פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



5
ועדת הכספים
11/12/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 1185
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ד' בטבת התשע"ט (12 בדצמבר 2018), שעה 9:30

תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים - CRS), התשע"ז- 2017

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר
דוד אמסלם
דוד ביטן
מיכל בירן
איתן ברושי
עמר בר-לב
יוסף ג'בארין
מכלוף מיקי זוהר
ג'מאל זחאלקה
עבד אל חכים חאג' יחיא
אורן אסף חזן
אחמד טיבי
מיקי לוי
מנחם אליעזר מוזס
יעקב מרגי
אברהם נגוסה
ניסן סלומינסקי
בצלאל סמוטריץ
איימן עודה
רחל עזריה
חמד עמאר
רועי פולקמן
עודד פורר
טלי פלוסקוב
יואב קיש
מיקי רוזנטל
מוסי רז
איציק שמולי
סתיו שפיר

פרידה ישראלי - משנה לממונה אגף הכנסות, משרד האוצר

טליה דולן-גדיש - יועצת משפטית, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

עסאי קוסאי - מרכז בכיר במיסים, משרד האוצר

עופר צור - רפרנט פנים וסביבה באגף החשב הכללי, משרד האוצר

חיליק כהן - ממונה מפקח ארצי, רשות המסים , משרד האוצר

רוני גנוד - עו"ד – משפטית, רשות המסים , משרד האוצר

מורן דהן - עוזר ראשי מחלקה משפטית, רשות המסים , משרד האוצר

חמוטל בן דור - סגנית הממונה על השכר, משרד האוצר

מיכל טהון - עורכת דין, משרד המשפטים

דרור גולדשטיין - ממונה על איסור הלבנת הון-פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

לוני בכר - עו"ד, מייצג/ת איגוד הבנקים, התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ

מיקי טמיר - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

אורנה לוי - חבר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

אלכס מאלי - עו"ד, בנק דיסקונט

אליהו מאיר - עו"ד, בנק הפועלים

יוסי חיים - עו"ד, בנק לאומי לישראל בע"מ

הילה נחמן - עו"ד, בנק מזרחי

עדי קמחי - צוערת, מרכז השלטון המקומי

אייל לוי - מנהל FATCA I CRS

פנחס מיכאלי - ממונה חקיקה, לשכת עו"ד

אפרת לב ארי - יועמ"ש, רשות האוכלוסין

רפאל מלאכי - מת"ל, כנסת 19

מרים זלקינד - נציגת שדולת הנשים בישראל

שושנה דינה שטוב - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל)

ניצן בסן - שדלן/ית, מייצג/ת איגוד חברות הביטוח בישראל

יעקב רוטנברג



מעיין נשר



אליזבט
ס ג׳ייקובס



טל שחם



גלעד מלאך



אסתר קרמר



הילה חסן-לפקוביץ



שרה דרמון לוי



נאוה יבין

שגית אפיק

טמיר כהן

רויטל יפרח


תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים - CRS), התשע"ז- 2017

רבותי, אני מתחיל את הישיבה. אגף התנועה באגד – אנחנו מקדמים אתכם בברכה. אנחנו מברכים אתכם שתהיה לכם הצלחה בתפקידים שאתם עושים. ברוכים הבאים לכנסת.

אנחנו עוסקים עכשיו בתקנות ה-CRS, שהתקנות האלה הן תקנות שנבעו מהסכמה שלנו עם מדינות אירופה.

לא רק אירופה, העולם.

העולם אבל זה בעיקר הפטקא האירופאית, כפי שאנחנו נוהגים לכנות אותה. בבקשה.

הגענו לתקנה 4: הליכים חלופיים לחשבונות פיננסיים של מוטבים יחידים
1.
על אף האמור בתקנה 3, מוסד פיננסי ישראלי מדווח רשאי להחיל את ההליכים החלופיים הקבועים בחלק VII, סעיף ב לתקן על חשבונות פיננסיים המוחזקים בידי יחידים שהם מוטבים יחידים בחוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה, בהתקיים התנאים הקבועים בחלק VII, סעיף ב לתקן.

תסבירי.

אני ממשרד האוצר. במקרה של פוליסת ביטוח חיים, כשהאדם מת, אם המוטב בא לקחת את הכסף אז לא צריכים לבדוק אותו אלא אם יש סיבה אחרת.

זאת הקלה.

בדיקות נאותות לחשבון פיננסי של ישות וסיווג חשבון כחשבון של תושב מדינה זרה
5.
מוסד פיננסי ישראלי מדווח יערוך בדיקות לישות שהיא בעלת חשבון פיננסי המוחזק אצלו ויסווג חשבון פיננסי של ישות, שאינה נמנית עם הישויות המפורטות בפסקאות (1) עד (7) שבהגדרה "תושב מדינה זרה" בתקנה 1(א), כחשבון של תושב מדינה זרה, כמפורט להלן:



(1) לגבי חשבון קיים של ישות –




(1) אם הוא חשבון הכפוף לבדיקה לפי חלק V, סעיף ב' לתקן, המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יערוך בדיקה לזיהוי חשבון של ישות תושבת מדינה זרה ושל ישות פסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא תושב מדינה זרה לצרכי מס, לפי ההליכים הקבועים בחלק V, סעיף ד לתקן, במועדים אלה:





(1) אם ביום כ"ג טבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) החשבון היה בעל יתרה הגבוהה מ-250,000 דולר – עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020);





(2) אם ביום כ"ג טבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) היתרה בחשבון היתה 250,000 דולר או פחות, אולם ביום 31 בדצמבר בשנה כלשהי שלאחר מכן היתרה בו עלתה על 250,000 דולר – עד שנים עשר חודשים מתום השנה שבה היתרה ב-31 בדצמבר עלתה על 250,000 דולר;




(2) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה זרה מסוימת –





(1) חשבון קיים של ישות אשר נבדק כאמור בפסקת משנה (א), ולפי הבדיקה יש לראות את הישות בעלת החשבון כתושבת מדינה זרה באותה מדינה;





(2) חשבון קיים של ישות אשר נבדק כאמור בפסקת משנה (א) ולפי הבדיקה יש לראות את הישות בעלת החשבון כישות פסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא תושב מדינה זרה באותה מדינה;





(3) חשבון קיים של ישות שלפי חלק V, סעיף א לתקן, שאינו חייב בבדיקה, זיהוי ודיווח, אם יש בידי המוסד הפיננסי מידע המעיד על כך שהישות בעלת החשבון היא תושבת מדינה זרה באותה מדינה או שקיים מידע כי בעל השליטה בה הוא תושב מדינה זרה באותה מדינה והתעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בחשבון פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה;




(3)
(1) מוסד פיננסי ישראלי מדווח שאינו יכול לקבוע את מעמדו של בעל חשבון כישות אקטיבית או כמוסד פיננסי, יסווג אותו כישות פסיבית;





(2) מוסד פיננסי ישראלי מדווח שאינו יכול לקבוע את מעמדו של בעל שליטה בישות פסיבית, יערוך לגביו את בדיקת התיעוד האלקטרוני כמפורט בתקנה 3(1)(א);




(4) על אף האמור בפסקאות משנה (ב) ו-(ג), מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסווג חשבון קיים של ישות כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה זרה מסוימת בכל אחד מאלה:





(1) כאשר רואים את הישות כתושבת של מדינה זרה מסוימת אם היא המציאה תיעוד עצמי לגבי ישות, ובלבד שאותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן היא תושבת לצרכי מס, או אם המוסד הפיננסי קבע, בהתבסס על מידע הנמצא ברשותו או על מידע זמין לציבור, כי בעל החשבון אינו תושב מדינה זרה במדינה הזרה המסוימת;





(2) כאשר רואים את הישות כישות פסיבית שיש לה בעל שליטה אחד או יותר שרואים אותו כתושב של מדינה זרה מסוימת, אם נתקיים אחד מאלה, לפי העניין:






(1) הישות המציאה תיעוד עצמי לגבי ישות שמבסס את מעמדה של הישות כישות אקטיבית, או שהמוסד הפיננסי קבע, בהתבסס על מידע הנמצא ברשותו או על מידע זמין לציבור, כי בעל החשבון הוא ישות אקטיבית או שהוא מוסד פיננסי שאינו ישות השקעות המתוארת בחלק VIII, סעיף א, סעיף קטן 6.ב) לתקן שאינה מוסד פיננסי של מדינה משתתפת;






(2) נתקבל לגבי כל אחד מבעלי השליטה בישות תיעוד עצמי לגבי יחיד, ובלבד שאותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן בעל השליטה הוא תושב לצרכי מס, וכן נתקבלה ראיה תיעודית שהונפקה במדינה הנמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצרכי מס;

אולי תעצרי ותסבירי את הסעיף הקטן הזה?

בחלק הזה, בתקנה ,5 אנחנו מתחילים להסביר איך בדיקת הנאותות לגבי ישות נעשית. לגבי ישות – יש סף שהוא 250,000 דולר. מתחת לסף הזה הישות לא צריכה להיבדק. מעל הסף הזה מתחילים לבדוק את הישות. יש שני סוגים של ישויות: ישות אקטיבית וישות פסיבית. אם הישות היא ישות אקטיבית אז לא שואלים מי בעלי השליטה שבה והיא מחוץ למשחק הזה - - -

אוקי.

אם הישות היא ישות אקטיבית, אז לא שואלים מי בעלי השליטה בה ושואלים מה מושב הישות, באיזו מדינה היא תושבת.

המוסד הפיננסי אמור לבדוק מה התושבות – אם זה חשבון קיים של ישות אז המושב הפיננסי בודק לפי מידע שקיים אצלו או שהוא יודע, ואם הוא לא מצליח לזהות לפי מידע שנמצא אצלו או לפי מקום התאגדות של הישות, הניהול שלה או איפה נמצא המשרד שלה – אם הוא לא מצליח לזהות אז הוא מבקש מהישות תיעוד עצמי לגבי הישות.

יש למישהו הערות? הלאה

הסוג השני הוא ישות פסיבית. ישות פסיבית היא ישות שאינה אקטיבית, זאת ההגדרה שלה. - -

לא, אם זה פסיבית אז הבנתי שהיא לא אקטיבית.

ההגדרה שלה שהיא אינה אקטיבית. לישות האקטיבית יש הגדרה שהיא עומדת בכל מיני... בעיקר היא ישות שהיא פעילה.

פעילה עסקית.

אגב, כמה מדינות חתומות על ה-CRS?

למעלה מ-100.

בסביבות 120.

ממקלטי מס מכל העולם, מעל 100 מדינות.

מעל 100 מדינות.

מעל 100 מדינות? זה מה שמיקי לוי אומר לי שאנחנו נמצאים בסוף?

מה-OECD, ישראל ותורכיה עוד לא התחילו, כשתורכיה כבר החילה את הדין הפנימי. זאת אומרת, היא כבר העבירה את התקנות רק עוד לא הצליחה להעביר את המידע, אני לא יודעת מאיזה סיבות - -

ואין עוד מדינות - - -

ישראל היא היחידה מה-OECD שעוד לא העבירה את המידע, ובסך הכל מכל ה-100 ומשהו, אני זוכרת דיווח אחרון על חמש מדינות שהשמות הם...

לא חשוב.

זה מקלטי מס חוץ מאתנו, עוד לא העבירו את החקיקה.

הלאה.

להמשיך?

להמשיך.

לגבי ישות פסיבית - -

אנחנו רוצים שהממשלה על כל אגפיה תעבוד מהר ועם היגיון. בפטקא איפה היינו? כשאישרנו את הפטקא, איפה היינו מבחינת המדינות - -

זה לא היה.

זה היה הסכם מול ארה"ב.

ביחס ליתר המדינות, האם הצבענו על זה יחסית מהר, הוא שואל?

לא, מאוחר.

מהר אנחנו אף פעם לא.

עובדה שנתנו לנו הסדר מיוחד. לא, אנחנו מאוחר.

אני יודע. הבעיה שגם אם מחליפים ממשלה, זה לא משנה את המצב הלאה.

מאוחר אבל לא כל כך.

בואו נתקדם.

לגבי ישות פסיבית – אז כן שואלים מי בעל השליטה בישות מאחר ולא רוצים שיקרה מצב - -

תדעו לכם אבל שזה מאוד מקשה על האנשים. אתם יודעים ויודעות שגם בפטקא, היה פה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ שאומר: אני מבקש לבטל את זה וכולי. אנשים נכנסים לקשיים. אין מנוס ואין ברירה אבל לא יכולים להיות - -

אבל זה לא בגלל התקנות, זה בגלל האמריקאים עצמם. הכוונה שתקנות פטקא - -

כן אבל ברגע שאתה נפלת אז אתה...

תקנות פטקא רק הקלו עם האנשים ולא החמירו אתם. בלי התקנות, המצב היה הרבה יותר גרוע.

טוב. הרבה יתרון יש לבנקים. אם הבנקים היו יותר...

אז מה שאני רוצה להגיד לך – שבלי תקנות פטקא, הכוח של הבנקים היה עוד יותר חזק והם היו עוד יותר שמרנים ממה שהם היום. לפחות היום יש גיבוי של המפקח על הבנקים, שהוא מוציא חוזרים שיכולים להקל - -

טוב, כנראה נולדת אופטימי.

לא, בלי זה, הם היו חותמים בהסכמים ישרים עם ארה"ב - -

די לי במה שהם עושים. בסדר, בואו נמשיך.

אז כדי שאנשים יחידים לא יסתתרו מאחורי ישויות שהן בדומה לארנק, אמרו שבישות פסיבית, שכל מה שיש לה זה הכנסות פסיביות, הישויות האלה כן יסתכלו מי בעלי השליטה שבהן, וגם צריכים לזהות מה המושב של בעל השליטה במטרה לדווח עליו ועל הישות שהוא מחזיק בה למדינת המושב שלו. כמובן, קיימת פה נקודת מילוט שאומרת שאם הישות מגיעה ומצהירה ונותנת תיעוד עצמי אז שהבנק לא יסווג אותה כפי שסיווג אותה אם בתיעוד עצמי כתוב משהו אחר.

הלאה.

"(2) בעת פתיחת חשבון חדש של ישות –



(1) המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יקבל תיעוד עצמי לגבי ישות ויקבע האם החשבון הוא חשבון של ישות תושבת מדינה זרה או של ישות פסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא תושב מדינה זרה, לפי ההליכים הקבועים בחלק VI, סעיף א לתקן; על אף האמור, רשאי המוסד הפיננסי שלא לדרוש תיעוד עצמי חדש מבעל החשבון או מבעל שליטה בישות בעלת החשבון, אם קיים ברשותו תיעוד עצמי של אותו בעל חשבון או של בעל השליטה בישות בעלת החשבון, ובלבד שלא חל שינוי בנסיבות החשבון כך שהוא יודע או שיש לו סיבה לדעת כי התיעוד העצמי שברשותו שגוי או לא אמין;



(2) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה זרה מסוימת כל אחד מאלה:




(1) חשבון חדש של ישות שהמוסד הפיננסי קבע לפי פסקת משנה (א) כי הוא חשבון של ישות תושבת מדינה זרה באותה מדינה זרה מסוימת;




(2) חשבון חדש שבבעלות ישות פסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא תושב מדינה זרה באותה מדינה זרה מסוימת."

