פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הכספים
11/12/2018


מושב חמישי

פרוטוקול מס' 1186
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ג' בטבת התשע"ט (11 בדצמבר 2018), שעה 13:40

הצעה לסדר היום בנושא: תעסוקת חרדים ועידוד המצטרפים למעגל העובדים - הצעה לסדר של חברי הכנסת מיקי לוי, משה גפני ואחמד טיבי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר
מיקי לוי

יעקב אשר
מיכאל מלכיאלי
אורי מקלב

חמוטל בו דור - סגנית הממונה על השכר, משרד האוצר

טל שחם - רפרנט שכר וכלכלה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אפרת דבש - מנהלת תחום מסלולי השקעות, רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

שירה ברלינר - ראש תחום תעסוקת חרדים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שיר פרי - המטה לתעסוקת חרדים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שמעון וייס - מרכז צעירים, גיוון ואוכלוסיות, המשרד לשוויון חברתי

טל זילברברג - רשות הצעירים, המשרד לשוויון חברתי

נחמיה שטיינברגר - מרכז תוכניות עתודה לחרדים, נציבות שירות המדינה

חגי לוין - סמנכ"ל תכנון, שירות התעסוקה

צבי מרום
גלית לוי
–
-
מנכ"ל חברת BETM, התאחדות התעשיינים בישראל
מנהלת מרחב ירושלים, התאחדות התעשיינים בישראל

ד"ר גלעד מלאך - ראש תוכנית חרדים, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מרים זלקינד - עו"ד, מקדמת מדיניות וחקיקה, שדולת הנשים בישראל

נאוה יבין - לשמה - מדיניות, יזמות, קהילה

שרה דרמון לוי - לשמה - מדיניות, יזמות, קהילה

סטיוארט הרשקוביץ - סגן נשיא המרכז האקדמי לב

הילה חסן לפקוביץ - מנהלת פרויקטים, "נבחרות"

אסתר קרמר - מדריכת פרויקטים, "נבחרות"

רחל לב - בית ספר "סיעור מוחות", ירושלים

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

תעסוקת חרדים ועידוד המצטרפים למעגל העובדים

הצעה לסדר של חברי הכנסת מיקי לוי, משה גפני ואחמד טיבי

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעה לסדר היום בנושא תעסוקת חרדים ועידוד המצטרפים למעגל העובדים, הצעה של חברי הכנסת מיקי לוי, משה גפני ואחמד טיבי.

(היו"ר משה גפני)

מה לגבי הנושא הקודם?

נתנו להם לצאת החוצה כדי להתייעץ לגבי תאריכים.

שיחזרו. ההתייעצויות שלהם היו עלי לזרה. אם אפשר לקרוא להם. בינתיים נמשיך בסדר היום.

תודה רבה אדוני. אני אומר כבר בפתח דבריי שהגשת הבקשה היא מתוך דאגה עמוקה ושמישהו לא יקשור שום נושא אחר או אפשרויות אחרות. הנושא בהחלט מטריד אותי ואני מחפש דרכים לשלב את האוכלוסייה החרדית בתעסוקה, בשיעור התעסוקה. האחוזים ירדו מתחת ל-50 אחוזים ויש מקום לדאגה בעניין הזה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 47.8 אחוזים מועסקים. על פי הנתונים שפורסמו לאחרונה, שיעור התעסוקה של גברים חרדים בני 25 עד 64, סוף הרבעון השלישי של השנה, ירד אל מתחתל-47 אחוזים כשהוא היה כבר על 51.4 אחוזי ברבעון הקודם. זאת פעם ראשונה ששיעור התעסוקה של הגברים החרדים יורד מתחת ל-50 אחוזים וצריך לבדוק למה.

אני כבר רוצה להדגיש ולומר שהנתונים של הנשים החרדיות, שיעור ההשתתפות שלהן בעבודה עבר אפילו את היעד הממשלתי. כרגע, ב-2018, שיעור תעסוקת נשים חרדיות הוא 75.5 אחוזים וזה אומר מ-2009, עת השיעור היה 59.1 אחוזים, זוהי קפיצה בלתי רגילה שמראה שהמאמצים והרצון להשתלב הם בהחלט ראויים להערכה.

יש כמה וכמה סיבות לחוסר ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. דבר ראשון, זה נובע מפערי השכר. אם אתה לוקח גבר חילוני באותם גילאים של 25 עד 64, החילוניים בשנת 2014 הרוויחו 10,600 שקלים והחרדים הרוויחו 6,600 שקלים, כמעט 4,000 שקלים פחות מהחילונים.

אני אדלג על 2015 ואקפוץ ל-2016. האוכלוסייה החילונית בגילאי 25 עד 64, מרוויחה בממוצע 11,068 שקלים והאוכלוסייה החרדית מרוויחה 7,443 שקלים.

אגב, אני קורא מהדוח של מרכז המחקר, דוח מאוד מפורט, פשוט מרתק ואני ממליץ לכולם לבקש אותו, דוח שנותן תמונה ברורה לחלוטין ומראה מה קורה.

בהחלטת הממשלה מה-17 בדצמבר נקבע שיש צורך בייצוג הולם של האוכלוסייה החרדית בקרב עובדים בשירות המדינה ולפיכך נקבע כי שיעור העובדים מקרב האוכלוסייה החרדית לא יפחת מ-7 אחוזים. אנחנו לא עומדים ביעד הזה. גם כך הוא לא מספיק אבל גם ביעד הזה אנחנו לא עומדים וצריך לראות איך אנחנו מצמצמים. זה בהחלט מטריד אותי.

יש לי גם נייר עבודה של התאחדות התעשיינים בישראל שהפניתי להם את השאלות האלה. בהחלט הם מדברים על שעות עבודה ומשמרות שאינן תואמות את זמני התפילות ומצריכות מהמעסיקים הקצאת זמן ייעודי לתפילות וכולי. יש להם תשובות אלא שצריך לעשות מאמצים לקיים את זה. יש להם תשובות של קיום הכשרות מתאימות לצורכי מקום העבודה במרכז הכשרה או במפעל תוך הכנת סביבת עבודה מתאימה. לדוגמה, הקצאת זמן לתפילות ומקום לתפילה מוסדר כגון הקמת בית כנסת או רחבת תפילה וכולי. הקצאת חונך על ידי המפעל להכנה. ליווי והכנה להשתלבות בעבודה, הקצאת משאבי ממשלתיים.

אני לא יודע אם נמצא כאן נציג האוצר ושואל מה עם התקצוב הממשלתי ולאן הוא נעלם. חברים, האוכלוסייה הזו מכפילה את עצמה כל 16 שנים. אני מאחל שתמשיכו ותשלשו אבל חייבים לשלב את האוכלוסייה הזו בשוק העבודה, להתאים את עצמנו לצרכים שלה, להקצות משאבים ולא לקחת את המשאבים שהמדינה תקצבה לעניין הזה. אני שואל מה האוצר עושה לצמצום הפערים האלה, היכן התקנים והיכן התוכנית לאפליה מתקנת. היכן התוכנית הזאת?

יש כאן מרכיבים שב-45 דקות לא נוכל להקיף אותם אבל אני מקווה שנתנו איזו התחלה לעניין הזה. אני שוב חייב לומר שהנשים החרדיות ביצעו צעדים ענקיים הן בתחום ההשכלה, הן בתחום ההשתלבות בעבודה, הן בתחום הרצון להשתלב בעבודה. ביקרתי במפעלים שם הנשים החרדיות הן הדומיננטיות. אני שמח כל פעם לגלות עוד רואת חשבון ועוד עורכת דין ועוד כאלה שנותנות את הטון. אבל זה לא מספיק. אנחנו נשלם מחיר כבד מאוד אם הממשלה באשר היא – בכלל לא חשוב איזו היא – לא תעשה צעדים. הבאתי את הנושא הזה גם למליאה וגם לכאן מתוך דאגה למציאת פתרון הולם.

נמצאים כאן נציגי ההסתדרות, נציגי נשים ועמותות חרדיות ואני אשמח מאוד לשמוע. אם אני טועה במשהו, אני אשמח עוד יותר אם תתקנו אותי. אני מבקש כן לפתוח פתח ענק לעניין הזה ואני חילוני אבל מבית דתי.

חבר הכנסת מיקי לוי, אני מודה לך. אני בכלל מודה לך על ההתנהלות שלך כאן בוועדה במשך כל הקדנציה הזאת - אני מכיר אותך גם קודם – בנושאים רבים שאתה באמת לגופו של עניין ולא עם סטיגמות. העלאת הנושא הזה היא העלאת נושא חיוני. גם טובת המדינה, גם טובת העובדים ואני חושב שמה שאתה עושה בעניין הזה, זה דבר מאוד חשוב.

עוד משהו. תדעו לכם שאמנם זה לא בוועדה הזאת אלא בוועדת הטכנולוגיה, אבל אני לא אתן לסגור את פרויקט להבה שניסו לצמצם אותו. זה בנפשנו.

נכון.

כל ההכנסה של הדור הצעיר לתוך העולם המחשובי כי לשם אנחנו צועדים.

תודה רבה. אני מצטרף לדברים.

החוק אומר שצריך העדפה מתקנת לחרדים, כמו שיש העדפה מתקנת לערבים. האם בדקת את העניין הזה? האם עוברים על החוק?

מצאתי שיש גם חוק ויש גם החלטות ממשלה שונות שבאות לקבוע המלצות לשילוב האוכלוסייה החרדית בשירות המדינה. למעשה החוק עוסק בשירות המדינה בלבד והחוק קובע העדפה מתקנת במשרדי הממשלה. שוחחנו עם הגברת מור ברזני מנציבות שירות המדינה. יש כאן מישהו מנציבות שירות המדינה?

כן.

אתה בוודאי תוכל להרחיב. אני אומר את הדברים שנאמרו לנו על ידה ותקן אותי אם הם לא מדויקים.

ממה שאנחנו הבנו בעיקר יש הוצאה של מכרזי עתודה למגזר החרדי שהם מכרזים ייעודיים שמיועדים בעיקר למגזר החרדי.

זה לא החוק.

זו דרך מסוימת שאפשר לפרש את החוק. העדפה מתקנת, המשמעות שלה היא בעצם שאם במכרז רגיל מגיעים שני אנשים ומצבם זהה ביחס לכל נתוניהם, האדם שהוא בעל ההעדפה התקנת – במקרה הזה מהאוכלוסייה החרדית, במקרים אחרים מהאוכלוסייה הערבית או הדרוזית או הצ'רקסית וכולי – יהיה זכאי להעדפה מתקנת ולהיבחר במכרז גם אם נתוניו זהים לשל אדם אחר שהגיע אתו לקו הסיום של המרוץ.

ממה שאנחנו הבנו זה שלב שאמור להיעשות בשלב ועדת הבוחנים. אם הבנו נכון, אין דרך לנציבות שירות המדינה לעקוב האם זה מתבצע במשרדי הממשלה, איך זה מתבצע במשרדי הממשלה, והדיווח שהם מקבלים הוא בעיקר ביחס למכרזים שהם מכרזים מיועדים מראש לאוכלוסייה החרדית. יש גם תוכנית שיצאה למעשה והיא עוסקת גם כן בשילוב צוערים חרדים בשירות המדינה. זו תוכנית שיצאה בעקבות החלטת ממשלה אבל לשאלתך כיצד החוק עצמו, ההעדפה המתקנת עצמה מיושמת במשרדי הממשלה, אני לא קיבלתי תשובות חד משמעיות לא ממשרדי הממשלה. אנחנו לקחנו כדגימה, התקשרה המתמחה אצלי למשרד המשפטים לשאול האם מופיע במכרז שאדם ידע שאם הוא ניגש למכרז, יש לו העדפה מתקנת, והתשובה שקיבלנו היא לא.

מי נמצא כאן ממשרד המשפטים? אף אחד.

שאלנו האם ועדות הבוחנים יודעות שהן צריכות לכלול בהנמקות שלהן התייחסות לשאלת ההעדפה המתקנת. לא קיבלנו על כך תשובות חד משמעיות. אולי תוכל להאיר את עינינו אם יש דברים נוספים שפספסנו.

אני מודה לך על העבודה שעשית. אני מרגיש שהחוק לא ממוצה ואני מתפלא על משרד המשפטים. אני מבין שהם לא הגיעו לכאן למרות שהוזמנו. משרד המשפטים היה צריך לזעוק על העניין הזה שלא מקיימים את החוק.

גברת לב, לא בדיוק נוגע לחוק. את הלכת לבנק ישראל?

לא.

את רוצה להתייחס לעניין הזה?

אבל לא על המקרה של בנק ישראל. על מקרה אחר.

בבקשה.

