילו אותה, אני סומך עליכם.

כן, אבל אני רק אומרת - - -

אם לא – אחרי הבחירות נעשה עוד תיקון.

למי זה יינתן, לאזרח? אנחנו רוצים שזה יגיע לאזרח.

לאזרח.

אז שיהיה כתוב בבירור.

אם, לדוגמה, זה היה 1,000 שקל אז עכשיו הוא יהיה 870.

אנחנו רוצים שהאזרח ישלם פחות.

כן, זה סגור. ודאי שהאזרח, אז מי ישלם? הסבתא שלי תשלם? רבותי, תקשיבו, אני לא עושה פה עכשיו פניות הציבור של רשויות מקומיות. אתם לא מבינים את זה, לא מעניין אותי. הסכמתי באופן חריג, בגלל חבר כנסת שביקש את זה. אני לא עושה פניות הציבור פה. אנחנו דנים חוק באופן עקרוני, זה משפיע על אחד יותר ועל אחד פחות, אבל זה הכול.

אבל אני בכל זאת רוצה - - -

אתה תדבר – זה יקלקל.

לא לא. אני רק רוצה להבהיר - - -

אבל בפיילוט זה יהיה 30%. בצחוק.

אנחנו דואגים לתעריף לא פחות מכל אחד מכם – לפחות אני. אנחנו, ברשות המים, דואגים לתעריף ומשגיחים עליו טוב. הסיפור של ההררי לא נובע בגלל שלמישהו מתחשק לדפוק מישהו. להניח מטר צינור ביוב או מים בשטח הררי עולה פי שניים כסף מאשר בשטח חולי, ולכן נעשתה האבחנה הזו. כרגע, כשאנחנו מורידים כדי לדאוג לאזרח והתאגיד לא יוכל לבצע את זה - אנחנו מחמירים את המצב.

של התאגיד.

של התאגיד.

יותר טוב להחמיר של התאגיד מאשר של האנשים.

אז אחרי שנתיים נבדוק איך זה השפיע כדי לראות מה - - -

שלוש שנים, למה שנתיים?

להניח חשמל בהררי זה אותו דבר.

לא - - -

המחיר של החשמל ברעננה הוא אותו מחיר.

קו ביוב זה לא אותו דבר.

גם חשמל, גם בזק, גם הוט אותו דבר. בואו לא נשתמש בזה נגד האזרח הפשוט. הוא לא צריך לשאת בעלויות האלה.

אבל אני פתחתי ואמרתי שאני דואג - - -

אם אתה רוצה לפתוח את זה, בואו נפתח את זה על 30%.

סליחה, נגעת בהררי, לא נגעת בצפיפות. צפיפות זה יותר מההררי.

אסביר לך דבר שאתה לא מבין. הררי זה שונה ממקום למקום, צפיפות זה חל בכל הארץ – איפה שצפוף צפוף ואיפה שלא לא. יש גם מקומות בשפלה שזה לא צפוף.

רק בהררי משלמים את התוספת.

אני מקבל את הטענה על הררי, לא מקבל את הטענה על צפיפות.

עכשיו הנושא של הרב עובדיה. הוא יקרא את הנוסח, היו לך הערה או שתיים – תגיד אותן, אבל לא פותחים דיון מחדש.

יכול להיות שייפתח דיון.

לא, לא פותח דיון מחדש. תגיד לי מה התיקון שאתה רוצה - - -

אנחנו מדברים על רשויות הרריות חלשות, שם אפשר לעשות את המשחק עם המענקים. כפר ורדים לא תהיה בפנים.

כפר ורדים בטח לא תהיה בפנים.

וגם אחוזה בכרמל לא.

אבל אתם תעשו את זה בכללים, אני לא נכנס עכשיו. איפה שבאמת אנשים חלשים.

ההצעה לא ברורה. האם זה 28% מהסך הכול או רק מהבסיס? כי אצלנו, למשל, משלמים 135.

מהתעריף.

מסך כל התעריף? בתל אביב ישלמו 80 שקל – 28%. אצלנו משלמים 130 - - -

הסברתי לך. הבסיס הראשוני היה תוספת של 50% מהתעריף בתל אביב. הם הורידו 15% ועכשיו מורידים עוד 13%, אז בסך הכול זה 28%.

זה מצמצם את העלות לאזרח.

28% מהסך הכול הכללי, כי התעריף אצלנו יותר – 130.

ממה שזה היום. על מה שהיום נותנים 13% - - -

ממה שהיום, כי הבסיס הוא קטן.

ממה שהיום אתה מוריד 13%, כי כבר הורידו 15%.

חבר הכנסת אשר, אמרו לי שהרב עובדיה נתן חוות דעת הפוכה משלך, רק שתדע. הראו לי את זה אתמול.

רק הרב עובדיה - - - ?

רק עובדיה. הרבנים שלכם לא נתנו חוות דעת.

אנחנו מגיעים לסעיף 6 להצעת החוק שנדון בישיבה הקודמת. הסמכת אותנו - - -

לנסח, כן.

- - - של חבר הכנסת אשר.

הראינו את זה לאשר.

מדובר בהסמכת מועצת רשות המים לקבוע כללים לעניין מערכת קר"מ - מערכת שמאפשרת קריאה מרחוק של מדי המים. אקרא את הנוסח עם התיקון.

"תיקון סעיף 99
6.
בסעיף 99(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:



"(4) חובתה של חברה להתקין ולהפעיל מערכת המאפשרת שידור תדיר של נתוני קריאה ממדי מים אל החברה (בפסקה זו – מערכת קריאה מרחוק), ובלבד –




(א) שבכללים לפי פסקה זו ייקבעו הוראות לעניין האפשרות להתקין ולהפעיל במערכת קריאה מרחוק מנגנון לניתוק זמני של השידור במערכת במהלך ימי מנוחה, כדי להתחשב בזכותו של צרכן לקיים את ימי המנוחה לפי דתו או עדתו; לעניין זה, 'ימי מנוחה' – כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948;




(ב) שלא תושת על צרכן הצורך מים למטרת צורכי בית, במישרין, עלות התקנתה הראשונה של מערכת קריאה מרחוק, ובכלל זה מערכת הכוללת מנגנון כאמור בפסקת משנה (א), ביחידת דיור, חלף מד מים המותקן באותה יחידת דיור."

תסביר למי שלא היה מה היתה הבעיה ומה החלטנו לגבי זה.

הבעיה שהעלה חבר הכנסת אשר לעניין האפשרות לנתק, להשבית או להרדים באופן זמני את השידור מהמערכת בימי שבת וחג.

קיימות מערכות כאלה, ואנחנו מבקשים שתהיה אפשרות - - -

שבכללים תהיה התייחסות לאפשרות להתקין את הרכיב הזה במערכת קריאה מרחוק.

כי עד היום זה נפל בין הכיסאות בצורה כזו או אחרת.

זה בגלל שהתושב הדתי פותח את הברז וזה מפעיל את המערכת, ולכן יש צורך להתחשב בזה. זה בניגוד לדברים אחרים, שהוא לא עושה את הפעולה. כמו, למשל, שהוא לא פותח את הטלוויזיה – אז אין בעיה. פה הוא חייב לשתות.

הוא פתח את הברז – פתח את המערכת.

מה ההערות?

ההגדרה, כפי שהקריא היועץ המשפטי, היא הגדרה שלא נותנת את הביאור המלא של אותה טכניקה. היועץ המשפטי הוא עוד לא טכנאי - -

אבל הוא יודע לנסח.

- - וגם אני לא, אז ביקשתי להוסיף את המילים "ושל הפעילות החשמלית".

זה לא מונע את התחשיב. במוצאי שבת הוא נותן את החישוב. לא חוסכים פה כסף.

לכל אלה שחושבים שמישהו הולך להרוויח מזה – אז שיבינו את המנגנון. מדובר על מנגנון שצובר את הצריכה ופולט אותה במוצאי שבת. זה הכול. ביקשתי שיוסיפו "פעילות חשמלית" או לחילופין – וזה הם הסכימו, אני רוצה לשמוע את ההגדרה – להשתמש בהגדרה שהם כבר הגדירו בתקנות שלהם, שמדובר על הפעלת מד מים עם רכיב בעל מצב רדום בשבתות וחגי ישראל.

מה זה מצב רדום?

זה תשאל אותם. לי טוב שתי הנקודות האלה.

יש כבר בכללים מצב רדום - - -

- - -

תאפשרו לעורכת הדין שביב לענות.

הם מעדיפים שבהמשך לניתוק זמני של השידור ייאמר אחרי זה: להעביר את המערכת גם למצב רדום. אין לי בעיה לרשום, כי זה כתוב לנו כבר בכללים.

אני לא מבין מה זה אומר.

זה כתוב כבר בכללים.

לא חשוב הכללים, אנחנו דנים בחוק. לא ראיתי את הכללים.

הכוונה היא שזה לא משדר בשישי-שבת וזה במצב רדום.

- - - של השידור חלה בימי מנוחה.

לא רק לא משדר - - -

הוא לא משדר בשישי-שבת.

כולל הפעילות החשמלית שלו.

לא יודע, יש איזו בעיה הלכתית.

לא אכפת לי שיהיה כתוב "פעילות חשמלית". הם ביקשו, אני לא יודע למה עד רגע זה, אבל הם ביקשו רדום. אז תחליטו ביניכם, זה כבר הממשלה תחליט.