תסבירו בבקשה בקצרה.

פה אנחנו מדברים על פתיחת חשבון חדש של ישות. בפתיחת חשבון חדש, המוסד הפיננסי אמור לבקש תיעוד עצמי מהישות שתגדיר את עצמה, ואם הישות היא ישות פסיבית שיש לה בעלי שליטה זרים, אז יסווג אותה לפי המושב של בעלי השליטה, ואם הישות עצמה היא ישות זרה אז יסווג אותה לפי המושב גם.

טוב.

"דוחות על חשבונות בני דיווח או על היעדרם
2.
(1) מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור למנהל דוח לגבי חשבון בר דיווח שיכלול את המידע המפורט בחלק I, סעיף א לתקן, בכפוף להוראות חלק I, סעיפים ב עד ו לתקן.



(2) המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יעביר את הדוח האמור בתקנת משנה (א) לגבי השנה שבה החשבון סווג כחשבון בר דיווח ובכל שנה שלאחר מכן, זולת אם החשבון חדל להיות חשבון של תושב מדינה זרה מסוימת כמפורט בתקנה 10(ב) והוא אינו מסווג עוד כחשבון של תושב מדינה זרה שהיא מדינה בת דיווח; לעניין זה, השנה שבה סווג חשבון כחשבון בר דיווח למדינה זרה מסויימת, היא השנה שבה סווג החשבון כחשבון של תושב מדינה זרה באותה מדינה זרה או השנה שבה נכרת הסכם עם אותה מדינה זרה שבו נקבעה חובה למסור את המידע המפורט בחלק I לתקן (להלן – ההסכם), לפי המאוחר מביניהם.



(3) הדוח יימסר למנהל במועדים אלה:




(1) לא יאוחר מיום 30 באוגוסט בכל שנה, החל משנת 2020 לגבי קודמת;"

אתם שיניתם את התאריך.

זה היה 31 ביולי ושינינו ל-30 באוגוסט. אני לא יודע באיזו גרסה אתם קוראים עכשיו.

בגרסה האחרונה שלך.

של יום חמישי.

למה שיניתם?

זה רשות המסים.

בהתחלה חשבנו שרשות המסים לא תוכל לדווח - שחודש לא יספיק לרשות המסים לדווח. אנחנו אמורים לדווח לעולם ב-30 בספטמבר. חשבנו שמאחר ואוגוסט הוא חודש בעייתי אז צריך אחרי חודשיים, מאחר שמדובר בהרבה מדינות לא כמו בארה"ב אלא בהמון מדינות, צריך לקחת את הקובץ, לפצל אותו ולהרכיב אותו מחדש לפי מדינות ולדווח. לאחרונה נודע לנו שרשות המסים יכולה להסתדר תוך חודש, וזה בעצם נותן סוג של הקלה עם הבנקים ועם המנגנון של ההודעה וההצגה ולכן, דחינו את זה בעוד חודש.

מוסדות פיננסיים.

מוסדות פיננסיים, סליחה, וכל מנגנון ההודעה.

"(2) לגבי דיווח לראשונה על חשבונות תושבי מדינה זרה במדינה בת
דיווח מסוימת שעמה נכרת הסכם לאחר תחילתן של תקנות אלה –

(א) אם ההסכם עם אותה מדינה נכרת לפני 30 באוקטובר
בשנה מסוימת – לא יאוחר מיום 30 באוגוסט בשנה שאחריה,
לגבי השנה שבה נכרת ההסכם;

(ב) אם ההסכם עם אותה מדינה נכרת לאחר 30 באוקטובר
בשנה מסוימת – לא יאוחר מיום 30 באוגוסט בשנה השנייה
שלאחריה, לגבי השנה שלאחר השנה שבה נכרת ההסכם;

(ג) אם נקבע בהסכם עם אותה מדינה מועד מאוחר יותר
להעברת המידע לאותה מדינה מהמועדים שנקבעו בפסקת משנה
(א) או (ב), לפי העניין – לא יאוחר מיום 30 באוגוסט בשנה
שבה יש להעביר את המידע לראשונה לפי ההסכם.

(ד) מוסד פיננסי ישראלי מדווח שאין לו חשבונות בני דיווח בשנה מסוימת יגיש למנהל, במועדים הקבועים בתקנת משנה ג, דוח לגבי אותה שנה שבו יצהיר כי לא היו לו חשבונות בני דיווח באותה שנה.

(ה) הדוחות האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ד) יוגשו בדרך הקבועה בתוספת השלישית.

הודעה ללקוח 7. (א) מוסד פיננסי ישראלי מדווח ישלח הודעה בדבר העברת מידע כאמור
בדבר העברת מידע בתקנת משנה (ב) לכל אחד מאלה:
למנהל וממנו
למדינה הזרה
(1) יחיד שהוא בעל חשבון שהמוסד הפיננסי סיווג חשבון
שבבעלותו כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה בת דיווח;

(2) ישות שהיא בעלת חשבון שהמוסד הפיננסי סיווג חשבון
שבבעלותה כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה בת דיווח;
(3) יחיד שהוא בעל שליטה בישות שהיא בעלת חשבון שסווגה
כישות פסיבית, אשר המוסד הפיננסי זוהה אותו כתושב מדינה
זרה במדינה בת דיווח.

(ב) ההודעה תציין כי מידע לגבי בעל החשבון כאמור בתקנת משנה
(א), ולגבי חשבון פיננסי שבבעלותו או שבבעלות ישות שבשליטתו, צפוי להיות מועבר באמצעות המנהל למדינה הזרה בת הדיווח שהמוסד הפיננסי סיווג אותו כתושב בה, במועד שנקבע בהסכם עם אותה מדינה זרה; כמו כן תציין ההודעה את הסיבות לסיווג כאמור וכי בעל החשבון רשאי להגיש השגה בכתב למוסד הפיננסי על הסיווג שעשה, שתכלול הצהרות ומסמכים המעידים על כך שהוא אינו תושב מדינה זרה במדינה האמורה, לפי הקבוע בתקנות 3(1)(ג), 3(2)(ז)(4), 5(1)(ד) או 10(ב), לפי העניין."

אנחנו ביקשנו גם שבהודעה של המוסד הפיננסי יצוינו הסיבות לסיווג כדי שהלקוח ידע על סמך מה החליט המוסד הפיננסי הישראלי לקבוע שהוא תושב מדינה זרה.

מה שקורה זה שהדרישה הזאת אומרת שלכל לקוח שמסווג כתושב מדינה זרה, צריכה לצאת הודעה עם פורמט קצת שונה, עם נימוק של הבנק למה הוא סווג כתושב מדינה זרה. כל אחד עם הנימוקים שלו. מסתבר שבמערכת הפיננסית מאוד קשה. ככה הם יכולים להוציא הודעה אחידה שאומרת: סווגת כתושב ונניח שותלים את שם המדינה – אנגליה, הנך יכול להגיש השגה עד תאריך... זאת הודעה סטנדרטית למעט שם המדינה ששותלים. הנושא של להכניס נימוק לכל הודעה והודעה לא מאפשר את לוחות הזמנים שקבענו כי הוא מאוד מאוד מכביד על המערכת. אז מה שעשינו בהוראות השונות בסוף, אם ראיתם, הוספנו סעיף שנותן זכות לכל אחד לבוא ולפנות למוסד הפיננסי בשאלה: למה סיווגתם אותי? והמוסד הפיננסי צריך לענות לו על השאלה אבל זה לא יהיה אוטומטי בהודעה.

בתוך כמה זמן?

בתוך כמה זמן היא שואלת?

בתקנה 10(יב).

הבנתי אבל תוך כמה זמן?

תוך כמה זמן מה? המוסד הפיננסי צריך לענות על ההשגה הזאת? תוך 60 יום.

יענה לו. יש לו זכות להשגה כמה ימים? 60 יום. זאת אומרת שהוא צריך ב-60 ימים האלה לפנות כדי להבין למה סווגו אותו כך? אז תוך מה זמן הבנק יענה לו לפי השיטה שלכם?

תוך 50 יום - -

לא, זה משהו אחר.

לא כתבנו.

זאת אומרת, הבנק יכול לענות לו גם אחרי 100 יום - -

30 יום.

לא, שניה. יש כאן בלבול. יש מנגנון שנקרא מנגנון הודעה והשגה. זה לא קשור לבקשה האחרונה ולספח, מה שאנחנו הוספנו. מנגנון הודעה והשגה אומר דבר כזה: הבנק ישלח הודעה ללקוח. הלקוח, יש לו חודשיים להשיג והבנק יענה לו תוך שלושה חודשים או חודשיים וחצי, אני כבר לא זוכר. אני חושב שאחרי שלושה חודשים הבנק צריך לענות לו.

קוסאי, אין לנו בלבול. כדי שאדם יוכל להגיש - -

לא, לא. תני לי להשלים בבקשה: קודם כל, הבנק ישלח ללקוח הודעה. להודעה יש חודשיים להגיש השגה לבנק. הבנק יענה לו על ההשגה – ללקוח יש חודשיים להגיש השגה, ולבנק יש שלושה חודשים לענות על ההשגה הזאת של הלקוח.

שלושה חודשים זה הרבה זמן. צריך לצמצם את המועד.

לא, זה משהו אחר ההשגה. תן לי להסביר רגע. אנחנו מדברים על שלב מוקדם לפני ההשגה: הודיעו לך מהבנק שסווגת כתושב מדינה זרה. בפטקא מה שקרה, שהודיעו לך והקפיאו לך את החשבון. נניח שפה לא יקפיאו לך את החשבון, רק יודיעו לך שאתה תושב מדינה זרה, אתה רוצה להשיג על זה.

חודשיים.

רגע. אנחנו אמרנו: יודיעו לך ויאמרו לך למה סיווגו אותך ככה. למה? כדי שכשתרצה להשיג תדע גם מה הסיבות שסיווגו אותך ותוכל להתייחס אליהן בהשגה שלך. זה עלה בעקבות הערות שעלו כאן מהלשכות, מפונים, ולכן חשבנו להציע את התיקון הזה.

עכשיו אנחנו מדברים על שני שלבים: השלב ששולחים לך את הבקשה ואומרים לך אם סווגת או לא, הם אומרים שזה שלב שקשה למערכת הבנקאית לתת תשובה פרטנית וזה טיעון מקובל, ולכן הם אומרים: הכנסנו מנגנון שבו הבנק יצטרך לענות ללקוח שפנה אליו ושאל מה הסיבות לסיווג.

עכשיו, החשש שלי - -

ונתנו 30 יום לבנק לענות ללקוח.

זאת אומרת, להשגה יישארו לו 30 יום לבן אדם. במקום 60 קיצרתם לו את זה ל-30 ימים למעשה.

נכון. אם ההשגה שלו תלויה בזה שהוא מקבל את הנימוק - -

רק שנייה. אם הוא מקבל תשובה מהבנק בתוך 30 יום - -

אז יישארו לו 30 יום להשגה. קיצרתם לו את זמן ההשגה מ-60 ימים ל-30 ימים. זו המשמעות של ההצעה שלכם. בגלל זה הבנו את מה שאמרתם רק אמרתי לך שזה בעייתי כי אתם מקצרים לו בחצי אץ זמן ההשגה.

למה הם מקצרים? למה אתם מקצרים את הזמן?

היא אומרת שכדי להגיש השגה הוא רוצה לדעת למה סיווגו אותו. ה"למה" הזה יגיע אליו במקרה הטוב 30 יום אחרי ההודעה שהוא סווג כתושבת מדינה זרה.

ולכן, הצענו שיחד עם הודעת הבנק - -

אבל זה לא ישים, עוד פעם...

אני מבינה שזה לא ישים אבל בואו נחשוב על מנגנון אחר.

רגע, אני רוצה לעשות סדר בגלל שהתבלבלתי עם הימים. בהתחלה חשבתי שהבנתי. הבנק מקבל אותי בתור לקוח, ואז הוא אומר לי: אתה תושב הולנד. הוא שולח לי הודעה בתוך כמה זמן?

זה לא משנה.

אוקי. הבנק שולח אלי ואומר לי: תשמע, אתה תושב הולנד, ומכיוון שכך יש עליך את ההשגה של הבנק. אני אומר שאני לא תושב הולנד, אני גרתי בבלגיה ולהולנד יש דין אחר. אני כותב לבנק ואומר שיש לי השגה על זה, אתם טעיתם או שיש לי השגה על מה שאתם אומרים מכיוון שזה לא בסדר. כמה זמן אני יכול להודיע את זה לבנק?

חודשיים.

60 יום. מהיום שקיבלת את הודעת הבנק.

הבנק צריך לחזור אלי או להגיד: סליחה, טעינו או להגיד: אתה טועה. אנחנו מצאנו במרשם האוכלוסין או באיזה שהוא מקום, בדקנו בעקבות ההשגה שלך.

יש לבנק שלושה חודשים לבדוק ולחזור ולתת את ההודעה הסופית, יש עוד שלושה חודשים.

יש לו 90 יום אבל אנחנו לא מדברים על זה.

רגע, יש לו 90 יום, בסדר, הוא השיב לי. אני רוצה עכשיו להשיג על זה.

לא, היתה כבר השגה.

הבנק הודיע לך שאתה תושב הולנד.

אוקי, הבנתי עכשיו את הימים.

יש לך 60 ימים להשיג אבל פנית לעורך דין ואתה אומר לו שאתה רוצה להשיג. הוא אומר לך: למה הם אמרו שאתה תושב הולנד? אתה לא יודע. אתה צריך שהבנק יגיד לך מה הסיבה לסיווג, למה הוא סיווג אותך כתושב הולנד. מה יש, איזו אסמכתה יש בידו.

כמה זמן יש לי?

אין זמן. הוויכוח הוא כזה: אנחנו הצענו שכשהבנק מודיע לך שאתה תושב הולנד, הוא יגיד גם את הסיבה. הבנקים כנראה לא יכולים ליישם את זה.

יכולים כל דבר אבל זה קשה.

בסדר. אומרים במנהל הכנסות המדינה: אתה תפנה לבנק, תבקש ממנו שיאמר לך את סיבות הסיווג. לבנק יהיו 30 ימים לענות לך. ה-30 ימים האלה נכנסים אצלך בתוך ה-60 ימים שיש לך להשגה. כלומר, ייקח לך 30 ימים לקבל את התשובה - -

למה?

- - ואז יישארו לך 30 ימים להשגה. אז או שתאריכו ל-90 ימים את ההשגה ונפתרה הבעיה או שתציעו משהו אחר.

ברשותכם, אני מטעם איגוד הבנקים והתאחדות חברות הביטוח. כל הזמן מדברים על הבנקים. אני חושב שכמובן יש נתח גדול של לקוחות בבנקים אבל זה גם כל חברות הביטוח וכל המוסדות הפיננסיים.