שלום וברכה לכל המשתתפים. אני מנהלת תוכנית הכשרה לנשים חרדיות בתחום אנימציה בביתה ספר סיעור מוחות. תודה לחבר הכנסת מיקי לוי שמעלה את הנושא.

אני מגיעה מנקודת המבט של נשים. אנחנו קבלנו פנייה בתחילת 2017 ממנכ"ל סטודיו מאוד גדול בירושלים שהוא צריך קבוצת נשים חרדיות שיעבדו בתחום האנימציה ויעשו סרטים לתאגיד וולט דיסני. כולנו מכירים את התאגיד וולט דיסני. הלכנו על ההכשרה הכי יקרה. מתוך 300 מתעניינות בחרנו 30 נשים מהתחום והן היו מספיק מוכשרות והתחלנו את תוכנית ההכשרה הכי יקרה בארץ בעזרת משרד הכלכלה, עמותת תמך והרשות לפיתוח ירושלים.

לאחר שנתיים של לימודים קשים כאשר הבנות עזבו עבודה ולא התפרנסו באותה עת, חמישה ימים בשבוע, עזבו משפחה, ילדים, הכול, עצרו את החיים כדי להגיע למשרה הנכספת ולעבוד בסטודיו שהבטיח שהוא יעדיף אישה חרדית על פני מישהי מהמגזר הכללי, אם הן יהיו באותם תנאים כמו שקודם צוין.

הבנות הגיעו לשלב הגמר כאשר במהלך כל התקופה, כל הזמן מנכ"ל החברה הגיע להגשות של הפרויקטים והביע שביעות רצון מעל הממוצע והייתה התפעלות גדולה, הגיעו לשלב הסופי ומתוך 30 בנות שעברו את התקופה הזאת, כ-17 נשים התקבלו לעבודה. מתוך ה-17 נשים אלו בפועל התחילו לעבוד שבע נשים ובהפתעה – זו הייתה מעין דרישה – נאמר שהן חייבות לעבור הכשרה נוספת בחינם, אחרי השנתיים, של חמישה חודשים, חמישה ימים בשבוע, עד השעה 6:00 בערב בזמן שהובטח להן שיהיו להן שעות אם ושהן תיכנסנה לעבודה.

הן סיימו את חמשת החודשים האלו בחינם ומתוך שבע נשים נכנסו בפועל ארבע נשים, אחת מהן היא אם חד הורית ששלחו אותה לביתה ובמקביל הייתה קבוצה של סטודנטים מהמגזר הכללי שהתקבלו יותר מארבע. ארבעת הנשים שלנו התקבלו על תנאי ללא הסכם עבודה. עכשיו הן נכנסו לעבודה, לפני שבוע, ללא הסכם.

את שאלתם למה?

זה משהו שאי אפשר להבין. אנחנו שאלנו כל הזמן למה ואז נאמר אילוצים, אנחנו עסק, זה משהו דינמי.

גם החילוניים עושים כך?

למה בעצם רצו אותנו בהתחלה? למה בכלל ניגשו אלינו? ראשית, הם ראו שהבנות מוכשרות אבל שנית, היה להם מאוד קשה לגייס סטודנטים מבצלאל כי הסטודנטים בבצלאל לא מסכימים לעשות עבודה שחורה, מה שוולט דיסני אומר להם ומכתיב להם אלא הם רוצים לייצר בעצמם. הבנות שלנו עשו הכול, אמרו שלא מעניין אותן, הן מסכימות לעשות הכול, להרוויח כסף, להיכנס לתחום חדש. אנימציה לא הייתה במגזר החרדי בכלל. נשים ממש פרצו דרך. עכשיו הן יושבות בבית, שלא לדבר על כך שאנחנו כבית ספר יצאנו בבושת פנים, אין אמון, תוכנית ההכשרה הייתה מאוד מאוד יקרה ולא היה כאן כל רווח לאף אחד.

אני אטפל בזה. לא טוב שאתה תטפל בזה.

אני מבקש ממך את כל הפרטים האלה. תני לחבר הכנסת מיקי לוי. אני מבקש שבסוף הבדיקה שלך, תביא את התוצאות. יכול להיות שיש סיבות מוצדקות, יכול להיות שאין סיבות מוצדקות, יכול להיות שזה כמו שהיא מתארת את זה. שנדע את זה כאן בגלוי שזו תמונת המצב. אלה פרויקטים שלא היו קודם. אני מודה לך.

אני רק רוצה לציין דבר אחד. לאור המצב אנחנו התחלנו לגבש תוכנית חממה לנשים המובטלות האלו שיושבות בבית. מגייסים סטודיויים לאנימציה שיקלטו אותן ויעסיקו אותם.

אני רק מבקש את כל הפרטים האלה להעביר לחבר הכנסת מיקי לוי. דברי אתו. הוא יבדוק את זה ויכול להיות שנקרא לאנשים כדי לראות מה עושים עם הדבר הזה. זה דבר שהוא מזעזע.

חבר הכנסת מקלב.

תודה רבה אדוני היושב ראש. כפי שידוע, אני הייתי הנציג שלך, ייצגתי אותך בוועדת החוקה בתהליך החקיקה של החוק לייצוג הולם שאתה יזמת אותו ועבר זמן לא קצר מאז. היינו צריכים לראות כבר היום את היישום ולראות מהקרה עם יישום החוק הזה. החוק הזה דיבר על האוכלוסייה החרדית שתקבל מעמד שווה לעוד אוכלוסיות בהן צריך לעשות העדפה מתקנת כמו דרוזים, ערבים, צ'רקסים, אתיופים ועוד, כדי לתת להם את המעמד שלהם ואת העדיפות. צריך לומר שמדובר כאן על כך שהמתמודדים הם עם אותה השכלה ואותן יכולות.

איך מיישמים את החוק הזה. התחלנו לא טוב עם הנציבות אבל אני חושב שסיימנו בסופו של דבר בהבנות ועם נכונות ורצון טוב לעשות גם על ידי פרויקטים מסוימים שהנציבות עצמה מקדמת וגם על ידי יישום בשטח. היישום בשטח אומר מכרזים שהמדינה מוציאה, אמורה לתת את ההעדפה המתקנת כמו לקבוצות האחרות.

אפשר לעשות זאת בשתי דרכים. דרך אחת היא מכרזים ייעודיים לאותה אוכלוסייה.

כן. זה נאמר קודם.

כן. אמרה עורכת הדין שגית אפיק. גם זה חלק מהמסגרת. זאת אומרת, החוק אומר שצריך לתת. הנוהל, איך הנציבות מיישמת את זה, יש לה כמה דרכים – על ידי מכרזים ייעודיים כי בלי המכרזים הייעודיים, אין סיכוי שתהיה עדיפות. לפי מה שקורה בשטח, זה לא מיושם. אני בדקתי באופן אקראי. מכרזים שיצאו לאחרונה על ידי הנציבות, אתה רואה כאן משרה שמיועדת לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, משרה זו מיועדת לבני העדה האתיופית ועוד ועוד. אתה רואה מקבץ שלם.

על זה אנחנו מדברים. החרדים לא מופיעים.

יש עוד דרך. הדרך השנייה היא במכרז עצמו, בו מתמודדים כמה וכמה מועמדים, מקבלים בני אותה אוכלוסייה שציינו אותם עוד תוספת נקודה. מבחן התוצאה אומר שעם תוספת הנקודה שלכאורה היה צריך לתת למועמד איזו קדימות, מבחן התוצאה אומר שלא בוחרים אותו. מדוע לא בוחרים אותו? ההתרשמות, חוות הדעת של אלה שנמצאים בוועדה.

איך בודקים ומה עושים בקבוצות אחרות. הנציבות עומדת מול כל משרדי הממשלה, מול כל משרד באופן פרטי, ומבקשת דיווח. מדובר על 5 אחוזים? 5 אחוזים. מדובר על 7 אחוזים? 7 אחוזים מתוך המכרזים שהמשרד עושה, איפה הוא שילב.

אפשר לראות נתונים של הנציבות. אני לא מכיר את נציג הנציבות – מבלי לפגוע - אבל ציפיתי שלדיון כזה היו צריכים לשלוח את מי שהיה בתהליך ואת מי שאחראי לכך.

לגבי כל הקבוצות האחרות יש מעקב, יש דוחות וברגע שמשרד לא מיישם את זה ולא קולט עובדים מאותו מגזר, יש סנקציות כלפיו.

אני כן אומר לך אדוני שכל נתון שייתנו לך עכשיו, זה נמצא ברמת המשרד, ברמה הכי נמוכה. קלטו סטודנטים, כאלה שלא מתמודדים, קלטו סטודנטיות חרדיות. מדרגות קצת יותר גבוהות, בכירות – אין שום קליטה. זה שונה ממקומות אחרים. הרי גם דורשים מהמשרדים האחרים לא רק קליטה במספר אלא גם בדרגות. בכל הדרגות הגבוהות יותר, שאף אחד לא יספר סיפור שאין עובדים. כולנו יודעים שהעובדים והעובדות החרדים, יש להם רושם טוב, יש להם יכולות גבוהות, יש להם את הכישורים, יש להם את ההשכלה הנדרשת - ולא מדברים בהקלות שניתנות להם – ויש להם מוסר עבודה.

לוועדה שלנו, אתה גם שותף לזה, מגיעים מנהלי משרדים, מגיעים כאלה שקולטים אותם, בכירים מהמשרדים והם מאוד מאוד מרוצים ואפילו גאים בזה. כשהם באים להגיש לנו דוחות, הם אומרים שהם קלטו והם מרוצים מאוד וירצו עוד אבל יש איזה חסם שעדיין לא ברור. אולי בגלל דימוי, אולי בגלל שאין על זה פיקוח ולכן אנחנו נמצאים באותו מצב גם שנתיים - אולי יותר משנתיים – אחרי קבלת החוק.

תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי.

אדוני היושב ראש, תודה רבה על קיום הדיון. אני אומר במשפט אחד. הדיון היום הוא על אותם חרדים שנמצאים במעגל העבודה או כבר יש להם את ההכשרה המתאימה ולא מקבלים אותם למקומות העבודה מכל מיני סיבות ואמרת שצריך לבדוק את הסיבות האלה.

בוא נדבר על אותם אלפי חרדים שלא מתקבלים בכלל להיות בעלי הכשרה. אני כן רוצה להעלות בפניך את ההתעללות הנוראה בתקופה האחרונה, בחודשים האחרונים, של המל"ג בכל המכללות החרדיות. הם מחייבים אותם להתאחד עם מכללות שלא מתאימות להם. אני גם יכול להזכיר שמות. מכללות חרדיות. המל"ג בא ואומר להם שהם יהיו ביחד עם מכללה שלטעמם של המל"ג היא גם חרדית ומדובר על גברים ונשים ביחד, מדובר על מרצים.

כן, אבל זה לא נושא הדיון.

אני אומר שזה הנושא שעוד הרבה קודם. זה הנושא הראשון. המל"ג מתעלל באותם חרדים שכן רוצים לקבל הכשרה ולא יכולים לקבל אותה.

הנושא עוד יותר חמור – וגם עליו דיברתי כמה פעמים - הוא אותם אנשים שכן סיימו תואר ראשון ורוצים ללכת לתואר שני בהפרדה כמו שהיה להם עד היום, המל"ג בשנה האחרונה גזר – ואמרה את זה יושבת ראש המל"ג – שאדם לא יכול להיות אינטליגנט בעל תואר שני אם הוא לא למד יחד עם נשים. מצד שני בנציבות בתפקידים בכירים, התנאי הראשון, תנאי הסף, הוא תואר שני. מצד אחד רוצים את החרדים, אומרים שרוצים את החרדים במשרות בכירות, אבל מצד שני לא נותנים להם את היכולת לקבל את התואר השני.

תודה רבה. הנציבות. בבקשה.

אחראי על תוכניות עתודה לשילוב חרדים בשירות המדינה. קודם כל, אמת מה שאמר חבר הכנסת מקלב. נבצר מהנציבות לשלוח מישהו אחר. גם גב' אשכנזי לא יכלה לבוא וגם גברת מור ברזני שממונה על הגיוון, אבל צריך להדגיש כאן נקודה. בסיפור של החוק יש כאן שני היבטים. יש את ההיבט של החרדי שמגיע למכרזים וכמו שאמרתם יש מקום לסמן שהוא חרדי והוא עולה לוועדות בוחנים. אגב, נבחרו חרדים להיות נציגי ציבור בוועדות בוחנים אבל אין לי את המידע עד כמה הם שולבו בשטח. אין לי כרגע את הנתון המדויק הזה אבל גברת מור ברזני ששלחה תשובה כתובה לוועדה, היא אחראית על הפן של המשרדים, מטעם המשרדים עצמם, שרוצים לייצר גיוון תעסוקתי ולקיים ייצוג הולם של חרדים בתוך המשרדים. שם הנקודה טיפה יותר מורכבת.