בוא נשמע את איתי. ישבת אתו, לא?

לנוסח שלי, שהגעתי בפניו. לי אין בעיה שיהיה כתוב כמו הנוסח שהוא הקריא.

כבוד השר, טוב שבאת. זו הצעת חוק שהתחלת כשהיית עוד חבר כנסת. בואי תסבירי לי - - -

עוד לא סיימת, אדוני.

תיכף. אני יודע שיש לך עוד איזה בעיה. אתכם אף פעם אי אפשר לסיים, ישר אתם מתפלפלים על איזה משהו חדש.

ובכל זאת אתה אוהב אותנו.

תמיד אני אוהב אתכם, מה זה שייך?

איתי, מבחינה ניסוחית, חבר הכנסת אשר ביקש להכניס "פעילות חשמלית". אנחנו לא מכירים את המונח הזה בכללים שלנו. שוחחנו עכשיו עם גורמי המקצוע, ויש לנו כבר את המונח "מצב רדום" בכללים.

אבל זאת לא השאלה. אנחנו כרגע בחקיקה ראשית בסעיף מסמיך. הכללים שלכם כפופים למה שנכתוב כאן, בחקיקה ראשית. השאלה היא מה ההבדל המהותי בין "מצב רדום" לבין "ניתוק זמני של השידור ושל הפעילות החשמלית". יש הבדל במהות? זאת השאלה. זה שכתבתם ככה בכללים, זה לא מחייב אותנו.

תסביר.

ההבדל הוא, כשאתה מנתק את המערכת לגמרי - - -

תסלח לי, שב בבקשה ליד השולחן כדי שאפשר יהיה להקליט אותך ותציג את עצמך.

הוא המומחה לאנטי שבת.

ממש לא.

ממש כן. ממש כן.

אני יודע להתווכח אתך על מה שאתה לא מבין, אבל לא הפרעתי לך. אני מנכ"ל תאגיד מעיינות העמקים ויו"ר פורום מנכ"לי תאגידי המים.

אתה הגורם המקצועי? זו הפעם הראשונה שאני שומע. גורם מקצועי בתחום הזה, מה מנכ"ל יכול להגיד לי?

ההבדל בין רדום לבין מד שאתה מנתק לו לגמרי את החשמל בשבת זה סוגיית ההתראות.

זה לא נכון.

עכשיו אנחנו מתחילים את הדיון מחדש. לא, אל תעשו לי את זה. הוא היה נגד זה בכלל. אני לא מסכים לזה. יש לכם איזה עניין מקצועי – לא מנכ"ל של תאגיד שיגיד לי מה מקצועי.

אגב, אחת הסיבות שאנחנו בחקיקה ראשית על זה, אדוני היושב-ראש, זה ההתנהלות שלו כמנהל תאגיד. זה בא מהשקפה אישית.

אתה המנכ"ל שהיה נגד. איך שהוא התחיל לדבר נזכרתי בזה.

אתה כבר בישיבה הקודמת - - - חבל שאתם משתמשים בדבר הזה - - -

אנחנו לא משתמשים. זה איש מקצוע, זה מהנדס.

יושב-ראש השלטון המקומי.

אשר, הוא צריך להתייעץ על זה עם הממונה על הנוסח. באף חוק לא כתוב "רדום". המהות היא פשוטה, תנסחו את זה איך שאתם רוצים. הם רוצים שהעסק הזה ינוח לגמרי, נכון? הוא קולט את הנתון, הוא לא משדר אותו לשום מקום.

אעזור לך: שידור וספירה זה שני דברים; אני מדבר על שניהם. הספירה תחל במוצאי שבת.

הבנו את העניין. זאת אומרת, הוא יקלוט, לא ישדר לשום מקום, רק במוצאי שבת הוא ישדר.

אני יושב-ראש משמרת השבת.

למי אתה שייך, מבחינת הפלג?

לקדוש ברוך הוא.

זו פעם ראשונה שאני שומע דבר כזה. אין לך פלג פנימי? חב"ד?

לא, לכולם. לקדוש ברוך הוא.

גם אנחנו שייכים לקדוש ברוך הוא.

כל מי שמאמין בהשם – אני אתו. אני רוצה להסביר; המד עושה גם ספירה דיגיטלית וגם משדר. הספירה הדיגיטלית היא הפעלת מחשב בשבת, ומבחינתנו, אם הוא יספור בשבת - - -

אז איך אתה רוצה שיקלטו את הנתון?

כל החברות עשו – חברת ארד, ניל תל, ניסקו – כבר ייצרו מד שבשבת הוא מכני רגיל, כמו הישן. במוצאי שבת הוא קולט את הספירה.

הבנו. אז גם כשהוא קולט הוא לא מחבר.

הוא מכני.

אם אני פותח את הברז ב-8:00 וב-10:00 – הוא מחבר שניהם. גם זה אסור? אז איך הוא יודע?

הוא עושה ספירה מכנית, כמו המד הישן. במוצאי שבת הוא קולט.

ואם אפשר, שבסוף לא יחייב בכלל. זה בכלל טוב.

אתה יודע מה מצחיק אותי פה? לפני עשר דקות העברנו משהו לטובת השלטון המקומי – וזה בסדר, אני חלק ממנו. עכשיו על הצ'ופצ'יק של הקומקום כולם רוצים להיות מדענים.

טוב, הבנו. הכול ברור?

רגע. "שעובר לפעילות מכנית בשבת - - -"?

רבותיי, לא להפריע. מר סיסו, לא להפריע שם.

בסדר. הבינו, תנסחו. אני מסמיך את היועץ המשפטי. מקובל על כולם, נכון? עכשיו מה הנושא השני?

אדוני, חבר הכנסת דוד ביטן יודע שאני משתפת פעולה וקואופרטיבית מאוד. אנחנו מבקשים לבדוק את העניין הזה של המכני - - -

לא, אין לבדוק. אין.

מבחינה מקצועית, אדוני.

לא לא, נגמר הסיפור.

רק לבדוק את זה, שלא נעשה טעות.

לא, אין בדיקה.

חמש דקות. זה עניין רציני ומשמעותי.

לא לא לא. שמעתי אותך, דנו בזה באריכות בישיבה הקודמת.

עורך דין עצמון הוסמך לטפל בזה.

יכולת לבדוק את זה עד עכשיו. אמרנו את הנושא, תנסחו איך שאתם מבינים. אנחנו סומכים עליכם. בתיאום אתך, אבל לא מתחילים הכול מאפס.

לא פותחים את המהות. המהות ברורה והניסוח יתואם בינינו.

כל פעם יש לכם משהו להגיד, עזבו. בסוף התאגידים, לא נצטרך לצמצם אותם, הם ימותו מרוב ויכוחים. הבנו את המהות, נגמר. אתם עושים עניין מזה? יש דברים יותר חשובים בחוק הזה. מה הנושא השני?

יש לי עוד נושא, שאני לא מבקש אותו - - -

אתה לא פותח לי נושא חדש.

לא נושא חדש, אבל כשמדברים על משהו צריך לראות את כל האספקטים שלו.

דרך אגב, לפי הכללים שלכם צריך לקבל את אישור מועצת גדולי התורה לגבי כל דבר ועניין.

במקרה - - -

הכינותי מראש.

היתה עוד נקודה שביקשתי – השתכנעתי.

בשבת אתה הופך למצב מכני - - - ?

אפשר גם לשתות מים מכני.

אתם צוחקים, אבל יכול להיות שאנשים לא מוכנים לחלל.

אנחנו בעדך.

יש אנשים שהיו עם קרח בבית בשבתות כדי לא להשתמש בחשמל.

אנחנו לא רוצים כפייה חילונית.

בדיוק. אני לא רוצה כפייה הפוך, ולא כפייה כזאת.

הנקודה השניה שהעלינו, אני לא מעלה אותה כרגע. נפתור את זה בכללים. יש שתי נקודות שאני רוצה לפרוטוקול. 1. מאחר שמופיע פה צרכן ביתי – ואני גם מסכים שזה רק עבור אדם פרטי ולא מישהו מסחרי, כי מסחרי אני לא רוצה שיעבוד בשבת – אבל יש מושג של מוסדות ציבור – בתי כנסת ודברים כאלה. אני לא חושב שזה צריך לבוא בחקיקה או בכללים. חייבים למצוא את הפתרון. תגידו אתם, אני סומך על יושרכם, איך אתם פותרים את זה – כאן או בכללים, איך שאתם רוצים. אני משאיר לכם. זו הערה ראשונה.

אבל הערה לאיזו פסקה? לפסקה (א) או (ב)?

אבל החוק מדבר על צרכן ביתי.

צרכן ביתי, שם זה הפטור.

נקרא לזה "מוסדות דת" – בתי כנסת, מקוואות.

איפה שמים את הגבול, אדוני?

בתי כנסת. כמה בתי כנסת יש?

מה זאת אומרת כמה בתי כנסת?

שבית כנסת יוכל לבקש את זה ולקבל את זה. אין בזה - - -

אבל למה בפטור מתשלום?

בוא באמת נפתח. אני רוצה - - -

עזוב, עזוב.

למה בפטור מתשלום אבל?

אז אני מבקש דבר אחד: להוסיף כאן שהכללים יובאו לאישור הוועדה. תלכו אתי ככה – אז אין בעיה, אני לא סומך עליכם בכללים.