כן, בסדר.

הבעיה זה במספרים. אם זה היה לקוח אחד, 100, 1000, אולי היה אפשר לעשות את זה הרבה יותר קל. ברגע שמגיעים למספרים האלה, בנק לא מתנהל באמצעות פקיד שלוקח או כותב מכתב. הכל ממוכן בטפסים יעודים וזה הקושי.

ברשות היושב ראש, התשובה הנכונה לדברים שנאמרים פה, זה דברים חשובים שזו ההזדמנות הנאותה להגיב: בדרך כלל, הדברים לא מתנהלים על גבי ניירת. מה שקורה, לקוח שבאמת חושב שנעשה לו עוול – שגית, זה גם חשוב להסביר את זה – בא לסניף, מדבר עם הסניף. עולים לייעוץ משפטי, מתקשרים ליועצים חיצוניים. אני מקבל שיחות כאלה - -

אז אני רוצה להגיד לך שקיבלנו המון פניות בפטקא ואנשים הלכו ודחו אותם, ואני לא אתן ליושב ראש להגיד את זה כי אני באופן אישי טיפלתי בלא מעט פניות - -

את צודקת.

- - והכל היה בהתכתבות. וההתכתבות כללה הקפאת חשבון, והבן אדם הלך מסניף לסניף לסניף, ומענה לא קיבל.

רק שתדע. אז תשלים את הדברים, אנחנו מכירים את זה.

קשה לי לענות כי אתם אומרים דברים נכונים אבל שונים. הבעיה של פטקא, כפי שנאמר על ידי המדינה כאן – פטקא זה חוק קשה כי הוא לוקח אזרחות - - -, ואז אין לך הרבה מה להגיד.

בסדר. גם במקרה הזה שלך, כשאנחנו מדברים על ה-CRS, העבודה על הבנקים היא פחות בגלל שהחוק הוא יותר רך או התקנות יותר רכות. שנדע על מה אנחנו מדברים.

- - -

דקה, אני אתכם אחרת יסגרו לי את החשבון. המציאות היא שבמקרה הזה של ה-CRS, הוויכוח בין הבנקים לבין הלקוח יהיה הרבה פחות ממה שהיה בפטקא - -

לא, הפוך אדוני.

סליחה, לא הסברתי את עצמי נכון. מה יהיה הוויכוח בין הבנק לבין הלקוח? הוויכוח יהיה האם הוא תושב הולנד או תושב בלגיה.

נכון, בדיוק. או תושב ישראל. זה הרבה יותר - - -

אבל קביעת התושבות האירופאית היא מורכבת יותר. יהיו הרבה דברים להתדיין עליהם וזה מספיק מורכב.

נכון.

הוויכוח הוא לא יהיה ויכוח שיצטרכו על כל דבר לעלות לייעוץ המשפטי בסניף, הוויכוח הוא מסוג שונה. אנחנו לא יכולים להעביר תקנות מהסוג הזה, שנתחיל עכשיו עם לקוחות שהבנקים פשוט יעשו את הדבר שהם עשו קודם. הם יסגרו לו חשבון, יערימו עליו קשיים. צריך לתת את הזמן הזה להתדיין.

- - -

הוויכוח שלנו הוא על המועד. אנחנו כבר לא מתווכחים על ההשגות.

אם יורשה לי: אנחנו לא עונים לכל ההערות האלה כי אנחנו מבינים את הקושי אבל הבנקים פה לא כדי להקשות על האזרחים או על התושבים. הבנקים נותנים שירותים ללקוחות וזה הביזנס שלהם, הם לא רוצים להפסיד לקוחות. אין פה אינטרס של בנק להקשות. טוב היה לו המדינה היתה קובעת, ובתחילת הדרך ביקשנו את זה מהמדינה, תגידו לנו מי תושב ואנחנו נעשה מה שאתם אומרים. לא רוצים את האחריות הזאת.

בסדר גמור.

לקחת את זה על עצמכם. אגב, זה היה נכון יותר לעשות את זה.

ברגע שהאחריות הוטלה עלינו, אנחנו צריכים ליישם אותם. זו הערה כללית לכל האמירות האלה.

טוב.

לגופו של עניין – אנחנו מבינים את הקושי. מה שניסיתי להגיד: לצורך העניין, כשקובעים את זה ככלל לכל הלקוחות, לעשות רק את הלקוחות האלה, אי אפשר להתנהל אחרת מהמועדים האלה כי הבנק לא יספיק אבל בפועל, מי שיש לו את ההשגה ולא ימתין את ה-60 יום שלו וישר ישיג, אתה תצטרך ישר להתדיין אתו ובמקביל הוא לא ימתין. הוא במקביל יבקש את הסיבה - -

טוב, מאה אחוז. הבנו אותך אבל לא זה הדיון. אתם יכולים להעביר לבנקים, מדינת ישראל, אגף הממשלה, האם אתם יכולים להבהיר לבנקים על הלקוחות שלהם, מה התושבות? על איזה תושב מדובר?

למה זה מוטל על הבנקים?

כל הרעיון של ה-CRS זה שהמדינות עוזרות אחת לשנייה לאתר חשבונות של תושבים אחרים. התושבות, הרבה פעמים אנחנו לא יודעים עליה. כלומר, אנחנו פה - -

הבנק ידע יותר טוב מכם?

הלקוח יודע. יש לבנק סממנים – הרי דיברנו על זה.

הלקוח יודע והרבה פעמים גם הבנק יודע.

הוא יכול להגיש הצהרה עצמית ואם לבנק אין מידע אחר שסותר, הוא מקבל את ההצהרה העצמית.

טוב, אנחנו ניסינו. שלא תגידו שלא ניסינו לעזור לבנקים.

ה-CRS עובד לפי הצהרות. זה הרעיון שלו. אם יש משהו שסותר את ההצהרה שלך, אם לצורך מסוים אמרת שאתה של בלגיה ועכשיו אמרת שאתה של הולנד, אז זה בעייתי. תסביר את הטענה.

מה ההצעה שלך עם המועדים?

להאריך ל-90 ימים את - -

אנחנו צריכים לבדוק - -

בסדר, אתם יכולים לבדוק. אני אישרתי כבר 90 ימים.

השאלה אם לא גלשנו מעבר למועדים - -

כן, תבדקו כי אז נעשה את זה 120 יום.

אנחנו צריכים לראות שהמרווחים - -

אנחנו נבדוק את התוספת הזאת.

זה עוזר גם לבנקים דרך אגב.

זה לא משנה להם. זה לא רלוונטי לבנקים.

יש לנו פחות זמן להגיש את ההשגות.

לא, יש לכם 30 ימים.

אנחנו נשקול להשאיר לכם את השלושה חודשים...

אנחנו מאוד רגישים, חברי ועדי הבנקים. לנו יש רגישות. אם זה היה עכשיו חוק חדש או תקנות חדשות שאנחנו צריכים לדון בזה באופן ערטילאי, לא היינו רגישים לעניין הזה. שגית אמרה את זה ואני אומר לכם גם שאנחנו עברנו טראומות עם הדבר הזה. אנשים רציניים שבנקים רציניים סגרו להם את החשבון. לא היתה סיבה בעולם. היינו צריכים לערב את פרידה, היינו צריכים לערב עוד אנשים, את בנק ישראל. אנחנו מאוד רגישים לעניין הזה. לי לא יסגרו חשבון אבל אדם רגיל שלא מכירים אותו, הבנקים הולכים עם ראש קטן ולכן אנחנו רגישים לזה.

לו בפטקא לא היו מעכבים ומקפיאים יחד עם המכתב או אפילו קודם למכתב, אז אני חושבת שכאן יכולנו להיות סלחניים יותר כי באמת ה-CRS אמור להיות פשוט יותר אבל כיוון שזאת החוויה שאנחנו מכירים וזאת הסנקציה שאתם בחרתם להטיל - -

בפטקא היתה היסטריה - - -

אבל זאת הסנקציה שהבנקים בחרו להטיל. הם לא היו חייבים להקפיא את החשבונות.

אנחנו לא רוצים להיכנס חלילה לוויכוח אבל יש כמה עובדות שצריך לשים אותן על השולחן: בפטקא היו דיונים ואמרנו שצריך בחוק לקבוע שלבעל החשבון יש חובה בחוק למסור את התיעוד כשאני מבקש ממנו. משרד המשפטים סירב לתת את זה ולנו לא השאירו ברירה. מצד אחד אתם רוצים שנהפוך את החוק של מדינת ישראל בלי שיש לנו כלים ונתקעים. כמו כן, יש בפטקא מקומות שנדרש לסגור את החשבון ואתה חייב לסגור את החשבון. מעבר לזה, בלי קשר לפטקא ו-CRS, כאשר יש סיכונים שלקוח מייצר ויש לקוחות שבאים אליכם שהם תמימים שבאמת נפגעים וצריך לטפל בהם ולתת להם מענה, ויש לקוחות שהם לא תמימים, שהם מנסים להערים עליכם ועלינו וצריך לטפל בהם.

טוב. יש לי מה להעיר על הדברים שאמרת שהם דברים נכוחים. זאת אומרת, אני לא יכול לדבר על העובדות שאתה מעיר אבל יש לי הרבה מה להשיג על העניין הזה. בנקים לא התנהגו בסדר. תאמין לי, אני לא אומר את זה סתם. אין לי שום עניין. להיפך, הרבה פעמים בפניות שלי לבנקים הם עוזרים בדברים שהם חברתיים אבל היתה התנהגות של תסמין הראש הקטן - למה אני צריך להסתבך? אחרי זה יבואו ויגידו לי. אני מבקש רק דבר אחד לגבי ה-90 יום שהוצע – לראות שאנחנו לא גולשים לזמנים אחרים. אם אנחנו גולשים, נצטרך לעשות משהו אחר.

נבדוק.

אז אני מציע שלא נגלוש לזמנים אחרים.

נחזור בפעם הבאה - -

אני לא יודע אם תהיה הפעם הבאה. הלאה.

7"(ג) המוסד הפיננסי ישלח את ההודעה למען הדואר או לכתובת הדואר האלקטרוני המעודכנים של בעל החשבון הקיים ברשומותיו; היה החשבון הפיננסי חשבון המוחזק לטובתו של אחר, תישלח ההודעה למחזיק הרשום בספרי המוסד הפיננסי; הודעה ליחיד שהוא בעל השליטה בישות כאמור בתקנת משנה (א)(3) תישלח גם למען הדואר או לכתובת הדואר האלקטרוני המעודכנים של היחיד בעל השליטה אם מען או כתובת כאמור קיימים ברשומות של המוסד הפיננסי; לא קיימים מען או כתובת כאמור, תכלול ההודעה לבעל החשבון דרישה להעבירה לבעל השליטה; המוסד הפיננסי ינהל רישום של משלוח ההודעה שיכלול את אופן המשלוח ותאריך המשלוח.

(ד) ההודעה תישלח לכל נמען כאמור בתקנת משנה (א) עד 1 במרס בשנה שבה יש להעביר מידע לגביו לראשונה, ולגבי חשבון פיננסי שנפתח באמצעות סוכן ביטוח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 – עד 31 במרס בשנה שבה יש להעביר מידע לגביו לראשונה; לאחר מכן תישלח ההודעה אחת לשנתיים.

(ה) הוגשה השגה בכתב למוסד הפיננסי הישראלי המדווח כאמור בתקנת משנה (ב) בתוך 60 ימים מיום שליחת ההודעה בידי המוסד הפיננסי - -

אז זה יהיה 90.

אנחנו נבדוק.

כרגע זה 90. אתם תבדקו ויתברר שיש בעיה אז נצטרך לשנות ולמצוא פתרון אחר.

- - "או עד 1 במאי בשנה מסוימת, לפי המאוחר מביניהם, ישיב המוסד הפיננסי על ההשגה לא יאוחר מ-31 ביולי באותה שנה; הוגשה השגה כאמור לאחר 90 ימים מיום שליחת ההודעה" או מה שנקבע פה, "או לאחר ה-1 במאי בשנה מסוימת, לפי המאוחר מביניהם, - -

אז זה צריך להיות 1 ביוני לא? אם אנחנו מתאימים ל-90 ימים?

אנחנו נחזור אליכם. אם כן, נעשה את ההתאמה.

מה זה תחזרו? תגידו עכשיו מה התאריך.

אנחנו צריכים לבדוק את התאריכים.

בסדר, אז תחזרו אחר כך עם תאריכים.

אנחנו צריכים לחזור אליכם לגבי ה-90 ימים, שהם ישפיעו על התאריכים פה.

לא משנה.

כרגע נראה שכתוב: ישיב המוסד הפיננסי על ההשגה לא יאוחר מ-31 ביולי, שאולי אפשר לדחות את זה ל-15 באוגוסט.

אז זה 15 באוגוסט.

לא, 15 באוגוסט זה שבועיים ואנחנו מבקשים 30 ימים.

מה התאריך של 30 ימים.

אדוני היושב ראש, מסתבר לנו עכשיו שיתכן שיהיו לנו שבועיים רזרבה אז אפשר להוסיף שבועיים.

אז צריך להוסיף אותם עכשיו.

שבועיים אפשר להוסיף אבל למה אתה מתעקש על ה-90 ימים אני לא מבין. היושב ראש, החוק, חל לגביו חודש ואנחנו פה מוסיפים חודשיים.

- - -

אדוני היושב ראש, חוק פטקא קבע שיש להודיע ללקוח חודש לפני. אנחנו פה היינו ממש לארג'ים, נתנו חודשיים ועכשיו אנחנו רוצים לתת עוד שבועיים ונותנים השגה ונותנים גם פנייה. זאת אומרת, החוק מבקש מאתנו חודש ואנחנו פה נותנים חודשיים ורוצים להוסיף עוד שבועיים. למה להתעקש על 90 ימים? יש לנו שבועיים לתת, סבבה. למה 90 ימים? אפשר 75. למה לא 75?

אני רוצה 90. אם תהיה בעיה עם ה-90 תחזרו לפה.

האם המוסדות הפיננסיים יכולים לקחת שבועיים פחות?

אנחנו חושבים שלא.

יש בעיה. אני חייב להגיד - -

הרי על זה דיברנו קודם.

היועצת המשפטית והיושב ראש, בן אדם שבאמת סווג בעוול לצורך העניין, הוא יודע, הוא לא ימתין את ה-60 יום וגם לא את ה-40 יום. למחרת הוא יבוא לבנק וייתן את ההשגה שלו. ההערכה הזאת היא בסדר, אני מבין מאיפה הם - -

למה הוא ייתן את ההשגה שלו בלי לדעת למה סילקו אותו? סתם?

מפני שבן אדם שהוא תושב, מאוד קל להוכיח את זה. בן אדם שהוא תושב בישראל, הוא לצורך העניין יביא לך את חשבון החשמל שלו ויש כל מיני דברים שהוא יכול לבוא לדבר. הארכת הימים בדרך כלל זה מקרים שאנשים שממילא יודעים את הוויכוח מראש ורוצים להתווכח עם יועצים וזה בסדר, אבל אני חושב שהשבועיים האלה זה לא מה שיעשה את ההבדל לאיש התמים. זה פשוט ייתן עוד שבועיים למי שעובד - -

למה אתם צריכים 30 ימים כדי לתת לו תשובה. אז קחו 15 ימים לתת לו את הסיבה לסיווג. אני חשבתי שאתם יכולים לעשות את זה ב-day one"". אנחנו ניתן לכם שבועיים במקום 30.