בנוסח החוק יש הגדרה מיהו חרדי ויש איזושהי רשימה. מי שהבעל, הילדים, האישה למדו וכל הדברים הללו. בפועל יש המון מקרי ביניים ואנחנו יודעים לומר שהם לא לגמרי מוחלטים. רק לפני כחודשיים הגיעו לאיזושהי הסכמה – ונמצאת כאן הגברת שירה ברלינר שתוכל להרחיב על כך מטעם משרד העבודה והרווחה, להגדרה הזאת – אבל כנראה שרק עד סוף 2019 יוכלו להגיע למספרים מדויקים בסקר הפנימי, כמה חרדים בפועל יש. אמר לי דוקטור אסף מלחי שהוא חוקר במשרד הכלכלה שעל פי סקר כוח אדם הם הגיעו כיום לנתון של 1.3 אחוז חרדים בשירות המדינה. זה נתון שצריך עוד לטייב אותו. יש עוד הרבה מה לפתח אותו.

זה האחוז הכי נמוך שיש בכל מגזר.

כמה היה לפני חמש שנים?

אני לא יודע.

2.5.

מה זה משנה? אנחנו מדברים עכשיו על קליטה חדשה, על מכרזים חדשים שיוצאים. נניח הוחלט כמה יש כדי אולי להעלות את האחוז.

אני רוצה להבין. עם כל הכבוד לנציבות שירות המדינה, יש חוק. הכנסת חוקקה חוק. אני מבקשת לדעת את הדבר הפשוט ביותר. הרי אם זה היה קורה בכל מגזר אחר, אתם הייתם צריכים לתת תשובות לכנסת, לכל גורם חוקי שמבקש את הנתונים האלה, כמה היה לפני שנה וכמה יש השנה. הרי החוק התקבל והוא עבר כאן גלגולים. הגדרה של מיהו חרדי לא קיימת יותר מכיוון שיש את זה בהגדרה החוקית. מי מדווח לכם? ממי ביקשתם דיווח מה קרה? משרדי הממשלה? זה שיש תוכניות ייעודיות, זה הדבר הכי קל. זה בסדר. אני רוצה לדעת. אני חבר כנסת. תגיד לי בבקשה, יש לי עניין שלחרדים תהיה תעסוקה כמו שיש לכל חבר כנסת ולכל שר. מאיזה משרד ביקשתם לדעת כמה חרדים התקבלו? מאיזה משרד ביקשתם לראות שיש נתון של העדפה מתקנת? אתה אומר למנכ"ל משרד העבודה והרווחה למשל או למנכ"ל משרד לא חשוב איזה, אתה אומר לו שהוא ידע שיש לו מכרזים חדשים, צריך שתהיה העדפה מתקנת לחרדים, כמו שצריכה להיות העדפה מתקנת לדרוזים.

אני רוצה לומר לכם עוד דבר. זה גם בכנסת. שלא תהיה טעות. אני לא רוצה לשפוך אור על מי אני מדבר. היה מכרז להתקבל לעבודה, אני לא רוצה לתת יותר מדי פרטים, ואותה אישה לא התקבלה לעבודה מכיוון שהיה צריך לתת העדפה מתקנת לדרוזית והדרוזית התקבלה. הבעיה היא שבכנסת אנחנו צריכים לטפל ולא אתם אבל אתם הגורם המרכזי מכיוון שאם אתם הייתם מטפלים, זה היה משליך על כולם. יש מי שהלכה לבנק ישראל – זה גם כן לא משרד ממשלתי – ולא נתנו לה העדפה מתקנת ואני פניתי למנכ"ל בנק ישראל. היא לא התקבלה כי לא הייתה העדפה מתקנת. היו הרבה מתמודדים והיא נשארה בחוץ והיא מוכשרת והכול בסדר.

גם התמונה שאת מציירת, גברת לב, היא תמונה מזעזעת מכיוון שאז המשמעות של העניין היא שכל מי שמדבר על שילוב חרדים אומר דברים צבועים. מה שילוב חרדים? של מה? המון אנשים. אני לא מדבר על מי שלומד תורה. אם הוא לומד תורה, הוא האליטה שלא אומרים לו לצאת לעבודה אבל יש המון גברים ונשים שמבקשים לצאת לעבודה, רוצים להתפרנס ורוצים להרוויח משכורת נורמלית. אז איפה זה נתקע? מדברים אצלכם בנציבות על כך?

ברשותך, אני רוצה לשים דגש וזרקור על מה שאני אישית מטפל בו וזה הנושא של תוכנית משפיעים שאמנם היא במספרים קטנה אבל היא מדברת על 50 חרדים שנכנסים לשירות המדינה ברשויות המקומיות. הדבר הזה הוא לא סתם איזשהו מספר. זה יוצר מציאות בשטח. נכנסו כבר 20 בוגרי התוכנית לעבודה והם שם כבר שלושה-ארבעה חודשים. אתה כבר הולך במסדרונות ורואה. הם נכנסו למקומות משמעותיים. בכוונה דאגנו להכניס אותם לזירות אסטרטגיות. אני לא יודע אם אתם מכירים את המחקרים שלאוכלוסיות ייצוג הולם, יש להן נטייה להישאר בתחתית סולם הדרגות כי בסופו של דבר כפו על המשרדים לקלוט אותם והם לא מצליחים להגיע לרמות הגבוהות. כאן מדובר על תהליך שאמור ללוות אותם ולהביא אותם לרמות הגבוהות ביותר. זה לא פתרון לכל אבל זה כן מייצר איזושהי מציאות וזאת גם אמירה מאוד משמעותית.

אתם מבקשים ממשרדי הממשלה נתונים? יש הרי חובה לדווח לנציבות כמה התקבלו אלה שהם בהעדפה מתקנת.

זה לא התחום שלי.

אין לי טענות אליך, במיוחד ששלחו חרדי. אני אבוא בטענות? אבל אני מדבר על כך שהנציבות כנציבות, האם היא מבקשת נתונים.

התשובה היא כן, מבקשים. לא רק שמבקשים אלא יש גם סנקציות כלפי המשרדים שלא מממשים. לא מבקשים כלפי כל קבוצות האוכלוסייה האחרות.

אני שואל על חרדים.

אולי לא מספיק חידדתי את דבריי. מבקשים לגבי כל הקבוצות. משרד שלא עומד ביעדים שקבעו לו, יודעים. לגבי החרדים, לא רק שלא ביקשו אלא היום שמים את כל הדגש על סקר כדי לראות מה קרה וכמה עובדים חרדים נכנסו. נקבעו 7 אחוזים בחוק או 8 אחוזים בחוק, זה כבר היה בהנחה מסוימת. אני כבר אומר לך את התשובה. אין שילוב של חרדים ודאי לא בדרגות הגבוהות.

אני מבקש לדעת האם אתם מתכוונים לדרוש. אני מבין שלא דרשתם עד עכשיו אבל האם אתם מתכוונים לדרוש נתונים ממשרדי הממשלה לגבי החרדים.

כן. מאוד קשה כאן להתחייב על תאריך יעד לקבל את הנתונים אבל אני מבין שעד סוף 2019 זאת ההתחייבות כרגע והיא גם נשלחה בכתב על ידי הגברת מור ברזני.

סוף 2019?

סוף 2019.

רק אז תבקשו?

כן.

לוקח שנה לבקש?

לא שנה. להצליח לפלח. אני יכול לומר בתחומים אחרים.

אני מתנדב לבוא לנציבות ולפנות למשרדים ולומר להם שעל פי החוק הם צריכים לדווח לנציבות אחת לשלושה חודשים ופעם בשנה על הנושא הכללי. אני עושה את זה בחצי יום. אתה מדבר על סוף 2019. אנחנו נצטרך לקרוא לה. היא תצטרך לבוא לכאן. מה ההסבר לשנה ומשהו?

אולי שירה תוכל לעזור לי.

משרד העבודה והרווחה.

אתם מקבלים אותי כמתנדב או לא?

בכל עת.

למה לא פונים למשרדים?

אני רק אציין עוד שני דברים שנחמיה לא ציין. לפחות בהחלטת הממשלה על שילוב חרדים בשירות המדינה, היה גם פרק שעסק בשילוב סטודנטים. גם הנושא הזה התעכב במשך תקופה אבל יוצא לדרך בימים אלה לרבות כנס ייעודי שהולך לקרות במהלך ינואר כדי לשלב חרדים במשרות סטודנט, וחשיפה של הרבה מאוד משרות שמיועדות לחרדים ושלא מיועדות לחרדים. אין שום סיבה בעולם שחרדים לא ישתלבו גם במשרות כלליות שלא מיועדות עבורם כדי באמת להנגיש את המידע הזה ולאפשר שילוב.

האם מתקשרים למשרדים או לא מתקשרים. אני מודה שגם אני פחות יודעת אבל ב-17 בדצמבר מתקיימת ועדת היגוי אצל הנציב בקשר לשילוב חרדים בשירות המדינה. אני מציעה שנכניס את זה לסדר היום ונדון שם עם הנציב בעצמו בנושא הזה ונחזור אל חברי הכנסת עם תשובה.

אני יכול רק לומר שהיה קושי גדול בסיפור ואני גם עסקתי באופן אישי. שואלים מי חרדי, אבל זה לא הנושא. הנושא הוא שכאשר אומרים חרדי, זה מי שלמד במוסדות ספציפיים. מאוד מאוד קשה לעשות מעקב על המוסדות.

זאת שערורייה. אני לא הייתי מעלה את זה אבל מכיוון שהזכרת את זה, זאת שערורייה. מה שהם עושים, לקחו שני מוסדות, ואני לא אומר שמות, ורק מי שלומד במוסדות האלה. סתם, באופן אקראי. שני מוסדות. מי שמגיע משם, מטפלים בו. מי שמגיע מכל מקום אחר בארץ, לא מטפלים בו. אתה יכול להסביר לי מאיפה זה נולד?

בחוק הייתה הגדרה מאוד פשוטה. לא דקדקנו בחוק.

תודה רבה. אנחנו לא נרפה מהעניין הזה.

אני מבקש גם לדעת מה קורה עם התקציבים. איפה הכסף?

אני הולך לשאול את האוצר.

שלא יבדקו בציציותיו של כל אחד אם הוא דתי או לא. הם מדקדקים.

אדוני היושב ראש, קודם כל תודה על הדיון הזה שאתה יזמת וגם מנהל אותו.

לא אני יזמתי. זו הצעה לסדר של חבר הכנסת מיקי לוי, שלי ושל אחמד טיבי.

זה מה שאני אומר. גם אתה יזמת. דייקתי בלשוני. מיקי יזם ואתה הצטרפת.

זה לא חשוב. הנושא חשוב.

בדיוק.

בדיוק. אני מודה לך כי זה באמת מעקב על אותו חוק שטרחת עליו הרבה וכולנו רצינו שהוא יהיה, ועכשיו זה מבחן היישום שלו. במבחן היישום, אני לא אחזור על הדברים שנאמרו כאן עכשיו, זאת באמת שערורייה שלא בודקים מול אותם משרדים ממשלתיים שאמורים למלא את המכסות האלה. לא בודקים, אין בקרה ואנחנו יודעים איך זה עובד. אם אין בקרה ואין בדיקה, גם לא עושים את זה, לא עושים את מה שהחוק מחייב. בכל חקיקה אנחנו אומרים מה הסנקציות או מה עושים כדי שהדברים האלה יצאו לפועל.

אני רוצה לדבר על עוד נקודה אחת שגם היא אולי חסרה כאן ואמרה את זה גברת ברלינר. קודם כל, יש משרות שלאו דווקא יועדו לחרדים אבל שחרדים בהחלט יכולים להיות שם וגם כמובן משרות שמיועדות לחרדים. צריך לבדוק דבר אחד וזה גם תפקידה של הנציבות – האם במכרזים הללו לא מכניסים כל מיני תנאים. למשל, אחת הביקורות שהייתה לי בזמנו על נבחרת הדירקטורים – ומיקי, אל תקפוץ עלי – שבהתחלה הקריטריון היה חמש שנים ניסיון. יש הרבה אנשים חרדים שעובדים בכל מיני מקצועות ויש להם חמש שנים ניסיון. אחר כך, בגלל שהיה הרבה מאוד לחץ, העלו את זה ל-10 ול-15 שנים. אז אוטומטית יצאו רוב החרדים, הרי אין הרבה מאוד חרדים עם הרבה מאוד ניסיון.