ביקשת פטור מתשלום לבתי כנסת?

ביקשתי שזה ייכלל - - -

אל תתווכחו סתם. יש לזה פתרון בחוק, ואין שום בעיה. הנושא של ביתי מדבר על העלויות. אתה מסכים אתי שבית מדרש, שישלם את 300 השקלים האלה, לכן זה בסעיף (ב). סעיף (1) מתייחס לצרכן, לקיים את ימי המנוחה.

להתקנת המערכת.

להתקנת המערכת. עם זה אין בעיה, כי זה מדבר על צרכן. החוק מטפל בזה יפה מאוד. הבנת? הוא פותר לך את הבעיה.

אני מקבל את דבריו של היועץ המשפטי, אבל אני אומר לפרוטוקול ומבקש שהנושא הזה ילובן.

אז אמרתי שהכללים ידברו על זה. אבל אני אומר לך שהחוק – לא יודע אם במקרה או לא במקרה – הוא בדיוק מטפל לך בעניין. איתי אומר שלא במקרה – מקובל.

נקודה נוספת, אדוני.

אפשר שתי בקשות בישיבה.

זהו, אחרונה. אנחנו מדברים שבכללים ייקבעו – חלק מהדברים האלה יצאו לפועל כשהכללים ייקבעו.

אמרת לי שאתה רוצה לדעת מתי הכללי יהיו. בסוף החוק נכניס סעיף.

רגע, תנו לי לדבר. בסוף החוק כתוב סעיף שהכללים יהיו עוד חצי שנה.

זה לוקח זמן, מה אתה רוצה.

רגע. אני מבקש, לפרוטוקול, שיימצא פתרון, שאם יש היום רשויות שהולכות לפרויקט קר"מי, שמחליפים הכול, שהאפשרות הזאת תינתן כבר עכשיו ולא אחר כך נגיע למצב שיגידו: רגע, החליפו לפני חודשיים, ועכשיו – תמצאו לזה פתרון. אני מבקש את זה בפרוטוקול, ויכול להיות שהדברים האלה יכולים לחול לא בעוד שישה חודשים.

נבדוק.

הדברים האלה ייפתרו, וכבודו יגיד את זה לפרוטוקול.

נגיד את זה בסוף, כשנגיע לסעיף, בכפוף לכך שהם יעשו את הניסוח לפי המהות שאמרנו.

אני יכול לשאול שאלת הבהרה, בגלל שלא הייתי ער לכל ההיבטים פה? אני בעד זה שלא תהיה כפיה לשום צד – שלא יכפו עלי ואני לא אכפה על אחרים. הבקשה של חבר הכנסת אשר נוגעת למקומות שבהם יש ציבור מסוים שמבקש את אותו רכיב?

כן.

כן, רק אם הוא מבקש. אם יש שכונה חדשה, לא עושים בכל הבתים.

בישיבה הקודמת דיברנו על זה, ולזה כיוונו.

זה רק הסמכה, בכללים הם יקבעו איך ומה.

אנחנו לא מחייבים את הרשויות לעשות.

בן אדם צריך לבקש, צריכים לבדוק אם הוא דתי או חרדי.

אבל אני רוצה את הניסוח, שיהיה - - -

של הכללים – שב אתם.

לא לא, לא רק הכללים. בניסוח עכשיו.

כן. זו רק הסמכה, הם עוד יקבעו את הכללים. כתוב: "זכותו של צרכן לקיים את ימי המנוחה לפי דתו או עדתו". זה דבר שצריך להיות. לא יכול לבוא דרוזי ולהגיד: לפי הדת היהודית, אני צריך. זה לא יהיה.

אבל מה שאמרת קודם, שהנוסח של החוק עוד לא הוקרא - זה יהיה ברוח - - -

גמרנו. אנחנו מצביעים והוא ינסח את זה.

אבל אבקש רביזיה אם - - -

אל תבקש רביזיה, הכול יהיה בסדר. מי בעד סעיף 6? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – נמנע
סעיף 6 נתקבל.

תודה, הסעיף אושר. תמשיך לקרוא.

"תיקון סעיף 102



7.
בסעיף 102(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא 'וכן תקבע תעריפים מופחתים לתשלום שתגבה חברה מצרכניה בעד צריכת מים למטרת צורכי בית שהוכרה כנזילה, ורשאית היא לקבוע תעריפים מופחתים, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזילה'."

זה סעיף מאוד חשוב שהכנסנו אותו.

זה קיים, הנוהל.

לא, לא קיים כמו שזה קיים פה. הסיבה פשוטה: קבענו מחיר מיוחד לנזילה. התוצאה היא שנזילה שהיום אתה משלם עליה 10,000 שקל, אחרי הנחות, אחרי התיקון ואחרי הכללים שייקבעו לפי מה שסיכמנו, זה יהיה 300 שקל. אחת הבעיות המרכזיות של תאגידי המים, שפוגעת להם בתדמית, זה הנזילות. פתאום אנשים חוטפים 50,000, 40,000 ו-30,000 וצריכים לשלם, עושים להם טובה שעושים הנחה של 2,000 שקל. פה נגענו בנושא של הנזילות, שהתשלום של הצרכן יהיה ממש מינימלי בנזילה. גם זה שיש מדי מים שעושים קריאה מרחוק יפחית את הנזילות באופן משמעותי וגם את מחיר המים בסוף. למה? מיד כשתתחיל הנזילה, כבר יקבלו הדיירים טלפון ויגידו להם: רבותי, יש לכם נזילה, כי המד קופץ כל הזמן, המחשב קולט אותו כל היום. זה סעיף שלא רצינו אותו רק בכללים. אמרנו שיהיה סעיף בחוק על העניין הזה.

היום אנחנו לוקחים את המחיר הממוצע, ומה שמעל – מחייבים במחיר עלות.

פה זה שקל אחד.

מעל העלות?

שקל, הם יגידו לך.

לא מעל העלות.

היום, אם הוא צורך 100 בממוצע וצרך 300, אז על ה-200 אני מחייב אותו מחיר עלות שבו אני קונה את המים.

אז עכשיו זה יהיה אחרת. עד 100 קוב נזילה – הוא ישלם את המחיר המלא; מעל 100 קוב הוא ישלם שקל אחד.

עשינו בדיקה, ובמקום 10,000 שקל הוא ישלם 300 שקל.

מה זה שקל? אם אני משלם 7 שקלים אני אחייב אותו בשקל? אז אני אממן לו את הנזילות בגלל הבעיות שלו? זה לא הגיוני.

זה מאוד הגיוני. זה משלים את מדי המים, כי לא תגיע למצב של נזילות. בהתחלת הנזילה, כבר הבן אדם צריך לרוץ ולתקן.

בן אדם יש לו פיצוץ, הלך לו בלילה 500 קוב. אז מה, אני אממן אותו?

- - -

אי-אפשר ככה לכתוב פרוטוקול, רבותיי.

זה לטובת האזרח.

מר בדש, תאפשר - - -

עם כל הכבוד לעיריות, זה דבר שחייב להיכנס לטובת האזרח.

כמו שאמר חבר הכנסת ביטן, זה, יחד עם מדי המים, נותן עכשיו אפשרות לתאגיד לעקוב אחרי נזילות.

הנזילות לא ימשיכו, אנשים לא ישלמו עשרות אלפים.

זה גם מייצר תמריץ, שאין היום, לתאגיד לעדכן את האזרח על הנזילות האלה.

אני רוצה להגיד במשפט מה המשמעות של הסעיף. הסעיף יחייב את מועצת רשות המים לקבוע בכללי התעריפים את אותם תעריפים מופחתים.

כבר קבענו מראש מה התעריף המופחת.

נכון, זה כבר פורסם.

פורסם והכול בסדר. מי בעד הסעיף? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 7 נתקבל.

תודה, הסעיף אושר פה אחד. תמשיך לקרוא.

הסעיף הבא הוא סעיף 8 להצעת החוק.

"תיקון סעיף 109
8.
בסעיף 109(א) לחוק העיקרי, אחרי 'לנכון' יבוא 'ותכלול בו, בין היתר, מידע ונתונים בדבר התעריפים המופחתים בעד צריכת מים שהוכרה כנזילה שנקבעו לפי סעיף 102(א)'."



זה סעיף משלים לסעיף שאושר לפני רגע, שנוגע לדוח השנתי שרשות המים מפרסמת ומוסרת, בין היתר, לוועדת הכלכלה של הכנסת ומעמידה לעיון הציבור. בדוח הזה היא תידרש לכלול גם מידע על אותם תעריפים מופחתים בשל נזילה, שייקבעו בכללים לפי הסעיף הקודם.

איך תקבע מה זה נזילה? אם בן אדם השקה בכמויות ואחר כך אמר שהיה לו פיצוץ?

כל ההוראות האלה ייקבעו בכללים.

מה כללים? אני צריך לממן לו את ההשקיה בשקל.

בדש, זו חקיקה ראשית. יש כללים; כללים זה כמו תקנה – אפשר לערער עליהם.

מי בעד הסעיף? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 8 נתקבל.

הסעיף אושר פה אחד. הלאה. נגמור את החוק ואחר כך אאפשר לחברים לדבר.

"תיקון סעיף 147
9.
בסעיף 147(א) לחוק העיקרי, ברישה, במקום 'סעיפים 6ו(ג),' יבוא 'סעיפים'."