את צודקת כאשר מדובר בלקוח אחד. הבעיה של המוסדות הפיננסיים כאן - - - זה חוק המספרים הגדולים. בנק עושה את זה בצורה שהוא לוקח הכל ממוכן, מכניס את זה למערכת ואז מתחילים אחד אחד לטפל. כמה אנשים בארץ - -

אני לא פותח את הדיון. אנחנו קבענו את הימים ואני אגיד לכם למה אני מתעקש על העניין הזה, אני רוצה, אני לא בטוח שאני אצליח: אני רוצה לסיים את התקנות, ואני רוצה לסיים אותן במרווח הכי גדול שדיברנו. אנחנו רוצים להקל על האנשים. אני הולך להצביע אם אנחנו מסיימים. במידה ויתברר שיש בעיות, הם יבואו ויגידו לכם: תשמעו, יש כאן קטסטרופה ואתם תגידו: אנחנו חורגים מהזמנים, אני אגיש רביזיה. אנחנו נחזור לדון על זה. אם לא יהיו בעיות – סיימנו. זה מה שאני רוצה לעשות. לא בטוח שאני אצליח אבל קודם כל לעשות את זה.

אבל אנחנו אומרים שיש בעיה, אני לא מבין את זה.

כרגע אי אפשר לתת את ה-90 ימים, צריך לדעת מאיפה מורידים. 15 יום היה לנו להוסיף, צריך עכשיו לדעת מאיפה משיגים עוד 15 ימים כי יש לנו את המגבלה של ספטמבר, שהמועד צריך להגיד לרשות המיסים.

תחליטו. הלאה.

אז מה קבענו לגבי - -

לא קבענו שום דבר. שוב מתברר שאנחנו לא מצליחים לסיים את ה-CRS בגללכם. הלאה.

למה בגללנו?

אני רוצה להתקדם, לסיים, ואני מציע גם פתרון פרלמנטרי איך אפשר. תבדקו אחרי זה. הלאה. הצעה חלופית.

אנחנו ביקשנו הנמקות לדחיית השגה לכל הפחות.

זה אותו הסבר שנתנו קודם, הוא חל גם פה.

בסעיף 10...

אמרנו למי הוא יכול לפנות - -

מה, הוא יכול לפנות כדי לקבל הנמקות? למה שהבנק לא ייתן לו? פה זה כבר הופך להיות פרטני וזה לא חוק המספרים הגדולים.

זה כן.

למה? בן אדם הגיש השגה, דחיתם לו אותה. לא מגיע לו לדעת למה דחיתם לו אותה?

מגיע לו ואנחנו נפנה אליהם ואנחנו ניתן לו תשובה.

למה אבל?

כי לתת את זה מראש בהודעה הראשונה - -

לא, לא. לא על זה מדובר. מדובר שהלשכה - -

זה לא בהודעה הראשונה. זה בהודעה של דחיית ההשגה וזה לא המספרים הגדולים. זה אנשים שהלכו והשיגו. אני לא חושבת...

אנחנו חושבים שמדובר בעשרות אלפי אנשים, אולי יותר. אנחנו לא יכולים - - -

משרד המשפטים, אתם מכירים שדוחים השגה ולא נותנים שום הנמקה? זה דבר מקובל בחקיקה, תקנות?

אני לא מכירה את זה.

אני לא מקבל את הטיעון הזה, אני מאוד מכבד אתכם. בהשגה הראשונית הבנו, שבן אדם בא ואתם שולחים, אתם לא יכולים לשלוח בכמות גדולה וגם לפרט. ההוא בא ומשיג על זה, ועכשיו באה הלשכה המשפטית של הבנק ואומרת: אנחנו דוחים את ההשגה. אני לא חושב שיש בנק בארץ שיש לו לשכה משפטית שהוא דוחה בגלל שבא לו. הוא דוחה בגלל שהוא בדק. הוא ראה שהוא מופיע במרשם האוכלוסין כתושב הולנד. את זה לכתוב. זה המספרים הגדולים? אין דיון על זה, זה בתקנות. הלאה. לנמק. אני לא מדבר על הראשון, קיבלתי את זה.

אדוני, הכל אפשרי כמובן אבל אז צריך לתת לנו יותר זמן בשביל לענות להשגות האלה משום שאז כל השגה כזאת צריכה לקבל תשובה מנומקת, מפורטת - - - רק צריך יותר זמן.

תסבירי לי – רק רגע. אני מעריך את חוכמתך אבל גם אני, שאני לא כל כך חכם, אני רוצה להבין: אתם שלחתם לי ואני שולח חזרה - לא נכון. מבין. למה ההשגה הזאת? מה קרה? מה אתם מכניסים אותי לתוך העניין? מה אתם עושים? זה מאוד חשוב לדעת כי פה יתברר בכלל שהבנקים זה מוסד מאוד מעניין. אתם נותנים את זה ללשכה המשפטית, ליועץ המשפטי שנמצא בבנק. הוא קורא את ההשגה ואומר - -

לא תמיד. אדוני עוד פעם, אתם כל כך צודקים במה שאתם אומרים, לא היה גוף שמנהל 10 חשבונות. לא תמיד זה מגיע ליועץ משפטי. יש פה מדרג, כל בנק כמובן לפי ההתנהלות שלו והגודל שלו. אתה מתחיל קודם כל בסניף לפי הנהלים - -

לא, אחרת אני לא אבין. אתה כותב לי שההשגה שלך שאמרת שאתה תושב הולנד לא התקבלה, הבנק דוחה אותה.

אני אתן לך דוגמה - -

אל תיתן לי דוגמה, תגיד לי רק מה אתה עושה ואני אבין, אולי אתם מוסד שלא צריכים נימוקים. ואז אתה אומר לי, אתה כותב לי חזרה, הרי זה התקנות: השגתך נדחתה. אמרת שאתה תושב הולנד? נדחה. למה דחית לי את הפנייה? את ההשגה? מה קרה? למה דחית, סתם? יש לכם כזו רוטינה שאתם עונים תשובה שלילית?

אף מוסד פיננסי לא יעשה את זה.

אז מה הוא יעשה?

הוא יבדוק את זה. אדוני, אני רק רוצה להסביר כדי שיהיו לכם כל הנתונים, שתקבלו את ההחלטה שאתם רואים לנכון: הבנקים, מוסדות פיננסיים עובדים בצורה ממוכנת. יש דברים, לצורך העניין, שברגע שאני רואה שהוא הגיש טופס אחר בו זמנית או לפני כן, שהוא הצהיר שהוא תושב מדינה אחרת, המערכת יכולה לזהות את הסתירה הזאת ולהוציא מכתב אוטומטית. אנחנו מדברים על חוק המספרים – עוד פעם, אותו דבר. אם בעניין הזה הוא בא ואומר שזה לא נכון כי כשמסרתי את זה בלה בלה בלה ועכשיו המצב שונה – אז אתה מתחיל להעלות. יש תיקים שבהחלט מגיעים, כמו שאמרנו, ליועץ משפטי. אם הסכמות זה מגיע גם למפקח על הבנקים אבל בדבר הזה אתה לא יכול לנהל כל חשבון כבר ברמה הפרטנית. אם אתה מתנהל בצורה כזאת, כמו שאדוני מבקש וזאת בקשת הוועדה, אז אנחנו נבקש כמובן זמן היערכות לדבר הזה כי אי אפשר להכניס כזה דבר לתוקף מעכשיו לעכשיו. אנחנו מנסים להראות ל-CRS בעקבות בקשת המפקח על הבנקים זמן רב, תחת הבנה מסוימת תחת תו התקן, אם אתם רוצים שאנחנו נתנהל בצורה שאדוני מציע, זה מצריך תקנים שונים - -

אני הייתי משוכנע עד לרגע זה שכך אתם מתנהלים.

אדוני, אנחנו משתמשים במיכון.

מיכון. אני אמרתי שלא מיכון? מה זה משנה?

ברגע שאני צריך לענות - -

אבל אתה עונה לי שהשגתי נדחתה.

זה באופן אוטומטי אדוני.

הבנתי. בסדר, זה יהיה בתקנות. מה שאתם אומרים הם דברים חמורים. זאת אומרת, אני לקוח של הבנק, פתאום הטלתם עלי את תקנות ה-CRS. אני משיג על זה. אני אומר שזה לא נכון, אז אתם לא אומרים לי אפילו למה. בסדר. הלאה.

אין לנו בעיה להגיד למה. זה הכל לפי החלטת הוועדה. אם ההחלטה היא כמו שאדוני קובע אז אנחנו מבקשים פשוט - -

טוב, תתנו תשובה במסגרת התשובות של הזמנים. תחשוב מה אמרת. אתה עונה לי תשובה, אני לקוח פשוט. אמרתם לי דבר לא נכון לפי דעתי ואתם עונים לי אוטומטית דרך המחשב שהשגתך נדחתה.

אם מסרת נתון כוזב - -

אם מסרתי נתון אז תגיד שמסרתי נתון.

אין בעיה להגיד את זה אבל צריך להגיד - -

מהמחשב זה יוצא. אני הולך לעבוד בבנק. הלאה.

מה האופציות של אדם שנדחתה לו ההשגה לפנות לבית משפט ברשות למעשה, נכון?

אז אני לא יודע למה - -

כן. הם אומרים שאתה יכול לפנות ותקבל תשובה רק לא באותו מכתב...

מה זה לא באותו במכתב? במכתב הראשון אמרנו שאין להם את היכולת לזה. כאן מדובר על זה שאני משיג. אני אומר שמה שאמרתם לי לא נכון. עכשיו הם עונים לי תשובה. מה התשובה שהם עונים לי? שהשגתך נדחתה. למה? בגלל שזה מה שמוציא המחשב.

לא בגלל זה אדוני אלא בגלל שמסרת להם מידע לא נכון אבל ברגע - -

אני מסרתי מידע נכון.

אני גם רוצה לומר ליועצת המשפטית: אתה לא צריך להגיע לבית משפט מיד. אתה יכול להמשיך לדבר עם הבנק והבנק יעלה את זה, וזה יגיע ליועץ משפטי - -

בינתיים החשבון יהיה סגור. החלטתי. תשמע...

אז מטפלים. - - -

החשבון יהיה סגור במצב הזה. הם פשוט ידווחו עליך, זה הכל.

הכל בסדר. תאמין לי שאת השיטות אני למדתי.

אדוני, בלי זמן היערכות זאת תהיה תקנה - - -

בסדר, תבדקו את זמן ההיערכות, הוא צריך לתת תשובה. כשהוא משיב על ההשגה שלי והוא אומר: השגתך נדחתה, הוא צריך להגיד למה. לפחות חלק, משהו.

אולי זה "שטנצים" של שלושה דברים: אחד קיים - - -

אנחנו צריכים זמן היערכות להיערך לזה. אין בעיה, אם זאת ההחלטה של הוועדה, נעבוד לפיה אבל צריך זמן היערכות. אי אפשר לעשות את זה מהיום להיום, זה לא יקרה.

להכניס את ההוראות לתוקף?

ליישם את הדרישה. כשפונים להשגה בהתייחסות פרטנית, זה מצריך היערכות בכל מוסד פיננסי, בין אם זה - - -, בין אם זה בני אדם שישבו ויענו וינסחו את המכתבים האלה, וזה לא קורה מהיום להיום. בנק לא עובד מהיום להיום. הפיקוח על הבנקים יושב כאן, - - - בנקאית בדרך כלל נותן זמנים ארוכים להיערכות. אנחנו נערכנו לזה לפני שהיה - -

כמה זמן היערכות אתם צריכים?

הרבה. אנחנו נבדוק, אנחנו לא יודעים להגיד.

שנה.

הרי לשנה הבאה אתם לא הולכים לשלוח.

לא נצליח.

- - -

אז אולי בשוטף נעשה מנגנון אחד ולשנים האלה, 2017,2018 נעשה מנגנון אחר אם מדווחים על מי שהצהיר על עצמו כתושב של מדינה מסוימת.

ועדין הוא יכול להשיג.

אני רוצה להסביר: יש את הדבר ה"לונג ראן", שהמנגנון הזה באמת אולי יהיה לתקופת היערכות ונעשה את זה ונשנה, כמו שאתה מבקש. יש את הדיווח הראשוני, ש - - - כי אנחנו רוצים להציל את עצמנו מלהיכנס לרשימות שחורות, שאגב גם האיחוד האירופי, אנחנו מבינים שאם עד ה-30 ליוני 2019, ישראל לא תעביר מידע, אנחנו נכנסים שם גם לרשימה שחורה.

עכשיו, מה שעשינו בהוראת המעבר, שאמרנו שרק מוסדות פיננסיים יכולים לקחת אנשים שהצהירו על עצמם שהם תושבי מדינה זרה, ולגביהם נעביר את המידע הזה לפחות כדי שנעביר משהו. אז אמרנו שמהמשהו הזה נבחר לא מה שהמוסדות הפיננסים עשו סממנים, בדקו וגילו אלא מקרים שאנשים הצהירו בפני המוסד שהם תושבי מדינה זרה. האם תהיו מוכנים שלגבי הוראת המעבר, כשמדובר באנשים שנתנו הצהרה שהם תושבי מדינה זרה, הם גם יקבלו הודעה שמדווחים עליהם והכל, יש מנגנון מקוצר שיחול עליהם אבל בבסיס, זה רק כאלה שהצהירו על עצמם שהם תושבי מדינה זרה. האם תהיו מוכנים שבשנה הראשונה לפחות, כדי שנעביר את המידע, לא תחול אותה הוראה מורחבת וכולי - -

של מה? מה לא יחול?

של הנימוק בהשגה שיהיה חלק בהודעת התשובה.

אבל אם הם הצהירו שהם תושבי מדינה זרה, אז למה שהם יתנו השגה?

במקרים נדירים ביותר.

כנראה שלא, אבל יהיו מקרים נדירים - -

אבל מקרים נדירים ביותר זה לא אלפים.

אבל המערכת הממוכנת לא תיתן את התשובה. הם צריכים מבחינת יישום ההנחיה שלכם להיערך שהמערכות הממוכנות יוציאו איזה "שטנץ" של ארבעה סוגי נימוקים או משהו.

או שיהיה בן אדם שנכשיר אותו לעשות את זה. זה לא משנה. גם אם זה בן אדם - - -

השאלה אם בהוראת המעבר שאנחנו נקרא אותה והיא אומרת שזה רק אנשים שבעצמם הצהירו שהם תושבי מדינה זרה, אז יהיה נדיר מי שמשיג על...

אבל מה זה נוגע לשאלה הזאת שניתן להם תשובה? שהבנקים יתנו לו תשובות.