אני אומר את זה כאן כי יש עוד חסם לדעתי והחסם הוא במכרזים עצמם, בהצעות העבודה. השאלה כמה ניסיון דורשים שם, אם מתאימים את זה לאוכלוסייה כשיודעים שזאת אוכלוסייה שרק בשנים האחרונות יש יותר אנשים עם ניסיון בתחומים האלה, האם שמים שם כל מיני תנאים שאולי לא צריך שים אותם לעומת המקצוע. אם אתה הולך להיות מנהל מחלקה בעירייה, אתה צריך איקס מסוים של ידע או למידה או תארים כאלה ואחרים ולא תוקעים סתם דברים שהם מהווים חסם בפועל. זאת אומרת, גם אם תעשו את הביקורת וגם אם תעשו מה שאתם צריכים לעשות אחרי שתקבלו על הראש היום, השאלה גם אם אין חסמים נוספים. זה אתם גם צריכים לבדוק.

למי אתה פונה?

אני אומר את זה לנציבות, אני אומר את זה למשרד העבודה, אני אומר את זה לכל מי שמטפל בתעסוקת חרדים. החסמים לפעמים הם חסמים אובייקטיביים. צריך ניסיון, מילה תמימה, אבל זה משהו נגד חרדים? לא. אלא מה, אף אחד לא בדק שבאוכלוסייה הזאת אין הרבה אנשים עם ותק של 10 שנים ואין הרבה אנשים עם תארים אקדמאיים מסוימים ויש להם תארים כאלה ואחרים שיכולים להתאים לאותו מקצוע.

לכן אני חושב שגם כאן צריכה להיות תשומת הלב שלהם וגם את זה הם צריכים לעשות ולא רק את הביקורת. גם את הביקורת, גם את האיומים על אותם משרדי משלה מה יקרה אם הם לא יעמדו בזה וגם להנגיש את המכרזים לאוכלוסייה הזאת. אם אתם באמת מתכוונים לכך ואתם רוצים לשלב חרדים שרוצים את זה, גם תוכיחו את זה במעשים.

תודה רבה. מי נמצא כאן ממשרד האוצר?

אגף תקציבים.

אנחנו מאשרים כסף מפעם לפעם, כל חצי שעה, ונתנו כסף לנושא הזה של שילוב חרדים בעבודה בכמה משרדים. איפה הכסף? כמה כסף מיועד ואיפה הוא?

אנחנו מדברים על אוכלוסיית עובדי מדינה או באופן כללי?

הסברתם לנו כאן, כאשר הבאתם תקציב, ושאלנו בזמן ההעברות. הכסף הזה שמיועד לשילוב חרדים, מה זה?

האם יש כסף ספציפי, צבוע, מסודר לקורסים, להסבה, לתמיכה? תשכיל אותנו.

אני מבקש להפריד עכשיו לשני דברים.

אתה יכול להפריד את זה גם לשישה חלקים אבל תן לנו תשובות.

ובתנאי שיש גם את הסיכום של כל השישה ביחד.

המידע שיש אצלי הוא לגבי עובדי מדינה.

אתה אגף התקציבים.

כן. על זה אני אתן עכשיו את האימפוט שלי. מה שאתה דיברת, על מענקים לחרדים, תוך כדי אני מתכתב עם הרפרנטית הרלוונטית במשרד האוצר, מי שמתעסקת בכלל האוכלוסייה. היא לא מכירה מענקים שבוטלו. היא עכשיו בדיון אחר, אבל ברגע שנקרא לה, היא תבוא לכאן כדי לדבר על כלל האוכלוסייה.

על מי אתה מדבר?

על יעל לינדנברג.

אני מבקש ממנה דיווח לוועדת הכספים. אני רוצה לדעת מה התקציב, צבוע או לא צבוע ומה נוצל.

גם מה החלוקה המגדרית.

ומה החלוקה המגדרית.

בכסף הזה צריכות להיות חצי נשים.

בסדר. אין לי בעיה אבל לפי דעתי הבעיה המגדרית לא קיימת כאן כי אנחנו מתייחסים לנשים בכבוד. אני למשל דיברתי בעד ראש עיריית חיפה שהיא אישה וב"ישראל היום" תקפו אותי על כך.

הנשים באמת עברו את היעד וכל הכבוד להן.

בבקשה, תן תשובות. איפה הכסף?

שוב, אני מתייחס לאוכלוסייה של עובדי מדינה. אנחנו מדברים על החלטת ממשלה 869 מ-2015 לשילוב האוכלוסייה החרדית. עד היום, כמו שנאמר כאן, הוקצו 100 תקנים לסטודנטים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית, 50 כבר בשנת 2017 ו-50 הוקצו במהלך השנה, בשנת 2018, ובימים אלה הסתיימה העבודה של הנציבות לקבוע לאיזה תפקידים מקבלים את הסטודנטים במשרדים. אני יודע כבר עכשיו שחלק מהמשרדים כבר קלטו את הסטודנטים האלה וחלק יקלטו אותם בתחילת 2019.

לגבי הנציבות, יש לי בקשה אליך. אל תגיד לנו כי הנציבות כאן והוא אומר את הדברים. בינתיים עוד לא התבצע משהו. איפה הכסף?

איזה כסף?

הכסף שמיועד לשילוב חרדים. מה ששאל חבר הכנסת מיקי לוי. תגיד איפה הכסף. מי לקח אותו?

תוכנית משפיעים מתוקצבת באופן מלא על פי שלבי ההתקדמות שלה. במהלך 2018 הועברו הכספים והתקנים גם לנציבות עבור מימון של שלב ההכשרה, של חצי שנה, וגם עכשיו מועברים למשרדים, הגל הראשון של העובדים החרדים שסיימו את שלב ההכשרה שלהם והם נכנסים למשרדים. אנחנו מתקצבים באופן ישיר את המשרדים על התקנים האלה. ברגע ששלב ההכשרה של האנשים יסתיים, גם אותם אנחנו נתקצב, את המשרדים, כל משרד אליו הם יגיעו.

יש לי בקשה אליך. אני מבקש שתכין לנו בכתב כמה כסף מיועד בשנת 2018, גם 2017, כי הרי זה תקציב דו שנתי, לשילוב חרדים במשרדים ובכל המקומות.

וכמה נוצל בפועל.

כן.

וממילא כמה חזר לאוצר.

כמה כסף מיועד לשילוב חרדים וכמה כסף נוצל. אם לא נוצל, לאן הוא הלך? חזר לקופה של האוצר? הלך לפרויקטים אחרים? נעשו עם זה דברים שאנחנו לא יודעים? אני מבקש לומר בכתב שהוקצו 100 מיליון, השתמשו ב-80 מיליון, 20 מיליון שקלים נתנו למכבי. למה נתנו? את זה אנחנו רוצים לדעת. בסדר?

בסדר.

אם אפשר לעשות את זה מהר.

משרד העבודה והרווחה, כמה כסף נמצא אצלכם לשילוב חרדים?

קודם כל, נתחיל בדברי תודה לדיון הזה. הנושא הזה באמת חשוב.

תודה למי?

תודה למי שזימן את הדיון. אנחנו מודים ומעריכים את הדיון. הנושא הזה חשוב לנו גם מצד התועלת למשק משילובו של המגזר החרדי בתעסוקה, גם משום שזה חשוב למגזר החרדי עצמו וגם משום שאלה עובדים מצוינים. בכל הסקרים שלנו אנחנו רואים שכל עובד חרדי שמשולב, לרוב המעסיקים מאוד מרוצים, הוא מאוד איכותי ואנחנו עובדים קשה כדי להסיר כמה שיותר חסמים בין המגזר החרדי לבין שוק העבודה.

משרד העבודה בשנים האחרונות שם דגש גדול על הנושא של שילוב חרדים בשוק העבודה, לרבות תוכנית חומש תקציבית שבמקור עמדה על 484 מיליון שקלים בסיכום התקציבי של 2014-2013. התוכנית, כיוון שבשנת 2014 ההוצאה עוד הייתה קטנה, תסתיים - - -

אם הייתם צריכים לתת דיווח לנציבות שירות המדינה, מה הייתם מדווחים? כמה חרדים השתלבו?

כמה עובדים במשרד העבודה והרווחה.

כמה השתלבו?

אני יודעת שאצלי יש אחת. אחת מתוך שתיים, זה הרבה. אצלי בצוות זה 50 אחוזים.

אם נציבות שירות המדינה הייתה עושה את עבודתה והייתה פונה אליכם והייתה אומרת לכם שתדווחו, קיבלתם 484 מיליון שקלים לתוכנית חומש לשילוב חרדים בעבודה, כמה השתלבו?

במשרד העבודה והרווחה עצמו?

כן. אתם משרד.

בתוך המשרד, זה נתון שאין לי אותו. אני חושבת מהתרשמות סובייקטיבית שיש יותר ויותר חרדים במסדרונות הממשלה, ודאי יותר ממה שהיה עת התחלנו לעבוד על הנושא הזה ב-2015, ודאי עם הצטרפותה של תוכנית משפיעים ותוכניות אחרות, אבל זאת באמת התרשמות סובייקטיבית שאני לא יודעת לעגן אותה במספרים ולכן אני לא אתחייב להם.

אגב, עד לפני שנתיים הם היו מממנים הכשרות גם למקצועות קודש בתוך משרד העבודה וזה בוטל לפני כשנתיים.

לא. עד לפני כעשור היו קורסים מתוקצבים במקצועות הקודש. היום המקצועות שאנחנו מכוונים אליהם בעיקר הם מקצועות תעשייתיים, מחשבים, מקצועות שאנחנו רואים דרישה גדולה בשוק. אנחנו משקיעים מיליוני שקלים.

ניסיתם לבדוק אם יש דרישה למקצועות קודש? אני יודע שיש דרישה.

כשמגיע מעסיק ספציפי ומבקש הכשרה ספציפית, גם אם הוא ממקצועות הקודש, הוא יקבל. אני יכולה לתת כמה דוגמאות למקרים כאלה מהשנים האחרונות.

מה למשל היה בשנים האחרונות?

סופרי סתם.

זה קורס שאתם מימנתם?

כן. חד משמעית.

אתם ניצלתם את התקציב או יש יתרה?

אנחנו בניצול כמעט מלא של התקציב. התקציבים שהגיעו אלינו נוצלו. בין אם נוצלו בפועל ובין אם התחייבויות קיימות לפחות לשנים הקרובות. אנחנו ממשיכים לפתח עוד ועוד פרויקטים ובאמת פתוחים לכל רעיון והצעה שיכולים לתרום לשילוב חרדים במשק.

תודה לך. צבי מרום. אתה תעשיין. אתה משלב חרדים.

אני מנכ"ל BETM, חברה שהקמתי לפני 24 שנים והיום מעסיקה כ-1,600 מדענים ומהנדסים. אני יושב ראש איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.

אני מתייחס למה שאמרתם כאן מכיוון אחר. אם האוכלוסייה החרדית מכפילה את עצמה כל מספר שנים שאמרתם - - -

אמר מיקי לוי 16 שנים.

איפה זה בתוצאות? למה אנחנו לא עולים במנדטים? למה אנחנו עם אותו מספר מנדטים כבר 24 שנים. איפה ההכפלות האלה? נעלמים בדרך.

בסטטיסטיקה אני עושה עבודה יסודית.

החישובים לא מדויקים. אין הכפלה.

ברור לחלוטין שאין אפשרות לקלוט את הריבוי באוכלוסייה החרדית, שלא לומר את מי שקיים כיום במגזר הציבורי והפתרון נמצא במקום אחר.

אני רוצה להציג לכם את הבעיה בראייה שלי. יש שתי בעיות שבדרך כלל מאחדים אותן ביחד אבל הן בעיות שונות ובגלל שמאחדים אותן, לא מוצאים להן את הפתרון. בעיה אחת היא שילוב חרדים במה שאתם קוראים מגזר ההיי-טק או בכלל במגזר שנקרא לו מוטה טכנולוגיה, מצד אחד, והדבר השני הוא המצב של שכבות באוכלוסייה שהחרדים מוליכים אותם שלא מתפרנסים מספיק. שתי בעיות נפרדות. מגזר ההיי-טק יודע למצוא הרבה פתרונות והוא גם מוצא אותם כאשר שילוב חרדים הוא אחד מהם ולאו דווקא מועדף. אני אישית פועל לתעדף אותו אבל הוא לא המגזר המועדף. מצד שני, אין ספק שמשכורות מהסוג שרואים במגזר החרדי, בין במגזר הציבורי ובין במגזר הפרטי, הן לא מספיקות לקיים משפחה. נקודה.

למה זה קורה?

לי במשפחה יש רבנים עם 14 ו-16 ילדים והם לא מסוגלים לפרנס אותם.

למה זה קורה? למה הם משתכרים פחות?

מכמה סיבולת.

אני יודע שהם משתכרים פחות. יש לי נתונים של אותו מפעל שכאן מקבלים כמעט כפול וכאן מקבלים חצי. למה זה?