זה תיקון טכני שנובע מהחלפת סעיף 6ו, שעניינו פטור מתיאגוד אזורי.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 9 נתקבל.

הסעיף אושר פה אחד.

הסעיף הבא נוגע לביטול התוספת לחוק העיקרי. ההצעה היא לבטל את התוספת. בתוספת קבועים יחסים פיננסיים שחברה צריכה לעמוד בהם כדי לקבל פטור מתיאגוד אזורי. בעקבות הערות מרכז השלטון המקומי ובעקבות שיחה שלי עם נציגי רשות המים לפני הדיון, אני מציע את התיקון הבא: בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של החוק או עד לכניסתם לתוקף של כללים שקובעים ומסמיכים את מועצת הרשות לקבוע כללים לגבי איתנות פיננסית, יחולו ההוראות הקבועות בתוספת. כלומר, ההוראות שקיימות היום, שמאפשרות לחברה לקבל פטור מתיאגוד אזורי, אותן הוראות ימשיכו לחול במשך שנתיים.

מה שקיים בחוק היום.

מה שקיים היום בחוק העיקרי על התוספת ימשיך לחול כל עוד לא נקבעו כללים לפי סעיף 21א או למשך שנתיים, לפי המוקדם.

היו לנו עוד שני סיכומים, אני רוצה שתצהירו עליהם לפרוטוקול. אחד הוא נושא מבצע הגבייה והשני הוא של ההשקעה של 20 מיליון בשנה תלך ל - - -

סיכמנו 20 מיליון שקל.

לא, לשנה.

סיכמנו 20 מיליון.

מה פתאום? 20 מיליון, מה זה, ל-100 שנה? נסכם את זה לשלוש שנים – כל שנה 20 מיליון. מה את רוצה, אני לא מבין.

כבוד היושב-ראש, הסעיף – אפשר?

היא אלופה - אומרת משהו ואחר כך אומרת לחצי שנה.

אנחנו יוצאים מהוועדה הזאת עם פיצול אישיות כבר.

תאפשרו למר דולברג לדבר.

כן, דולברג. השגת הישגים גדולים מאוד לשלטון המקומי היום.

ההישגים הם שלך, אדוני היושב-ראש.

תודה לך.

סעיף 10 מבטל חוק חשוב שהכנסת הזאת חוקקה.

רגע, עצור. הוא מחק את זה.

הוא לא מחק. הוא מציע ששנתיים נתחשב בחוק הקודם. אבל לא יעלה על הדעת שחוק שחוקקה הכנסת ועומד בתוקף, יקבל כרגע תוקף של שנתיים. זו סמכות של הכנסת לקבוע את הכללים וזה לא נכון להשאיר - - -

הוא יענה לך. תן לו לענות ואחר כך תחזור על זה, בסדר?

אני רוצה לענות לך, מכיוון שלא דייקת בדברים שאמרת. סעיף 6ו בנוסח היום - - -

אתה מתייחס לאפשרות לפטור מתיאגוד - - -?

כן.

מתאגיד אזורי, לא מתיאגוד. זה לא הסעיף שמעניין אותך.

לא נגענו בחוק. מה שיש – יש. לא נגענו, הכול בסדר. סתם באת היום.

אף אחד לא רוצה ליצור תקדים, לתת לרשות אחת פטור. אף אחד לא יוצר את התקדים הזה. כל הזמן, שר הפנים חותם – שר האוצר לא חותם; שר האוצר חותם – שר הפנים לא חותם. זה בכוונה, כולם מפחדים לתת איזה תקדים אחד. הגיע הזמן שייתנו תקדים למי שיכול.

בגלל ששר האוצר עושה מה שהפקידים שלו אומרים. אמרו לו: אל תחתום.

שר האוצר – לא הקודם, זה שהיה לפניו – חתם הכול והפקידים אמרו לו: על גופתנו, והוא השאיר את המכתב אצלו.

מי היה שר האוצר הקודם?

הוא היה הבוס שלו.

יש עתיד היה, למה הוא ידע שלא ייבחר - - -

יש עתיד חתם לי. אני מדבר על שטייניץ. יש עתיד חתם לי, רק הוא פוטר באותו יום שחתם.

ההוראות שקבועות בתוספת אמורות לחול, גם לפי החוק היום, למשך תקופה של ארבע שנים או עד למועד קביעת כללים. זו הוראת שעה גם היום.

בדיוק על זה אנחנו מדברים. לא נכון שהכנסת תוותר על היכולת שלה לפקח פרלמנטרית על פרמטרים כל כך חשובים. לכן הכנסת החליטה על הפרמטרים האלה - - -

לא, לא - - -

יש פיקוח, קבעת את זה בחקיקה – בהוראת שעה – לארבע שנים. אנחנו חושבים שהניסיון שלנו, וגם שלך בכנסת, מראה שנושא כזה, של פרמטרים, חייב לחזור לפיקוח פרלמנטרי ולא לזרוק את זה למועצה של פקידים.

אם לא היינו עושים חוק היום?

אז זה היה ארבע שנים.

אז זה היה מתבטל.

מתי זה מתבטל היום?

מדובר על תקופה של ארבע שנים, החל ב-1 באוגוסט 2013 או עד למועד קביעת כללים, לפי המאוחר.

אז זה לא נגמר.

אבל כרגע אתה רואה שאתה לא יכול להפסיק את זה.

או עד למועד קביעת כללים, לפי המאוחר. בינתיים - - -

לא קבעתם כללים, אז מה.

נכון, לא קבענו כללים. כל עוד לא קבענו כללים, זאת תהיה ההוראה בינתיים. ברגע שנקבע, לפי סעיף 21א, אז זה מתבטל.

סליחה, אבל איזו ערובה יש לנו שהם לא יקבעו יום למחרת החקיקה כללים כאלה, שבאופן מקרי אף תאגיד לא יעמוד בהם? מה עשינו בזה?

אבל יש שימוע.

אז כל החוק הזה לא שווה כלום.

יש שימוע, תבואו ותדברו, כמו שדיברתם בחוק - - -

הם יקבעו יחס כיסוי חוב כזה ותנאים פיננסיים כאלה – קריטריונים שאף תאגיד לא יעמוד בהם. זה צריך לחזור לפה, לאישור הכנסת.

לא, זה ממש לא באישור הכנסת. זאת לא היתה הכוונה.

פיקוח פרלמנטרי של ועדה, זה הכול.

מה שנקבע בשנת 2013 זה שתהיה הוראת שעה לארבע שנים או עד למתי שייקבעו הכללים.

באישור ועדת הכלכלה.

לא לא.

תנו רגע לאוצר. האוצר קובע הכול.

ברור שהוא קובע. הוא גם יקבע את הכללים, לא רשות המים.

כרגע, מה שמרכז השלטון המקומי מבקש זה לשנות. אם כבר מישהו לא עומד בהסכמים, זה מרכז השלטון המקומי שמבקש לשנות ממה שנקבע בשנת 2013, ונקבע בהסכמה יחד אתם, שזאת תהיה הוראת שעה לארבע שנים או עד שייקבעו כללים.

לא כתוב, לא נכון. זה לא הסכמה.

עכשיו עוד מאריכים את זה בעוד שנתיים או עד שייקבעו כללים.

זה מחטף שעשיתם בחקיקה, זה לא ההסכמות.

אנחנו מבקשים פיקוח פרלמנטרי, זה כל מה שאנחנו מבקשים.

נכון להיום הם לא קבעו כללים ואתם לא עשיתם עם זה כלום. כתבתם איזה מכתב על זה?

לא, כי אנחנו עדיין בפיקוח פרלמנטרי.

אז מה אתה בא אלינו בטענות? לא הגשת בג"ץ, לא מכתב, לא כלום.

כי אני עדיין בפיקוח פרלמנטרי. אנחנו סומכים על הפרלמנט.

אנחנו באים בבקשה, לא בטענות, אדוני היושב-ראש.

הם באים בבקשה, חבר הכנסת ביטן. תקשיב רגע לעורכת הדין סלומון.

אנחנו מבקשים שנציגי הציבור יפקחו על העבודה המקצועית.

שזה יבוא לאישור ועדת הכלכלה, שהיחסים הפיננסיים האלה לא ייקבעו בשרירות לב.

זה עניין מקצועי, אנחנו מתנגדים.

אם אתה משאיר את זה לאוצר הם יקבעו נוסחאות שלא ייתנו לאף אחד להיכנס. הם כבר עשו את זה.

אתם רוצים שניתן בחוק שתוך שנה חייבים לקבוע את הכללים?

באישור ועדת הכלכלה.

לא לא, ממש לא.

זה כל מה שאנחנו מבקשים - שהכללים ייקבעו באישור ועדת הכלכלה.

מה הבעיה? לא הבנתי.

אבל, אדוני, גם בהוראת השעה - - -

מה, זה לכל החיים? איזו מין הוראה זאת? אפשר 20 שנה לא לעשות כלום?

לא, אז הגבלנו את זה לשנתיים.

אנחנו לא רוצים שזה יהיה בידי הפקידים. הפקידים מסדרים את הכללים לפי ראות עיניהם, בשביל זה צריך את הכנסת.

אגב, היום היחסים האלה בתוך החקיקה.

אבל הם מתחייבים לעשות את הכללים. נגיד שלא עשו כללים ארבע שנים, אז מה קורה?