הבנקים טוענים שהתשובה שניתנת להם היא לא בן אדם שיושב ומחבר את זה אלא מערכת שעושה את זה. בכדי שהמערכת תעשה את זה, צריכים לשבת מספר אנשים ולתכנן את המערכת וזה לוקח מספר חודשים לעשות את זה. גם להוסיף שורה אחת, כותרת לטופס, זה לוקח להם חודשים לעשות את זה. לפחות זה מה שהסבירו לנו. לי אישית קשה להבין את זה, אני לא מעורה בתחום הזה. הם כל הזמן מתעקשים שכל שינוי במערכות זה עניין של חודשים של היערכות.

פרידה, אנחנו גם קיבלנו טענות, ואני חושב שזה אולי גם היה בוועדה, שהיו לקוחות שהבנק או לא הסביר להם מה המשמעות כשהם הצהירו על – סליחה שאני כל הזמן נותן דוגמה של הבנק - המוסד הפיננסי לא הסביר להם כשהם חתמו על הטופס מה ההשלכות, מה הסיבה לטופס או מה ההשלכות של החתימה על הטופס או שאולי החתימה נעשתה בסוג של לחץ מסוים, אני לא יודע, והם הצהירו לפי מה שאת אומרת, על תושבות ולכן ההצהרה הזאת של התושבות שלהם, במקרים הספציפיים האלה אולי לא מדויקת ואז עוד פעם אנחנו מגיעים לאיזו שהיא נקודה - -

הם הצהירו על תושבות לצורך מס. מאוד חשוב לנו לפחות לגבי אלה שהצהירו לא להכביד כאן ולהבין שאנשים נתנו הצהרה. מי שאומר שהוא תושב בלגיה, יש לו איזו הבנה של המשמעות של זה כדי שנוכל להצליח להעביר לפחות כמות מסוימת של מידע למדינות עוד ב-2019 כי אחרת באמת יהיה נזק גדול.

להבא, אנחנו גם הוספנו בעקבות הבקשה שלך, שעל הטופס יהיה מצוין במפורש שמדובר על העברת מידע - -

בסדר, זה העתידיים. אנחנו מדברים על חשבונות קיימים.

לגבי העבר – אלה שסיפרו לכם את הסיפורים האלה, לא העבירו את הסיפורים האלה עם תיעוד. אנחנו רצינו לראות ולא העבירו. אני יכול לספר לך סיפורים מפה עד מחר אבל כל עוד זה לא באמת קרה, אין תיעוד אז כנראה שזה לא קרה באמת.

אנחנו ביקשנו שיבואו אלינו ולא באו.

אני רוצה להגיד כמה דברים: 1. אתה צודק ולכן יש השגה גם לשנים האלה. אנחנו, אגב, מבחינת הבנקים, זה קושי מאוד מאוד גדול לדווח אחורה, וכמו שאדוני היושב ראש אמר מקודם, במצב דברים רגיש היינו מתנגדים לזה. המדינה ביקשה ואנחנו כינסנו את הבנקים ומנסים לעשות מאמצים כבירים כדי לאפשר - -

בסדר, אנחנו נקבל את זה, אני אקבל את זה בגלל שאצלנו - -

בשנה הראשונה.

כן, בשנה הראשונה, רק לגבי הנושא הזה של - -

מי שהצהיר שהוא תושב מדינה זרה בלבד, וגם הוא יוכל לפנות ולבקש כאן...

- - -

לא הבנתי.

לא, רגע. זה עכשיו דבר חדש שפרידה לא אמרה. לא הבנתי, מה זה שנה - - -

אמרנו שבשנים הראשונות, 2-017 ו-2018 שהולכים לדווח עליהן בשנה הקרובה, 2019, אז ילכו למנגנון הקצר יותר.

לגבי מי שהצהיר. רק לגבי מי שהצהיר והוא עדין יוכל לפנות ולבקש.

ההודעה ה - - - תהיה בשנת 2020, אז יהיה להם את כל שנת 2019 להתכונן לשנה הזו.

בסדר, זה לא עסק שלנו.

זה כבר לא עסק שלנו, זה יחול על כולם עם הזמנים הארוכים ועם ההנמקה.

בסדר, קיבלנו את זה שלא בצדק. אנחנו יודעים את הבעיות - -

גפני, תהיה הצבעה היום?

אני מקווה.

באתי לעזור לך.

בסדר. מנהלי סניפים, יהיו מקומות שבהם אנשים יסבלו. בסדר. ביקשתם לא לעכב אבל תדעו שזה לא בסדר. הלאה.

"החובה להשיג תאריך לידה או מספר זיהוי לצרכי מס
3.
(1) מוסד פיננסי ישראלי מדווח אשר סיווג חשבון קיים כחשבון של תושב מדינה זרה, ובעת הסיווג לא היה קיים ברשומותיו מספר ה-TIN במדינה הזרה או תאריך הלידה של בעל החשבון או של בעל השליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, יפנה לבעל החשבון ויבקש ממנו כי ימציא למוסד הפיננסי את תאריך הלידה או את מספר ה-TIN אם המוסד הפיננסי אינו פטור מדיווח על מספר ה-TIN לפי חלק I, סעיף ד לתקן, לפי העניין.



(2) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יקבל תיעוד עצמי לגבי יחיד או תיעוד עצמי לגבי ישות אף אם התיעוד העצמי אינו כולל את מספר ה-TIN של בעל החשבון או של בעל השליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, לפי העניין, במדינה זרה מסוימת שהוא הצהיר בתיעוד העצמי שהוא תושב בה, אם התקיים אחד מאלה:




(1) בעל החשבון או בעל השליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, לפי העניין, הצהיר בתיעוד העצמי שלו כי לא הונפק לו מספר TIN במדינה הזרה המסוימת, ובלבד שלא לכל התושבים באותה מדינה מונפק מספר TIN;




(2) הצגת מספר ה-TIN שהונפק לבעל החשבון או לבעל השליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, לפי העניין, על ידי המדינה הזרה המסוימת אינה נדרשת לפי דיניה;




(3) בעל החשבון הוא יחיד והמדינה הזרה המסוימת היא אריתריאה, הרפובליקה של סודאן או הרפובליקה של דרום סודאן, ובלבד שאינה מדינה בת דיווח;




(4) בעל החשבון מחזיק באשרה ורישיון ישיבה מסוג ב/1 לפי תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974, ובלבד שהמדינה המסוימת אינה מדינה בת דיווח;




(5) בעל החשבון מחזיק ברישיון בתוקף לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.ני



(3) קיבל המוסד הפיננסי הישראלי המדווח תיעוד עצמי שאינו כולל מספר TIN מכיוון שהתקיים אחד מהתנאים המפורטים בתקנת משנה (ב), וחדל להתקיים התנאי האמור, יפנה המוסד הפיננסי לבעל החשבון ויבקש ממנו כי ימציא לו את מספר ה-TIN.



(4) לגבי חשבון בר דיווח, פנייה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ג) תיעשה אחת לשנה לפחות, ולגבי חשבון של תושב מדינה זרה שאינו חשבון בר-דיווח – אחת לשלוש שנים; הפנייה תהיה בכתב ותישלח למען הדואר או לכתובת הדואר האלקטרוני המעודכנים של בעל החשבון הקיים ברשומותיו של המוסד הפיננסי הישראלי המדווח; אם החשבון הפיננסי הוא חשבון המוחזק לטובתו של אחר, תישלח הפנייה למען הדואר או לכתובת הדואר האלקטרוני של המחזיק הרשום בספרי המוסד הפיננסי."



(היו"ר איתן ברושי, 12:32)

תיעוד עצמי כולל הצעה חלופית של הלשכה המשפטית לענייו ציון על ההצהרה שהיא נועדה לבחינת העברת מידע על החשבון הפיננסי למדינה זרה


4.
(1) תיעוד עצמי לגבי יחיד הוא הצהרה של היחיד, שנחתמה בידו או שאושרה בידו בדרך אחרת, הכוללת את תאריך החתימה או האישור של היחיד, וכן פרטים אלה: השם המלא של היחיד, מענו, תאריך לידתו, כל המדינות שבהן הוא תושב לצרכי מס, ובכפוף להוראות תקנה 8 – גם את מספר ה-TIN שלו בכל מדינה שבה הוא תושב לצרכי מס; תיעוד עצמי לגבי יחידי לא יכלול פרטים על אזרחותו של היחיד.

רגע, לא הקראת את התיקון שביקשנו להוסיף.

רצינו כאן בתוך התיעוד העצמי את הטופס.

שמה?

שאם נתן מוסד פיננסי ישראלי מדווח הצהרה לחתימת יחיד, יציין המוסד הפיננסי הישראלי המדווח בהצהרה שהיא נועדה לשם בחינת העברת המידע על החשבון הפיננסי למדינה זרה אם היחיד תושב בה.

כן, עשינו את זה בהערות הכלליות.

זה ב-(ג) כי זה חל על שניהם.

בסדר.

"(ב)
(1) תיעוד עצמי לגבי ישות הוא כל אחד מאלה:




(1) אם הישות היא ישות כאמור באחת מן הפסקאות (1) עד (7) בהגדרה "תושב מדינה זרה" שבתקנה 1(א) – הצהרתה על כך וכן הפרטים המפורטים בפסקאות משנה (ב)(1) עד (4);




(2) אם הישות אינה נמנית עם הישויות המפורטות בפסקאות (1) עד (7) בהגדרה "תושב מדינה זרה" שבתקנה 1(א) – הצהרתה של הישות שתכלול פרטים אלה:





(1) השם המלא של הישות;





(2) המען של הישות;





(3) כל המדינות שבהן הישות היא תושבת לצרכי מס ומספר ה-TIN שלה בכל מדינה כאמור בכפוף להוראות תקנה 8;





(4) אם הישות מצהירה כי אין לה תושבות לצורכי מס – מקום הניהול הממשי שלה או המקום שבו נמצא המשרד הראשי;





(5) הצהרת הישות על היותה ישות אקטיבית או פאסיבית, לפי העניין;





(6) אם הישות היא ישות אקטיבית – הצהרת הישות אילו תנאים מהתנאים המפורטים בחלק VIII, סעיף ד, סעיפים קטנים 9.א) עד 9.ח) שבהגדרת ישות אקטיבית שבתקן מתקיימים בה;





(7) אם הישות היא ישות פסיבית – הצהרת הישות אם יש לה בעלי שליטה שהם תושבי מדינה זרה;





(8) אם הישות היא ישות פסיבית שהצהירה כי יש לה בעלי שליטה שהם תושבי מדינה זרה – תיעוד עצמי לגבי יחיד של כל אחד מבעלי השליטה בישות הפסיבית שהוא תושב מדינה זרה;



(2) תיעוד עצמי לגבי ישות כאמור בפסקה (1) יימסר בהצהרת מורשה החתימה בחשבון של הישות שנחתמה בידו או שאושרה בידו בדרך אחרת, הכוללת את תאריך החתימה או האישור; תיעוד עצמי לגבי יחיד של בעל שליטה כאמור בפסקה (1)(ב)(8) יימסר בהצהרת בעל השליטה או מורשה החתימה בחשבון או מי שהסמיכו בעל השליטה, שנחתמה בידו או שאושרה בידו בדרך אחרת הכוללת את תאריך החתימה או האישור.


(2) בתיעוד עצמי לגבי יחיד ובתיעוד עצמי לגבי ישות יצוין כי הוא נועד לצורך הקביעה אם בעל החשבון או בעל שליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, לפי העניין, הוא תושב מדינה זרה; כמו כן, יצוין כי אם מדינה זרה כאמור היא מדינה בת דיווח, יועבר לאותה מדינה זרה מידע על בעל החשבון או על בעל שליטה כאמור, לפי העניין."



(היו"ר משה גפני, 12:34)

סליחה, אנחנו כמובן לא מתנגדים לבקשה הזאת רק עוד פעם, צריך הארכה בשביל לענות על הטפסים. אנחנו ביקשנו חצי שנה כדי שנוכל לעדכן את הטפסים. כמובן מי שיצליח לפני, יצליח לפני אבל אנחנו רוצים היערכות של שישה חודשים כדי להוסיף את המשפטים שנתבקשו לטפסים הקיימים.

מבקשים שישה חודשים.

אנחנו עכשיו אומרים שהתיעוד העצמי יכלול הבהרה למה זה נועד, אז הם מבקשים חצי שנה - -

כן, זה מה שביקשנו, חצי שנה. אתם מסכימים.

בסדר גמור, רק אנחנו מבקשים זמן להוסיף את זה לטופס. זה לא קורה מעצמו.

רוצים לתת חצי שנה היערכות. רגע, זה ייכנס מידית ורק אחרי חצי שנה תתחילו לעשות את זה?

אנחנו ננסה לעשות את זה מיד אבל זה לוקח זמן.

לא הבנתי. חשבתי שהכוונה...

הבנק הרי מגיש ללקוח נייר: זה התיעוד העצמי, תחתום עליו. הם לא יכולים עוד חודש כבר לתת את הנייר, הם אומרים שהם צריכים היערכות לזה.

זאת אומרת, בחצי שנה הקרובה הם יתנו נייר שזה לא מופיע בו? זאת השאלה כי אני הבנתי שהכוונה היא שזה לא יחול חצי שנה.

סליחה, ההצעות שאני כבר ראיתי, כתוב בהן שמדובר ב-CRS. כנראה שלא אצל כולם זה כתוב. כל בנק ייתן מה שהוא נותן היום בחצי שנה הקרובה, ואחרי חצי שנה כל הבנקים יכתבו משהו אחר.

אני מבינה, אבל למה חצי שנה? אם כבר יש טפסים כאלה, למה חצי שנה? זה המון זמן.

זה מה שקיבלתי. עוד פעם, אני לא מצליח להבין את זה.

חשוב להסביר. אני יכול להסביר שנייה?

אתה צודק, אל תיתן לו להסביר.

למה לא לתת לו?

אם מנכ"ל משרד האוצר מפריע לך ככה, אני רוצה להפריע לו כמו שהוא מפריע לך. קח דוגמה ממנו.

יש משהו שאתה יודע שאני לא יודע?

האמת שלא... אני באתי לדבר אתך על משהו אחר.

מעניין מאוד מה שאמרת עכשיו.

אבל אני לא אלמד ממנכ"ל משרד האוצר, אני מתנהג בנימוס.

לא חשוב. אני כל הזמן בתחושה שאתם לוקחים דברים שהם - אתם מוסדות.

הפוך, אנחנו באים להגן על האזרח. אני רק אסביר לאדוני, אם יורשה לי.

אם אתה יכול, ברשותך, להשאיר לי להגן על האזרח - אתה תעשה כסף.

הלוואי, אני אשמח מאוד.

החלק הזה של מוסדות כמו שלכם, של מוסדות גדולים, חזקים בעיקר והם יכולים לעשות דברים שמישהו אחר לא יכול לעשות - אתם כל הזמן מבקשים הקלות. למשל, שיהיה כתוב בטופס, על זה אתם מבקשים חצי שנה?

לא מבקשים הקלה בכלל. אדוני, יש פה - -

אבל בתוך חצי שנה לא יהיה כלום.