מכמה סיבות ואני קודם רוצה להיות הנחתום המעיד על עיסתו. אני מעסיק כיום במאמץ שנמשך כמעט כ-20 שנים, 58 אחוזים נשים. אני מעסיק חרדים ואני מעסיק דרוזים. גם ערבים. רמות המשכורת שאני מעסיק, עשיתי סטטיסטיקה, מעל ל-70 אחוזים מהאנשים שאני מעסיק, שאתם קוראים להם קבוצות מוחלשות, הם ברמת שכר של מעל 30,000 שקלים בחודש.

אם אני עוזב את הכנסת, אני יכול לבוא לעבוד אצלך?

אם יש לך את ההכשרה, כן. בדרך כלל במגזר הציבורי, ברוב המקרים זה לא הצליח.

מה אתה מציע לנו לעשות?

תכף אומר. אני רק רוצה לחלק לשלוש דרגות שכר ובוא נסתכל קודם כל על הכסף. אני מחלק את דרגות השכר. דרגה ראשונה, נקרא לה דרגת שכר בין 5,000 ל-10,000 שקלים, דרגה שנייה היא בין 10,000 ל-30,000 שקלים, ודרגה שלישית היא מ-30,000 שקלים ומעלה. רוב האנשים שאני מכיר בקבוצות המוחלשות, הבעיה המרכזית שלהם היא שהם משתכרים בקבוצה הראשונה ולעתים בצד הנמוך של הקבוצה השנייה ואת זה צריך לשנות.

הדרך לשנות את זה היא בכמה אספקטים. האחד, לתת להם את ההכשרה הנכונה.

מי צריך לעשות את זה? דבר אתנו באופן תכליתי.

אני אתן לך דוגמה. כשהתחילה ההכשרה של נשים לבדיקת תוכנה, אני טענתי שמכשירים כאן חוטבי עצים ושואבי מים. אמנם קוראים לזה היי-טק, זה אולי טוב לתדמית, אבל זה לא היי-טק. זה הדבר הכי קרוב לעבודת טקסטיל וגם זה יוחלף באוטומציה תעשייתית בזמן הקרוב ביותר. אז בכלל הם לא ישתכרו. לכן הבעיה שמרבית המגזר הציבורי לא יודע למה להכשיר את האנשים בטווח של חמש עד עשר שנים מהיום והוא גם לא מבין את השינוי המהיר בשוק התעסוקה ולכן אתם יכולים לדחוף כסף כאוות נפשכם אבל אם לא יהיה שילוב של המגזר הפרטי מוטה הטכנולוגיה – ואני אומר את זה בכוונה, לא היי-טק כי להיי-טק יש קונוטציה של אנשים שמקשקשים על מחשב. היום גם תעשיית מזון שהיא לא מוטת טכנולוגיה או כל תעשייה אחרת שהיא לא מוטת טכנולוגיה, זה בן אדם מהלך מת.

אני קצת מתפלא על מה שאתה אומר. כל הבוגרות, אני מכיר חרדיות שהן בוגרות - לאו דווקא תואר אקדמאי במדעי המחשב אלא אפילו לימודי תעודה – בסוף מעסיקים אותן כבודקות תוכנות אבל יש להם כישורים הרבה יותר גבוהים מאשר רק בודקות תוכנה. למה משלבים אותם במקצוע? השתתפתי בסיומי קורסים כאלה, בחלוקת תעודות, ודיברו עליהן בודקים חיצוניים. הם אומרים שרמת הציונים שלהן ורמת היכולות שלהן מאוד גבוהות. אתה צודק במה שאתה אומר אבל למה הן בסוף משתלבות רק כבודקות תוכנה בזמן שהן יכולות לעשות הרבה יותר?

לעניין הזה אני יכול לומר שבמקרה שלנו דווקא תעדפנו בסטודיו כמה בוגרות חרדיות על בוגרי בצלאל.

זה אפילו לא תואר. אלה לימודי תעודה.

אני יודע. התעשיינים אומרים לי שהאישה החרדית הממוצעת יותר טובה מהאישה הרגילה במקרים רבים. יש כאלה שהן לא טובות.

לא שייך לעניין.

יש לי פגישה. אני ממש מתנצל. אני יודע מה הוא הולך להגיד כי קראתי את המסמך שלהם. השילוב צריך להיות תעשייה ומגזר ציבורי כי במגזר הציבורי אין לנו תשובות הולמות, ואפילו אם נמלא את השבעה אחוזים, זה לא יספק אותנו. לכן מה שהאדון הזה אומר, שעם השילוב בתעשייה - ואתה יודע שיש לנו ידידים בתעשייה – נוכל לעשות גדולות בעניין הזה.

בקשה אחרונה לפני שאני עוזב. נקבע תאריך ונקיים דיון מעקב. זה לא יכול להישאר כך.

אני מתכוון לעשות ישיבה נוספת. נראה לפי הזמן. אני אבקש ממנהל הוועדה לתאם זמן עם מנהל הנציבות.

ועם תעשיינים שיבואו עם תוכנית.

עם הרשקוביץ, עם שר העבודה והרווחה ועם שר האוצר. נעשה דיון. אני הולך להעלות את זה לרמה הלאומית. זה לא יכול להיות הדבר הזה שיבואו אנשים ואנחנו נצעק עליהם והם לא אשמים. יש מי שאחראי על הדבר הזה. בנציבות גם יש מי שאחראי. השאלה מה הוא מעדיף. השאלה מה מעדיף שר הרווחה ומה מעדיף שר האוצר. אנחנו נצטרך לתאם כמובן עם כל הנוגעים בדבר אבל עם הרמה הזאת. רוצים, שיבואו ויאמרו את האמת. שלא ישקרו את הציבור. שלא ידברו על שילוב ובסוף אתה רואה שנכשלת. איפה הכסף? תודה מיקי, תודה רבה.

כיום בגלל כל הנסיבות שבאמת היריעה קצרה, רוב החרדים, ולא רק החרדים אלא גם בתחומים אחרים, משתלבים בתחומי השכר שהגדרתי אותם, הראשון והשני, ולא מצליחים לעלות לשלישי. אגב, טעות נפוצה היא שזה קשור אך ורק בהשכלה אקדמית. זה אולי קשור בנציבות שירות המדינה כך אבל במגזר ההיי-טק, למשל אנשים שהם בוגרי יחידות מסוימות בצבא ויש להם ותק מסוים, זוכים למשכורות שהן הרבה יותר גבוהות מאנשים עם תואר שני בשירות הציבורי.

כן, אבל זאת בעיה שלא נוגעת לנושא. תתכנס לסיכום.

יש תחומים שבעזרתם אפשר לעשות קפיצה קוונטית. אם אתם תנסו ללכת בהדרגה בצורה מדורגת, אתם נמצאים ברדיפת כלב, לעולם לא יהיה שילוב לא מלא ולא חלקי של המגזר החרדי אלא אם כן באמת יצליחו לדחוף את זה לשירות הציבורי בכמויות גדולות. אבל אם נפשכם נשואה לזה שאנשים יתפרנסו בכבוד – ואני קבעתי כלל שאם בן אדם עם לפחות שניים-שלושה ילדים מרוויח במדינת ישראל או משפחה מרוויחה פחות מ-20,000 שקלים, הם לא חיים בכבוד ורוב האנשים למרבה הצער במדינת ישראל הם לא בקטגוריה הזאת. ולכן אם אתם רוצים לעשות את זה, צריך לקיים דיון ענייני.

אני רוצה להוסיף מילה אחת. הדיון הזה דומה מאוד לשעון אנלוגי. יש שם המון גלגלי שיניים זעירים אבל מספיק שתשכחו אחד מהם, לא תדעו את השעה האמיתית. רוב הדיונים שאני משתתף בהם, אנשים מסבירים הסברים שלא מציינים את השעה האמיתית. הם חוזרים שוב ושוב על אותם דברים אבל הם לא מוצאים פתרון.

עד עכשיו הבנתי אותך לגמרי ועכשיו אני קצת מתקשה.

יש המון נושאים פרטניים. אגב, את כל האנשים שאני קלטתי, מעולם לא לקחתי אגורה אחת, לא ממשרד העבודה ולא ממשרד האוצר ולא מאף אחד. לכן הפתרון לא נמצא רק בתקצוב אלא נמצא בהגדרת התת-קטגוריות המאוד מדויקת.

תודה רבה. אני מודה לך. צריך להזמין גם את נשיא התאחדות התעשיינים ואת יושב ראש הכנסת כדי לדעת למה אין העדפה מתקנת לחרדים בכנסת.

אני מנהלת מרחב ירושלים. שרגא ברוש מבקש לברך ולהודות.

כן. אני ביקשתי שיזמינו אותו.

הוא מבקש להודות מאוד על הדיון הזה. הנושא הזה הוא בנפשנו. התעשייה במדינת ישראל משוועת לכוח אדם וככל שיש אוכלוסייה שיש לה מוכנות ויכולת להשתלב בעולם הזה, אנחנו מבחינתנו בהחלט נמצאים שם כדי לסייע וגם לקדם תוכנית ששרגא מבקש שנהיה מעורבים בה.

אני רוצה להביא כמה דברים מהיכרותי את הנושא בשטח וזה יהיה קצר מאוד. אני מכירה את מערכת התמיכות בבית שמש ובירושלים ומכירה את המציאות. קודם כל, המציאות היא שיש תהליך של גידול. אמנם איטי, אמנם לא מספק אבל יש גידול של השתתפות של כוח אדם חרדי בתעשייה. יש כמה חסמים. אני חושבת שמערכת ממשלתית שתהיה זמינה וידידותית לתעשיינים ולמעסיקים ושתדע לתת גם התאמות וגם תמיכה בהתאמות רכות. אני מדברת על הכנה לעולם המושגים של מפעל תעשייתי. אני מדברת על נושאים של מרכז ההשקעות ואנחנו מכירים סוגיות שהיו מאוד קשות ולא הצלחנו להתגבר על בעיות בירוקרטיות כאלה ואחרות של משרדי ממשלה שכבר רצו להביע תמיכה אבל בסוף הכסף לא הצליח להגיע למעסיק שקלט. מדברים על עשרות נשים חרדיות במקרה הזה. אנחנו מבחינתנו חושבים שמערכת הוליסטית של גם הכשרה, גם התאמה, גם תמיכה למשל בחונכות, מפעל מקדיש חונך לציבור אוכלוסייה שמגיע ועושה, עוזר לו ומלווה אותו, זה יכול לעשות המון. תודה רבה.

תודה רבה לך. הילה חסן לפקוביץ.

אני מארגון נבחרות. אנחנו למען כל ייצוג ושוויון לאישה העובדת.

אני רק מבקש בקצרה. אנחנו חייבים לסיים ויש כאן עוד כמה דוברים.

אני רוצה ממש להודות על הסוגיה המאוד חשובה הזאת. אני רוצה להתחבר למה שאמר חבר הכנסת מלכיאלי לגבי ההכשרות. אני חושבת שזו נקודה שהיא מאוד חשובה ומאוד קריטית.

אנחנו מייצגות את הצד הנשי חרדי. נשים חרדיות מקבלות – יש לכם בדף עמדה את כל הנתונים – הרבה פחות אישור למלגה וזו בעיה מאוד מאוד חמורה. רוב המלגות החרדיות הולכות לגברים ולא לנשים.

למה?

אני לא יודעת למה. גם אני שואלת.

אני יודע.

מתוך כל אלה שלומדות, מכל אלה שכן מקבלות מלגה ולומדות, 70 אחוזים מסיימות בהצלחה.

יש פטרונות על הציבור החרדי. אם יש אנשים שחושבים שהם נותנים כסף כדי לשלב חרדים, הם גם יגידו למי לתת, מה שלא יכול להיות בשום מקרה ובשום צורה בשום מגזר אחר. לא יכולים לבוא למגזר הדרוזי ולומר שניתן לגברים ולא ניתן לנשים. לא יכול להיות דבר כזה ולא יכול להיות להפך.

נכון.

אנחנו חיים בפטרונות. יש פטרונים.

הרב יודע שאצלנו הנשים עובדות, יותר מאשר הגברים.

לא רלוונטי. זה בכלל לא משנה. זה לא עסק של אף אחד. את הולכת לעבוד ומגיעה לך המלגה.

נכון. אפשר גם להוסיף לזה ולומר ש-70 אחוזים מהנשים החרדיות - - -

אני קיבלתי על עצמי לא להתעצבן היום ואני לא מצליח.

אני אשמח שתתעל את זה למשהו טוב.

את זה היינו צריכים לשאול את גברת ברלינר.