אז זה ממשיך כפי שזה עכשיו.

אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים פיקוח פרלמנטרי על הפקידות. פיקוח פרלמנטרי.

פה ארבע שנים זה לפי המאוחר. לפי המוקדם – זה דופק את כל העסק, כי אם הם לא עושים כללים – אז נגמר. אז שנתיים – זהו.

אז שיהיה באישור ועדת הכלכלה.

זה לא יהיה באישור ועדת הכלכלה.

הנוסח שהוא קרא אומר שאם אחרי שנתיים אין כללים – נגמר.

נכון. אנחנו לא מקבלים את הנוסח.

בשביל זה אני צריך את הפיקוח.

זה הנוסח - הוא כתב "לפי המוקדם", הוא לא כתב "לפי המאוחר".

לפי המוקדם זה אומר שאם מחר בבוקר אנחנו מעלים את הכללים למועצה, אז לפי המוקדם מה שגובר זה מה שעשינו קודם.

ועל זה אין פיקוח פרלמנטרי.

מה שקורה, שהשלטון המקומי - - -

מה שאת אומרת זה נכון, אבל מבחינת הניסוח, אם אתם לא קובעים כללים – "לפי המוקדם" זה שנתיים וזהו. זה הניסוח. אתם לא מבינים את הניסוח?

אנחנו מתחייבים שנקבע כללים - - -

אם את עושה לפי המאוחר, אז ברגע שאין כללים זה עדיין נמשך. אם את כותבת "לפי המוקדם" – אחרי שנתיים נגמר הסיפור.

חבר הכנסת ביטן, אתה צודק בצד אחד ולא צודק בצד שני. לפי המאוחר - - -

למה אני צריך להתייחס לזה בחוק הזה?

מכיוון שיש גם כללים אחרים שהם בפיקוח.

תקשיבו, אני יכול לא להתייחס לזה בכלל, מה זה מעניין אותי. יש חוק, יש כללים - - -

זה מעניין אותך, מכיוון שברגע הכנסת ויתרה על הסמכויות שלה - - -

אבל מה עכשיו? אני צריך להתייחס לזה בחוק תאגידי מים?

לכנסת לא היו סמכויות בעניין הזה.

הם ביקשו, ועכשיו קפצו.

אבל יש עוד סעיפים בחוק תאגידי מים שבאים לאישור הוועדה. גם כשאתה נותן רישיון זה בא לאישור הוועדה.

איזה כללים? מה פתאום. שום כללים של תעריפים לא מגיעים לאישור הוועדה.

אין כללים שמגיעים לאישור הוועדה.

תסתכל טוב – מה, אנחנו מומחים לזה?

לא כללים כאלה מקצועיים. יחסים פיננסיים.

אתם לא מומחים, אבל אתם יודעים לאזן את הפקידות.

השקעות דרושות, יחס כיסוי חוב, רווח תפעולי, תוכנית עסקית – מה - - -?

אתה לא מומחה, אבל לפחות תהיה לך הזדמנות לשמוע גם את הצד של ראשי הרשויות וגם את הצד של הרשות המקומית.

קודם כול, יש לי הפתעה בשבילך – יושב-ראש ועדת הכלכלה יכול לזמן כל דיון ולשמוע - - -

לא, אין לו שום סמכות. ברגע שרשות המים – אני מודיע לך, ברגע שזה יהיה באישור מועצת רשות המים, גם ועדה פרלמנטרית אין לה שום סמכות.

יש שימוע, ואתם יכולים לבוא לשימוע ציבורי.

חבר'ה, אני חייב לסיים את הדיון עד 16:00.

אתה תבוא אתנו לשימוע ציבורי, חבר הכנסת ביטן.

מה הדעה שלכם? אני, אין לי דעה פה.

אני רוצה לומר מילה.

חבר הכנסת יעקב אשר רוצה להגיד משהו.

אתם לא רוצים להתערב? רגע, אני אתן לך. אם אני עובר את 16:00 אין לך מד מים דתי. זה המצב – אין חוק. דבר עכשיו.

אתה רואה שאני חי עד עכשיו גם ככה.

אתה חי בכל דבר, אבל השגת הישג גדול.

ברוב החקיקות הראשיות יש אחר כך תקנות. פה זה לא נקרא תקנות, זה נקרא כללים. ברוב המקרים – נמצא כאן מנהלת הוועדה והיא יודעת – בוועדת הכלכלה לפחות, הדברים מגיעים מהתקנות הללו או מהכללים. חבל שאתה לא מקשיב לי.

אני מקשיב, אבל הוא מציע לי איזה רעיון.

אם יש רעיון ביניים – אני מוכן לשמוע. אבל בסוף הכללים בונים את החוק ביישום שלו. אז יכול להיות שזאת לא הוועדה הזאת, זאת תהיה ועדת כלכלה - - -

לא, זאת לא הוועדה הזאת.

זה לא סתם כללים. זה יחרוץ גורלות לתאגידים.

אני עושה הפסקה של שלוש דקות. אני מבקש מהרשויות המקצועיות, אנשי המקצוע והיועץ המשפטי – תעלו את הדיון, תגיעו לסיכום. אותי זה לא מעניין.

אבל יש כאן גם מסר גם לחברי הכנסת.

אם לא תגיעו – נחליט.

אבל יש פה גם מסר לחברי הכנסת. מאז שעזבנו את הפיקוח הפרלמנטרי על מחירי המים - כולנו יודעי מה קרה למחירי המים במדינת ישראל.

מה זה קשור?

אני מדבר אל חברי הכנסת.

כל פעם שאתם מגיעים לדיונים ברשות המים אתם מבקשים להעלות תעריפים, ואתם אומרים שקיבלתם תעריפים לא מספיק גבוהים. אז פתאום אתם דואגים להוריד תעריפים.

אל תדברי בשמנו. אני פונה לחברי הכנסת פה, לא לפקידים.

יחסים פיננסיים זה לא תעריפי המים, זה רק - - -

יש שתי אופציות: או שתגיעו להסכמה או שאני לא נכנס לזה בכלל, משאיר את זה ככה. זה לא מעניין אותי.

מה הרעיון של היועץ המשפטי?

אדוני, במצב שאתה משאיר אותנו - - -

איזה אינטרס נתת להם להגיע אתי להסכמה עכשיו?

איזה תמריץ נתת להם? למה שהם יגיעו אתי להסכמות?

הגענו להסכמות כבר ב-2013.

ההסכמות ב-2013 לא דיברו על הוראת שעה, גברת חכמון. המכתב ש- - - בהצעת החוק דיברו על הוראת שעה.

טוב, אני מבטל את החוק הזה וזהו. אני לא יכול עכשיו לנהל משא ומתן ביניכם.

תבטל את סעיף 10.

לא מבטל, אבטל את התוספת. תגיד, מה אנחנו עושים? אני לא אכנס עכשיו להסכמים ביניכם, זה לא התפקיד שלי. לא נכנסתי, לא חשבתי. אמרו עניין טכני, אמרתי על הכיפק.

אדוני, אני פונה ללב שלך.

אני לא יכול, באמת. זה לא נושא שעלה. לא דיברנו על זה, לא היו דיונים. כלום. פתאום - - -

אבל האינטרס של רשות המים ושל האוצר הוא לא נחבא, הוא על השולחן. הם רוצים מקסימום צמצום. מחר בבוקר, אם הם יקבעו את היחסים הפיננסיים, לא במקרה ייקבעו יחסים כאלה שאף תאגיד יחידני לא יעמוד בהם. מה הבקשה שלנו, שהוועדה רק תאשר אותם?

אפשר לשמוע את עמדת היועץ המשפטי?

עכשיו הוא הולך לדבר.

נותנים לחתול לשמור על החלב, בסוף - - -

תסלח לי, למה אתה צועק בלי רשות דיבור? מה זה?

בבקשה, דבר.

אני רוצה להסביר. אם התוספת תתבטל, כפי שמוצע בסעיף 10, מה שיחול זה הכללים שתקבע מועצת רשות המים. זה בסעיף שאושר כבר, סעיף 6ו, שקובע שכדי לקבל פטור מתיאגוד אזורי חברה צריכה לקיים את ההוראות שקבעה מועצת הרשות בכללים לפי סעיף 21א לעניין הבטחת האיתנות הפיננסית.

עד שהכללים ייכנסו לתוקף. אז תכתוב את זה.

איפה הפיקוח שלך, של הפרלמנט? אתה משאיר להם את ההחלטה.

אני רואה שהם מתעקשים על זה, אני לא אפתח את כל החוק עכשיו - - -

למה הם מתעקשים? כי הם יודעים שאנחנו צודקים. פגענו במקום הרגיש.

אני לא אכניס את החוק הזה עכשיו להתנגדות הממשלה על דבר כזה. מאוד מצטער. קדימה, תקרא את הסעיף ונצביע.

אז מה ההחלטה?

אנחנו לא מתנגדים שהוא יבטל את זה, ואנחנו נוציא כללים.

יש שתי אפשרויות: אחת, לבטל את התוספת לחלוטין; אופציה אחרת היא להשאיר את התוספת בתוקף כל עוד נקבעו כללים לפי סעיף 21.

ומה עם האופציה שהצענו, היא לא אופציה קיימת?

שמה?

שזה יבוא לאישור ועדת הכלכלה.

לא, אני אגיד לך למה. יש פה התנגדות שלהם, גדולה מאוד.