אדוני, אני אסביר: 30 שניות מזמנכם...

בסדר, אני היום עצבני...

דרך אחת שהיא פסולה וזה בשביל להגן על האזרח: הפקיד לא ייקח מהמגירה את הטופס מהמגירה וייתן לו, וזו טעות, לא עובדים ככה. מה שקורה, ברגע שהוא לוחץ על "אנטר", המערכת אוטומטית מנפיקה את כל הטפסים שלו. לשנות את זה לוקח זמן, זה לא קורה מעכשיו לעכשיו. מי שהצליח לעשות את זה לפני השישה חודשים – יעשה לפני, ומי שיעשה עד שישה חודשים. אתם רוצים להגיד שייעשה מאמץ לסיים לפני? אין בעיה. בנקים יעשו את המאמץ הזה אבל יש מוסדות שלא יצליחו לעמוד בזה.

אבל זה המון זמן שישה חודשים.

אתם לא צריכים יותר מחודש.

זה לא עובד בחודש.

עובד. מה לא עובד?

אדוני, זה לא מתעדכן בחודש. הלוואי.

מה לא עובד? באמת נו. חודשיים.

לא יספיק.

לא יספיק אז תסגרו את הבנק.

אפשר להסביר את התהליך? גם אני חדשה בעולם הבנקאות - -

מי הגברת?

אני מבנק מזרחי טפחות. גם אני הופתעתי מזה, אני חייבת להודות אבל רק בשתי שניות להסביר את התהליך: בקשה כזאת, יש גוף שמבקש להוסיף לטופס. הדבר הזה עובר למחלקות אחרות לבדיקה. הטופס, בסופו של דבר, מאושר על ידי הגורמים הגדולים ואז הוא עובר למיכון. המיכון, הגרסאות בבנקאות לא יוצאות כל שני וחמישי אלא יוצאות כל כמה חודשים ואז אני צריכה להעלות את זה לחטיבה הטכנולוגית, והחטיבה הטכנולוגית מאשרת את זה באותה מהדורה שיוצאת ואז הטפסים עובדים. כמו שלוני הסביר, אנחנו לא מצפים מכל בנקאי שידפיס את הטופס - -

אנחנו מחוקקים חוק יותר מהר...

- - ככה זה פשוט עובד.

אנחנו חוקקנו חוק למעט CRS. את חוק - - - חוקקנו בפחות מחצי שנה.

בסדר, אני מודה לך על דבריך המחוכמים ולכן, אני לא קובע חודש אלא חודשיים. הלאה.

אפשר שלושה חודשים אדוני?

לא. חודשיים וחצי. נו באמת, אתה יודע, אני מתחיל להסתכל אחרת על הבנקים. אני הייתי בטוח כל הזמן שאני עובד מול גופים רציניים עם מנגנון משומן והכל עובד. ניסיתי למנוע סגירת חשבונות ועמד מולי גוף חבל על הזמן. להוסיף את המילה הזאת?
כמה זמן את בבנקים?

שנתיים וחצי אבל גם היום בטופס כתוב: הצהרת יחיד לעניין רישום מס. זה לא שלא כתוב שום דבר.

אז שיכתבו את זה, בסדר? אז אני נותן חודשיים.

אנחנו נכתוב מה שרוצים.

לא, אתם לא תכתבו מה שרוצים.

אדוני - - -

בסדר. חודשיים.

אדוני היושב ראש, אנחנו בהסכמות שלנו לבנקים קבענו שהתקנות האלה יחולו רק שלושה חודשים אחרי שאנחנו מאשרים אותן. החודשיים האלה שאתה ביקשת הם מעבר לשלושה חודשים היערכות, כן?

זה כבר לא יהיה שלושה חודשים. ב-1 לפברואר.

תלוי מתי התקנות האלה עוברות. שלושה חודשים מהיום שהתקנות עוברות.

הן יכולות לעבור היום.

- - -

אז שלושה חודשים אחרי זה, והחודשיים שהוא נותן לכם הם מעבר לשלושה חודשים של ההיערכות.

לא. אם אכן יהיו שלושה חודשי היערכות מעבר, זה נראה לי מקובל עלינו.

יכול להיות שיהיה קצת פחות משלושה חודשי היערכות.

כרגע אנחנו לא רואים שבוע היערכות אפילו.

בסדר. נעשה את החשבון בסוף ונתקדם עכשיו.

"הוראות כלליות
5.
(1) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יטמיע נהלים המבטיחים זיהוי של כל שינוי בנסיבות החשבון שיש בו כדי להשפיע על סיווגו של החשבון לעניין תקנות אלה, ולגבי חשבונות בעלי ערך גבוה יטמיע נהלים המבטיחים שמנהל קשרי לקוחות יזהה כל שינוי בנסיבות החשבון כאמור.



(2) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג חשבון פיננסי כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה מסוימת כמפורט בתקנות 3 עד 5, בשנה שבה זוהה כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה האמורה ובכל שנה שלאחר מכן, זולת אם החשבון חדל להיות חשבון של תושב מדינה זרה במדינה האמורה; לעניין זה, יראו את החשבון כחשבון שחדל להיות חשבון של תושב מדינה זרה במדינה מסוימת, אם התקיים אחד מאלה:




(1) בעל החשבון חדל להיות תושב מדינה זרה במדינה המסוימת; לעניין זה יראו את בעל החשבון כמי שחדל להיות תושב מדינה זרה במדינה מסוימת –





(1) לגבי יחיד, אם הוא המציא תיעוד עצמי לגבי יחיד, ואותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצרכי מס, וכן המציא ראיה תיעודית שהונפקה במדינה הנמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצרכי מס;





(2) לגבי ישות, בכל אחת מאלה:






(1) מקום בו המוסד הפיננסי ראה את הישות כתושבת של מדינה זרה מסוימת, אם היא המציאה תיעוד עצמי לגבי ישות, ואותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן היא תושבת לצרכי מס;






(2) מקום בו המוסד הפיננסי ראה את הישות כישות פסיבית שיש לה בעל שליטה אחד או יותר שרואים אותו כתושב של מדינה זרה מסוימת, אם נתקיים אחד מאלה, לפי העניין:







(1) הישות המציאה תיעוד עצמי לגבי ישות שמבסס את מעמדה של הישות כישות אקטיבית;







(2) נתקבל לגבי כל אחד מבעלי השליטה בישות תיעוד עצמי לגבי יחיד, ואותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן בעלי השליטה הם תושבים לצרכי מס, וכן נתקבלה ראיה תיעודית שהונפקה במדינה הנמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצרכי מס;




(2) החשבון הפך להיות חשבון מוחרג;




(3) החשבון נסגר או הועבר במלואו, ובלבד שאם המדינה הזרה היא מדינה בת דיווח, סגירת החשבון או העברתו ידווחו לאותה מדינה זרה לגבי השנה שבה נסגר או הועבר.



(3) קיבל המוסד הפיננסי הישראלי המדווח מבעל החשבון תיעוד עצמי או ראיה תיעודית, המעידים על כך שבעל החשבון או בעל שליטה בבעל החשבון, לפי העניין, הוא תושב מדינה זרה במדינה זרה מסוימת, ועד ל מועד קבלתם לא ראה המוסד הפיננסי אותו כתושב מדינה זרה במדינה הזרה האמורה, יסווג את החשבון כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה הזרה שנתקבל לגביה תיעוד עצמי או ראיה תיעודית כאמור.



(4) מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסתמך על תיעוד עצמי או על ראיה תיעודית אם הוא יודע או יש לו סיבה לדעת כי הם שגויים או לא אמינים, ואם המוסד הפיננסי הסתמך על תיעוד או על ראיה כאמור בעת בדיקת החשבון כאמור בתקנות 3 עד 5, עליו לבדוק מחדש את מעמד החשבון; לעניין זה, מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יידרש לבחון דיני מס של מדינה זרה כדי לקבוע אם תיעוד עצמי הינו שגוי או בלתי אמין.



(5) מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יראה באזרחות של יחיד במדינה זרה מסוימת כסממן של אותה מדינה זרה;



(6) לצורך חישוב יתרה, ערך או יתרה מצרפית, מוסד פיננסי ישראלי מדווח ייחס לכל אחד מבעלי חשבון פיננסי המוחזק בבעלות משותפת את היתרה הכוללת או את הערך הכולל בחשבון, ולצורך הקביעה האם חשבון הוא חשבון בעל ערך גבוה, יבדוק המוסד הפיננסי האם מנהל קשרי לקוחות יודע כי חשבון פיננסי אחר, שאינו חשבון לטובתו של אחר, נמצא, במישרין או בעקיפין, בבעלות או בשליטה של בעל החשבון או נוצר בידו.



(7) הסכומים הנקובים בתקנות אלה יחושבו לפי שערו היציג של המטבע.



(8) לצורך דיווח על חשבון בר דיווח כאמור בתקנה 6 –




(1) הדיווח על חשבון בר דיווח ייעשה באחד מן המטבעות שבהם מנוהל החשבון או בדולרים או בשקלים חדשים, ויצוין סוג המטבע כאמור;




(2) הסכום והאפיון של תשלומים שנעשו לגבי חשבון בר דיווח יהיו לפי דיני המס בישראל.



(9) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים את המדינות בנות הדיווח שעימן נכרתו הסכמים אשר לפיהם קיימת התחייבות למסור את המידע המפורט בחלק I לתקן, ולגבי כל אחת מהן, את המידע המפורט להלן:




(1) מועד כריתת ההסכם;




(2) המועד שבו על המוסדות הפיננסיים הישראליים המדווחים להעביר לראשונה למנהל מידע לפי תקנה 6 לגבי חשבונות בני דיווח שסווגו כחשבונות של תושבי אותה מדינה;




(3) מועד העברת המידע לראשונה למדינה בת הדיווח;




(4) ציון אם המדינה בת הדיווח מנפיקה מספר TIN לכל תושב בה, או לא מנפיקה מספר TIN כלל או מנפיקה מספר TIN לחלק מתושביה;




(5) ציון אם הצגת מספר ה-TIN שהמדינה הזרה הנפיקה אינה נדרשת לפי דיניה;



מידע כאמור לגבי מדינה זרה שעמה נכרת הסכם יפורסם בידי המנהל בתוך 30 ימים מיום כריתת ההסכם.

(י) החל ביום כ' באב התשע"ח (1 באוגוסט 2018) - -

לא, מה זה 1 באוגוסט 2018? אתה מבקש עד 31 ביולי 2023.

אז לפי עמדתנו מספיקה שנה להיערכות של הגמ"חים. לא צריך כל כך הרבה שנים.

עד 2023 או שנעשה חוק מהר ונגמור.

זה זמן מיותר.

מיותר? נשנה את זה. עברנו את המיותר הזה.

מבחינת עמדת משרד האוצר זה...

בסדר, אז עמדת משרד האוצר. אתם רוצים, קחו את ה-CRS וזהו. בסדר. מה, אני צריך לשלוח אנשים שלא מרוויחים כסף ולא כלום?

אנחנו לא מסכימים לזה.

בסדר. על זה אני מצביע. הלאה.

אני חוזרת על זה שמשרד האוצר מתנגד.

בסדר, זה באמת מאוד חשוב. הגמ"חים, זה מאוד חשוב שיחול מיד בעוד חצי שנה עם ה-CRS. מאוד חשוב.

כעיקרון, ה-CRS לא נותן שום הקלה לגמ"חים. ה-CRS עצמו, כל המוסדות הפיננסיים צריכים לדווח ובכל זאת, הוצאנו את הגמ"חים הקטנים, עשינו כמו - - - שהראה שכמעט כל הגמ"חים בישראל הם בכלל מחוץ לזה.

אמרתי לך: אם לא היינו עוברים את מה שעברנו ואת היית שותפה אתנו בבעיות – אנשים שלא מרוויחים כלום, שעושים מוסד מפואר במדינת ישראל מבחינה חברתית, ראית מה שהם עברו. לא יצטרכו כל כך הרבה זמן. אני לא רוצה את זה, אין לי עניין. יש לי עניין רק לא לעמוד פה ובכל דבר אצטרך לקרוא לכם ולשבת אתכם ולדבר עם הבנקים. ניסית פעם לדבר עם הבנקים? לא אתם.

אנחנו אתם בקשר כל הזמן.

כל הכבוד. הלאה, תמשיכו לקרוא.

אולי היא התעייפה, שמישהו יחליף אותה.

לא התעייפתי. עייפות זו לא הבעיה שלנו.

"הוראת מעבר - -

יש עוד, סעיפים (יא) ו-(יב). מה עם אלה? עם התיקונים שאמרתם שאתם מכניסים. אתם לא מקריאים אותם?

סליחה, את צודקת.

אלה תיקונים שאמרתם עליהם שאתם מסכימים, לא?

לגבי סעיף (יב) אמרנו שנבדוק אם יש עוד חודש - -

סעיפים (יב) ו-(יג), אנחנו מקריאים אותם עכשיו.

הלאה.

זה בעצם ההנמקה, נכון? פה ההנמקה. כמה ימים אתם נותנים להנמקה הזאת?

בואו נקרא את זה כדי שזה יהיה ברור.



"(יב) אם מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא פירט בהודעה ששלח לפי תקנה 7(א) מהו הסממן או מהי הסיבה שבגינם סווג חשבון כחשבון של תושב מדינה זרה, ונתבקש, בכתב, בידי בעל החשבון או בעל השליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, לפי העניין, לפרט מהו הסממן או מהי הסיבה כאמור, ימסור את המידע שהתבקש לפרט תוך 30 ימים - -

זה שונה מהנוסח שהעברתם לנו. יש לזה סיבה לזה שאת מקריאה נוסח אחר ממה שהעברתם לנו?

לא. היא צודקת, העברנו עם העובדה - - -

לא, העברנו עם הסיבה. מה השינוי, שאני אבדוק?

לא משנה. אני חושבת שמה שאצלכם הוא בסדר.

את הקראת משהו אחר. תחליטו מה בסדר, מה שאצלנו או מה שהקראת?

תקריאי את הסופי עוד פעם.

תקריאו את מה שאתם רוצים.

הקראתי עכשיו את מה שאנחנו רוצים עם סיבה.

אתם רוצים את הסיבה? הקראת עוד שינויים למעט הסיבה?

אבל הסופי זה משהו שונה.

לא, לא.

אז את יכולה להקריא שוב?

אני אקרא שוב למען הפרוטוקול:

"(יב) אם מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא פירט בהודעה ששלח לפי תקנה 7(א) מהו הסממן או מהי הסיבה שבגינה סווג חשבון כחשבון של תושב מדינה זרה והמוסד הפיננסי נתבקש, בכתב, בידי בעל החשבון או בידי בעל שליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, לפי העניין, לפרט מהו הסממן או מהי הסיבה שבגינה סווג חשבון כחשבון של תושב מדינה זרה, ימסור המוסד הפיננסי את התשובה ובה הפירוט כאמור, בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה."