רציתי להוסיף עוד דבר. חוץ מהעניין הזה של המלגות לנשים החרדיות ואני מזכירה שוב ש-50 אחוזים מהגברים שעוברים נושרים, וזה בעצם מוריד את האישור למלגות לשאר האוכלוסייה החרדית, וגם לנשים למרות שנשים, 70 אחוזים יותר.

מה זה הארגון הזה נבחרות?

אנחנו למען כל ייצוג ושוויון לנשים החרדיות.

יש עוד דבר אחד שרציתי לומר. המשכורות של הנשים החרדיות הן יותר נמוכות, כבר מישהו אמר זאת כאן, וגם את זה אנחנו רוצות שיפתחו ויבינו למה זה קורה ולמה נשים חרדיות משתכרות פחות. אנחנו חושבות שיכול להיות שזה תלוי בשעות המאוד מאוד ארוכות שנדרשות בכל תעשיית ההיי-טק או הלאו-טק או לא משנה. השעות מאוד מאוד ארוכות וקשה לאישה חרדית להישאר בשעות האלה, מה שבעצם מוריד לה את המשכורת.

נשמח בפעם הבאה לקבל ברכה מהרב גם לאישה חרדית שתזכה בבחירות.

לגבי בחירות, אני לא מברך. אין דבר כזה.

יש וידאו.

לא. אני לא מברך גם בווידאו.

ברכה והצלחה.

זה היה טוב.

שדולת הנשים בישראל. אנחנו יודעות שרוב הנשים החרדיות מועסקות במשרות לא בכירות ברמה של חוטבות עצים ושואבות מים. חבר הכנסת מיקי לוי שלצערי כבר יצא דיבר על עמידה ביעדים כמותיים. אם למדינה לא אכפת מאיכות התעסוקה, נוצר כאן מגזר גדול של נשים שנותרות באיכות תעסוקה מאוד מאוד ירודה ומהרגע שעומדים במכסות הכמותיות, פשוט זונחים אותן לנפשן. אנחנו כבר שנה מנהלות קו פתוח לנשים חרדיות בתחום שוק התעסוקה ונותנות ייעוץ. יותר מ-1,000 פניות שהגיעו אלינו מעידות על איכות תעסוקה ירודה, על הפרת זכויות שיטתית ומתמשכת של נשים חרדיות, ממש זכויות קוגנטיות ובסיסיות ותת אכיפה של המדינה. במשרד החינוך יש כ-2,000 מוסדות מוכרים שאינם רשמיים ואין כמעט ביקורות עומק. זה עומד על מספר מינימלי. פחות מעשירית ביקורות עומק.

אנחנו חושבות שצריכה להיות תוכנית לאומית לשיפור איכות התעסוקה של נשים חרדיות, קביעת יעדים איכותניים במספרים שנוגעים לשכר, להכשרה, להיקפי משרה ולמעמד בשוק העבודה כי אחרת המצב הזה לא ישתנה.

להתחבר לדברים שנאמרו כאן לגבי משפיעים. כמובן הנשים בסיפור של המשפיעים בהתחלה לא היו בכלל בלופ, היו צריכות ללכת לבית המשפט כדי שזה ישתנה.

זה לא נכון. זה פשוט לא נכון מה שאת אומרת.

זה לא נכון עובדתית.

עובדתית זה לא נכון.

אתה חדש בעבודה?

שנה וחצי.

תדע שבשער פולומבו כאן אין שלט מדבר שקר תרחק. כל אחד יכול להגיד את האמת שלו ואנחנו מבררים את האמת. זה גם לא כל כך משנה, דרך אגב.

בסדר. הסיפור הזה שאי אפשר לפתור את מצוקת הגברים החרדים באמצעות הפרדה ובאמצעות הדרה. לא פותרים בעיה של מגזר אחד על חשבון מגזר אחר ובטח לא מסלילים.

ולכן מה המסקנה?

המסקנה היא שאני חושבת שאסור לעשות הפרדה ואסור לעשות את זה רק נשים.

אז מה נעשה?

אם תיתן לי להשלים, אני אשיב. יש גברים ונשים רבים שיכולים ללמוד ולעבור הכשרות ביחד וצריך לעשות בדיקות אמיתיות כדי לראות מה האפשרויות ולא כברירת מחדל להפריד.

אתן ארגון זכויות נשים. האישה דורשת הפרדה.

לא. האישה לא דורשת הפרדה.

האישה לא רוצה שיידבקו אליה באוטובוס.

יש נשים חרדיות אחרות.

הנשים הן אלה שרוצות את זה. אל תהיו פטרונים על כולם.

יש גם נשים שרוצות להרוויח פחות משכר מינימום.

מה הדיון עכשיו?

בארצות הברית יש אוניברסיטאות ולימוד נפרד של נשים. זאת לא זכות שלהן?

לא. זה בניגוד לחוק.

האישה רוצה ללמוד עם נשים.

אני אומרת לא ליצור עוולות חדשות כדי לפתור עוולות ישנות. אתם מפנים את הנשים למקצועות של צווארון ורוד באמצעות ההפרדה הזאת.

אל תגידי לנו מה לעשות.

נשים לא הולכות למקצועות אמיתיים.

תעסקו בעניין שלכם. אל תתערבו בעניינים שלנו.

שולחים את הנשים להוראה. די להפנות נשים למקצועות הצווארון הוורוד.

אורי, עם כל הכבוד, אתה רוצה שמכל הדיון הזה יצא הוויכוח אתה?

האמת רק אצלה.

האמת פוגעת בנשים החרדיות ופוגעת בחברה הישראלית כולה וכך לא פותרים בעיות.

תודה. אני מודה לך. אני רק רוצה לומר לך שאני רציתי ללכת לעבוד. למדתי בכולל. למדתי תורה. רציתי לעבוד אבל אמרתי שאני צריך הכשרה. אמרו לי שהכשרה זה יחד עם נשים, ואז לא הלכתי לעבוד. הלכתי לכנסת.

ולא ראית שום אישה בחייך.

למה את מתווכחת אתי?

אבל אתה אומר דברים.

למה את מתווכחת אתי? נתתי לך לומר את מלוא הדברים. אני מציע, שבי עם עצמך, את בחורה חכמה, ותבדקי. מי שרוצה ללמוד ביחד, שילמד ביחד. אבל מי שלא רוצה ללמוד ביחד, צריך למצוא לו פתרון והפתרון הוא להפריד.

לא יכולה להיות הפרה של החוק ושל כל הדברים הכי חשובים.

תודה. אני לא צריך ממך עזרה. אני הקשבתי לך ולא הפרעתי לך. אני רק אומר לך שתחשבי עוד הפעם כי אם המטרה העליונה שלך היא שילוב גברים ונשים חרדיים בעבודה, צריך למצוא לזה פתרון. אצלנו יש איסור ללמוד יחד.

זה לא נכון.

הבנתי. בסדר. דרך אגב, אני רוצה לומר לך שמה שיש בארגוני הנשים, יש דברים שהם לא בסדר, אתם לא יודעים את האמת. את אומרת לי. את יודעת שאני 18 שנים למדתי תורה, רצוף, אז את אומרת לי מה אסור ומה מותר?

גם אני חרדית לשעבר.

זאת הבעיה.

אני חרדית לשעבר. למדתי בסמינר.

עכשיו קיבלנו תשובה.

יש קולות רבים שהם שונים משלך.

בסדר, די. זה לא זה נושא הדיון.

עכשיו אנחנו יודעים הכול.

תודה. דוקטור גלעד מלאך. בקצרה בבקשה. רק אל תכניס אותנו לאסור ולמותר כי נסתבך.

הוא יודע. הוא תלמיד של אשתי ואני בטוח שכמה דברים הוא יודע. אני בדקתי את המבחנים שלו. הוא היה מצטיין. אשתי הייתה מורה שלו בהפרדה.

מורה מצוינת. ברשותכם, אני אומר מילה לשילוב בשירות המדינה. הייתי מעורב יחד עם נציבות שירות המדינה בקביעת האחוז הזה, ה-7 אחוזים, כי עשינו חישוב. אני אומר שאני עשיתי חישוב בהקשר הזה גם של היקף החרדים בגילאים הרלוונטיים, גם שיעור האקדמאים החרדים וגם כמה שאפשר לשלב. לכן המספר הזה של 7 אחוזים מבחינתי הוא מעוגן וכאשר יהיה הדיון הבא, בהחלט אפשר יהיה לבחון אם עומדים בזה או לא עומדים בזה כי בעיני זה היה בר השגה.

לעניין הכללי. יש כאן תופעה מעניינת. בשנים האחרונות, כאשר מדברים על שיעורי תעסוקה של חרדים, יש תופעה מעניינת. מצד אחד יש בלימה בשיעור תעסוקה, שלוש שנים רצוף, 2015, 2016 ו-2017 וכבר 2018. יש עמידה. אצל הגברים אמרו 51 אחוזים ואצל הנשים 73 אחוזים. מצד שני יש ירידה בשיעורי העוני. ב-2015, 2016 ו-2017 יש ירידה בשיעור העוני. נתון טוב אבל הוא סותר את הראשון.

בציבור החרדי?

בציבור החרדי. יש ירידה מ-52 אחוזים ל-45 אחוזים. מדהים. חדשות טובות. ההסבר לזה הוא כפול. ראשית, יש עלייה ברמת ההכנסה של גברים ונשים חרדים, בעיקר של נשים חרדיות. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים את זה. עלייה של 14 אחוזים בשנתיים של נשים, 10 אחוזים אצל הגברים. גם קרה דבר מעניין. בגלל שנכנסים פחות לשוק התעסוקה, דווקא זה גורם לכך שההכנסה הממוצעת גבוהה יותר כי אנשים שנמצאים בפנים מרוויחים יותר. זה דבר מעניין שקורה והוא דבר טוב.

דבר נוסף שיוריד את שיעור העוני קשור לתמיכות שהכנסת החליטה עליהן. תמיכות בישיבות, מלגות כאלה ואחרות, וגם זה ישפיע.

אלה שתי הסיבות העיקריות.

מתי. באיזה שנים?

הנתונים של תעסוקה הם של 2015 ו-2016. הנתונים האחרונים שאנחנו רואים לגבי שיעורי העוני, הם מ-2015, 2016 ו-2017. הנתון האחרון הוא 2017.

איזו עלייה הייתה ב-2016-2015? הייתה ממשלת לפיד. הייתה ירידה דרמטית של 50 אחוזים.

אני מציע שלא ניכנס לזה עכשיו.

אני אומר שיש כאן שתי תופעות.

אני מציע שלא ניכנס לזה עכשיו. אני צריך לסיים את הישיבה. יש לי בקשה אליך. כמו שביקשתי ממנה, אני מבקש ממנה לבדוק את עצמה עוד פעם, אני לא חולק עליה, עמדתי היא ברורה. אני לא הולך לחשוב פעם נוספת. מה לעשות, יש דברים שאני חושב כל הזמן. אבל הנושא הזה של הירידה בעוני שאתה משייך את זה למלגות או דברים מהסוג הזה שהמדינה סייעה, לא מתאים לשנים האלה כי ב-2016-2015 היה קיצוץ וכמעט הגענו לרבע בתקציב. יאיר לפיד היה שר האוצר. אני הייתי באופוזיציה. מה שכן היה, היה כאן מעניין אבל חוץ מזה לא היה כלום.

ב-2015 חלק מהתקציבים חזרו. ב-2016 עלו אבל אני אומר שאני בדקתי ואני אבדוק את זה עוד פעם.

תבדוק שוב. זה לא כל כך קריטי כי פנינו לעתיד.

נכון. במבט קדימה, אני חושב שהדגש, למרות קולות נוספים שנאמרו כאן ומקרים קשים ששמענו, אני רוצה להסביר, חבר הכנסת גפני, מדוע יש דגש מדינתי על גברים. כאשר אנחנו רואים למשל גברים באקדמיה, שיעורי הנשירה שלהם גדולים יותר. רמת ההכשרה שלהם ללימודים של הכשרה מקצועית או אקדמית היא נמוכה יותר. ולכן צריך שם לעשות את התמיכה הגדולה יותר. נשים חרדיות מרוויחות לשעה בדיוק כמו נשים שאינן חרדיות.

לא נכון.

אני אומר לכם את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסמים. לכן עיקר המאמץ המדינתי צריך לעשות על גברים ויש תוכנית מפורטת של איך לעשות את זה.

סיכמתי אתך שחושבים על הכול מחדש. זה מאוד חשוב. לעתיד זה לא כל כך משנה. אין אפשרות חוקתית - תשאל את היועצים המשפטיים כאן – לומר שאנחנו נותנים יותר כסף לגבר ואנחנו נותנים פחות כסף לאישה. אין אפשרות חוקתית כזאת. רק כאשר מדובר על גברים ונשים חרדים, רק אז עושים דברים לא חוקתיים. אתה לא יכול לומר לאישה שיוצאת לעבודה שהיא משתכרת הרבה. אני אביא לך קבוצת נשים, כמה שאתה רוצה, שהן עובדות באותו מפעל כמו נשים שאינן חרדיות ומשתכרות חצי.