למה? הם רוצים את הכוח.

מה ההסבר להתנגדות?

אני יכול לדבר? אני לא מוכן את כל החוק הזה, אחרי כל מה שעשינו, על דבר כזה קטן שיביאו את זה עכשיו לוועדת שרים ויעשו לזה – אני לא מוכן לזה.

מה קטן? זה דרמה. מה קטן?

גמרנו, נגמר. עזבו אותי. יש פה הרבה הישגים לציבור הרחב, בהסכמת הממשלה. אני לא אפצל את זה רק לזה. אתם צריכים לשבת למשא ומתן, זה הכול.

מה ההחלטה?

ההחלטה היא מה שקראת בהתחלה. אין להם בעיה, הם רק מתלוננים על הפיקוח של ועדת הכלכלה. זה הכול.

לא, אדוני, יש לנו בעיה. אם אין כללים ואין תוספת, מה המשמעות לזה שיש פטור מחובת תיאגוד אזורי?

אין משמעות. כל הפטור הזה הוא סתם. אין לפטור הזה שום משמעות.

עד לכניסתם – אני לא כותב שנים.

מעולה. עד לכניסתם לתוקף.

אם הכללים לא מוצאים חן בעיניכם - תשביתו את העיריות, אל תאספו את הזבל, ונגמר הסיפור.

אדוני, גם אתם משרתי ציבור.

פתאום אתם לא יודעים לעבוד, אה?

גם אתם משרתי ציבור. פיקוח פרלמנטרי הוא חשוב.

כל מה שהצענו – שהכנסת תפקח על הפקידים.

למה כל כך קשה לאשר את זה?

בסוף אני אאפשר קצת לדבר, עכשיו אני רוצה לגמור.

אני רוצה להגיד מה ההחלטה. ההחלטה היא שהתוספת תישאר על כנה, ועד לכניסתם לתוקף של כללים לפי סעיף 21א לחוק - - -

בלי זמן.

בלי תקופה. לעניין הבטחת איתנות פיננסית של חברה יחולו ההוראות הקבועות בתוספת לעניין סעיף 6ו(א)(1).

מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 10 נתקבל.

הסעיף אושר פה אחד. עכשיו תמשיך לקרוא.

"תיקון חוק
לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)
11.
בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014), התשע"ג–2013‏, בסעיף 63 –



(1) סעיף קטן (ג) – בטל;



(2) בסעיף קטן (ט), ההגדרות "המועד הקובע" ו"יחס כיסוי החוב" – יימחקו."




הסעיף הזה מתקן הוראת מעבר שהיתה קבועה בחוק ההסדרים משנת 2013, החוק שקבע את התיאגוד האזורי. מה שמוצע כאן זה לבטל את הוראת המעבר שנוגעת למתן פטור מתיאגוד אזורי, חובה של הממונה ברשות המים לתת פטור לחברה שעומדת בפרמטרים מסוימים. מכיוון שכאן מוצע מודל אחר של פטור, מוצע לבטל את הסעיפים האלה.

מה תהיה ההגדרה של יחס כיסוי חוב?

כפי שנקבע בתוספת.

זה נמחק?

עד שיהיו כללים.

מי בעד הסעיף? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 11 נתקבל.

סעיף 11 אושר.

"תחילה
12.
(א) תחילתו של חוק זה ביום פרסומו‏ (להלן – יום התחילה).



(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של סעיף 63 לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה."



התחילה הנדחית היא התחילה של הסעיף שנוגע למינוי הדירקטורים. לפי ההצעה שקיבלתי מרשות המים, נדרשים שישה חודשים לכניסתו לתוקף.

מישהו רוצה להעיר הערות? מי בעד הסעיף? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 12 נתקבל.

הסעיף אושר פה אחד.

"כללים ראשונים
13.
כללים ראשונים לפי סעיף 99(ב)(4) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, ייקבעו בתוך שישה חודשים מיום התחילה."



אלה הכללים שעוסקים בחובתה של חברה להתקין מערכת קריאה מרחוק. לפני שמצביעים על הסעיף הזה, אני מבקש עוד תיקון קטן בחוק, תיקון טכני לסעיף 6ז לחוק, שנוגע לשלבי ההקמה. מדובר שם על פטור מתיאגוד אזורי. מכיוון ששינינו את הגוף שיהיה מוסמך לתת את הפטור ממועצת הרשות לשר האנרגיה, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, לאחר קבלת עמדת מועצת רשות המים, אז צריך לעשות שם תיקון טכני שיבהיר שמדובר על החלטת השר ולא על החלטת המועצה. אני מבקש שהוועדה תסמיך אותי לעשות את התיקון.

הצבעה

בעד התיקון – פה אחד
נגד – אין
התיקון אושר.

התיקון אושר פה אחד. בבקשה.

הסעיף הזה אומר שרק לגבי סעיף 99(ב)(4), שמדבר על הקר"מ - שישה חודשים לכללים. קודם כול, אני חושב שזה זמן ארוך מדי.

במקור הם כתבו ארבע שנים, חמש.

אתה לא נותן לי להתבטא, דוד. יש דברים שהם הרבה יותר כבדים – דברים פיננסיים, דברים כאלה ואחרים – ולהוריד את זה לכללים זה דבר אחר. פה אלה דברים טכניים לחלוטין, זה יכול להיות גם תוך חודש או, לכל היותר חודשיים, שהכללים יהיו.

דבר, כמה אתה רוצה?

אני מדבר על חודש.

לא, חודש זה מעט. תעשה ארבעה

שלושה.

ארבעה. מי בעד?

רגע, אסביר לך למה. החוק הזה אמור לשרת - - -

שלושה וחצי חודשים. 105 ימים. אל תכתוב חודשים, תכתוב 105 ימים.

אדוני, ארבעה.

מי בעד?

שלושה חודשים.

לא, עשינו שלושה וחצי. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 13 נתקבל.

התקבל פה אחד.

אדוני, ארבעה.

לא, שלושה וחצי.

אני התפשרתי, אתם התפשרתם.

סעיף 13 אושר – שלושה וחצי חודשים.

למה מיהרתי? עכשיו הגעתי אליכם. הנושא של מבצע הגבייה, אני לא כותב אותו בחוק אבל תעשו אותו בכללים, נכון?

נכון.

תוך כמה זמן?

לא כללים. אנחנו עושים נוהל. תוך ארבעה חודשים.

שלושה וחצי.

אני עם חבר הכנסת אשר. אי-אפשר להוריד לי מפה חודשיים ומשם חודשיים - - -

חכי, עוד לא סיימנו. כמה תשלומים? לא מחייבים בריבית אחורנית.

ולא הצמדה.

דיברנו על ריבית.

ריבית. הצמדה אין לי בעיה, אבל ריבית – לא. שתיים, אני לא מוכן, כמו בנושא של הארנונה, שהנוהל נתן לעירייה סמכות להסכים או לא להסכים, ואז עיריות חזקות לא נתנו את ההנחה הזאת לאנשים. אני רוצה שזו תהיה חובה לעירייה. האזרח ירצה לבוא להסדיר את זה – הוא יכול להסדיר את זה. אין דבר כזה שתאגידים חזקים יגידו שהם לא מוכנים. אני לא מוכן לזה. חובה, אין שיקול דעת לתאגיד. המבצע בתוקף גם אם התאגיד נגד, זה לא מעניין. ראיתי מה עשיתם – עיריות חזקות לא לקחו את המבצע. אז מה עשינו פה?

אין לי סמכות בחוק ראשי לכפות על תאגידים, אם הם לא מעוניינים לעשות את זה.

אז תכתוב את זה בחוק. מה, סיכמתי את זה אתכם. אני לא מוכן שהתאגיד יגיד כן או לא.

אבל כולם יסכימו.

עכשיו אתה רואה למה צריך פיקוח פרלמנטרי?

אין תאגידים שלא יעשו את זה. כולם יסכימו.

אני הייתי מוכן לכללים, אבל אם אתם לא רוצים לחייב – אז - - -

תחזיר את הפיקוח הפרלמנטרי.

אין לי הרבה זמן. לא לא, אין ויכוח.

תחזיר את הפיקוח הפרלמנטרי, אז לא תהיה לך בעיה אתם.

אנחנו לא מתווכחים. בדקנו - - -

אבל כל התאגידים מוכנים - - -

אבל כולם הסכימו.

חבר'ה, תקשיבו. אני הלכתי אתכם בעניין הזה. לא יהיה מצב שהתאגיד יגיד אם ההסדר חל או לא. אם יש הסדר ובא בן אדם לשלם – הוא יכובד. מה זה הדבר הזה? אם הוא לא משלם – בסדר.

דוד, נושא התשלומים.

זה סתם סמנטי. נעשתה בדיקה עם התאגידים, כל התאגידים הסכימו. הם הסכימו.

ואם אחד לא יסכים, אם אחד לא יהיה מוכן, מה נעשה? איפה ואיפה?

ראיתי. בהסדר הארנונה היה כתוב שהעירייה יכולה, רק אם העירייה רוצה. אז מה היה? עיריות חזקות תקציבית לא רצו. למה שירצו?

עכשיו אתה רואה למה אנחנו רוצים פיקוח פרלמנטרי?

אבל פה לא יכולתי, הסברתי לך למה. אתה רוצה שאפוצץ את הכול על זה? אני לא צוחק - - - תעשו שביתה. יומיים לא לוקחים את הזבל בתל אביב, ישר יתנו לכם מה שאתם רוצים.