פה רשמתי שאנחנו בודקים איך אפשר להאריך את ההשגה. זה לא קשור לזה.

זה לא קשור לזה. ה-30 ימים, הם מקבלים. אתם מתווכחים על ה-90 ימים לבן אדם. לא מתווכחים אלא הוא אמר 90 ואתם...

(יג) עכשיו מתייתר כי אתם רוצים להכניס את זה לתוך התשובה להשגה.

אתם אמרתם לגבי (יג) שאתם מבקשים להחזיר את זה לתוך ההשגה, ואז דיברנו על הוראת המעבר שבפעם הראשונה זה לא יחול ואחר כך - -

לא יחול למי שהצהיר, כן. זה יהיה רלוונטי בהוראות מעבר.

בהוראות המעבר כן, אז נעביר את זה להוראות המעבר.

אז כרגע אני לא קוראת את זה ונעביר את זה להוראות המעבר.

אני מגיעה להוראות המעבר:


"הוראות מעבר
11.




(1) על אף האמור בתקנות 3(1) ו-(2), מוסד פיננסי ישראלי מדווח שלפני יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) סיווג חשבון קיים של יחיד הכפוף לבדיקה לפי התקנות האמורות כחשבון של תושב מדינה זרה, בהתבסס על הצהרת היחיד, לא יערוך את הבדיקות לפי התקנות האמורות ויסתמך על הסיווג שערך כאמור, למעט אם ידוע לו או שיש לו סיבה לדעת כי הצהרת היחיד שברשותו שגויה או לא אמינה; לעניין זה, "הצהרת היחיד" – הצהרה שבה צוינו המדינות שבהן היחיד הוא תושב לצרכי מס, בין אם ניתנה בקשר לאותו חשבון ובין אם ניתנה בקשר לחשבון אחר, או כהצהרה של בעל שליטה בישות בעלת חשבון בחשבון אחר, ובלבד שנחתמה בידי היחיד או שאושרה בידו בדרך אחרת.



(2) על אף האמור בתקנה 5(1), מוסד פיננסי ישראלי מדווח שלפני יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) סיווג חשבון קיים של ישות הכפוף לבדיקה לפי תקנה 5(1) כחשבון של תושב מדינה זרה, בהתבסס על הצהרת הישות שבה צוינו המדינות שבהן היא תושבת לצורכי מס, שנחתמה בידי מורשה החתימה בחשבון של הישות או שאושרה בידו בדרך אחרת, לא יערוך את הבדיקות לפי חלק V, סעיף ד.1 לתקן ויסתמך על הסיווג שערך כאמור, למעט אם ידוע לו או שיש לו סיבה לדעת כי הצהרת הישות שברשותו שגויה או לא אמינה.



(3) על אף האמור בתקנה 6(ג), מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור למנהל, לא יאוחר מיום ד' בסיון התשע"ט (30 ביוני 2019), דוח כמפורט בתקנה 6(א) לגבי שנת 2017, לגבי חשבון בר דיווח שסווג עד ליום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) לפי תקנת משנה (א) או (ב) ובלבד שבעל החשבון לא הגיש השגה, כאמור בתקנה 7(ב), עד למועד הקבוע לעניין זה בתקנת משנה (ה), ואם הוגשה השגה כאמור – המוסד הפיננסי השיב על ההשגה עד יום ט"ז באייר התשע"ט (21 במאי 2019); השיב המוסד הפיננסי על ההשגה לאחר ט"ז באייר התשע"ט (21 במאי 2019), ימסור המוסד הפיננסי למנהל דוח לגבי אותו חשבון בר דיווח לגבי שנת 2018 במועד שנקבע לכך בתקנת משנה (ד); לעניין דוח כאמור בתקנת משנה זו –




(1) בתקנה 7(ד), במקום "1 במרס" יקראו " 21 בפברואר";




(2) בכל מקום בתקנה 7(ה), במקום "60 ימים" יקראו "28 ימים", במקום "1 במאי בשנה מסוימת" יקראו "י"ד באדר התשע"ט (21 במרס 2019)" ובמקום 31 ביולי באותה שנה" יקראו "י"ח בסיון התשע"ט (21 ביוני 2019)"."

סליחה, כמובן שהמדינה יודעת את זה - אנחנו הסכמנו להוראת השעה הזאת כדי לסייע בידי המדינה בכל זאת להגיש דיווחים לשנת 2017 ו-2017 אבל כאשר הסכמנו למועדים האלה, הנחנו שהתקנות יעברו בתחילת/אמצע נובמבר, ואנחנו באמצע דצמבר ולכן, אנחנו צריכים לשנות את המועדים האלה. אנחנו לא נצליח לעמוד בזה. אנחנו נבקש לדחות את המועדים בחודש אם עדין רוצים לדווח אחורה רטרואקטיבית, ולגבי 2018 אנחנו גם מבקשים תיקון. אם אתם רוצים, אנחנו נוכל לצאת החוצה ל-10 דקות אדוני, ולדבר עם האוצר לגבי מועדים שאנחנו צריכים לעמוד בדיווח הדירקטיבה הזאת.

אנחנו כמה וכמה פעמים עשינו שינוי תאריכים בעקבות התארכות תהליך האישור, ואכן הסכמנו עם המוסדות הפיננסיים שברגע שנראה שהתקנות הולכות להצבעה, אז נעשה את העדכון האחרון כי הרגשנו שאנחנו כל פעם מתקנים, לתאריכים שמאפשרים באמת קיום של הוראת מעבר. אנחנו באמת נדרשים, אם אנחנו כעת עומדים להצביע על התקנות ויודעים שאלה המועדים, אנחנו צריכים לסכם שוב את המועדים האפשריים להעביר את המידע הראשון לגבי 2017,2018. זאת אומרת, כל התאריכים בתקנות שיש לנו בגלל התארכות תהליך האישור, אנחנו צריכים לוודא עם המוסדות הפיננסיים באיזה תאריכים ניתן לעמוד, ויתכן שיהיו שינויים.

אתם מדברים על חודש, לא? אם הבנתי נכון?

אנחנו יכולים להגיע להסכמות כי לשנת 2017, אנחנו חושבים שזה חודש בכל מועד וב-2018 אנחנו גם רוצים עדכון כי לא נספיק היום לעשות את השליפה.

חודש ל-2017. לשנת 2018 מה אתם מבקשים?

לא, זה לא רק פה. זה גם הגדרה של החשבון החדש שהולכת להשתנות וגם הגדרה של חשבון קיים שהולכת להשתנות.

אז מה אתם רוצים? אתם רוצים לצאת לחמש דקות להגיע אתם להסכמות?

לא תהיה בעיה להסכמה. אנחנו תמיד מסכימים - - -

רגע.

השאלה אם אתם הולכים להצביע על זה היום?

אם יש הצבעה היום, אנחנו נצא עכשיו ננסה לסגור.

יש הצבעה היום בעזרת השם. שמעת אותי פעם אומר משהו שאני לא עומד בו?

לא. אני לא שמעתי אותך אומר משהו שאתה לא עומד בו.

גפני, בוא נאשר את כל מה שהיה עד עכשיו.

אין לאשר את מה שהיה עד עכשיו. אני הולך לאשר את ה-CRS.

אז בואו נמשיך. תצאו לכמה דקות ואנחנו נמשיך.

כל התאריכים הולכים להשתנות.

בואו נגמור, יש לנו עמוד וחצי.

צריך כמה שעות. יש עוד כמה שינויים שביקשו להכניס.

אז בואו נדלג על זה.

רגע רבותי.

בואו נדלג על זה, בואו נתקדם ונגמור להקריא את מה שנשאר.

בבקשה.

גם הבנתי שהוועדה רוצה לתקן את ההגדרות של הגמ"חים.

אנחנו לא רוצים לתקן הגדרות של הגמ"חים, אנחנו דילגנו על הגדרת...

לא, כל ההגדרות שקשורות - -

כל ההגדרה שקשורה לגמ"חים, לא קראנו אותה.

לא קראנו אז נקריא אותה עכשיו. יש לנו נוסח, הבנתי שהוא מקובל עליך אז נקריא אותה.

מה שמקובל עלי זה מה ש...

אז להקריא, מה הבעיה?

אני קוראת את ההוראה של הגמ"חים - -

אבל לפני זה יש עוד תיקונים שהקראנו ותיקנו אחרי זה, אם אפשר לעבור על זה גם.

בשביל מה התיקונים האלה? הם חיוניים?

כן. יש תיקון אחד שהוא - -

קודם כל נגמור.

בסדר, אבל הוא מבלבל אותי.

קוסאי, בא נסיים לקרוא ואז נראה.

בסדר, אני עושה הפסקה של כמה דקות, תגיעו אתם לפתרון ותחזרו מיד.

אתה עושה הפסקה לעניין הזה, אתה ממשיך את הישיבה.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:15.)

רבותי, חברי הוועדה, - -

רגע, אנחנו ברביזיה אדוני.

הרביזיה על עובדי מדינה, על האחרים אני לא מביא.

אדוני, תביא את הרביזיה מחר לדיון או שנקבל את הבקשה לדיון מחדש.

אתה לא רוצה להצביע עליה אז מחר.

אתם תצביעו בעד הרביזיה?

בוודאי.

אז אני דוחה את זה, אני אודיע למתי. תודה רבה. את כל הסעיף של שינויים בתקציב והרביזיה אנחנו דוחים ונודיע לכם מתי... אין שינויים בתקציב.

אני מצביע על ה-CRS, על כל מה שהכנו בכל הישיבות, אני רק מכניס את הסעיף שדוחים את הנושא של הגמ"חים, זה ייכנס לתוקף ב-2022. מה יקרה אז?

אנחנו חזרנו ואמרנו שאנחנו חושבים ששנה זה זמן הארכה שמספיק לגמ"חים.

אני מדבר אם אני הולך להצביע 2022, לא 2023.

אז אם אנחנו מציעים על 2022 או 2023, זה מבחינתנו נוגד את העמדה שלנו ואת מה שאנחנו חושבים שאפשר וראוי לתת. מבקשים לקיים אתך בקרוב, במהרה - -

אבל אני הולך להצביע. מה יקרה אז?

אנחנו מבקשים שתדחה את ההצבעה - -

ואם אני לא נעתר לבקשתכם?

אנחנו מבקשים למשוך את התקנות ולא להצביע עליהן.

הבנתי. זאת אומרת, כל מה שאמרתם לי כל הזמן, במשך זה שאני מתאמץ כדי להעביר את זה, מתברר שבגלל הצ'ופצ'יק הזה של הקומקום, שאין לו שום ערך, אנחנו נעמוד מול כל העולם כמדינה פרימיטיבית. אני יכול לדעת מאיפה ההוראה הזאת?

זאת העמדה של משרד האוצר.

הבנתי.

אנחנו נחליט ושהם ימשכו.

בסדר.

פרידה, מה ההצעה שלכם מעבר לשנה? אפשר להיפגש משהו באמצע? באמת, באנו כל כך הרבה פעמים בחופשות...

מה ההצעה שלכם?

שנה.

מה שעברנו עם הפטקא, ואין לזה שום ערך.

- - -

רגע גפני. פרידה, בכל זאת, אני באמת רוצה לסיים את זה. בואו תנסו לבוא לקראתנו. אני מבין גם את העמדה של גפני. לא סתם באתי לכאן לכל הישיבות של הגמ"חים. אני לא בדיוק מתמצא בגמ"חים רק באתי לדחוף את זה.

- - -

עכשיו הבנתי. אבל זה חבל, אנחנו נחטוף סטירה כמדינה. זה חבל. בואו נסיים את זה.

בעבר משרד המשפטים דיבר על החלטה של המשנה ליועץ המשפטי לתת הארכה חצי שנה. אנחנו כעת מדברים שניתן שנה כדי שיהיה ברור שיהיה מספיק זמן להיערכות.

מתי מתחילה השנה?

השנה מתחילה מעכשיו. מה-1 בינואר תתחיל השנה ואנחנו חושבים שזה באמת מספיק זמן להיערכות לגמ"חים.

לפטקא בשנה הספקתם להיערך?

לא. בפטקא היה שנתיים ולא הספיק. אתה יודע מה שהלך פה? הלאה.

אז למה לא להיות צופה פני עתיד?

למה? אני אגיד לך אחר כך, לא פה.

אני חוזרת ומבקשת: אם אפשר אחרי כל המאמץ האדיר שנעשה לא להעלות להצבעה היום, ולנסות - -

בסדר, אני שמעתי אבל פרידה, לבי לבי אתך. את יודעת שגם אנחנו עשינו מאמץ בגלל מה שאמרתם, שצריך את זה באופן דחוף, עשינו מאמץ. הקדשתי לזה כמעט יום שלם ואני ממשיך עוד, אני רוצה לסיים את זה כדי שזה יעבור. אנחנו מדברים על אמוציות של אנשים אינטרסנטים שעוד מעט יבואו לפה לצעוק. טוב, בואי נמשיך הלאה. על מה אנחנו מדברים? את יודעת שמקצועית הרי...

"(ד) על אף האמור בתקנה 6(ג), מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור למנהל, לא יאוחר מיום כ"ט באב התשע"ט (30 באוגוסט 2019), דוח כמפורט בתקנה 6(א) לגבי שנת 2018, לגבי חשבון בר דיווח שסווג עד ליום כ"ג טבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) לפי תקנת משנה (א) או (ב).


(4) נוסף על האמור בתקנה 10(ט), המנהל יפרסם בתוך 30 ימים מיום תחילתן של תקנות אלה בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים את רשימת המדינות הזרות שעימן נכרתו הסכמים לפני תחילתן של תקנות אלה."

רגע, הגעתם לתאריכים? מה עכשיו, איפה אנחנו עומדים?

היינו באמצע.

טוב, אז תמשיכו.

לא, הגעתם להסכמות עם איגוד הבנקים על התאריך שהם ביקשו?
פ

לא, ביקשתם לקרוא לאנשים והם עדין לא הגיעו להסכמות. יש שם כמה תיקונים לנוסחים. יש לא מעט סיבות לבקש שיהיה עוד יום, יומיים, שלושה לסגור את - -

על זה אני לא אותן יום יומיים. אני מוכן לשבת פה עד הלילה. אתם שכנעתם אותי שזה חשוב מאוד למדינת ישראל מול כל העולם ולא צריך לזה לילה. אפשר ברבע שעה, חצי שעה לגמור את זה.

כן, אפשר לגמור את זה.

בחצי שעה לא אבל בשעה, שעתיים כן.

למה לא תחליט אתה, גפני? שמעת את הדברים ותחליט.

לא, יש עניינים שצריך...

יש לנו עוד נושאים של חשבונות של פיקדונות של תושבי חוץ שהוספנו.

תגידו.

בהגדרה של - -

רגע אדוני היושב ראש, לא גמרתם להקריא.

גמרנו להקריא.

את ההוראה האחרונה לא קראתם.

קראנו הכל.

לא, יש הערה שאיל הכניס לנוסח.

רבותי, אני רוצה לסיים את התקנות ונחליט אחרי זה אם מצביעים או לא.