במצבים כאלה בהחלט צריך לשפר את זה.

הוא מדבר על נשירה. למגזר כמו הערבים יש הקלות במבחנים. לציבור החרדי אין כל הקלות, אפילו לא בשפה.

אני סגן הנשיא במרכז אקדמי לב. יש לנו כ-2,000 סטודנטים חרדים מתוך 5,000 סטודנטים. זכינו לעזרה של חבר הכנסת מקלב. מתוך אלה, רוב רובם עובדים בהיי-טק. אנחנו בעצם מכשירים הכי הרבה מהנדסים בירושלים ודיברנו קצת על העניין של היי-טק וחרדים, אז נתון אחד שקיבלנו ממשרד העבודה, הוא מאוד מאוד מדאיג. מתוך כל עובדי ההיי-טק שמרוויחים 17,000 שקלים בחודש ומעלה, רק 0.7 אחוז הם חרדים. זה נתון מאוד מאוד מדאיג.

מה הסיבה? מצד אחד אומרים שהמשכורות לא אותן משכורות ומה הסיבה? עובדת מוכשרת, היא אקדמאית, יש לה את אותן יכולות.

ההכשרה המקצועית. אנחנו מאמינים שהכשרה מקצועית כאן במיוחד בתחום האקדמי זאת פשוט חובה על מנת להרוויח סכומים כאלה. אם כ-45 אחוזים מהסטודנטים שלנו הם יוצאי ישיבות ליטאיות, כ-35 אחוזים ישיבות ספרדיות, והיתר הם חסידיות, אז יש לנו מגוון ובכל זאת אנחנו רואים שאנחנו לא מקבלים למשרות של 17,000 שקלים ומעלה. כמעט וזה לא קיים.

אחוז הגבוה של ליטאים זה לא בגלל שהוא יותר גבוה אלא משום שהם אחוז יותר גבוה באוכלוסייה.

נכון. אנחנו אומרים שבסביבות ה-50 אחוזים היום בנשירה של החרדים בשנת המכינה, זה מאוד מאוד חשוב לנו להוריד את זה. זכינו קצת לעזרה גם מחבר הכנסת מקלב לגבי האפליה שיש נגד מכללות לגבי לימודי היי-טק מול האוניברסיטאות.

לא הצלחתי. זה דבר חמור מאוד.

אני מבקש מחבר הכנסת מקלב להמשיך ולעזור לנו.

מה שהוא אומר, גם זה שווה דיון.

תודה רבה.

ממסלולי תעסוקה במשרד הכלכלה. אנחנו נותנים סיוע, השתתפות למעסיקים שמעסיקים אוכלוסיות מיוחדות שזה גם החרדים, האוכלוסייה הערבית, עובדים עם מוגבלות והורים יחידים. אנחנו עובדים מאוד בצמוד עם האוכלוסייה החרדית. אני נלחמתי באופן אישי להרחיב את הגדרת החרדים כדי להכליל כמה שיותר עובדים חרדים במסלולים שלנו. אני יכולה לומר לכם שהתקציב באופן כללי מקוצץ משנה לשנה. יש ירידה של יותר מ-100 אחוזים. יש המון כסף צבוע אבל אין לנו כסף צבוע לחרדים. צובעים לנו כסף לצפון, צובעים לנו כסף למגזר הערבי, צובעים כסף לאנשים עם מוגבלות אבל אין לנו כסף לאוכלוסייה החרדית. מה שנשאר בסוף, זה מה שהולך אליהם וחבל.

אם יהיה כסף צבוע, אנחנו נוכל לבנות מסלול ייחודי שהוא ספציפית רק לחרדים, עם הענפים שמתאימים להם.

לכם יש תקציב במשרד הכלכלה שמיועד לאוכלוסיות שונות אבל יכול לצאת הרבה כסף לאוכלוסייה מסוימת ופחות כסף לאוכלוסייה אחרת.

נכון. יש לנו מחויבות דווקא לאוכלוסייה הערבית, 50 אחוזים, יש כסף צבוע למחוז צפון, יש כסף צבוע לעובדים עם מוגבלות. אין לנו כסף צבוע לאוכלוסייה החרדית.

למה?

כנראה שאף אחד לא דאג לזה. אם יהיה כסף צבוע, נוכל לבנות מסלול שמתאים להם. הם מופיעים באותו מסלול ביחד עם האוכלוסייה הערבית. אלה אוכלוסיות שונות עם מאפיינים שונים. העלינו השנה את השכר הממוצע. העלינו השנה את הרף של השכר. השנה הכנסנו קרוב ל-250 משרות של חרדיות בעלות שכר של קרוב ל-12,000 שקלים. לפני שנתיים זה היה באזור ה-7,000. שוב, יש ביקוש אבל אין לנו מספיק תקציבים לזה.

אני רוצה לומר משהו על המסלולים של הנשים החרדיות. קודם כל, אני חייבת לומר הערה קטנה לגבי חיוב נשים ללמוד מעורב. נשים חרדיות לא ילכו ללמוד מעורב ואת זה צריך להבין. אנחנו לא צריכים בית כנסת, אנחנו צריכים מסלולים שמתאימים לאורח החיים שלנו ואורח החיים שלנו הוא אורח חיים שונה. אנחנו רוצים שהבעל שלנו יצא ללמוד כמה שיותר וכמה שפחות יצא לעבוד, אז אנחנו צריכים יותר עידוד נשים חרדיות לצאת לעבודה. נכון שהגענו לאיזשהו טווח שהחליטו שהוא 70 אחוזים אבל עדיין הנשים במגזר הכללי עובדות במעל 80 אחוזים. אנחנו רוצות להגיע למצב הזה. אנחנו רוצות שנים חרדיות. יש כמעט 100 אחוזים נשים שרוצות לעבוד. הגברים החרדים שלא עובדים הם גברים שלא רוצים לעבוד. אנחנו צריכים לעודד את מי שרוצה לעבוד ולחזק את מי שצריך חיזוק.

ועוד איך רוצים לעבוד. הם עובדים בעבודת השם.

הם רוצים ללמוד תורה.

אם לא זה, לא הייתה לנו כאן מדינה ולא היה כלום.

נכון. הם רוצים לעבוד את עבודת השם. מסכימה.

המשכורות של נשים שכבר עובדות, הן נמוכות כמו שציינו גם בהיי-טק וגם בהוראה. נשים חרדיות, מורות חרדיות מרוויחות כמעט חצי מאשר מרוויחות מורות במגזר הכללי.

יש כאלה ויש כאלה. בסדר. לא חשוב. אני מסכים עם מה שאמרת, רק להוסיף את התיקון שלי. לא רלוונטי כל העניין הזה. אני מסכים לחלוטין שכאשר עושים מסלולים, צריך לעשות מסלולים מותאמים.

אנחנו יחד. רציתי רק להוסיף שאנחנו כן מסכימות אתה בעניין שאין לנו מסלולים נוספים. שולחים נשים רק להוראה.

מה פתאום? מזמן כבר לא.

יש הרבה יותר תחומים שאפשר ללמוד כגבר.

היות ואני עוסק בעניין הזה כל הזמן, זה כבר לא כך. אני לא רוצה להיכנס לזה כי אני פותח דיון מחדש.

הכול כתוב בנייר עמדה.

אני מבקש לסכם. התברר בדיון הזה שיש רק אמירות כלפי חוץ של שילוב חרדים. שילוב חרדים, אני מדבר על גברים ונשים. אני לא מדבר על מי שלומד תורה. מי שלומד תורה, אנחנו מבקשים ממנו ללמוד תורה כי אחרת לא יהיה לנו קיום. לא יהיה לנו קיום בכל ההיסטוריה של העם היהודי. אנחנו עברנו כל כך הרבה צרות ובזכות לומדי תורה, אנחנו כאן. אנחנו מדברים על כך שיש המון גברים חרדים שמבקשים לצאת לעבודה. הם הפסיקו ללמוד והם רוצים לצאת לעבודה. הם רוצים לקבל את ההכשרה, הם רוצים להשתלם, הם רוצים את כל הדברים האלה. על האקדמיה אני לא מדבר. אני לא בטוח שהאקדמיה זה דבר שאני רוצה שילכו אליו. היות ואני מרצה באוניברסיטאות, אני רואה איך זה נראה ואני לא בטוח שאני הייתי שולח את הבן שלי לשם. בטוח שלא הייתי שולח אותו. אבל צריך למצוא הכשרות. אין בעיה עם העניין הזה. זאת מציאות שאפשר להתמודד אתה ולא מתמודדים אתה.

כפי שאמרתי קודם, אני מבקש להזמין את פרופסור הרשקוביץ, את שר האוצר, את שר הכלכלה, את יושב ראש הכנסת לגבי מה שקורה בכנסת, את נשיא התאחדות התעשיינים, המגזר הפרטי, מה שהעליתם כאן קודם, את שר העבודה והרווחה. צריך להזמין את כולם ברמה הלאומית ולקיים על זה דיון. אני מבקש לא להיכנס לסמטאות שם מתחילים ויכוחים. הוויכוחים האלה של גברים ונשים יחד או לא יחד, אם יש יעד, אז היעד צריך להיות מיושם. כפי שאמרתי קודם, האישה צריכה לקבל את מה שהיא מבקשת. אם האישה מבקשת או הגבר מבקש שהלימוד או ההכשרה תהיה יחד, אז תהיה יחד. אם הם מבקשים ויש קבוצות גדולות שמבקשות בנפרד, זה צריך להיות בנפרד. אני לא מבין מה ההתעקשות הזאת. פתאום מכניסים כאן אידיאולוגיה.

אני פונה אליך. אתה היום כאן היעד כי נציבות שירות המדינה היא זאת שהייתה צריכה כל הזמן, מאז שהחוק התקבל, ולא נעים לי לשאול אבל אני הייתי שואל את הלשכה המשפטית מה דינם של אלה שלא מקיימים את החוק ומה עושים במקרה כזה. שולחים אותם לבית סוהר? מה עושים? לא שולחים, אנחנו לא בעד זה, אבל באמת, היה חוק. אתה מגיע לכאן לוועדה, אני מכבד אותך, ואתה לא נותן שום תשובה. אתה אומר שאתם תעשו, אתם תפעלו, אבל תגיד כמה עובדים התקבלו אחרי שהתקבל החוק. החוק לא טוב? תגידו שהוא לא טוב, כמו שאמרו במשרד המשפטים. החמור העולה על כולם, אני מבקש את הנזיפה הזאת שזה יגיע אליהם, משרד המשפטים לא הגיע. למה לא באתם? לא את, אבל אין לי מישהו אחר ולכן על מי אני אצעק?

אני אעביר את המסר.

זה פשוט לא בסדר. יש כאן דיון שהוא נקרא על ידי מליאת הכנסת על הנושא החוקי. כאן אתם לא צריכים להביע עמדה? רק על דברים שהייתי מעדיף שלא תהיו? תמיד אני מעדיף שתהיו.

אני אעביר את המסר.

זה לא בסדר. אני רוצה תגובה של משרד המשפטים לגבי הנושא של החוק שהתקבל כאן בכנסת על העדפה מתקנת לחרדים.

הנושא של העברת כסף. אני ביקשתי את כל הנתונים לגבי כמה כסף עבר וכמה כסף נוצל. אבל אני עכשיו מתחיל להבין שיש חלק שלא תוכלו לענות לנו בגלל שאם העברתם כסף להעדפת אוכלוסיות, אין שם את החרדים מכיוון שהחרדים הם בתוך המערכת אבל כמו שאמרה הגברת אפרת, זה הולך לכולם.

אני יכולה לחדד את זה בהקשר של משרד העבודה דווקא כי עיקר התקציבים בנושא הזה מועברים למשרד העבודה. תוכנית חומש של חצי מיליארד שקלים שבסופו של דבר כמו שאמרה נציגת משרד העבודה, היא תצא בשש שנים כי ייקח זמן. אבל זה בסכומים נכבדים שמיועדים אך ורק לאוכלוסייה החרדית ולא כפי שצוין שהכסף מחולק בין האוכלוסיות השונות.

בסדר. אני מבקש בכתב. אנחנו סיכמנו עוד לפני שהיית כאן. לא אמרת לה.

עוד לא הספקתי.

אז אני אומר לך במישרין. אנחנו ביקשנו בכתב כמה כסף ניתן בשנתיים האחרונות לשילוב חרדים וכמה כסף נוצל, והכסף שלא נוצל, לאן הוא הלך. אם הכול נוצל, אז בסדר. אומרת גברת אפרת שחסר להם כסף. אז למה לא יכולתם להעביר להם? הרי יש מקומות אחרים שלא מנוצל. אם נוצל במלואו, אני מבקש לדעת על כמה מדובר.