התאגידים כל הזמן רוצים לעשות את המבצעים האלה והם מתלוננים שאין להם את האפשרות - - -

אז מה הבעיה? אז למה הוויכוח הזה?

בגלל שאי-אפשר לעשות את זה.

אבל כולם התחייבו, זו התחייבו של כולם.

הם התחייבו.

אני לא מוכן שעיריות יגידו. יבוא ראש עיר חדש או אני לא יודע מה - - -

אבל זה לא ראש עיר. זה לא קשור, זה מחלקת גבייה. ביררנו עם כל התאגידים. כולם הולכים לעשות את זה, כולם מאוד רוצים ללכת על מבצע הגבייה הזה. אנחנו רבים עכשיו על משהו סמנטי, אין לנו יכולת לכפות. אנחנו נבוא ונדווח אם יש תאגיד שלא רוצה ללכת על זה.

ואז מה אני אעשה?

ואז נראה מה נעשה. אבל עשינו בדיקה מקדימה עם כל התאגידים, התאגידים רוצים ומוכנים ללכת על זה.

שזה הפחתה רטרואקטיבית של הריבית.

הם רק מחכים לזה.

כי ממילא זה חובות אבודים והם לא יכולים לגבות.

זה יעזור להם.

לא יהיה מצב שתאגיד יגיד שהוא לא רוצה.

לא.

כמה תשלומים?

בפעם שעברה אמרת 60.

לא, 60 זה הרבה.

24.

36, שלוש שנים.

36. יופי, זה מקובל עליכם?

כן. מעדיפה 24.

בלי ריבית, רטרואקטיבית הכול מבוטל. 36 תשלומים, לא על גבי ההסדר בעתיד, הצמדה בלי ריבית. בסדר, זה גמרנו.

האוצר מוכן לתת תקציב מסוים לכך שבמקומות שיש תחזוקה מאוד לקויה של הצנרת – לא צנרת בחוץ, אלא מהבית עד סוף הגינה. הוא מוכן לתת תקציב מיוחד למקומות שיש שיקום שכונות, דברים כאלה, שיתוקנו על חשבון התאגידים. הוא נותן 20 מיליון, רוצים שגם הרשויות המקומיות יביאו מצ'ינג של עוד 20 מיליון. התאגידים גם ישלמו, זה לא שיביאו רק מתנה. התאגיד יביא מיליון – הם יביאו מיליון; התאגיד יביא 2 מיליון – הם יביאו 2 מיליון. עד 20 מיליון של האוצר ו-20 מיליון של התאגיד.

הרשות המקומית, לא התאגיד.

התאגיד או הרשות, לא מעניין אותי. בסדר, זה מקובל עלייך?

דיברנו על 20 מיליון שקלים. תאמין לי, חבר הכנסת ביטן, אנחנו - - -

רגע, - - - בין רשות לרשות מקומית?

נראה לך שאסכים לשנה אחת?

שנתיים.

שנתיים. סיימנו.

זה רשות המים מתקנת, לא הרשות המקומית.

רבותי, סיימנו את החוק, סיימנו את הנושאים הנוספים שייקבעו בכללים או בנהלים, שהרשות התחייבה. עכשיו אין לי בעיה לתת פה ושם לדבר. משרד המשפטים רוצה להגיד משהו?

יש כמה נושאים שדובר עליהם בישיבה הזאת, וגם אמרת, אדוני, שבסוף יש הסכמות עם רשות המים.

וגם עם האוצר.

חלק עם האוצר. ועדיין, מדובר רק בנציגים מרשות המים, שהיא רשות שהיא צריכה לקבל את ההחלטות והיא צריכה לקבוע את הכללים.

בסדר, הם יעבירו את זה.

חשוב להבהיר את זה. הרשות הזאת היא רשות עצמאית, עם שיקול דעת עצמאי, וההסכמות שהיו פה לא מחייבות את מועצת רשות המים. שזה יהיה ברור.

עכשיו אתה מתחיל לדבר אתי כמו בבית משפט.

חשוב להבהיר. חלק מנציגי הציבור נמצאים פה, כמו שאדוני אמר - - -

הם עשו עבודה. אתה יודע מה שאתה לא מבין? זה לא שהכרחתי אותם פה; אנחנו מדברים על החוק הזה כבר שלושה–ארבעה חודשים. ניהלנו דיונים, הם ביררו וחזרו.

הוא אומר לך שאין פיקוח פרלמנטרי.

אני מבין שצריך אישור פורמלי, אין בעיה.

זה תמיד נכון. אנחנו מדברים – גורמי המקצוע – זאת ההחלטה שמביאים למועצה. בסוף המועצה יכולה להחליט אם היא מקבלת את זה או לא מקבלת.

אתן לעוד כמה לדבר, אבל לפני זה הסרטון של "הכול כלול".

(הקרנת סרטון)

הצילה את משק המים. זה מפלצת?

לא, אל תעשה דיון. היא אמרה מה שהיא אמרה.

אגב, היא צודקת, כי הייתם אטומים בנושא הזה.

מפלצת?

בהחלט, כי לקחתם ברשות המים ריבית של 8% בזמן שהיה 4%, כי לקחתם מחירים על נזילות. אני לא הייתי מתגאה על מה שקרה עד היום ברשות המים.

רבותי, לכל אחד יש זכות לביקורת.

אתם נועדתם לשרת את הציבור, לא הפוך. אתם מתבלבלים לפעמים.

כבוד היושב-ראש - - -

אבל גם לפניך הצביעו. אתה כל הזמן מצביע. חכה.

אני רוצה להגיד משהו.

לא, שמעתי אותך ארבע פעמים בישיבות האלה. אתן לך דקה.

אני רוצה להגיד לך משהו על מה שאמרת כרגע. שיעצרו את הגבייה ואת ההוצאה לפועל כרגע.

מעכשיו כל אחד חצי דקה. בבקשה.

בקשר לכללים, יש שם נושא מסורבל שהוא הגדרת השטח המחויב בדמי הקמה.

עוד פעם דמי הקמה? הלכתי לקראתכם עם דמי ההקמה, מספיק.

אני מבקש רק להוסיף, אם אפשר, שדמי ההקמה יחולו רק על השטח המחויב בארנונה.

לא מתחילים את זה, גמרנו. בני, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כל מה שעשית בשביל משקי הבית והאנשים הפשוטים, בסעיף הנזילות יש פרצה אחת.

איזו פרצה?

נקבע קוב לפי בני המשפחה – כל בן אדם בתוך אותו בית מקבל 5 קוב.

3.5.

3.5, יש כאלה שמקבלים 5. אבל אני אומר דבר פשוט: מחר בלילה יתפוצץ לבן אדם הבוילר, בבוקר הוא מתעורר – כבר הלכו לו 10 קוב.

לא, לא הבנת.

אז אני שואל על איזו כמות. פה דיברת על 100, שלא יפרצו להם את זה.

כל אחד יש לו מה שיש לו, לפי הכללים שנקבעו. אנחנו מדברים על מעבר לזה. הורדנו את המחיר, אתם לא מבינים את זה. אם היום אתה צריך לשלם על נזילה – לא משנה אם בגג, ברצפה, בזווית – 10,000 שקל, ואז הוא בא לראש העיר ויש הפחתה מסוימת, של 2,000 שקל נגיד, בתעריף החדש הוא ישלם 300 שקל.

ברגע שתהיה קריאה מרחוק, חמש דקות אחרי שתהיה נזילה תקבל טלפון מהתאגיד ויגידו לך שיש לך נזילה.

אני מבקש בכל לשון של בקשה: עד השלושה וחצי-ארבעה חודשים, כשנגיע למצב הזה, אני מבקש ממך שיעצרו את העיקולים, יעצרו את הגבייה. כי באים עיקולים. אמא ל-13 יוצא לה 20,000 שקל.

יש בזה משהו. תנו הנחיה, בגלל שהולך להיות מבצע, שילכו לקראת האנשים.

עכשיו אבקש מחברי הכנסת. גיבשנו את החוק – זה היה מאוד קשה. בסופו של דבר הגענו לכול בהסכמה, זה מה שחשוב פה. החוק הזה הוא לטובת האזרחים. מצד אחד הוא מצמצם את התאגידים – שומעים למה שאמרו האנשים - מצד שני, נותנים צ'אנס לתאגידים לשפר את השירות בכל מיני דברים, כמו שראיתם. ברור שבכנסת הבאה, אם הדברים לא מסתדרים מבחינת דעת הקהל והשירות – אפשר להביא עוד תיקוני חקיקה. כמו שלהקים תאגידים לקח 15 שנה, גם לצמצם לוקח זמן. עכשיו אנחנו מצמצמים ל-30 במקום 80 ומשהו. אני מקווה ויודע שתעשו את העבודה כמו שצריך. ברור שצריך גם שיתוף פעולה של הרשויות, שלא קיים, לצערי הרב.

וגם שלכם.

גם שלנו. כי היו טענות. אנחנו צריכים להעביר את זה במליאה, כמובן. נתחיל עם השר, בבקשה.

אני חושב שזה אחד החוקים החשובים שעברו בכנסת ה-20, חוק שמתקן עוול מאוד משמעותי. חוק צרכני.

אנחנו צריכים לסגור את הישיבה, השעה 16:00.