בנוסח שהופץ בוועדה זה מופיע בעמוד 27 למעלה.

בזמנו שלחנו לכם וביקשנו כן לאפשר לבעלי חשבון קיים לתקן את - -

כן, אני זוכר את זה. התיקון שאתם מבצעים הוא הרעה עם הלקוחות. היום, לפי התקנות האלה, הוא יכול מתי שהוא רוצה לגשת לבנק ולהצהיר שהוא תושב לא של המדינה שהוא סווג לה, ואתה רק מגביל אותו בחצי שנה הראשונה, שזה לדעתי הרעה עם הלקוחות.

זו צריכה להיות הוראה נצחית. יש הוראה כזאת, שבכל רגע הוא יכול לבוא ולתת הצהרה.

להצהיר אחרת ממה שהוא הצהיר קודם.

כן. זה קיים בתקנה 3 ובתקנה 5 ובתקנה 10.

תושבות זה דבר דינמי.

עכשיו בואו נחזור להתחלה, יש בהגדרות משהו שלא הצבענו. שלומית, את רוצה להקריא?

אפשר לפני זה רק להקריא את הפיקדונות בבקשה?

לא, רגע. שלומית תקריא את מה שדילגנו עליו, זה מופיע בעמוד 3 למטה.

כן אבל לפני זה יש תיקון באותו עמוד למעלה, ביצענו תיקון. זה לא מופיע אצלכם כי תיקנתי את זה עוד אתמול בערב.

זה לא מופיע אצלנו בנוסח.

כן, כי זה היה אתמול בערב ואני מבקש להכניס את זה פה.

מה, היתה לכם ישיבה אתמול בערב?

בעקבות בקשה של רשות האוכלוסין, זה לא קשור לאוצר. הם נמצאים פה ויכולים להסביר את זה, לעובדים זרים יש הפרשות של המעסיק או החלק של המעסיק והחלק של העובד, וההפרשות האלה נאספות בחשבונות באחד הבנקים שזכה במכרז. מאחר שהבנק אינו במגע עם הלקוחות האלה והחשבונות האלה הם בשליטה כמעט מלאה של המדינה, אז אנחנו מחריגים את זה כחשבונות פיננסיים שצריכים לעשות עליהם - - -

אני קוראת בעמוד 3 בתקנה 1(א)(12):

"פיקדון כמשמעותו בסעיף 1(יא)(א) לחוק עובדים זרים - - - להלן חוק עובדים זרים: (11) פיקדון לגבי מסתנן כמשמעותו בסעיף 1(יא)(1)(א) לחוק עובדים זרים."

אוקי.

אלה פיקדונות שלא צריך לעשות להם - -

אז זה ייכנס בחשבונות המוחרגים.

התווסף לנו סעיף (12).

אז תשלחו לנו את הנוסח. עכשיו עוברים לעמוד 5 או שיש לכם עוד תיקונים חדשים?

את רצית מוסד פיננסי ישראלי קטן.

לא הקראנו את זה? תקריאו חברים.

"מוסד פיננסי ישראלי קטן הנותן שירותי פיקדון באשראי - -

את ההגדרה של שירותי פיקדון לא קראנו אבל את ההגדרה של מוסד פיננסי קראנו. יפה. אז עמוד 5. זה מה שאמרנו בהתחלה, הגדרה של שירותי פיקדון ואשראי בינלאומי – שלומית, תקריאי.

(היו"ר יצחק וקנין, 13:25)

בעצם אנחנו נעשה התאמה של הנוסח ומתאימים אותו בדיוק למה שניסחנו בהצעת חוק הגמ"חים: שירותי פיקדון אשראי בלא ריבית תישאר כמות שהיא.

"שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית" – קבלת פיקדונות ומתן אשראי, כאחד, הנעשים דרך עיסוק, ובלבד שהפיקדונות והאשראי אינם נושאי ריבית." ההגדרה של תשתנה ותהיה כך:

"כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי או פיקדון שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה ולעניין זה יראו כריבית או רק חלק מכספי הפיקדון או התרומה המזכה בידי נותן האשראי בשל מתן האשראי למעט –

(1) עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול ולצורך קרנות ליציבות ולנזילות מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר.
(2) החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר.
(3) כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחר מאלה:

(א) שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח שמפרסם בנק ישראל.
(ב) מדד המחירים לצרכן או מדד אחר שאישר המפקח שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה."

למה אתם לא - - - של חוק הריבית?

ככה עשינו את זה בגמ"חים.

"כל תשלום שמתקיים לגביו אחד מאלה, למעט תרומה מזכה ולמעט תשלום מסוג שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת:

(1) יש בצידו זכות לקבלו חזרה, כולו או חלקו, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי;
(2) מתקיימים לגביו תנאים אחרים שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

"תרומה מזכה" – תרומה שמתקיים לגביה אחד מאלה", ואנחנו מוסיפים: ולמעט תרומה מסוג שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת:

(1) יש בצידה זכות לקבלה חזרה, כולה או חלקה, בין שהזכות היא של נותן התרומה ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי;
(2) יש בצידה זכות לקבל מענק או אשראי, בין שהזכות היא של נותן התרומה ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי;
(3) מתקיימים לגביה תנאים אחרים שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, ויחולו עליה כל ההוראות שחלות לעניין התקנות האלה לעניין פיקדון.

"אשראי" – יישאר כמו שהוא, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות (רישוי)); (להלן – חוק הבנקאות (רישוי));
"מתן אשראי" – כהגדרתו בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), למעט הנפקה של כרטיסי אשראי;"

יש לכם עוד תיקונים בהמשך הנוסח?

כן. בתקנה 1(ג), עמוד 7 באמצע.

(2) לעניין ההפניה לחלק VIII, סעיף ב.9 לתקן שבהגדרה "מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח" –



(1) בסעיף ב.9.א) במקום "[xx/xx/xxxx]" יקראו "י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012)"; xxx גם מופיע בתקן ולכן תראי שזה במירכאות.




(2) בסעיף ב.9.ג) אחרי "שכלי ההשקעות הקולקטיבי" יקראו "או מוסד ישראלי פיננסי מדווח";



(3) סעיף ב.9.ד) לא ייקרא."

אוקי. איזה עוד תיקונים?

צריכים לשבת על התאריכים? היינו באמצע וגם את מה שביקשתם לתקן, צריך לעדכן את זה - -

רק תעדכנו את העיתון אחר כך שאתם עובדים על הנוסח. לא אנחנו תוקעים לכם כלום.

נשלח הודעה לעיתון...

מה ביקשתם, אם אפשר להגיד לנו את המועדים.

לגבי 18 ביקשנו דחיה בחודש כי זה יותר קל לכולנו. לגבי 17 – רק ביקשנו דחיות של שבוע, שבועיים כדי שנספיק בלוח זמנים קצר ופה זה לעשות דיווח רטרואקטיבי.

אפשר לתת להם את זה? את החודש והשבוע, שבועיים?

צריכים לשבת ולראות את זה. קשה לשלוף את זה, לפחות בחודש. צריך פשוט לשבת ולראות את זה.

מתי תשבו?

עכשיו, היינו באמצע.

תנו לנו רבע שעה, 20 דקות ונעשה את זה. גם צריך להכניס את מה שביקשתם - -

מאחר ואני לא מתכוון להישאר פה יותר מ-20 דקות...

מה זאת אומרת? אנחנו לא הקראנו את הנוסח עם התיקון שביקשתם על הסיבות, שאתם רוצים שנפרט את הסיבות.

על הוראת המעבר אתה מדבר.

כן, הוראת מעבר וקבע, רצינו שיהיו לנו לפחות את הסיבות. את זה לא כתבנו.

יש לנו עוד כמה תיקוני נוסח.

אז אולי לגבי הקבע בואו נקריא?

מה יהיה בקבע?

"7(ה) דחה מוסד פיננסי ישראלי את ההשגה, יפרט המוסד הפיננסי הישראלי את הסיבות
להחלטתו ובכלל זה בהתייחס לטענות שהעלה בעל החשבון בהשגה."

בתוך 30 ימים מהיום שהוגשה ההשגה.

אפשר להגיד "יכלול את הסיבות" כי יפרט, זה הופך להיות כמו בית משפט, מה שמוסד פיננסי לא יהיה מסוגל לעשות. לכלול את הסיבות – בהחלט כן.

אז איך זה יהיה?

במקום "יפרט" הוא מבקש שזה יהיה "יכלול". אני רוצה להבין באמת את היישום.

אנחנו לא נעשה שום "וי", אנחנו נעשה את זה כמו ש - - - מבקשת, שכל מוסד פיננסי יצטרך לכלול את הסיבה שבגינה ההשגה נדחית. הדברים שאומרים פירוט, אז באים ואומרים: לא פירטת מספיק, זה רק עמוד אחד, זה לא שלושה עמודים. בסופו של דבר זה לא בית משפט וגם לא גוף מנהלי אז אנחנו, בתור מוסד פיננסי, צריכים לעשות את זה לפי המגבלות והיכולות.

טוב, בסדר.

ואיפה בדיוק אתה משבץ את זה?

בסיפה של (ה): דחה מוסד פיננסי ישראלי את ההשגה, יכלול המוסד הפיננסי הישראלי את הסיבות להחלטתו ובכלל זה בהתייחס לטענות שהעלה בעל החשבון בהשגה, בתוך 30 ימים מההשגה?

כן.

אז זאת הוראת הקבע.

בתוך 30 ימים מההשגה לא נוכל לתת פירוט בצורה כזאת. זה לוח זמנים בלתי אפשרי.

אבל זה מה שדובר כשעוד היו"ר היה כאן.

מדובר שאנחנו אומרים שלא שזה היה פרטני כמו שדיברנו. ברגע שהוועדה מבקשת זה פרטני מפורט אז 30 ימים לא יספיקו.

אבל זה מה שדיברנו בדיון. אף פעם לא דיברנו על משהו אחר.

סליחה רק רגע, בנוסח שהגישה - - - היה כתוב שאנחנו דוחים את ההשגה ואז יכול הלקוח לפנות ולשאול למה דחיתם? ואז צריכים לתת לו תוך 30 יום את הנימוקים אבל ההחלטה עצמה היתה כבר קודם. עכשיו ביקשתם שאחרי שהחלטנו על הדחייה, אנחנו מיד כוללים את הסיבות וזה לא תוך 30 יום. זה כתוב בחקיקה קודם לכן - אם אני לא טועה יש לנו 60 יום להחליט. אנחנו מדברים פה על עשרות אלפי מקרים רבותי. אני לא זוכרת כמה זמן יש לנו להשגה?

60 יום.

אז זה באותו זמן שאתם עושים את זה.

הוועדה רצתה שזה יהיה בהודעה על הדחיה. עכשיו צריך להכניס את המועדים, זה מה שאני מתכוונת.

כי יש לכם כבר את המועדים לתשובה להשגה.

אתם מתנגדים ל-60 יום?

לא, זה מה שהם הסכימו.

אין בעיה, בסדר גמור. מקובל.

אני מבין שאתם הצעתם 60 יום.

60 יום למה?

להגיש את ההשגה. תשובה על ההשגה.

תשובה על ההשגה, אני חושב שזה היה... 60 יום או שלושה חודשים?

לאדם יש 30 יום להגיש.

שלושה חודשים, למה 60 יום?

לבנק יש שלושה חודשים ולאדם 60 יום.

זה סעיף (ה) – בתוך 60 ימים מיום שליחת ההודעה בידי המוסד הפיננסי או עד - -

לא, זה שונה ל-90 יום. רגע.

שניה. ישיב המוסד הפיננסי על ההשגה לא יאוחר מ-31 ביולי. אז אם ההשגה היא במרץ? אתה שולח לו הודעה...

כן, העניין ברור. אתם רוצים 60 ימים - -

90 ימים, זה לא 60. אתם ביקשתם שלושה חודשים. אם הייתם אומרים חודשיים, זה היה הרבה יותר פשוט.

לא, אם אתה משאיר פה 60 ימים אז אתה מדווח לו - - -

לא, לא.

היועצת המשפטית, זו בדיוק הסיבה שאנחנו צריכים עוד 10 דקות, רבע שעה להסדיר את המועדים. הרעיון הוא פשוט: כשאנחנו משיבים, אנחנו נכלול את הסיבה. אי אפשר מועדים אחרים כי זה לא יעבוד, זה הכל. אנחנו נשוב אליכם עם מועדים מעודכנים.

אני אחזור על מה שהיושב ראש ביקש: היושב ראש ביקש שבמקום 60 ימים שמופיע בסעיף קטן (ה) יהיה 90 ימים על מנת שלאדם שמגיש את ההשגה תהיה האופציה לפנות אליהם, מה שדיברנו קודם. תבחנו אתם איך זה מסתדר עם החודשים שמופיעים לכם, כי מופיעים לכם בסעיף גם חודשים, ובלבד שזה יסתדר עם ה-90 ימים האלה בצורה נכונה גם לפי מה שמבקשים הבנקים וגם לפי מה שהיושב ראש הנחה.

מה יש עוד שנשאר פתוח במועדים?

כל המועדים פתוחים.

אנחנו צריכים לראות אם הבנקים, המוסדות הפיננסים, עדין יכולים לעמוד בתאריכים שלגביהם החלטנו - מהמועד הזה מתחיל חשבון חדש, מהמועד הזה בודקים יתרות. זה הכל מועדים שמחייבים אותם להפעיל תיעוד עצמי חדש, נוהל לפתיחת חשבון וכו', ואז הם אמרו שהם צריכים שלושה חודשים מראש. דיברנו שאם התקנות יעברו עד אמצע נובמבר – לא רצינו כל פעם לשבת אתם ולעשות ישיבות, תקנות, והאישור של התקנות נדחה.

כן, אבל עכשיו הם מבקשים משהו די פשוט לדעתי. הם מבקשים חודש, נכון?

חודש ל-18 ודחייה של השבוע שבועיים, לפי המועד השונה, ל-17. ישבנו על זה קודם. אם הוועדה תיתן לנו עוד רבע שעה, 20 דקות לסיים את זה - -

זה לגבי הוראות המעבר.

האם בהוראת הקבע אפשר לחיות עם התאריכים של היום מבחינתכם בתקנות?

ב-1 בפברואר אתה יכול?

אני לא מבין את השאלה.

יש לנו מועד חדש של חשבון חדש מה-1 בפברואר. האם המועדים האלה - -

לא תהיה היערכות של שלושה חודשים אז - - -

צריכים לשבת על זה. רוצים 1 באפריל.

ההצעה הפרקטית לכל מה שקורה פה כרגע: אני אומר לכם שאתם צריכים לצאת בחוץ, לשבת ביניכם, לגמור את העניינים כי זה הופך להיות דו-שיח של חירשים.

זה מה שנשאר, לסגור את התאריכים.

צריך לסגור את התאריכים כי אחרת, אני לא רואה פה שאנחנו מתקדמים. קחו 10 דקות ואנחנו נחדש את הישיבה בעוד 10 דקות.


הישיבה ננעלה בשעה 13:38