אני דיברתי על תקציב משרד העבודה. זה ספציפית משרד הכלכלה.

כמה כסף הקציב משרד האוצר? אתם באים לכאן לוועדת הכספים, אתם מבקשים שאנחנו נאשר תקציב ובתוך התקציב יש שילוב חרדים בעבודה. יכלה לשבת כאן רפרנטית או רפרנט ולדבר מאוד בלהט על שילוב חרדים ואני רוצה לדעת כמה כסף עבר במהלך השנתיים האחרונות, כמה כסף נוצל, ואם נוצל הכול, נוצל הכול, ואם לא נוצל הכול, לאן הלך הכסף.

תודה רבה.

לפני שאני מסיים אתה ישיבה, יש עוד נושא ששייך לדיון הקודם.

חוזרים לדיון הקודם.

כן. קיבלתם החלטה? הגעתם להסכמה?

כן. הגענו להסכמה.

אם יש מישהו מבין אלה שהשתתפו בישיבה וחסר לו כסף, נציגי הבנקים כאן. הם תורמים.

ישבנו עם נציגי הבנקים. הגענו להסכמות לגבי המועדים כפי שהומלץ בוועדה. יש לנו רק קושי אחד שאני רוצה להעלות אותו ולבקש את הסכמתך. אם אתה זוכר, ביקשת להעלות את תקופת ההשגה מ-60 ל-90 ימים.

נכון.

בגלל שיכול להיות שייקח חודש עד שהוא יקבל את הסיבה. בנושא הזה הבנקים נתנו מהזמנים שעומדים לרשותם שבועיים. רשות המיסים נתנה שבוע. היא לא יכולה לתת שבועיים כי אחרת זה משאיר לה שבועיים בספטמבר, ואם נופלים חגים, היא בבעיה גדולה ולא יוכלו ליישם בשבועיים. לכן אנחנו פונים אליך לגבי ההוראה הכללית בבקשה להוריד מ-90 ימים ל-83 ימים. זאת עדיין הארכה מ-60 ל-83. ולגבי שנת 2018, אז זה רק מי שהצהיר מדווחים עליו, אנחנו נשנה את ההשגה שיש מ-60 ל-53. זאת אומרת, אתם בעצם תוותרו שבוע על מה שביקשתם, רשות המיסים נתנה שבוע והבנקים נתנו שבועיים וכך השגנו את החודש הנוסף.

את שאר הדברים ניסחנו והסכמנו. צריך יהיה לשלב.

מה אמרת לגבי ה-2017 ו-2018?

אמרתי שלגבי שנת 2018 אנחנו צריכים להוריד שבוע מהתקופה של ההשגה כדי לעמוד בתאריכים. יש לנו כאן תיקונים לכל מיני תאריכים. תיקון של הוראת מעבר ותיקון של נושאים שדיברנו עליהם, על ההשגה עם התשובה וכולי. השאלה אם אתם רוצים להקריא כעת את כל הנוסחים.

כן.

אני אקרא רק את השינויים.

השינוי הראשון הוא בסעיף 1 בהגדרה חשבון בעל ערך נמוך. ההגדרה תהיה:

חשבון בעל ערך נמוך – חשבון קיים של יחיד שהיתרה המצרפית שלו בחשבונות קיימים אינה עולה על מיליון דולר ביום 31 בדצמבר 2018 ואם נפתח החשבון – במקום בינואר 2019 – בחודשים ינואר עד מרס 2019.

במקום 1 בפברואר 2019 יהיה 1 באפריל 2019.

במקום 1 בפברואר 2019 יהיה 1 באפריל 2019.

התיקון הבא, בתקנה 7(6)(ג).

בכל מקום שכתוב 30 באוגוסט יהיה 8 בספטמבר.

נכון.

אמרנו 83 ימים. זה מופיע יותר מאשר פעם אחת. אייל, שים לב ב-(א), (ב) ו-(ג), זה גם 8 בספטמבר במקום 30 באוגוסט.

התיקון הבא הוא בתקנה 7(ד):

הודעה תישלח לכל נמען כאמור בתקנת משנה (א) עד 15 בפברואר בשנה שבה יש להעביר מידע לגביו לראשונה, ולגבי חשבון פיננסי שנפתח באמצעות סוכן ביטוח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981, עד 15 באפריל בשנה שבה יש להעביר מידע לגביו לראשונה. לאחר מכן תישלח הודעה אחת לשנתיים.

בתקנת משנה (ה):

הוגשה השגה בכתב למוסד הפיננסי הישראלי המדווח כאמור בתקנת משנה (ב) – כאן היינו מבקשים בתוך 83 ימים, כמו שפרידה אמרה ליושב ראש – מיום שליחת ההודעה בידי המוסד הפיננסי או עד 8 במאי בשנה מסוימת לפי המאוחר מביניהם. השיב המוסד הפיננסי על ההשגה לא יאוחר מ-8 באוגוסט באותה שנה. הוגשה השגה כאמור לאחר 83 ימים מיום שליחת ההודעה או לאחר 8 במאי בשנה מסוימת לפי המאוחר ביניהם.

אני חושבת שהתיקונים הבאים הם כבר בהוראות המעבר.

בסעיף 10(יב), לפני הוראת המעבר. אני אקרא את הנוסח כולו:

אם מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא פירט בהודעה ששלח לפי תקנה 7(א) מהו הסממן או מהי הסיבה שבגינה סווג חשבון כחשבון של תושב מדינה זרה, והמוסד הפיננסי נתבקש בכתב בידי בעל חשבון ובידי בעל ישות פסיבית בעלת החשבון לפי העניין לפרט מהו הסממן או מה הסיבה שבגינת סווג חשבון כחשבון של תושב מדינה זרה, ימסור המוסד הפיננסי את התשובה שבה ייכללו הסממן או הסיבה כאמור בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה.

הבא בתור יורד.

נכון. סעיף קטן (יג) יורד.

בפסקה (ג):

על אף האמור בתקנה 6(ג), מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור למנהל לא יאוחר מיום 23 ביוני 2019 דוח כמפורט לגבי חשבון בר דיווח שסווג עד ליום 31 בדצמבר 2017 לפי תקנת משנה (א)(כב) ובלבד שבעל חשבון לא הגיש השגה כאמור בתקנה 7(ב) עד למועד הקבוע לעניין זה בתקנת משנה (ה). אם הוגשה השגה כאמור, המוסד הפיננסי ישיב על ההשגה עד 30 במאי. השיב המוסד הפיננסי על ההשגה לאחר 30 במאי, ימסור המוסד הפיננסי למנהל דוח לגבי אותו חשבון בר דיווח לגבי שנת 2018 במועד שנקבע לכך בתקנת משנה (ד). לעניין דוח כאמור בתקנת משנה זו.

(1) בתקנה 7(ד), במקום 1 במרס יקראו 28 בפברואר.

(2) בכל מקום בתקנה 7(ה), במקום 83 ימים, יקראו 28 ימים.

ה-30 במאי, זאת התשובה.

(3) במקום 1 במאי בשנה מסוימת יקראו 8 במאי 2019.

(4) במקום 31 ביולי באותה שנה יקראו - - -

רגע. 1 במאי, למה זה מתייחס?

תסתכל בתקנה (ה), היה כתוב 1 במאי.

זה צריך להיות 28 ימים.

עכשיו זה 8 במאי.

זה צריך להיות 28 ימים מיום משלוח המכתב.

לא. אנחנו עכשיו רוצים להתייחס למה אנחנו מתקנים. אנחנו רוצים לתקן. כבר אין 1 במאי בתקנת משנה (ה). במקום 1 במאי, יש 8 במאי.

זה נכון. כן.

נכון. אם כן, במקום 8 במאי בשנה מסוימת, יקראו 28 בפברואר 2019.

לא. 28 במרס.

28 במרס 2019.

נכון. 28 במרס. זה צריך להיות 28 במרס. זה 28 ימים אחרי.

במקום 8 באוגוסט באותה שנה, יקראו 30 במאי.

נכון. 30 במאי.

30 במאי 2019.

למען הסדר, בואו נחזור על פסקה (2). במקום 60, זה 83.

בכל מקום בתקנה 7(ה), במקום 83 ימים יבוא 28 ימים. במקום 8 במאי בשנה מסוימת יקראו 28 במרס 2019. במקום 8 באוגוסט באותה שנה, יקראו 30 במאי 2019.

במקום פסקה (ד) אנחנו מקריאים הוראת מעבר אחרת:

לעניין דוח כאמור בתקנה 6(א) לגבי שנת 2018:

ׁ(1) מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור למנהל לא יאוחר מיום 8 בספטמבר 2019 דוח כמפורט בתקנה 6(א) לגבי חשבון בר דיווח שסווג עד יום 31 בדצמבר 2018 לפי תקנת משנה (א) ו-(ב).

(2) בתקנה 7(ד), במקום 15 בפברואר יקראו 1 באפריל 2019.

(3) בתקנה 7(ה), בכל מקום במקום 83 ימים יקראו 53 ימים.

(4) במקום 15 במאי יקראו 23 במאי 2019.

לא. במקום 15 במאי בשנה מסוימת.

נכון. יקראו 23 במאי 2019.

למענה התייחסנו? צריכים לענות לו עד ה-8 באוגוסט.

8 באוגוסט, זה נכון.

שינינו את זה ל-15 באוגוסט, נכון?

בעצם ה-8 באוגוסט נשאר אותו דבר.

כן.

עד מתי הלקוח מערער? עד ה-23 במאי?

כן.

עד מתי אני צריכה לתת לו תשובה?

עד ה-8 באוגוסט.

פחות מחודשיים. בסדר.

8 באוגוסט, תשובה. הדיווח אמרנו ב-8 בספטמבר. בסדר.

יש לכם חודש.

אני חושב שסיימנו את ההקראה.

כל מה שאמרתם עכשיו, הכול נאמר.

לא חידשנו כלום.

הם שאלו והבהרנו.

סיימנו את החוק?

עוד לא סיימנו את התקנות עם התיקונים.

אם אתם רוצים, נשלח לכם.

אני יכול להצביע עכשיו?

לכאורה כן.

אני רוצה לדעת. אני לא הולך להצביע. אני שואל אותך האם סיימנו את החוק חוץ מהעניין ההוא של הארכת המועד.

חוץ מהנושא של ההוראות הכלליות של הארכת המועד עליה דיברת, כרגע בעצם הוועדה עברה את כל התיקונים שהיו.

ואני יכול להצביע.

טכנית, כן. כן.

אנחנו סיימנו את ה-CRS. אני רציתי להצביע עם דבר הזה שהוא איננו כל כך חשוב, הוא לא רלוונטי לעניין הזה, לא קשור לזה. היה צריך להאריך. אני לא הולך לדבר עם אף אחד. אני בעוד שבוע מביא את זה להצבעה. רוצים להתנהל מול הלשכה המשפטית, בבקשה.

לא בעוד שבוע אלא בשבוע הבא.

אני הולך להצביע על זה כמה שיותר מהר. אם אתם באים ואומרים שלא מושכים ובסדר ויש כל מיני הצעות פשרה, אני בכל מקרה בתוך כמה ימים הולך להצביע. אם תאלצו לומר לי שאתם מושכים את התקנות, תמשכו. אני אז אדרוש פיטורים של מישהו כיוון שהוא מעמיד את מדינת ישראל באור מאוד פרימיטיבי. אתם עשיתם מאמץ, אנחנו עשינו מאמץ, הגענו לפתרון – אפשר להצביע. הבנקים עשו. רק שתדעו שאם יהיו לי תלונות, חבל לכם על הזמן.

איגוד הבנקים. אם אדוני פתח את הנקודה הזאת, אני רוצה לומר בהמשך לכל מה שדיברתם שלמשל בפטקא, רבותיי, אנחנו צריכים לזכור שאנחנו טיפלנו במאות אלפי לקוחות. אם יש כמה שבאמת היה אולי טיפול לא נאות, וזה יכול להיות, והגיעו לוועדה, אנחנו תמיד שמחים לשמוע ותמיד שמחים לעזור.

נקווה שלא יהיו בעיות.

יש מאות אלפי לקוחות ואנחנו מטפלים בהם. צריך להבין את זה. זה לא פשוט.

רבותיי, אני מודה לכם. תביאו עוד איזה תקנות או משהו כדי שניפגש יותר.

אמרנו שיש מקרים חריגים של סגירת חשבונות בפטקא ואת המקרים החריגים האלה אנחנו אמורים להעלות.

אדרבה, זה לטובת הלקוחות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:31.