זה לא יהיה בפרוטוקול.

תנו לנו עוד שתי דקות.

שניה, אני בודקת.

אז ניתן בדקה אחת מילות ברכה. היום זה חוק היסטורי שעבר בכנסת ה-20, תיקון של עוול צרכני מאוד משמעותי. אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת ביטן על העבודה הנחושה שהובלת כאן בשביל להגיע להסכמה סביב השולחן הזה. זה בהחלט לא היה פשוט.

אני רוצה לברך את שותפי, עוד מאז שהייתי חבר כנסת, חבר הכנסת איציק שמולי, וגם חבר הכנסת אכרם חסון וחבר הכנסת יעקב שהיו שותפים לנושא הזה. צריך להגיד גם מילה טובה בנושא הזה ל"הכול כלול", שמדברים על נושא של עוולות צרכניות חשובות. צריך לזכור דבר אחד – מים זה מוצר בסיסי. אני חושב שכאן, מעבר לצמצום של תאגידי המים – יש כאן מהלך של צמצום של 60% מתאגידי המים, ואפילו מעבר לכך – הכנסת גם סעיפים נוספים. זה בהחלט ייאמר לזכותך, בתיקון - - -

אני גם להביע הערכה מלאה לגורמי המקצוע – רשות המים, האוצר וגם אחרים – שבאמת הלכו לקראת ועבדו על זה באופן מקצועי. וכמובן, לאנשי הוועדה – לאה, עורך הדין עצמון.

חבר הכנסת ביטן, במהלך השבועות האחרונים היה חשש שנגיע לבחירות והחוק לא יעבור. אני שמח להגיע שהחיינו וקיימנו על הבשורה הצרכנית החשובה הזאת. תודה רבה.

רק נוסיף ש"הכול כלול" הביאה את זה לתודעת הציבור. הם לחצו את חברי הכנסת, ומפה הגיע התיקון.

תיקון צרכני, וגם חשוב לאזרחים.

הם לא צדקו בכל מה שאמרו, אבל הם השפיעו על דעת הקהל. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, אני מצטרף לברכות. מדובר בחוק חשוב מאוד, משמעותי, היסטורי, שמתקן עוול מאוד גדול. זה נכון שביחס למה שרצינו בנקודת ההתחלה, כמו בכל חוק, לא יצאנו עם מלוא תאוותנו בידינו, אבל אנחנו עומדים מאחורי החוק הזה.

אני חושב שיש בחוק הזה שני נדבכים חשובים. אחד, לאורך כך הדרך אמרנו שהתאגידים הם חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון. לכן המספר שלהם מצומצם באופן דרמטי.

קיבלנו אישור להמשיך את הישיבה עוד עשר דקות.

לכן גם צריכים לראות בחוק הזה איזושהי נורת אזהרה לכך שאם התפקוד לא ישתפר – כנראה שיבוא חוק נוסף בכנסת הבאה. הדבר השני הוא, כמובן, כל הסעיפים של ההטבות הסוציאליות. אני חושב שלך, אדוני היושב-ראש, יש חלק גדול מאוד בהכנסה של הסעיפים האלו, שיקלו על הציבור – גם מבצעי הפטור, גם ההגבלה של הצריכה המשותפת, גם ההחלפה של המדים.

אני חושב שמדובר בחוק משמעותי. מגיעות ברכות גדולות גם לחברי הכנסת של הוועדה, גם לשר אלי כהן, שמלווה את העניין הזה מהיום הראשון, לתקשורת – "הכול כלול" – שעשו פה עבודה נהדרת והביאו את הקול האותנטי של הציבור ואת התלונות שלו לכאן, לשולחן הוועדה. אני מאוד מקווה שהחוק הזה, מבחינת קו פרשת מים ויציאה לדרך חדש, שכל מה שקשור בתפקוד של התאגידים יקבל מפנה של ממש, ונהיה פה, כמובן, כדי לעקוב.

עוד חבר כנסת רוצה לברך? בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כפי שאתה יודע - התבטאתי כאן ודיברתי הרבה פעמים - במשך 14 שנים התנגדתי לתאגידים בצורה מאוד עניינית. לא התנגדנו לתאגידים כי אנחנו לא רוצים שירות טוב ואנחנו לא רוצים שנעבוד לפי הכללים והחוקים, אבל ראיתי ביישובים הדרוזים והיישובים הערבים, איפה שהקימו תאגידים לפני 14 שנים ולפני 13 שנים השירות בכלל לא השתפר. התושב נפגע פעמיים, עשקו אותו. כל מה שראינו בערוץ 10 וכל מה שנאמר כאן בישיבות – זה היה באמת כך, כי מי שרצה להקים את התאגידים ב-2001 וב-2002 לא חשב על האזרח שנמצא בסוציואקונומי 1, 2 או 3, שנמצא באזור גיאוגרפי הררי. לכן הייתי כל הזמן נגד.

אני שמח לפחות שיש לך אוזן קשבת, והשר אלי כהן שעשה עבודת קודש יחד אתך, יחד עם איציק שמולי. אתם מתקנים עוול גדול מאוד. אני מודה לכם שגם נושא עוספייה, לקחתם אותו בחשבון. עכשיו, אחרי התיקון שעשינו – והתיקון הזה מבורך – אני אומר לך שחובת ההוכחה עליהם, ואם הם לא יתקנו את זה לא יהיה מנוס מפירוק כל התאגידים במדינת ישראל.

תודה. חבר הכנסת אשר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שהיתה הצדקה מלאה לעשות את הוועדה הזאת ולתת לך להיות היושב-ראש שלה. מי שזוכר את הישיבות הראשונות, וגם הישיבות שהיו בקדנציה הקודמת על נושא התאגידים, היו פה שני קטבים, שבכל אחד מהם היה צדק – תלוי איפה ואיך. אני גם הייתי זה ששם את נפשי בכפי אז ואמר שאני, כראש עיר, הקמתי תאגיד בבני ברק, ושם השירות דווקא באמת השתפר. זה תלוי איך עושים את זה, תלוי איך מפקחים על זה, תלוי מה הבסיס, וודאי לא צריך להרבות בזה יותר מדי.

לכן אני חושב שמה שהצלחת להגיע אליו בסוף, בסבלנות שלך, בסחבקיות שלך, בדרך שלך שאתה יודע לעשות – לטרלל גם אותי לתוך הדברים האלה – הצלחת להביא את זה לאיזון. אני רוצה להודות לידידי, חבר הכנסת שמולי, לאכרם וגם לחבר הכנסת לשעבר, היום שר, אלי כהן, שפעל בזה עוד בתפקידו הקודם וליווה את זה עד עכשיו. באמת יש כאן בשורה לציבור.

אני רוצה לומר מילה לרשות המים: הרבה מאוד תלוי ביישום, בהיצמדות. בסוף זה האזרח; כמה דברים שדיברתי עליהם זה האזרח, כמה דברים אחרים זה האזרחים. בסוף הישימות והאמינות שלכם בדברים שנאמרו כאן לאורך כל הדרך, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, יכולים להביא את הבשורה. ותודה רבה ל"הכול כלול".

גם אני מאוד מברך על המהלך הזה, גם את היוזמים שלו, חבר הכנסת שמולי והשר כהן - -

תראו, רוח חדשה מנשבת ברשות המים. הוא חדש הרי.

- - וחבר הכנסת אכרם וחבר הכנסת אשר. הוא באמת עושה מקצה שיפורים משמעותי בשירות לאזרח, ובאתי למשמרת שלי, לתפקיד הזה, כדי להסתכל על צרכן הקצה, על האזרח. אני חושב שזאת הרוח שהיתה ברשות המים ואני מקווה שתמשיך גם בתקופה שלי.

אני מאוד רוצה לברך יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ביטן, שלקח לידיו חבית חומר נפץ, לאור התדמית הירודה שהיתה. הוא לקח תפקיד של שתי ועדות – גם ועדת הפנים וגם ועדת הכלכלה – וידע לנווט את זה. אני מכיר אותו רק בשנה האחרונה. אני חושב שהסיוע העצום שהוא קיבל מעורך דין איתי עצמון, היועץ המשפטי של הוועדה - -

נכון, ומלאה.

- - והניהול התקיף של מנהלת הוועדה, הגברת לאה ורון, הם תורמים משמעותיים. אנחנו כאילו קצת ציניים ומזלזלים ועושים רק קרדיטים, אני אומר לכם שהתחושה שלי, בתור מישהו שבא מחוץ למערכת, שהתרומה שלכם היא מכרעת בהבאת היום הזה, הרגע הזה.

אנחנו נמצאים במהלך כואב. המהלך של צמצום התאגידים הוא מהלך כואב, שלא יהיו ספיקות בעניין הזה. לקחת מערכות שעובדות ולעשות מהן reshuffle – לא מהלך פשוט. לכן אנחנו זקוקים לרוח הגבית שלכם. תאגידי המים הצילו את משק המים בחמש השנים האחרונות שעברנו, עם הבצורת. נגמרו לנו מלאי המים. אם לא צמצום הפחת הדרמטיים לא היינו יכולים לספק מים בבתים השנה. אני אומר את זה במלוא האחריות המקצועית. תעריפי המים ירדו ב-30% בשנים האחרונות. נמשיך את המהלך הזה.


רישום הפרוטוקול הסתיים בשעה 16:11.